שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו היפוקרטס אבי הרפואה?
אבי הרפואה נחשב היפוקרטס (Hippocrates) היווני. הוא נולד באי היווני קוס ובבגרותו היה לרופא שטבע את חותמו על הרפואה האירופית. עד כדי כך השפיע, שנהוג לראות בו את "אבי הרפואה המערבית". בין השאר הוא יסד את ה"אסכולה ההיפוקרטית", מה שנחשב לבית ספר לרפואה הראשון באירופה ובצידו המערבי של העולם.
היפוקרטס הגיע לגיל המופלג. ישנן גרסאות שונות לגבי אורך חייו המדויק, מדיווחים שהגיע לגיל 83 ואולי אף ל-90 שנות חיים, ועד לגרסה אחרת שלפיה הוא עבר את גיל ה-100. בכל מקרה האריך היפוקרטס ימים באופן קיצוני לתקופתו, מה שהגדיל את המיתוס של איש הבריאות המופלא שהוא היה.
במהלך חייו חיבר היפוקרטס ספרים חשובים ברפואה והציב תורות רפואיות שהשפיעו על דורות רבים של אנשי רפואה. הוא שקבע בין השאר, שהמוח ולא הלב, הוא המקום שבו מתקיימים הרגשות, האינטליגנציה והחושים שלנו.
היו לו עוד תיאוריות מרתקות ופורצות דרך. על אף שחלקן הופרכו בהמשך ההיסטוריה, שיטותיו של היפוקרטס היו מהמשפיעות והחשובות בתולדות הרפואה.
שמו מוכר על ידי כל רופא מודרני עד עצם היום הזה. במיוחד תודות ל"שבועת היפוקרטס" שניסח ושנושאת את שמו. בשבועה זו, שנושאים כל הרופאים הצעירים בעת שהם הופכים לרופאים, הם מתחייבים לנורמות התנהגות המחייבות רופאים באשר הם. החל משמירה על סודיות המידע הרפואי והפרטיות של החולים ועד להגשת עזרה רפואית לכל חולה או פצוע, אפילו של אויב ופושע, שבועה סמלית זו היא תרומתו האדירה והחשובה של היפוקרטס להיסטוריה ולתרבות האנושית.
בניגוד לרופאים מתקופות שקדמו לו, שסברו שהמחלות הן גזירות שמיים או קללת אנשים אחרים, היפוקרטס הגיע למסקנה, המהפכנית לתקופתו, שמקור המחלות בסיבות טבעיות שמחוץ לגוף החולה. הוא זיהה בגוף האדם ארבע ליחות - מרה שחורה, מרה צהובה, ריר ודם. כשנוצר עודף או חוסר באחת הליחות, תמיד מסיבות חיצוניות, ייתקף האדם במחלות. משום כך היפוקרטס דחה את מיני הלחשים והקמעות שנתנו הרופאים בתקופתו וטען שהטבע עצמו הוא הדרך להחלמה. מכאן הוא גזר שתפקיד הרופא הוא לסייע לטבע במלאכת הריפוי, למשל באמצעות הקזת דם או הקזה של ליחות אחרות.
על אף שבעידן המודרני ידוע שאין בסיס מדעי לתאוריה שלו, היא הייתה לגישה השלטת ברפואה המערבית במשך קרוב ל-2000 שנה. לפחות עד המאה ה-15 למדו אותה רופאי המערב ופיתחו לפיה "שיטות ריפוי" רבות שכיום ידוע שלא היו יעילות במיוחד. את העובדה שלא פעם צלחו בכל זאת שיטות הריפוי האלה מסבירים החוקרים באמונת החולים שהם בדרך להבראה. עצם קבלת הטיפול הרפואי המקצועי מרופאים שאנו מאמינים בהם, מסייעת לא פעם לריפוי, גם אם הטיפול עצמו אינו משפיע על גופנו כלל.
הנה סיפורו של אבי הרפואה היפוקרטס:
http://youtu.be/V5_clg6CjSc
ומצגת וידאו על היפוקראטס ופועלו:
http://youtu.be/x2LnqnJY9OQ
איך ניתחו בני אדם בימי קדם?
האדם הקדמון עשה ניתוחים כבר בימי קדם. כל הניתוחים הללו התבצעו כשהחולה ער לחלוטין. ההרדמה תומצא אלפי שנים אחר-כך.
גולגלות פרהיסטוריות, שבהן התגלו חורים סימטריים ושהעצם בחלקן החלימה לפני שהמנותח מת, מעידות על כך שהחורים בגולגולת נעשו על ידי אדם. היות והידע על הגוף האנושי היה אז מועט ביותר, מעריכים שמטרת החורים בגולגולת הייתה לאפשר יציאה של רוחות רעות מהראש, רוחות שעל פי האמונה גרמו לשגעון ולכאבים.
הרופאים הקדומים ניתחו בני אדם כבר מתקופת האבן. ניתוחי ראש שכללו קדיחה בגולגולות של המנותח בוצעו כבר לפני 7,600 שנה. ידע כירורגי דומה היה גם בהודו, לפני 3,000 שנה.
גם במצרים הקדומה נעשו ניתוחים, כולל ניתוחי ראש, כבר באלף השלישי לפני הספירה. גולגולות מנוקבות או חסרות פלח עצם נמצאו בקברים מצריים עתיקים. ההשערה היא שהניתוחים הללו בוצעו כדי להקל על כאבי ראש ומיגרנות אצל המנותחים. הממצאים מראים שמנתחים מצריים ביצעו גם כריתות גפיים, כנראה בשל פציעות שהובילו לנמק.
כשכבשו הברברים את אירופה היבשת נכנסה לתקופת נסיגה שנקראת ימי הביניים. גם הרפואה סבלה אז מנסיגה איומה. הרופאים הרומיים נעלמו והרפואה נסוגה לאחור. מי שניתחו באירופה של אותם ימים לא היו רופאים אלא גלבים, בעלי מקצוע שעיקר עיסוקם היה בכלל גילוח של הלקוחות... כשהיה צריך לנתח בימי הביניים נהגו להזעיק את הגלב והוא הגיע עם סכין, בו פתחו את גופו של המנותח ועם מסור, אם צריך יהיה לקטוע יד או רגל.
כנראה שכירורגיה הייתה קצת יותר מסובכת בשבילם, שכן הידע המועט שלהם על גוף האדם ודרך הפעולה של איבריו, גרמו לרבים מהמנותחים למות במהלך הניתוחים הללו.
המנתחים גם לא ידעו להקפיד על היגיינה ולכן המנותחים סבלו מזיהומים, איבוד דם וכאבי תופת שהיו הגורמים המקובלים למוות במהלך הניתוח או אחריו. עוד יותר חמור היה שחוסר ההיגיינה הביא לזיהום וממנו להתפרצות של מגפות ומחלות מדבקות אחרות. כתוצאה מאי השמירה על היגיינה בניתוח אחד מתו לא פעם מאות ואף אלפי בני-אדם, בתוך זמן קצר.
קשה אולי להאמין, אבל מצב זה נמשך מהזמן העתיק, דרך ימי הביניים, העת החדשה ועד למאה ה-19. זיהום מקום הניתוח הייתה במשך דורות הבעיה הקשה שעמדה בפני המנתחים.
בעיית הזיהום הכירורגי נפתרה משהתגלו החיידקים ומדענים פיתחו אפשרויות חיטוי יעילות.
גם ההרדמה, שבימי קדם כלל לא הייתה בידי המנתחים ובימי הביניים אפשרה רק טשטוש באמצעות אלכוהול וסמים, התגלתה רק במאה ה-19. חומרים חדשים החלו אז לשמש להרדמת החולה ולמניעת הסבל הרב שכרוך בניתוח הכואב.
הנה הניתוחים של ימי קדם וכיצד התפתחו:
https://youtu.be/ezZf_mOqyFU
גולגלות מנותחות מתקופות קדומות:
http://youtu.be/Xxw8qEIj8-E
הנה התפתחות הניתוחים מאז:
http://youtu.be/dAe4kkNMCpk
ניתוחים במאה ה-19, בתקופה הוויקטוריאנית:
http://youtu.be/C8WbrS0O5FE
והרפואה על ניתוחיה בימי הביניים:
https://youtu.be/2p0Z2wNwcf8?long=yes
מהן כוסות רוח ואיך טיפלו בעזרתן?
טיפול בכוסות רוח (Cupping therapy) הוא אחד הטיפולים הרפואיים העתיקים בתבל. מזה אלפי שנים שרופאים קדומים ומרפאים מטפלים בכוסות רוח, כדי להקל על כאבים ומיחושים, כמו התקררות, כאבי שרירים, בעיות נשימה ועוד. בימי קדם נהגו לטפל בכוסות רוח כדי לפתור כמעט כל כאב או חולי. כיום השימוש בהם מצומצם לכאבים מקומיים וחיזוק המערכת החיסונית, שיפור בזרימת הדם, וחיוניות והרגשה טובה של המטופל.
בטיפול כוסות הרוח מצמידים לאזורים שונים בגוף, כוסות חמות, למשך מספר דקות. הכוסות נצמדות לעור באמצעות אוויר חם שיוצר בהן ואקום פנימי. כך מסייעים לזרימת דם גבוהה באזור שאליו הוצמדה כוס הרוח, לשחרור שרירים ולהקלה על כאבים.
היניקה של כוסות הרוח יוצרת סימנים על הגוף. הם נוצרים בשל פקיעת נימי הדם שבעור ומתחתיו, הגורמת לשטפי דם כהים ומבהילים. עם זאת, אין בעיגולים הכהים הללו נזק בריאותי והם נעלמים כעבור מספר ימים.
כוסות הרוח היו עשויים בעבר בעיקר מעץ או במבוק ולעיתים מחימר. כיום משתמשים לרוב בכוסות זכוכית ולעיתים בכוסות פלסטיק וגומי.
הנה סיני מסביר את הטיפול בכוסות רוח ברפואה הסינית:
http://youtu.be/E6hAI3NDRWQ
בסין של ימינו:
http://youtu.be/fkF_pm637uY
וגם כוכבי הוליווד מטופלים כך לפעמים:
http://youtu.be/q-7CWu5nu-I?t=16s
איזה ניסוי גילה את התרופה למחלת הימאים צפדינה?
קשה אולי להאמין, אבל הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה הוא ניסוי שנערך תוך כדי הפלגה, על ספינה עמוסה בימאים חולים, כמעט ללא תנאים רפואיים ובמחסור דווקא במה שיתגלה בו כתרופה למחלה.
הניסוי הזה עתיד לגלות, כמעט בדרך נס, שפרי הדר הוא התרופה היעילה ביותר כנגד מחלת הצַפְדִּינָה (Scurvy), מחלה שנודעה אז כ"מחלת המלחים". זו מחלה שנחשבה חשוכת מרפא ובשלוש מאות השנים שקדמו לו היא הרגה בייסורים כשני מיליון איש, רבים מהם ימאים וספנים.
המדהים ביותר שהתגלית הזו באה הרבה לפני שמישהו ידע בכלל על ויטמין C, שהמחסור בו הוא שגרם לה ומהו הוויטמין הזה.
אבל איך הניסוי הזה נולד?
הסיפור הוא מעניין ומרתק. הוא מתחיל ב"מחלת המלחים". זוהי מחלת הצפדינה, שתועדה כבר בעת העתיקה, אך הפכה למגפה קטלנית במיוחד במאות ה-17 וה-18, בעידן התגליות, תקופת הגילויים הימיים הגדולים שנעשים בהפלגות ארוכות של משלחות ימיות שיוצאות לחקור ולכבוש יעדים חדשים בעולם.
הצפדינה הייתה אימת המלחים והספנים שיצאו למסעות הארוכים הללו בים. זו מחלה שקטלה ספנים רבים באותה תקופה ובמהלך ההיסטוריה. כיום אנו יודעים שהמחלה נגרמת ממחסור חמור בוויטמין C, החיוני ליצירת קולגן, חלבון חשוב בבניית עצמות וייצוב רקמות. חוסר בוויטמין זה גורם לגוף "להתפורר" בתהליך איטי ומכאיב מאוד.
תסמיני הצפדינה היו קשים והטילו אימה: חניכיים רקובות, שיניים נופלות, נשימה מצחינה, רגליים חלשות, מלאות כאבים וכתמים כחלחלים. עד המאה ה-20, הגורם למחלה היה בגדר תעלומה, תרופות רבות נוסו ללא הצלחה, לעיתים אף החריפו את המצב.
השינוי יתחיל בשנת 1747, כשהרופא ד"ר ג'יימס לינד (Dr. James Lind) מפליג על סיפון האנייה "HMS סוליסברי". במהלך ההפלגה, לינד מזהה 12 מלחים עם תסמיני המחלה ומחליט לבחון את הבעיה בצורה מדעית. הוא לא יודע עד כמה זהו רגע מכריע בתולדות המדע. לינד מבצע ניסוי שיהפוך אותו לחלוץ, הראשון בהיסטוריה שבחן בגישה מדעית ושיטתית בעיה, שאלת מחקר ובמקרה הזה מחלה. זה יהפוך את הניסוי שלו לניסוי הקליני הראשון בהיסטוריה.
הניסוי מתנהל כך: הדוקטור מחלק את 12 החולים לשישה זוגות ונותן לכל זוג טיפול שונה: סיידר, חומצה גופרתית, מי ים, חומץ, משחה רפואית, תפוזים ולימון. זוג נוסף לא מקבל טיפול ומשמש כקבוצת ביקורת.
הניסוי נמשך 6 ימים וכאן המזל פועל לטובתו ולטובת האנושות - פירות ההדר מספיקים רק לחלק מהזמן, אבל בזמן הזה הזוג שטופל בהם מתרפא והתוצאות הן חד-משמעיות: פירות ההדר, התפוזים והלימונים, הם שמצליחים לרפא את המחלה.
ועדיין, למרות התגלית המבריקה וריפוי הימאים הרופאים והציבור לא השתכנעו מהממצאים. לינד עצמו פרסם את ממצאיו רק לאחר 6 שנים והוא עושה זאת בספר עב כרס של כ-400 עמודים, בשם "מסה על הצפדינה".
אך בניסיונו לייצר תמצית מרוכזת של מיץ הלימון באמצעות חימום, הוא הורס את הוויטמין C, מה שגורם גם לו עצמו לפקפק בממצאיו המקוריים.
למזלנו נתקל 33 שנים מאוחר יותר, הרופא גילברט בליין (Gilbert Blane) בספרו של לינד. הוא מתרשם ממה שהוא קורא וחוזר על הניסוי בקנה מידה גדול יותר. כך הוא מאמת את ממצאיו של לינד ומתגלית שוב התרופה האולטימטיבית למחלת הימאים הקטלנית.
בתחילת המאה ה-20, ביוכימאים יגלו סוף סוף את ויטמין C, יזהו את מבנהו ויבינו סופית שהוא המרפא לצפדינה, מה שיוביל למיגור סופי של "מחלת הספנים" בעולם.
ממצאיו חד משמעיים וב-1795 הם מובילים את הצי הבריטי לאמץ באופן רשמי את השימוש בלימונים. תגליתו עתידה הייתה גם לתת במאה ה-19 יתרון ענק לחיל הים הבריטי, לעומת חילות הים של מדינות אחרות, כי בעת שהמלחים הבריטיים לא חלו במחלה הארורה, ימאים אחרים סבלו ממנה ומתו, מה שגרם לאובדן רב ולהפסדים עצומים.
אז לינד החכם לא זכה אמנם לתהילה בחייו, אך כיום הוא מוערך על חשיבתו היצירתית ומוכר כחלוץ המחקר הקליני המודרני, חוקר ומדען שתרומתו לרפואה חורגת הרבה מעבר לגילוי התרופה למחלת הצפדינה.
הנה סיפור הניסוי המפורסם:
https://youtu.be/ovylfIoSNTM
על מחלת הצפדינה:
https://youtu.be/1iGU0GqW9eo
לימון, ליים ולינד - ההרכב המנצח כנגד הצפדינה:
https://youtu.be/a2bR8x6bdyY
על ויטמין C ומלחים (מתורגם):
https://youtu.be/ISZLTJH5lYg
הרצאה על הניסוי של לינד:
https://youtu.be/rb5knx92oww
סיפורה של התרופה למחלה הנוראה - ויטמין C:
https://youtu.be/2G6x5ym0Z0k?long=yes
וסרטון תיעודי על הניסוי פורץ הדרך של לינד:
https://youtu.be/8OriL9biWSE?long=yes
איך שימשו עלוקות לרפואה עתיקה?
אחת ה"המצאות" הרפואיות הקדומות והיעילות של הזמן העתיק וימי הביניים היא רפואת העלוקות. טיפול באמצעות עלוקה רפואית (Hirudo medicinalis) היה אז נפוץ ונהגו לעשות בו שימוש רב, במיוחד בהקזת דם, אחד ההליכים הרפואיים המקובלים והיעילים שבהם.
העלוקה (Leech) היא תולעת שנראית כעשוייה טבעות ומזכירה במראה שלה חשופית. עלוקות מתקדמות באמצעות שני כפתורי הצמדה, כשהראשון משמש אותה להאחז ומאפשר לעלוקה למשוך את גופה קדימה, שאז נצמד הכפתור האחורי והפעם היא דוחפת את גופה. משיכה ודחיפה, משיכה ודחיפה - דרך גאונית שהאבולוציה אפשרה לה לנוע..
עלוקות מופיעות ב-600 מינים שונים, שהמתאימים מהן לרפואה הם מוצצי דם. פיהן של העלוקות מצוי בחלק הקדמי של הראש. יש להן כמה שורות של שיניים קטנות דמויות מסור. את הדם הן מוצצות באמצעות מנגנון השאיבה שבו הן מצוידות. המדהים הוא שעלוקה מסוגלת למצוץ דם בכמות העולה על פי 5 ממשקל גופה!
הקזת דם היה בימי קדם אחת מצורות הטיפול הרפואיות השכיחות. כשהעלוקות הרפואיות מוצצות דם רב, הן גם מפרישות אל הפצע חומר נוגד קרישה. החומר הזה ממשיך לגרום לדימום במשך זמן רב, לעיתים עד 10 שעות. הדימום הזה הוא הקזת הדם. בשיטה זו נהגו הרופאים הקדומים לחבר רקמות פגועות בגוף, דוגמת אצבעות או פצעים פתוחים. אבל את הכירורגיה העדינה שעושים המנתחים המודרניים, כמו חיבור ורידים כירורגי, עשו אז העלוקות. כשהן הזרימו דם לתוך הרקמה הפגועה, הן אפשרו לגוף לבנות מחדש את הוורידים שנכרתו בו.
הנה השימוש בעלוקות ברפואה העתיקה ובהודו של ימינו:
http://youtu.be/QeOOpkb0Tyo
כך מודדים את כמויות הדם שעלוקה מוצצת:
https://youtu.be/owxXd9PJp2Y
העלוקה נצמדת לגוף ומוצצת דם בתוך שניות:
http://youtu.be/NIU-g-WlH8M
וכך מטפלים בהן במקומות כמו לאוס:
http://youtu.be/ak6MX-QFRVc
או טיפולי עלוקות למטרות יופי:
http://youtu.be/hKz08njIoiI
ובחיוך אנגלי - האם כך למדו רפואה במאה ה-16?
https://youtu.be/ZSEqbXed1Mo
איך התפתחה ההיפנוזה במהלך הדורות?
התפתחות ההיפנוזה (Hypnosis) לאורך הדורות עברה מהפך מסוים שמתחיל משיטות עתיקות וכיום נעשה בטכניקות מודרניות, הן טיפוליות והן בידוריות, מודיעיניות ואחרות.
בימי קדם השתמשו בהיפנוזה כאמצעי לטיפול רפואי ולגירוש שדים. במצרים, יוון ורומי העתיקות שימשה ההיפנוזה בטקסי ריפוי במקדשי שינה, שם הוכנסו מטופלים למצבי טראנס בהנחיית כוהנים ומרפאים. בהודו ובסין של אותם ימים, היו מצבים היפנוטיים חלק בלתי נפרד מהרפואה המסורתית ומפרקטיקות רוחניות כמו מדיטציה.
בימי הביניים ראתה הכנסייה הנוצרית את ההיפנוזה ככישוף והשימוש בו צומצם מאד.
המאה ה-18 סימנה את עידן המסמריזם, כאשר הרופא האוסטרי פרנץ אנטון מסמר (Franz Anton Mesmer) טיפל בהיפנוזה ובדמיון וההיפנוזה זכתה לשם "מסמריזם". הוא פיתח את תיאוריית "המגנטיות החייתית" והאמין בכוח בלתי נראה הזורם דרך כל היצורים החיים.
חוקר אחר בשם אבה פאריה (Abbé Faria) ערער על השימוש במגנטים וטען שהתופעה מבוססת על כוח ההצעה בלבד.
המאה ה-19 הביאה מעבר משמעותי לגישה מדעית יותר. ב-1843 טבע ג'יימס ברייד (James Braid) את המונח "היפנוזה" וראה בה תהליך פסיכולוגי ולא מגנטי או רוחני. ז'אן-מרטן שרקו (Jean-Martin Charcot) השתמש בהיפנוזה לחקר היסטריה, בעוד אמבואז-אוגוסט ליבו (Ambroise-Auguste Liébeault) פיתח את "אסכולת נאנסי", שראתה בהיפנוזה תהליך פסיכולוגי נורמלי המבוסס על הצעה.
זיגמונד פרויד (Sigmund Freud) השתמש בתחילת המאה ה-20, בהיפנוזה לטיפול בהפרעות נוירוטיות, אך לבסוף העדיף את טכניקת האסוציאציות החופשיות.
במהלך מלחמות העולם, ההיפנוזה שימשה לטיפול בחיילים שסבלו מהלם קרב, נוירוזות וטראומות קשות.
תרומה מכרעת להתפתחות ההיפנוזה המודרנית הגיעה באמצע המאה ה-20 ממילטון אריקסון (Milton Erickson), פסיכיאטר אמריקאי שפיתח גישה חדשנית להיפנותרפיה. אריקסון פיתח שיטות היפנוטיות עקיפות שהותאמו אישית לכל מטופל, בניגוד לשיטות הסטנדרטיות והישירות שהיו נהוגות עד אז.
העידן המודרני הביא עמו התקדמות משמעותית במחקר המדעי של ההיפנוזה. טכנולוגיות הדמיית מוח כמו fMRI אפשרו לחוקרים לראות את השינויים הנוירולוגיים המתרחשים במוח בזמן טראנס היפנוטי, מה שחיזק את האמינות המדעית של התחום. בד בבד התפתחו מודלים תיאורטיים מודרניים המסבירים את מנגנוני ההיפנוזה, כמו מודל של "בקרה מוחית נויקוגניטיבית" ותיאוריית "המצב המשונה".
כיום, ההיפנוזה היא בעיקר שיטה טיפולית שמשתמשים בה פסיכולוגים ופסיכיאטרים. יש סביבה לא מעט מיתוסים על שליטה והתנגדות, אבל הפוטנציאל של ההיפנוזה בשחזור זיכרונות וטיפוליפ רפואיים כמו כאבי פנטום, בדגש על גפיים פנטומים, חושף את ההזדמנות שבה.
בשיטה זו ניתן לשפר ביצועים אתלטיים של ספורטאים ועוד יותר - לעזור למכורים ולסובלים בהתגברות על פוביות (חרדות) והתמכרויות שונות. בשיטה של היפנוזה מרגיעים את המטופלים ומהפנטים אותם, כשבעזרת התת-מודע שלהם ניתן לטפל בבעיות נפשיות, חרדות, פחדים וטיפולים מצוינים בהתמכרויות, כמו עישון, אלכוהול וכדומה.
ההיפנוזה, אם כן, מוכרת ככלי טיפולי יעיל במגוון תחומים, כולל טיפול בכאבים כרוניים, חרדות, הפסקת עישון וירידה במשקל. היא נתמכת יותר על ידי גופים רפואיים ופסיכולוגיים ברחבי העולם ומשלבת מחקר מדעי עם פרקטיקה קלינית.
ההיפנוזה הקלינית גם משולבת לא פעם בטיפולים פסיכולוגיים והיא מוכרת כיום כטיפול משלים, יעיל בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה.
כיום ברור שהתפתחות ההיפנוזה עשתה את המעבר מתפיסות מיסטיות ורוחניות לגישה מדעית ופסיכולוגית, לצורך גיוס התודעה האנושית לתהליכי ריפוי ושינוי.
כך התפתחה ההיפנוזה:
https://youtu.be/yk0PCFp2SDs
ובפירוט על תולדות ההיפנוזה:
http://youtu.be/HBIPFxAouIE?t=11s?long=yes
איך התפתח מדע האנטומיה?
מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.
אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.
היוונים, שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים, היו מנתחים הרבה פחות מוצלחים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים... רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח ב-170 לפני הספירה חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך, כמו ארבעת הנוזלים שטען שיש במוח והם שקובעים את הטמפרמנט של כל אדם ותפקוד גופו.
הרופא הרומי גלנוס הרבה לערבב עשבי מרפא ולהפיק מהם תרופות. יש מקומות שעד היום ממשיכים לקרוא לתרופות כאלה "תרופות גלניות".
לאחר התקופה הרומית ובמהלך ימי הביניים, נעצר המחקר האנטומי באירופה לחלוטין. הכנסייה הנוצרית אסרה על ניתוחים ועל לימוד האנטומיה. את ההתעסקות בגוף האדם היא השאירה רק לאלוהים.
מי שהפכו אז למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רב מתרבויות רומי ויוון, שתפסו הכובשים המוסלמים. למדע המוסלמי היה יתרון, שנבע מהנגישות שלו לידע מדעי, הן ממזרח אסיה והן מאירופה. מצד שני, גם לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.
באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. רוחו של גאלן שרתה עדיין על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים... רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. בזכותו ובזכות תגליותיו בתקופת הרנסאנס יגיע מעתה גל של תגליות.
הגל הזה יתחזק עוד יותר, עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה-17. בספרו על "פעולת גוף האדם" יצייר גם וסליוס וירשום לראשונה את מראה המוח האנושי.
מדע האנטומיה מתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:
http://youtu.be/3YuFg6dxVlI
ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:
http://youtu.be/vrQKYIbPQfs
מה ההיסטוריה של הארכת הגולגולת?
תופעת הארכת הגולגלות נעשית באמצעות חבישות וקיבועים שגורמים לגולגולת לגדול לצורה של החבישה או הקיבוע. כלומר, מבנה הגולגולת משתנה תחת לחץ מלאכותי שיוצרים עליה.
התהליך של הארכה מלאכותית של הגולגולת הונהג בחלק מהתרבויות בהיסטוריה, בכדי לשפר את האינטליגנציה. בתרבויות קדומות נחשבו בעלי גולגולות מוארכות כבעלי חוש שישי ויכולות נבואיות, כולל הפיכתם לשמאנים, המסוגלים לזהות סכנות עתידיות ולחזות שינויים במזג האוויר.
המנהג נולד ככל הנראה במונגוליה, בערבות אסיה, אם כי גם בתרבות השומרית ובהמשך בתרבויות מסופוטמיה נוספות, נהגו להאריך את ראשיהם בנסיבות דתיות.
המנהג היה נפוץ גם בקרב האצולה המצרית בימי השושלת ה-18. יתכן שהמנהג באזור היה קדום הרבה יותר, שכן נמצאה באזור מצרים גולגולת מוארכת בת 45 אלף שנה. כך או כך, גם המלכה המצרית נפרטיטי היתה בעלת ראש מוארך וכך גם המלך הפרעוני תות ענח' אמון. יש מחלוקת בין החוקרים, אם מדובר במאפיין גנטי של משפחת הפרעונים או בהארכה מלאכותית של הגולגולת.
ההונים הביאו אותו לאירופה וגם הגותים ביבשת האירופית אימצו את המנהג. מדובר בתופעה שהפכה נפוצה בכל העולם ובמהלך ההיסטוריה לא היה איזור גאוגרפי מסוים שרק הוא התאפיין בה.
בהמשך ההיסטוריה אימצו תרבויות שונות את מנהג הזה כשהסיבות מגוונות - הן סיבות דתיות, חברתיות, אסתטיות ולעתים מנימוקים בריאותיים.
במאה האחרונה זוהה המנהג הזה גם בתורכיה וגם בדרום צרפת. למשל באזור העיר הצרפתית טולוז, שאנתרופולוגים מצאו בה מקרים כאלו. יתכן שמדובר במנהג שמזכיר שבטים גותיים שנהגו להאריך גולגלות.
האינדיאנים ברחבי אמריקה האמינו שעליהם להאריך את הגולגולת כדי לחזק את הקשר עם עולם הרוחות. במרכז אמריקה יכולים היו רק העשירים לעצב את הגולגולת. גם שבטים באפריקה נהגו ונוהגים גם כיום להאריך את הגולגלות. הסיבות שלהם גם הן דתיות. שבט המנגבוטו בקונגו, למשל, מאמין שהמנהג הזה "מרצה את האלים".
הנה סרטון על הארכת הגולגלות בעמים עתיקים:
https://youtu.be/JnERUZNqwbc
מי היה לואי פסטר ומה הוא גילה בניסוייו?
לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.
החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.
איך זה קורה? - היום אנו יודעים שהגוף שחווה מחלה ומתגבר עליה, מה שקורה כשמזריקים אליו חיידקים או וירוסים מוחלשים, הוא מייצר "תאי זיכרון". הללו נותרים בגוף זמן רב, כשהם רדומים. כשהנגיף תוקף את הגוף שוב, אי שם בעתיד, הם מתעוררים ותוקפים אותו בחזרה. הנוגדנים הללו מהווים את מה שזכה לשם המודרני "זיכרון חיסוני" וללואי פסטר יש זכות ראשונים על העיקרון הזה.
תגלית אחרת של פסטר היא כמובן "פיסטור" המזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו של פסטר - "פיסטור".
הנה הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:
http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc
ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב וישנה את בריאות הפעוטות:
http://youtu.be/0OmWbRKW4K8
אבי הרפואה נחשב היפוקרטס (Hippocrates) היווני. הוא נולד באי היווני קוס ובבגרותו היה לרופא שטבע את חותמו על הרפואה האירופית. עד כדי כך השפיע, שנהוג לראות בו את "אבי הרפואה המערבית". בין השאר הוא יסד את ה"אסכולה ההיפוקרטית", מה שנחשב לבית ספר לרפואה הראשון באירופה ובצידו המערבי של העולם.
היפוקרטס הגיע לגיל המופלג. ישנן גרסאות שונות לגבי אורך חייו המדויק, מדיווחים שהגיע לגיל 83 ואולי אף ל-90 שנות חיים, ועד לגרסה אחרת שלפיה הוא עבר את גיל ה-100. בכל מקרה האריך היפוקרטס ימים באופן קיצוני לתקופתו, מה שהגדיל את המיתוס של איש הבריאות המופלא שהוא היה.
במהלך חייו חיבר היפוקרטס ספרים חשובים ברפואה והציב תורות רפואיות שהשפיעו על דורות רבים של אנשי רפואה. הוא שקבע בין השאר, שהמוח ולא הלב, הוא המקום שבו מתקיימים הרגשות, האינטליגנציה והחושים שלנו.
היו לו עוד תיאוריות מרתקות ופורצות דרך. על אף שחלקן הופרכו בהמשך ההיסטוריה, שיטותיו של היפוקרטס היו מהמשפיעות והחשובות בתולדות הרפואה.
שמו מוכר על ידי כל רופא מודרני עד עצם היום הזה. במיוחד תודות ל"שבועת היפוקרטס" שניסח ושנושאת את שמו. בשבועה זו, שנושאים כל הרופאים הצעירים בעת שהם הופכים לרופאים, הם מתחייבים לנורמות התנהגות המחייבות רופאים באשר הם. החל משמירה על סודיות המידע הרפואי והפרטיות של החולים ועד להגשת עזרה רפואית לכל חולה או פצוע, אפילו של אויב ופושע, שבועה סמלית זו היא תרומתו האדירה והחשובה של היפוקרטס להיסטוריה ולתרבות האנושית.
בניגוד לרופאים מתקופות שקדמו לו, שסברו שהמחלות הן גזירות שמיים או קללת אנשים אחרים, היפוקרטס הגיע למסקנה, המהפכנית לתקופתו, שמקור המחלות בסיבות טבעיות שמחוץ לגוף החולה. הוא זיהה בגוף האדם ארבע ליחות - מרה שחורה, מרה צהובה, ריר ודם. כשנוצר עודף או חוסר באחת הליחות, תמיד מסיבות חיצוניות, ייתקף האדם במחלות. משום כך היפוקרטס דחה את מיני הלחשים והקמעות שנתנו הרופאים בתקופתו וטען שהטבע עצמו הוא הדרך להחלמה. מכאן הוא גזר שתפקיד הרופא הוא לסייע לטבע במלאכת הריפוי, למשל באמצעות הקזת דם או הקזה של ליחות אחרות.
על אף שבעידן המודרני ידוע שאין בסיס מדעי לתאוריה שלו, היא הייתה לגישה השלטת ברפואה המערבית במשך קרוב ל-2000 שנה. לפחות עד המאה ה-15 למדו אותה רופאי המערב ופיתחו לפיה "שיטות ריפוי" רבות שכיום ידוע שלא היו יעילות במיוחד. את העובדה שלא פעם צלחו בכל זאת שיטות הריפוי האלה מסבירים החוקרים באמונת החולים שהם בדרך להבראה. עצם קבלת הטיפול הרפואי המקצועי מרופאים שאנו מאמינים בהם, מסייעת לא פעם לריפוי, גם אם הטיפול עצמו אינו משפיע על גופנו כלל.
הנה סיפורו של אבי הרפואה היפוקרטס:
http://youtu.be/V5_clg6CjSc
ומצגת וידאו על היפוקראטס ופועלו:
http://youtu.be/x2LnqnJY9OQ
האדם הקדמון עשה ניתוחים כבר בימי קדם. כל הניתוחים הללו התבצעו כשהחולה ער לחלוטין. ההרדמה תומצא אלפי שנים אחר-כך.
גולגלות פרהיסטוריות, שבהן התגלו חורים סימטריים ושהעצם בחלקן החלימה לפני שהמנותח מת, מעידות על כך שהחורים בגולגולת נעשו על ידי אדם. היות והידע על הגוף האנושי היה אז מועט ביותר, מעריכים שמטרת החורים בגולגולת הייתה לאפשר יציאה של רוחות רעות מהראש, רוחות שעל פי האמונה גרמו לשגעון ולכאבים.
הרופאים הקדומים ניתחו בני אדם כבר מתקופת האבן. ניתוחי ראש שכללו קדיחה בגולגולות של המנותח בוצעו כבר לפני 7,600 שנה. ידע כירורגי דומה היה גם בהודו, לפני 3,000 שנה.
גם במצרים הקדומה נעשו ניתוחים, כולל ניתוחי ראש, כבר באלף השלישי לפני הספירה. גולגולות מנוקבות או חסרות פלח עצם נמצאו בקברים מצריים עתיקים. ההשערה היא שהניתוחים הללו בוצעו כדי להקל על כאבי ראש ומיגרנות אצל המנותחים. הממצאים מראים שמנתחים מצריים ביצעו גם כריתות גפיים, כנראה בשל פציעות שהובילו לנמק.
כשכבשו הברברים את אירופה היבשת נכנסה לתקופת נסיגה שנקראת ימי הביניים. גם הרפואה סבלה אז מנסיגה איומה. הרופאים הרומיים נעלמו והרפואה נסוגה לאחור. מי שניתחו באירופה של אותם ימים לא היו רופאים אלא גלבים, בעלי מקצוע שעיקר עיסוקם היה בכלל גילוח של הלקוחות... כשהיה צריך לנתח בימי הביניים נהגו להזעיק את הגלב והוא הגיע עם סכין, בו פתחו את גופו של המנותח ועם מסור, אם צריך יהיה לקטוע יד או רגל.
כנראה שכירורגיה הייתה קצת יותר מסובכת בשבילם, שכן הידע המועט שלהם על גוף האדם ודרך הפעולה של איבריו, גרמו לרבים מהמנותחים למות במהלך הניתוחים הללו.
המנתחים גם לא ידעו להקפיד על היגיינה ולכן המנותחים סבלו מזיהומים, איבוד דם וכאבי תופת שהיו הגורמים המקובלים למוות במהלך הניתוח או אחריו. עוד יותר חמור היה שחוסר ההיגיינה הביא לזיהום וממנו להתפרצות של מגפות ומחלות מדבקות אחרות. כתוצאה מאי השמירה על היגיינה בניתוח אחד מתו לא פעם מאות ואף אלפי בני-אדם, בתוך זמן קצר.
קשה אולי להאמין, אבל מצב זה נמשך מהזמן העתיק, דרך ימי הביניים, העת החדשה ועד למאה ה-19. זיהום מקום הניתוח הייתה במשך דורות הבעיה הקשה שעמדה בפני המנתחים.
בעיית הזיהום הכירורגי נפתרה משהתגלו החיידקים ומדענים פיתחו אפשרויות חיטוי יעילות.
גם ההרדמה, שבימי קדם כלל לא הייתה בידי המנתחים ובימי הביניים אפשרה רק טשטוש באמצעות אלכוהול וסמים, התגלתה רק במאה ה-19. חומרים חדשים החלו אז לשמש להרדמת החולה ולמניעת הסבל הרב שכרוך בניתוח הכואב.
הנה הניתוחים של ימי קדם וכיצד התפתחו:
https://youtu.be/ezZf_mOqyFU
גולגלות מנותחות מתקופות קדומות:
http://youtu.be/Xxw8qEIj8-E
הנה התפתחות הניתוחים מאז:
http://youtu.be/dAe4kkNMCpk
ניתוחים במאה ה-19, בתקופה הוויקטוריאנית:
http://youtu.be/C8WbrS0O5FE
והרפואה על ניתוחיה בימי הביניים:
https://youtu.be/2p0Z2wNwcf8?long=yes
טיפול בכוסות רוח (Cupping therapy) הוא אחד הטיפולים הרפואיים העתיקים בתבל. מזה אלפי שנים שרופאים קדומים ומרפאים מטפלים בכוסות רוח, כדי להקל על כאבים ומיחושים, כמו התקררות, כאבי שרירים, בעיות נשימה ועוד. בימי קדם נהגו לטפל בכוסות רוח כדי לפתור כמעט כל כאב או חולי. כיום השימוש בהם מצומצם לכאבים מקומיים וחיזוק המערכת החיסונית, שיפור בזרימת הדם, וחיוניות והרגשה טובה של המטופל.
בטיפול כוסות הרוח מצמידים לאזורים שונים בגוף, כוסות חמות, למשך מספר דקות. הכוסות נצמדות לעור באמצעות אוויר חם שיוצר בהן ואקום פנימי. כך מסייעים לזרימת דם גבוהה באזור שאליו הוצמדה כוס הרוח, לשחרור שרירים ולהקלה על כאבים.
היניקה של כוסות הרוח יוצרת סימנים על הגוף. הם נוצרים בשל פקיעת נימי הדם שבעור ומתחתיו, הגורמת לשטפי דם כהים ומבהילים. עם זאת, אין בעיגולים הכהים הללו נזק בריאותי והם נעלמים כעבור מספר ימים.
כוסות הרוח היו עשויים בעבר בעיקר מעץ או במבוק ולעיתים מחימר. כיום משתמשים לרוב בכוסות זכוכית ולעיתים בכוסות פלסטיק וגומי.
הנה סיני מסביר את הטיפול בכוסות רוח ברפואה הסינית:
http://youtu.be/E6hAI3NDRWQ
בסין של ימינו:
http://youtu.be/fkF_pm637uY
וגם כוכבי הוליווד מטופלים כך לפעמים:
http://youtu.be/q-7CWu5nu-I?t=16s
קשה אולי להאמין, אבל הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה הוא ניסוי שנערך תוך כדי הפלגה, על ספינה עמוסה בימאים חולים, כמעט ללא תנאים רפואיים ובמחסור דווקא במה שיתגלה בו כתרופה למחלה.
הניסוי הזה עתיד לגלות, כמעט בדרך נס, שפרי הדר הוא התרופה היעילה ביותר כנגד מחלת הצַפְדִּינָה (Scurvy), מחלה שנודעה אז כ"מחלת המלחים". זו מחלה שנחשבה חשוכת מרפא ובשלוש מאות השנים שקדמו לו היא הרגה בייסורים כשני מיליון איש, רבים מהם ימאים וספנים.
המדהים ביותר שהתגלית הזו באה הרבה לפני שמישהו ידע בכלל על ויטמין C, שהמחסור בו הוא שגרם לה ומהו הוויטמין הזה.
אבל איך הניסוי הזה נולד?
הסיפור הוא מעניין ומרתק. הוא מתחיל ב"מחלת המלחים". זוהי מחלת הצפדינה, שתועדה כבר בעת העתיקה, אך הפכה למגפה קטלנית במיוחד במאות ה-17 וה-18, בעידן התגליות, תקופת הגילויים הימיים הגדולים שנעשים בהפלגות ארוכות של משלחות ימיות שיוצאות לחקור ולכבוש יעדים חדשים בעולם.
הצפדינה הייתה אימת המלחים והספנים שיצאו למסעות הארוכים הללו בים. זו מחלה שקטלה ספנים רבים באותה תקופה ובמהלך ההיסטוריה. כיום אנו יודעים שהמחלה נגרמת ממחסור חמור בוויטמין C, החיוני ליצירת קולגן, חלבון חשוב בבניית עצמות וייצוב רקמות. חוסר בוויטמין זה גורם לגוף "להתפורר" בתהליך איטי ומכאיב מאוד.
תסמיני הצפדינה היו קשים והטילו אימה: חניכיים רקובות, שיניים נופלות, נשימה מצחינה, רגליים חלשות, מלאות כאבים וכתמים כחלחלים. עד המאה ה-20, הגורם למחלה היה בגדר תעלומה, תרופות רבות נוסו ללא הצלחה, לעיתים אף החריפו את המצב.
השינוי יתחיל בשנת 1747, כשהרופא ד"ר ג'יימס לינד (Dr. James Lind) מפליג על סיפון האנייה "HMS סוליסברי". במהלך ההפלגה, לינד מזהה 12 מלחים עם תסמיני המחלה ומחליט לבחון את הבעיה בצורה מדעית. הוא לא יודע עד כמה זהו רגע מכריע בתולדות המדע. לינד מבצע ניסוי שיהפוך אותו לחלוץ, הראשון בהיסטוריה שבחן בגישה מדעית ושיטתית בעיה, שאלת מחקר ובמקרה הזה מחלה. זה יהפוך את הניסוי שלו לניסוי הקליני הראשון בהיסטוריה.
הניסוי מתנהל כך: הדוקטור מחלק את 12 החולים לשישה זוגות ונותן לכל זוג טיפול שונה: סיידר, חומצה גופרתית, מי ים, חומץ, משחה רפואית, תפוזים ולימון. זוג נוסף לא מקבל טיפול ומשמש כקבוצת ביקורת.
הניסוי נמשך 6 ימים וכאן המזל פועל לטובתו ולטובת האנושות - פירות ההדר מספיקים רק לחלק מהזמן, אבל בזמן הזה הזוג שטופל בהם מתרפא והתוצאות הן חד-משמעיות: פירות ההדר, התפוזים והלימונים, הם שמצליחים לרפא את המחלה.
ועדיין, למרות התגלית המבריקה וריפוי הימאים הרופאים והציבור לא השתכנעו מהממצאים. לינד עצמו פרסם את ממצאיו רק לאחר 6 שנים והוא עושה זאת בספר עב כרס של כ-400 עמודים, בשם "מסה על הצפדינה".
אך בניסיונו לייצר תמצית מרוכזת של מיץ הלימון באמצעות חימום, הוא הורס את הוויטמין C, מה שגורם גם לו עצמו לפקפק בממצאיו המקוריים.
למזלנו נתקל 33 שנים מאוחר יותר, הרופא גילברט בליין (Gilbert Blane) בספרו של לינד. הוא מתרשם ממה שהוא קורא וחוזר על הניסוי בקנה מידה גדול יותר. כך הוא מאמת את ממצאיו של לינד ומתגלית שוב התרופה האולטימטיבית למחלת הימאים הקטלנית.
בתחילת המאה ה-20, ביוכימאים יגלו סוף סוף את ויטמין C, יזהו את מבנהו ויבינו סופית שהוא המרפא לצפדינה, מה שיוביל למיגור סופי של "מחלת הספנים" בעולם.
ממצאיו חד משמעיים וב-1795 הם מובילים את הצי הבריטי לאמץ באופן רשמי את השימוש בלימונים. תגליתו עתידה הייתה גם לתת במאה ה-19 יתרון ענק לחיל הים הבריטי, לעומת חילות הים של מדינות אחרות, כי בעת שהמלחים הבריטיים לא חלו במחלה הארורה, ימאים אחרים סבלו ממנה ומתו, מה שגרם לאובדן רב ולהפסדים עצומים.
אז לינד החכם לא זכה אמנם לתהילה בחייו, אך כיום הוא מוערך על חשיבתו היצירתית ומוכר כחלוץ המחקר הקליני המודרני, חוקר ומדען שתרומתו לרפואה חורגת הרבה מעבר לגילוי התרופה למחלת הצפדינה.
הנה סיפור הניסוי המפורסם:
https://youtu.be/ovylfIoSNTM
על מחלת הצפדינה:
https://youtu.be/1iGU0GqW9eo
לימון, ליים ולינד - ההרכב המנצח כנגד הצפדינה:
https://youtu.be/a2bR8x6bdyY
על ויטמין C ומלחים (מתורגם):
https://youtu.be/ISZLTJH5lYg
הרצאה על הניסוי של לינד:
https://youtu.be/rb5knx92oww
סיפורה של התרופה למחלה הנוראה - ויטמין C:
https://youtu.be/2G6x5ym0Z0k?long=yes
וסרטון תיעודי על הניסוי פורץ הדרך של לינד:
https://youtu.be/8OriL9biWSE?long=yes
תולדות הרפואה
אחת ה"המצאות" הרפואיות הקדומות והיעילות של הזמן העתיק וימי הביניים היא רפואת העלוקות. טיפול באמצעות עלוקה רפואית (Hirudo medicinalis) היה אז נפוץ ונהגו לעשות בו שימוש רב, במיוחד בהקזת דם, אחד ההליכים הרפואיים המקובלים והיעילים שבהם.
העלוקה (Leech) היא תולעת שנראית כעשוייה טבעות ומזכירה במראה שלה חשופית. עלוקות מתקדמות באמצעות שני כפתורי הצמדה, כשהראשון משמש אותה להאחז ומאפשר לעלוקה למשוך את גופה קדימה, שאז נצמד הכפתור האחורי והפעם היא דוחפת את גופה. משיכה ודחיפה, משיכה ודחיפה - דרך גאונית שהאבולוציה אפשרה לה לנוע..
עלוקות מופיעות ב-600 מינים שונים, שהמתאימים מהן לרפואה הם מוצצי דם. פיהן של העלוקות מצוי בחלק הקדמי של הראש. יש להן כמה שורות של שיניים קטנות דמויות מסור. את הדם הן מוצצות באמצעות מנגנון השאיבה שבו הן מצוידות. המדהים הוא שעלוקה מסוגלת למצוץ דם בכמות העולה על פי 5 ממשקל גופה!
הקזת דם היה בימי קדם אחת מצורות הטיפול הרפואיות השכיחות. כשהעלוקות הרפואיות מוצצות דם רב, הן גם מפרישות אל הפצע חומר נוגד קרישה. החומר הזה ממשיך לגרום לדימום במשך זמן רב, לעיתים עד 10 שעות. הדימום הזה הוא הקזת הדם. בשיטה זו נהגו הרופאים הקדומים לחבר רקמות פגועות בגוף, דוגמת אצבעות או פצעים פתוחים. אבל את הכירורגיה העדינה שעושים המנתחים המודרניים, כמו חיבור ורידים כירורגי, עשו אז העלוקות. כשהן הזרימו דם לתוך הרקמה הפגועה, הן אפשרו לגוף לבנות מחדש את הוורידים שנכרתו בו.
הנה השימוש בעלוקות ברפואה העתיקה ובהודו של ימינו:
http://youtu.be/QeOOpkb0Tyo
כך מודדים את כמויות הדם שעלוקה מוצצת:
https://youtu.be/owxXd9PJp2Y
העלוקה נצמדת לגוף ומוצצת דם בתוך שניות:
http://youtu.be/NIU-g-WlH8M
וכך מטפלים בהן במקומות כמו לאוס:
http://youtu.be/ak6MX-QFRVc
או טיפולי עלוקות למטרות יופי:
http://youtu.be/hKz08njIoiI
ובחיוך אנגלי - האם כך למדו רפואה במאה ה-16?
https://youtu.be/ZSEqbXed1Mo
התפתחות ההיפנוזה (Hypnosis) לאורך הדורות עברה מהפך מסוים שמתחיל משיטות עתיקות וכיום נעשה בטכניקות מודרניות, הן טיפוליות והן בידוריות, מודיעיניות ואחרות.
בימי קדם השתמשו בהיפנוזה כאמצעי לטיפול רפואי ולגירוש שדים. במצרים, יוון ורומי העתיקות שימשה ההיפנוזה בטקסי ריפוי במקדשי שינה, שם הוכנסו מטופלים למצבי טראנס בהנחיית כוהנים ומרפאים. בהודו ובסין של אותם ימים, היו מצבים היפנוטיים חלק בלתי נפרד מהרפואה המסורתית ומפרקטיקות רוחניות כמו מדיטציה.
בימי הביניים ראתה הכנסייה הנוצרית את ההיפנוזה ככישוף והשימוש בו צומצם מאד.
המאה ה-18 סימנה את עידן המסמריזם, כאשר הרופא האוסטרי פרנץ אנטון מסמר (Franz Anton Mesmer) טיפל בהיפנוזה ובדמיון וההיפנוזה זכתה לשם "מסמריזם". הוא פיתח את תיאוריית "המגנטיות החייתית" והאמין בכוח בלתי נראה הזורם דרך כל היצורים החיים.
חוקר אחר בשם אבה פאריה (Abbé Faria) ערער על השימוש במגנטים וטען שהתופעה מבוססת על כוח ההצעה בלבד.
המאה ה-19 הביאה מעבר משמעותי לגישה מדעית יותר. ב-1843 טבע ג'יימס ברייד (James Braid) את המונח "היפנוזה" וראה בה תהליך פסיכולוגי ולא מגנטי או רוחני. ז'אן-מרטן שרקו (Jean-Martin Charcot) השתמש בהיפנוזה לחקר היסטריה, בעוד אמבואז-אוגוסט ליבו (Ambroise-Auguste Liébeault) פיתח את "אסכולת נאנסי", שראתה בהיפנוזה תהליך פסיכולוגי נורמלי המבוסס על הצעה.
זיגמונד פרויד (Sigmund Freud) השתמש בתחילת המאה ה-20, בהיפנוזה לטיפול בהפרעות נוירוטיות, אך לבסוף העדיף את טכניקת האסוציאציות החופשיות.
במהלך מלחמות העולם, ההיפנוזה שימשה לטיפול בחיילים שסבלו מהלם קרב, נוירוזות וטראומות קשות.
תרומה מכרעת להתפתחות ההיפנוזה המודרנית הגיעה באמצע המאה ה-20 ממילטון אריקסון (Milton Erickson), פסיכיאטר אמריקאי שפיתח גישה חדשנית להיפנותרפיה. אריקסון פיתח שיטות היפנוטיות עקיפות שהותאמו אישית לכל מטופל, בניגוד לשיטות הסטנדרטיות והישירות שהיו נהוגות עד אז.
העידן המודרני הביא עמו התקדמות משמעותית במחקר המדעי של ההיפנוזה. טכנולוגיות הדמיית מוח כמו fMRI אפשרו לחוקרים לראות את השינויים הנוירולוגיים המתרחשים במוח בזמן טראנס היפנוטי, מה שחיזק את האמינות המדעית של התחום. בד בבד התפתחו מודלים תיאורטיים מודרניים המסבירים את מנגנוני ההיפנוזה, כמו מודל של "בקרה מוחית נויקוגניטיבית" ותיאוריית "המצב המשונה".
כיום, ההיפנוזה היא בעיקר שיטה טיפולית שמשתמשים בה פסיכולוגים ופסיכיאטרים. יש סביבה לא מעט מיתוסים על שליטה והתנגדות, אבל הפוטנציאל של ההיפנוזה בשחזור זיכרונות וטיפוליפ רפואיים כמו כאבי פנטום, בדגש על גפיים פנטומים, חושף את ההזדמנות שבה.
בשיטה זו ניתן לשפר ביצועים אתלטיים של ספורטאים ועוד יותר - לעזור למכורים ולסובלים בהתגברות על פוביות (חרדות) והתמכרויות שונות. בשיטה של היפנוזה מרגיעים את המטופלים ומהפנטים אותם, כשבעזרת התת-מודע שלהם ניתן לטפל בבעיות נפשיות, חרדות, פחדים וטיפולים מצוינים בהתמכרויות, כמו עישון, אלכוהול וכדומה.
ההיפנוזה, אם כן, מוכרת ככלי טיפולי יעיל במגוון תחומים, כולל טיפול בכאבים כרוניים, חרדות, הפסקת עישון וירידה במשקל. היא נתמכת יותר על ידי גופים רפואיים ופסיכולוגיים ברחבי העולם ומשלבת מחקר מדעי עם פרקטיקה קלינית.
ההיפנוזה הקלינית גם משולבת לא פעם בטיפולים פסיכולוגיים והיא מוכרת כיום כטיפול משלים, יעיל בתחומי הרפואה והפסיכולוגיה.
כיום ברור שהתפתחות ההיפנוזה עשתה את המעבר מתפיסות מיסטיות ורוחניות לגישה מדעית ופסיכולוגית, לצורך גיוס התודעה האנושית לתהליכי ריפוי ושינוי.
כך התפתחה ההיפנוזה:
https://youtu.be/yk0PCFp2SDs
ובפירוט על תולדות ההיפנוזה:
http://youtu.be/HBIPFxAouIE?t=11s?long=yes
מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.
אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.
היוונים, שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים, היו מנתחים הרבה פחות מוצלחים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים... רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח ב-170 לפני הספירה חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך, כמו ארבעת הנוזלים שטען שיש במוח והם שקובעים את הטמפרמנט של כל אדם ותפקוד גופו.
הרופא הרומי גלנוס הרבה לערבב עשבי מרפא ולהפיק מהם תרופות. יש מקומות שעד היום ממשיכים לקרוא לתרופות כאלה "תרופות גלניות".
לאחר התקופה הרומית ובמהלך ימי הביניים, נעצר המחקר האנטומי באירופה לחלוטין. הכנסייה הנוצרית אסרה על ניתוחים ועל לימוד האנטומיה. את ההתעסקות בגוף האדם היא השאירה רק לאלוהים.
מי שהפכו אז למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רב מתרבויות רומי ויוון, שתפסו הכובשים המוסלמים. למדע המוסלמי היה יתרון, שנבע מהנגישות שלו לידע מדעי, הן ממזרח אסיה והן מאירופה. מצד שני, גם לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.
באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. רוחו של גאלן שרתה עדיין על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים... רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. בזכותו ובזכות תגליותיו בתקופת הרנסאנס יגיע מעתה גל של תגליות.
הגל הזה יתחזק עוד יותר, עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה-17. בספרו על "פעולת גוף האדם" יצייר גם וסליוס וירשום לראשונה את מראה המוח האנושי.
מדע האנטומיה מתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:
http://youtu.be/3YuFg6dxVlI
ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:
http://youtu.be/vrQKYIbPQfs
תופעת הארכת הגולגלות נעשית באמצעות חבישות וקיבועים שגורמים לגולגולת לגדול לצורה של החבישה או הקיבוע. כלומר, מבנה הגולגולת משתנה תחת לחץ מלאכותי שיוצרים עליה.
התהליך של הארכה מלאכותית של הגולגולת הונהג בחלק מהתרבויות בהיסטוריה, בכדי לשפר את האינטליגנציה. בתרבויות קדומות נחשבו בעלי גולגולות מוארכות כבעלי חוש שישי ויכולות נבואיות, כולל הפיכתם לשמאנים, המסוגלים לזהות סכנות עתידיות ולחזות שינויים במזג האוויר.
המנהג נולד ככל הנראה במונגוליה, בערבות אסיה, אם כי גם בתרבות השומרית ובהמשך בתרבויות מסופוטמיה נוספות, נהגו להאריך את ראשיהם בנסיבות דתיות.
המנהג היה נפוץ גם בקרב האצולה המצרית בימי השושלת ה-18. יתכן שהמנהג באזור היה קדום הרבה יותר, שכן נמצאה באזור מצרים גולגולת מוארכת בת 45 אלף שנה. כך או כך, גם המלכה המצרית נפרטיטי היתה בעלת ראש מוארך וכך גם המלך הפרעוני תות ענח' אמון. יש מחלוקת בין החוקרים, אם מדובר במאפיין גנטי של משפחת הפרעונים או בהארכה מלאכותית של הגולגולת.
ההונים הביאו אותו לאירופה וגם הגותים ביבשת האירופית אימצו את המנהג. מדובר בתופעה שהפכה נפוצה בכל העולם ובמהלך ההיסטוריה לא היה איזור גאוגרפי מסוים שרק הוא התאפיין בה.
בהמשך ההיסטוריה אימצו תרבויות שונות את מנהג הזה כשהסיבות מגוונות - הן סיבות דתיות, חברתיות, אסתטיות ולעתים מנימוקים בריאותיים.
במאה האחרונה זוהה המנהג הזה גם בתורכיה וגם בדרום צרפת. למשל באזור העיר הצרפתית טולוז, שאנתרופולוגים מצאו בה מקרים כאלו. יתכן שמדובר במנהג שמזכיר שבטים גותיים שנהגו להאריך גולגלות.
האינדיאנים ברחבי אמריקה האמינו שעליהם להאריך את הגולגולת כדי לחזק את הקשר עם עולם הרוחות. במרכז אמריקה יכולים היו רק העשירים לעצב את הגולגולת. גם שבטים באפריקה נהגו ונוהגים גם כיום להאריך את הגולגלות. הסיבות שלהם גם הן דתיות. שבט המנגבוטו בקונגו, למשל, מאמין שהמנהג הזה "מרצה את האלים".
הנה סרטון על הארכת הגולגלות בעמים עתיקים:
https://youtu.be/JnERUZNqwbc
לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.
החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.
איך זה קורה? - היום אנו יודעים שהגוף שחווה מחלה ומתגבר עליה, מה שקורה כשמזריקים אליו חיידקים או וירוסים מוחלשים, הוא מייצר "תאי זיכרון". הללו נותרים בגוף זמן רב, כשהם רדומים. כשהנגיף תוקף את הגוף שוב, אי שם בעתיד, הם מתעוררים ותוקפים אותו בחזרה. הנוגדנים הללו מהווים את מה שזכה לשם המודרני "זיכרון חיסוני" וללואי פסטר יש זכות ראשונים על העיקרון הזה.
תגלית אחרת של פסטר היא כמובן "פיסטור" המזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו של פסטר - "פיסטור".
הנה הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:
http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc
ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב וישנה את בריאות הפעוטות:
http://youtu.be/0OmWbRKW4K8
איך גילה ואן לוונהוק את התאים והחיידקים?
זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!
השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.
חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.
למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!
הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.
ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.
לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.
כך תעד לוונהוק והביא את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.
הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:
https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s
וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!
השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.
חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.
למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!
הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.
ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.
לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.
כך תעד לוונהוק והביא את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.
הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:
https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s
וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
מהו קרב סולפרינו ואיך שינה את תולדות הרפואה?
קרב סולפרינו (Battle of Solferino) נערך ב-1859 בחבל לומברדיה. מי שניצח בו היה צבא משותף של מלך צרפת נפוליאון השלישי והמלך ויטוריו עמנואל השני. המנוצח, הקיסרות האוסטרית בראשות הקיסר פרנץ יוזף.
אין הרבה קרבות שיכולים להתהדר בכל כך הרבה תוצאות היסטוריות שיצאו מהן ושאף אחת היא לא של שטחים או ביזה גדולה, כמו קרב סולפרינו.
נהפוך הוא. הקרב הזה, על אף שבמונחים צבאיים לא היה מעניין והוא היה אובדן ענקי בחיי אדם, היה קרב שהוליד הרבה טוב.
ראשית, מדובר באחד הקרבות החשובים בהיסטוריה של איטליה, שכן לא מעט בזכותו היא אוחדה לתמיד, גם אם לא לשביעות רצון מוחלטת של האיטלקים, שכן בדרך לאיחוד הם יפסידו חבלי ארץ שהיו לדעתם שייכים להם.
אבל החלק החשוב יותר בקרב הזה, היה אחר. בעקבות מראות הזוועה של הנפגעים הרבים שבו, הוקם ארגון הצלב האדום וסוכמה אמנת ז'נבה. שתי תוצאות היסטוריות רבות משמעות שהצמיח קרב אחד.
אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים ונעדרים היו בקרב הענק הזה. המספרים היו עצומים, כמעט חסרי תקדים באותה תקופה והקרב היה מזעזע, גם מפני שהגופות לא פונו והן הלכו ונרקבו עם הזמן.
וכאן מגיעה שעתו הגדולה של שווייצרי בשם ז'אן אנרי דינן, שחזה בעשרות אלפי הפצועים ששכבו בחום השמש ללא טיפול, החליט לאסוף עוברי אורח, בעיקר נשים ונערות מהסביבה ולסייע לנפגעים. תוך כדי מאמציו הוא הגה את הרעיון להקים ארגון שיוכל לסייע לנפגעים בקרבות כאלה בעתיד.
דינן פרסם ספר בשם "זכרונות מסולפרינו", שהיכה גלים והבהיר לראשונה את הצורך בשינוי, באשר לאופן שבו מתנהלות מלחמות. הוא החל בקידום רעיונות לשינוי ההתנהלות בשדה הקרב ואלה הובילו בהמשך להקמת ארגון הרפואה "הצלב האדום" ולניסוחה של אמנת ז'נבה לטיפול בפצועים ושבויים.
בעקבות הפעילות החשובה שלו וייסוד ארגון הצלב האדום, זכה דינן בפרס נובל לשלום. למעשה, הוא היה הראשון אי פעם, שזכה בפרס הנובל לשלום. נראה שהפרס הזה בכלל נולד בעקבות ההתרשמות של ראשי קרן נובל מהפעילות החשובה שלו.
כך הביא הקרב בסולפרינו ללידת ארגון הרפואה החשוב הצלב האדום (מתורגם):
https://youtu.be/8vK6ceYg1ck
ההנצחה העצובה של הקרב בקפלת אלפי הגולגלות והשלדים של חללי הקרב, שלא זכו לקבורה:
https://youtu.be/T1_ioPxICrg
פעולותיו של ז'אן אנרי דינן, בעקבות הקאב, להקמת הצלב האדום ואמנת ז'נבה:
https://youtu.be/QP3h8HtOj8M
והרצאה מוסברת על הקמת הצלב האדום והקרב שהוביל אליה:
https://youtu.be/Rr8pRVduqWQ?long=yes
קרב סולפרינו (Battle of Solferino) נערך ב-1859 בחבל לומברדיה. מי שניצח בו היה צבא משותף של מלך צרפת נפוליאון השלישי והמלך ויטוריו עמנואל השני. המנוצח, הקיסרות האוסטרית בראשות הקיסר פרנץ יוזף.
אין הרבה קרבות שיכולים להתהדר בכל כך הרבה תוצאות היסטוריות שיצאו מהן ושאף אחת היא לא של שטחים או ביזה גדולה, כמו קרב סולפרינו.
נהפוך הוא. הקרב הזה, על אף שבמונחים צבאיים לא היה מעניין והוא היה אובדן ענקי בחיי אדם, היה קרב שהוליד הרבה טוב.
ראשית, מדובר באחד הקרבות החשובים בהיסטוריה של איטליה, שכן לא מעט בזכותו היא אוחדה לתמיד, גם אם לא לשביעות רצון מוחלטת של האיטלקים, שכן בדרך לאיחוד הם יפסידו חבלי ארץ שהיו לדעתם שייכים להם.
אבל החלק החשוב יותר בקרב הזה, היה אחר. בעקבות מראות הזוועה של הנפגעים הרבים שבו, הוקם ארגון הצלב האדום וסוכמה אמנת ז'נבה. שתי תוצאות היסטוריות רבות משמעות שהצמיח קרב אחד.
אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים ונעדרים היו בקרב הענק הזה. המספרים היו עצומים, כמעט חסרי תקדים באותה תקופה והקרב היה מזעזע, גם מפני שהגופות לא פונו והן הלכו ונרקבו עם הזמן.
וכאן מגיעה שעתו הגדולה של שווייצרי בשם ז'אן אנרי דינן, שחזה בעשרות אלפי הפצועים ששכבו בחום השמש ללא טיפול, החליט לאסוף עוברי אורח, בעיקר נשים ונערות מהסביבה ולסייע לנפגעים. תוך כדי מאמציו הוא הגה את הרעיון להקים ארגון שיוכל לסייע לנפגעים בקרבות כאלה בעתיד.
דינן פרסם ספר בשם "זכרונות מסולפרינו", שהיכה גלים והבהיר לראשונה את הצורך בשינוי, באשר לאופן שבו מתנהלות מלחמות. הוא החל בקידום רעיונות לשינוי ההתנהלות בשדה הקרב ואלה הובילו בהמשך להקמת ארגון הרפואה "הצלב האדום" ולניסוחה של אמנת ז'נבה לטיפול בפצועים ושבויים.
בעקבות הפעילות החשובה שלו וייסוד ארגון הצלב האדום, זכה דינן בפרס נובל לשלום. למעשה, הוא היה הראשון אי פעם, שזכה בפרס הנובל לשלום. נראה שהפרס הזה בכלל נולד בעקבות ההתרשמות של ראשי קרן נובל מהפעילות החשובה שלו.
כך הביא הקרב בסולפרינו ללידת ארגון הרפואה החשוב הצלב האדום (מתורגם):
https://youtu.be/8vK6ceYg1ck
ההנצחה העצובה של הקרב בקפלת אלפי הגולגלות והשלדים של חללי הקרב, שלא זכו לקבורה:
https://youtu.be/T1_ioPxICrg
פעולותיו של ז'אן אנרי דינן, בעקבות הקאב, להקמת הצלב האדום ואמנת ז'נבה:
https://youtu.be/QP3h8HtOj8M
והרצאה מוסברת על הקמת הצלב האדום והקרב שהוביל אליה:
https://youtu.be/Rr8pRVduqWQ?long=yes
מה גרם למגפה השחורה, המכונה "המוות השחור"?
המגפה השחורה (The Black Plague) הייתה המגפה החמורה בהיסטוריה האנושית. החוקרים סבורים שמדובר במגפת דֶבֶר, אם כי יש הסבורים שמדובר דווקא באבעבועות שחורות או במחלה אחרת.
היא עשתה שמות באירופה, כשהרגה עשרות מיליונים מתושבי היבשת במאה ה-14, בין השנים 1347 ל-1353. ההיסטוריונים אומדים את המתים ממנה כמשהו שהוא בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה.
ההיסטוריונים סבורים שחולדות שהגיעו מאסיה עם הסוחרים או עם הלוחמים ששבו ממסעי הצלב, הן האחראיות למותם של המוני בני אדם. המחלה לא הייתה חדשה, היא רק הפכה למגפה איומה וגדולה מאד.
המגפה הביאה גם להתחזקות האנטישמיות באירופה. לאחר שהופצה שמועה שהיהודים מרעילים את בארות המים והם שגרמו להתחזקות מגפת הדבר, התגברה השנאה הגדולה ליהודים. השנאה גרמה לגירושים ורדיפות ורוקנה את מערב אירופה מיהודיה, שעברו בהמוניהם למזרח אירופה ובפרט לפולין.
על פי ההערכות ההיסטוריונים, במשך כ-6 שנים גבתה המגפה את חייהם של עד חמישית מבני האדם בעולם וכחצי מאוכלוסיית אירופה. לא ברור עד היום כיצד נעלמה המגפה, אבל גם בסיומה נקלעה אירופה לרעב ועוני גדולים, בשל השינויים שהיא גרמה.
עם זאת, לטווח הארוך יותר, המגפה גם גרמה לשינויים לטובה. מי ששרדו את המחלה היו הבריאים יותר באוכלוסיה ומבחינה פיזית ובריאותית נעשתה אוכלוסיית אירופה בריאה וחזקה יותר ממה שהייתה. התמעטות האוכלוסיה סייעה לשיפור התזונה של תושבי אירופה, שנותרו עם שטחי חקלאות גדולים יותר ופחות פיות להאכיל.
תודות למגיפה השחורה התושבים באירופה החלו גם לצבור כוח חברתי, שהוביל לשינויים הדרגתיים ולמעבר למשטר שינצל אותם פחות. המגפה שמה קץ, למשל, לשלטון הפיאודלי באירופה.
הקהילות השלמות שהושמדו והמוות הרב שמסביב, הביאו לכך שליבם של האירופים היה הרבה פחות בעניין של מלחמות, עימותים וכיבושים צבאיים, מה שעתיד להפוך את אירופה לרגועה מעט יותר. הדוגמה הקלאסית לכך היא מלחמת 100 השנים, שהסתיימה תודות ל"מוות השחור" שהתפרץ באנגליה.
מדעית, אגב, הנגיף הקטלני היה ככל הנראה חיידק שנודע כמחולל מגפת הדבר, בשלוש צורות קטלניות במהלך ההיסטוריה. שמו ירסיניה פסטיס (Yersinia pestis) והוא אחראי למותם של רבים, לא רק ב"מוות השחור" אלא גם במגפת הדבר באמאוס ובמגפה הגדולה של לונדון.
הנה סיפור המגפה השחורה (מתורגם):
https://youtu.be/ySClB6-OH-Q
תולדות המגפה השחורה:
https://youtu.be/y7OWLohZ_fs
מצגת וידאו מפורטת על המגפה השחורה:
https://youtu.be/v8Gk1a-RMAM
סרטון הסבר על המוות השחור (עברית):
https://youtu.be/v22oM76He0U?long=yes
תיעודי קצר על המגפה השחורה:
https://youtu.be/kScxc9DPrnY?long=yes
וסרט תיעודי נוסף על המגפה השחורה:
https://youtu.be/q1aULu6BqNs?long=yes
המגפה השחורה (The Black Plague) הייתה המגפה החמורה בהיסטוריה האנושית. החוקרים סבורים שמדובר במגפת דֶבֶר, אם כי יש הסבורים שמדובר דווקא באבעבועות שחורות או במחלה אחרת.
היא עשתה שמות באירופה, כשהרגה עשרות מיליונים מתושבי היבשת במאה ה-14, בין השנים 1347 ל-1353. ההיסטוריונים אומדים את המתים ממנה כמשהו שהוא בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה.
ההיסטוריונים סבורים שחולדות שהגיעו מאסיה עם הסוחרים או עם הלוחמים ששבו ממסעי הצלב, הן האחראיות למותם של המוני בני אדם. המחלה לא הייתה חדשה, היא רק הפכה למגפה איומה וגדולה מאד.
המגפה הביאה גם להתחזקות האנטישמיות באירופה. לאחר שהופצה שמועה שהיהודים מרעילים את בארות המים והם שגרמו להתחזקות מגפת הדבר, התגברה השנאה הגדולה ליהודים. השנאה גרמה לגירושים ורדיפות ורוקנה את מערב אירופה מיהודיה, שעברו בהמוניהם למזרח אירופה ובפרט לפולין.
על פי ההערכות ההיסטוריונים, במשך כ-6 שנים גבתה המגפה את חייהם של עד חמישית מבני האדם בעולם וכחצי מאוכלוסיית אירופה. לא ברור עד היום כיצד נעלמה המגפה, אבל גם בסיומה נקלעה אירופה לרעב ועוני גדולים, בשל השינויים שהיא גרמה.
עם זאת, לטווח הארוך יותר, המגפה גם גרמה לשינויים לטובה. מי ששרדו את המחלה היו הבריאים יותר באוכלוסיה ומבחינה פיזית ובריאותית נעשתה אוכלוסיית אירופה בריאה וחזקה יותר ממה שהייתה. התמעטות האוכלוסיה סייעה לשיפור התזונה של תושבי אירופה, שנותרו עם שטחי חקלאות גדולים יותר ופחות פיות להאכיל.
תודות למגיפה השחורה התושבים באירופה החלו גם לצבור כוח חברתי, שהוביל לשינויים הדרגתיים ולמעבר למשטר שינצל אותם פחות. המגפה שמה קץ, למשל, לשלטון הפיאודלי באירופה.
הקהילות השלמות שהושמדו והמוות הרב שמסביב, הביאו לכך שליבם של האירופים היה הרבה פחות בעניין של מלחמות, עימותים וכיבושים צבאיים, מה שעתיד להפוך את אירופה לרגועה מעט יותר. הדוגמה הקלאסית לכך היא מלחמת 100 השנים, שהסתיימה תודות ל"מוות השחור" שהתפרץ באנגליה.
מדעית, אגב, הנגיף הקטלני היה ככל הנראה חיידק שנודע כמחולל מגפת הדבר, בשלוש צורות קטלניות במהלך ההיסטוריה. שמו ירסיניה פסטיס (Yersinia pestis) והוא אחראי למותם של רבים, לא רק ב"מוות השחור" אלא גם במגפת הדבר באמאוס ובמגפה הגדולה של לונדון.
הנה סיפור המגפה השחורה (מתורגם):
https://youtu.be/ySClB6-OH-Q
תולדות המגפה השחורה:
https://youtu.be/y7OWLohZ_fs
מצגת וידאו מפורטת על המגפה השחורה:
https://youtu.be/v8Gk1a-RMAM
סרטון הסבר על המוות השחור (עברית):
https://youtu.be/v22oM76He0U?long=yes
תיעודי קצר על המגפה השחורה:
https://youtu.be/kScxc9DPrnY?long=yes
וסרט תיעודי נוסף על המגפה השחורה:
https://youtu.be/q1aULu6BqNs?long=yes
איך גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין ופיתח את האנטיביוטיקה?
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes
מה עושה מכשיר הסי-טי?
מכשיר הסי-טי (CT) הוא מכשיר רפואי שמבצע טומוגרפיה ממוחשבת - צילום לא פולשני, ללא ניתוח, של פנים הגוף. המכשיר הזה הוא פלא של ממש בתחום האנטומיה. באמצעות שילוב של קרינת X, קרינת הרנטגן, עם יכולות המחשוב המתקדמות ויצירה של תמונות פנים הגוף, הוא הפך את האיבחון של בעיות רפואיות בגוף, לקל ומדויק מאי-פעם.
הבדיקה הזו מתבצעת בתוך מכשיר שאליו מוכנס הנבדק. בעת הבדיקה, מסתובב מקור קרינה במהירות מסביב לגופו ותוך פחות מדקה הוא מעביר דרך הגוף המון קרני רנטגן, משלל זוויות. לאחר שעברו דרך הגוף, קולטים גלאים מיוחדים את קרני ה-X הללו ומעבירים את הנתונים שנקלטו אל המחשב, בצורה של אותות דיגיטליים. כשהנתונים הללו נקלטים במחשב יוצרת התוכנה שבו הדמיה תלת-ממדית של גוף הנבדק, או מציגה תמונות דו-ממדיות של איברים או אזורים מסוימים בו, בצורה של חתכים, ממש כאילו היו פרוסות דקות שנחתכו מהגוף. תוכנת הסיטי מחברת את הפרוסות הדקות הללו לתמונות מפורטות וברורות של האברים הפנימיים, העצמות, כלי הדם והרקמות שצולמו.
כך יכול הרופא לראות על גבי המסך של מכשיר ה-CT תמונות מדויקות של חתך מהמוח של הנבדק או תצוגות מוסרטות של ליבו בפעולה, לבחון את מסתם בלב וכך הלאה.
את מכשיר הסי-טי הראשון המציא סיר גודספרי האונספילד הבריטי בתחילת שנות ה-70. על ההמצאה המופלאה שלו, שעשתה מהפכה של ממש באיבחון הרפואי, הוא זכה בפרס נובל לרפואה.
CT הם ראשי תיבות באנגלית של "טומוגרפיה ממוחשבת" (Computed Tomography).
הנה סרטון על מכשיר הסיטי וכיצד היא מתבצעת בדיקת הסיטי:
https://youtu.be/78PHXuucWlY
הסבר על בדיקת CT ואיך מתבצעת הבדיקה במכשיר ה-CT:
https://youtu.be/XjGOFLCIV58
כל מה שרציתם לדעת על בדיקות CT:
https://youtu.be/LI23VsurQuQ
מכשיר הסי-טי (CT) הוא מכשיר רפואי שמבצע טומוגרפיה ממוחשבת - צילום לא פולשני, ללא ניתוח, של פנים הגוף. המכשיר הזה הוא פלא של ממש בתחום האנטומיה. באמצעות שילוב של קרינת X, קרינת הרנטגן, עם יכולות המחשוב המתקדמות ויצירה של תמונות פנים הגוף, הוא הפך את האיבחון של בעיות רפואיות בגוף, לקל ומדויק מאי-פעם.
הבדיקה הזו מתבצעת בתוך מכשיר שאליו מוכנס הנבדק. בעת הבדיקה, מסתובב מקור קרינה במהירות מסביב לגופו ותוך פחות מדקה הוא מעביר דרך הגוף המון קרני רנטגן, משלל זוויות. לאחר שעברו דרך הגוף, קולטים גלאים מיוחדים את קרני ה-X הללו ומעבירים את הנתונים שנקלטו אל המחשב, בצורה של אותות דיגיטליים. כשהנתונים הללו נקלטים במחשב יוצרת התוכנה שבו הדמיה תלת-ממדית של גוף הנבדק, או מציגה תמונות דו-ממדיות של איברים או אזורים מסוימים בו, בצורה של חתכים, ממש כאילו היו פרוסות דקות שנחתכו מהגוף. תוכנת הסיטי מחברת את הפרוסות הדקות הללו לתמונות מפורטות וברורות של האברים הפנימיים, העצמות, כלי הדם והרקמות שצולמו.
כך יכול הרופא לראות על גבי המסך של מכשיר ה-CT תמונות מדויקות של חתך מהמוח של הנבדק או תצוגות מוסרטות של ליבו בפעולה, לבחון את מסתם בלב וכך הלאה.
את מכשיר הסי-טי הראשון המציא סיר גודספרי האונספילד הבריטי בתחילת שנות ה-70. על ההמצאה המופלאה שלו, שעשתה מהפכה של ממש באיבחון הרפואי, הוא זכה בפרס נובל לרפואה.
CT הם ראשי תיבות באנגלית של "טומוגרפיה ממוחשבת" (Computed Tomography).
הנה סרטון על מכשיר הסיטי וכיצד היא מתבצעת בדיקת הסיטי:
https://youtu.be/78PHXuucWlY
הסבר על בדיקת CT ואיך מתבצעת הבדיקה במכשיר ה-CT:
https://youtu.be/XjGOFLCIV58
כל מה שרציתם לדעת על בדיקות CT:
https://youtu.be/LI23VsurQuQ
מה עושה הרופא המנתח?
המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.
כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.
מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.
כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)
https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI
וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes
המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.
כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.
מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.
כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)
https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI
וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes
איך נגדל בעתיד איברים מחדש?
רפואה רגנרטיבית (Regenerative medicine) היא "רפואה מחדשת איברים". הרפואה הזו היא אחד התחומים החמים במחקר המדעי והרפואי. מטרתה הצמחה מחדש של איברים או תיקון של רקמות פגועות בגוף.
בעולם הרפואה משוכנעים שחידוש רקמות על ידי הגוף וגידול עצמי של איברים הוא עדיף על פני השתלה או שימוש בתאי גזע שגודלו במעבדה. לא רק שהצמחת איברים היא קלה יותר מהשתלה או טיפולים גנטיים, היא גם תמנע את דחיית השתל, אולי הבעיה המרכזית בתחום ההשתלות. זה יקרה בזכות העובדה שהרקמה שתצמח מחדש תהיה מגופו של החולה ולא מגוף אחר, כנהוג בהשתלות.
הצמחת איברים לרפואה שואבת השראה מהצמחה איברים מחודשת, כפי שהיא מתרחשת בטבע. הצמחה עצמית כזו מתקיימת במיוחד אצל יצורים פשוטים וקדומים בסולם האבולוציה. אולי זה עצוב, אבל ככל שעולים בסולם האבולוציה, היכולת הרגנרטיבית יורדת דווקא. שממיות, סלמנדרות וזוחלים אחרים הם דוגמאות אופייניות לבעלי חיים שכאלה. בניגוד לבני אדם שיכולים להצמיח מחדש רק מעט רקמות באיברים מעטים כמו שרירים, עצמות וכבד, יכולים הם להצמיח מבני איברים שלמים, כמו גפיים, זנבות, חלקים מהלב או רשתיות ועדשות בעיניים.
טכניקות גנטיות מתחילות לאפשר כיום למדענים לרדת לעומקם של מנגנוני ההצמחה מחדש. הם לומדים לא מעט ממחקר של בעלי חיים שמצמיחים איברים לאחר שנקטעו והשאיפה היא לחולל תהליכים כאלו בבני-אדם, באופן מלאכותי. התחום עצמו נחקר כבר מעל 150 שנה, אבל רק ההתקדמות במחקר והטכנולוגיה הגנטית מאפשרת למדענים להתחיל להבין את המורכבות הגלומה במנגנוני ההצמחה מחדש ואת האפשרויות המדהימות שגלומות בה.
הרפואה הזו הולכת בצעדי ענק אל העתיד המבטיח של חברות ישראליות כבר מפיצות קולגן אנושי שיוצר מעלי טבק ומאפשר גידול אברי גוף בניתוחים. פיתוח מדפסות תלת ממד שידפיסו אברי גוף תחליפיים יאפשר בעתיד לייצר מהקולגן הזה איברים שונים להשתלה בגוף החולה.
הנה רפואה רגנרטיבית והיכולת להצמחת איברים בבני אדם:
http://youtu.be/QI-SZpoSCAM
פיתוח קולגן מעלי טבק מאפשר כיום יצירת שתלים מצויינים לרפואה רגנרטיבית (עברית):
http://youtu.be/QfCcY2Y3STA
ומדפסות תלת-ממד להדפסת איברים להשתלה מקולגן (עברית):
http://youtu.be/__wiXTl38Eg
רפואה רגנרטיבית (Regenerative medicine) היא "רפואה מחדשת איברים". הרפואה הזו היא אחד התחומים החמים במחקר המדעי והרפואי. מטרתה הצמחה מחדש של איברים או תיקון של רקמות פגועות בגוף.
בעולם הרפואה משוכנעים שחידוש רקמות על ידי הגוף וגידול עצמי של איברים הוא עדיף על פני השתלה או שימוש בתאי גזע שגודלו במעבדה. לא רק שהצמחת איברים היא קלה יותר מהשתלה או טיפולים גנטיים, היא גם תמנע את דחיית השתל, אולי הבעיה המרכזית בתחום ההשתלות. זה יקרה בזכות העובדה שהרקמה שתצמח מחדש תהיה מגופו של החולה ולא מגוף אחר, כנהוג בהשתלות.
הצמחת איברים לרפואה שואבת השראה מהצמחה איברים מחודשת, כפי שהיא מתרחשת בטבע. הצמחה עצמית כזו מתקיימת במיוחד אצל יצורים פשוטים וקדומים בסולם האבולוציה. אולי זה עצוב, אבל ככל שעולים בסולם האבולוציה, היכולת הרגנרטיבית יורדת דווקא. שממיות, סלמנדרות וזוחלים אחרים הם דוגמאות אופייניות לבעלי חיים שכאלה. בניגוד לבני אדם שיכולים להצמיח מחדש רק מעט רקמות באיברים מעטים כמו שרירים, עצמות וכבד, יכולים הם להצמיח מבני איברים שלמים, כמו גפיים, זנבות, חלקים מהלב או רשתיות ועדשות בעיניים.
טכניקות גנטיות מתחילות לאפשר כיום למדענים לרדת לעומקם של מנגנוני ההצמחה מחדש. הם לומדים לא מעט ממחקר של בעלי חיים שמצמיחים איברים לאחר שנקטעו והשאיפה היא לחולל תהליכים כאלו בבני-אדם, באופן מלאכותי. התחום עצמו נחקר כבר מעל 150 שנה, אבל רק ההתקדמות במחקר והטכנולוגיה הגנטית מאפשרת למדענים להתחיל להבין את המורכבות הגלומה במנגנוני ההצמחה מחדש ואת האפשרויות המדהימות שגלומות בה.
הרפואה הזו הולכת בצעדי ענק אל העתיד המבטיח של חברות ישראליות כבר מפיצות קולגן אנושי שיוצר מעלי טבק ומאפשר גידול אברי גוף בניתוחים. פיתוח מדפסות תלת ממד שידפיסו אברי גוף תחליפיים יאפשר בעתיד לייצר מהקולגן הזה איברים שונים להשתלה בגוף החולה.
הנה רפואה רגנרטיבית והיכולת להצמחת איברים בבני אדם:
http://youtu.be/QI-SZpoSCAM
פיתוח קולגן מעלי טבק מאפשר כיום יצירת שתלים מצויינים לרפואה רגנרטיבית (עברית):
http://youtu.be/QfCcY2Y3STA
ומדפסות תלת-ממד להדפסת איברים להשתלה מקולגן (עברית):
http://youtu.be/__wiXTl38Eg
מה קרה בזמן השפעת הספרדית?
הפחד, ההיקף העולמי ואי-הוודאות שמאפיין את מגפת הקורונה מזכירים להיסטוריונים ולחובבי ההיסטוריה מגפה שהקדימה אותה במאה שנה בדיוק.
כן, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1918 ל-1920, התפשטה במהירות אדירה לעולם כולו מגפה שזכתה לשם "השפעת הספרדית" (The Black Plague).
על אף שהיא הרסה משפחות, מחקה אוכלוסיות של כפרים שלמים, הכניעה אנשים צעירים ובריאים ועוררה בהלה עולמית, פחות מכירים אותה. כי אל מול החורבן והתהפוכות של מלחמת העולם הראשונה, מלחמה בהיקף שהעולם לא ידע עד אז כמוהו, אפילו מגפה כה קטלנית איכשהו התעמעמה.
קרבות מלחמת העולם הראשונה שהתנהלו בתקופת המגפה גם הביאו להעברה המהירה של הנגיף. יש תיאוריה שהנגיף הגיע עם המוני פועלים סיניים שהקימו ביצורים בצרפת והתפשט במהירות במחנות הצבא ובבתי החולים עמוסי הפצועים. לאמריקה הגיע הנגיף הקטלני עם החיילים האמריקנים ששבו מהחזית הביתה, מה שהביא לחללים רבים בכל רחבי ארה"ב.
יותר מ"המוות השחור", המגיפה שקטלה בין 25 ל-35 מיליון איש באירופה של המאה ה-14, ועדיין יותר ממגפת הקורונה, בתקווה שהחיסונים יעצרו אותה בחודשים הבאים, מהשפעת הספרדית מתו למעלה מ-40 מיליון בני אדם והיא נחשבת לאחת המגפות הקטלניות בהיסטוריה האנושית.
המגפה הייתה קטלנית וגלובלית. במהלך השנתיים בהן היא השתוללה ברחבי העולם, היא קטלה בין 40 ל-50 מיליון איש וחלו בה כשליש מאוכלוסיית העולם של אותה תקופה. שום אזור בעולם לא היה בטוח מפניה. מאסייתים ועד אפריקאים, אירופיים ולטינים בדרום אמריקה, אפילו אסקימואים נדבקו בכפרים הנידחים שלהם וחלקם מת ממנה.
גם אם בדיעבד אנו יודעים שמרבית המתים מהשפעת הספרדית היו בגילאי 20-40, חלו בה אז כולם, כמעט ללא הבדל. כוכבי רוק או קולנוע עוד לא כל כך היו אז, אבל ב-1918 הזדעזה כל אמריקה לגלות שכוכב הבייסבול הנערץ ומי שנחשב עד היום לגדול שחקני הבייסבול בכל הזמנים, ג'ורג' "בייב" רות', חלה גם הוא בה.
הוא החלים. כמוהו מרבית החולים. הרפואה של אותם ימים הייתה רחוקה מהרפואה המתקדמת של ימינו, לא היו אז אמצעי הנשמה או תרופות שיאפשרו טיפול בסיבוכים הרפואיים שהיא הביאה, מה שהביא לגזר דין מוות עבור רבים מהחולים בה.
אבל רבים אחרים גילו אז את המסכה ויתרונותיה. מסכות חד-פעמיות כמו של היום כמובן שלא היו אז ובמקומן חילק ארגון הצלב האדום מסכות עשויות מגזה. לאוכלוסיה שיווקו את עטיית המסכות כחובה פטריוטית, כשבצד זה הת'יימה אז אכיפה חמורה והמפרים נענשו בעונשי מאסר.
30 שנה אחרי המגפה הספרדית ואחרי מלחמת עולם נוספת, הוקם ארגון בריאות חשוב, ארגון הבריאות העולמי, שאפשר לדורות הבאים להתמודד הרבה יותר טוב עם מגיפות נוספות (זוכרים את מגפת הסארס?).
אגב, השם "השפעת הספרדית", לא בא לה כי ספרד הייתה מקור המגפה הזו או אפילו המדינה שנפגעה הכי הרבה ממנה. הסיבה היא שוב במלחמה הגדולה שהתקיימה אז. היות ובניגוד למדינות אירופה, שהיו עסוקות במלחמה איומה וצנזרו את הדיווחים על המחלה, כלי התקשורת של ספרד הנייטרלית היו חופשיים והרבו לדווח על המגפה, ללא כל צנזורה, הכינוי "השפעת הספרדית" דבק בה לתמיד.
הנה השפעת הספרדית:
https://youtu.be/u7xlGcLGTu8
עדויות של ניצולים מהשפעת הספרדית (מתורגם):
https://youtu.be/ywhhvHyYyy4
הרצאה קצרה (עברית):
https://youtu.be/9JITOxWFnPg
מעט שונה אבל השפעת עדיין איתנו (עברית):
https://youtu.be/E6CK7ychgsw
ותולדות המגפה הספרדית (עברית):
https://youtu.be/ynoq3XPv83w?long=yes
הפחד, ההיקף העולמי ואי-הוודאות שמאפיין את מגפת הקורונה מזכירים להיסטוריונים ולחובבי ההיסטוריה מגפה שהקדימה אותה במאה שנה בדיוק.
כן, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1918 ל-1920, התפשטה במהירות אדירה לעולם כולו מגפה שזכתה לשם "השפעת הספרדית" (The Black Plague).
על אף שהיא הרסה משפחות, מחקה אוכלוסיות של כפרים שלמים, הכניעה אנשים צעירים ובריאים ועוררה בהלה עולמית, פחות מכירים אותה. כי אל מול החורבן והתהפוכות של מלחמת העולם הראשונה, מלחמה בהיקף שהעולם לא ידע עד אז כמוהו, אפילו מגפה כה קטלנית איכשהו התעמעמה.
קרבות מלחמת העולם הראשונה שהתנהלו בתקופת המגפה גם הביאו להעברה המהירה של הנגיף. יש תיאוריה שהנגיף הגיע עם המוני פועלים סיניים שהקימו ביצורים בצרפת והתפשט במהירות במחנות הצבא ובבתי החולים עמוסי הפצועים. לאמריקה הגיע הנגיף הקטלני עם החיילים האמריקנים ששבו מהחזית הביתה, מה שהביא לחללים רבים בכל רחבי ארה"ב.
יותר מ"המוות השחור", המגיפה שקטלה בין 25 ל-35 מיליון איש באירופה של המאה ה-14, ועדיין יותר ממגפת הקורונה, בתקווה שהחיסונים יעצרו אותה בחודשים הבאים, מהשפעת הספרדית מתו למעלה מ-40 מיליון בני אדם והיא נחשבת לאחת המגפות הקטלניות בהיסטוריה האנושית.
המגפה הייתה קטלנית וגלובלית. במהלך השנתיים בהן היא השתוללה ברחבי העולם, היא קטלה בין 40 ל-50 מיליון איש וחלו בה כשליש מאוכלוסיית העולם של אותה תקופה. שום אזור בעולם לא היה בטוח מפניה. מאסייתים ועד אפריקאים, אירופיים ולטינים בדרום אמריקה, אפילו אסקימואים נדבקו בכפרים הנידחים שלהם וחלקם מת ממנה.
גם אם בדיעבד אנו יודעים שמרבית המתים מהשפעת הספרדית היו בגילאי 20-40, חלו בה אז כולם, כמעט ללא הבדל. כוכבי רוק או קולנוע עוד לא כל כך היו אז, אבל ב-1918 הזדעזה כל אמריקה לגלות שכוכב הבייסבול הנערץ ומי שנחשב עד היום לגדול שחקני הבייסבול בכל הזמנים, ג'ורג' "בייב" רות', חלה גם הוא בה.
הוא החלים. כמוהו מרבית החולים. הרפואה של אותם ימים הייתה רחוקה מהרפואה המתקדמת של ימינו, לא היו אז אמצעי הנשמה או תרופות שיאפשרו טיפול בסיבוכים הרפואיים שהיא הביאה, מה שהביא לגזר דין מוות עבור רבים מהחולים בה.
אבל רבים אחרים גילו אז את המסכה ויתרונותיה. מסכות חד-פעמיות כמו של היום כמובן שלא היו אז ובמקומן חילק ארגון הצלב האדום מסכות עשויות מגזה. לאוכלוסיה שיווקו את עטיית המסכות כחובה פטריוטית, כשבצד זה הת'יימה אז אכיפה חמורה והמפרים נענשו בעונשי מאסר.
30 שנה אחרי המגפה הספרדית ואחרי מלחמת עולם נוספת, הוקם ארגון בריאות חשוב, ארגון הבריאות העולמי, שאפשר לדורות הבאים להתמודד הרבה יותר טוב עם מגיפות נוספות (זוכרים את מגפת הסארס?).
אגב, השם "השפעת הספרדית", לא בא לה כי ספרד הייתה מקור המגפה הזו או אפילו המדינה שנפגעה הכי הרבה ממנה. הסיבה היא שוב במלחמה הגדולה שהתקיימה אז. היות ובניגוד למדינות אירופה, שהיו עסוקות במלחמה איומה וצנזרו את הדיווחים על המחלה, כלי התקשורת של ספרד הנייטרלית היו חופשיים והרבו לדווח על המגפה, ללא כל צנזורה, הכינוי "השפעת הספרדית" דבק בה לתמיד.
הנה השפעת הספרדית:
https://youtu.be/u7xlGcLGTu8
עדויות של ניצולים מהשפעת הספרדית (מתורגם):
https://youtu.be/ywhhvHyYyy4
הרצאה קצרה (עברית):
https://youtu.be/9JITOxWFnPg
מעט שונה אבל השפעת עדיין איתנו (עברית):
https://youtu.be/E6CK7ychgsw
ותולדות המגפה הספרדית (עברית):
https://youtu.be/ynoq3XPv83w?long=yes
