שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זו אפליה?
אפליה (Discrimination) היא התייחסות שונה ולא הוגנת, לאדם או לקבוצה. אפליה מתבססת על מאפיינים כמו מוצא, מגדר, גיל, דת, נטייה מינית או מוגבלות כלשהי. מדובר בתופעה חברתית נוראה, הפוגעת בזכויות האדם ובשוויון הזדמנויות.
אפליה יכולה להיות גלויה או סמויה, כשאת האפלייה הסמויה קשה יותר לזהות. נסו לבדוק לעצמכם בחלוקה הבאה איזו אפלייה היא גלויה ואיזו סמויה:
בתחום הדיור האפליה תהיה בצורה של סירוב להשכיר או למכור נכס לאנשים מקבוצה מסוימת באוכלוסיה.לא פעם זה יהיה על רקע של גזע, לאום או מוצא, כשהסירוב מצד המפלה נובע מרצון נסתר למנוע התנגשות תרבותית או ירידה בערך הדירות, בשל סטריאוטיפים וגזענות. לא פעם הנימוק שיושמע למסורב יהיה בגדר תירוץ.
בשוק העבודה יכולה האפליה להתבטא בסירוב של מעסיקים לקבל אדם לעבודה או לשלם שכר נמוך יותר, בשל היותו ממוצא אתני כלשהו או מסיבות מגדריות.
במערכת החינוך האפליה תתבטא לא פעם באי-שוויון מרגיז בגישה למשאבים חינוכיים ולעתים בהפרדה של תלמידים לפי הרקע החברתי-כלכלי שלהם, או במקרים קיצוניים, לפי מוצא או צבע עור.
בשירותים הציבוריים אפליה תתבטא בשירות ירוד יותר לאנשים מרקע מסוים, או במקרים קיצוניים אף בסירוב לספק שירות לאנשים על בסיס מאפייניהם השונים.
עוד סוג של אפליה, חמורה וקיצונית יותר, היא אפלייה מוסדית, שמתבטאת במדיניות או חוקים רשמיים, המפלים באופן שיטתי קבוצות באוכלוסייה. במקרים של מדינות כמו שרום אפריקה, או גרמניה הנאצית, למשל, הפלו חוקים היסטוריים את השחורים או היהודים, בהתאמה ומנעו זכות לשבת במקומות מסוימים, לעבוד, לפתוח עסקים. בארצות רבות אין, או לא הייתה, זכות הצבעה לנשים , למיעוטים אתניים וכדומה.
המאבק באפליה הוא מרכיב חשוב בקידום של צדק חברתי ושוויון זכויות לכל אדם, באשר הוא.
הנה אפליה בקבלה לעבודה (עברית):
https://youtu.be/0PNU6GXk5WU
יש מי שחווים אפליה על רקע של גזע, צבע עור או מוצא:
https://youtu.be/NyXVdit9cDc
יש אפליה טכנולוגית על בסיס מגדרי (עברית):
https://youtu.be/O25oWJwSPg0
ונרגיע רגע באפליה שנשמעת מצחיקה, גם כשהיא ממש מרגיזה (עברית):
https://youtu.be/BlCB51GXcDM
מהי אנרכיה ומיהם האנרכיסטים באמת?
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר על זה שמשום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיזם כקרוב של האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
מה יוצר מנהיגות?
מנהיגות (leadership) היא היכולת להוביל ולשכנע את המונהגים שלך, שאתה או את מהווים את הסיכוי הטוב ביותר שלהם לשרוד תקופת משבר, או לשגשג בימי צמיחה.
דומיננטיות בלהקה או במושבה של בעלי חיים ניתנת להשגה על ידי הפרט הדומיננטי. הפרט הדומיננטי הזה, לרוב זכר, שולט בסולם ההיררכיה של הקבוצה. מדי פעם קורה שפרטים אחרים קוראים תיגר על מנהיגותו ואחרי עימות נקבע האם היא תישמר או שפרט אחר יחליפו בראש הקבוצה.
להקות של בעלי חיים מונהגים בידי פרט דומיננטי, לרוב זכר, או מה שמכונה לא פעם "זכר אלפא". אגב, הם יכולים לגדול גם כשהם בטוחים שבן אדם הוא זה שעומד בראש הלהקה שלהם. במקרה כזה ייחשב האדם לפרט הדומיננטי, למנהיג הלהקה.
אצל בני אדם, בימי קדם, האמונה הייתה שמי שבוחר את המנהיגים הוא אלוהים. אז שימשה הבחירה האלוהית, הכריזמה, ככלי הנהגה ראשי של המלכים ומנהיגות עברה בירושה. על החלטות המלך איש לא חלם לערער. רק מישהו ממשפחת המלוכה יכול היה לעשות זאת, להרוג אותו ולשלוט במקומו. "המלך מת, יחי המלך החדש!"
בימינו נבחנים המנהיגים ביכולתם להציג חזון, לקבל וליישם החלטות, לגלות אומץ, כושר ארגון ודוגמה אישית, להוביל שינויים ולהאציל סמכויות לאנשיהם באופן חכם.
בדמוקרטיה המודרנית מובילים מנהיגים מתקשרים, בעבר עשו זאת בעיקר בטלוויזיה והיום ברשתות החברתיות. מי שמסוגלים להעביר את המסרים שלהם לעמם או לעובדיהם בארגון, באופן כן ואפקטיבי, בצורה שמניעה לפעולה ולתמיכה, מסוגלים להנהגה טובה ואף מעולה.
יכולות כאלה מאפיינות רבים מהמנהיגים הדמוקרטיים הבולטים של המאה האחרונה, גם כאלו שנתוני הפתיחה שלהם לקו בחסר. ביניהם אפשר לציין את ג'ון קנדי הצעיר מדי, אך כזה שידע לדבר היטב ולהעביר מסרים של חזון והשראה, רונלד רייגן שנתפס כחסר עומק מספיק, אך ידע להקיף את עצמו ביועצים טובים ולהקשיב להם, או ברק אובמה שהנהיג עם חזון ומימוש מדיניות של חמלה סוציאלית, תוך הבנת הערך של מבט ישיר בעיני הציבור ותקשורת חכמה.
בימי משבר עמוק או סכנה, מתגלה המנהיג האמיתי. זהו מי שמצויד במעין "גנים צ'רצ'יליאניים", המאפשרים לו להוביל את עמו או את הקבוצה שהוא מנהיג. מנהיג כזה הוא מי שמסוגל להתבונן בעיני אנשיו ולומר להם בכנות שכל שיוכל להבטיח להם בזמן אמת הם "דם, יזע ודמעות".
זהו דגם של מנהיגות בימי משבר, שמתחבר למה שמכונה במורשת הבריטית "הקשחת השפה העליונה" ומזוהה עם צ'רצ'יל של ימי מלחמת העולם השנייה. היא מנוגדת למנהיגים שיכולים בעיתות כאלה בעיקר לעודד את האזרחים ולהבטיח ש"יהיה טוב", אבל בפועל ההצלחה העיקרית שלהם היא בלהיות להקת "מעודדות" של העם, כמו המעודדות של פוטבול האמריקאי או של הפוגות משחקי הכדורסל. זה דגם מנהיגות שאפשר לכנות, גם אם בזלזול מסוים, Cheerleaders.
הנה מחקר שאיתר בתצפית נוסח "האח הגדול" את המנהיגות בקרב בעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/jQwVPtjsHys
כך נוצרת מנהיגות, שלב אחרי שלב, בדוגמה מפתיעה ומרוממת נפש:
http://youtu.be/CBi5E5OMKic
האם משה רבנו היה הופך מנהיג בימינו שבהם מנהיגים מדגמנים עוצמה (עברית):
https://youtu.be/BfwP5LJQmuE
דוגמה מבריקה לדרך שבה התומכים במנהיג מצטרפים אליו (מתורגם):
http://youtu.be/JORAw0CSrTQ
גם אצל ילדים יש מנהיגים, רק צריך לוודא שהם מנהיגים לכיוון טוב ומיטיב:
http://youtu.be/HghMskVjOA8
להקת אריות שמאמינים שהאישה הזו היא מנהיגת הלהקה:
http://youtu.be/2f8Hpid8YWA
המנהיג הקולנועי הלא מכוון הקלאסי - פורסט גאמפ (מתורגם):
https://youtu.be/X7xa9K4LMSw
והרצאת טד על מנהיגות היוצרת בטחון (מתורגם):
https://youtu.be/lmyZMtPVodo?long=yes
מה זו תרבות?
תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת.
התרבות כוללת שפה, אמנות, ספרות, אופנה, מסורת, אוכל וסיפורים. תרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.
מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.
אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.
יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.
ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."
המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.
יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי בו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.
הנה התרבות:
https://youtu.be/yB7WwENGOgw
התרבות הישראלית (עברית):
https://youtu.be/Ih7_PhncrzE
כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):
https://youtu.be/EuM0VdjGhtg
והנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
מה זו בדיוק הערצה?
בשנות ה-60 התגלתה לעולם המערבי תופעה של הערצה מדהימה שהפסיכולוגים כינו "פסיכוזת המונים" והתקשורת כינתה "ביטלמניה". ההערצה המטורפת ללהקת "הביטלס" הגיעה לשיאה אצל מתבגרים, במיוחד בקרב נערות בגיל העשרה, אבל סימנה גם את פתיחתו של שלב חדש ולא מוכר בהערצת כוכבים. כי אחת התופעות החזקות של התרבות המודרנית היא ההערצה (Admiration) שחשים צעירים בכל העולם כלפי זמרים, להקות, כוכבי קולנוע, ספורט, דת ואמנות.
הערצה היא הערכה גדולה ונטולת ביקורת, כלפי אחרים. לרוב מדובר באדם אחר, אך לעתים זה יכול להיות גם כלפי תופעה, כמו ל"מופע הקולנוע של רוקי", או אפילו הערצה לחפץ, דוגמת הג'ינס של ליווייס, האייפון או גיטרת פנדר.
"הערצה מביאה לעיוורון" אמר פעם תומאס ברנהרד. ואכן, הערצה נוטה לרוב להתפעלות ממושא ההערצה, מתכונותיו, מעשיו ואף לכל הקשור בו. המעריצים נוטים להתעלם או להכחיש את תכונותיו השליליות של הנערץ. לרוב הם גם מבטלים את עצמם למולו, מעמידים עצמם מתחת לו ואת רצונותיו לפני אלו שלהם. זה גם ההסבר להליכתם העיוורת של חברי כתות אחרי מנהיגים וגורואים המובילים אותם לא פעם למקומות קשים ולהרס העצמי.
אבל למה אנו מעריצים כל כך את המפורסמים, המצליחים, המוכשרים והנכונים, ככל שיהיו כאלה? - ובכן, אין תשובה פשוטה לכך. מדובר בדבר חמקמק, אך אחד ההסברים הוא שלא פעם המעריץ מלביש על הנערץ את חלומו על האושר ומגשים באופן מסוים, דרך הצלחתו של הנערץ, את האושר שלו עצמו. מה שגורם לו, כמובן, להרגיש טוב יותר. בשל ההערצה הופך האדם הכריזמטי והנערץ סוג של "שליח להצלחה" בשביל המעריץ, שהוא לרוב אדם צעיר או חסר בטחון באופן כלשהו.
הצלחתו של הכוכב מקנה למעריץ תחושה טובה. לרוב גם חשים המעריצים שהם מקבלים מהנערץ המון, שהוא מבין אותם ושיש להם קשר מיוחד עימו, תוך שהם מתעלמים כמובן מהעובדה שהקשר הזה הוא קשר בכיוון אחד בלבד, סוג של אשלייה ליחסים של ממש ביניהם לבין מושא הערצתם.
הנה ההערצה המודרנית (עברית):
https://youtu.be/oe0di23jJ0Y
מעריצות מספרות (עברית):
https://youtu.be/KFx3vx7bfYE
תופעת הביטלמניה (עברית):
http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?t=1m16s&end=8m52s
חיוך לסיום (עברית):
https://youtu.be/4dVehVIq6Ok
ומה קורה אחרי הרבה שנים למושאי ההערצה? (עברית)
https://youtu.be/4J_US3QCOfg?long=yes
מהו "מלכוד 22"?
צעירים שסיימו ללמוד מכירים את התופעה המתסכלת הזו של מבקשי עבודה ראשונה.. אתם לא מתקבלים לעבודה בשל חוסר ניסיון ומצד שני לא תוכלו לרכוש ניסיון כזה, כי לא יקבלו אתכם לעבודה שתאפשר רכישת ניסיון כזה...
מלכוד 22.
כלומר, התופעה הזו היא סוג של מלכוד 22 (Catch 22) - תופעה חברתית שיכולה להתבטא במקרים שונים, אבל המאחד ביניהם הוא המלכוד של משהו שהכרחי ליצירת דבר אחר, שבהיעדרו שלו המשהו הראשון בעצמו לא יכול להתקיים.
העניין מגיע מהספר בשם זה, רומן עוקצני ואנטי-מלחמתי שכתב ג'וזף הלר, סופר יהודי ששירת כנווט מוטס במלחמת-העולם השנייה.
הספר הפופולרי כל כך, שנתפס כיצירת מופת אנטי מלחמתית מעולה, הפך לסרט ומשם לקונספט של מלכוד 22.
במקור קיבל הספר את שמו מסעיף שבעלילת הספר מצוי כביכול בחוק השירות הצבאי האמריקני. על פיו רק מי שהשתגעו יכולים להשתחרר מהצבא. אך יש כאן מלכוד כי כל חייל שמבקש להשתחרר מהצבא בשל הפחד מהסכנות הכרוכות בשירות בו, סביר שלא יזכה לשחרור מכיוון שהוא לא משוגע.
ולמה לא משוגע? - כי מלכוד אחר, מלכוד 22, מציין שדאגה של מי שרואה סכנות ברורות ומיידיות לביטחונו האישי ולחייו במלחמה היא תוצאה של חשיבה הגיונית - ולא של משוגע.
בספר, אגב, מודגם המלכוד בעוד הרבה דוגמאות משונות מימיה הצעירים של הדמות - יורשה לה לאכול תפוחים בפיה רק אם יותר לה להכניס אגוזים לפה - אך ברגע שהיא שמה את האגוזים בפיה, ההסברים שלה לא מובנים, כי פיה "מלא באגוזים"...
אז מלכוד 22 היא מעין וריאציה על בעיית הביצה והתרנגולת. זוכרים? - מי הייתה קיימת קודם... אבל מהצד של הבעיה. כי דילמת מלכוד-22 נעוצה בכך שכל שלב מסתמך, כמו בהרבה מקרים, על השלמת השלב שלפניו, אבל בה התחלת השלב הראשון מחייבת את השלמת השלב האחרון... כלומר מדובר במצב בו לא ניתן לפתור או לצאת מהבעיה, כי אין את המצב שמאפשר להתחיל לעבוד עליה.
מכירים את זה היטב גם מי שמשתמשים במשקפי ראיה ומאבדים אותם בבית מדי פעם. הקושי בלמצוא את המשקפיים כשאנחנו בלי משקפיים הוא גם תופעה מסוג מלכוד 22.
או השועל שמתגנב לכרם דרך חור בגדר, טורף המון ענבים ואז מתקשה להשתחל החוצה כי גופו מפוצץ ושמן. אם ימתין שיתרוקן הוא יצליח לצאת וימצא את עצמו בחוץ, אבל שוב יהיה רעב - בדיוק כמו שהיה מלכתחילה ולכן שוב ירצה להיכנס...
הנה הדיאלוג המפורסם מהסרט מלכוד 22 בו הוא מגלה את האבסורד:
https://youtu.be/ANwtzwfSbhc
קדימון לסדרה המבוססת על הספר (מתורגם):
https://youtu.be/u8A-KA7PwbU
הטריילר לסדרה שמראה את המלכוד המפורסם:
https://youtu.be/7dCfrf4Uyu8
מצגת וידאו עם מצבי מלכוד 22 בחיים:
https://youtu.be/pjsoC3OdbDE
ואוסף עובדות על הספר המפורסם:
https://youtu.be/566a2dHODPY?long=yes
מהי גזענות?
גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.
להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.
כל בני האדם שווים הם!
הנה ביטויי גזענות בישראל (עברית):
http://youtu.be/MXhWZVb-tcw
משל על גזענות ומה שהיא גורמת לנו:
http://youtu.be/htEtTra7rdw
גזענות בעיניים של ילד:
https://youtu.be/muy5zpqslRc
דוגמה לגזענות שמופנית כנגד אנשים דגולים (מתורגם):
https://youtu.be/dKku0AfTs0c
הביטוי הכי טוב לשינויים לטובה שההיסטוריה מביאה הוא בשיר הנפלא "שינוי עומד לבוא" של סם קוק:
https://youtu.be/wEBlaMOmKV4
ופרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל (עברית):
http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
למה הפמיניסטיות החלו לשרוף חזיות והאם עשו זאת?
דומה שכולנו שמענו פעם משהו על זה שהפמיניסטיות שורפות חזיות, או לפחות שרפו כמה כאלה בשנות ה-60. אבל האם זה אכן קרה?
שריפת החזיות (Burning bras) הוא כנראה באזור שבין מיתוס למשהו חד-פעמי, שקרה ונופח באופן מוגזם כנגד התנועה הפמיניסטית כולה.
למעשה, מעולם לא היה אירוע משמעותי וממשי של שריפת חזיות. המיתוס צמח מהפגנה אחת, הפגנה מסוימת שהתקיימה ב-1968 בעיר האמריקאית אטלנטיק סיטי. היא נערכה במחאה, נגד תחרות "מיס אמריקה", כביקורת על אידיאל היופי וההחפצה של הנשים בחברה.
בשיא ההפגנה זרקו המפגינות למכל האשפה, מחוץ לאולם התחרות, חפצים שונים. ביניהם היו חזיות, נעלי עקב גבוהים, עותקים של מגזין "פלייבוי", מוצרי איפור, מטליות ניקוי ועוד - כולם סימלו, בעיניהן, את האפליה נגד נשים. התכנית הייתה להצית את הפח, אך בגלל איסור של העירייה, המפגינות לא עשו זאת לבסוף.
מכל מקום, הכותרת באחד העיתונים למחרת הייתה "הנשים המשוחררות שרפו חזיות". עיתונאים נוספים שפרסמו את האירוע דיווחו בם הם, בעקבותיו, על "שריפת חזיות". הדיווח היה מטאפורי וכך נולד המיתוס.
למרות שלא היתה שריפת חזיות בפועל, הביטוי הזה נשאר כסמל לסוג של מחאה פמיניסטית ורדיקלית. פמיניסטיות רבות לא אוהבות את המיתוס ורואות בו ניפוח שמקורו בשיח תקשורתי ממציאות אחרת. גם אם נשרפו חזיות, כחלק מחפצים שונים שנשרפו באקט סימבולי, הן גורסות, האקט הדרמטי שהתקבע בזיכרון הציבורי אינו משמעותי או מציאותי ובטח שלא אקט מכונן.
כי לנשות התנועה הפמיניסטית, תנועה שהתפתחה רבות מאז שנות ה-60, מגוון דעות גדול ופעולותיהן מגוונות גם הן. מרבית הפמיניסטיות מתמקדות כיום בנושאים כמו שוויון זכויות בין המינים, קידום נשים בתחומים שונים ומאבק באלימות נגד נשים.
הנה סיפור שריפת החזיות והפמיניזם - ספוילר? - זה לא קרה...
https://youtu.be/asfudy5NN-Y
רגע, יכול להיות שהחזייה היא בכלל מטרד? (עברית)
https://youtu.be/iIK6ITrCHlw
מזה התפתחו גם תגובות פמיניסטיות נוספות כמו "מצעד השרמוטות" (עברית):
https://youtu.be/uYB6Q6blkG8
ולוגרית מנמקת למה עדיף בלי חזייה (עברית):
https://youtu.be/NMxox676Dx0
מה זה קומיוטינג?
מכירים אנשים שנוסעים מדי יום, רחוק מהבית, אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.
הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.
תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.
כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.
תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.
אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.
הנה הקומיוטינג:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:
https://youtu.be/I_LWb8gRaTM
יוממות בירושלים:
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
אפליה (Discrimination) היא התייחסות שונה ולא הוגנת, לאדם או לקבוצה. אפליה מתבססת על מאפיינים כמו מוצא, מגדר, גיל, דת, נטייה מינית או מוגבלות כלשהי. מדובר בתופעה חברתית נוראה, הפוגעת בזכויות האדם ובשוויון הזדמנויות.
אפליה יכולה להיות גלויה או סמויה, כשאת האפלייה הסמויה קשה יותר לזהות. נסו לבדוק לעצמכם בחלוקה הבאה איזו אפלייה היא גלויה ואיזו סמויה:
בתחום הדיור האפליה תהיה בצורה של סירוב להשכיר או למכור נכס לאנשים מקבוצה מסוימת באוכלוסיה.לא פעם זה יהיה על רקע של גזע, לאום או מוצא, כשהסירוב מצד המפלה נובע מרצון נסתר למנוע התנגשות תרבותית או ירידה בערך הדירות, בשל סטריאוטיפים וגזענות. לא פעם הנימוק שיושמע למסורב יהיה בגדר תירוץ.
בשוק העבודה יכולה האפליה להתבטא בסירוב של מעסיקים לקבל אדם לעבודה או לשלם שכר נמוך יותר, בשל היותו ממוצא אתני כלשהו או מסיבות מגדריות.
במערכת החינוך האפליה תתבטא לא פעם באי-שוויון מרגיז בגישה למשאבים חינוכיים ולעתים בהפרדה של תלמידים לפי הרקע החברתי-כלכלי שלהם, או במקרים קיצוניים, לפי מוצא או צבע עור.
בשירותים הציבוריים אפליה תתבטא בשירות ירוד יותר לאנשים מרקע מסוים, או במקרים קיצוניים אף בסירוב לספק שירות לאנשים על בסיס מאפייניהם השונים.
עוד סוג של אפליה, חמורה וקיצונית יותר, היא אפלייה מוסדית, שמתבטאת במדיניות או חוקים רשמיים, המפלים באופן שיטתי קבוצות באוכלוסייה. במקרים של מדינות כמו שרום אפריקה, או גרמניה הנאצית, למשל, הפלו חוקים היסטוריים את השחורים או היהודים, בהתאמה ומנעו זכות לשבת במקומות מסוימים, לעבוד, לפתוח עסקים. בארצות רבות אין, או לא הייתה, זכות הצבעה לנשים , למיעוטים אתניים וכדומה.
המאבק באפליה הוא מרכיב חשוב בקידום של צדק חברתי ושוויון זכויות לכל אדם, באשר הוא.
הנה אפליה בקבלה לעבודה (עברית):
https://youtu.be/0PNU6GXk5WU
יש מי שחווים אפליה על רקע של גזע, צבע עור או מוצא:
https://youtu.be/NyXVdit9cDc
יש אפליה טכנולוגית על בסיס מגדרי (עברית):
https://youtu.be/O25oWJwSPg0
ונרגיע רגע באפליה שנשמעת מצחיקה, גם כשהיא ממש מרגיזה (עברית):
https://youtu.be/BlCB51GXcDM
דומה שהמילה אנרכיסטים מעולם לא הייתה אצלנו בשימוש כמו בימים אלו... אבל מהי בדיוק אנרכיה ומי אנרכיסט?
אמנם רבים מתייחסים לאנרכיה (ביוונית "ללא סמכות") כאל אי-סדר או מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", אבל זה לא נכון. אנרכיה היא הפיכה של חברה אנושית למצב שאין בה ממשלה או שלטון מרכזי, ששולט, ששומר על הסדר ומחזיק את המושכות.
מצבים של אנרכיה נגרמים לעתים קרובות בגלל מלחמה או אסון טבע. מצבים כאלה מביאים להיחלשות או אפילו לנפילה של השלטון. פעמים השלטון קיים, אך הוא מאבד את השליטה על אזור או חבל ארץ מרוחק מהמרכז והאנרכיה משתלטת עליו.
מצבי אנרכיה מוכרים בשנים האחרונות בסוריה, בה מתקיימת מלחמת אזרחים קשה. גם בלוב, לאחר נפילת הרודן קדאפי, יש עימותים קשים בין קבוצות ושבטים המעוניינים לרשת אותו והאנרכיה שולטת.
יש הטוענים שמצב של אנרכיה יכול להביא באופן פרדוכסלי למצב טוב יותר. דוגמה טובה לכך היא פיתוח תוכנות המחשב בקוד הפתוח, שיצרה את התוכנות הטובות מסוגן, מבלי שיהיו מנהלים או שליטים בתהליך הפיתוח.
הגישה הזו מסבירה את ההצלחה של תהליכים כאלה בתורת הכאוס, שעומדת בבסיס של האנרכיה (קראו עליה באאוריקה בתגית "תורת הכאוס").
בניגוד למה שחשבו בעבר, אומרים תומכי האנרכיזם הזה, יש בכאוס סדר טבעי. כל מערכת שפועלת ומסודרת לפי כללי הסדר הטבעי הזה, תהיה הרמונית ומאוזנת ותפעל היטב - הרבה יותר טוב מכל מערכת שולטת, במיוחד אם היא מונהגת על ידי בעלי אינטרסים שלא טובת העניין היא שעומדת בראש מעייניהם.
הנה הסבר של המושג אנרכיה:
http://youtu.be/c1Cbh9-Lgts
אלה ממש לא אנרכיסטים אמיתיים (עברית):
https://youtu.be/7pfMcF3VnfE
שיר על זה שמשום מה השלטון תמיד מגדיר מחאה נגדו כאנרכיה (עברית):
https://youtu.be/hsYznTMfP_I
ותולדות האנרכיזם כקרוב של האנרכיה:
https://youtu.be/OJ_qg23orFM?long=yes
מנהיגות (leadership) היא היכולת להוביל ולשכנע את המונהגים שלך, שאתה או את מהווים את הסיכוי הטוב ביותר שלהם לשרוד תקופת משבר, או לשגשג בימי צמיחה.
דומיננטיות בלהקה או במושבה של בעלי חיים ניתנת להשגה על ידי הפרט הדומיננטי. הפרט הדומיננטי הזה, לרוב זכר, שולט בסולם ההיררכיה של הקבוצה. מדי פעם קורה שפרטים אחרים קוראים תיגר על מנהיגותו ואחרי עימות נקבע האם היא תישמר או שפרט אחר יחליפו בראש הקבוצה.
להקות של בעלי חיים מונהגים בידי פרט דומיננטי, לרוב זכר, או מה שמכונה לא פעם "זכר אלפא". אגב, הם יכולים לגדול גם כשהם בטוחים שבן אדם הוא זה שעומד בראש הלהקה שלהם. במקרה כזה ייחשב האדם לפרט הדומיננטי, למנהיג הלהקה.
אצל בני אדם, בימי קדם, האמונה הייתה שמי שבוחר את המנהיגים הוא אלוהים. אז שימשה הבחירה האלוהית, הכריזמה, ככלי הנהגה ראשי של המלכים ומנהיגות עברה בירושה. על החלטות המלך איש לא חלם לערער. רק מישהו ממשפחת המלוכה יכול היה לעשות זאת, להרוג אותו ולשלוט במקומו. "המלך מת, יחי המלך החדש!"
בימינו נבחנים המנהיגים ביכולתם להציג חזון, לקבל וליישם החלטות, לגלות אומץ, כושר ארגון ודוגמה אישית, להוביל שינויים ולהאציל סמכויות לאנשיהם באופן חכם.
בדמוקרטיה המודרנית מובילים מנהיגים מתקשרים, בעבר עשו זאת בעיקר בטלוויזיה והיום ברשתות החברתיות. מי שמסוגלים להעביר את המסרים שלהם לעמם או לעובדיהם בארגון, באופן כן ואפקטיבי, בצורה שמניעה לפעולה ולתמיכה, מסוגלים להנהגה טובה ואף מעולה.
יכולות כאלה מאפיינות רבים מהמנהיגים הדמוקרטיים הבולטים של המאה האחרונה, גם כאלו שנתוני הפתיחה שלהם לקו בחסר. ביניהם אפשר לציין את ג'ון קנדי הצעיר מדי, אך כזה שידע לדבר היטב ולהעביר מסרים של חזון והשראה, רונלד רייגן שנתפס כחסר עומק מספיק, אך ידע להקיף את עצמו ביועצים טובים ולהקשיב להם, או ברק אובמה שהנהיג עם חזון ומימוש מדיניות של חמלה סוציאלית, תוך הבנת הערך של מבט ישיר בעיני הציבור ותקשורת חכמה.
בימי משבר עמוק או סכנה, מתגלה המנהיג האמיתי. זהו מי שמצויד במעין "גנים צ'רצ'יליאניים", המאפשרים לו להוביל את עמו או את הקבוצה שהוא מנהיג. מנהיג כזה הוא מי שמסוגל להתבונן בעיני אנשיו ולומר להם בכנות שכל שיוכל להבטיח להם בזמן אמת הם "דם, יזע ודמעות".
זהו דגם של מנהיגות בימי משבר, שמתחבר למה שמכונה במורשת הבריטית "הקשחת השפה העליונה" ומזוהה עם צ'רצ'יל של ימי מלחמת העולם השנייה. היא מנוגדת למנהיגים שיכולים בעיתות כאלה בעיקר לעודד את האזרחים ולהבטיח ש"יהיה טוב", אבל בפועל ההצלחה העיקרית שלהם היא בלהיות להקת "מעודדות" של העם, כמו המעודדות של פוטבול האמריקאי או של הפוגות משחקי הכדורסל. זה דגם מנהיגות שאפשר לכנות, גם אם בזלזול מסוים, Cheerleaders.
הנה מחקר שאיתר בתצפית נוסח "האח הגדול" את המנהיגות בקרב בעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/jQwVPtjsHys
כך נוצרת מנהיגות, שלב אחרי שלב, בדוגמה מפתיעה ומרוממת נפש:
http://youtu.be/CBi5E5OMKic
האם משה רבנו היה הופך מנהיג בימינו שבהם מנהיגים מדגמנים עוצמה (עברית):
https://youtu.be/BfwP5LJQmuE
דוגמה מבריקה לדרך שבה התומכים במנהיג מצטרפים אליו (מתורגם):
http://youtu.be/JORAw0CSrTQ
גם אצל ילדים יש מנהיגים, רק צריך לוודא שהם מנהיגים לכיוון טוב ומיטיב:
http://youtu.be/HghMskVjOA8
להקת אריות שמאמינים שהאישה הזו היא מנהיגת הלהקה:
http://youtu.be/2f8Hpid8YWA
המנהיג הקולנועי הלא מכוון הקלאסי - פורסט גאמפ (מתורגם):
https://youtu.be/X7xa9K4LMSw
והרצאת טד על מנהיגות היוצרת בטחון (מתורגם):
https://youtu.be/lmyZMtPVodo?long=yes
תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת.
התרבות כוללת שפה, אמנות, ספרות, אופנה, מסורת, אוכל וסיפורים. תרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.
מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.
אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.
יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.
ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."
המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.
יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי בו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.
הנה התרבות:
https://youtu.be/yB7WwENGOgw
התרבות הישראלית (עברית):
https://youtu.be/Ih7_PhncrzE
כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):
https://youtu.be/EuM0VdjGhtg
והנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
תופעות חברתיות
בשנות ה-60 התגלתה לעולם המערבי תופעה של הערצה מדהימה שהפסיכולוגים כינו "פסיכוזת המונים" והתקשורת כינתה "ביטלמניה". ההערצה המטורפת ללהקת "הביטלס" הגיעה לשיאה אצל מתבגרים, במיוחד בקרב נערות בגיל העשרה, אבל סימנה גם את פתיחתו של שלב חדש ולא מוכר בהערצת כוכבים. כי אחת התופעות החזקות של התרבות המודרנית היא ההערצה (Admiration) שחשים צעירים בכל העולם כלפי זמרים, להקות, כוכבי קולנוע, ספורט, דת ואמנות.
הערצה היא הערכה גדולה ונטולת ביקורת, כלפי אחרים. לרוב מדובר באדם אחר, אך לעתים זה יכול להיות גם כלפי תופעה, כמו ל"מופע הקולנוע של רוקי", או אפילו הערצה לחפץ, דוגמת הג'ינס של ליווייס, האייפון או גיטרת פנדר.
"הערצה מביאה לעיוורון" אמר פעם תומאס ברנהרד. ואכן, הערצה נוטה לרוב להתפעלות ממושא ההערצה, מתכונותיו, מעשיו ואף לכל הקשור בו. המעריצים נוטים להתעלם או להכחיש את תכונותיו השליליות של הנערץ. לרוב הם גם מבטלים את עצמם למולו, מעמידים עצמם מתחת לו ואת רצונותיו לפני אלו שלהם. זה גם ההסבר להליכתם העיוורת של חברי כתות אחרי מנהיגים וגורואים המובילים אותם לא פעם למקומות קשים ולהרס העצמי.
אבל למה אנו מעריצים כל כך את המפורסמים, המצליחים, המוכשרים והנכונים, ככל שיהיו כאלה? - ובכן, אין תשובה פשוטה לכך. מדובר בדבר חמקמק, אך אחד ההסברים הוא שלא פעם המעריץ מלביש על הנערץ את חלומו על האושר ומגשים באופן מסוים, דרך הצלחתו של הנערץ, את האושר שלו עצמו. מה שגורם לו, כמובן, להרגיש טוב יותר. בשל ההערצה הופך האדם הכריזמטי והנערץ סוג של "שליח להצלחה" בשביל המעריץ, שהוא לרוב אדם צעיר או חסר בטחון באופן כלשהו.
הצלחתו של הכוכב מקנה למעריץ תחושה טובה. לרוב גם חשים המעריצים שהם מקבלים מהנערץ המון, שהוא מבין אותם ושיש להם קשר מיוחד עימו, תוך שהם מתעלמים כמובן מהעובדה שהקשר הזה הוא קשר בכיוון אחד בלבד, סוג של אשלייה ליחסים של ממש ביניהם לבין מושא הערצתם.
הנה ההערצה המודרנית (עברית):
https://youtu.be/oe0di23jJ0Y
מעריצות מספרות (עברית):
https://youtu.be/KFx3vx7bfYE
תופעת הביטלמניה (עברית):
http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?t=1m16s&end=8m52s
חיוך לסיום (עברית):
https://youtu.be/4dVehVIq6Ok
ומה קורה אחרי הרבה שנים למושאי ההערצה? (עברית)
https://youtu.be/4J_US3QCOfg?long=yes
צעירים שסיימו ללמוד מכירים את התופעה המתסכלת הזו של מבקשי עבודה ראשונה.. אתם לא מתקבלים לעבודה בשל חוסר ניסיון ומצד שני לא תוכלו לרכוש ניסיון כזה, כי לא יקבלו אתכם לעבודה שתאפשר רכישת ניסיון כזה...
מלכוד 22.
כלומר, התופעה הזו היא סוג של מלכוד 22 (Catch 22) - תופעה חברתית שיכולה להתבטא במקרים שונים, אבל המאחד ביניהם הוא המלכוד של משהו שהכרחי ליצירת דבר אחר, שבהיעדרו שלו המשהו הראשון בעצמו לא יכול להתקיים.
העניין מגיע מהספר בשם זה, רומן עוקצני ואנטי-מלחמתי שכתב ג'וזף הלר, סופר יהודי ששירת כנווט מוטס במלחמת-העולם השנייה.
הספר הפופולרי כל כך, שנתפס כיצירת מופת אנטי מלחמתית מעולה, הפך לסרט ומשם לקונספט של מלכוד 22.
במקור קיבל הספר את שמו מסעיף שבעלילת הספר מצוי כביכול בחוק השירות הצבאי האמריקני. על פיו רק מי שהשתגעו יכולים להשתחרר מהצבא. אך יש כאן מלכוד כי כל חייל שמבקש להשתחרר מהצבא בשל הפחד מהסכנות הכרוכות בשירות בו, סביר שלא יזכה לשחרור מכיוון שהוא לא משוגע.
ולמה לא משוגע? - כי מלכוד אחר, מלכוד 22, מציין שדאגה של מי שרואה סכנות ברורות ומיידיות לביטחונו האישי ולחייו במלחמה היא תוצאה של חשיבה הגיונית - ולא של משוגע.
בספר, אגב, מודגם המלכוד בעוד הרבה דוגמאות משונות מימיה הצעירים של הדמות - יורשה לה לאכול תפוחים בפיה רק אם יותר לה להכניס אגוזים לפה - אך ברגע שהיא שמה את האגוזים בפיה, ההסברים שלה לא מובנים, כי פיה "מלא באגוזים"...
אז מלכוד 22 היא מעין וריאציה על בעיית הביצה והתרנגולת. זוכרים? - מי הייתה קיימת קודם... אבל מהצד של הבעיה. כי דילמת מלכוד-22 נעוצה בכך שכל שלב מסתמך, כמו בהרבה מקרים, על השלמת השלב שלפניו, אבל בה התחלת השלב הראשון מחייבת את השלמת השלב האחרון... כלומר מדובר במצב בו לא ניתן לפתור או לצאת מהבעיה, כי אין את המצב שמאפשר להתחיל לעבוד עליה.
מכירים את זה היטב גם מי שמשתמשים במשקפי ראיה ומאבדים אותם בבית מדי פעם. הקושי בלמצוא את המשקפיים כשאנחנו בלי משקפיים הוא גם תופעה מסוג מלכוד 22.
או השועל שמתגנב לכרם דרך חור בגדר, טורף המון ענבים ואז מתקשה להשתחל החוצה כי גופו מפוצץ ושמן. אם ימתין שיתרוקן הוא יצליח לצאת וימצא את עצמו בחוץ, אבל שוב יהיה רעב - בדיוק כמו שהיה מלכתחילה ולכן שוב ירצה להיכנס...
הנה הדיאלוג המפורסם מהסרט מלכוד 22 בו הוא מגלה את האבסורד:
https://youtu.be/ANwtzwfSbhc
קדימון לסדרה המבוססת על הספר (מתורגם):
https://youtu.be/u8A-KA7PwbU
הטריילר לסדרה שמראה את המלכוד המפורסם:
https://youtu.be/7dCfrf4Uyu8
מצגת וידאו עם מצבי מלכוד 22 בחיים:
https://youtu.be/pjsoC3OdbDE
ואוסף עובדות על הספר המפורסם:
https://youtu.be/566a2dHODPY?long=yes
גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.
להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.
כל בני האדם שווים הם!
הנה ביטויי גזענות בישראל (עברית):
http://youtu.be/MXhWZVb-tcw
משל על גזענות ומה שהיא גורמת לנו:
http://youtu.be/htEtTra7rdw
גזענות בעיניים של ילד:
https://youtu.be/muy5zpqslRc
דוגמה לגזענות שמופנית כנגד אנשים דגולים (מתורגם):
https://youtu.be/dKku0AfTs0c
הביטוי הכי טוב לשינויים לטובה שההיסטוריה מביאה הוא בשיר הנפלא "שינוי עומד לבוא" של סם קוק:
https://youtu.be/wEBlaMOmKV4
ופרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל (עברית):
http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
דומה שכולנו שמענו פעם משהו על זה שהפמיניסטיות שורפות חזיות, או לפחות שרפו כמה כאלה בשנות ה-60. אבל האם זה אכן קרה?
שריפת החזיות (Burning bras) הוא כנראה באזור שבין מיתוס למשהו חד-פעמי, שקרה ונופח באופן מוגזם כנגד התנועה הפמיניסטית כולה.
למעשה, מעולם לא היה אירוע משמעותי וממשי של שריפת חזיות. המיתוס צמח מהפגנה אחת, הפגנה מסוימת שהתקיימה ב-1968 בעיר האמריקאית אטלנטיק סיטי. היא נערכה במחאה, נגד תחרות "מיס אמריקה", כביקורת על אידיאל היופי וההחפצה של הנשים בחברה.
בשיא ההפגנה זרקו המפגינות למכל האשפה, מחוץ לאולם התחרות, חפצים שונים. ביניהם היו חזיות, נעלי עקב גבוהים, עותקים של מגזין "פלייבוי", מוצרי איפור, מטליות ניקוי ועוד - כולם סימלו, בעיניהן, את האפליה נגד נשים. התכנית הייתה להצית את הפח, אך בגלל איסור של העירייה, המפגינות לא עשו זאת לבסוף.
מכל מקום, הכותרת באחד העיתונים למחרת הייתה "הנשים המשוחררות שרפו חזיות". עיתונאים נוספים שפרסמו את האירוע דיווחו בם הם, בעקבותיו, על "שריפת חזיות". הדיווח היה מטאפורי וכך נולד המיתוס.
למרות שלא היתה שריפת חזיות בפועל, הביטוי הזה נשאר כסמל לסוג של מחאה פמיניסטית ורדיקלית. פמיניסטיות רבות לא אוהבות את המיתוס ורואות בו ניפוח שמקורו בשיח תקשורתי ממציאות אחרת. גם אם נשרפו חזיות, כחלק מחפצים שונים שנשרפו באקט סימבולי, הן גורסות, האקט הדרמטי שהתקבע בזיכרון הציבורי אינו משמעותי או מציאותי ובטח שלא אקט מכונן.
כי לנשות התנועה הפמיניסטית, תנועה שהתפתחה רבות מאז שנות ה-60, מגוון דעות גדול ופעולותיהן מגוונות גם הן. מרבית הפמיניסטיות מתמקדות כיום בנושאים כמו שוויון זכויות בין המינים, קידום נשים בתחומים שונים ומאבק באלימות נגד נשים.
הנה סיפור שריפת החזיות והפמיניזם - ספוילר? - זה לא קרה...
https://youtu.be/asfudy5NN-Y
רגע, יכול להיות שהחזייה היא בכלל מטרד? (עברית)
https://youtu.be/iIK6ITrCHlw
מזה התפתחו גם תגובות פמיניסטיות נוספות כמו "מצעד השרמוטות" (עברית):
https://youtu.be/uYB6Q6blkG8
ולוגרית מנמקת למה עדיף בלי חזייה (עברית):
https://youtu.be/NMxox676Dx0
מכירים אנשים שנוסעים מדי יום, רחוק מהבית, אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.
הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.
תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.
כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.
תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.
אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.
הנה הקומיוטינג:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:
https://youtu.be/I_LWb8gRaTM
יוממות בירושלים:
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
מהי ההגירה בעולם, העליה לארץ ומה הסיבות להן?
הגירה (Immigration) היא תנועה של אנשים ממקום למקום בעולם. לרוב משתמשים במושג הגירה למקרים של תנועה אנושית חוצה גבולות ולפרקי זמן של יותר משנה.
הגירה יכולה להיות בין מדינות או בתוכן, לתקופה קצובה או לצמיתות. הסיבות לה הן מגוונות. יש מקרי הגירה מרצון או מאידאולוגיה, אך יש גם הגירה שאינה מרצון, אלא מאילוץ, כמו במקרים של רעב, מלחמה, אסון טבע או אפילו סחר בבני אדם.
ישנם סוגי הגירה מגוונים. השימוש הכי נפוץ במילה "הגירה" הוא לציון של מעבר אנשים בין מדינות. במסגרתה הם עוברים ממדינה למדינה, לצורך התיישבות במדינה החדשה, לצמיתות או לכמה שנים.
הגירה כזו היא לא פעם כלכלית ונועדה לשפר את הקיום ותנאי המחיה. במידה וההגירה הזו היא מסיבית וכרוכה במעבר של קבוצות גדולות של בני אדם, לעתים קרובות, היא עלולה לגרום, חוץ מחבלי קליטה קשים, גם למחסור במשאבים, לאינפלציה ולאבטלה.
יש גם הגירה פנימית, המתרחשת בתוך מדינה, הגירה מהכפר אל העיר הידועה כאורבניזציה, בעברית עיור, הגירה בין אזורים שונים באותה מדינה, הגירה במרחב העירוני - ממרכז העיר לפרבריה, או משכונה לשכונה, בשל ירידה במעמד הכלכלי-חברתי של שכונה).
יש הגירה של פליטים. זוהי לא פעם הגירה המונית, המתרחשת כתוצאה מאסון טבע, מלחמה גדולה, מלחמת אזרחים וכדומה.
קהילות חקלאיות שונות מקיימות הגירה עונתית, המתרחשת באופן קבוע ומדי שנה.
הגירה בין יבשתית קיימת גם היא והיא שינתה משמעותית את הרכב האוכלוסייה ביבשות כמו אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ואזוריפ שונים ביבשת אפריקה. ההתיישבות באמריקה, לאחר גילויה, היא מקרה קלאסי של הגירה כזו וכמוה, אם כי משוערת, היא ההגירה הקדמונית של האדם המודרני, מאפריקה לאסיה ולאירופה, לפני כ-100 אלף שנים.
העליה לארץ ישראל גם היא נחשבת להגירה ויש לה ממדים והיבטים ייחודיים שבהם נעסוק בערך נפרד.
הנה ההגירה הקרובה לליבנו - העליה לארץ לפני ואחרי קום המדינה (עברית):
https://youtu.be/YRrGP3suEyg
כשהבריטים היו כאן זו הייתה העפלה (עברית):
https://youtu.be/Wk8KTOSS-XU
אחרי קום המדינה זו הפכה למשימה של הממשלה הצעירה (עברית):
https://youtu.be/z2aMfI6xT3c
מושג העליה ומה זו הגירה (עברית):
http://youtu.be/phg2g5o4zgA
על הגעגועים של המהגרים (עברית):
http://youtu.be/33_jJ_xNQvM
וסרט תיעודי שמראה כמה ההגירה היא מרכזית בסיפור של ארץ ישראל (מתורגם):
https://youtu.be/FdeNVADAMfs?long=yes
הגירה (Immigration) היא תנועה של אנשים ממקום למקום בעולם. לרוב משתמשים במושג הגירה למקרים של תנועה אנושית חוצה גבולות ולפרקי זמן של יותר משנה.
הגירה יכולה להיות בין מדינות או בתוכן, לתקופה קצובה או לצמיתות. הסיבות לה הן מגוונות. יש מקרי הגירה מרצון או מאידאולוגיה, אך יש גם הגירה שאינה מרצון, אלא מאילוץ, כמו במקרים של רעב, מלחמה, אסון טבע או אפילו סחר בבני אדם.
ישנם סוגי הגירה מגוונים. השימוש הכי נפוץ במילה "הגירה" הוא לציון של מעבר אנשים בין מדינות. במסגרתה הם עוברים ממדינה למדינה, לצורך התיישבות במדינה החדשה, לצמיתות או לכמה שנים.
הגירה כזו היא לא פעם כלכלית ונועדה לשפר את הקיום ותנאי המחיה. במידה וההגירה הזו היא מסיבית וכרוכה במעבר של קבוצות גדולות של בני אדם, לעתים קרובות, היא עלולה לגרום, חוץ מחבלי קליטה קשים, גם למחסור במשאבים, לאינפלציה ולאבטלה.
יש גם הגירה פנימית, המתרחשת בתוך מדינה, הגירה מהכפר אל העיר הידועה כאורבניזציה, בעברית עיור, הגירה בין אזורים שונים באותה מדינה, הגירה במרחב העירוני - ממרכז העיר לפרבריה, או משכונה לשכונה, בשל ירידה במעמד הכלכלי-חברתי של שכונה).
יש הגירה של פליטים. זוהי לא פעם הגירה המונית, המתרחשת כתוצאה מאסון טבע, מלחמה גדולה, מלחמת אזרחים וכדומה.
קהילות חקלאיות שונות מקיימות הגירה עונתית, המתרחשת באופן קבוע ומדי שנה.
הגירה בין יבשתית קיימת גם היא והיא שינתה משמעותית את הרכב האוכלוסייה ביבשות כמו אמריקה, אוסטרליה, צפון אסיה ואזוריפ שונים ביבשת אפריקה. ההתיישבות באמריקה, לאחר גילויה, היא מקרה קלאסי של הגירה כזו וכמוה, אם כי משוערת, היא ההגירה הקדמונית של האדם המודרני, מאפריקה לאסיה ולאירופה, לפני כ-100 אלף שנים.
העליה לארץ ישראל גם היא נחשבת להגירה ויש לה ממדים והיבטים ייחודיים שבהם נעסוק בערך נפרד.
הנה ההגירה הקרובה לליבנו - העליה לארץ לפני ואחרי קום המדינה (עברית):
https://youtu.be/YRrGP3suEyg
כשהבריטים היו כאן זו הייתה העפלה (עברית):
https://youtu.be/Wk8KTOSS-XU
אחרי קום המדינה זו הפכה למשימה של הממשלה הצעירה (עברית):
https://youtu.be/z2aMfI6xT3c
מושג העליה ומה זו הגירה (עברית):
http://youtu.be/phg2g5o4zgA
על הגעגועים של המהגרים (עברית):
http://youtu.be/33_jJ_xNQvM
וסרט תיעודי שמראה כמה ההגירה היא מרכזית בסיפור של ארץ ישראל (מתורגם):
https://youtu.be/FdeNVADAMfs?long=yes
מה זה מיתוס?
מקור המילה "מיתוֹס" הוא מיוונית. המיתוס הוא סיפור עם שמתאר אירועים בעלי חשיבות גדולה לקבוצת אנשים, קהילה. מיתוסים קשורים לרוב לאלים, או לגיבורים עם כוחות-על. המיתוס תורם לגיבושה של הקבוצה המאמינה בסיפור של המיתוס. החכם היווני אפלטון אמר על המיתוס שהוא סיפורה של התרחשות אלוהית במציאות הרגילה של בני-האדם.
בחיים היומיומיים קוראים 'מיתוסים' גם לאמונות של אנשים בדברים שאינם בהכרח נכונים. יש מיתוסים אורבניים, מעין אגדות שמספרים מאחד לשני ואיש לא יכול ממש להעיד שהוא יודע שהן נכונות, או מיתוסים רפואיים, כמו כל מיני 'טיפולים' ו'תרופות פלא' שלא ממש הוכחה יעילותם ועוד.
להיכרות עם מיתוסים כאלה ראו בתגית "מיתוסים".
הנה המיתוס ומשמעותו (מתורגם):
https://youtu.be/HeX6CX5LEj0?long=yes
סרטון אמנותי על העם היהודי ומיתוס עוף החול, שקם אחרי אסון ומצליח להתאושש שוב:
http://youtu.be/X8i_tpAJprk
וסרטון שמפריך מיתוסים עממיים ורפואיים שאין להם ממש בסיס מדעי:
http://youtu.be/3MA-K5whgZk
מקור המילה "מיתוֹס" הוא מיוונית. המיתוס הוא סיפור עם שמתאר אירועים בעלי חשיבות גדולה לקבוצת אנשים, קהילה. מיתוסים קשורים לרוב לאלים, או לגיבורים עם כוחות-על. המיתוס תורם לגיבושה של הקבוצה המאמינה בסיפור של המיתוס. החכם היווני אפלטון אמר על המיתוס שהוא סיפורה של התרחשות אלוהית במציאות הרגילה של בני-האדם.
בחיים היומיומיים קוראים 'מיתוסים' גם לאמונות של אנשים בדברים שאינם בהכרח נכונים. יש מיתוסים אורבניים, מעין אגדות שמספרים מאחד לשני ואיש לא יכול ממש להעיד שהוא יודע שהן נכונות, או מיתוסים רפואיים, כמו כל מיני 'טיפולים' ו'תרופות פלא' שלא ממש הוכחה יעילותם ועוד.
להיכרות עם מיתוסים כאלה ראו בתגית "מיתוסים".
הנה המיתוס ומשמעותו (מתורגם):
https://youtu.be/HeX6CX5LEj0?long=yes
סרטון אמנותי על העם היהודי ומיתוס עוף החול, שקם אחרי אסון ומצליח להתאושש שוב:
http://youtu.be/X8i_tpAJprk
וסרטון שמפריך מיתוסים עממיים ורפואיים שאין להם ממש בסיס מדעי:
http://youtu.be/3MA-K5whgZk
מה זה שיימינג?
שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.
בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.
בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.
שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?
תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.
אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!
כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):
https://youtu.be/XRY_SbgBiOg
סרטון שממחיש איך נראה שיימינג פוגעני (עברית):
https://youtu.be/U3n1oPRTbdQ
וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)
https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY
שֵׁיְימִינְג (Shaming), בעברית "בִּיוּש", הוא השפלה ובושה שגורמים למישהו בפומפי, לעיני אנשים אחרים. כמובן שהשיימינג המודרני מתרחש לרוב באמצעות פרסום שלילי על מישהו, שנעשים באתרי אינטרנט, באפליקציות מסרים וברשתות חברתיות.
בדרך כלל מציג פרסום כזה את המבויש, קורבן השיימינג, במעשה שעשה, התעללות שעבר על ידי אחרים או השפלות קשות שנעשו לו ותועדו בצילום או בסרטון. כל אלה נעשים במטרה לבייש ולהשפיל ולהטיל אימה על המבויש, על מנת שיפחד להתלונן.
בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקף ובשיעור תופעת השיימינג, שברובו מתרכז כיום ברשת האינטרנט, על הרשתות החברתיות שבה ואפליקציות המסרים הפופולריות כל כך.
שיימינג הוא עבירה על החוק אך גם מעשה לא מוסרי. אפילו להשתתף באופן צנוע, או לא לדווח, אלו מעשים שלא ייעשו כלפי אחרים. העמידו את עצמכם במצב שבו אתם המבויישים - האם הייתם נהנים? מי היה נהנה מביוש והשפלות לפני כולם?
תופעת השיימינג אמנם אינה תופעה חברתית חדשה. כבר בימי קדם ובימי הביניים, נהגו לקשור פושעים או אנשים שעברו על הכללים החברתיים לעמודי קלון או לכלוא אותם בכלוב, שהונח בכיכר העיר. הם הושפלו בפניהם של כל אנשי הקהילה ובוישו בפומבי, כעונש וכהרתעה לאחרים, שלא לעשות את מה שהם עשו.
אבל כשהשיימינג עובר לאינטרנט, ממדיו הרבה יותר גדולים. באינטרנט ובאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, נעשית תופעת השיימינג חמורה פי כמה וההשלכות שלה הרסניות מאי-פעם ויכולות להביא אנשים, בכל הגילאים והסוגים, למצבים קשים ואף אובדניים. אל תשתפו פעולה עם שיימינג!
כך נראה שיימינג בדקה אחת (עברית):
https://youtu.be/XRY_SbgBiOg
סרטון שממחיש איך נראה שיימינג פוגעני (עברית):
https://youtu.be/U3n1oPRTbdQ
וכמו תמיד אנחנו מקפידים לצחוק כש"המשפיל חוטף", אבל האם זו הדרך? (עברית)
https://youtu.be/ilWuUQ7aFtY
מהי ג'נטריפיקציה של שכונות?
לא פעם אנו רואים שכונה שהאוכלוסייה שלה מתחדשת באופן חד ולא תמיד חלק. זהו תהליך שנקרא גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה (Gentrification), תהליך שבו נדחקים התושבים הוותיקים של שכונה חלשה, בידי אוכלוסייה מבוססת העוברת לגור בה ובהדרגה "כובשת" אותה.
נווה צדק, פלורנטין, ביצרון או יפו - כל שכונת שוליים, שהאוכלוסייה בה חלשה כלכלית ולא פעם מזדקנת, עשויה לשאוב אליה אוכלוסיה חזקה ובעלת אמצעים כלכליים, במיוחד אם היא ממוקמת במקום טוב ובמרכז העיר וזוכה שיקשרו אותה למונחים כמו אופנתי, טרנדי, או מקום חם... המתיישבים החדשים הללו הולכים ומחליפים את התושבים הוותיקים, תוך שהם משנים, באופן טבעי, את אופי השכונה ואת אורחות החיים בה.
תהליך הגֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה, בעברית עִלּוּת, הוא חלק מהתחדשות עירונית, טבעית או מכוונת על ידי העירייה, המלווה לרוב בשיפוץ בתים, חידוש של פני הרחובות בשכונה ותחלופה הדרגתית של העסקים בשכונה, ההולכים ומציעים שירותים נחוצים לאוכלוסייה החדשה ו... כמה מפתיע - במחירים גבוהים מדי לוותיקים.
כיום יש ויכוח מסוים על משמעות המושג גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה. הוא בא מהמילה "ג'נטרי" (gentry), שמתארת בצרפתית עתיקה ובאופן כללי, את המעמד הבינוני-גבוה או את העלית החברתית. אבל המונח, שנולד עם משמעות ביקורתית, הלך ואיבד אותה עם הזמן, כשבפי רבים מדי הוא משמש כיום לתיאורים חיוביים של התחדשות עירונית נכונה ובונה, תרתי משמע...
ממציאת המונח, הסוציולוגית הבריטית רות גלאס, ודאי משתוממת כיצד מונח שב-1964 שימש אותה לתאר באופן ביקורתי, את השינויים שהיא זיהתה בלונדון של שנות ה-60, נעשה כל כך חיובי. גלאס עסקה אז בפגיעה במרקם החיים שחוו קהילות ותיקות בשכונות לונדון, שעברו ג'נטריפקציה. היא זיהתה אז תהליכים הדרגתיים, כמו דחיקה כלכלית והתפרקות חברתית ותרבותית, שחוו האוכלוסיות הוותיקות בשכונות אלה. לתהליך סייעו אז שיטות נלוזות של בעלי נכסים בשכונות עוני, כמו הזנחה של הבניינים עד כדי פינוי כפוי של השלטונות את הדיירים, מחשש לחייהם, או תשלום שוחד לפקחים עירוניים, כדי שיוציאו צווי פינוי לדיירי המבנה, שיימכר או ישופץ ויהפוך אז יקר להחריד.
דומה שאז כמו היום, לא השתנו התופעות הללו ומה שהשתנה הוא הנכונות של ה"חזקים" להכיר בהן ולדאוג לשינוי או לפחות עידון של התופעה. יש אף רבים שגורסים שהג'נטריפיקציה,אם מקבלים אותה יפה, אינה כה גרועה. איך זה קורה? - היא מביאה תעסוקה ופרנסה לתושבים המקוריים, אצל העסקים החדשים שנפתחים עבור ההיפסטרים המסודרים, שבאים להתגורר בשכונות.
הנה הג'נטריפיקציה, שלא פעם הופכת מקומות כאלה לערי רפאים, שבמקום תושבים יש בהם דירות ריקות של משקיעים:
https://youtu.be/fsf2fq-jvY8
כך מרגיש מי שהג'נטריפיקציה דחקה אותו מהשכונה שבה התגורר בשכר דירה שזינק בחדות למעלה:
https://youtu.be/tYNuR1oaQts
מריבות ג'נטריפיקציה בין "הם" והוותיקים:
https://youtu.be/0wwyb6oaGTg
מצגת וידאו על הג'נטריפיקציה
https://youtu.be/kfOqmSXDAD8
ואחת על הג'נטריפיקציה בתל אביב:
https://youtu.be/mUBE3erWdBI
לא פעם אנו רואים שכונה שהאוכלוסייה שלה מתחדשת באופן חד ולא תמיד חלק. זהו תהליך שנקרא גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה (Gentrification), תהליך שבו נדחקים התושבים הוותיקים של שכונה חלשה, בידי אוכלוסייה מבוססת העוברת לגור בה ובהדרגה "כובשת" אותה.
נווה צדק, פלורנטין, ביצרון או יפו - כל שכונת שוליים, שהאוכלוסייה בה חלשה כלכלית ולא פעם מזדקנת, עשויה לשאוב אליה אוכלוסיה חזקה ובעלת אמצעים כלכליים, במיוחד אם היא ממוקמת במקום טוב ובמרכז העיר וזוכה שיקשרו אותה למונחים כמו אופנתי, טרנדי, או מקום חם... המתיישבים החדשים הללו הולכים ומחליפים את התושבים הוותיקים, תוך שהם משנים, באופן טבעי, את אופי השכונה ואת אורחות החיים בה.
תהליך הגֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה, בעברית עִלּוּת, הוא חלק מהתחדשות עירונית, טבעית או מכוונת על ידי העירייה, המלווה לרוב בשיפוץ בתים, חידוש של פני הרחובות בשכונה ותחלופה הדרגתית של העסקים בשכונה, ההולכים ומציעים שירותים נחוצים לאוכלוסייה החדשה ו... כמה מפתיע - במחירים גבוהים מדי לוותיקים.
כיום יש ויכוח מסוים על משמעות המושג גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה. הוא בא מהמילה "ג'נטרי" (gentry), שמתארת בצרפתית עתיקה ובאופן כללי, את המעמד הבינוני-גבוה או את העלית החברתית. אבל המונח, שנולד עם משמעות ביקורתית, הלך ואיבד אותה עם הזמן, כשבפי רבים מדי הוא משמש כיום לתיאורים חיוביים של התחדשות עירונית נכונה ובונה, תרתי משמע...
ממציאת המונח, הסוציולוגית הבריטית רות גלאס, ודאי משתוממת כיצד מונח שב-1964 שימש אותה לתאר באופן ביקורתי, את השינויים שהיא זיהתה בלונדון של שנות ה-60, נעשה כל כך חיובי. גלאס עסקה אז בפגיעה במרקם החיים שחוו קהילות ותיקות בשכונות לונדון, שעברו ג'נטריפקציה. היא זיהתה אז תהליכים הדרגתיים, כמו דחיקה כלכלית והתפרקות חברתית ותרבותית, שחוו האוכלוסיות הוותיקות בשכונות אלה. לתהליך סייעו אז שיטות נלוזות של בעלי נכסים בשכונות עוני, כמו הזנחה של הבניינים עד כדי פינוי כפוי של השלטונות את הדיירים, מחשש לחייהם, או תשלום שוחד לפקחים עירוניים, כדי שיוציאו צווי פינוי לדיירי המבנה, שיימכר או ישופץ ויהפוך אז יקר להחריד.
דומה שאז כמו היום, לא השתנו התופעות הללו ומה שהשתנה הוא הנכונות של ה"חזקים" להכיר בהן ולדאוג לשינוי או לפחות עידון של התופעה. יש אף רבים שגורסים שהג'נטריפיקציה,אם מקבלים אותה יפה, אינה כה גרועה. איך זה קורה? - היא מביאה תעסוקה ופרנסה לתושבים המקוריים, אצל העסקים החדשים שנפתחים עבור ההיפסטרים המסודרים, שבאים להתגורר בשכונות.
הנה הג'נטריפיקציה, שלא פעם הופכת מקומות כאלה לערי רפאים, שבמקום תושבים יש בהם דירות ריקות של משקיעים:
https://youtu.be/fsf2fq-jvY8
כך מרגיש מי שהג'נטריפיקציה דחקה אותו מהשכונה שבה התגורר בשכר דירה שזינק בחדות למעלה:
https://youtu.be/tYNuR1oaQts
מריבות ג'נטריפיקציה בין "הם" והוותיקים:
https://youtu.be/0wwyb6oaGTg
מצגת וידאו על הג'נטריפיקציה
https://youtu.be/kfOqmSXDAD8
ואחת על הג'נטריפיקציה בתל אביב:
https://youtu.be/mUBE3erWdBI
מה זה סאבלט?
סאבלט (Sublet), או בעברית "שכירות משנה", פירושו השכרה של דירה לתקופה קצרה, שנעה ברוב המקרים בזמנים שבין שבוע לחצי שנה. פירושו של הסאבלט הוא שדייר ששכר דירה ונוסע לזמן קצר או ארוך, משכיר אותה למישהו אחר, שמעוניין בשכירות לזמן קצר.
הסאבלט הוא מושג חדש שנכנס בשנים האחרונות. בעיקר תרמו לכך אתרי אינטרנט ואפליקציות שמאפשרים למשכירים ושוכרים, פעמים רבות תיירים ונופשים, להתקשר ביניהם ישירות. יש אפילו צעירים מדור ה-Y, שחיים "על מזוודות" ועוברים בין סאבלטים זולים, ממקום למקום, בעולם כולו, סוג של תחליף מילניאלס לנוודות של העבר או לטיול הגדול של אחרי הצבא.
הנה הפתרון של הסאבלט:
http://youtu.be/8K8-L-wwQDw
טריילר לסרט שנקרא כך:
https://youtu.be/cINym6x0mTE
סאבלט (Sublet), או בעברית "שכירות משנה", פירושו השכרה של דירה לתקופה קצרה, שנעה ברוב המקרים בזמנים שבין שבוע לחצי שנה. פירושו של הסאבלט הוא שדייר ששכר דירה ונוסע לזמן קצר או ארוך, משכיר אותה למישהו אחר, שמעוניין בשכירות לזמן קצר.
הסאבלט הוא מושג חדש שנכנס בשנים האחרונות. בעיקר תרמו לכך אתרי אינטרנט ואפליקציות שמאפשרים למשכירים ושוכרים, פעמים רבות תיירים ונופשים, להתקשר ביניהם ישירות. יש אפילו צעירים מדור ה-Y, שחיים "על מזוודות" ועוברים בין סאבלטים זולים, ממקום למקום, בעולם כולו, סוג של תחליף מילניאלס לנוודות של העבר או לטיול הגדול של אחרי הצבא.
הנה הפתרון של הסאבלט:
http://youtu.be/8K8-L-wwQDw
טריילר לסרט שנקרא כך:
https://youtu.be/cINym6x0mTE
למה הרבה אמריקאים גרים בפרברים?
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
למה מתכוונים בברבור שחור?
ברבור שחור הוא ציפור-מים גדולה, סוג של ברבור נדיר שחי במערב אוסטרליה בלבד.
במושג "ברבור שחור" נהוג לציין את התרחשותו של הלא-צפוי. לפני שהתגלתה אוסטרליה והתגלו בה ברבורים שחורים, נהגו לומר באנגליה על משהו לא סביר ש"כשתראו ברבורים שחורים אז..". כלומר שמפני שמעולם לא ראו האירופים ברבורים שחורים וסברו שכל הברבורים לבנים, הרי שדיברו על כך שרק כשיראו ברבור שחור יוכל לקרות הלא-יאומן. כיום אגב, נוהגים לומר שדברים לא סבירים יקרו "כשחזירים יעופו" או "כשיגדלו לי שערות על כף היד"…
משמעות הגילוי של ברבורים שחורים באוסטרליה הייתה שמעתה גם דברים שנתפסו כיוצאי דופן, בלתי צפויים ואפילו בלתי-אפשריים עלולים לקרות ולהתגלות כאמת אפשרית וקיימת.
כיום מוזכר המושג "ברבור שחור" בתחומים רבים, כמו היסטוריה, כלכלה ועוד. אירועים שמוזכרים כברבורים שחורים הם מלחמת העולם הראשונה, המצאת המחשב האישי, פיגועי ה-11 בספטמבר, עליית כוחות המדינה האיסלאמית דאעש וכיום רואים במגפת הקורונה ברבור שחור עכשווי.
הנה סרטון של ברבורים שחורים אמיתיים:
http://youtu.be/fqjPVYgiquw
שיר שמדבר על הברבור השחור הבא שעלול להתרחש בכל רגע:
http://youtu.be/AOwnEEdffJA
וברבור שחור אמיתי מקרוב:
http://youtu.be/-Bq49PEaXIc
ברבור שחור הוא ציפור-מים גדולה, סוג של ברבור נדיר שחי במערב אוסטרליה בלבד.
במושג "ברבור שחור" נהוג לציין את התרחשותו של הלא-צפוי. לפני שהתגלתה אוסטרליה והתגלו בה ברבורים שחורים, נהגו לומר באנגליה על משהו לא סביר ש"כשתראו ברבורים שחורים אז..". כלומר שמפני שמעולם לא ראו האירופים ברבורים שחורים וסברו שכל הברבורים לבנים, הרי שדיברו על כך שרק כשיראו ברבור שחור יוכל לקרות הלא-יאומן. כיום אגב, נוהגים לומר שדברים לא סבירים יקרו "כשחזירים יעופו" או "כשיגדלו לי שערות על כף היד"…
משמעות הגילוי של ברבורים שחורים באוסטרליה הייתה שמעתה גם דברים שנתפסו כיוצאי דופן, בלתי צפויים ואפילו בלתי-אפשריים עלולים לקרות ולהתגלות כאמת אפשרית וקיימת.
כיום מוזכר המושג "ברבור שחור" בתחומים רבים, כמו היסטוריה, כלכלה ועוד. אירועים שמוזכרים כברבורים שחורים הם מלחמת העולם הראשונה, המצאת המחשב האישי, פיגועי ה-11 בספטמבר, עליית כוחות המדינה האיסלאמית דאעש וכיום רואים במגפת הקורונה ברבור שחור עכשווי.
הנה סרטון של ברבורים שחורים אמיתיים:
http://youtu.be/fqjPVYgiquw
שיר שמדבר על הברבור השחור הבא שעלול להתרחש בכל רגע:
http://youtu.be/AOwnEEdffJA
וברבור שחור אמיתי מקרוב:
http://youtu.be/-Bq49PEaXIc
מהי תרבות הנגד ולמה מתפתחות תרבויות נגד?
תרבות הנגד (Counterculture) היא קבוצת אופוזיציה לתרבות השלטת. זהו מונח סוציולוגי שמתאר קבוצות חתרניות המחזיקות בערכים מנוגדים לערכים המקובלים בחברה.
תרבויות נגד שונות זוהו במהלך ההיסטוריה, ביניהן בקבוצות כמו ההיפים וילדי הפרחים בשנות ה-60 וה-70, תרבות הפאנק (Punk) של שנות ה-80, נערי הסווינג בגרמניה הנאצית ותרבות ההבי מטאל של השנים האחרונות ועוד.
ההיפים של שנות ה-60 למשל, דגלו ביציאה מוייטנאם, זכויות האדם, שוויון חברתי, התרת שימוש בסמים קלים וכדומה. הם גם פסלו את השיטה החומרנית של התרבות השלטת באמריקה וראו בה פגם חברתי. הדובר המוסיקלי שלהם, שהתנגד להיקרא כך, היה הזמר בוב דילן. עד היום הוא נוהג כתרבות נגד לאליטה, כפי שבא לידי ביטוי בבוז וההשפלה שהוא נוקט כלפי ועדת פרס הנובל, שהחליטה להעניק לו את הפרס החשוב.
הנה סרטון שקורא ל"שינוי מערכת ההפעלה" של העולם והחברה האנושית:
https://youtu.be/IC7aObYkPd4
ההיפים וילדים הפרחים של שנות ה-60 - תרבות הנגד הכי מפורסמת במאה האחרונה (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?t=3m11s&end=5m40s
ההופעה החיצונית של תרבות הנגד לאורך השנים:
https://youtu.be/QnEcLFRus6w
"קולו של הדור" בוב דילן:
https://youtu.be/-s3r_zphxvE?t=22s
והקשר בין תרבות הנגד וההיפים של הסיקסטיז ובין מהפכת המידע, במחשב האישי והאינטרנט שיבואו מהם (עברית):
https://youtu.be/qhVJOdNsLjU
תרבות הנגד (Counterculture) היא קבוצת אופוזיציה לתרבות השלטת. זהו מונח סוציולוגי שמתאר קבוצות חתרניות המחזיקות בערכים מנוגדים לערכים המקובלים בחברה.
תרבויות נגד שונות זוהו במהלך ההיסטוריה, ביניהן בקבוצות כמו ההיפים וילדי הפרחים בשנות ה-60 וה-70, תרבות הפאנק (Punk) של שנות ה-80, נערי הסווינג בגרמניה הנאצית ותרבות ההבי מטאל של השנים האחרונות ועוד.
ההיפים של שנות ה-60 למשל, דגלו ביציאה מוייטנאם, זכויות האדם, שוויון חברתי, התרת שימוש בסמים קלים וכדומה. הם גם פסלו את השיטה החומרנית של התרבות השלטת באמריקה וראו בה פגם חברתי. הדובר המוסיקלי שלהם, שהתנגד להיקרא כך, היה הזמר בוב דילן. עד היום הוא נוהג כתרבות נגד לאליטה, כפי שבא לידי ביטוי בבוז וההשפלה שהוא נוקט כלפי ועדת פרס הנובל, שהחליטה להעניק לו את הפרס החשוב.
הנה סרטון שקורא ל"שינוי מערכת ההפעלה" של העולם והחברה האנושית:
https://youtu.be/IC7aObYkPd4
ההיפים וילדים הפרחים של שנות ה-60 - תרבות הנגד הכי מפורסמת במאה האחרונה (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?t=3m11s&end=5m40s
ההופעה החיצונית של תרבות הנגד לאורך השנים:
https://youtu.be/QnEcLFRus6w
"קולו של הדור" בוב דילן:
https://youtu.be/-s3r_zphxvE?t=22s
והקשר בין תרבות הנגד וההיפים של הסיקסטיז ובין מהפכת המידע, במחשב האישי והאינטרנט שיבואו מהם (עברית):
https://youtu.be/qhVJOdNsLjU
