איך בוצעו ניתוחים בימי קדם?
האדם הקדמון עשה ניתוחים כבר בימי קדם. כל הניתוחים הללו התבצעו כשהחולה ער לחלוטין. ההרדמה תומצא אלפי שנים אחר-כך.
גולגלות פרהיסטוריות, שבהן התגלו חורים סימטריים ושהעצם בחלקן החלימה לפני שהמנותח מת, מעידות על כך שהחורים בגולגולת נעשו על ידי אדם. היות והידע על הגוף האנושי היה אז מועט ביותר, מעריכים שמטרת החורים בגולגולת הייתה לאפשר יציאה של רוחות רעות מהראש, רוחות שעל פי האמונה גרמו לשגעון ולכאבים.
הרופאים הקדומים ניתחו בני אדם כבר מתקופת האבן. ניתוחי ראש שכללו קדיחה בגולגולות של המנותח בוצעו כבר לפני 7,600 שנה. ידע כירורגי דומה היה גם בהודו, לפני 3,000 שנה.
גם במצרים הקדומה נעשו ניתוחים, כולל ניתוחי ראש, כבר באלף השלישי לפני הספירה. גולגולות מנוקבות או חסרות פלח עצם נמצאו בקברים מצריים עתיקים. ההשערה היא שהניתוחים הללו בוצעו כדי להקל על כאבי ראש ומיגרנות אצל המנותחים. הממצאים מראים שמנתחים מצריים ביצעו גם כריתות גפיים, כנראה בשל פציעות שהובילו לנמק.
כשכבשו הברברים את אירופה היבשת נכנסה לתקופת נסיגה שנקראת ימי הביניים. גם הרפואה סבלה אז מנסיגה איומה. הרופאים הרומיים נעלמו והרפואה נסוגה לאחור. מי שניתחו באירופה של אותם ימים לא היו רופאים אלא גלבים, בעלי מקצוע שעיקר עיסוקם היה בכלל גילוח של הלקוחות... כשהיה צריך לנתח בימי הביניים נהגו להזעיק את הגלב והוא הגיע עם סכין, בו פתחו את גופו של המנותח ועם מסור, אם צריך יהיה לקטוע יד או רגל.
כנראה שכירורגיה הייתה קצת יותר מסובכת בשבילם, שכן הידע המועט שלהם על גוף האדם ודרך הפעולה של איבריו, גרמו לרבים מהמנותחים למות במהלך הניתוחים הללו.
המנתחים גם לא ידעו להקפיד על היגיינה ולכן המנותחים סבלו מזיהומים, איבוד דם וכאבי תופת שהיו הגורמים המקובלים למוות במהלך הניתוח או אחריו. עוד יותר חמור היה שחוסר ההיגיינה הביא לזיהום וממנו להתפרצות של מגפות ומחלות מדבקות אחרות. כתוצאה מאי השמירה על היגיינה בניתוח אחד מתו לא פעם מאות ואף אלפי בני-אדם, בתוך זמן קצר.
קשה אולי להאמין, אבל מצב זה נמשך מהזמן העתיק, דרך ימי הביניים, העת החדשה ועד למאה ה-19. זיהום מקום הניתוח הייתה במשך דורות הבעיה הקשה שעמדה בפני המנתחים.
בעיית הזיהום הכירורגי נפתרה משהתגלו החיידקים ומדענים פיתחו אפשרויות חיטוי יעילות.
גם ההרדמה, שבימי קדם כלל לא הייתה בידי המנתחים ובימי הביניים אפשרה רק טשטוש באמצעות אלכוהול וסמים, התגלתה רק במאה ה-19. חומרים חדשים החלו אז לשמש להרדמת החולה ולמניעת הסבל הרב שכרוך בניתוח הכואב.
האדם הקדמון עשה ניתוחים כבר בימי קדם. כל הניתוחים הללו התבצעו כשהחולה ער לחלוטין. ההרדמה תומצא אלפי שנים אחר-כך.
גולגלות פרהיסטוריות, שבהן התגלו חורים סימטריים ושהעצם בחלקן החלימה לפני שהמנותח מת, מעידות על כך שהחורים בגולגולת נעשו על ידי אדם. היות והידע על הגוף האנושי היה אז מועט ביותר, מעריכים שמטרת החורים בגולגולת הייתה לאפשר יציאה של רוחות רעות מהראש, רוחות שעל פי האמונה גרמו לשגעון ולכאבים.
הרופאים הקדומים ניתחו בני אדם כבר מתקופת האבן. ניתוחי ראש שכללו קדיחה בגולגולות של המנותח בוצעו כבר לפני 7,600 שנה. ידע כירורגי דומה היה גם בהודו, לפני 3,000 שנה.
גם במצרים הקדומה נעשו ניתוחים, כולל ניתוחי ראש, כבר באלף השלישי לפני הספירה. גולגולות מנוקבות או חסרות פלח עצם נמצאו בקברים מצריים עתיקים. ההשערה היא שהניתוחים הללו בוצעו כדי להקל על כאבי ראש ומיגרנות אצל המנותחים. הממצאים מראים שמנתחים מצריים ביצעו גם כריתות גפיים, כנראה בשל פציעות שהובילו לנמק.
כשכבשו הברברים את אירופה היבשת נכנסה לתקופת נסיגה שנקראת ימי הביניים. גם הרפואה סבלה אז מנסיגה איומה. הרופאים הרומיים נעלמו והרפואה נסוגה לאחור. מי שניתחו באירופה של אותם ימים לא היו רופאים אלא גלבים, בעלי מקצוע שעיקר עיסוקם היה בכלל גילוח של הלקוחות... כשהיה צריך לנתח בימי הביניים נהגו להזעיק את הגלב והוא הגיע עם סכין, בו פתחו את גופו של המנותח ועם מסור, אם צריך יהיה לקטוע יד או רגל.
כנראה שכירורגיה הייתה קצת יותר מסובכת בשבילם, שכן הידע המועט שלהם על גוף האדם ודרך הפעולה של איבריו, גרמו לרבים מהמנותחים למות במהלך הניתוחים הללו.
המנתחים גם לא ידעו להקפיד על היגיינה ולכן המנותחים סבלו מזיהומים, איבוד דם וכאבי תופת שהיו הגורמים המקובלים למוות במהלך הניתוח או אחריו. עוד יותר חמור היה שחוסר ההיגיינה הביא לזיהום וממנו להתפרצות של מגפות ומחלות מדבקות אחרות. כתוצאה מאי השמירה על היגיינה בניתוח אחד מתו לא פעם מאות ואף אלפי בני-אדם, בתוך זמן קצר.
קשה אולי להאמין, אבל מצב זה נמשך מהזמן העתיק, דרך ימי הביניים, העת החדשה ועד למאה ה-19. זיהום מקום הניתוח הייתה במשך דורות הבעיה הקשה שעמדה בפני המנתחים.
בעיית הזיהום הכירורגי נפתרה משהתגלו החיידקים ומדענים פיתחו אפשרויות חיטוי יעילות.
גם ההרדמה, שבימי קדם כלל לא הייתה בידי המנתחים ובימי הביניים אפשרה רק טשטוש באמצעות אלכוהול וסמים, התגלתה רק במאה ה-19. חומרים חדשים החלו אז לשמש להרדמת החולה ולמניעת הסבל הרב שכרוך בניתוח הכואב.
