» «
אנרכיה
מהי אנרכיה?



אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, שומר על הסדר ומחזיק את המושכות.

מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.

מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.

יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח. הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס"). בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת.


הנה הסבר של המושג אנרכיה (מתורגם):

https://youtu.be/JM0_0pfm2_c


עוד הסבר:

http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts


על האנרכיה:

https://youtu.be/UDeMMekgCLY
גזענות
מהי גזענות?



גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.

להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.

כל בני האדם שווים הם!


הנה סרטון על ביטויי גזענות בישראל:

http://youtu.be/MXhWZVb-tcw


משל על גזענות ועל מה שהיא גורמת לנו:

http://youtu.be/htEtTra7rdw


ופרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל:

http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
הערצה
מה זו בדיוק הערצה?



בשנות ה-60 התגלתה לעולם המערבי תופעה של הערצה מדהימה שהפסיכולוגים כינו "פסיכוזת המונים" והתקשורת כינתה "ביטלמניה". ההערצה המטורפת ללהקת "הביטלס" הגיעה לשיאה אצל מתבגרים, במיוחד בקרב נערות בגיל העשרה, אבל סימנה גם את פתיחתו של שלב חדש ולא מוכר בהערצת כוכבים. כי אחת התופעות החזקות של התרבות המודרנית היא ההערצה (Admiration) שחשים צעירים בכל העולם כלפי זמרים, להקות, כוכבי קולנוע, ספורט, דת ואמנות.

הערצה היא הערכה גדולה ונטולת ביקורת, כלפי אחרים. לרוב מדובר באדם אחר, אך לעתים זה יכול להיות גם כלפי תופעה, כמו ל"מופע הקולנוע של רוקי", או אפילו הערצה לחפץ, דוגמת הג'ינס של ליווייס, האייפון או גיטרת פנדר.

"הערצה מביאה לעיוורון" אמר פעם תומאס ברנהרד. ואכן, הערצה נוטה לרוב להתפעלות ממושא ההערצה, מתכונותיו, מעשיו ואף לכל הקשור בו. המעריצים נוטים להתעלם או להכחיש את תכונותיו השליליות של הנערץ. לרוב הם גם מבטלים את עצמם למולו, מעמידים עצמם מתחת לו ואת רצונותיו לפני אלו שלהם. זה גם ההסבר להליכתם העיוורת של חברי כתות אחרי מנהיגים וגורואים המובילים אותם לא פעם למקומות קשים ולהרס העצמי.

אבל למה אנו מעריצים כל כך את המפורסמים, המצליחים, המוכשרים והנכונים, ככל שיהיו כאלה? - ובכן, אין תשובה פשוטה לכך. מדובר בדבר חמקמק, אך אחד ההסברים הוא שלא פעם המעריץ מלביש על הנערץ את חלומו על האושר ומגשים באופן מסוים, דרך הצלחתו של הנערץ, את האושר שלו עצמו. מה שגורם לו, כמובן, להרגיש טוב יותר. בשל ההערצה הופך האדם הכריזמטי והנערץ סוג של "שליח להצלחה" בשביל המעריץ, שהוא לרוב אדם צעיר או חסר בטחון באופן כלשהו.

הצלחתו של הכוכב מקנה למעריץ תחושה טובה. לרוב גם חשים המעריצים שהם מקבלים מהנערץ המון, שהוא מבין אותם ושיש להם קשר מיוחד עימו, תוך שהם מתעלמים כמובן מהעובדה שהקשר הזה הוא קשר בכיוון אחד בלבד, סוג של אשלייה ליחסים של ממש ביניהם לבין מושא הערצתם.


הנה ההערצה המודרנית:

https://youtu.be/oe0di23jJ0Y


מעריצות מספרות:

https://youtu.be/KFx3vx7bfYE


תופעת הביטלמניה:

http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?t=1m16s&end=8m52s


חיוך לסיום:

https://youtu.be/4dVehVIq6Ok


ומה קורה אחרי הרבה שנים למושאי ההערצה?

https://youtu.be/4J_US3QCOfg?long=yes
מנהיגות
מה יוצר מנהיגות?



מנהיגות (leadership) היא היכולת להוביל ולשכנע את המונהגים שלך, שאתה או את מהווים את הסיכוי הטוב ביותר שלהם לשרוד תקופת משבר, או לשגשג בימי צמיחה.

דומיננטיות בלהקה או במושבה של בעלי חיים ניתנת להשגה על ידי הפרט הדומיננטי. הפרט הדומיננטי הזה, לרוב זכר, שולט בסולם ההיררכיה של הקבוצה. מדי פעם קורה שפרטים אחרים קוראים תיגר על מנהיגותו ואחרי עימות נקבע האם היא תישמר או שפרט אחר יחליפו בראש הקבוצה.

להקות של בעלי חיים מונהגים בידי פרט דומיננטי, לרוב זכר, או מה שמכונה לא פעם "זכר אלפא". אגב, הם יכולים לגדול גם כשהם בטוחים שבן אדם הוא זה שעומד בראש הלהקה שלהם. במקרה כזה ייחשב האדם לפרט הדומיננטי, למנהיג הלהקה.

אצל בני אדם, בימי קדם, האמונה הייתה שמי שבוחר את המנהיגים הוא אלוהים. אז שימשה הבחירה האלוהית, הכריזמה, ככלי הנהגה ראשי של המלכים ומנהיגות עברה בירושה. על החלטות המלך איש לא חלם לערער. רק מישהו ממשפחת המלוכה יכול היה לעשות זאת, להרוג אותו ולשלוט במקומו. "המלך מת, יחי המלך החדש!"

בימינו נבחנים המנהיגים ביכולתם להציג חזון, לקבל וליישם החלטות, לגלות אומץ, כושר ארגון ודוגמה אישית, להוביל שינויים ולהאציל סמכויות לאנשיהם באופן חכם.

בדמוקרטיה המודרנית מובילים מנהיגים מתקשרים, בעבר עשו זאת בעיקר בטלוויזיה והיום ברשתות החברתיות. מי שמסוגלים להעביר את המסרים שלהם לעמם או לעובדיהם בארגון, באופן כן ואפקטיבי, בצורה שמניעה לפעולה ולתמיכה, מסוגלים להנהגה טובה ואף מעולה.

יכולות כאלה מאפיינות רבים מהמנהיגים הדמוקרטיים הבולטים של המאה האחרונה, גם כאלו שנתוני הפתיחה שלהם לקו בחסר. ביניהם אפשר לציין את ג'ון קנדי הצעיר מדי, אך כזה שידע לדבר היטב ולהעביר מסרים של חזון והשראה, רונלד רייגן שנתפס כחסר עומק מספיק, אך ידע להקיף את עצמו ביועצים טובים ולהקשיב להם, או ברק אובמה שהנהיג עם חזון ומימוש מדיניות של חמלה סוציאלית, תוך הבנת הערך של מבט ישיר בעיני הציבור ותקשורת חכמה.

בימי משבר עמוק או סכנה, מתגלה המנהיג האמיתי. זהו מי שמצויד במעין "גנים צ'רצ'יליאניים", המאפשרים לו להוביל את עמו או את הקבוצה שהוא מנהיג. מנהיג כזה הוא מי שמסוגל להתבונן בעיני אנשיו ולומר להם בכנות שכל שיוכל להבטיח להם בזמן אמת הם "דם, יזע ודמעות".

זהו דגם של מנהיגות בימי משבר, שמתחבר למה שמכונה במורשת הבריטית "הקשחת השפה העליונה" ומזוהה עם צ'רצ'יל של ימי מלחמת העולם השנייה. היא מנוגדת למנהיגים שיכולים בעיתות כאלה בעיקר לעודד את האזרחים ולהבטיח ש"יהיה טוב", אבל בפועל ההצלחה העיקרית שלהם היא בלהיות להקת "מעודדות" של העם, כמו המעודדות של פוטבול האמריקאי או של הפוגות משחקי הכדורסל. זה דגם מנהיגות שאפשר לכנות, גם אם בזלזול מסוים, Cheerleaders.


הנה מחקר שאיתר בתצפית נוסח "האח הגדול" את המנהיגות בקרב בעלי חיים:

https://youtu.be/jQwVPtjsHys


כך נוצרת מנהיגות, שלב אחרי שלב, בדוגמה מפתיעה ומרוממת נפש:

http://youtu.be/CBi5E5OMKic


דוגמה מבריקה לדרך שבה התומכים במנהיג מצטרפים אליו:

http://youtu.be/JORAw0CSrTQ


גם אצל ילדים יש מנהיגים, רק צריך לוודא שהם מנהיגים לכיוון טוב ומיטיב:

http://youtu.be/HghMskVjOA8


להקת אריות שמאמינים שהאישה הזו היא מנהיגת הלהקה:

http://youtu.be/2f8Hpid8YWA


המנהיג הקולנועי הלא מכוון הקלאסי - פורסט גאמפ:

https://youtu.be/X7xa9K4LMSw


והרצאת טד על מנהיגות היוצרת בטחון (מתורגם):

https://youtu.be/lmyZMtPVodo?long=yes

תופעות חברתיות

תרבות
מה זו תרבות?



תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת. התרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.

מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.

אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.

יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.

ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."

המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.

יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי שבו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.


הנה התרבות הישראלית (עברית):

https://youtu.be/Ih7_PhncrzE


כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):

https://youtu.be/EuM0VdjGhtg


והנה על תרבות הצריכה (עברית):

https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
הגירה
מהי ההגירה בעולם ומה הסיבות לה?



הגירה (Immigration) היא תנועה של אנשים ממקום למקום בעולם. לרוב משתמשים במושג הגירה למקרים של תנועה אנושית חוצה גבולות ולפרקי זמן של יותר משנה.

הגירה יכולה להיות בין מדינות או בתוכן, לתקופה קצובה או לצמיתות. הסיבות לה הן מגוונות. יש מקרי הגירה מרצון או מאידאולוגיה, אך יש גם הגירה שאינה מרצון, אלא מאילוץ, כמו במקרים של רעב, מלחמה, אסון טבע או אפילו סחר בבני אדם.

ישנם סוגי הגירה מגוונים. השימוש הכי נפוץ במילה "הגירה" הוא לציון של מעבר אנשים בין מדינות. במסגרתה הם עוברים ממדינה למדינה, לצורך התיישבות במדינה החדשה, לצמיתות או לכמה שנים.

הגירה כזו היא לא פעם כלכלית ונועדה לשפר את הקיום ותנאי המחיה. במידה וההגירה הזו היא מסיבית וכרוכה במעבר של קבוצות גדולות של בני אדם, לעתים קרובות, היא עלולה לגרום, חוץ מחבלי קליטה קשים, גם למחסור במשאבים, לאינפלציה ולאבטלה.

יש גם הגירה פנימית, המתרחשת בתוך מדינה, הגירה מהכפר אל העיר הידועה כאורבניזציה, בעברית עיור, הגירה בין אזורים שונים באותה מדינה, הגירה במרחב העירוני - ממרכז העיר לפרבריה, או משכונה לשכונה, בשל ירידה במעמד הכלכלי-חברתי של שכונה).

יש הגירה של פליטים. זוהי לא פעם הגירה המונית, המתרחשת כתוצאה מאסון טבע, מלחמה גדולה, מלחמת אזרחים וכדומה.

קהילות חקלאיות שונות מקיימות הגירה עונתית, המתרחשת באופן קבוע ומדי שנה.

הגירה בין יבשתית קיימת גם היא והיא שינתה משמעותית את הרכב האוכלוסייה ביבשות כמו אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ואזוריפ שונים ביבשת אפריקה. ההתיישבות באמריקה, לאחר גילויה, היא מקרה קלאסי של הגירה כזו וכמוה, אם כי משוערת, היא ההגירה הקדמונית של האדם המודרני, מאפריקה לאסיה ולאירופה, לפני כ-100 אלף שנים.

העליה לארץ ישראל גם היא נחשבת להגירה ויש לה ממדים והיבטים ייחודיים שבהם נעסוק בערך נפרד.


הנה המקומות הטובים ביותר בעולם להגירה כיום:

https://youtu.be/Gzt_YYAGR3o


סרטון על העליה לארץ לפני ואחרי קום המדינה:

https://youtu.be/YRrGP3suEyg


כשהבריטים היו כאן זו הייתה העפלה:

https://youtu.be/Wk8KTOSS-XU


מושג העליה ומה זו הגירה:

http://youtu.be/phg2g5o4zgA


על הגעגועים של המהגרים:

http://youtu.be/33_jJ_xNQvM


וסרט תיעודי שמראה כמה ההגירה היא מרכזית בסיפור של ארץ ישראל:

https://youtu.be/FdeNVADAMfs?long=yes
קומיוטינג
מה זה קומיוטינג?





מכירים אנשים שנוסעים מדי יום אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.

הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.

תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.

כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.

תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.

אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.

אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.


הנה הקומיוטינג:

https://youtu.be/ofTxs4VUTQI


ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:

https://youtu.be/I_LWb8gRaTM


יוממות בירושלים:

https://youtu.be/dbBZJWk5IzE


יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:

https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
סאבלט
מה זה סאבלט?



סאבלט (Sublet), או בעברית "שכירות משנה", פירושו השכרה של דירה לתקופה קצרה, שנעה ברוב המקרים בזמנים שבין שבוע לחצי שנה. פירושו של הסאבלט הוא שדייר ששכר דירה ונוסע לזמן קצר או ארוך, משכיר אותה למישהו אחר, שמעוניין בשכירות לזמן קצר.

הסאבלט הוא מושג חדש שנכנס בשנים האחרונות. בעיקר תרמו לכך אתרי אינטרנט ואפליקציות שמאפשרים למשכירים ושוכרים, פעמים רבות תיירים ונופשים, להתקשר ביניהם ישירות. יש אפילו צעירים מדור ה-Y, שחיים "על מזוודות" ועוברים בין סאבלטים זולים, ממקום למקום, בעולם כולו, סוג של תחליף מילניאלס לנוודות של העבר או לטיול הגדול של אחרי הצבא.


הנה הפתרון של הסאבלט:

http://youtu.be/8K8-L-wwQDw


ג'נטריפיקציה
מהי ג'נטריפיקציה של שכונות?



לא פעם אנו רואים שכונה שהאוכלוסייה שלה מתחדשת באופן חד ולא תמיד חלק. זהו תהליך שנקרא גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה (Gentrification), תהליך שבו נדחקים התושבים הוותיקים של שכונה חלשה, בידי אוכלוסייה מבוססת העוברת לגור בה ובהדרגה "כובשת" אותה.

נווה צדק, פלורנטין, ביצרון או יפו - כל שכונת שוליים, שהאוכלוסייה בה חלשה כלכלית ולא פעם מזדקנת, עשויה לשאוב אליה אוכלוסיה חזקה ובעלת אמצעים כלכליים, במיוחד אם היא ממוקמת במקום טוב ובמרכז העיר וזוכה שיקשרו אותה למונחים כמו אופנתי, טרנדי, או מקום חם... המתיישבים החדשים הללו הולכים ומחליפים את התושבים הוותיקים, תוך שהם משנים, באופן טבעי, את אופי השכונה ואת אורחות החיים בה.

תהליך הגֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה, בעברית עִלּוּת, הוא חלק מהתחדשות עירונית, טבעית או מכוונת על ידי העירייה, המלווה לרוב בשיפוץ בתים, חידוש של פני הרחובות בשכונה ותחלופה הדרגתית של העסקים בשכונה, ההולכים ומציעים שירותים נחוצים לאוכלוסייה החדשה ו... כמה מפתיע - במחירים גבוהים מדי לוותיקים.

כיום יש ויכוח מסוים על משמעות המושג גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה. הוא בא מהמילה "ג'נטרי" (gentry), שמתארת בצרפתית עתיקה ובאופן כללי, את המעמד הבינוני-גבוה או את העלית החברתית. אבל המונח, שנולד עם משמעות ביקורתית, הלך ואיבד אותה עם הזמן, כשבפי רבים מדי הוא משמש כיום לתיאורים חיוביים של התחדשות עירונית נכונה ובונה, תרתי משמע...

ממציאת המונח, הסוציולוגית הבריטית רות גלאס, ודאי משתוממת כיצד מונח שב-1964 שימש אותה לתאר באופן ביקורתי, את השינויים שהיא זיהתה בלונדון של שנות ה-60, נעשה כל כך חיובי. גלאס עסקה אז בפגיעה במרקם החיים שחוו קהילות ותיקות בשכונות לונדון, שעברו ג'נטריפקציה. היא זיהתה אז תהליכים הדרגתיים, כמו דחיקה כלכלית והתפרקות חברתית ותרבותית, שחוו האוכלוסיות הוותיקות בשכונות אלה. לתהליך סייעו אז שיטות נלוזות של בעלי נכסים בשכונות עוני, כמו הזנחה של הבניינים עד כדי פינוי כפוי של השלטונות את הדיירים, מחשש לחייהם, או תשלום שוחד לפקחים עירוניים, כדי שיוציאו צווי פינוי לדיירי המבנה, שיימכר או ישופץ ויהפוך אז יקר להחריד.

דומה שאז כמו היום, לא השתנו התופעות הללו ומה שהשתנה הוא הנכונות של ה"חזקים" להכיר בהן ולדאוג לשינוי או לפחות עידון של התופעה. יש אף רבים שגורסים שהג'נטריפיקציה,אם מקבלים אותה יפה, אינה כה גרועה. איך זה קורה? - היא מביאה תעסוקה ופרנסה לתושבים המקוריים, אצל העסקים החדשים שנפתחים עבור ההיפסטרים המסודרים, שבאים להתגורר בשכונות.


הנה הג'נטריפיקציה, שלא פעם הופכת מקומות כאלה לערי רפאים, שבמקום תושבים יש בהם דירות ריקות של משקיעים:

https://youtu.be/fsf2fq-jvY8


למי היא טובה ולמי היא רעה?

https://youtu.be/5nyDbHi1YQE


כך מרגיש מי שהג'נטריפיקציה דחקה אותו מהשכונה שבה התגורר בשכר דירה שזינק בחדות למעלה:

https://youtu.be/tYNuR1oaQts


מריבות ג'נטריפיקציה בין "הם" והוותיקים:

https://youtu.be/0wwyb6oaGTg


מצגת וידאו על הג'נטריפיקציה

https://youtu.be/kfOqmSXDAD8


ואחת על הג'נטריפיקציה בתל אביב:

https://youtu.be/mUBE3erWdBI
מהו עיור ואיך הוא קשור למהפכה התעשייתית?



כבר מאז הפוליס, העיר היוונית העתיקה של לפני 2,500 שנה, ועד ימינו, הערים היו המקומות המרכזיים לכלכלה, לחברה, לתרבות, למדיניות ולתעסוקה. לכן, כל אימת שקיימת התפתחות כלכלית של ממש, הן ממגנטות את ההמונים ומושכות אותם אליהן.

החל מהמאה ה-18, שינתה המהפכה התעשייתית את העולם. אחת התוצאות המשמעותיות של המהפכה התעשייתית וההתפתחות המהירה של התעשייה באירופה, הייתה המעבר המהיר של אוכלוסיות עצומות מהכפרים אל הערים. תהליך זה נקרא "עיור", בלועזית אורבניזציה. העיור, או הזרימה אל הערים, הוא הסחף של ההמונים מהכפר אל הערים הגדולות ואל חיים בצפיפות, בתנאים ירודים ובעוני יחסי - רק כדי לזכות בעבודה במפעלים שצצו בהמוניהם בעיר.

העיור הוא תהליך שבו גדל אחוז התושבים העירוניים במדינה, לעומת אחוז התושבים הכפריים. כתוצאה ממנו גדל גם מספר הערים וגם מספר התושבים שמתגוררים בערים בכלל. העיור לא התרחש רק במהפכה התעשייתית שבאירופה - הוא התרחש ומתרחש ברמות שונות, במקומות שונים בעולם ובמהלך תקופות שונות בהיסטוריה, כולל היום, למשל בסין.


הנה העיור שהתרחש במהלך ההיסטוריה ועד למהפכה התעשייתית:

https://youtu.be/fKnAJCSGSdk?t=7s


והנה העיור ההיסטורי כפי שהתרחש באמריקה:

https://youtu.be/lN8HUGuRqjk


הנה החיים הכפריים שלפני המהפכה התעשייתית והעיור:

https://youtu.be/h4IYXvNN3GM


ומצגת וידאו שמסבירה את העיור:

https://youtu.be/WO9rPmuMiaw
מה זה מיתוס?



מקור המילה "מיתוֹ‏ס" הוא מיוונית. המיתוס הוא סיפור עם שמתאר אירועים בעלי חשיבות גדולה לקבוצת אנשים, קהילה. מיתוסים קשורים לרוב לאלים, או לגיבורים עם כוחות-על. המיתוס תורם לגיבושה של הקבוצה המאמינה בסיפור של המיתוס. החכם היווני אפלטון אמר על המיתוס שהוא סיפורה של התרחשות אלוהית במציאות הרגילה של בני-האדם.

בחיים היומיומיים קוראים 'מיתוסים' גם לאמונות של אנשים בדברים שאינם בהכרח נכונים. יש מיתוסים אורבניים, מעין אגדות שמספרים מאחד לשני ואיש לא יכול ממש להעיד שהוא יודע שהן נכונות, או מיתוסים רפואיים, כמו כל מיני 'טיפולים' ו'תרופות פלא' שלא ממש הוכחה יעילותם ועוד.


הנה סרטון אמנותי על העם היהודי ומיתוס עוף החול, שקם אחרי אסון ומצליח להתאושש שוב:

http://youtu.be/X8i_tpAJprk


הנה סרטון שמפריך מיתוסים עממיים ורפואיים שאין להם ממש בסיס מדעי:

http://youtu.be/3MA-K5whgZk
מה זה שיימינג?



שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.

בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.

בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.

שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?

תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.

אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!


כך נראה שיימינג בדקה אחת:

https://youtu.be/XRY_SbgBiOg


סרט קשה על שיימינג הרסני ומערכת חינוך שלא עומדת במבחן:

https://youtu.be/MwSLH6x0C7Y


כמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך?

https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY
מהי השביתה ולמה אנשים שובתים?



לא תמיד קל להיות עובד במקום עבודה. לעובדים יש לעיתים קרובות הרגשה שהמנהלים חיים טוב, מרוויחים טוב ועובדים הרבה פחות קשה מהם. לפעמים העובדים מתרעמים על תנאי העבודה הקשים, או השכר הנמוך, או על כך שחברים לעבודה מפוטרים. לעובדים כאלה אין אפשרויות לגרום למעסיק לעשות כרצונם ולפעמים אפילו להקשיב להם ההנהלה מסרבת. הרי הם משלמים את משכורתם ויכולים גם לפטר אותם מהעבודה. לעיתים מקבל המעסיק החלטות שפוגעות בעובדים או מונע מהם זכויות שמגיעות להם לדעתם.

בתנאים כאלה, אם לא הצליחו לשכנע את המעסיק להענות לדרישות שלהם, יכולים העובדים לשבות מעבודה, כלומר לא לעבוד עד שיתקיים משא ומתן בין ההנהלה לנציגיהם ותושג הסכמה. הפסקת העבודה על ידי כל העובדים גורמת הפסדים ונזק למעסיקים ולבעלי הבית של החברה. פעמים רבות ההנהלה מנהלת משא ומתן ומתפשרת עם העובדים, כדי להחזירם לעבודה ולא להפסיד כסף רב יותר.


הנה קדימון מסדרה על שביתה, שממחיש את מה שעושים העובדים שמתחילים לשבות:

http://youtu.be/vNKSF-3jW4U


ומאותה סדרה, קטע קצר שמראה איך ההנהלה מגיבה לשביתה (עברית):

http://youtu.be/CWcNjwr_UGs
מהי תרבות נגד ולמה מתפתחות תרבויות הנגד?



תרבות הנגד (Counterculture) היא קבוצת אופוזיציה לתרבות השלטת. זהו מונח סוציולוגי שמתאר קבוצות חתרניות המחזיקות בערכים מנוגדים לערכים המקובלים בחברה.

תרבויות נגד שונות זוהו במהלך ההיסטוריה, ביניהן בקבוצות כמו ההיפים וילדי הפרחים בשנות ה-60 וה-70, תרבות הפאנק (Punk) של שנות ה-80, נערי הסווינג בגרמניה הנאצית ותרבות ההבי מטאל של השנים האחרונות ועוד.

ההיפים של שנות ה-60 למשל, דגלו ביציאה מוייטנאם, זכויות האדם, שוויון חברתי, התרת שימוש בסמים קלים וכדומה. הם גם פסלו את השיטה החומרנית של התרבות השלטת באמריקה וראו בה פגם חברתי. הדובר המוסיקלי שלהם, שהתנגד להיקרא כך, היה הזמר בוב דילן. עד היום הוא נוהג כתרבות נגד לאליטה, כפי שבא לידי ביטוי בבוז וההשפלה שהוא נוקט כלפי ועדת פרס הנובל, שהחליטה להעניק לו את הפרס החשוב.


הנה סרטון שקורא ל"שינוי מערכת ההפעלה" של העולם והחברה האנושית:

https://youtu.be/IC7aObYkPd4


הנה ההיפים וילדים הפרחים של שנות ה-60 - תרבות הנגד הכי מפורסמת במאה האחרונה:

https://youtu.be/jRJ7pmif9Dc


"קולו של הדור" בוב דילן:

https://youtu.be/-s3r_zphxvE?t=22s


והנה הקשר בין תרבות הנגד וההיפים של הסיקסטיז ובין מהפכת המידע, במחשב האישי והאינטרנט שיבואו מהם:

https://youtu.be/qhVJOdNsLjU
מהי פנסיה או גימלה?



פנסיה היא חיסכון שאנשים עובדים עושים, כדי שביום שבו יפרשו מהעבודה, בגיל מבוגר, הם ייהנו מתשלום חודשי שיאפשר להם להמשיך ולחיות טוב גם בגיל הפרישה. הסכום החודשי שמקבלים אנשים מבוגרים בפנסיה, הוא בהתאם לגובה החיסכון שהצליחו לצבור במהלך השנים, בימים שבהם עבדו. פנסיה אפשר לחסוך בקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.

חשוב מאד לעשות פנסיה, גם כשצעירים ובמיוחד אז. גם מפני שאיש אינו רוצה להפוך להיות עני כשיהיה זקן וגם מפני שבפנסיה יש ביטוח, שמסייע לחיות, גם אם קורה משהו ואיננו יכולים יותר לעבוד.


הנה הסבר של המושג פנסיה:

http://youtu.be/FgYaNzH-iuU


והנה הסבר כיצד לבחור פנסיה נכונה:

http://youtu.be/r-qYDVmX3HU
מהי בדיוק אבטלה?



אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.

האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.

אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.

בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.


כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל:

https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4


סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת:

http://youtu.be/EPjYm1DhzmU


האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים:

https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s


ואפשר קצת לחייך:

https://youtu.be/MVMFtklvXNc
מהי הבדידות שכל כך מעיקה?



בדידות (loneliness) היא אולי הבעיה הכי כואבת בעולם המודרני. היא כבר זכתה לשם "מגפת הבדידות".

הבדידות נראית לאנשים בעיה איומה, בעיקר כי החיים האנושיים מגדלים אותנו להיות חלק מחברה וממסגרת של חברים ומשפחה, שמהן אנחנו חלק. מצד שני אנו חיים בעידן אינדיבידואלי, של ה"אני" והמימוש העצמי.

אם נחזור רגע לפרהיסטוריה, בימי קדם בני האדם חיו במסגרת חברתית. ממש כמו שבעלי חיים רבים הם חלק מלהקה שמגינה עליהם ומבטיחה הישרדות, כך גם האדם היה. החברה הייתה האופציה שלו לחיות ובלעדיה ההישרדות הייתה פשוט בלתי אפשרית. איך יכול היה אדם קדמון להגן על עצמו מפני טורפים, להשיג מזון, להתחמם בחורף ולחיות לגמרי לבדו?

נסו לדמיין חיים לבד ולתת טיפ לאדם קדמון שחי לבדו - מי ישמור לו על האש כשהוא יוצא לצוד חיות או ללקט ירקות? ואיך יכין אוכל בסופו של כל יום כזה?

מתחילים להבין? - תחושת הבדידות היא סוג של "כאב חברתי" שפיתחה האבולוציה בבני אדם במהלך דורות רבים, כדי שאנשים לא יתפתו להתנהג באופן לא חברתי ולהביא את עצמם לחיים לבד. הדחייה החברתית שפגעה בהם לאחר התנהגות לא חברתית, הביאה אנשים אז לשינוי של התנהגותם, כדי שלא להיזרק מהמסגרת החברתית שלהם. מי שנזרקו התקשו מאוד להישאר בחיים והלקח לנשארים היה משמעותי - בכדי שלא להפוך לגופה הנאכלת בידי טורפים, כדאי לך להיות חברתי.

בימי הביניים של התרבות המערבית היית או צמית או פיאודל, אבל תמיד חלק מקבוצה חברתית מוגדרת. בתקופת הרנסאנס שאחריה החל הפרט לקבל משקל משמעותי מאוד והדת הפרוטסטנטית שאך זה נולדה הדגישה את האחריות האישית. במאות הבאות זה הלך והתחזק כשהמהפכה התעשייתית מביאה יותר ויותר אנשים לנטוש את חברת הכפר ולעבור לערים גדולות ומנוכרות. שם, לגמרי לבד, הם התמקמו עם משפחה גרעינית ובנו את חייהם.

מכאן נחלשה המסגרת החברתית והמשפחה הרחבה, מה שעתיד עוד יותר להתחזק בעולם המודרני ועוד יותר בעידן האינטרנט. כיום אנשים מתרחקים אלפי קילומטרים זה מזה, כדי לעבוד, ללמוד ולהתחתן. המשפחה, החמולה והשבט - התוצאה היא שהרשת החברתית נשארת מאחור.

כשעובדים ומקדישים יותר זמן ללימודים, לעניינים רומנטיים ולקריירה, החברים הקרובים שלנו הולכים ומתמעטים. האינטרנט מחליף עוד יותר את החיים והמפגשים עם חברים, בעוד הצ'אט המקוון מחליף את השיחה על בקבוק בירה עם חבר.

כיום, אנו פוגשים פחות ופחות חברים, באופן אישי, שאינו מקצועי. בתהליך ארוך אבל מתמיד הופכים מפגשים כאלה יותר ויותר נדירים.

זה שלב בחיים שבו המבוגר מתעורר יום אחד ומבין שהוא בודד. בגיל מבוגר למצוא חברים זה הרבה יותר קשה מבעבר. הבדידות הופכת כרונית ובן אדם שמבחינה ביולוגית עדיין זקוק לחברה, חש בודד מתמיד.

זו הסיבה שגם בימינו המודרניים הבדידות מרגישה לנו כל כך כואבת. ככל שהיא כרונית, הבדידות גם הופכת אותנו עוינים וחשדניים יותר ולכן גם מעמיקה. המוח של הבודד הכרוני מתחיל לעוות את המציאות החברתית שמסביבו. העוינות מחליפה את הנועם והנימוס והבודד מאבד את הסיכוי לתפיסה נעימה, אפילו של יחסים פשוטים עם הסובבים אותו.

אבל הבדידות לא רק כואבת לנפש. היא גם הורגת. אנשים בודדים נוטים להזדקן הרבה יותר מהר, מחלות הופכות אצלן קטלניות יותר והם חשופים יותר למחלות מוחיות כמו אלצהיימר. המדע והרפואה גילו שממש כמו עישון ואפילו יותר מהשמנת יתר, הבדידות הורגת אותנו ואת הזיקנה שלנו ופוגעת בבריאות קשות.

וכך, באופן מדהים אבל אמיתי וכואב, מסתבר שגם בעידן המודרני, הבדידות והדחייה החברתית שאנו יוצרים לנו, מבלי משים ולפחות בראשנו שלנו, הן איומות בשבילנו ומסוכנות להישרדותנו לא פחות מבדידותו של האדם הקדמון, ההוא שנשאר מחוץ למשפחה שבמערה החמימה עם האוכל.


הנה הבדידות והמכניזם שלה (מתורגם):

https://youtu.be/AtCR6P5rsXU


בעידן הקורונה - מה עושים עם הבדידות כשאנחנו בבידוד (עברית):

https://youtu.be/0FZ55qGjaHs


אין שיר שמסביר את הבדידות כל כך יפה:

https://youtu.be/rhS2oEPH8BY


הבדידות וההיסטוריה שלה (מתורגם):

https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes


מהו פולחן אישיות?



פולחן אישיות (Cult of personality) נועד להאדרת שמו של מנהיג או אדם חשוב, לרוב כדי להשיג שליטה מוחלטת בעם. לרוב מופעל פולחן האישיות במשטרים דיקטטוריים.

את המונח טבע המנהיג הסובייטי חרושצ'וב כשתיאר את שלטונו של סטלין ואת הפיכתו ל"אביב העמים", כדי להאדיר את שמו בקרב כל העמים שבברית המדינות שנשלטו על ידו.

לצורך פולחן האישיות עושים שימוש בתעמולה רבה. מהצבה של מספר עצום של תמונות המנהיג, פסלי ענק מרשימים, שירים שנכתבים לו, תכניות וטקסים מרשימים באמצעי התקשורת השונים ועוד. גם פרסום של נאומים, ספרים ויצירות שברוב המקרים נכתבים בידי אנשי מקצוע אבל מיוחסים לו וכמובן - דרגות צבאיות, תארים וכינויים שמאדירים את שמו.

בתעמולה של פולחן האישיות מוצג פעמים רבות המנהיג הרודן כ"אבי האומה". לא פעם מוצמדים לו דימויים של "שמש העמים", "החכם באדם" ועוד כינויי הערצה שממחישים לעם את הצורך והתלות של האומה בו והחשיבות שבתמיכה מוחלטת בו ובהחלטותיו, "למען לא יפול העם!".


הנה פולחן האישיות שהונהג בצפון קוריאה:

https://youtu.be/yozkh0c6spo


כך היה אצל מוסוליני:

https://youtu.be/sLIfz4Obnro


פולחן האישיות לדיקטטור הסובייטי יוזף סטאלין:

https://youtu.be/uvJT0B1TigY


בשלב מסוים היה אפילו חשש מה מפולחן אישיות מודרני אצל דונלד טראמפ:

https://youtu.be/xp0o3BvNMvo


והסרט "נצחון הרצון" שהציג ובנה את פולחן האישיות להיטלר:

https://youtu.be/p7hJVaTW45M?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.