» «
אינטרנט
מהו האינטרנט ואיך הוא שינה את הכל?



האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.

האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.

לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.

אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.

בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.

פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.

אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.


הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):

http://youtu.be/21eFwbb48sE


העולם של האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/J8hzJxb0rpc


אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):

https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M


סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:

https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk
פרסום
מהו הפרסום ואיך הוא מוכר?



פרסום (Advertising) הוא הצגה וקידום מכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות, במדינות השונות המיועדות לפרסום.

פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום. כי פרסום ייעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע, עבור חברות מסחריות.

למעשה, מטרתו המרכזית של הפרסום תהיה להגדיל את המכירות של מוצרי או שירותי החברות שהוא מפרסם.

הטכניקות המשמשות את הפרסומאים הן שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה של קהל היעד - לקנות את המוצר, לצרוך את השירות, או לתמוך ברעיון ולמשל להצביע בבחירות עבור מי שמייצג אותו בפוליטיקה.

מקור המילה פרסום, אגב, הוא מהמילה היוונית פַּרהֶסְיָה (parresia), שמשמעותה להודיע בציבור או ברבים.

מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת הפך עולם הפרסום לענף כלכלי חזק ומרשים. עד כדי כך גדלו תקציבי הפרסום והכניסו סכומי עתק, עד שבאינטרנט היה שלב בו דיברו על "כלכלת החינם", כשמה שהחל באתרים ובתוכנות חינמיות יפלוש לעולם הצרכנות ושאפילו טיסות יינתנו בחינם ומומנו מהכנסות פרסום.

ברחוב, בתקשורת, בקולנוע ובעיתון - בחיים ובתרבות הפופולרית הפרסום הוא כבר מזמן חלק מהיום יום והפרסומות ממלאות את יומו של כל אדם בחברה המודרנית.

אבל השינוי שעובר עולם הפרסום המאה ה-21 ובמיוחד הכלכלה שלו, הוא שינוי טקטוני, כלומר עצום, מרשים ובעל כיוון ברור. כי מאז תחילת המאה ה-21 הפרסום עובר יותר ויותר לזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט.

הפרסום במנועי חיפוש, באתרים וברשתות חברתיות ואפשרויות הפילוח עד לרמה של פרסומות מותאמות לכל אדם ואדם בנפרד - כל אלה משיגים תוצאות למפרסמים ומחייבים את הפרסומאים להעברת מרבית תקציבי הפרסום לפרסום דיגיטלי, פרסום ברשת.

כל אלה הופכים את הפרסום באונליין למשמעותי יותר ויותר, בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם ומתדלדל בהכנסותיו.

בהתאם לכך, גם תקציבי הפרסום בפרינט צנחו משמעותית, לעומת היקפי הפרסום בדיגיטל, שהתחזקו מאוד ועם הזמן אף עקפו את אלה שמופנים לפרסום בטלוויזיה.


מהו פרסום:

https://youtu.be/Urny4oFBbto


סוגי פרסום:

https://youtu.be/Qc0DW5gj7LY


איך פרסום עובד?

https://youtu.be/zQptrlOFMDw


פילוח ומיקוד - הפרסום במדיה החברתית הפך בשנים האחרונות למוצלח במיוחד:

https://youtu.be/HC-tgFdIcB0


תולדות הפרסום:

https://youtu.be/7d3VAYGnXjY


אחד הקמפיינים הידועים בתולדות הפרסום:

https://youtu.be/q3mlO2bzHV8


וביקורת פרסומות קטלנית על קמפיין פרסומי של בנק (עברית):

https://youtu.be/EF9N1F1RLWI?long=yes
קולנוע
מהי אמנות הקולנוע?



המחזאי ניסים אלוני אמר פעם ש"קולנוע הוא האוניברסיטה של החושך". גם אם לא לזה הוא התכוון, ממש כמו אוניברסיטה עם הרבה פקולטות שיוצרות מדע ומדענים, הקולנוע מאגד אמנויות שונות כדי ליצור ולספר סיפור ועלילה.

היה זה תיאורטיקן הקולנוע הצרפתי ריצ'יוטו קאנודו (Ricciotto Canudo), איטלקי במקור, שקבע שהיצירה הקולנועית היא אמנות חדשה. הוא כינה אותה במאמריו "אמנות פלסטית בתנועה".

מה שהיה בעיניו מיוחד בקולנוע הייתה העובדה שהאמנות הזו משלבת באופן הרמוני את אמנויות המרחב, כלומר האדריכלות, הפיסול והציור, לצד אמנויות הזמן, שהן המוסיקה והשירה. ביחד מהוות אמנויות אלה את 5 האמנויות הקלאסיות, כפי שהגדיר אותן הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל. לאחר שהוסיף לאמנויות הזמן את המחול, ראה קאנודו בקולנוע את האמנות השביעית.

מכל מקום, אמנות הקולנוע היא צורת ביטוי אמנותית ייחודית, בשילוב שהיא עושה, של אמצעים ויזואליים וקוליים, כדי לספר סיפור ולעורר רגשות ומחשבות אצל הצופים.

הקולנוע, בניגוד לציור או לפיסול, הוא אמנות דינמית כלומר חיה, המתפרשת לאורך הזמן ומאפשרת שילובים מורכבים, מרגשים ומעניינים, של דימויים חזותיים וקולות.

הבמאי הוא האמן הראשי בסרט, הוא זה שאחראי על החזון האמנותי ומנחה את שאר היוצרים להגשמתו. בידיו מצוי כוח רב לעורר הזדהות, לגרום לצופה לחוש ולהתרגש. הבמאי קובע כיצד הסיפור יסופר - דרך התסריט שנכתב, הצילום, העריכה והמוסיקה שבסרט.

הבמאי הוא זה שבונה את החוויה הקולנועית באופן אמנותי. בחירת זווית המצלמה, למשל, יכולה להדגיש דמות או ליצור מתח. עריכה מהירה יכולה ליצור קצב מרגש.

גם המשחק מהווה מרכיב מרכזי ואמנותי בקולנוע. השחקנים מגלמים את הדמויות תוך שימוש בטכניקות שונות של משחק. הם מונחים בידי הבמאי המדריך אותם כיצד להעביר את הרגש והאווירה שהוא רוצה ליצור.

משחק טוב יכול לגרום לצופה להתחבר ולהאמין בעולם המוצג על המסך. ההנאה מהצפייה בסרט קולנוע טוב נובעת מהאופן המיומן והאמנותי שבו משתלבים ביחד כל רכיביו - הבימוי, המשחק, הצילום, העלילה והאפקטים.

כיום כמובן שהאמנות השביעית היא לא רק אמנות אלא גם תעשייה של ממש. גם שיקולים מסחריים וכסף, הרבה כסף, מניע אותה. לכן רבים טוענים שהצד האמנותי נפגע מכך ובעוד הוליווד הפכה את הסרטים שיוצאים ממנה למוצרי "ג'אנק פוד תרבותי", בעוד שאמנות הקולנוע חיה יותר בקולנוע העצמאי ובארצות אחרות.

הכירו את התחום לעומק בתגית "קולנוע".


הנה דוגמה ליופיה של אמנות הקולנוע:

https://youtu.be/KB6qKg2xQ58


רצף ארוך של פריימים מ-222 סרטים שמייצגים את תולדות הקולנוע:

http://youtu.be/CNYBXKt6_dw


מבחר מהרגעים הגדולים של הקולנוע:

https://youtu.be/84rxY_9wLgU


כמה מהנשים החשובות בתולדות הקולנוע (עברית):

https://youtu.be/V3g37Ixghms


החשש לתעשיית הקולנוע בקורונה (עברית):

https://youtu.be/2ydf6-tHsHQ


מה לומדים כדי לעשות קולנוע? (עברית)

https://youtu.be/zR4SFOFh4F8


שוטים מרהיבים מסרטים נפלאים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/AA3bJ74uIPI?long=yes


ותכנית חינוכית על התפתחות הקולנוע (עברית):

https://youtu.be/RAO0SbhoYW8?long=yes
אנימה
מהי האנימה היפאנית?


אנימה (Anime) היא אנימציה יפאנית שבשנים האחרונות ממש כובשת את העולם. לצד המנגה, הקומיקס היפאני הפופולארי של יפאן, האנימה היא מרכיב מרכזי בתרבות הפופולרית היפאנית ובפריצתה אל התרבות העולמית ובמיוחד לתרבות הפופולרית המערבית.

התכנים באנימה הם לא לילדים בלבד, אלא גם למבוגרים. לא פעם יש באנימה עיסוק בנושאים פילוסופיים ופסיכולוגיים שסדרות טלוויזיה לילדים לא מרבות להתעסק בהם.

גם העיצוב בסדרות האנימה הוא מיוחד ומרתק. הכי בולטות הן העיניים הגדולות של דמויות המאנגה, שמאפשרות לבטא את הרגשות של הדמויות בצורה מוחשית יותר. מעניין גם הריבוי של הדמויות בעלות המראה המערבי, כמו צבע שיער בהיר או אדום, או עיניים כחולות, גם כשהן אוריינטליות ויפאניות. גם המעברים החדים מהרציני אל המשעשע בולטים כאן מאד, שימוש בסמלים גרפיים לרגשות ותחושות ועוד.

המאנגה, ביפאנית "תמונה מגוחכת", התפתחה במקביל לקומיקס המערבי. אבל ביפאן יש לה מאפיינים שונים מאלו המערביים. אם זה במרכיבים הגרפיים, אם במבנה ואם באופן שבו טווים את העלילה בה.

אגב, מעניין לציין שבעוד היפנים משתמשים במילה "מאנגה" לציון כל סוג של קומיקס, מחוץ ליפאן משתמשים במילה לציון של הקומיקס היפאני בלבד.

גם תרבות הסובבת את תעשיית המאנגה היא שונה מזו המערבית.


למתחילי האנימה, סקירה יפה על אנימה לדורותיה (עברית):

https://youtu.be/tzrNZWyEEts


סקירה ויזואלית מהירה של תולדות התחום:

https://youtu.be/nrsIQBkWjUY


יש כבר סגנון חיים של אנימה ויש בני נוער רבים, כולל מחוץ ליפן, שחיים כך:

https://youtu.be/-5Hadn59o5Q


סקירה על תולדות ועולם האנימה (עברית):

https://youtu.be/LTFOjVynFdk?long=yes


וכך השתנה הסגנון והסטייל של האנימה במהלך השנים:

https://youtu.be/dwj2ahYnci4?long=yes

תרבות פופולרית

ג'ון לוגי ביירד
מי המציא את הטלוויזיה שהפכה לבת בית בביתנו?



הטלוויזיה (Television) היא ללא ספק אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו בעידן המודרני. יש הרואים בה, ביחד עם פצצת האטום, את ההמצאה המרכזית של המאה ה-20. אבל גם אם לא עד כדי כך, ניכר שזו טכנולוגיה מהפכנית, שהשפעתה על כל תחומי החיים והתודעה היא משמעותית וארוכת טווח.

מעצם תחושת האינטימיות שהוא משרה על הצופים בו, מקנה מכשיר הטלוויזיה למדיום הטלוויזיוני כוח רב והשפעה עצומה על ההמונים, על טעמם ועל דעותיהם בתחומים רבים. הטלוויזיה משלה את הצופה שהיא מציעה גישה מיידית לאמת ולמציאות ובכך היא זכתה לכוח רב במשך שנים רבות, יותר מכל מדיום אחר בתרבות הפופולרית.

האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.

על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.

בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לממציא הטלוויזיה האמיתית.

בשנת 1927 המציא צעיר אמריקאי בשם פיילו פארנסוורת' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד.

בשנת 1936 החלו לראשונה שידורי טלוויזיה, על ידי שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, הפכה תעשיית הטלוויזיה לחזקה מאוד. גם כלכלית וגם בהשפעתה על החיים ועל העולם, תעשיית הטלוויזיה הפכה מאז לאחת החזקות והמשפיעות בתרבות הפופולרית.

המדיום הטלוויזיוני הצטיין בשתי יכולות כמעט מנוגדות. מצד אחד הטלוויזיה היטיבה להציג תיעוד חי של המציאות, בעיקר בשידורי חדשות וסיקור "חי" ממקומות ההתרחשות ומצד שני - ביכולת שלה לבדר ולהציע בריחה מסוימת מהמציאות, בעזרת תכנים מהנים לשעות הפנאי. שעשועונים, דיווחים, תכניות אירוח, אירועי מדיה ותכניות ריאליטי - הטלוויזיה לימדה אותנו שכל עוד יש רייטינג, אין לה שום בעיה לערבב בין הגבוה לנמוך, בין המשמעותי לסתמי ובין הטוב לרע.

בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.


הנה סיפורו של ג'ון לוגי ביירד, ממציא הטלוויזיה:

https://youtu.be/YdfhcHZEkFU


דוגמה של הטלוויזיה המיכנית שלו עם הצגה של סרט אנימציה של פליקס החתול:

http://youtu.be/llP-uy2rzKE


כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

https://youtu.be/MuXhV78z0ck



בירד מציג את ההמצאה:

https://youtu.be/PmjXwU0pYao


סרטים אותנטיים שבהם הוא נראה עובד על ההמצאה:

https://youtu.be/nwJ2bMATIAM


על ממשיכו בפיתוח הטלוויזיה, פיילו פרסנוורת' האמריקאי:

https://youtu.be/i9g3KQOEsa0


ותולדות הטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes
ריאליטי
מהן תכניות הריאליטי ומה מניע את הצלחתן?



תּוֹכְנִיות מְצִיאוּת, או תוכניות ריאליטי (Reality show), מככבות בעשורים האחרונים בלוח התכניות של ערוצי הטלוויזיה הפופולריים בעולם כולו. ספורט, זמרה, יופי, חיזור, התנהגות חברתית, כושר פיזי ומה לא - מרתק לחשוב שכמעט לכל היבט באישיות שלנו יש כבר סדרת ריאליטי או פורמט שממנו נגזרות סדרות מתחרות רבות ומגוונות, מתכניות מקומיות שנוצרו אצלנו בטלוויזיה ובעיקר פורמטים עולמיים מצליחים, ש"עושים עלייה" לארץ.

רוצים לדבר על כישרון? - אז יהיו אינספור ריאליטיז של שירה. תחרות בהישרדות? - קיבלתם את הישרדות או המבצר (זוכרים?) משימות לכיבוש העולם? - פעם הייתם צריכים להיות ג'ינגס חאן או אלכסנדר הגדול והיום רק תצטרכו להתקבל ל"המירוץ למיליון".

למצוא בן זוג? - "חתונה ממבט ראשון", או "הרווק" או אלף מקבילים בעולם. לרזות? - המהפך. כושר פיזי? - הנינג'ה.

בא לכם קריירה עסקית? - דונלד טראמפ כבר ישפוט אתכם ב"המתמחה". לרקוד עם כוכבים, או בלי כוכבים, או רק לרקוד? - במה שלא תבחרו, יש כבר כזה והוא רוקד את עצמו בחדווה בין הפרסומות.

הפורמט המצליח וכנראה הקיצוני ביותר בטלוויזיית המיינסטרים של פעם, כלומר בטלוויזיה הפופולרית, היה "האח הגדול". מאז קמו לו בעולם מתחרים רבים. כולם סגרו אנשים בתוך וילה, יכטה, אי בודד או בית כלא מפואר שנראה כמו וילה ומרושת במצלמות. הפורמט הטיל שלל משימות, מאינפנטיליות ועד אכזריות, שבוחנות את היכולת להביא אל הקצה את האישיות של המשתתפים ואת היכולת החברתית שלהם, איך היא עומדת או נכשלת במבחן בתנאי הלחץ שיוצרת ההפקה וכדומה.

אבל למה אנחנו כל כך נהנים מהתכניות הללו? הרי במרבית המקרים אלה לא כוכבי מסך או כוכבים בכלל, ששובים את ליבנו? - נראה שמאה שנים של קולנוע וטלוויזיה, עתירי כוכבים ודמויות פיקטיביות, עוררו בנו צורך ועניין בגיבורים אותנטיים ולא מזויפים. מסתבר שהצופים של סוף המאה ה-20 ערגו לדמויות של אנשים פשוטים, עם סיפורים אישיים מרגשים, שייאבקו ביניהם, ינצחו את האחרים ויהפכו למלכי המסך החדשים.

הקרקע שעליה משגשגות תכניות הריאליטי היא הכמיהה שהייתה לנו כצופים, לשמוע ולראות סיפורים אמיתיים יותר. סיפורים של בני אדם כמונו, שאינם יציר כפיהם של תסריטאים וכותבים מקצועיים. רצינו לראות בני אדם אמיתיות, שהופכים בזמן קצר מאנונימיים מוחלטים למנצחים גדולים, לעשירים, ידוענים ומצליחים.

דומה שאותן 15 דקות של תהילה שהבטיח אנדי וורהול בעתיד לכל אחד מאיתנו מתממשות כאן במדויק ובאופן קיצוני - אל מול עינינו. ואנחנו אוהבים את זה. מנצחי או מי ששבו את ליבנו בריאליטי הופכים בהמשך לסלבריטאים וגדלים אל מול עינינו. אנחנו מרגישים קצת שותפים לתהליך והפרסום, ההצלחה והכסף שהם מרוויחים הם איכשהו מוצדקים יותר ונגישים יותר מבחינתנו כצופים.

וכשיש ביקוש אז יהיה גם היצע. התוצאה היא שצופי הטלוויזיה נמצאים היום במתקפה מתואמת של יוצרי פורמטים קיצוניים, שמבינים שהפקה זולה יחסית, כמו תכנית ריאליטי, יכולה למלא את כיסיהם בממון. יצר המציצנות, שנמצא בכל אחד מאיתנו, יושיב אותנו לראות את כל מה שייראה על המסך - כל זמן שיהיה חושפני, יצרי ורצוי גם קיצוני. ואפרופו קיצוניות - סף הריגושים שלנו עולה ועולה וכל תכנית ריאליטי חדשה צריכה להיות יותר ויותר קיצונית ולחצות גבולות שלא נחצו בעבר.

איפה זה יעצור לדעתכם? או יותר נכון לשאול - האם זה יעצור בכלל?


הנה הסיפור של הריאליטי בישראל (עברית):

https://youtu.be/YYms9cRtHE4


תולדות הראליטי המוסיקלי בישראל (עברית):

https://youtu.be/Cqem-ZxhRnc


הסרט "המופע של טרומן" שמתאר ריאליטי קיצוני שיוצא משליטה:

https://youtu.be/cLJAXu5OD-c


דוגמה למגוון תכניות הריאליטי של עונה אקראית (עברית):

https://youtu.be/G4olNJ7VFX4


ריאליטי ילדים הוא עניין מוקצן ונושא לדיון חינוכי עמוק עוד יותר (עברית):

https://youtu.be/91QO676D_rQ


ושניה של חיוך על פליטי ריאליטי (עברית):

https://youtu.be/HYs_kzoIA2E
מיתוג
מהו מיתוג?



מיתוג (Branding) הוא האופן בו חברה מסחרית מציגה לעולם את הזהות שלה, את איכות מוצריה ואת הערכים שהיא מייצגת.

מיתוג יוצר מוניטין למוצרים או השירותים, של החברה וקושר אותם לעסק איכותי וטוב. אם המיתוג של העסק הוא כבעל מוצרים איכותיים ויקרים, לקוחות שרוצים יוקרה ואיכות יהפכו את מוצריו למועדפים שלהם.

עסק שמיתג את מוצריו כבטיחותיים ואמינים, יזכה לתדמית כזו ואנשים שוחרי בטיחות ואמינות לא רק שיקנו את מוצריו, הם גם יהללו את התכונות הללו ויביאו לו לקוחות נוספים.

עסקים שממתגים את עצמם כ"נותנים תמורה טובה למחיר", שזה כינוי מהלל למוצרים זולים, יביאו אליהם לקוחות שמחפשים מוצרים טובים במחיר שווה לכל נפש. עסקי חנויות הסטוקים שפורחים בשנים האחרונות עובדים בדיוק על המיתוג הזה.

בקיצור, כל עסק רוצה או צריך לרצות למתג את עצמו, כך שיכירו אותו, שיידעו מה הוא מייצר, מה האיכות של המוצרים ובמה הוא מצטיין.

ככל שהמיתוג יהיה רציני, אמין ומושקע יותר, בית העסק ירוויח ויזכה לקהל לקוחות נאמן ומתרחב.

יש גם מיתוג עצמי, בו מציגים אנשים את הזהות שלהם עצמם לעולם שמסביב. זה תחום נפרד, שפועל בדרכים דומות למיתוג עסקי, אבל בו מנהלים אנשי קריירה את המוניטין שלהם עצמם.


הנה סרטון על המותג והמיתוג:

https://youtu.be/BXynUVY0Mro


עוד על מיתוג:

https://youtu.be/uaGotppPsCs


תולדות המושג והרעיון של מיתוג:

https://youtu.be/gboouzuLkR4


דוגמה יפה לאיך מיתוג עובד (עברית):

https://youtu.be/tF7aG1W63rw


והסבר של מומחה:

https://youtu.be/sO4te2QNsHY
גוליילמו מרקוני
איך המציא מרקוני את הרדיו ששידר את העולם?



איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, עם ספינה שנמצאה במרחק של כמעט 5000 קילומטרים ממנו! - והוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו אל הספינה. הרדיו ותקשורת האלחוט הומצאו על ידו.

קראו לו גוליילמו מרקוני ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו בפרס נובל לפיזיקה. עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, אל אותה ספינה בים.

ההמצאה של מרקוני היתה מדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי.

לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד מהממציאים החשובים בכל הזמנים.

מצד שני וגם אם זה מעט מאכזב, מרקוני הוא לא באמת ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות הנשכח ניקולה טסלה, שהקדים אותו. רק שנים רבות לאחר מותו, משזכה טסלה להכרה שהגיעה לו, שהוא הוכר וקיבל אישור רשמי על בכורתו בהמצאה המהפכנית של הרדיו.


הנה ההמצאה החדשה - רדיו (עברית):

https://youtu.be/XCjkDPeTs2E


על המצאת הרדיו לילדים:

http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0


מכשיר מרקוני משנת 1938:

https://youtu.be/RwtqX0IOPMA


תולדות הרדיו:

https://youtu.be/qgkepUUED7k


וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:

http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes


מנגה
מהי אמנות המנגה היפאני?


מנגה (Manga) היא אמנות הקומיקס היפני. המילה "מנגה" פירושה ביפנית "תמונות משעשעות" והיא התייחסה לקומיקס באופן כללי, אך בעולם התקבע עם השנים הפירוש של מנגה, כמתייחס לקומיקס היפני בלבד.

לצד האנימה, האנימציה הפופולרית של יפן, המנגה הייתה למרכיב מרכזי בתרבות הפופולרית היפאנית.

מקור הקומיקס היפני הוא באמנות הסיפורים המאויירים של יפן. אלו החלו כמגילות שכללו סיפורים בטקסט עם איורים ועם השנים הפכו לספרי ציורים נטולי טקסט. במהלך המאה ה-20 נספגו במנהגה השפעות מערביות ועם השנים המנגה היפנית עצמה זכתה לשם ולהערצה בעולם כולו.

לאחר מלחמת העולם השנייה, עת נשלטה יפן על ידי הצבא האמריקאי, הושפעו גם הקולנוע היפני, האנימציה של יפן והמנגה היפנית מהתרבות האמריקאית. באותה תקופה החלה להתפתח ביפן המנגה המודרנית, כשיקוף יפני של הקומיקס.

כך יצא שהאנימה והמנגה הפכו למרכיבים בולטים בייצוא של תרבות פופולרית יפנית אל חלקיו השונים של העולם ובמיוחד אל התרבות המערבית, שנפתחת ונחשפת היום יותר ויותר להשפעות מסקרנות שכאלה מיפן. באופן זה, הפכה למעשה המנגה בעשורים האחרונים, לפופולרית בכל העולם.

אם בטלוויזיה מצליחה האנימה כיום לחבר צעירים רבים בעולם אל התרבות היפאנית, המנגה עושה דבר דומה לחובבי הקומיקס.

המנגה מתפרסמת ביפן, בגליונות וחוברות חודשיות שנמכרות בהצלחה רבה. כל גיליון כזה מכיל פרקים חדשים בסדרות של סיפורים שונים. את הפופולריים מבין הסיפורים כורכים עם הסיום באוגדן, ההופך לספר בכריכה דקה. הספרים הללו מתורגמים לשפות שונות והופכים לגרסאות המוכרות של המנגה בעולם.

יוצרים בולטים בז'אנר המנגה הם אוסאמו טזוקה, שהמציא מילות צליל חדשניות וצייר כמו מעדשת מצלמה דינמית בתנועה. הוא הושפע, בין השאר, מיוצרי אנימציה מערבים כמו וולט דיסני.


#מאפייני המנגה
המנגה המודרנית מתאפיינת בציורי שחור לבן, הבולטים בסגנון הדינמי ורב ההבעה (יש שיאמרו אקספרסיבי) שלהם. ההבעתיות הרבה של דמויות המנגה באה לידי ביטוי בולט במה שהפך למאפיין הברור ביותר של המנגה - העיניים הגדולות של הדמויות והרגש הרב שהן מעבירות לקורא.

ניתן לסכם את מאפייני הז'אנר הבולטים במרכיב ההגזמה. הוא בא לידי ביטוי בהבעות הפנים, בעיניים ובגודלן ועוד.

במאנגה נהוגים המון סימנים מוסכמים שמטרתם להעביר לקורא את המצב הנפשי והרגשות של הדמויות. אמנם בסימנים אלו לא ישתמשו כל היוצרים של מאנגות ובטח לא תמיד, אך כללית ניתן לומר שהם נפוצים במיוחד בסוגה הזו.

אייקונים וסמלים ויזואליים המשובצים מסביב ועל הדמויות - כמו לבבות מסביב לדמות, וריד שעומד להתפקע במצח או טיפת זיעה גדולה ומייצגת - בעזרת סימנים כאלו ואחרים ניתן לא פעם להבין מתי הנער מאוהב, הבחורה כעוסה, או מתי דמות אחרת נבוכה או במצוקה.


#נושאי המנגה
כמו מגוון סוגות ספרותיות, דרמטיות או קולנועיות, המנגה עוסקת במנעד די רחב של נושאים ועניינים.

ביו השאר ניתן למצוא ביניהן מנגות המספרות סיפורים על אהבה ועל תחושות, יחסים ורגשות, כמו גם סיפורי פנטזיה, קומדיה ומדע בדיוני, לצד סיפורים היסטוריים ותקופתיים - על אצילים, נסיכים, סמוראים ועוד.

המנגות מכוונות לא פעם לקהל יעד ספציפי ומובחן, אגב לא רק לפי תחומי עניין או נושאים ותכנים, אלא גם לפי חלוקה מגדרית, כמו מאנגות לנשים או לגברים, ומנגות לבעלי נטייה מינית מסוימת, שאינה דווקא סטרייטית.


הנה סקירה קצרה על עולם המאנגה ביפן (עברית):

https://youtu.be/LTFOjVynFdk?t=2m55s&end=5m02s


זוהי המנגה:

https://youtu.be/XgyPPXzXzW8


תולדות המנגה וההיסטוריה של התחום:

https://youtu.be/cwlV1qInRi8


סיפור מנגה ספציפי - על תהלוכת העשן:

https://youtu.be/6uA4p2DzWNk


מוזיאון המנגה והאנימה בטוקיו:

https://youtu.be/QY5_g529x0c


ומדובר בתעשייה ששווה מיליארדים ברחבי העולם:

https://youtu.be/30nfka8J8Y0
מהן 15 דקות התהילה של אנדי וורהול?



אנדי וורהול היה כנראה נביא מודרני. אמירתו בשנות ה-70, שבעתיד יוכל כל אחד לזכות ב-15 דקות של תהילה, הפכה לנבואה שהתממשה בדייקנות נדירה. איך? - בתכניות בריאליטי שבטלוויזיה.

ואכן, הנבואה הוורהולית הוגשמה במלואה בעידן תכניות הריאליטי של הטלוויזיה. כשהוא אמר את זה, לא זכו אנשים רגילים להגיע אל מסך הטלוויזיה, אלא אם היו פושעים או עבריינים. כיום, יכול כל אדם להפוך לכוכב או סלבריטאי, רק על ידי הופעה בתכנית ריאליטי בטלוויזיה.

למעשה, תוכניות ריאליטי היו לשינוי התרבותי הגדול של תקשורת ההמונים במילניום החדש. היום, כשהריאליטי הפך לאחד מעמודי התווך של התרבות הפופולרית, עצוב ככל שזה יהיה, אפשר רק להתפלא איך ניבא וורהול בדייקנות כה מופלאה את המיינסטרים העתידי של הז'אנר הטלוויזיוני.

אגב, רעיון התהילה העסיק את וורהול לא מעט. המשפט הידוע היה רק חלק מתפיסתו, שעיצבה רבות מעבודותיו. וורהול עצמו הרי התבסס על תמונות וצילומים של מפורסמים להכנת ההדפסים הכי ידועים שלו. אבל התהליך המעניין באמת הוא שההדפסים הללו עצמם הם חלק מהעבודות שהביאו לפרסומו שלו.

אבל מה הקשר לאותן חמש עשרה דקות תהילה? - עיתונאים רבים נוהגים לכתוב על 15 דקות התהילה של פלוני או אלמוני שהודחו מתכניות ריאליטי - פרק הזמן שעוד זוכרים אותם, מזמינים אותם להשקות של מוצרים ולמסיבות של ידוענים ומדווחים עליהם בטורי הרכילות כסלבריטאים לכל דבר.

כשנגמרים 15 הרגעים הסמליים הללו, במציאות כמובן שהם נמשכים ימים, שבועות וחודשים אחדים, נשכח פליט הריאליטי וחוזר לאלמוניות. נגמרו 15 דקות התהילה שהוקצבו לו על ידי המדיה והחברה האנושית. התחילה עולה חדשה של הריאליטי והמשתתפים החדשים הרבה יותר מעניינים אותן עכשיו.


הנה חמש עשרה הדקות של תהילה:

http://youtu.be/Al6Q0TFqpoU


והרצון להתפרסם ולזכות בתהילה:

http://youtu.be/7CjmvmufdLA
מהו פופ ארט?



זרם הפופ ארט (Pop art) הוא זרם אמנות שנוהג לתת יחס מרומם לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה, בתור אמנות. בין העקרונות של הפופ ארט הטשטוש בין הגבוה לנמוך, בין "חומרי תרבות" ו"חומרי צריכה" - כל מוצר צריכה יכול להפוך ליצירת אמנות, אם מטפלים בו נכון. יותר מכך, באמצעות הכפלה של המוצג ביצירה והצגתו הרבה פעמים - היצירה מקבלת כוח רב.

שני המובילים של תנועת הפופ ארט הם ללא ספק אנדי וורהול ורוי ליכטנשטיין. אמנותם הייתה דומה ובשיא הצלחתם אף ניהל את עסקיהם אותו אדם, אך כאמנים יש ביניהם הבדלים ברורים. כי בעוד וורהול התעניין במוצרי צריכה והשתמש ברפרודוקציה, שכפול וריבוי, ליכטנשטיין היה צייר של ממש, שבשיאו התעניין בעיקר בקומיקס, והתעסק בנושאים אמנותיים של קומפוזיציה, שילובים ופרפקציוניזם אמנותי.

בנוסף לליכטנשטיין, מי שככל הנראה יצר את עבודת הפופ ארט הראשונה ולאנדי וורהול, מייסד הזרם והאמן החשוב בו, ניתן למצוא בין אמני הפופ ארט החשובים, גם את קית הרינג, דיוויד הוקני, ג'ף קונץ ועוד.

הפופ ארט הכין את עולם האמנות לפוסט מודרניזם שיגיע אחריו ויקצין את המגמות של פתיחת האמנות לחיים של האנשים הרגילים וההיפך.

אם אנדי וורהול אמר פעם שעתיד כל אדם יוכל לזכות ב-15 דקות התהילה שלו, הוא ידע להעניק לא מעט תהילה, עוד בחייו, למוצרים ואריזות שבחר ממדפי החנויות והסופרמרקטים של ניו יורק.


מהו סגנון הפופ-ארט?

https://youtu.be/6qr7cdpGDRo


ילדה מסבירה בתבונה:

https://youtu.be/DhEyoDCTSDQ


כך נולד הפופ-ארט:

http://youtu.be/LsY4ihZCJL8


הנה סגנון הפופ ארט:

http://youtu.be/lHBm8_ooPVo?t=13s


מצגת וידאו שמציגה את אמנות הפופ-ארט:

http://youtu.be/kZTsbJcr9VI


דברים של אנדי וורהול על הפופ-ארט:

http://youtu.be/GmDFbNYFi-Q


על הפופ ארט כאמנות שהפכה את המסחרי לאמנותי (עברית):

https://youtu.be/LkfYV_w9R5s?long=yes


וסרטון ששואל אם הפופ ארט הוא אמנות או לא (עברית):

https://youtu.be/HmZNi4EZ5QE?long=yes
מה זה פוסט מודרניזם?



פוסט-מודרניזם (Postmodernism) או "פוסטמודרניזם" הוא מונח שבא לתאר תגובה או אפילו דחייה מהתקופה המודרנית ומערכי המודרניזם.

הפוסטמודרניזם בולט אמנם בעולם האמנות, אבל הוא כלל לא זרם או סגנון באמנות, אלא יותר פילוסופיה ותפיסה של האמנות.

מנגד, גם אמנים וחוקרים המאמינים שהוא בא מהאמנות, בתור הסגנון הפוסטמודרני, גם הם יסכימו שהפוסט מודרניזם של ימינו מצא את מקומו לא רק באמנות, אלא בתרבות כולה.

כי בעולם הפוסט-מודרני נוצר בבירור טשטוש בין הגבוה לנמוך, בין המציאות לדמיון ובין המוסרי לחסר המוסר. מעליו מרחף גם הקפיטליזם, שנטמע בעולם החדש הזה וקובע את מעמדם של דברים, בכוחו הפיננסי וביכולתו הכלכלית.

גם השיח הפך כזה. אם פעם היו דעות של אנשים מומחים ומשכילים נחשבות הרבה יותר, בימינו יכולים מובילי הדעה להיות דווקא אנשים בעלי מיומנויות חברתיות, תקשורתיות, שיווקיות או טכנולוגיות והם יעצבו את דעות ההמונים הרבה יותר מהמומחים של העבר.

זה כאילו שיש תקופה היסטורית חדשה אחרי התקופה המודרנית או שיח חברתי חדש של העולם החברתי, שיח שנקרא "שיח פוסטמודרני".



יש לפוסט מודרניזם מאפיינים שונים. כאמור, אחד הבולטים שבהם הוא הצמצום של הפער שהיה תמיד, בין אמנות "גבוהה" לאמנות "נמוכה". בהתאם לכך יש גם היבטים של הערכה ואהדה לדברים שבעבר נחשבו נחותים, עילגים, או סתם לא רציניים.

רבים רואים בחברה הפוסט-מודרנית את חברת ה"כאילו", בה לגמרי התמוססו ונגוזו ההבחנות הישנות לגבי איכות. זו חברה שבניגוד לעבר, ההצגה בה והעמדת הפנים הופכים לא פעם למשמעותיים הרבה יותר מערכים מדידים של איכות, לפי ההגדרות של ימי העבר.

גם אם לא נעשו מתוך ידע, מומחיות או כישרון יוצאי דופן, כמו פעם, זוכים בעידן הזה אמונות, רעיונות וסמלים פופולריים לערך גבוה בחברה ובתרבות הפוסטמודרנית, לפעמים גבוה מאוד.

אם הרוב אוהד משהו כזה, הוא גם הופך ל"צודק ונכון".

זה קצת מבלבל כי אין בפוסט-מודרניזם תאוריה אחת שלמה, אלא אוסף רעיונות, שיכולים לבוא לידי ביטוי בעולמות תחומיים מגוונים. יש גם המון ויכוחים על מהו בדיוק ועל הגדרות בפוסט מודרניות.

כמו למשל בעולם העיצוב, בו התחדדה העדפה מסוימת של הצורה על פני התפקוד והשימושיות של המוצר או היצירה, גם אם היא אמורה להיות עיצוב של מוצר שימושי. לא פעם הפוסט מודרניזם מתייחס לעבר ויוצר עצמים חדשים מסגנונות מוקדמים יותר.

בעבר היו רבים שדחו את הפוסט-מודרניזם אבל בשנים האחרונות הוא הולך ונעשה מקובל בתרבות האנושית.


כך התפתח הפוסט מודרניזם ונראה:

http://youtu.be/lKomOqYU4Mw


המסר של הפוסט מודרניזם כלפי התרבות וגיבוריה, כמו שביטאה להקת הפאנק "החונקים":

http://youtu.be/Pg2np37JNEg


ולמה אדריכלות פוסט-מודרנית נראית לנו מוזרה:

https://youtu.be/RW9RfPWevwg?long=yes
מהי צפיית בינג' שהפכה כה שכיחה?



הכל התחיל כשהאתר נטפליקס העלה את הסדרה "בית הקלפים" בשלמותה והציע למנויים שלו לצפות ברצף בעונה שלמה בבת אחת - מהתחלה ועד הסוף. זו הייתה תחילתה של תופעת הבינג', תופעה ששינתה ותשנה את עולם הטלוויזיה, כמו שאנו מכירים אותו.

צפיית בינג' (Binge) היא צפיית רצף, צפייה מרתונית בכל הפרקים הנגישים של סדרת טלוויזיה, ללא הפסקה. הבינג' נולד משירותי הצפייה בסטרימינג, דוגמת נטפליקס והולו ומהאפשרויות שמציעות תוכנות כמו פופקורן טיים, לצפייה רציפה בסרטים המועברים בקבצי טורנט איכותיים.

המשותף לכל אלה הוא שהתוכן עובר בהם לבחירת הצופה, דרך האינטרנט. צפייה כזו בסדרות, ללא הפסקה, לא הייתה אפשרית בעבר. אבל כיום, בעידן הסטרימינג והצפייה הישירה דרך האינטרנט ובממירים החכמים של חברות הלוויין והכבלים, היא אפשרית ורבים אכן מתמסרים ואפילו מתמכרים לה.

צפיית בינג' פופולארית מאד אצל צעירים. היא אמנם לא מומלצת בתקופות שבהן לומדים או עוסקים בפרויקטים שמחייבים ריכוז, אך בתקופות חופש ארוך או בזמנים של שהייה ארוכה בבית, ערבי חורף, או סתם כשמתים משעמום, אפשר להתמסר לצפיה כזו בסדרה טובה ואז לחזור לפעילות בריאה, שונה כמובן מרביצה מול המסך.

צפיית בינג' אפשרית גם בהתחברות לשירותי צפייה, כמו אימפריות הסטרימינג נטפליקס והולו וגם בצפייה בסדרות שהורדו מהרשת, תוך שימוש באתרי צפייה ישירה או תוכנות ביטורנט ושיתוף קבצים.

אגב, יתכן ששירותי הצפייה הללו עושים כיום צעד אחורה בנושא הבינג'. יותר ויותר מהם מנסים לחזור ולשחרר פרקים חדשים אחת לשבוע. ההשערה היא שזה יחזיק את הצופים במתח, יחזיר להם את החוויה החברתית של השיחה עם החבר'ה בעבודה או בבית הספר על אירועי הפרק של אתמול בערב ויגדיל את הנאמנות לחברת הסטרימינג שבה מוזרמת כל סדרה כזו.

אז האם יתכן שהבינג' עתיד להיעלם ויהפוך לאפיזודה שהייתה והסתיימה?


על מהו הבינג' ועל העוקץ (עברית):

https://youtu.be/HWNc0A9nZNA


כך יכולה להשפיע הצפייה בבינג':

https://youtu.be/uy_qmhac0xQ


הדרך בה מציעים את זה ללקוחות:

http://youtu.be/DDyukofEf4U


החיפוש אחרי בינג'ר מקצועי:

https://youtu.be/xzDuSZeoRAg


כמה מומחי בינג' שעונים על שאלות בהרגליהם במרתוני צפיה:

https://youtu.be/fNjZu4hZRR4


ובחיוך, מה שמציעים להורים לעשות עם הילדים בזמן שהם בבינג':

http://youtu.be/27p9zFJUn-M
מהן רשתות חברתיות ואיך הן המציאו מחדש את הקשרים?



רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.

רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.

מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).

הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.

במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.

המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.

המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.

בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.


הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):

http://youtu.be/bvU8c46EXUA


כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:

https://youtu.be/CkMh6xdJNeM


וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:

https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes
מהו הכפר הגלובלי?



הכפר הגלובלי (Global Village) הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו.

את מושג "הכפר הגלובלי" תרם חוקר התקשורת מרשל מקלוהן. בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה. הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה נבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה מקבל משנה תוקף.


הנה מרשל מקלוהן מציג את הכפר הגלובלי בטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת:

https://youtu.be/viuIKgjLnDE


כמי בכל כפר, גם בכפר הגלובלי יש שכנים (עברית):

https://youtu.be/jmPWIie29-c


בדובאי לקחו את זה צעד אחד קדימה ובנו פארק של הכפר הגלובלי:

https://youtu.be/iYqi2TcHlDs


זהו הדימוי האהוב בעידן האינטרנט - איך העולם היה מתפלג אם היו בו רק 100 אנשים:

https://youtu.be/kgsM4Ww3Uwc


והתקשורת בכפר הגלובאלי הייתה זקוקה לאינטרנט (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
מהם ציורי הקומיקס?



קומיקס (Comics) היא אומנות של סיפור בדמויות מצוירות. הקומיקס מציג את רצף האירועים מתמונה לתמונה. הוא נולד מרצועות הקומיקס המשעשעות שהופיעו בעיתונות של פעם. כיום מכיל הקומיקס גם תכנים שאינם משעשעים.

את הדמויות מציירים אמנים שמתמחים בקומיקס. גם בארץ יש קהילה גדולה של יוצרי קומיקס מוכשרים.

הקומיקס הפך לאמנות ונכנס למוזיאון בזכות אמן הפופ-ארט רוי ליכטנשטיין. הוא היה מראשי זרם הפופ בארה"ב (קראו לזה פופ-ארט), ספג מתרבות הקומיקס לא מעט והירבה לשלב את הקומיקס בציורי הענק שלו.


הנה קדימון קצר לסדרה על הקומיקס והיוצרים:

http://youtu.be/S-sKf3KCRY4


בעשורים האחרונים השתלטו גיבורי הקומיקס על הקולנוע (עברית):

https://youtu.be/IaShFsVoE0Q


על הקומיקס של חברת מרוול:

http://youtu.be/rT1y7uYRrPw


כך מציירים קומיקס (עברית):

http://youtu.be/lD4eAz-xqZk


ודוגמה של קומיקס לתנ"ך: (עברית)

http://youtu.be/S8KXfxwFxx0
מהן חדשות כזב, ה"פייק ניוז" או החדשות המזויפות?



חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.

גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.

חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.

אגב, לפי מחקר של חןקרים מאוניברסיטת פרינסטון אלופי שיתוף הפייק ניוז ברשת הם בני 65 ומעלה. מה שמדהים הוא שמשתנה הגיל משפיע יותר מההשכלה של המשתפים במידע כוזב שכזה.

הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.

בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.

התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.

מה עוד שאלגוריתם ההמלצה של הרשת החברתית דוחף לך פוסטים, כולל פייקים, שתומכים בתפיסות שלך. והרי זה לכשעצמו מקטין את הספקנות שלנו באופן דרמטי.

מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.

אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.


הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):

https://youtu.be/osqWSVZYOyQ


יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:

https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg


יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):

https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k


ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)

https://youtu.be/ofC4vdcfsQY


אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:

https://youtu.be/ie2Mq_iio2g


כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):

https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes


מה זו בדיוק הערצה?



בשנות ה-60 התגלתה לעולם המערבי תופעה של הערצה מדהימה שהפסיכולוגים כינו "פסיכוזת המונים" והתקשורת כינתה "ביטלמניה". ההערצה המטורפת ללהקת "הביטלס" הגיעה לשיאה אצל מתבגרים, במיוחד בקרב נערות בגיל העשרה, אבל סימנה גם את פתיחתו של שלב חדש ולא מוכר בהערצת כוכבים. כי אחת התופעות החזקות של התרבות המודרנית היא ההערצה (Admiration) שחשים צעירים בכל העולם כלפי זמרים, להקות, כוכבי קולנוע, ספורט, דת ואמנות.

הערצה היא הערכה גדולה ונטולת ביקורת, כלפי אחרים. לרוב מדובר באדם אחר, אך לעתים זה יכול להיות גם כלפי תופעה, כמו ל"מופע הקולנוע של רוקי", או אפילו הערצה לחפץ, דוגמת הג'ינס של ליווייס, האייפון או גיטרת פנדר.

"הערצה מביאה לעיוורון" אמר פעם תומאס ברנהרד. ואכן, הערצה נוטה לרוב להתפעלות ממושא ההערצה, מתכונותיו, מעשיו ואף לכל הקשור בו. המעריצים נוטים להתעלם או להכחיש את תכונותיו השליליות של הנערץ. לרוב הם גם מבטלים את עצמם למולו, מעמידים עצמם מתחת לו ואת רצונותיו לפני אלו שלהם. זה גם ההסבר להליכתם העיוורת של חברי כתות אחרי מנהיגים וגורואים המובילים אותם לא פעם למקומות קשים ולהרס העצמי.

אבל למה אנו מעריצים כל כך את המפורסמים, המצליחים, המוכשרים והנכונים, ככל שיהיו כאלה? - ובכן, אין תשובה פשוטה לכך. מדובר בדבר חמקמק, אך אחד ההסברים הוא שלא פעם המעריץ מלביש על הנערץ את חלומו על האושר ומגשים באופן מסוים, דרך הצלחתו של הנערץ, את האושר שלו עצמו. מה שגורם לו, כמובן, להרגיש טוב יותר. בשל ההערצה הופך האדם הכריזמטי והנערץ סוג של "שליח להצלחה" בשביל המעריץ, שהוא לרוב אדם צעיר או חסר בטחון באופן כלשהו.

הצלחתו של הכוכב מקנה למעריץ תחושה טובה. לרוב גם חשים המעריצים שהם מקבלים מהנערץ המון, שהוא מבין אותם ושיש להם קשר מיוחד עימו, תוך שהם מתעלמים כמובן מהעובדה שהקשר הזה הוא קשר בכיוון אחד בלבד, סוג של אשלייה ליחסים של ממש ביניהם לבין מושא הערצתם.


הנה ההערצה המודרנית (עברית):

https://youtu.be/oe0di23jJ0Y


מעריצות מספרות (עברית):

https://youtu.be/KFx3vx7bfYE


תופעת הביטלמניה (עברית):

http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?t=1m16s&end=8m52s


חיוך לסיום (עברית):

https://youtu.be/4dVehVIq6Ok


ומה קורה אחרי הרבה שנים למושאי ההערצה? (עברית)

https://youtu.be/4J_US3QCOfg?long=yes
איך נולדו העיתונים?



העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן. נסקרו בו אז נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. על קיומו ידוע להיסטוריונים, על אף שהברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.

אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת.

העיר שטרסבורג של אותם ימים היא צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת. זה הביא לכך שהצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו וילכו ויתרבו, מאז ועד היום.

בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. גם החינמונים, עיתוני החינם הולכים ומערערים את הקיום הכלכלי של העיתונות הרצינית, שנעשית על ידי עיתונאים מקצועיים ומחייבת לימוד, עיון ותחקיר שהם יקרים למימון.

גם אם נראה לעתים שהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, הציפייה והתקווה היא שבמהדורות דיגיטליות תמשיך העיתונות להתקיים עוד שנים רבות. חשיבותה האדירה לדמוקרטיה, במיוחד אל מול שופרות שלטון המתחזים לעיתונים, מחייבת את הדמוקרטיות האמיתיות בעולם להגן ולשמור על קיומה של עיתונות חופשית ונטולת פניות.


הנה סרטון על התפתחות העיתונים:

http://youtu.be/hG_MPTpIg90


העיתונות אז, היום ובעתיד:

https://youtu.be/lA_HD6g0HE4


מומחה שמספר על תולדות העיתונים (עברית):

https://youtu.be/vqiZArrlteo


וכך מייצרים את העיתון היומי החשוב ביותר בעולם - ניו יורק טיימס:

https://youtu.be/MrWP2z8I0Qk
ממה מתפרנסים המשפיענים?



משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.

העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו ושלה. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את עוקביהם בהתרחשויות רבות בחייהם, או בתחומי המומחיות או התחביבים שלהם.

את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.

והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.

לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.

בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.

המשפיענים הם חלק מכלכלת תשומת הלב, מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?


הנה משפיענית בעבודה (עברית):

https://youtu.be/mwXimQBsHo0


כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):

https://youtu.be/2qI5_oUehwo


נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):

https://youtu.be/DOWrJDQx4pY


מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):

https://youtu.be/2-yuhhrKuTs


הבלוגרים המטיילים:

https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE


המצחיקים שביניהם (עברית):

https://youtu.be/qFHrYUvi2ks


וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):

https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
מהי הגלובליזציה המחברת את כל העולם?



הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.

בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.

את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.

התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.

מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.

בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.

סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.

אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.

אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.


מהי הגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY


הסבר נוסף (עברית):

http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY


דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):

http://youtu.be/eTCmihKppX4


ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):

http://youtu.be/c7KnQnjNKo8


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.