שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך אוניות לא שוקעות?
מהי הריקשה העתיקה ואיפה נוסעים בריקשות בימינו?
הריקשה (Rickshaw) היא תלת אופן שמשמש בהודו ובמדינות נוספות באסיה בתור מוניות, כלומר להובלת נוסעים ממקום למקום.
הריקשה נולדה ביפן, במחצית השנייה של המאה ה-19. משם היא עברה לארצות בסביבה, כולל אל סין והודו הענקיות.
בעבר לא היו הריקשות כלי מנועי. הריקשות של אותם ימים היו בעצם עגלות "ממונעות אדם". כלומר, הכוח המניע בהן היה אדם שרץ ומושך את הריקשה עליה יושב הנוסע.
בהודו השתלטו בסוף האלף הקודם ריקשות האופניים (Rikshaw cycle), בהן הרוכב מדווש מאחורי הנוסע או המשא בריקשה המשמשת להעברת סחורות וחומרים ולמעשה "דוחף" אותם קדימה.
כיום רואים בהודו בדרך כלל טוק-טוקים, שהם ריקשות-אופניים או ריקשות-אופנוע. בשני הסוגים הללו מסיע נהג הריקשה או רוכב הריקשה את הנוסע על תלת-אופן, כשהנוסע יושב מאחוריו.
הריקשות הממונעות של המאה ה-21 כבר התפשטו לארצות אחרות בעולם, אם לארצות אפריקה דוגמת טנזניה וקניה ופה ושם אפילו ככלי להסעת תיירים באירופה.
הנה תולדות הריקשה:
https://youtu.be/J2-aqFSpZ5Q?t=6s
יש גם ריקשות ממונעות בהודו:
http://youtu.be/vX0a_LyCM6c
שורת ריקשות ברחוב הודי אופייני:
http://youtu.be/xLsg4QEHPS0
האבולוציה של ריקשות האופניים:
https://youtu.be/lQTi8DSWSlI
ריקשה הידועה גם בתור "טוק טוק" הגיעו גם לאפריקה:
https://youtu.be/tfWxkwxHoaQ
וריקשה עם מזגן? - כן...
https://youtu.be/0YXChbqqEm0?t=8s
למה משמש הפיל בהודו?
הפיל הוא בהמת המשא העיקרית של הודו. כמו הגמל במזרח התיכון והלמה בדרום אמריקה, הפיל ההודי מסיע משאות ואנשים ממקום למקום.
עוד מימי קדם התגלו פילים מאולפים כחיות יעילות ביותר. אצל ההודים הם משמשים כבהמות משא ומנופים לעת מצוא וכאמצעי תחבורה עממי באזורים הכפריים.
הפיל ההודי יכול לחיות עד 75 שנה. חוץ מבני אדם, הוא היונק שחי הכי הרבה שנים.
הנה נוסעים על מונית פיל בהודו:
https://youtu.be/ZH79GcGl5z4
גם בדרכי הכפר:
https://youtu.be/E2Zl9FPnM5I
והבה נצטרף לשיירת פילים:
http://youtu.be/MZeBOY5fTJA?qr=yes
מה זו פריגטה?
פריגטה (Frigate) כיום היא כלי שיט, בדרך כלל אוניית מלחמה קטנה עד בינונית, מחומשת בחימוש לא כבד.
אם "ימי הזוהר" של הפריגטה נחשבת התקופה שבין המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ימי השיא של הפריגטות היו במלחמות הנפוליאוניות שהתקיימו בתקופה זו.
בציי המעצמות הימיות של אירופה, בעידן אניות המפרשים, נחשבה הפריגטה לספינת סיור מהירה ובעלת יכולת לשהות תקופות ארוכות בים. כמו הפריגטה ההיסטורית "גליאת צ'ארלס" (HMS Charles Galley) של המלך האנגלי צ'ארלס השני שנשלחה למשימות במושבות האנגליות שבצפון אפריקה.
במאה ה-20 החלו להשתמש במונח פריגטה לאוניות מלחמה ממונעות, משחתות, ספינות ללוחמה נגד צוללות, אניות סיור המלוות כלי שיט מלחמתיים, ליווי והגנה על שיירות של אונייות סוחר וספינות טילים.
מעריכים שמקור המונח "פריגטה" הוא מהמלה האיטלקית "fregata".
הנה פריגטה מודרנית בפעולה:
http://youtu.be/irGyduOP_Sc
שחזור של הפריגטה העתיקה ששטה ב-1780 מצרפת כדי לסייע למושבות האמריקניות הנאבקות באנגליה:
http://youtu.be/AdTLOpGH8yA?t=23s
תולדות הפריגטות באמריקה:
http://youtu.be/NS8BLdsXrNM
הפריגטה "סורפרייז" (HMS Surprise) מהסרט "אדון ומפקד":
http://youtu.be/FkkgKb-J3ic
ופריגטה רוסית עכשווית:
http://youtu.be/k2TyT54m23Q
מהן הספינות מאגם נמי?
הסיפור המוזר הזה קרה בעת שברומי שלט הקיסר קליגולה. אגם נמי, שנמצא רק 30 קילומטרים מרומא, שוכן בלוע של הר געש כבוי. בעת העתיקה, בתקופה הרומית, הוא היה מקום פולחן מקודש ואצילי רומי החזיקו בו וילות מפוארות. עומקו רק 35 מטרים והשטח שלו 2000 מטרים רבועים. לא אגם גדול מדי, אבל יפה להפליא ולרומים הוא היה מקום חשוב.
קליגולה הקיסר בנה באגם נמי שתי ספינות ענק שזכו מאז לשם "ספינות נמי" (Nemi ships). באורך של 70 מטרים ו-20 מטר רוחב, הספינות הללו היו כה גדולות שלא שטו לשום מקום, אלא מגדה לגדה של האגם. הקיסר המטורף והבזבזן ואנשיו השתמשו באוניות הענק הללו בעיקר כמקום לחגיגות ומשתאות של הקיסר ומשפחתו. כשרצו לסגוד היו שטים עימן ממש רחוק - אל מקדש האלה דיאנה שבגדה השניה של האגם...
לאחר 4 שנות שלטון הקיסר הופל. לאחר שהוא נרצח, הוטבעו הספינות הענקיות באגם ובמשך אלפי שנים הן היו שקועות על קרקעיתו. מעת לעת משו דייגים מתוכן מעט שרידים ועתיקות ועשו מהם כסף רב. כולם ידעו על הימצאן של האוניות שם, אבל איש לא האמין שניתן להוציאן ממנו.
עברו אלפיים שנה והגיע עוד שליט איטלקי, מטורף גם הוא ומגלומן (בעל שגעון גדלות). זה היה הרודן האיטלקי מוסוליני. ברצונו להשיב את ימיה הגדולים של איטליה, הוא הורה לייבש את האגם, כדי לשלות את הספינות הטבועות ולהעמידן במוזיאון. הרודן שרצה להאדיר את איטליה ולהפוך אותה שוב לאימפריה, השתמש בכל טריק שמצא כדי להדגים את גדולתה בעבר ולחברה לגדולת איטליה הפשיסטית תחת שלטונו.
במוזיאון משכו האניות הענקיות תשומת לב רבה והסבו גאווה לתומכיו של מוסוליני ומצדדי איטליה הפשיסטית. ההמנים נהרו כדי לראות את הספינות הרומיות שהוטבעו.
אבל בסוף מלחמת העולם השנייה הגיע גם סופן של אניות הטירוף של קליגולה. תוך כדי נסיגת הצבא הגרמני המובס, הציתו חיילים גרמנים את האניות. כמו תמיד כשהם ברחו, הם השאירו אחריהם אדמה חרוכה. הפעם גם נשאר אחריהם אפר של ספינות.
הנה סיפורן של אוניות נמי, הספינות של קליגולה:
http://youtu.be/NN-DVLBlufY
וסיפור ספינות קליגולה בפירוט רב יותר:
http://youtu.be/ieM9ZVtcaj4
איך שימשו סירות הגומא בעבר כדי לשוט על פני הנילוס?
הדרך לנוע מרחקים במצרים העתיקה הייתה בשייט על נהר הנילוס. הסירות הפשוטות ביותר של המצרים נבנו מצמחי גומא הפפירוס, צמח שגדל לאורך גדת הנהר.
השייטים של התקופה נהגו להשיט את הסירות בעזרת מוטות ארוכים. רק מאוחר יותר החלו להשתמש במשוטים.
ציור קיר מפורסם משנת 1430 לפני הספירה במצרים העתיקה, מראה אציל מצרי על סירת גומא, כשהוא צד דגים בעזרת צלצל.
הנה הפפירוס ושימושיו הרבים, כולל הסירות של מצרים העתיקה:
http://youtu.be/QBbw4-R07Bo
אתיופים בימינו, באגם טאנה שהוא מקור הנילוס הכחול, שטים על סירות פפירוס:
https://youtu.be/UdF5MsMZIMI?t=11s
וסרטון גרמני שמראה איך בנו סירת פפירוס בסגנון מצרי בשביל המסע של תור הירדאל:
http://youtu.be/JID--UJ7oMw
מה ההיסטוריה של המרכבות?
המרכבות (Chariots), ביחיד מרכבה או מרכֶּבֶת, הן כלי רכב דו-גלגליים, הנמשכים על ידי סוסים מהירים ושימשו להתניידות מהירה יחסית. המרכבה, שהייתה כלי תחבורה קל יחסית, נולדה מעגלות שחוברו לפני כן לשוורים.
שיא השימוש במרכבות היה בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. אם העגלות שימשו בעיקר למשאות ולנסיעה אזרחית, המרכבה הרתומה לסוסים שימשה יותר לקרב. אבל השימוש במרכבות היה גם בעיתות שלום וגם למלחמה, למטרות צבאיות בלוחמה ובמקביל גם להובלה ולצרכים יומיומיים ואזרחיים.
המרכבה הייתה חידוש מדהים שסייע להתיישבות גם במקומות רחוקים יחסית ממים. אם לפניה נכבלה ההתיישבות האנושית לסביבות הנהרות בשל הצורך במים, הרי שהמרכבה סייעה עתה להעביר בקלות רבה כמויות של מזון וציוד למרחקים. הדבר אפשר לאבותינו לנדוד עם העדרים אל היבשה המרוחקת ממקורות המים.
למרכבה היו גלגלי חישור והסוסים בה ננהגו על ידי הרוכבים באמצעות רֶסֶן. לפני שהסוס בוית והפך לבעל חיים צייתן, הייתה הרכיבה בעיקר על חיות משק איטית כמו חמורים ופרדות ואלה, בניגוד לסוסים, נהגו לא פעם לסרב להתקדם.
עם השנים, לאחר שפרשים על סוסים תפסו את מקום המרכבות בשדה הקרב, השימוש בהן לא פסק, אם כי שימש בעיקר לאירועים טקסיים, בתהלוכות, בתחרויות שונות ולצרכי תחבורה מוגבלים יחסית.
במצרים העתיקה ובכנען שימשו המרכבות את האצילים ואת בעלי הממון או התפקיד שאפשר להם לזכות בה. במקרא למשל, הן מוזכרות כשמתוארת הצלחתו של יוסף בבית פרעה.
#בשדה הקרב
בשדה הקרב המרכבה הקדומה הייתה מהירה מאוד, בעלת יכולת תמרון מרשימה ואיזון מצוין בין קלילות ויציבות.
השימוש במרכבה נע בין העברה של לוחמים אל שדה הקרב, ובקרב עצמו לתימרון ולהנעה בשדה הקרב עצמו של כוח האש.
כשהלוחמה הייתה כנגד כוחות שאינם מצוידים במרכבות, היה גם אלמנט פסיכולוגי בהסתערות המרכבות על החיילים הרגלים. תוך שימוש בסוג קדום של לוחמה פסיכולוגית, סביר שרבים מחיילי האויב הפשוטים נכנסו להלם ותפקדו הרבה פחות טוב, כשראו את המרכבות המהירות והבטוחות יחסית פושטות עליהם ומסתערות מולם.
בתקופות כה קדומות המרכבה הייתה כלי רכב צבאי כמעט מושלם, כי היא הציעה בסיס מעולה להפעלה של נשק. לא סתם נקרא בשם זה הטנק הישראלי "מרכבה", שרבים רואים כי את הטנק הטוב בעולם.
השימוש הקרבי במרכבות הוא בעיקר בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל המוקדמת.
#דוגמאות היסטוריות?
במאה 15 לפני הספירה, בניצחון שלו במגידו, לקח תחותמס השלישי מלך מצרים שלל רב של מרכבות כסף וזהב ואף מרכבות צבועות.
לפי ספר שמות, גם ביציאת מצרים רדף חיל פרעה אחרי בני ישראל בתור חיל רכב, ככל הנראה על מרכבות.
בכנען של תקופת ההתנחלות נלחמו הפלישתים והכנענים בחילות רכב כנגד בני ישראל. בספר יהושע מתואר שמרכבותיהם נקראו "רכב ברזל", ככל הנראה על שום החלקים עשוי הברזל במרכבות.
שימוש מסוים עשו אז גם במרכבת חרמש. זו הייתה מרכבה שלהבי ברזל יצאו מגלגליה אל הצד. כשמרכבה זו נסעה במהירות לעבר חיילי האויב היא קצרה בהם. אגב, בניגוד לצפי של ממציאי מרכבת החרמש ולחשש של חיילי הרגלים המאוימים, המרכבות הללו לא היו הצלחות גדולות מדי.
על פי כתובת שלמנאסר השלישי, גם בימי אחאב, שימשו מרכבות בחיל הרכב של צבאות ממלכת ישראל. אל קרב קרקר, בשנת 853 לפני הספירה, הביא אחאב 2000 מרכבות משלו לקואליציה שהיה ממגבשיה, כנגד ממלכת אשור. חבריו לברית הביאו מספרים קטנים של מרכבות, מה שמפגין את עוצמתו האדירה של צבא ישראל באותם ימים.
הנה המרכבות העתיקות והיעילות שלהן בשדה הקרב:
https://youtu.be/dw_7nYDjHnw
תמונת המרכבות של הַחִתִּים:
https://youtu.be/xmQ3leDTZRU
שחזור מרכבות מתקופת הברזל:
https://youtu.be/7ObAfc8o-Tc
מירוץ מרכבות אצל הרומאים מתוך הסרט "בן חור" מ-1959:
https://youtu.be/frE9rXnaHpE
נעימת הנושא שכתב ונגליס לסרט "מרכבות האש":
https://youtu.be/8a-HfNE3EIo
וסרט תיעודי על מרכבות מצרים הקדומות:
https://youtu.be/0Loti-WBK_k?long=yes
מהו הפלא של הסוסים?
סוס (Horse) הוא בעל חיים, ממשפחת היונקים, שחי בממוצע כ-30 שנים.
הסוס משרת את האדם כבר עשרות אלפי שנים. לכן גם נקרא הסוס שאנו מכירים "סוס הבית". הסוסים בויתו לראשונה בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה והתפשטו באלפים הבאים לכל אסיה ואירופה.
בתחילה שימש הסוס בעיקר לעבודות משק וחקלאות, כמו גרירה של מחרשות ועגלות וכדומה, אך די מהר הוא הפך לכלי תחבורה מרכזי ושימש ככזה עד המצאת מנוע הקיטור.
סוסים הובילו מרכבות מלחמה חיתיות ומצריות ובהמשך נוצרו חילות הפרשים בצבאות של פעם ואצל האבירים באירופה.
לאחר מכן נוצרו העגלות והכרכרות להסעת האדם, ששימשו עד להמצאת המכונית. לאחר שזוהו תכונותיהם האציליות הפכו הסוסים גם לשחקנים קבועים בטקסים מלכותיים ורשמיים.
במערבונים, הן הספרותיים והן הקולנועיים, זכה סוס הרכיבה להיות השותף לגיבור הבודד, המשוטט לו במדבר של המערב הפרוע באמריקה ולסייע לו בסיפורים הללו.
עם הזמן גם משטרות יתחילו להשתמש בסוסים כדי לטפל בהפרות סדר ולאפשר לשוטרים לנהל מרדפים ולהרתיע פושעים.
בעולם הספורט הפכו מרוצי סוסים לפופולריים מאד, כשלצידם התקיימו שלל תחרויות ראווה, שהתמקדו בהפגנת יכולות רכיבה, רטן בתגית "רודיאו", יכולות אילוף וכמובן תחרויות יופי של הסוס ויכולתו בפעולותיו.
בשנים האחרונות הפכו הסוסים למסייעי ריפוי. משתמשים כיום בסוסים לצורך רכיבה טיפולית, המסייעת לבעלי מוגבלויות, נכים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לשיפור הביטחון העצמי ועוד.
הנה ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
סרטון לקטנטנים להיכרות עם הסוסים (עברית):
https://youtu.be/zm359-ss9UI?end=2m33s
סוסים יכולים להיות ממש רגישים:
https://youtu.be/kjKaJOREiBw
וקצת פספוסוסים, או פספוסי סוסים:
https://youtu.be/UUXi26yhUiM
מה מיוחד בסירת הקיאק?
קיאק (Kayak) היא סירת עור שהאסקימואים בנו לצורך דיג וציד כלבי ים. את הקייאק מניעים בחתירה והיא עשויה עור וסגורה בצדה העליון. הקיאק הומצא על ידי שבטי האינואיטים, שמם המסורתי של האסקימואים ועל ידע האלוטים, האסקימואים מאזור הקוטב הצפוני.
השם "קיאק" ניתן על ידי האינואיטים, שהם האסקימואים של גרינלנד והתפשט מהשפה האינואיטית אל אירופה ולעולם כולו.
הקיאק אומץ על ידי שוחרי הרפתקאות וספורטאים בכל העולם. בשבילם פותחו עם הזמן קיאקים מודרניים, המשמשים לשיט ספורטיבי, לטיולים ולשיט פנאי בנהרות ובים הפתוח.
לרוב הם מהירים וחזקים יותר מהקיאק המסורתי והם עשויים פלסטיק או פיברגלס. לקיאקים שינויים שונים, בהתאם לשימושים שלהם, אך כולם דומים בצורתם לקיאק האסקימואי.
כך למשל, קיאק שהחותר יושב בתוכו הוא מקצועי, מהיר ויעיל הרבה יותר מקיאק רחב, שהחותר יושב עליו.
החתירה בקיאק היא באמצעות משוט בעל שני להבים, בו החותר גורף את המים בכל פעם באמצעות להב באחד הצדדים של הקיאק.
הקיאק, כמו הקאנו, הוא ענף אולימפי (עברית):
https://youtu.be/DRZCU8imrvY
השיט בסירות הקיאק:
https://youtu.be/QjcnNd1uRks?t=11
המיומנות בקיאקים של האינואיטים, האסקימואים:
https://youtu.be/EyGMc1rw_78
ההיסטוריה של סירות הקיאק:
https://youtu.be/DFSpi9gmZOE
שייטי קיאקים מנוסים יודעים לעשות איתם דברים:
https://youtu.be/eCjbmODtv4U
הקיאק שבונים האינואיטים (אסקימואים):
https://youtu.be/aWLI5rwZijc
ונסיעה למולדת הקיאקים - גרינלנד:
https://youtu.be/InhvoFaGzMg?long=yes
איך האוניות מחזיקות מעל פני המים ולא טובעות?
איך אוניה לא שוקעת?
ארכימדס הוא שגילה את עקרון הציפה. כשגוף כמו אוניה נמצא בתוך הים, צפוי כוח המשיכה למשוך אותו למטה ולגרום לטביעתו. אבל הנוזל מפעיל עליו כוח שמנוגד לכוח המשיכה - זהו כוח ציפה. חשוב גם ההבדל בצפיפויות החומר, שבין הגוף לנוזל - אם צפיפות הגוף נמוכה מצפיפות הנוזל, מספיק יהיה לדחות מים בנפח קטן מנפח הגוף כדי שהוא יצוף. אם הצפיפות של הגוף תהיה גדולה משל הנוזל - הוא ישקע.
כשכוח הציפה וכוח המשיכה משתווים זה לזה, צף הגוף, במקרה הזה האוניה, על פני הנוזל - הוא הים. ככל שהאוניה רחבה יותר - כוח הציפה יגבר. כשהים לא מצליח להפעיל על הגוף כוח ציפה מספיק, גובר כוח המשיכה על כוח הציפה של הים והגוף שוקע, או במקרה של האוניה - טובע.
אגב, יורדי הים יודעים את הכלל השימושי הזה ולכן כשאוניות היו מתחילות לטבוע, הם היו ממהרים להשליך את כל החפצים שאינם נחוצים, כדי להקל את משקל האוניה ולהגיע לאיזון בין כוח הציפה לכוח המשיכה.
גם מהנדסי ספינות יודעים זאת ולכן ספינות משא כבדות יהיו תמיד רחבות יותר מספינות שאינן נושאות משא כבד.
הנה הסבר לאופן בו אוניות בים צפות:
http://youtu.be/xniW3_afO-0
איך אוניה לא שוקעת?
ארכימדס הוא שגילה את עקרון הציפה. כשגוף כמו אוניה נמצא בתוך הים, צפוי כוח המשיכה למשוך אותו למטה ולגרום לטביעתו. אבל הנוזל מפעיל עליו כוח שמנוגד לכוח המשיכה - זהו כוח ציפה. חשוב גם ההבדל בצפיפויות החומר, שבין הגוף לנוזל - אם צפיפות הגוף נמוכה מצפיפות הנוזל, מספיק יהיה לדחות מים בנפח קטן מנפח הגוף כדי שהוא יצוף. אם הצפיפות של הגוף תהיה גדולה משל הנוזל - הוא ישקע.
כשכוח הציפה וכוח המשיכה משתווים זה לזה, צף הגוף, במקרה הזה האוניה, על פני הנוזל - הוא הים. ככל שהאוניה רחבה יותר - כוח הציפה יגבר. כשהים לא מצליח להפעיל על הגוף כוח ציפה מספיק, גובר כוח המשיכה על כוח הציפה של הים והגוף שוקע, או במקרה של האוניה - טובע.
אגב, יורדי הים יודעים את הכלל השימושי הזה ולכן כשאוניות היו מתחילות לטבוע, הם היו ממהרים להשליך את כל החפצים שאינם נחוצים, כדי להקל את משקל האוניה ולהגיע לאיזון בין כוח הציפה לכוח המשיכה.
גם מהנדסי ספינות יודעים זאת ולכן ספינות משא כבדות יהיו תמיד רחבות יותר מספינות שאינן נושאות משא כבד.
הנה הסבר לאופן בו אוניות בים צפות:
http://youtu.be/xniW3_afO-0
הריקשה (Rickshaw) היא תלת אופן שמשמש בהודו ובמדינות נוספות באסיה בתור מוניות, כלומר להובלת נוסעים ממקום למקום.
הריקשה נולדה ביפן, במחצית השנייה של המאה ה-19. משם היא עברה לארצות בסביבה, כולל אל סין והודו הענקיות.
בעבר לא היו הריקשות כלי מנועי. הריקשות של אותם ימים היו בעצם עגלות "ממונעות אדם". כלומר, הכוח המניע בהן היה אדם שרץ ומושך את הריקשה עליה יושב הנוסע.
בהודו השתלטו בסוף האלף הקודם ריקשות האופניים (Rikshaw cycle), בהן הרוכב מדווש מאחורי הנוסע או המשא בריקשה המשמשת להעברת סחורות וחומרים ולמעשה "דוחף" אותם קדימה.
כיום רואים בהודו בדרך כלל טוק-טוקים, שהם ריקשות-אופניים או ריקשות-אופנוע. בשני הסוגים הללו מסיע נהג הריקשה או רוכב הריקשה את הנוסע על תלת-אופן, כשהנוסע יושב מאחוריו.
הריקשות הממונעות של המאה ה-21 כבר התפשטו לארצות אחרות בעולם, אם לארצות אפריקה דוגמת טנזניה וקניה ופה ושם אפילו ככלי להסעת תיירים באירופה.
הנה תולדות הריקשה:
https://youtu.be/J2-aqFSpZ5Q?t=6s
יש גם ריקשות ממונעות בהודו:
http://youtu.be/vX0a_LyCM6c
שורת ריקשות ברחוב הודי אופייני:
http://youtu.be/xLsg4QEHPS0
האבולוציה של ריקשות האופניים:
https://youtu.be/lQTi8DSWSlI
ריקשה הידועה גם בתור "טוק טוק" הגיעו גם לאפריקה:
https://youtu.be/tfWxkwxHoaQ
וריקשה עם מזגן? - כן...
https://youtu.be/0YXChbqqEm0?t=8s
הפיל הוא בהמת המשא העיקרית של הודו. כמו הגמל במזרח התיכון והלמה בדרום אמריקה, הפיל ההודי מסיע משאות ואנשים ממקום למקום.
עוד מימי קדם התגלו פילים מאולפים כחיות יעילות ביותר. אצל ההודים הם משמשים כבהמות משא ומנופים לעת מצוא וכאמצעי תחבורה עממי באזורים הכפריים.
הפיל ההודי יכול לחיות עד 75 שנה. חוץ מבני אדם, הוא היונק שחי הכי הרבה שנים.
הנה נוסעים על מונית פיל בהודו:
https://youtu.be/ZH79GcGl5z4
גם בדרכי הכפר:
https://youtu.be/E2Zl9FPnM5I
והבה נצטרף לשיירת פילים:
http://youtu.be/MZeBOY5fTJA?qr=yes
פריגטה (Frigate) כיום היא כלי שיט, בדרך כלל אוניית מלחמה קטנה עד בינונית, מחומשת בחימוש לא כבד.
אם "ימי הזוהר" של הפריגטה נחשבת התקופה שבין המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ימי השיא של הפריגטות היו במלחמות הנפוליאוניות שהתקיימו בתקופה זו.
בציי המעצמות הימיות של אירופה, בעידן אניות המפרשים, נחשבה הפריגטה לספינת סיור מהירה ובעלת יכולת לשהות תקופות ארוכות בים. כמו הפריגטה ההיסטורית "גליאת צ'ארלס" (HMS Charles Galley) של המלך האנגלי צ'ארלס השני שנשלחה למשימות במושבות האנגליות שבצפון אפריקה.
במאה ה-20 החלו להשתמש במונח פריגטה לאוניות מלחמה ממונעות, משחתות, ספינות ללוחמה נגד צוללות, אניות סיור המלוות כלי שיט מלחמתיים, ליווי והגנה על שיירות של אונייות סוחר וספינות טילים.
מעריכים שמקור המונח "פריגטה" הוא מהמלה האיטלקית "fregata".
הנה פריגטה מודרנית בפעולה:
http://youtu.be/irGyduOP_Sc
שחזור של הפריגטה העתיקה ששטה ב-1780 מצרפת כדי לסייע למושבות האמריקניות הנאבקות באנגליה:
http://youtu.be/AdTLOpGH8yA?t=23s
תולדות הפריגטות באמריקה:
http://youtu.be/NS8BLdsXrNM
הפריגטה "סורפרייז" (HMS Surprise) מהסרט "אדון ומפקד":
http://youtu.be/FkkgKb-J3ic
ופריגטה רוסית עכשווית:
http://youtu.be/k2TyT54m23Q
תחבורה עתיקה
הסיפור המוזר הזה קרה בעת שברומי שלט הקיסר קליגולה. אגם נמי, שנמצא רק 30 קילומטרים מרומא, שוכן בלוע של הר געש כבוי. בעת העתיקה, בתקופה הרומית, הוא היה מקום פולחן מקודש ואצילי רומי החזיקו בו וילות מפוארות. עומקו רק 35 מטרים והשטח שלו 2000 מטרים רבועים. לא אגם גדול מדי, אבל יפה להפליא ולרומים הוא היה מקום חשוב.
קליגולה הקיסר בנה באגם נמי שתי ספינות ענק שזכו מאז לשם "ספינות נמי" (Nemi ships). באורך של 70 מטרים ו-20 מטר רוחב, הספינות הללו היו כה גדולות שלא שטו לשום מקום, אלא מגדה לגדה של האגם. הקיסר המטורף והבזבזן ואנשיו השתמשו באוניות הענק הללו בעיקר כמקום לחגיגות ומשתאות של הקיסר ומשפחתו. כשרצו לסגוד היו שטים עימן ממש רחוק - אל מקדש האלה דיאנה שבגדה השניה של האגם...
לאחר 4 שנות שלטון הקיסר הופל. לאחר שהוא נרצח, הוטבעו הספינות הענקיות באגם ובמשך אלפי שנים הן היו שקועות על קרקעיתו. מעת לעת משו דייגים מתוכן מעט שרידים ועתיקות ועשו מהם כסף רב. כולם ידעו על הימצאן של האוניות שם, אבל איש לא האמין שניתן להוציאן ממנו.
עברו אלפיים שנה והגיע עוד שליט איטלקי, מטורף גם הוא ומגלומן (בעל שגעון גדלות). זה היה הרודן האיטלקי מוסוליני. ברצונו להשיב את ימיה הגדולים של איטליה, הוא הורה לייבש את האגם, כדי לשלות את הספינות הטבועות ולהעמידן במוזיאון. הרודן שרצה להאדיר את איטליה ולהפוך אותה שוב לאימפריה, השתמש בכל טריק שמצא כדי להדגים את גדולתה בעבר ולחברה לגדולת איטליה הפשיסטית תחת שלטונו.
במוזיאון משכו האניות הענקיות תשומת לב רבה והסבו גאווה לתומכיו של מוסוליני ומצדדי איטליה הפשיסטית. ההמנים נהרו כדי לראות את הספינות הרומיות שהוטבעו.
אבל בסוף מלחמת העולם השנייה הגיע גם סופן של אניות הטירוף של קליגולה. תוך כדי נסיגת הצבא הגרמני המובס, הציתו חיילים גרמנים את האניות. כמו תמיד כשהם ברחו, הם השאירו אחריהם אדמה חרוכה. הפעם גם נשאר אחריהם אפר של ספינות.
הנה סיפורן של אוניות נמי, הספינות של קליגולה:
http://youtu.be/NN-DVLBlufY
וסיפור ספינות קליגולה בפירוט רב יותר:
http://youtu.be/ieM9ZVtcaj4
הדרך לנוע מרחקים במצרים העתיקה הייתה בשייט על נהר הנילוס. הסירות הפשוטות ביותר של המצרים נבנו מצמחי גומא הפפירוס, צמח שגדל לאורך גדת הנהר.
השייטים של התקופה נהגו להשיט את הסירות בעזרת מוטות ארוכים. רק מאוחר יותר החלו להשתמש במשוטים.
ציור קיר מפורסם משנת 1430 לפני הספירה במצרים העתיקה, מראה אציל מצרי על סירת גומא, כשהוא צד דגים בעזרת צלצל.
הנה הפפירוס ושימושיו הרבים, כולל הסירות של מצרים העתיקה:
http://youtu.be/QBbw4-R07Bo
אתיופים בימינו, באגם טאנה שהוא מקור הנילוס הכחול, שטים על סירות פפירוס:
https://youtu.be/UdF5MsMZIMI?t=11s
וסרטון גרמני שמראה איך בנו סירת פפירוס בסגנון מצרי בשביל המסע של תור הירדאל:
http://youtu.be/JID--UJ7oMw
המרכבות (Chariots), ביחיד מרכבה או מרכֶּבֶת, הן כלי רכב דו-גלגליים, הנמשכים על ידי סוסים מהירים ושימשו להתניידות מהירה יחסית. המרכבה, שהייתה כלי תחבורה קל יחסית, נולדה מעגלות שחוברו לפני כן לשוורים.
שיא השימוש במרכבות היה בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל. אם העגלות שימשו בעיקר למשאות ולנסיעה אזרחית, המרכבה הרתומה לסוסים שימשה יותר לקרב. אבל השימוש במרכבות היה גם בעיתות שלום וגם למלחמה, למטרות צבאיות בלוחמה ובמקביל גם להובלה ולצרכים יומיומיים ואזרחיים.
המרכבה הייתה חידוש מדהים שסייע להתיישבות גם במקומות רחוקים יחסית ממים. אם לפניה נכבלה ההתיישבות האנושית לסביבות הנהרות בשל הצורך במים, הרי שהמרכבה סייעה עתה להעביר בקלות רבה כמויות של מזון וציוד למרחקים. הדבר אפשר לאבותינו לנדוד עם העדרים אל היבשה המרוחקת ממקורות המים.
למרכבה היו גלגלי חישור והסוסים בה ננהגו על ידי הרוכבים באמצעות רֶסֶן. לפני שהסוס בוית והפך לבעל חיים צייתן, הייתה הרכיבה בעיקר על חיות משק איטית כמו חמורים ופרדות ואלה, בניגוד לסוסים, נהגו לא פעם לסרב להתקדם.
עם השנים, לאחר שפרשים על סוסים תפסו את מקום המרכבות בשדה הקרב, השימוש בהן לא פסק, אם כי שימש בעיקר לאירועים טקסיים, בתהלוכות, בתחרויות שונות ולצרכי תחבורה מוגבלים יחסית.
במצרים העתיקה ובכנען שימשו המרכבות את האצילים ואת בעלי הממון או התפקיד שאפשר להם לזכות בה. במקרא למשל, הן מוזכרות כשמתוארת הצלחתו של יוסף בבית פרעה.
#בשדה הקרב
בשדה הקרב המרכבה הקדומה הייתה מהירה מאוד, בעלת יכולת תמרון מרשימה ואיזון מצוין בין קלילות ויציבות.
השימוש במרכבה נע בין העברה של לוחמים אל שדה הקרב, ובקרב עצמו לתימרון ולהנעה בשדה הקרב עצמו של כוח האש.
כשהלוחמה הייתה כנגד כוחות שאינם מצוידים במרכבות, היה גם אלמנט פסיכולוגי בהסתערות המרכבות על החיילים הרגלים. תוך שימוש בסוג קדום של לוחמה פסיכולוגית, סביר שרבים מחיילי האויב הפשוטים נכנסו להלם ותפקדו הרבה פחות טוב, כשראו את המרכבות המהירות והבטוחות יחסית פושטות עליהם ומסתערות מולם.
בתקופות כה קדומות המרכבה הייתה כלי רכב צבאי כמעט מושלם, כי היא הציעה בסיס מעולה להפעלה של נשק. לא סתם נקרא בשם זה הטנק הישראלי "מרכבה", שרבים רואים כי את הטנק הטוב בעולם.
השימוש הקרבי במרכבות הוא בעיקר בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל המוקדמת.
#דוגמאות היסטוריות?
במאה 15 לפני הספירה, בניצחון שלו במגידו, לקח תחותמס השלישי מלך מצרים שלל רב של מרכבות כסף וזהב ואף מרכבות צבועות.
לפי ספר שמות, גם ביציאת מצרים רדף חיל פרעה אחרי בני ישראל בתור חיל רכב, ככל הנראה על מרכבות.
בכנען של תקופת ההתנחלות נלחמו הפלישתים והכנענים בחילות רכב כנגד בני ישראל. בספר יהושע מתואר שמרכבותיהם נקראו "רכב ברזל", ככל הנראה על שום החלקים עשוי הברזל במרכבות.
שימוש מסוים עשו אז גם במרכבת חרמש. זו הייתה מרכבה שלהבי ברזל יצאו מגלגליה אל הצד. כשמרכבה זו נסעה במהירות לעבר חיילי האויב היא קצרה בהם. אגב, בניגוד לצפי של ממציאי מרכבת החרמש ולחשש של חיילי הרגלים המאוימים, המרכבות הללו לא היו הצלחות גדולות מדי.
על פי כתובת שלמנאסר השלישי, גם בימי אחאב, שימשו מרכבות בחיל הרכב של צבאות ממלכת ישראל. אל קרב קרקר, בשנת 853 לפני הספירה, הביא אחאב 2000 מרכבות משלו לקואליציה שהיה ממגבשיה, כנגד ממלכת אשור. חבריו לברית הביאו מספרים קטנים של מרכבות, מה שמפגין את עוצמתו האדירה של צבא ישראל באותם ימים.
הנה המרכבות העתיקות והיעילות שלהן בשדה הקרב:
https://youtu.be/dw_7nYDjHnw
תמונת המרכבות של הַחִתִּים:
https://youtu.be/xmQ3leDTZRU
שחזור מרכבות מתקופת הברזל:
https://youtu.be/7ObAfc8o-Tc
מירוץ מרכבות אצל הרומאים מתוך הסרט "בן חור" מ-1959:
https://youtu.be/frE9rXnaHpE
נעימת הנושא שכתב ונגליס לסרט "מרכבות האש":
https://youtu.be/8a-HfNE3EIo
וסרט תיעודי על מרכבות מצרים הקדומות:
https://youtu.be/0Loti-WBK_k?long=yes
סוס (Horse) הוא בעל חיים, ממשפחת היונקים, שחי בממוצע כ-30 שנים.
הסוס משרת את האדם כבר עשרות אלפי שנים. לכן גם נקרא הסוס שאנו מכירים "סוס הבית". הסוסים בויתו לראשונה בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה והתפשטו באלפים הבאים לכל אסיה ואירופה.
בתחילה שימש הסוס בעיקר לעבודות משק וחקלאות, כמו גרירה של מחרשות ועגלות וכדומה, אך די מהר הוא הפך לכלי תחבורה מרכזי ושימש ככזה עד המצאת מנוע הקיטור.
סוסים הובילו מרכבות מלחמה חיתיות ומצריות ובהמשך נוצרו חילות הפרשים בצבאות של פעם ואצל האבירים באירופה.
לאחר מכן נוצרו העגלות והכרכרות להסעת האדם, ששימשו עד להמצאת המכונית. לאחר שזוהו תכונותיהם האציליות הפכו הסוסים גם לשחקנים קבועים בטקסים מלכותיים ורשמיים.
במערבונים, הן הספרותיים והן הקולנועיים, זכה סוס הרכיבה להיות השותף לגיבור הבודד, המשוטט לו במדבר של המערב הפרוע באמריקה ולסייע לו בסיפורים הללו.
עם הזמן גם משטרות יתחילו להשתמש בסוסים כדי לטפל בהפרות סדר ולאפשר לשוטרים לנהל מרדפים ולהרתיע פושעים.
בעולם הספורט הפכו מרוצי סוסים לפופולריים מאד, כשלצידם התקיימו שלל תחרויות ראווה, שהתמקדו בהפגנת יכולות רכיבה, רטן בתגית "רודיאו", יכולות אילוף וכמובן תחרויות יופי של הסוס ויכולתו בפעולותיו.
בשנים האחרונות הפכו הסוסים למסייעי ריפוי. משתמשים כיום בסוסים לצורך רכיבה טיפולית, המסייעת לבעלי מוגבלויות, נכים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לשיפור הביטחון העצמי ועוד.
הנה ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
סרטון לקטנטנים להיכרות עם הסוסים (עברית):
https://youtu.be/zm359-ss9UI?end=2m33s
סוסים יכולים להיות ממש רגישים:
https://youtu.be/kjKaJOREiBw
וקצת פספוסוסים, או פספוסי סוסים:
https://youtu.be/UUXi26yhUiM
קיאק (Kayak) היא סירת עור שהאסקימואים בנו לצורך דיג וציד כלבי ים. את הקייאק מניעים בחתירה והיא עשויה עור וסגורה בצדה העליון. הקיאק הומצא על ידי שבטי האינואיטים, שמם המסורתי של האסקימואים ועל ידע האלוטים, האסקימואים מאזור הקוטב הצפוני.
השם "קיאק" ניתן על ידי האינואיטים, שהם האסקימואים של גרינלנד והתפשט מהשפה האינואיטית אל אירופה ולעולם כולו.
הקיאק אומץ על ידי שוחרי הרפתקאות וספורטאים בכל העולם. בשבילם פותחו עם הזמן קיאקים מודרניים, המשמשים לשיט ספורטיבי, לטיולים ולשיט פנאי בנהרות ובים הפתוח.
לרוב הם מהירים וחזקים יותר מהקיאק המסורתי והם עשויים פלסטיק או פיברגלס. לקיאקים שינויים שונים, בהתאם לשימושים שלהם, אך כולם דומים בצורתם לקיאק האסקימואי.
כך למשל, קיאק שהחותר יושב בתוכו הוא מקצועי, מהיר ויעיל הרבה יותר מקיאק רחב, שהחותר יושב עליו.
החתירה בקיאק היא באמצעות משוט בעל שני להבים, בו החותר גורף את המים בכל פעם באמצעות להב באחד הצדדים של הקיאק.
הקיאק, כמו הקאנו, הוא ענף אולימפי (עברית):
https://youtu.be/DRZCU8imrvY
השיט בסירות הקיאק:
https://youtu.be/QjcnNd1uRks?t=11
המיומנות בקיאקים של האינואיטים, האסקימואים:
https://youtu.be/EyGMc1rw_78
ההיסטוריה של סירות הקיאק:
https://youtu.be/DFSpi9gmZOE
שייטי קיאקים מנוסים יודעים לעשות איתם דברים:
https://youtu.be/eCjbmODtv4U
הקיאק שבונים האינואיטים (אסקימואים):
https://youtu.be/aWLI5rwZijc
ונסיעה למולדת הקיאקים - גרינלנד:
https://youtu.be/InhvoFaGzMg?long=yes
מהי מזחלת?
המזחלת היא כלי רכב שבאמצעותו נוסעים במהירות על גבי השלג או הקרח. זהו אמצעי תחבורה נוח ושימושי באזורים מכוסי קרח ושלג. המזחלת לא משמשת רק לתנועה ותחבורה, אלא גם לספורט חורפי והנאה בשלג, כיוון שהיא מחליקה בקלות במורדות המושלגים.
כיום המזחלות מונעות גם בעזרת מנוע, אך בעבר המזחלות הונעו על ידי כלבים ואיילים, בעלי חיים שנעים בקלות באזורים מושלגים.
יש מזחלות שניתן להשתמש בהן בשטחים חלקים כמו דשא ובוץ, בעיקר להנאה וחוויה. הארכיאולוגים משערים שמזחלות היו האמצעי ששימש להעברת אבני ענק על קרקע חולית במדבר, לבניית מקדשים ופירמידות במצרים הקדומה.
הנה כלבי המזחלת של גרינלנד:
http://youtu.be/Nj1p02iE0t4
מזחלת כלבים באלסקה:
http://youtu.be/AFn9Sn3bOFI
טיול מזחלות בלפלנד:
http://youtu.be/q1DojnovQFM
מזחלת ספורט:
http://youtu.be/zbksh0tW45g
ומזחלת בשלג בירושלים:
http://youtu.be/TSjDYKBOkd4
כך ההרגשה לנסוע במזחלת:
http://youtu.be/jsWH6ZdfLjc?qr=yes
המזחלת היא כלי רכב שבאמצעותו נוסעים במהירות על גבי השלג או הקרח. זהו אמצעי תחבורה נוח ושימושי באזורים מכוסי קרח ושלג. המזחלת לא משמשת רק לתנועה ותחבורה, אלא גם לספורט חורפי והנאה בשלג, כיוון שהיא מחליקה בקלות במורדות המושלגים.
כיום המזחלות מונעות גם בעזרת מנוע, אך בעבר המזחלות הונעו על ידי כלבים ואיילים, בעלי חיים שנעים בקלות באזורים מושלגים.
יש מזחלות שניתן להשתמש בהן בשטחים חלקים כמו דשא ובוץ, בעיקר להנאה וחוויה. הארכיאולוגים משערים שמזחלות היו האמצעי ששימש להעברת אבני ענק על קרקע חולית במדבר, לבניית מקדשים ופירמידות במצרים הקדומה.
הנה כלבי המזחלת של גרינלנד:
http://youtu.be/Nj1p02iE0t4
מזחלת כלבים באלסקה:
http://youtu.be/AFn9Sn3bOFI
טיול מזחלות בלפלנד:
http://youtu.be/q1DojnovQFM
מזחלת ספורט:
http://youtu.be/zbksh0tW45g
ומזחלת בשלג בירושלים:
http://youtu.be/TSjDYKBOkd4
כך ההרגשה לנסוע במזחלת:
http://youtu.be/jsWH6ZdfLjc?qr=yes
מהי העגלה ואיך התפתחו העגלות?
עגלה (Wagon) היא מכלי התחבורה העתיקים ביותר הקיימים ונעשה בהם שימוש גם בימינו. את העגלה החלו לפתח כבר לפני אלפי שנים, כאמצעי שינוע נגרר או נדחף בידי אדם או בהמת משא, ללא הנעה עצמית.
העגלות הראשונות בהיסטוריה הופיעו לראשונה לפני כ-5000-6000 שנה. הן שימשו לנשיאת תבואה חקלאית באזור מסופוטמיה, הידוע כערש התרבות האנושית. בתחילה משכו אותן בני אדם ובהמשך שימשו כמושכי העגלות בהמות משק, כמו פרדות, חמורים, סוסים ואפילו כלבים.
די מהר אומצו עגלות גם באירופה. באותם ימים הן היו עגלות פשוטות, עם גלגלים מעץ מלא. הן שימשו להובלה של מטענים כבדים וחפצים או יבולים חקלאיים.
בהמשך, הלכו העגלות והשתכללו, עת נוספו להן גלגלים עם חישורים, בלמים פשוטים ומערכות היגוי ראשוניות. מרכבות מלחמה ללוחם בודד הופיעו גם הן אצל החיתים. בתרבויות מצרים, יוון ורומי העתיקה הן הופכות לכלי מלחמה משמעותיים.
בימי הביניים התפתחו מהעגלה הפשוטה כרכרות נוסעים מהודרות ששימשו את האצולה לנסיעות ארוכות. עם השנים נולדה המריצה, כעגלה קטנה ובעלת גלגל אחד, שנדחפת בידי אדם אחד לצרכי עבודות בנייה וגינון.
במאה ה-19 הגיעו העגלות לשיא הפיתוח, כשאת המתיישבים באמריקה משמשים דגמים חזקים ועמידים של קרון מכוסה (Covered wagon) המכונה "עגלת קונסטוגה" (Conestoga Wagon).
מתחילת המאה ה-20 הלך השימוש בעגלות ופחת. הסיבה היא ההמצאה וההפצה הנרחבת של הרכב המנועי לסוגיו. לצד העגלות הנגררות על ידי טרקטורים או כלי רכב ומיועדות לשימוש חקלאי ולהסעת סחורות או אנשים, פותחו סוגי עגלות ייעודיות, כמו עגלת הקניות להעמסת מצרכים בסופרמרקט, עגלת תינוק, עגלות משא ועוד.
בימינו משמשות עגלות בעיקר לפנאי, ספורט ולחקלאות מסורתית במדינות פחות מפותחות. העגלה הייתה מאמצעי השינוע המרכזיים בהתפתחות האנושות וממשיכה למלא תפקידים מפתיעים גם בימינו.
הכירו מגוון של שימושים בתגית "עגלות".
הנה עגלה משא עתיקה משנת 1784:
https://youtu.be/DR-KmAeFemQ
עגלה עתיקה להסעת בני אדם:
https://youtu.be/FrU-mQYZGAo
עגלת הקונסטוגה שמלאה תפקיד חשוב בהתפשטות של המתיישבים האמריקאים מערבה:
https://youtu.be/lCpWl_jP1fI
עגלת נופש למי שרוצים עגלת קראוון לא ממונעת:
https://youtu.be/2zPRs66tx4w
צוענים, נוודים ומתיישבים באמריקה נעים כבר מאות שנים בעגלות:
https://youtu.be/C5-9u_AMdc4
בארה"ב רבים עוברים דירות עם עגלה דווקא:
https://youtu.be/3H1p0aA8MiM
והמצאת עגלת הקניות שהיא אחד השימושים המבריקים והמניבים בעגלה:
https://youtu.be/ag_h8ZfKug0
עגלה (Wagon) היא מכלי התחבורה העתיקים ביותר הקיימים ונעשה בהם שימוש גם בימינו. את העגלה החלו לפתח כבר לפני אלפי שנים, כאמצעי שינוע נגרר או נדחף בידי אדם או בהמת משא, ללא הנעה עצמית.
העגלות הראשונות בהיסטוריה הופיעו לראשונה לפני כ-5000-6000 שנה. הן שימשו לנשיאת תבואה חקלאית באזור מסופוטמיה, הידוע כערש התרבות האנושית. בתחילה משכו אותן בני אדם ובהמשך שימשו כמושכי העגלות בהמות משק, כמו פרדות, חמורים, סוסים ואפילו כלבים.
די מהר אומצו עגלות גם באירופה. באותם ימים הן היו עגלות פשוטות, עם גלגלים מעץ מלא. הן שימשו להובלה של מטענים כבדים וחפצים או יבולים חקלאיים.
בהמשך, הלכו העגלות והשתכללו, עת נוספו להן גלגלים עם חישורים, בלמים פשוטים ומערכות היגוי ראשוניות. מרכבות מלחמה ללוחם בודד הופיעו גם הן אצל החיתים. בתרבויות מצרים, יוון ורומי העתיקה הן הופכות לכלי מלחמה משמעותיים.
בימי הביניים התפתחו מהעגלה הפשוטה כרכרות נוסעים מהודרות ששימשו את האצולה לנסיעות ארוכות. עם השנים נולדה המריצה, כעגלה קטנה ובעלת גלגל אחד, שנדחפת בידי אדם אחד לצרכי עבודות בנייה וגינון.
במאה ה-19 הגיעו העגלות לשיא הפיתוח, כשאת המתיישבים באמריקה משמשים דגמים חזקים ועמידים של קרון מכוסה (Covered wagon) המכונה "עגלת קונסטוגה" (Conestoga Wagon).
מתחילת המאה ה-20 הלך השימוש בעגלות ופחת. הסיבה היא ההמצאה וההפצה הנרחבת של הרכב המנועי לסוגיו. לצד העגלות הנגררות על ידי טרקטורים או כלי רכב ומיועדות לשימוש חקלאי ולהסעת סחורות או אנשים, פותחו סוגי עגלות ייעודיות, כמו עגלת הקניות להעמסת מצרכים בסופרמרקט, עגלת תינוק, עגלות משא ועוד.
בימינו משמשות עגלות בעיקר לפנאי, ספורט ולחקלאות מסורתית במדינות פחות מפותחות. העגלה הייתה מאמצעי השינוע המרכזיים בהתפתחות האנושות וממשיכה למלא תפקידים מפתיעים גם בימינו.
הכירו מגוון של שימושים בתגית "עגלות".
הנה עגלה משא עתיקה משנת 1784:
https://youtu.be/DR-KmAeFemQ
עגלה עתיקה להסעת בני אדם:
https://youtu.be/FrU-mQYZGAo
עגלת הקונסטוגה שמלאה תפקיד חשוב בהתפשטות של המתיישבים האמריקאים מערבה:
https://youtu.be/lCpWl_jP1fI
עגלת נופש למי שרוצים עגלת קראוון לא ממונעת:
https://youtu.be/2zPRs66tx4w
צוענים, נוודים ומתיישבים באמריקה נעים כבר מאות שנים בעגלות:
https://youtu.be/C5-9u_AMdc4
בארה"ב רבים עוברים דירות עם עגלה דווקא:
https://youtu.be/3H1p0aA8MiM
והמצאת עגלת הקניות שהיא אחד השימושים המבריקים והמניבים בעגלה:
https://youtu.be/ag_h8ZfKug0
מהי 'הספינה הארוכה' של הוויקינגים ולאן הביאה אותם?
בין המאה ה-8 למאה ה-11 שלטו בים הוויקינגים. בתקופה הויקינגית הרבו יורדי הים הללו להשתמש בספינות מצוינות שבנו. הספינות הויקינגיות הללו היו מקור כוחו של העם החזק והאמיץ הזה. הטכנולוגיה שלהם בתחום הספנות, הייתה החכמה והמתקדמת ביותר בתקופתם והקנתה להם יתרונות עצומים על עמים אחרים באירופה של אותה תקופה.
מבין סוגי הספינות הללו נחשבת 'הספינה הארוכה' לטובה שבכולן ולזו שהביאה את הויקינגים הכי רחוק. זוהי ספינה שהתאימה למסעות ארוכים באוקיינוס. היא הייתה בנויה רוב המקרים מעץ אלון והיה בה מקום לעשרות חותרים, עד 60 מהם בו-זמנית. לספינות הארוכות היה תורן בודד ומפרש מרובע ומקושט בפסים צבעוניים ומושכי-עין. דפנות הספינה הארוכה היו מכוסות במגנים, שנועדו לשמור על החותרים בשעת קרב. ספינה ארוכה הייתה בנוייה בצובנויים בצורה זהה בשני צידיה, כך שתוכל לנוע לשני הכיוונים מבלי להסתובב.
הספינה הארוכה הייתה כה מוצלחת שהיא הצליחה להביא את הויקינגים עד יבשת צפון אמריקה. כן, הם קדמו לקולומבוס במאות שנים והתיישבו בניו-פאונדלנד של היום, עד שהאינדיאנים של האזור הצליחו להרחיקם בחזרה לארצם (קראו על כך באאוריקה בתגית "מגלי אמריקה").
הנה סיפורן של הספינות הוויקינגיות שהפכו אותם כובשים נועזים למרחקים גדולים (מתורגם):
https://youtu.be/kge0c2mNmRQ
מה הפך את את "הספינה הארוכה" של הוויקינגים לכל כך טובות?
https://youtu.be/buIeZJ1bRZE
בדיקת מהירות של שחזור הסירה הוויקינגית הארוכה:
https://youtu.be/4o1a3wzzeq8
מצגת וידאו על הספינות של הויקינגים:
https://youtu.be/C-U-HRf1Osc
וסרט תיעודי על הספינה הארוכה של הוויקינגים:
https://youtu.be/tEROvgTrjuU?long=yes
בין המאה ה-8 למאה ה-11 שלטו בים הוויקינגים. בתקופה הויקינגית הרבו יורדי הים הללו להשתמש בספינות מצוינות שבנו. הספינות הויקינגיות הללו היו מקור כוחו של העם החזק והאמיץ הזה. הטכנולוגיה שלהם בתחום הספנות, הייתה החכמה והמתקדמת ביותר בתקופתם והקנתה להם יתרונות עצומים על עמים אחרים באירופה של אותה תקופה.
מבין סוגי הספינות הללו נחשבת 'הספינה הארוכה' לטובה שבכולן ולזו שהביאה את הויקינגים הכי רחוק. זוהי ספינה שהתאימה למסעות ארוכים באוקיינוס. היא הייתה בנויה רוב המקרים מעץ אלון והיה בה מקום לעשרות חותרים, עד 60 מהם בו-זמנית. לספינות הארוכות היה תורן בודד ומפרש מרובע ומקושט בפסים צבעוניים ומושכי-עין. דפנות הספינה הארוכה היו מכוסות במגנים, שנועדו לשמור על החותרים בשעת קרב. ספינה ארוכה הייתה בנוייה בצובנויים בצורה זהה בשני צידיה, כך שתוכל לנוע לשני הכיוונים מבלי להסתובב.
הספינה הארוכה הייתה כה מוצלחת שהיא הצליחה להביא את הויקינגים עד יבשת צפון אמריקה. כן, הם קדמו לקולומבוס במאות שנים והתיישבו בניו-פאונדלנד של היום, עד שהאינדיאנים של האזור הצליחו להרחיקם בחזרה לארצם (קראו על כך באאוריקה בתגית "מגלי אמריקה").
הנה סיפורן של הספינות הוויקינגיות שהפכו אותם כובשים נועזים למרחקים גדולים (מתורגם):
https://youtu.be/kge0c2mNmRQ
מה הפך את את "הספינה הארוכה" של הוויקינגים לכל כך טובות?
https://youtu.be/buIeZJ1bRZE
בדיקת מהירות של שחזור הסירה הוויקינגית הארוכה:
https://youtu.be/4o1a3wzzeq8
מצגת וידאו על הספינות של הויקינגים:
https://youtu.be/C-U-HRf1Osc
וסרט תיעודי על הספינה הארוכה של הוויקינגים:
https://youtu.be/tEROvgTrjuU?long=yes
איך הגנו האבירים על סוסיהם?
הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.
שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.
הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.
שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.
הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
מהי הכרכרה?
ממצרים העתיקה, דרך האימפריה הרומית, ימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20, היה כלי רכב אחד היוקרתי והמכובד ביותר מכולם - הכרכרה (Horse drawn Carriage). היא הסיעה לוחמים מצרים שרדפו אחרי בני ישראל, קיסרים נסעו בה בדרכים הרומיות של האימפריה, אצילי אירופה נסגרו בה בנסיעות לטירותיהם ומכובדי כל העולם החזיקו בכרכרה יוקרתית משלהם.
היא הייתה המכונית שלפני עידן המכוניות.
כרכרה היא עגלה שמחוברת לסוסים והם הכוח שמושך אותה בנסיעה. במאות האחרונות הכרכרה הייתה כלי התחבורה ששימש את עשירי אירופה ואמריקה לתנועה, בטרם הומצאו המכוניות.
אגב, המילה "Car" למכונית באה ממילה אנגלית עתיקה, שהופיעה בסביבות שנת 1300. ה-Car באה מהמילה הלטינית עם השורשים הקלטיים, "קאררוס" (carrus), מילה שמשמעותה עגלה דו-גלגלית וממנה ככל הנראה הגיעה גם המילה "כרכרה" בעברית.
ואכן, כשנולדו המכוניות הראשונות, הן דמו מאד לכרכרות. ההבדל היחידי ביניהן לבין הכרכרות הוותיקות היה שבמקום סוסים הניעו אותן מנועי בנזין רועשים. גם מהירותן הוגבלה למהירות של 7 קילומטרים לשעה, כדי שלא יידרסו הולכי-רגל תמימים ובעלי חיים. המושג "כוח סוס" למדידת כוח המנוע שאוב מעולם הכרכרות הנהוגות בסוסים.
הנה הכרכרה:
http://youtu.be/M15r6j2Xww4?t=26s
כך בלונדון של תחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/v-5Ts_i164c
כרכרות משמשות היום בעיקר לתיירים:
http://youtu.be/Iah547V3fuw
וכרכרה לתיירים בעיר קרקוב בפולין:
https://youtu.be/suUkU8kh5AE
ממצרים העתיקה, דרך האימפריה הרומית, ימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20, היה כלי רכב אחד היוקרתי והמכובד ביותר מכולם - הכרכרה (Horse drawn Carriage). היא הסיעה לוחמים מצרים שרדפו אחרי בני ישראל, קיסרים נסעו בה בדרכים הרומיות של האימפריה, אצילי אירופה נסגרו בה בנסיעות לטירותיהם ומכובדי כל העולם החזיקו בכרכרה יוקרתית משלהם.
היא הייתה המכונית שלפני עידן המכוניות.
כרכרה היא עגלה שמחוברת לסוסים והם הכוח שמושך אותה בנסיעה. במאות האחרונות הכרכרה הייתה כלי התחבורה ששימש את עשירי אירופה ואמריקה לתנועה, בטרם הומצאו המכוניות.
אגב, המילה "Car" למכונית באה ממילה אנגלית עתיקה, שהופיעה בסביבות שנת 1300. ה-Car באה מהמילה הלטינית עם השורשים הקלטיים, "קאררוס" (carrus), מילה שמשמעותה עגלה דו-גלגלית וממנה ככל הנראה הגיעה גם המילה "כרכרה" בעברית.
ואכן, כשנולדו המכוניות הראשונות, הן דמו מאד לכרכרות. ההבדל היחידי ביניהן לבין הכרכרות הוותיקות היה שבמקום סוסים הניעו אותן מנועי בנזין רועשים. גם מהירותן הוגבלה למהירות של 7 קילומטרים לשעה, כדי שלא יידרסו הולכי-רגל תמימים ובעלי חיים. המושג "כוח סוס" למדידת כוח המנוע שאוב מעולם הכרכרות הנהוגות בסוסים.
הנה הכרכרה:
http://youtu.be/M15r6j2Xww4?t=26s
כך בלונדון של תחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/v-5Ts_i164c
כרכרות משמשות היום בעיקר לתיירים:
http://youtu.be/Iah547V3fuw
וכרכרה לתיירים בעיר קרקוב בפולין:
https://youtu.be/suUkU8kh5AE
אילו תפקידים מלאו הסוסים בימי הביניים?
סוסים בימי הביניים שימשו בעיקר לתחבורה, חקלאות ומלחמה. בתחבורה ובחקלאות של התקופה הם שימשו כבהמות משא ועבודה. אך אולי פחות ידוע עד כמה הסוס היה חשוב בשדות הקרב של התקופה.
בקרבות של ימי הביניים נשאו עליהם הסוסים את הלוחמים. סוסים היו רכב המלחמה ללוחמים, החל מהאבירים, לצד הלוחמים הפשוטים שזכו בסוס משלהם ונלחמו בתקווה להיות בעתיד אבירים וליד חסרי המזל, שבבעלותם לא היה סוס ולכן הם נלחמו ללא סוסים. כי סוסים היו רק למי שיכולים היו להרשות לעצמם להחזיק ולטפל בסוס. וכך יצא שאל הקרב יצאו ברגל אותם אלה שהיו עניים וגויסו או התלוו לאביר שעבדו בשדותיו, אך לא היה סוס בבעלותם.
כי בימי הביניים, כאמור, שימשו הסוסים גם לחקלאות, אבל אלה לא בהכרח היו שייכים לאיכרים עצמם, אלא בבעלות הפיאודל, האציל ובעל האדמות. מנגד, יכול היה כל מי שהיה לו סוס, לרכוש את הידע הצבאי ולהפוך לאביר, אלא אם היה איכר, כלומר צמית של אציל או פיאודל.
מי שכן זכו להפוך לאבירים רכבו ונלחמו לרוב על גב סוסיהם. אותם סוסים היו היתרון, אך בו בעת גם נקודת התורפה של הלוחמים. כי לוחמי האויב, שנלחמו באבירים, ניסו לפגוע בסוסיהם ובכך להורידם אל הקרקע, למאבק על החרב. בכך הם קיוו למנוע מהאביר על הסוס את המהירות ויכולת התמרון שהיו חשובים כל כך בעת הקרב ולהחלישו משמעותית, לעומת המהירות והיכולת הצבאית שמקנה לו סוס בריא.
מכאן שזו גם הייתה הסיבה, או הצורך, למגן את הסוסים. לכן, הקפידו מרבית האבירים לשריין גם את סוסיהם ולעטוף אותם בשריון מתכת אימתני.
אגב, גם פקידי האצילים החזיקו בסוסים וכשהאצילים נקראו לקרב על ידי המלך, הם היו מחויבים בכך, בזכות אופי ההסכם לפיו קיבלו ממנו אדמות ובתמורה הבטיחו לו את נאמנותם והגנתם, במקרה של מלחמה. במצב כזה, היו יוצאים לקרב גם האציל וגם אנשי החצר הבכירים שלו - כולם רכובים על סוסיהם. לעומתם, איכרים או משרתים במעמד נמוך, אם נאלצו גם הם לצאת לקרב, עשו את הדרך ברגל וגם נלחמו כך.
הנה סוס המלחמה בימי הביניים:
https://youtu.be/c_z6WgLvYoQ
הסוסים ורוכביהם בימי הביניים:
https://youtu.be/EQDypsgE-2w
ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
אבירים על סוסיהם בימי הביניים:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
קרב אבירים עם חניתות על סוסיהם המשוריינים - מתוך סרט:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
וכך פעלו האביר וסוסו במתואם אל מול האויב:
https://youtu.be/PpqI_cCkwWs?long=yes
סוסים בימי הביניים שימשו בעיקר לתחבורה, חקלאות ומלחמה. בתחבורה ובחקלאות של התקופה הם שימשו כבהמות משא ועבודה. אך אולי פחות ידוע עד כמה הסוס היה חשוב בשדות הקרב של התקופה.
בקרבות של ימי הביניים נשאו עליהם הסוסים את הלוחמים. סוסים היו רכב המלחמה ללוחמים, החל מהאבירים, לצד הלוחמים הפשוטים שזכו בסוס משלהם ונלחמו בתקווה להיות בעתיד אבירים וליד חסרי המזל, שבבעלותם לא היה סוס ולכן הם נלחמו ללא סוסים. כי סוסים היו רק למי שיכולים היו להרשות לעצמם להחזיק ולטפל בסוס. וכך יצא שאל הקרב יצאו ברגל אותם אלה שהיו עניים וגויסו או התלוו לאביר שעבדו בשדותיו, אך לא היה סוס בבעלותם.
כי בימי הביניים, כאמור, שימשו הסוסים גם לחקלאות, אבל אלה לא בהכרח היו שייכים לאיכרים עצמם, אלא בבעלות הפיאודל, האציל ובעל האדמות. מנגד, יכול היה כל מי שהיה לו סוס, לרכוש את הידע הצבאי ולהפוך לאביר, אלא אם היה איכר, כלומר צמית של אציל או פיאודל.
מי שכן זכו להפוך לאבירים רכבו ונלחמו לרוב על גב סוסיהם. אותם סוסים היו היתרון, אך בו בעת גם נקודת התורפה של הלוחמים. כי לוחמי האויב, שנלחמו באבירים, ניסו לפגוע בסוסיהם ובכך להורידם אל הקרקע, למאבק על החרב. בכך הם קיוו למנוע מהאביר על הסוס את המהירות ויכולת התמרון שהיו חשובים כל כך בעת הקרב ולהחלישו משמעותית, לעומת המהירות והיכולת הצבאית שמקנה לו סוס בריא.
מכאן שזו גם הייתה הסיבה, או הצורך, למגן את הסוסים. לכן, הקפידו מרבית האבירים לשריין גם את סוסיהם ולעטוף אותם בשריון מתכת אימתני.
אגב, גם פקידי האצילים החזיקו בסוסים וכשהאצילים נקראו לקרב על ידי המלך, הם היו מחויבים בכך, בזכות אופי ההסכם לפיו קיבלו ממנו אדמות ובתמורה הבטיחו לו את נאמנותם והגנתם, במקרה של מלחמה. במצב כזה, היו יוצאים לקרב גם האציל וגם אנשי החצר הבכירים שלו - כולם רכובים על סוסיהם. לעומתם, איכרים או משרתים במעמד נמוך, אם נאלצו גם הם לצאת לקרב, עשו את הדרך ברגל וגם נלחמו כך.
הנה סוס המלחמה בימי הביניים:
https://youtu.be/c_z6WgLvYoQ
הסוסים ורוכביהם בימי הביניים:
https://youtu.be/EQDypsgE-2w
ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/_uhIhkuh6zo
אבירים על סוסיהם בימי הביניים:
https://youtu.be/cIwNBX7k4vs
קרב אבירים עם חניתות על סוסיהם המשוריינים - מתוך סרט:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
וכך פעלו האביר וסוסו במתואם אל מול האויב:
https://youtu.be/PpqI_cCkwWs?long=yes
האם גמלים לא צריכים מים?
הגמל, שבעבר נהגו לכנות אותו "ספינת המדבר", הוא כלי תחבורה חשוב מאוד ועתיק יומין במדבריות של מצרים ומדינות נוספות במזרח התיכון.
יתרונו הגדול במדבר הוא שהוא יכול להסתדר ללא מים ימים רבים. משום כך הוא הפך כבר בימי קדם לכלי תחבורה מצויין לשיירות המדבר של סוחרים ומעבירי אנשים.
וזה לא שגמל (Camel) לא צריך מים. כל בעל חיים צריך מים. אלא שהגמל מסוגל להחזיק מעמד במשך שבועיים מבלי לשתות ובלי שייגרם נזק לגופו.
איך הוא יכול לעשות זאת?
הגמל יכול לשתות 40 גלונים של מים. אגב, אמרו למי שמספר לכם שבדבשת יש לגמלים מים שהוא טועה, כי המים לא מגיעים לשם.
הסוד הוא בכך שכשקיים בגופו מחסור במים, הגמל מפריש שתן מרוכז. שתן מרוכז כזה מכיל כמויות קטנות של מים והדבר מצמצם את פליטת המים מגופו, כמו שקורה בגופם של בעלי חיים אחרים ובכללם בני-האדם.
הנה הגמל הבדואי, שבישראל הוא הולך ונעלם ככל שהבדואים עוברים ליישובי קבע:
https://youtu.be/MMxIiNrwNzY
הגמלים שותים את המים:
http://youtu.be/-Nmg_9HMBAs
על תחרות היופי של הגמלים:
http://youtu.be/ZkDONhWbOWQ
כמה דברים על עולמם של הגמלים והמדבר (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=15m20s&end=20m10s
וממשרד החיוך - השמאל ימין של הלעיסות:
https://youtu.be/uqkBeWHkusw
הגמל, שבעבר נהגו לכנות אותו "ספינת המדבר", הוא כלי תחבורה חשוב מאוד ועתיק יומין במדבריות של מצרים ומדינות נוספות במזרח התיכון.
יתרונו הגדול במדבר הוא שהוא יכול להסתדר ללא מים ימים רבים. משום כך הוא הפך כבר בימי קדם לכלי תחבורה מצויין לשיירות המדבר של סוחרים ומעבירי אנשים.
וזה לא שגמל (Camel) לא צריך מים. כל בעל חיים צריך מים. אלא שהגמל מסוגל להחזיק מעמד במשך שבועיים מבלי לשתות ובלי שייגרם נזק לגופו.
איך הוא יכול לעשות זאת?
הגמל יכול לשתות 40 גלונים של מים. אגב, אמרו למי שמספר לכם שבדבשת יש לגמלים מים שהוא טועה, כי המים לא מגיעים לשם.
הסוד הוא בכך שכשקיים בגופו מחסור במים, הגמל מפריש שתן מרוכז. שתן מרוכז כזה מכיל כמויות קטנות של מים והדבר מצמצם את פליטת המים מגופו, כמו שקורה בגופם של בעלי חיים אחרים ובכללם בני-האדם.
הנה הגמל הבדואי, שבישראל הוא הולך ונעלם ככל שהבדואים עוברים ליישובי קבע:
https://youtu.be/MMxIiNrwNzY
הגמלים שותים את המים:
http://youtu.be/-Nmg_9HMBAs
על תחרות היופי של הגמלים:
http://youtu.be/ZkDONhWbOWQ
כמה דברים על עולמם של הגמלים והמדבר (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=15m20s&end=20m10s
וממשרד החיוך - השמאל ימין של הלעיסות:
https://youtu.be/uqkBeWHkusw
מה חידשה ספינת הקרוולה?
עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.
אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.
מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.
קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.
יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.
נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".
הנה סיפורה של ספינת הקרוולה:
https://youtu.be/1G7gVC7SUNs
ספינתו של ברתולומיאו דיאש:
https://youtu.be/RDUY561LUH4
וסרט תיעודי על מוזיאון דיאש עם ספינת הקרוול המשוחזרת שלו:
https://youtu.be/GJ_J3YsNyzw?long=yes
עידן התגליות של תקופת הרנסאנס והפריצה אל העולם שמחוץ לאירופה חבים את קיומם לרוח הרנסאנס והשאיפה של בני התקופה לידע והרחבת אופקים, תרתי-משמע. אבל מרכיב חשוב בהצלחת מגלי העולם של התקופה היה מגוון החידושים והפיתוחים הטכנולוגיים שפותחו אז.
אחד הבולטים שבחידושים הטכנולוגיים הללו היה פיתוחן של ספינות חדישות ופורצות דרך ביכולותיהן הימיות. אלה בלטו במסעות הגדולים של התקופה והביאו ביעילות ובבטחה יחסית את מגלי הים של המאות 15-16, רחוק מכל מי שקדמו להם.
מבין דגמי הספינות החדשניים של התקופה בלטה אז במיוחד ספינת הקרוולה (Caravel), או בשמה הפורטוגזי קָרַוֶּלָה. זה היה סוג של אניית מפרש חזקה ובעלת כושר תמרון מצוין, בעלת 2-4 תרנים, שעל אף שפותחה במקור כספינת חופים ודיג, הפכו אותה כישורי השיט המצוינים שלה לחביבתם של מגלי הים הפורטוגלים ואחר-כך גם הספרדים.
קלה, חזקה ומהירה מכל סוגי הספינות של תקופתה, באופן מסוים הפכה הקרוולה הפורטוגלית לסמל של הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות. יותר מזה, הקרוולה הייתה אחת הסיבות שהפכו את פורטוגל באותה תקופה למעצמה ימית ואף לאימפריה. כמו ספינת הקאראק, עוד דגם מוצלח של ספינה שפותח ואומץ בהתלהבות בעידן התגליות, אפשרה הקרוולה הפורטוגלית הפלגה בטוחה בימים רחוקים, סוערים והרי-אסון, אל עבר יעדים רחוקים במיוחד ולגילויים לא ידועים מראש.
יכולות התמרון האגדיות שלה, אפשרו לקרוולה להפליג בזווית שהיא כמעט נגד הרוח. את הביצועים האלה השיגו בוני הספינה בזכות שיטה ש"גנבו" ממתכנני אניות מוסלמים - הם הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים שלה, מפרש משולש. המפרש הזה הגדיל מאד את יכולת התמרון שלה והגדיל את יכולת השרידות בים סוער.
נתן אלתרמן, בשירו "מסעות בנימין מטודלה", כתב עליה "הוּא סָבַב עֲרָבוֹת וִיְעָרִים / וְלֹא נָח בְּכָל אֵלֶּה הוּא, אֶלָּא / גַּם חָצַה גַּלֵּי יָם סוֹעֲרִים / בִּסְפִינָה שֶׁנִּקְרֵאת קָרַוֶּלָה...".
הנה סיפורה של ספינת הקרוולה:
https://youtu.be/1G7gVC7SUNs
ספינתו של ברתולומיאו דיאש:
https://youtu.be/RDUY561LUH4
וסרט תיעודי על מוזיאון דיאש עם ספינת הקרוול המשוחזרת שלו:
https://youtu.be/GJ_J3YsNyzw?long=yes
