מהי מערכת ההפעלה שהזניקה את המחשב האישי לשמיים?
מערכת ההפעלה דוס של מיקרוסופט (MS-DOS) היא אחד הפרדוקסים הגדולים של עולם המחשבים. מצד אחד היא הייתה בעלת מראה מסך מכוער, לא אינטואיטיבית וחייבה את המשתמש ללמוד הרבה כדי להשתמש בה ולזכור עשרות פקודות, כדי לעשות פשוטות כמו העתקה או הדבקה.
מצד שני היא זו שהצליחה להפוך את המחשב האישי לפופולרי באופן שלא יאומן ונמכרה במיליוני עותקים רבים.
מערכת ה-MS-DOS, או בכינוי של החבר'ה "דוס", נכתבה בהמשך למערכת ההפעלה המקורית, שפיתח מתכנת עצמאי בשם טים פטרסון, בעל חנות רדיו-שק. אותו פיטרסון מכר את התוכנה שפיתח לחברת מיקרוסופט וקיבל עבורה סכום זעום. בידי מיקרוסופט הפכה אותה מערכת הפעלה להצלחה מסחרית עצומה ועולמית.
ההצלחה הייתה בעיקר תודות לכך שהשימוש ב-MS-DOS לא הוגבל למחשבים של חברת יבמ וכך השתמשו בה מאות מיליוני מחשבים זולים שיוצרו במזרח וכונו "תואמי יבמ".
אז אחרי שצלחו את ההמתנה האינסופית לטעינה של דוס והתרגלו לממשק המייאש, יש הרבה שיאמרו שהיה בה גם משהו מדליק. לא מעט אנשי מחשבים מצליחים ימשיכו שנים רבות אחר כך להשתמש ביכולות, בפשטות, בתכליתיות ובנוחות המשונה של מערכת ההפעלה הלא-גרפית הזו.
קצת נתונים משעשעים על DOS: הקוד, שנכתב כולו בשפת אסמבלי 8086, כלל 7 קובצי מקור בלבד. 3 שנים מאוחר יותר יצאה גרסה 2.0 שכללה כבר כ-100 קובצי ASM והציעה כמה חידושים, כמו תמיכה בכונן קשיח ל-IBM XT עם נפח אחסון "עצום" של 32MB ותמיכה בתקליטונים, או דיסקטים כמו שהם כונו אז, בגודל של 5.25 אינץ’. הקיבולת שלהם הייתה או 180KB או 360KB לדיסקט.
מערכת ההפעלה דוס של מיקרוסופט (MS-DOS) היא אחד הפרדוקסים הגדולים של עולם המחשבים. מצד אחד היא הייתה בעלת מראה מסך מכוער, לא אינטואיטיבית וחייבה את המשתמש ללמוד הרבה כדי להשתמש בה ולזכור עשרות פקודות, כדי לעשות פשוטות כמו העתקה או הדבקה.
מצד שני היא זו שהצליחה להפוך את המחשב האישי לפופולרי באופן שלא יאומן ונמכרה במיליוני עותקים רבים.
מערכת ה-MS-DOS, או בכינוי של החבר'ה "דוס", נכתבה בהמשך למערכת ההפעלה המקורית, שפיתח מתכנת עצמאי בשם טים פטרסון, בעל חנות רדיו-שק. אותו פיטרסון מכר את התוכנה שפיתח לחברת מיקרוסופט וקיבל עבורה סכום זעום. בידי מיקרוסופט הפכה אותה מערכת הפעלה להצלחה מסחרית עצומה ועולמית.
ההצלחה הייתה בעיקר תודות לכך שהשימוש ב-MS-DOS לא הוגבל למחשבים של חברת יבמ וכך השתמשו בה מאות מיליוני מחשבים זולים שיוצרו במזרח וכונו "תואמי יבמ".
אז אחרי שצלחו את ההמתנה האינסופית לטעינה של דוס והתרגלו לממשק המייאש, יש הרבה שיאמרו שהיה בה גם משהו מדליק. לא מעט אנשי מחשבים מצליחים ימשיכו שנים רבות אחר כך להשתמש ביכולות, בפשטות, בתכליתיות ובנוחות המשונה של מערכת ההפעלה הלא-גרפית הזו.
קצת נתונים משעשעים על DOS: הקוד, שנכתב כולו בשפת אסמבלי 8086, כלל 7 קובצי מקור בלבד. 3 שנים מאוחר יותר יצאה גרסה 2.0 שכללה כבר כ-100 קובצי ASM והציעה כמה חידושים, כמו תמיכה בכונן קשיח ל-IBM XT עם נפח אחסון "עצום" של 32MB ותמיכה בתקליטונים, או דיסקטים כמו שהם כונו אז, בגודל של 5.25 אינץ’. הקיבולת שלהם הייתה או 180KB או 360KB לדיסקט.
