» «
ניפוי שגיאות באמצעות ברווז גומי
איך מנפים שגיאות באמצעות ברווז גומי?



כשמתכנתים כותבים קוד שנועד לגרום למחשבים לעבוד בצורה מסוימת ולבצע פעולות מוגדרות, יפלו פה ושם גם שגיאות תכנות. אלו מכונות "באגים". כדי לאתר ולתקן שגיאות, הם משתמשים בשיטות שונות לאתר "באגים", שגיאות קוד.

אחת השיטות היותר משעשעות לאיתור באגים בקוד תוכנה היא "ניפוי השגיאות באמצעות ברווז גומי" (Rubber Duck Debugging). מדובר בשיטה משעשעת אך אמיתית לחלוטין לניפוי שגיאות קוד, שבעזרתה מתכנתים מוצאים באגים בתוכנת מחשב או במוצרי חומרה שמתוכנתים לפעול בדרך מסוימת. זאת כדי לתקנם ולגרום להם לפעול היטב.

בשיטה הזו מסביר המתכנת כיצד פועל הקוד שכתב, לחפץ דומם, כמו ברווז גומי. הרעיון הוא שתוך כדי ההסבר המפורט לברווז הגומי, שורה אחר שורה, של מה שעושה כל חלק של הקוד, יצליח המתכנת להבחין בשגיאות שבו, בזכות ההסבר שהוא נדרש לספק לגבי כל פעולה שמבצע הקוד.

מקור השם של השיטה הוא בסיפור שהוצג בספר "המתכנת המעשי" (The Pragmatic Programmer). בסיפור תואר מתכנת שמצליח לנפות שגיאות קוד שלו, בכך שהוא מכריח את עצמו להסביר את הקוד שלו לברווז הגומי הסתמי שלו.

השיטה נקראת גם "מבחן ברווז הגומי" או "בִּירווּז", על משקל תכנות. היא יעילה ותורמת גם לתיעוד יעיל של התוכנה או המכשיר, לצורך כתיבת חוברת למשתמש או להוראתה. בדיקת שגיאות תוך היעזרות בברווז גומי מקבילה לבדיקה של הקוד על ידי עמיתים (שיטה שנקראת "Code Review") ולשיטה שבה מסביר המתכנת את הקוד למתכנת עמית (Software Walkthrough).


הנה סרטון על הבירווז - ניפוי השגיאות בעזרת ברווז גומי:

https://youtu.be/SJC5DAfCrHY


סיפור הניפוי של השגיאות באמצעות ברווז הגומי:

https://youtu.be/huOPVqztPdc


כך מנפים את השגיאות בעזרת ברווז גומי:

https://youtu.be/m4_depGYVkM
קוד פתוח
מה זה קוד פתוח?



קוד פתוח (Open Source) הוא תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים. ניתן ומותר לערוך וליצור גרסאות חדשות של התוכנה, כשהכל בחינם וללא תשלום עבור התוכנה או רישיון השימוש בה.

תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.

מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.

גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.

כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.


הנה שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:

https://youtu.be/yVpbFMhOAwE


סרטון אנימציה שמסביר את ההבדל בין הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים ובין הקוד הפתוח המשתף פעולה:

https://youtu.be/7NShpY_oSs4


הסבר של מושג הקוד הפתוח:

https://youtu.be/akAcajhnKzM


הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:

https://youtu.be/H4Z09edx52E


סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:

http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE


ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי:

https://youtu.be/EGd5DngPQnM
רקורסיה
מהי רקורסיה?



רקורסיה היא קצת מורכבת להסבר אבל מאד פשוטה להבנה. מגדירים אותה כמיקוד של בעיה כללית אל בעיה "קטנה" יותר, אך זהה לזו המקורית. כך גם הגדרה רקורסיבית היא הגדרה שחייבת לפנות לאותה הגדרה, אבל בתנאים שונים. ותמיד יהיה שם תנאי עצירה, כדי שהרקורסיה לא תהיה אינסופית..

הגדרה אחרת לרקורסיה היא "הגדרת בעיה במונחים של עצמה".

רוצים דוגמה:
"אם הבנת מהי רקורסיה, חזור אל הדף ממנו הגעת. אם לא – קרא בדף זה מהי רקורסיה".

הדוגמה הזו מסבירה בדיוק את הרקורסיה, כי תנאי העצירה הוא "אם הבנת.." ואם לא אז חוזרים לאותה דוגמה כדי ללמוד מהי רקורסיה מחדש ולבסוף מבינים שהרקורסיה היא מה שאתה מתבקש לעשות..

גם מתכנתים משתמשים ברקורסיה והם מתארים פונקציה רקורסיבית כ"פונקציה שקוראת לעצמה". נכון היה יותר לומר שפונקציה כזו קוראת לעותק של עצמה. לרוב נותנים לרקורסיה כזו את הדוגמה של חישוב n-עצרת במתמטיקה (=מכפלת 1 כפול 2 כפול 3… עד כפול n).

ואגב, הנה משפט משעשע ונכון: "כדי להגדיר רקורסיה, קודם-כל צריך להגדיר רקורסיה.."


הנה סרטון שמדגים איך רקורסיה עובדת כשעושים בעזרתה גרפיקה ממוחשבת:

http://youtu.be/ghZKKaZkzrE


הנה כניסה פנימה לפרקטל - צורה גרפית שנקראת "משולש סירפינסקי" שנבנתה בפונקציה רקורסיבית:

http://youtu.be/P5EkdJRtF-4
מתכנת
איך עובד המתכנת?



מתכנת יודע לכתוב קוד תוכנה שמפעיל את המחשב. כל תוכנה יודעת לעשות דברים. קוד התכנה שכותב המתכנת מכיל את ההוראות הדרושות כדי שהמחשב יבצע אותם.

לרוב עובדים על תוכנה אחת מתכנתים שונים. כל אחד מהם מתכנת חלק מהקוד השלם ולבסוף מחברים את כל הקוד ומעבירי לבודקי התוכנה, כדי לוודא שכל הטעויות, שתמיד יש, יתוקנו.


הנה מתכנתים בחברות סטרטאפ שעובדים ביחד:

http://youtu.be/iAyfMSmxKoQ


זה פירושו של קוד תוכנה:

http://youtu.be/cKhVupvyhKk


וכמה חשוב הוא קוד תוכנה:

http://youtu.be/QdVFvsCWXrA

תיכנות

ביצת פסחא (מחשבים)
מה למתכנתים ולביצי פסחא?



ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים, משהו שמזכיר את האפיקומן היהודי של פסח.

באופן משעשע התגלגל הביטוי הזה בשנות ה-70 גם לעולם המחשבים, כשמתכנתים משועממים החלו טומנים הפתעות שונות ויצירתיות במיוחד, בתוך משחקי וידאו של אותה תקופה ובהמשך גם בתוכנות, באתרי אינטרנט ובמחשבים. הן כונו "ביצי פסחא וירטואליות" או בלועזית "איסטר-אגגס" (Easter eggs) ואין בהן שום שימוש, למעט השעשוע הצרוף.

האיסטר אגסס יכולים להיות תמונה, קול או מסר נסתר בתוכנה או במשחק מחשב, בדיחה או חתימה אישית של המתכנת בשורות הקוד שלהן, רמזים על הגרסה הבאה, דמות משעשעת שמשמיעה קול או מזכירה דמות בסרט אנימציה, תגובה משעשעת של התוכנה לפעולה סודית שעוברת מפה לאוזן בצ'אטים ברשת ועד לכיתוב חבוי על רכיב חומרה ועוד.

ה"ביצים" הללו כבר הפכו לחלק מהווי הרשת. לכל חברה שמכבדת את עצמה יש איסטר-אגס שמוכמנים בתוך מוצריה או אתריה. לא פעם אף תוצג ביצת האיסטר בחלון ה-"אודות" של התוכנה. חלק מה"ביצים" ידועים ומפורסמים בכל פינה ברשת, בעוד אחרים ממתינים ל"חנון" שיחשוף ויספר עליהם לכולם.

נסו דוגמה לאיסטר אג בגוגל תרגום:
הדביקו בגוגל טרנסלייט את הרצף הבא:
pv zk pv pv zk pv zk kz zk pv pv pv zk pv zk zk pzk pzk pvzkpkzvpvzk kkkkkk bsch
ואז בחרו תרגום מגרמנית לגרמנית ולחצו על אייקון הרמקול הקטן שישמיע את התוצאה.


הנה ביצי הפסחא הגדולות של משחקי המחשב:

https://youtu.be/sirz0TnTje4


של גוגל:

https://youtu.be/tqTXSf9c1Mk


וביצי הפסחא של יוטיוב:

https://youtu.be/9VALNEwPpl0
באג 2000
מי חשב שבאג אלפיים יהיה אסון חסר-תקדים?



"באג אלפיים הוא משבר חסר-תקדים בהיסטוריה האנושית." - אמר אדמונד ד'גזוס, שנתיים לפני המילניום החדש, בשנת 1998. החשש שלו ושל רבים אחרים, כולל מומחים מובילים בעולם, היה עצום והוא נבע מהעובדה שהטכנולוגיה הממוחשבת כבר שלטה בעולם.

החשש של אנשי המחשבים היה מידיעה ששנת 2000 תסומן בספרות 00. כיוון שבתוכנות המחשב הוגדרו רק שתי ספרות לשנה, 00 היה סימן שעלול להיות לשנת 1900, מה שהיה עלול לגרום לחישובים מוטעים ולתקלות מחשב שיגרמו לתקלות ואסונות קשים.

החשש הגדול מבאג אלפיים לא התממש לבסוף. ההשקעות האדירות בתיקון הבעיה בעולם פגשו למעט מאד בעיות וקטנות מהצפוי והחשש הגדול שהובע למעלה לא התממש.

כיוון שלקראת שנת 2000 היה צורך להוסיף גם את סימון המאה, נערכו שינויים במערכות מחשב רבות בעולם, הוחלפו תוכנות מיושנות שהיה בהן הבאג המפורסם ובתוכנות אחרות עברו המתכנתים על כל הקוד ותיקנו את כל המקומות שחייבו עידכון של האלף. העולם ניצל...


הנה פרסומת שממחישה את החשש ממה שיקרה בגלל באג 2000:

http://youtu.be/x6HyPJpzaHg


ואנשים שלא נראה שחששו ממנו:

https://youtu.be/VvRcOD_RvYU
CodeMonkey (משחק תכנות)
מהן סביבות לימוד התכנות לילדים?



יש כמה שיטות לימוד של תכנות לילדים, שמתרכזות ביסודות התכנות, החשיבה הלוגית והבנת העקרונות שבבסיס עולם התכנות. אחת המוצלחות שבהן היא של האתר קודמנקי (CodeMonkey) שבו משמש משחק חווייתי ואפשר לומר אפילו ממכר, כדי לגרום לתלמידים ללמוד תיכנות ולהתמיד בו לאורך זמן. זהו פיתוח ישראלי שמחייב מהלומד כתיבה של קוד אמיתי בשפת סקריפט (שתעבור לאחר מכן הידור, קומפילציה, לג'אווה סקריפט) שנקראת שם "CoffeeScript". בשפה זו צריכים הלומדים להקפיד על תחביר, חשיבה לוגית, הבנה של יסודות התכנות והדיוק שנדרש בתכנות המתקדם.

גם האתרים סקראץ' (Scratch) וטינקר (Tynker) מציעים סביבות תכנות לילדים והם אף קלים יותר. בהם מלמדים חשיבה תכנותית על ידי פיתוח משחקים. סביבות התכנות הללו מבוססות על אובייקטים תכנותיים, מעין חלקים של פאזל, או קוביות משחק שמהן הילד בונה את התכנית. בקוביות המשחק של התכנות בהן, יש גם משתנים, הוראות ונתונים. ה"שפות" הללו קלות ללמידה ומשום כך הן מתאימות גם לגיל הרך.

בקודמאנקי התכנות מכוון לקוף. הוא היורש של הצב המיתולוגי משפת התכנות החינוכית LOGO, שפה שפותחה ב-MIT ואפשרה לילדים לתכנת ולפתח את החשיבה בו זמנית. את הקוף בקודמאנקי צריכים הילדים להוביל אל הבננות. בדרך הוא יצטרך לעבור מכשולים רבים. יש למתכנתים סרגל וירטואלי שבו ניתן לחשב את הצעדים, ובאמצעות הוראות תנועה, כולל סיבובים בזוויות פשוטות, ניתן להובילו לנצחון.

ממש כמו בשפת הלוגו ההיסטורית, גם כאן נכתב הקוד באנגלית בסיסית, עם הוראות דוגמת turn to, step, right, left. ניתן לכתוב מהמקלדת או לבחור מילים מהמקרא שבתחתית המסך. כך התלמיד לומד לעבוד בסביבת פיתוח שמזכירה את הסביבות של המבוגרים ועדיין מקבל סיוע, שדומים לו יש למען האמת גם בסביבות פיתוח בעולם האמיתי.


האתר קוד מונקי המיועד לגיל בית ספר יסודי, מכיתה ג' ומעלה:

https://youtu.be/fXcPjdNKJdY


ומדריך ילד שמלמד:

https://youtu.be/PZFqt3KCRdk


הנה סביבת לימוד התכנות עם האובייקטים סקרץ' (Scratch) שמתאימה גם לגיל הרך:

https://youtu.be/CCaBCMADwls


וסביבת הלימוד Tynker המתחרה בה ושולטת גם בחומרה ובשפת Java Script:

https://youtu.be/XIC9tY-zkXE
מגדלי האנוי
מהם מגדלי האנוי?



מגדלי האנוי הם שם של חידה מפורסמת שהומצאה על ידי המתמטיקאי הצרפתי אדוארד לוקאס בשנת 1883. ב"מגדלי הנוי" נתון מגדל עם דיסקיות שהיקפן הולך ונעשה קטן ככל שהן עליונות (הרחבות למטה). מטרת החידה היא להעביר את כל המגדל בשלמותו לאחד משני העמודים הריקים שלידו. כמובן שיש להעביר את הדיסקיות במה שפחות צעדים וכמה שיותר מהר.

החידה משמשת ללימוד מתמטיקה ומדעי המחשב ולהמחשת מושגים כמו רקורסיה (ראו באאוריקה בתגית "רקורסיה"). עוד פרט מעניין - אם נסמן בנקודה כל מצב חוקי במשחק מגדלי האנוי, ונקשר בקווים את המצבים שבהם אפשר לעבור מאחד לשני, נקבל למול עינינו את גרף המשחק, בצורה של הפרקטל המוכר כ"משולש שרפינסקי".

אגב, לוקאס המציא גם אגדה שמדובר במקדש בראהמי שבו הכהנים מעבירים מגדל בן 64 דיסקיות. על פי האגדה שלו, כשיסיימו הכהנים את עבודתם, יגיע גם סוף העולם..


ישנם כללים להעברה:

א. בכל שלב תעבור רק דיסקית אחת מקום.

ב. אסור שיהיה מצב שדיסקית תהיה מונחת על דיסקית קטנה יותר.


הנה סרטון שמראה דרך לפתרון של חידת מגדלי האנוי:

http://youtu.be/BMkOBNZHcIs


רספברי פיי
מהו המחשב האישי הזול בעולם?



אם היינו אומרים לכם שיש מחשב חדש שעולה בסביבות 100 שקלים בלבד, הייתם מאמינים?

הרספברי פיי (באנגלית Raspberry Pi) הוא מחשב זעיר שנקרא על שם פרי הפטל. מה שיש בו זה בעצם רק מעגל מודפס וזהו. כרטיס זיכרון מחליף בו את הכונן הקשיח. מדובר במחשב זעיר וזול במיוחד שניתן להרכיב ממנו מכשירים ממוחשבים מסוגים שונים ושזוכה להצלחה אדירה בקרב חובבי המחשבים. הוא זוכה לאהדה שמזכירה רק מכשירים מיתולוגיים, כמו האייפון כשרק יצא או האייפד הראשון.

רספברי פיי פותח במקור כמחשב קטן, זול ופשוט, שיהיה כלי לימוד לילדים. הוא פותח עבור לימודי מחשבים בבתי הספר, בחוגי מחשבים וטכנולוגיה ולילדים שיחקרו אותו לבד. הרעיון של מפתחיו היה שהפיי יאפשר להעלות את רמת תלמידי המחשבים למה שהייתה פעם, כשילדים היו מרכיבים ומפרקים מחשבים פשוטים ולומדים לתכנת אותם ואז מתבגרים להיות גיקים מבריקים שמקימים חברות כמו אפל ומיקרוסופט, או לפחות הופכים למתכנתים ברמה גבוהה. מה שהטריד את המפתחים היה שהמחשבים הסגורים והיקרים של ימינו לא מאפשרים לילדים לחקור אותם ולהרכיב בדרכים מעניינות ויצירתיות מספיק.

בפיי יש אפילו פינים שאין במחשבים רגילים ושמאפשרים לחבר ולתכנת אותו, כך שיעבוד עם חיישנים, בקרים של מנועים חשמליים ושאר הרכיבים שמאפשרים ליצור מכונות ומכשירים חדשניים ויצירתיים. הוא נועד להכין את הדור הבא של חובבי האלקטרוניקה, התכנות והיזמים שייצרו את העתיד של עולם ה"אינטרנט של הדברים".


הנה מחשב הרספברי פיי:

http://youtu.be/e0wkVVVLvR8


כך החליטו לייצר מחשב שיאפשר לפתח בילדים סקרנות למחשוב:

http://youtu.be/XBRkErt6VXU


מחשב להרכבה לילדים שמתבסס על רספברי (הפעילו תרגום):

http://youtu.be/n5VVNmVqF6Y


הנה מחשב זעיר למשחקי מחשב שפותח בעזרת הפיי:

http://youtu.be/5npkz0xY1fo
מהם הרובוטים?



לעיתים אנו קוראים לאדם שמתנהג ללא רגש וללא מחשבה משל עצמו "רובוט". בלי להעליב, אבל הכינוי לא ממש הולם את הרובוטים האמיתיים, שכן הם ממש מתאמצים להיות בני אדם...

הרובוט הוא מכונה אוטומטית שנעה ונשלטת על ידי מחשב ומסוגלת לבצע פעולות שונות ובעלות דרגות שונות של מורכבות.

את המילה "רובוט" המציא הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. המילה לקוחה מהמילה הצ'כית "רובוטה", שמשמעותה "עבודת פרך". כיום המילה רובוט מגדירה מכונה אוטומטית שניתן לתכנת באופן גמיש.

כיום קוראים "רובוט" גם להומנואיד, מכונה שהמראה החיצוני והיכולות שלה מזכירות את אלה של בני-האדם. למשל מכונה בעלת בינה מלאכותית או יכולות חישה ותנועה כמו של בני-אדם. לעיתים רובוטים דמויי אדם קרויים גם אוטומטונים.

הרובוטים מככבים בספרות המדע הבדיוני ובמקביל מפתחות חברות מסחריות, כמו סוני, הונדה וטויוטה, כל הזמן רובוטים בעלי יכולות מעניינות.


הנה הדגמת טד מעולה ומתורגמת על הרובוטים ועל העתיד איתם:

https://youtu.be/FJJe8PXEUhk


והסבר באנגלית על הרובוטים:

http://youtu.be/8wHJjLMnikU?t=11s


סרטון על ההיסטוריה של הרובוטים ותולדות הרובוטים:

https://youtu.be/2GxbXcPGhDg


החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו:

https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s


סרט תיעודי על העולם של הרובוטים והעתיד איתם:

https://youtu.be/8VvYu1fWyxA?long=yes


וגלילאו על הרובוטים השימושיים של ימינו:

https://youtu.be/RnmUb65B1ag?t=1m19s&end=13m07s?long=yes
מהו משולש סירפינסקי?



משולש שרפינסקי, שנקרא גם ספוג שרפינסקי או משולש סירפינסקי, הוא אחד הפרקטלים המפורסמים. את ההיכרות עימו עשו המתמטיקאים בשנת 1915. המשולש קיבל את שמו מהמתמטיקאי הפולני שתיאר אותו לראשונה, ואצלב שרפינסקי.

משולש שרפינסקי הוא דוגמה מצוינת ופשוטה במיוחד לפרקטל, צורה שמורכבת מעותקים מוקטנים של עצמה, עד אינסוף. הוא בנוי משלושה עותקים שלו שהוקטנו בחצי שוב ושוב.


הנה משולש סרפינסקי שלא נגמר, להדגמת הרקורסיה הפשוטה:

http://youtu.be/QsMvoui5WlQ?t=10s


הנה סרט אפל מתורגם ומדהים על הפרקטלים ומשולש שרפינסקי בתוכם:

https://youtu.be/0C75vRVL5lE


והנה סרטון בגרפיקת מחשב של "משולש סירפינסקי" שנבנה ברקורסיה בתלת-מימד:

http://youtu.be/P5EkdJRtF-4


הנה משולש שרפינסקי מסוכריות של החג הנוצרי המעט מפחיד "ליל כל הקדושים":

http://youtu.be/z8ZWlUamNPI


סרטון שמראה איך יוצרים פרקטלים כמו משולש סרפינסקי:

http://youtu.be/XwWyTts06tU?t=1m22s
מה תרמה תוכנת הייפרקארד לעולם?



כשיצא מחשב המקינטוש, בשנות ה-80, הוכנסה לחבילת התוכנה המצורפת לו בין השאר תוכנה חביבה אחת, חינמית ולא ידועה, שכמעט ושינתה את העולם. קראו לה "הייפרקארד" (Hypercard) והיא הייתה תוכנה לבניית תוכנות מידע, לומדות לחינוך והדרכה ובסיסי נתונים שימושיים. היא הייתה מהפכה בהרגלי התכנות ומה שמפתיע שכמעט ולא השתמשו בה ילדים, קהל היעד העיקרי בשנים אלה לשפות תכנות מסוגה. מי שעשו בה שימוש הם דווקא מבוגרים ואנשי מקצוע משלל מקצועות ותחומי עיסוק.

הייפרקארד הציעה סביבה נוחה לפיתוח תוכנה באמצעות אובייקטים. הדימוי היה של כרטיסים, קארדס, כשכל מסך הוא כרטיס. אם רצית לבנות מערכת מידע של תקופות היסטוריות, יכולת לקבוע רקע (BackGround) אחיד, בעוד שהכרטיסים השתנו בו - כל תקופה והכרטיס שלה. אם אובייקט מוקם ברקע, הוא הופיע אוטומטית ותפקד בכל הכרטיסים. אובייקטים שמוקמו בכרטיס מסוים - הופיעו ופעלו רק בו. כל תוכנה של הייפרקארד נקראה "Stack", חבילה או אוסף של כרטיסים. בחבילה כזו יכולים היו להיות כמה רקעים שרציתם ובכל רקע יכולים המפתחים להציב כמה כרטיסים שירצו.

זה היה חדשני ועובד. עשרות אלפי מורים ואנשי מידע יצרו בצורה קלה ומהירה תוכנות שעבדו טוב ומהר. במקום קומפילציה, הייפרקארד עשתה המרה של הקוד מ-HyperTalk, שפת התכנות שלה, לשפת מכונה. הייפרקארד הייתה שפת סקריפט שאפשרה לדברים לעבוד מיד. איטית מעט יותר - אבל עובדת היטב!

הייפרקארד נקלטה במהירות שלא תאומן בשוק החינוך האמריקאי. במערכת החינוך של ארצות הברית באותה תקופה היו אחוזים גבוהים של מחשבי מקינטוש - יותר מכל מערכת הפעלה אחרת. כך הפכה HyperCard לתוכנה שאלפי משתמשים רגילים יצרו בה מערכי לימוד ללא צורך בתכנות.

מפתח הייפרקארד היה ביל אטקינסון, איש חברת Apple וצלם. אבל "אפל" לא הבינה את הפוטנציאל של הייפרקארד והיא הפסיקה בשלב מסוים את הפצת ופיתוח התוכנה. זה עורר זעם רב של המשתמשים והמפתחים, אבל אפל עמדה בסירובה להמשיך ולתמוך במהפכה שהיא יזמה והתקדמה הלאה.

הייפרקרד אולי מתה אבל רוחה ממשיכה להתקיים עד היום. כשיצר טים ברנרס לי את האינטרנט הוא הושפע מאד מתוכנת הייפרקארד, מה שגרם לכך שרעיונות שונים בה עברו אל רשת האינטרנט שתכנן. כך גם עולם ה-CD ROM שהושפע ממנה מאד, עולם הוויקי שאחראי בין השאר לאנציקלופדיית הויקיפדיה, עולם הלומדות, כלומר התוכנות החינוכיות ועוד ועוד. מפתחים ויזמים אינספור סיפרו במהלך השנים שהייפרקרד היה אחד הכלים שהכי השפיעו על האופן שבו הם תפסו והתחברו לעולם המידע והמחשבים.

במקביל, ניסו חברות שונות לפתח סביבות שונות שימשיכו את הרעיונות של התוכנה שהקדימה באופן מסוים את זמנה. גם כיום מפעילה חברה סקוטית סביבת פיתוח מאד דומה ואיכותית, הנקראת Livecode. היא מאפשרת פיתוח מבוסס אובייקטים, בשפת תכנות הדומה לשפה האנושית ועם כלים אינטואיטיביים במיוחד. בין השאר היא מאפשרת ליצור תוכנות ואפליקציות לכל סביבות הפיתוח, בקוד אחד.


הנה תוכנת הייפרקארד:

https://youtu.be/EMFscTOazS0


הנה תוכנת מידע שפותחה בהייפרקארד:

https://youtu.be/eXvP32CGKco


ביל אטקינסון מסביר שהייפרקארד הייתה בעצם האמא של דפדפן האינטרנט:

https://youtu.be/roT9DhDPI9k


סרט תיעודי על הייפרקארד והמהפכה שעשתה:

https://youtu.be/BeMRoYDc2z8?long=yes


וסרט ארוך על תוכנת הייפרכארד:

https://youtu.be/v9o5Ld8hpug?long=yes
למה כדאי ללמוד תכנות?



תכנות (Programming) הוא כתיבת קוד לתוכנה, או למה שאנו מכנים "תוכנות". בתכנות בונה המתכנת את התוכנה. לתכנות משתמש המתכנת בשפות תוכנה שונות.

לימוד התכנות משפר את החשיבה, היצירתיות, יכולת התכנון, הגילוי והסקרנות של המתכנת ולומד התכנות. יש יתרון אדיר לכל ילד וילדה שלומדים לתכנת וליצור באמצעות הטכנולוגיה והמחשבים. אבל הראשון שבהם אינו קשור אפילו במחשבים, אלא בכלי החשיבה, התכנון, הלוגיקה והסקת המסקנות (ואלה רק חלק), שהתכנות מלמד.

רבים ממייסדי החברות המצליחות והטובות בעולם למדו בילדותם תכנות, מה שפילס להם דרך לאחד התחומים המדהימים ביותר ביכולת ההשפעה שלו על העולם. מתכנת בודד יכול כיום לשנות את העולם. תשאלו את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...

כיום, גם בתור ילדים, תוכלו להצטרף ולהתנסות בכתיבת קוד. זאת, אגב, גם אם אינכם מתכוונים ללמוד תכנות לעומק. תוכלו לעשות זאת באמצעות הצטרפות ל"שעת הקוד" - סוג של אירוע עולמי המאפשר לילדים להתנסות בשעה של תכנות וכתיבת קוד. כך תוכלו לחוות משהו מעולם ההייטק והחדשנות הטכנולוגית, אבל בלי להסתבך ובדרך של הנאה וחוויה. מארגני שעת הקוד מספרים שמעל 100 מיליון תלמידים מרחבי העולם השתתפו באירוע, מאז החלו אירועי שעת הקוד בעולם.


הנה מה שבתי הספר, וזה חמור - לא מלמדים ילדים:

https://youtu.be/nKIu9yen5nc


הסברים לטוב שבתכנות (בעברית):

https://youtu.be/hyCqL_lLDOQ


מצליחנים אומרים על לימוד תכנות בגיל צעיר:

http://youtu.be/U6ppTFTNSfU
איזה מחשב נוצר להרכבה?



מחשב הקאנו הוא מיני-מחשב שפותח כדי שניתן יהיה להרכיבו בעצמך. זהו מחשב להרכבה לילדים שמתבסס על הרספברי, מחשב זעיר שנמכר בתצורה של מעגל מודפס ובמחיר זול מאד של כ-100 דולרים. אבל המחשב הזה גם מאפשר למבוגרים ולילדים לבנות את המחשב בעצמם ולאחר מכן גם לתכנת וליצור משחקים עבורו. להורים מאפשר ה-Kano להכניס את ילדיהם לעולם המחשבים והתכנות, כבר בגיל צעיר.

בנוסף למחשב Raspberry Pi יש בחבילה של מחשב קאנו גם מארז פלסטי שקוף שאליו הוא מוכנס, מדבקות לעיצוב אישי של המחשב, חיבור WiFi שמתחבר ליציאת USB, כבלי חיבור למסך מחשב, רמקול להרכבה ומקלדת חדישה ואיכותית, עם משטח מגע כמו של מחשב נייד.

אבל החלק המעניין לא פחות הוא זה שמאפשר לילדים ללמוד תכנות. סביבת התוכנה שפותחה למחשב, Kano blocks, היא מערכת של כלים לתכנות ראשוני לילדים מתחילים. בעזרת התוכנות וחוברות ההדרכה שבה, יכול הילד לעשות צעדים ראשונים בתכנות וללמוד פקודות בסיסיות בשפות תכנות. כמו כן לומד הילד ליצור ולעצב משחקי מחשב ואתגרי מחשב. גם פיתוח היצירתיות האמנותית מתאפשר ב-Kano, בעזרת כלים יצירתיים שכולל המחשב, כמו תוכנות להלחנת מוסיקה אלקטרונית בסיסית וציור.


הנה מחשב ה-Kano לילדים (הפעילו תרגום):

http://youtu.be/n5VVNmVqF6Y


הנה הרכבת מחשב ה-Kano:

http://youtu.be/iNc6NRX2JG4


הנה אב שמעיד על השימוש במחשב הקאנו עם ילדיו:

http://youtu.be/C0-IbSEBNGU
מהי גרפיקת הצב של שפת התכנות לוגו?


שפת לוגו (LOGO) הייתה שפת תכנות שפיתח צוות בראשות סימור פפרט, במכון המדיה לאב, לצרכי הוראה לילדים. היא הייתה "שפת תכנות חינוכית".

הרעיון של פפרט היה ללמד ילדים לתכנת. טענתו החשובה הייתה שממש כמו שאנו מלמדים ילדים ומקנים להם יכולות שונות, מיומנויות, מערכות סימבוליות כמו שפה ועוד, חשוב ללמד אותם גם לתכנת. כי לתכנת זה לתכנן ואחרי התכנון אתה מלמד את המכונה לבצע את התכנית שלך.

הרעיון היפה של פפרט היה לשלב בשפת התכנות לוגו את גרפיקת הצב המיוחדת שפיתח בשבילה. משימות הלימוד אפשרו לילדים לתכנת את הפעולות של צב מדומה על המסך. תוך כדי פעולותיו של הצב, לפי הוראות התיכנות של התלמיד, הוא יוצר צורות גרפיות צבעוניות ומרהיבות עין.

מה שמיוחד כאן הוא שפפרט ואנשיו, מפתחי שפת לוגו וכולם מדעני מחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) , הצליחו לאפשר לילדים ללמוד תכנות פרוצדורלי. אבל הם לומדים בלוגו גם על חשיבה, בזמן שהם מתכנתים. בעת שהתלמיד מלמד את הצב לייצר צורות ולבצע פעולות גרפיות מורכבות, הוא מפתח את החשיבה שלו ואת יכולת התכנון, יכולת לפרק פעולה מורכבת לשורת פעולות פשוטות שמרכיבות אותה, להציב מטרות ארוכות טווח ואפילו לדחות סיפוקים.

לכאורה, הוצע למתכנתים הצעירים בשפה הזו מעט מאד. סט הפקודות שנלמדו בה היה מאד בסיסי, כשהמתכנתים הצעירים יכולים להתחיל ממנו את הדרך. בהמשך הם יכולים להגדיר מסט הפקודות הבסיסיות הזה, פקודות נוספות בעצמם, על ידי הגדרה של הליכים, רוטינות מתקדמות יותר.

אגב, חלק מהיופי בשפת Logo הוא שהיא התבססה על שפת התכנות LISP, שפה שנועדה בעיקר ליישומים של בינה מלאכותית. בתור שכזו היא כללה לא מעט מאפיינים שבדרך כלל ניתן למצוא בעיקר בשפות תכנות מתקדמות יחסית.


הנה שפת התכנות הלימודית לוגו:

https://youtu.be/g6kmVHfMQvY


ילדי שנות השמונים "פוקדים" על הצב בתכנית בשפת לוגו:

https://youtu.be/dDc3Uhl0qXw


כך כותבים תכניות פשוטות בשפת לוגו:

https://youtu.be/uzvFNDO2lPA
איך יכול נול אריגה לתרום לעולם המחשבים?



אחד מהתורמים החשובים לעולם המחשבים היה מהנדס צרפתי מתחילת המאה ה-19 בשם גו'זף-מארי ז'אקארד. ז'אקארד החליט לפתח מכשיר אוטומטי, נול אריגה, שיבצע באופן אוטומטי את אריגת השטיחים, עם הדוגמאות המסובכות של אותם הימים. הרעיון שלו היה לשנות את פעולת הנול, מדוגמה לדוגמה, רק על ידי שינוי כרטיס נייר מנוקב, מבלי לעשות כל שינוי במכונה עצמה.

המצאתו לא נועדה אמנם למטרת חישוב, אך היא נחשבת כצעד שפרץ דרך להתפתחות המחשוב. כיצד? - הרעיון המהפכני של שינוי הכרטיס שישנה את פעולת מכונה היה שינוי עצום בתפיסה האנושית של הקשר בין אדם למכונה. ז'אקארד הצליח לגרום למכונה לשנות את תפקודה, רק על ידי שינוי של ההוראות שנותן לה המפעיל. התפתחות זו תוביל במאה הבאה לתכנות המחשבים.

המשימה שלקח על עצמו ז'אקארד הייתה לבנות נול שיחשב ויבצע את החלפת החוטים בצבעים השונים - אלה הדרושים ליצירת ציורים על שטיחים. פעולה קשה זו חייבה מיומנות גבוהה מאד של אורגים מומחים וז'אקארד העריך שאם יוכל להכין תכניות אוטומטיות של הדוגמאות הפופולאריות, הנול החדשני שלו יוכל להחליף את המומחיות ולייצר שטיחים רבים ואיכותיים, על בסיס הדוגמאות הללו.

כשהוציא ז'אקארד את נול האריגה המעין-ממוחשב שלו, ראו כולם שהיו מצורפים אליו כרטיסים מנוקבים ששימרו את דוגמת האריגה הרצויה. הנול הגאוני שפיתח ז'אקארד ידע לארוג באופן אוטומטי את הדוגמה הרצויה וליצור את השטיח עם הציור - פעולה שבעבר דרשה מומחיות נדירה ועכשיו התאפשרה בעזרת נקבים על כרטיס ופינים שנכנסו לנקבים אלו.

ההתחלה לא בישרה טובות... הממציא האומלל ז'אקארד הותקף בידי האורגים המקומיים בעירו ליאון ונאלץ לברוח מהם. זעמם של האורגים נבע מהחשש שהנול החכם שלו יביא לאובדן של מקומות העבודה שלהם. מנגד, זכה המהנדס הגאון להערכה רבה מנפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שאף ביקר במפעל שלו העניק לו פנסיה יפה.

כך ניצח הנול האוטומטי. עשרות אלפי נולים אוטומטיים נמכרו בחייו ושינו את תעשיית השטיחים לעד. אבל כרטיסי הניקוב של ז'אקארד היו תרומה של ממש לעולם המחשבים. בשנת 1887 יהפוך האמריקאי הרמן הולרית' את הכרטיס המנוקב לאמצעי מוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. במאה ה-20 הם יהפכו לשיטה העיקרית שבה יישמרו תכניות מחשב להפעלה חוזרת, בעיקר על ידי חברת יבמ. רק בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הם יוחלפו על ידי התקליטון, הדיסקט.


הנה הנול של ז'וזף ז'אקארד עם הכרטיס המנוקב:

http://youtu.be/lwozgRPLVC8


מצגת וידאו של הנול שישפיע על המחשב של המאה ה-20:
https://youtu.be/K6NgMNvK52A


מכונות ג׳אקארד מודרניות:

https://youtu.be/4Qn1GD1FVb4


גם חברת גוגל מקבלת ממנו השראה:

https://youtu.be/qObSFfdfe7I
מהו טרנס-הומניזם?



המין האנושי כבול בהגבלות שכפה עליו הטבע. לא מעט אנשים רוצים לחיות לנצח, אך בפועל הם כפופים ליכולותיהם הגופניות, פגיעים לכוחות הטבע ופגעיו, חסר כוח מספיק בפני חיות גדולות ובלא מהירות מספקת אין ביכולתם לברוח מטורפים. גם בלי הפגיעוּת שלנו, הגוף שלנו מתבלה ומתיישן ושנות הזיקנה שלנו עוברות בקשיים אדירים. ככל שתוחלת החיים האנושית גדלה, הגוף הולך ומזדקן והאדם החי סוחב איתו את הסחבה הפיזיולוגית הזו בקשיים גדולים. ובכלל, מי אמר שבסוף אנחנו חייבים למות?

הרי מאז ומתמיד פיתח המין האנושי כלים ושיטות, שאפשר לו להתאים את הטבע לצרכיו ולהשתחרר מההגבלות של הטבע עליו. במהלך ההיסטוריה התפתחו בני האדם והתקדמו לכיוון של עצמאות מהמגבלות הביולוגיות שלהם. אנו מין שמחפש עצמאות מוחלטת מההגבלות שמטיל עלינו גופנו.

טרנס הומניזם (Transhumanism) הוא רעיון שבו דוגלת תנועה בינלאומית בת עשרות אלפי חובבי טכנולוגיה, אנשי מדע ומהנדסים מהעולם המתקדם. הללו גורסים שתחומים שהתקדמו בעשורים האחרונים מאד, כמו ננוטכנולוגיה, הנדסה גנטית ורובוטיקה, עתידים לשנות את האפשרויות הגופניות ואת התודעה האנושית ללא היכר. ההתפתחות הזו תוביל לתפנית בלתי נתפסת באבולוציה האנושית, שכמותה כמובן שלא ידע העולם. התוצאות המרכזיות של המהפכה האבולוציונית המדהימה הזו יהיו התעלות מעל המין האנושי מעל המגבלות הביולוגיות שלו, טשטוש מוחלט בהבחנה שבין אדם למכונה, בין המוח האנושי לבינה המלאכותית ולא פחות חשוב - הארכה דרמטית של תוחלת החיים, אולי אף עד כדי חיי נצח אפשריים. במילים פשוטות - אולי לא נמות בעתיד ונסיר מעלינו את כל המגבלות והחסרונות שהטבע הותיר בנו כיצורים ביולוגיים.

זה במידה מסוימת מעבר לפינה. ממש כמו שהיום יש כלים טכנולוגיים, שיכולים לשקף באופן דיגיטלי את המחשבות שלנו, דמיינו שיום אחד נוכל לטעון אל מערכות משוכללות מאד, את כל הזיכרונות שאגרנו והתודעה שלנו ולזכות בחיי אלמוות דיגיטליים. הרי הטכנולוגיה שינתה את הדרכים שבהן אנו חיים, לומדים, מתקשרים ומפתחים תודעה משלנו, אז אולי היא גם הפתרון למוות המוקדם שלנו. מוקדם בכל מקרה, אגב...

חשבו רגע - האם מה שמגדיר את מי שאנחנו הוא הגוף שלנו, או מה שאנו חושבים, זוכרים, חשים וכדומה?

ומצד שני, אולי יש דברים שאסור לגעת בהם?

שאלו את עצמכם - במי נתאהב בתור ישות דיגיטלית? את מי נאהב, אם לא יהיו לנו כבר ילדים ומישהי או מישהו להיות איתו? עם מי נאכל ארוחת ערב רומנטית ואיך נטייל בפריז הרומנטית תמיד?

האם נציע נישואין לתוכנה השכנה או לשרת שלידנו, אתם יודעים, ה-server הסמוך לנו בחוות השרתים המתקדמת שבה מתגוררת התודעה שלנו?

כך או כך, השאיפה של תומכי הטרנס-הומניזם היא להפוך את האדם לפוסט-אדם. הדרך שלהם היא הארכה של תוחלת החיים האנושית, מה שאגב, כבר קורה במאה האחרונה באופן ברור. אבל כאן יש רצון לפרוץ את הקצב שבו אנו מאריכים חיים ולהגיע לתוחלת חיים חסרת תקדים. עוד שאיפה היא למנוע את הזדקנות הגוף ואף לעצור אותה לגמרי. זאת על ידי שמירה על הרקמות או התאים במצב של השהיית הפעילות הכימית השוחקת אותם. הטרנס הומניזם שואף גם לעצור את המחלות. כללית ניתן לומר שהמשימה של התנועה הזו היא לשפר את האדם - פיזית, מנטלית וחברתית.

טרנס-הומניזם הוא בעצם פוסט אנושות, כמו שאנו מכירים אותה. השינויים הטכנולוגיים והחברתיים הללו יהיו לדעת אנשיו, כה מהירים עד שיובילו לנקודת מפנה בהתפתחות המין האנושי, נקודה המכונה "סינגולריות", בה יתמזגו האדם והמכונה לחלוטין. זה לא שלא יהיו בני אדם. הם יהיו, אבל יהיו שונים לחלוטין. חייהם יהיו ארוכים מאד, אולי אינסופיים, אבל חייה של האנושות שאנו מכירים - קצרים!


הנה הסבר הטרנס-הומניזם:

https://youtu.be/e6_dpNJEfLs


הסבר מרשים של המושג:

https://youtu.be/WNOObJ_iQdQ


קדימון לעולם חדש:

https://youtu.be/H5iBzfIPmvQ


העולם של טרנס ההומניזם:

https://youtu.be/STsTUEOqP-g


וסרט תיעודי על הטרנס הומניזם:

https://youtu.be/byc_e6V3cfk?long=yes


האם בעתיד נוכל לחיות לנצח?



דורות רבים חולמים על "מציאת הפתרון למוות", כלומר חיי הנצח (Immortality). אלכימאים ניסו לשווא למצוא דרכים להאריך את חיי האדם, להעניק לנו את "מעיין הנעורים" או "אבן החכמים". כולם נכשלו והחלום לחיים שאינם נגמרים הלך והתרחק.

עד שבאה גוגל, או ליתר דיוק העתידן והממציא ריי קורצווייל, מנהל ההנדסה הגאון שלה, שמנבא בספריו את איחוד האדם עם המכונה. קורצווייל גורס שעל אף שחיי נצח אינם מציאותיים עדיין, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות עומדות להפוך אותם לאפשריים בהחלט. הוא טוען שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, תודות למדע ובמיוחד לתחומים כמו ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה. בני האדם יוכלו להשיג יכולות על-אנושיות בעזרת טכנולוגיות מהפכניות, שמפותחות בימינו.

ואם להרחיב מעט - את העתיד הוורוד הזה תולה קורצווייל בהבנה חדשנית את עולם הביולוגיה ובשליטה בו, שמאפשרים המדע והטכנולוגיה המודרניים. תכנות מחדש של תאים בגופנו, כך שיוכלו לטפל במחלות בעצמם הוא התקווה הגדולה של הגוף, הבריאות ותוחלת החיים שלנו.

המפתח לגידול של רקמות אנושיות הן מדפסות ביולוגיות בתלת-מימד. בעזרתן מסוגלים כבר היום החוקרים להדפיס רקמות אנושיות. ההדפסה התלת-ממדית של רקמות כאלה מתבצעת בעזרת חומר ביולוגי מתכלה, ביחד עם תאי גזע שמאכלסים את המבנה המודפס התלת-מימדי.

קורצווייל מתאר גם טיפולים במחלות לב, במחלות עצביות ובסרטן שיתבצעו על ידי תיכנות ביולוגי מחודש, מעין שיפור, אם תרצו, של המערכת הגופנית והתפקוד שלה אל מול מחלות וסיכונים בריאותיים. להערכתו, בתוך 20 שנה נגיע לשיפור של הטכנולוגיות הללו בלפחות פי מיליון מהמקום שבו הן היו לפני 10 שנים בלבד!


הנה קדימון מסרט על הסינגולריות, שמתאר את האפשרויות של איחוד האדם והמכונה:

http://youtu.be/8XWXJDgbeP0


הסבר לחיי הנצח שמציג קורצווייל:

http://youtu.be/P9iYEUq9Vgo


העתיד בתחומים שונים וקשורים:

http://youtu.be/6idbbOdd9zI


המחקר והחשיבה על העתיד הגלובלי וחיי הנצח:

http://youtu.be/01hbkh4hXEk


שיר שמוקדש לרעיונותיו החשובים של קורצוויל:

http://youtu.be/DZvluMs7A4A


וכתבת טלוויזיה שבוחנת האם עוד 30 שנה ננצח את המוות:

https://youtu.be/mtd_3uY1qWg?long=yes
מהו אלגוריתם?



אם התפלאתם כיצד יודעים שירותים כמו ספוטיפיי או אפל מיוזיק להציע לכם שירים ואמנים שאינכם מכירים ולקלוע לטעם שלכם, או שנדהמתם מהסדרות והסרטים שנטפליקס מציע לכם לצפות בהם ומכמה שהם מתאימים לטעמכם, הרי שאתם מתפעלים מאלגוריתמים.

אלגוריתם (Algorithm) הוא דרך שכוללת צעדים מדויקים לביצוע של משימה או לפתרון בעיה. אלגוריתם יהיה מוצג תמיד במספר סופי של צעדים לפתרון של בעיה. הוא תמיד יפתור אותה ובעיקר - הוא יחסוך את הצורך לפתור כל פעם בעיה מחדש. הוא פתרון כולל לבעיה שאותה הוא פותר.

רובנו מכירים מחיי היום-יום אלגוריתמים פשוטים כמו מתכונים למטבח (כן אדוני השף, מתכון הוא אלגוריתם פשוט וקלאסי...), או הוראות לביצוע משימות שונות מספרי "עשה זאת בעצמך". עם זאת, לרוב משתמשים במונח "אלגוריתם" כדי לכנות פתרון מתמטי או דרך לביצוע של משימה בעולם המחשבים ומערכות דיגיטליות מתקדמות. כמו התאמה לפי טעם אישי, מכירה מקוונת של מוצרים שאמזון מעריכה שסביר שתרצו לקנות ועוד.

אגב, ודאי יפתיע אתכם שהמילה הכל כך טרנדית ואופנתית הזו, "אלגוריתם", מקורה הוא משיבוש שמו של מוחמד אבן מוסא "אל-ח'ואריזמי", שהיה מתמטיקאי פרסי מהמאה ה-9.


הנה סרטון שמסביר בצורה פשוטה יחסית מהו אלגוריתם:

http://youtu.be/6hfOvs8pY1k


האלגוריתם הוא המלך בעולם המחשבים ולכן התכנות חייב להתחיל ממנו:

https://youtu.be/MRPpYX8SOA8



אלגוריתמים לפתרון הקוביה ההונגרית:

http://youtu.be/RQo8WoHQIz8


בחיוך מסוים - מסתבר שיש אלגוריתם אפילו לתרמילאים שרוצים לשרוד:

https://youtu.be/PQKOpvypN2Y


ותכנית חינוכית על אלגוריתמים:

https://youtu.be/nMJ8R9K9EQw?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.