שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פועלים משככי הכאבים?
הכאב הוא צורה שבה הגוף החי מפנה את תשומת הלב לבעיה חמורה כלשהי בו. לא פעם הגוף מתקשה להפחית או להפסיק את רמת הכאב ולכן השתמש המין האנושי מאז ומתמיד בשיטות ותרופות שנועדו להפחית את רמת הכאב שאנו חשים.
בימי קדם היו אלה בעיקר עשבי מרפא ורקיחות של חומרים טבעיים שהתגלו כיעילים בהפחתת כאב. בהמשך, נעשה לא פעם שימוש באלכוהול, בחומרי הרדמה או בסמים, בכדי להביא לעירפול חושים, עד למצב של חוסר הכרה.
בסין השתמשו בדיקור במחטים, שיטה שנקראת אקופונקטורה, לשיכוך הכאב. במערב היה גם שימוש בהיפנוזה רפואית לשם כך. שיטה טבעית מודרנית היא הליצנות הרפואית, שבה משתמשים בכוחם של ההומור והצחוק להפחתת כאב, לאחר שהתגלה שהם מייצרים הורמוני אנדורפין, הידועים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף.
בעולם התרופות המודרניות מיוצרים כיום משככי כאבים (Painkillers) משוכללים, שמחקר רב התבצע בכדי לפתחם. משככי הכאבים הללו הם ללא ספק סוג התרופות הנפוץ והשימושי ביותר. בעידן המודרני הפכנו במידה כזו או אחרת לתלויים בהם, בכדי להתמודד עם כאב. לצערנו, יש גם מי שמתמכרים להם, אבל זה כבר סיפור אחר.
איך באמת עובדים משככי הכאבים הללו?
מאז אמצע המאה ה-20, לאחר שהתגלו תופעות לוואי קשות שגרמו משככי כאבים מוקדמים יותר, התרכזו היצרנים בשימוש בפרצטמול, שלא נמצאו בו תופעות לוואי. עובדה זו הפכה אותו מאז למשכך הכאבים הפופולארי ביותר בעולם, בעיקר אגב, להורדת החום. מרבית משככי הכאבים הנפוצים כיום, כמו אקמול, או דקסמול, מתבססים על פרצטמול ויש ויכוחים כיצד בדיוק הוא עובד.
ההשערה המרכזית היא שהפרצטמול נכנס לשימוש בדרך כלל, כשאנו חשים כאב ולא פעם כזה המלווה בעליית חום. זה קורה לרוב כשאנו סובלים מזיהום, דלקת או כאב ראש. הגורמים לכל אלה הם פרוסטגלנדינים, הורמונים שמצויים ברקמות שבאיברי גופנו.
הפרוסטגלנדינים שבמוח נוטים להתפרק, כל אימת שאנו סובלים מזיהום או דלקת. הם מתפרקים לחומצה ארכיונית, שהיא מה שיוצר אצלנו את הכאב.
הכאב הוא תחושה טבעית, שללא משכך כאבים גורמת לנו סבל רב. נטילת פרצטמול עושה פעולה הפוכה לפירוק הפרוסטגלנדינים לאותה חומצה ארכיונית. בפעולתו, "מתלבש" החומר הפעיל שבמשכך הכאבים הזה על הפרוסטגלנדינים ומונע את פירוקם לאותה חומצה. באופן זה הוא מונע את התפשטות תחושת הכאב ומפחית את הכאב. גם תרופות חזקות יותר, כמו אספירין ואיבופרופן, פועלות על הפרוסטגלנדינים, אך בשיטות שונות.
הנה הסבר כימי מתורגם לפעולת משככי הכאבים (מתורגם):
https://youtu.be/9mcuIc5O-DE
אבל איך משככי הכאבים מגיעים למקום בגוף שבו הם צריכים לפעול? (מתורגם)
https://youtu.be/uOcpsXMJcJk
כך פועל האספירין, משכך הכאבים הכי מפורסם:
https://youtu.be/cptI2ec1I44
והכי קדום (מתורגם):
https://youtu.be/uRhkDN2WjzI
מהי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה?
אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.
המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.
זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.
הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:
https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s
סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/PkVzXxp943c
הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s
הסבר מדעי באנגלית על מה היא טרשת נפוצה:
https://youtu.be/vd8fznJjpZk
והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:
https://youtu.be/ptsZHqB22sg
מהי אנטיביוטיקה ומה הבעיה האבולוציונית בה?
כמו כל תרופה, אנטיביוטיקה (Antibiotics) היא תרופה נגד חיידקים. הפיתוח של האנטיביוטיקה חולל מהפכה אדירה בעולם הרפואה. השפעתה החיובית של התרופה האנטיביוטית על ההיסטוריה האנושית היא אדירה.
אנטיביוטיקה היא תרופה שמיועדת לעזור לגוף להתנגד ולהצליח במלחמתו נגד הזיהום של החיידקים.
כל תרופה אנטיביוטית יעילה כנגד חיידקים שרגישים לה. אבל יעילותה הרפואית של האנטיביוטיקה היא בפגיעה ובנזק שהיא גורמת במבנה התא של החיידק, במקום בחיסולו.
זה אומר שתרופות אנטיביוטיות לא הורגות את החיידק, אלא בולמות את ההתפתחות שלו או מחלישות אותו. לכן החיידק לא נעלם מהגוף של החולה אלא נותר בו.
דמיינו עכשיו את החיידקים, הממתינים לשעת כושר שבה הם יוכלו להתרבות, לתקוף שוב, להתחזק ולייצר שוב את המחלה. ההתחזקות הזו נובעת מהעובדה שבתהליך אבולוציוני מרתק הם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה שהחלישה אותם כל כך.
איך זה קורה? - אבולוציה. זוהי עוד דוגמה מדהימה לברירה טבעית, שבה המתאימים שורדים והחלשים לא. החיידקים החלשים הולכים ונעלמים, בעוד שאותם חיידקים שהחומר הגנטי שלהם עבר מוטציה שמסייעת להם לשרוד בנוכחות האנטיביוטיקה הזו, שורדים ומתרבים. מוטציה כזו תמיד תתרחש, במוקדם או במאוחר, אבל תמיד.
הברירה הטבעית הזו היא חלק ממנגנון הישרדות החיידקים. וזו בדיוק הבעיה בתרופות האנטיביוטיות הנהדרות הללו. שימוש שלא לצורך בהן, או שימוש לא נכון, כמו למשל הפסקה מוקדמת של נטילת התרופה, מקטינים את היעילות ואת ההשפעה היעילה שלה כתרופה.
באופן כזה עולם הרפואה הולך ומאבד את יעילות התרופות האנטיביוטיות. בקצב התהליך הזה ניתן לשלוט רק בהקפדה של כל אחד מאיתנו, החולים, על הוראות הרופאים, ליטול תרופות אנטיביוטיות עד הסוף ולעולם לא ליטול אותן על דעת עצמנו וללא מרשם רופא.
כי במצב כזה, של יעילות הולכת ויורדת של אנטיביוטיקה, הולך ומתקרב היום שבו נזדקק לאנטיביוטיקה והיא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה.
אפשר לדמות את האנושות לשני אנשים על סירה בלב ים, שאחד חותר לעבר החוף והשני מחזיק מקדחה ויוצר ברצפת הסירה חורים, שדרכם נכנסים המים. ככל שהחותר ישכנע את הקודח להתנהג באחריות ולהפסיק לקדוח, הסיכוי של סירה להגיע אל חוף מבטחים גדל.
כי מצבים של יעילות יורדת של האנטיביוטיקה יחייבו פיתוח ושימוש באנטיביוטיקות חזקות ואלימות הרבה יותר כלפי החיידקים, תרופות שנצטרך ליטול לאורך זמן גדול יותר ובמינונים גבוהים מאוד. מצב כזה, ידידי, הוא קשה יותר להבראה ועלול לסכן חיים של חולים שכיום נרפאים די בקלות.
הנה האנטיביוטיקה וגם העמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה הולכת ומתחזקת (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
זוהי האנטיביוטיקה (באנגלית):
https://youtu.be/OqQxtFcXNGk
תולדות האנטיביוטיקה:
https://youtu.be/ZDqa6gp13Z0
כך האנטיביוטיקה עובדת:
https://youtu.be/y2oaI-jc2uA
וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
מהו אפקט הפלסבו?
אפקט הפלסבו (placebo), או אפקט הפלצבו, הוא ריפוי כתוצאה מכך כשהחולה מקבל טיפול דמה ומצבו הרפואי משתפר. פעמים רבות הפלצבו ניתן כתרופה המצופה, אך ללא המרכיב הפעיל שהוא זה שמביא לריפוי. רופאים רבים נותנים תרופות כמו זריקת מים או כדורי סוכר או קמח בתור פלסבו.
הפלסבו, בעברית "אין בו", הוא בעצם שימוש בכוח האמונה והנפש של האדם, כדי לרפא אותו. אם אדם מאמין שהתרופה תעזור לו ויעילה - הסבירות גבוהה מאד שהתרופה תסייע לו. אם לא יאמין בכך או שיאמין שהתרופה תזיק - סביר שכך יקרה. בשפה המדעית זה נקרא "אוטו-סוגסטיה".
בבדיקות של תרופות חדשות בודקים השוואה של הריפוי שנותנת התרופה החדשה למול תרופת פלסבו. מרבית התרופות החדשות שנכשלות בבדיקות אלה, נופלות בשלב ההשוואתי הזה, כיוון שהפלסבו מסתבר כטוב יותר מולן.
המילה פלצבו באה מלטינית ונהוג לפרש אותה כ"מחמאה" לתרופה או כהשבעת רצון. מקורה בתרגום הלטיני של פסוק מהתנ"ך, שאומר "אשביע את רצון האל בארצות החיים".
ואכן, חלק מהסיבה שפלצבו כל כך עובד הוא בתופעה שנקראת "ריצוי רופא", לפיה החולה מעוניין לדווח שהוא אכן מחלים ותסמיני ההחלמה אכן מקבלים אישורים פיזיולוגים שמעידים עליה. ההסבר לכך נעוץ ב"רפואת אמונה", אותו תהליך אוטו-סוגסטיבי שבו אדם מחלים, משום שהוא מאמין ומשכנע את עצמו שהוא מחלים.
אז זכרו - אמונה מובילה להבראה!
הנה סרטון על הפלצבו (מתורגם):
https://youtu.be/z03FQGlGgo0
על ניסוי באפקט הפלסיבו (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=9qchMrk5VcU?t=22s
הסבר הפלצבו:
https://youtu.be/eL1XM_QYyPc
ועוד הסבר של אפקט הפלסבו:
https://youtu.be/JcPwIQ6GCj8
סרטון שמסביר מהי תרופת פלסבו:
http://youtu.be/v_feOG94IAs?t=29s
הסבר נוסף על הפלסבו (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=7SzlYtLApHs
ודיון על רופאים שעושים שימוש באפקט הפלסיבו (עברית):
https://youtu.be/jUrtakhBfu0
איך גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין ופיתח את האנטיביוטיקה?
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes
איך התגלתה תרופת הכינין למלריה ומה הקשר לקורונה?
כשהתפרץ נגיף הקורונה התפתחו מיתוסים שונים לגבי תרופות עממיות שיכולות להבריא או לחסן כנגדו. אף אחת לא עבדה. אחת מהן הייתה תרופת הכינין (Quinine), המוכרת מהמאות הקודמות בתור תרופה מעולה למלריה.
על פי האגדה, התגלה הכינין בזכות האינדיאנים מהרי האנדים שבפרו. קרה המקרה ובצמאונו ומחוסר ברירה, שתה אינדיאני חולה במלריה מים מרים משלולית והחלים. הוא סיפר לחולים אחרים במלריה שטעם המים היה של קליפת עץ הצינכונה. כשחולים נוספים החלימו כך, התברר להם שממש במקרה נמצאה התרופה למחלה הקשה שבה לקו.
ספרדים מיסיונרים שמעו מהמקומיים על התרופה המסתורית. מלריה הייתה אחת המחלות הקשות בעולם של אותם ימים. המיסיונרים שלחו מקליפת עץ הצינכונה לחבריהם באירופה וחוקרים זיהו את החומר הפעיל בקליפה וכינו אותו כינין. כך הוא הפך לתרופה מעולה.
כדי לרכך את טעמו המר של הכינים, הבריטים פיתחו קוקטייל מיוחד שנקרא ג'ין וטוניק. קוקטייל הג'ין אנד טוניק עשה את העבודה כל כך טוב, עד שווינסטון צ'רצ' יל אמר עליו פעם שהוא הציל חיים של חיילים בריטים יותר מעל תרופה אחרת. כך יצא שמשקה שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין הפך למשקה בריטי סופר פופולרי בכל מקרה.
הפרואנים כל כך גאים בכינין, התרופה הטבעית שמצאו, עד ששילבו את עץ הצינכונה בדגל פרו. באימפריה הבריטית נתנו אותו כצרופה לחיילים הבריטים בארצות כמו הודו והם לגמו קוקטייל נהדר, שהוא גם תרופה.
וכך, במשך תקופה ארוכה שימש הכינין כתרופה היעילה ביותר כנגד מחלת המלריה. בהמשך, כשהטפיל פיתח עמידות לכינין, פותחה כנגדו תרכובת בשם "ארטמיסינין" מצמח הלענה. כיום, הטפיל מגלה סימני עמידות גם בפניה.
הנה המלריה והתולעת שגורמת אותה:
http://youtu.be/IrNL27eWKOI
סיפורו של קוקטייל הג'ין אנד טוניק, שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין:
https://youtu.be/P6_MHuHUMGE
מהי עמידות אנטי-מיקרוביאלית?
העמידות האנטי-מיקרוביאלית (Antimicrobial resistance) היא עמידות של חיידקים כנגד תרופות.
עמידות כזו מתפתחת למשל כשחיידקים או מיקרואורגניזמים דומים, מצליחים לפתח עמידות לתרופה, לאחר שעברו מוטציה, כלומר שינוי גנטי, או שרכשו גן, שמסייע להם לנצח את התרופה.
העמידות הזו של חיידקים שפיתחו עמידות נגד אנטיביוטיקה עלולה להחזיר את המען האנושי לעידן שלפני האנטיביוטיקה, בזמנים שהיו לא מעט זיהומים ומחלות שלא ניתן היה לנצח באמצעות תקופות ולא פעם הסתיימו במוות, רק כי לא הייתה תרופה שריפאה מהם.
זו, אגב, אחת הסיבות שהרופא ידרוש מכם לסיים את כל האנטיביוטיקה שרשם לכם ולא להפסיק באמצע. כי אם תיטלו רק חלק מהכדורים ותפסיקו יש חשש שחלק מהחיידקים שתקפו את גופכם ישרוד, כי הוא לא חוסל עדיין, ויפתח עמידות לתרופה האנטיביוטית הזו. כשהוא יילך ויתרבה יתפתח זן חדש של חיידקים, שעמיד בפני התרופה.
הרופא, מסיבה זו בדיוק, גם לא ייתן לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. כי וירוס מתנהג אחרת מחיידק ולכן אנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה.
מכאן שכל שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי בעתיד. שימוש יתר באנטיביוטיקה גם לא מוביל לרפואה וגם מזיק ליעילות של התרופה האנטיביוטיות בעתיד. ושימוש לא מספק יביא לפיתוח של מחלות שלא ניתן יהיה לרפא באמצעות האנטיביוטיקה.
זה מה שמחייב כל אחד מאיתנו לנהוג באחריות באנטיביוטיקה ולא ליטול אותה ללא מרשם של רופא ולסיים אותה כשמקבלים מהרופאה ולא לדרוש אנטיביוטיקה כנגד וירוס שחליתם בו.
הנה עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה, שהולכת ומתחזקת (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
האנטיביוטיקה והעמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
כי כך האנטיביוטיקה עובדת:
https://youtu.be/y2oaI-jc2uA
וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
איזו טעות הצליחה להדביר מחלת הכולרה?
זה החל כשלואי פסטר זיהה את חיידקי הכולרה כגורם למחלה האיומה. במטרה ליצור חיסון נגד מחלת הכולרה של העופות הוא התכוון להזריק לעופות חיידקי כולרה אלימים. אבל העוזר שלו שגה ולקח בטעות תרבית ישָנה. מתרבית לא טריה זו הזריק העוזר לעופות חיידקי כולרה חלשים, שאיבדו את כוחם האלים.
פסטר הבחין בכך ובמקום לכעוס הוא פשוט ביקש מהעוזר להזריק שוב את החיידקים הנכונים. העוזר הזריק גם לאלה שלהם הזריק את החיסון הישן וגם לעופות נוספים.
זמן מה עבר ולואי פסטר שם לב לתופעה מעניינת - העופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. לעומתם, העופות שקיבלו רק חיידקים אלימים מתו.
פסטר הסיק מכך שחיסון באמצעות חיידקים מוחלשים הוא דרך מצוינת למנוע את המחלה הקטלנית. כך הוא גם פתח פתח לחיפוש מדעי אחרי חיסונים דומים למחלות אחרות.
מאז עובדים כך חיסונים רבים. הגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שנקראים "תאי זיכרון". אלה מקנים לגוף את הזיכרון החיסוני שמאפשר לו לעמוד בעתיד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו.
הנה החיסון הראשון שנותן פסטר לכבשים, כדי לבדוק אם הוא מציל אותם:
http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc?t=14s
על גילוי החיסון למחלת הכולרה:
http://youtu.be/dWv3yq1Uax4
על ג'ון סנואו וריפוי מחלת הכולרה (עברית):
https://youtu.be/zI7r-62HWaM
וסרטון שמסביר איך למנוע כולרה:
http://youtu.be/jG1VNSCsP5Q
מה הקסדה שתרפא בעתיד מחלות מהמוח?
חברת בריינסווי (Brainsway) הישראלית פיתחה קסדה חדשנית שנועדה לטפל בליקויים נפשיים דרך המוח ובמחלות שמשפיעות על תפקוד המוח. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו היא טכנולוגיה שתאפשר בעתיד למכשיר ה-Deep TMS לבצע פעולות שעד עתה נחשבו מדע בדיוני ולהילחם במחלות נפש דוגמת דיכאון, פוסט טראומה ומאניה דיפרסיה ועד למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
החידוש של ברינזוויי הוא מכשיר המצויד בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת פעולות על תאי עצב שנמצאים בעומק של עד 7 סנטימטרים במוח. זו טכנולוגיה שמתעלה על כל טכנולוגיה קודמת, כשהשיא בעבר היה חדירה והשפעה על עצבים הנמצאים בעומק של עד 2 סנטימטרים בלבד בתוך המוח האנושי.
הנה סרטון שמציג את הקסדה של בריינזווי:
http://youtu.be/rwUQVE39m_8
וטיפול בחולה שסובלת מדיכאון בעזרת הקסדה:
http://youtu.be/EKAxJajcJhU
הכאב הוא צורה שבה הגוף החי מפנה את תשומת הלב לבעיה חמורה כלשהי בו. לא פעם הגוף מתקשה להפחית או להפסיק את רמת הכאב ולכן השתמש המין האנושי מאז ומתמיד בשיטות ותרופות שנועדו להפחית את רמת הכאב שאנו חשים.
בימי קדם היו אלה בעיקר עשבי מרפא ורקיחות של חומרים טבעיים שהתגלו כיעילים בהפחתת כאב. בהמשך, נעשה לא פעם שימוש באלכוהול, בחומרי הרדמה או בסמים, בכדי להביא לעירפול חושים, עד למצב של חוסר הכרה.
בסין השתמשו בדיקור במחטים, שיטה שנקראת אקופונקטורה, לשיכוך הכאב. במערב היה גם שימוש בהיפנוזה רפואית לשם כך. שיטה טבעית מודרנית היא הליצנות הרפואית, שבה משתמשים בכוחם של ההומור והצחוק להפחתת כאב, לאחר שהתגלה שהם מייצרים הורמוני אנדורפין, הידועים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף.
בעולם התרופות המודרניות מיוצרים כיום משככי כאבים (Painkillers) משוכללים, שמחקר רב התבצע בכדי לפתחם. משככי הכאבים הללו הם ללא ספק סוג התרופות הנפוץ והשימושי ביותר. בעידן המודרני הפכנו במידה כזו או אחרת לתלויים בהם, בכדי להתמודד עם כאב. לצערנו, יש גם מי שמתמכרים להם, אבל זה כבר סיפור אחר.
איך באמת עובדים משככי הכאבים הללו?
מאז אמצע המאה ה-20, לאחר שהתגלו תופעות לוואי קשות שגרמו משככי כאבים מוקדמים יותר, התרכזו היצרנים בשימוש בפרצטמול, שלא נמצאו בו תופעות לוואי. עובדה זו הפכה אותו מאז למשכך הכאבים הפופולארי ביותר בעולם, בעיקר אגב, להורדת החום. מרבית משככי הכאבים הנפוצים כיום, כמו אקמול, או דקסמול, מתבססים על פרצטמול ויש ויכוחים כיצד בדיוק הוא עובד.
ההשערה המרכזית היא שהפרצטמול נכנס לשימוש בדרך כלל, כשאנו חשים כאב ולא פעם כזה המלווה בעליית חום. זה קורה לרוב כשאנו סובלים מזיהום, דלקת או כאב ראש. הגורמים לכל אלה הם פרוסטגלנדינים, הורמונים שמצויים ברקמות שבאיברי גופנו.
הפרוסטגלנדינים שבמוח נוטים להתפרק, כל אימת שאנו סובלים מזיהום או דלקת. הם מתפרקים לחומצה ארכיונית, שהיא מה שיוצר אצלנו את הכאב.
הכאב הוא תחושה טבעית, שללא משכך כאבים גורמת לנו סבל רב. נטילת פרצטמול עושה פעולה הפוכה לפירוק הפרוסטגלנדינים לאותה חומצה ארכיונית. בפעולתו, "מתלבש" החומר הפעיל שבמשכך הכאבים הזה על הפרוסטגלנדינים ומונע את פירוקם לאותה חומצה. באופן זה הוא מונע את התפשטות תחושת הכאב ומפחית את הכאב. גם תרופות חזקות יותר, כמו אספירין ואיבופרופן, פועלות על הפרוסטגלנדינים, אך בשיטות שונות.
הנה הסבר כימי מתורגם לפעולת משככי הכאבים (מתורגם):
https://youtu.be/9mcuIc5O-DE
אבל איך משככי הכאבים מגיעים למקום בגוף שבו הם צריכים לפעול? (מתורגם)
https://youtu.be/uOcpsXMJcJk
כך פועל האספירין, משכך הכאבים הכי מפורסם:
https://youtu.be/cptI2ec1I44
והכי קדום (מתורגם):
https://youtu.be/uRhkDN2WjzI
אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.
המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.
זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.
הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:
https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s
סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/PkVzXxp943c
הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s
הסבר מדעי באנגלית על מה היא טרשת נפוצה:
https://youtu.be/vd8fznJjpZk
והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:
https://youtu.be/ptsZHqB22sg
כמו כל תרופה, אנטיביוטיקה (Antibiotics) היא תרופה נגד חיידקים. הפיתוח של האנטיביוטיקה חולל מהפכה אדירה בעולם הרפואה. השפעתה החיובית של התרופה האנטיביוטית על ההיסטוריה האנושית היא אדירה.
אנטיביוטיקה היא תרופה שמיועדת לעזור לגוף להתנגד ולהצליח במלחמתו נגד הזיהום של החיידקים.
כל תרופה אנטיביוטית יעילה כנגד חיידקים שרגישים לה. אבל יעילותה הרפואית של האנטיביוטיקה היא בפגיעה ובנזק שהיא גורמת במבנה התא של החיידק, במקום בחיסולו.
זה אומר שתרופות אנטיביוטיות לא הורגות את החיידק, אלא בולמות את ההתפתחות שלו או מחלישות אותו. לכן החיידק לא נעלם מהגוף של החולה אלא נותר בו.
דמיינו עכשיו את החיידקים, הממתינים לשעת כושר שבה הם יוכלו להתרבות, לתקוף שוב, להתחזק ולייצר שוב את המחלה. ההתחזקות הזו נובעת מהעובדה שבתהליך אבולוציוני מרתק הם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה שהחלישה אותם כל כך.
איך זה קורה? - אבולוציה. זוהי עוד דוגמה מדהימה לברירה טבעית, שבה המתאימים שורדים והחלשים לא. החיידקים החלשים הולכים ונעלמים, בעוד שאותם חיידקים שהחומר הגנטי שלהם עבר מוטציה שמסייעת להם לשרוד בנוכחות האנטיביוטיקה הזו, שורדים ומתרבים. מוטציה כזו תמיד תתרחש, במוקדם או במאוחר, אבל תמיד.
הברירה הטבעית הזו היא חלק ממנגנון הישרדות החיידקים. וזו בדיוק הבעיה בתרופות האנטיביוטיות הנהדרות הללו. שימוש שלא לצורך בהן, או שימוש לא נכון, כמו למשל הפסקה מוקדמת של נטילת התרופה, מקטינים את היעילות ואת ההשפעה היעילה שלה כתרופה.
באופן כזה עולם הרפואה הולך ומאבד את יעילות התרופות האנטיביוטיות. בקצב התהליך הזה ניתן לשלוט רק בהקפדה של כל אחד מאיתנו, החולים, על הוראות הרופאים, ליטול תרופות אנטיביוטיות עד הסוף ולעולם לא ליטול אותן על דעת עצמנו וללא מרשם רופא.
כי במצב כזה, של יעילות הולכת ויורדת של אנטיביוטיקה, הולך ומתקרב היום שבו נזדקק לאנטיביוטיקה והיא תהפוך לחסרת אפקטיביות ועקרה ביכולת ההשפעה שלה.
אפשר לדמות את האנושות לשני אנשים על סירה בלב ים, שאחד חותר לעבר החוף והשני מחזיק מקדחה ויוצר ברצפת הסירה חורים, שדרכם נכנסים המים. ככל שהחותר ישכנע את הקודח להתנהג באחריות ולהפסיק לקדוח, הסיכוי של סירה להגיע אל חוף מבטחים גדל.
כי מצבים של יעילות יורדת של האנטיביוטיקה יחייבו פיתוח ושימוש באנטיביוטיקות חזקות ואלימות הרבה יותר כלפי החיידקים, תרופות שנצטרך ליטול לאורך זמן גדול יותר ובמינונים גבוהים מאוד. מצב כזה, ידידי, הוא קשה יותר להבראה ועלול לסכן חיים של חולים שכיום נרפאים די בקלות.
הנה האנטיביוטיקה וגם העמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה הולכת ומתחזקת (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
זוהי האנטיביוטיקה (באנגלית):
https://youtu.be/OqQxtFcXNGk
תולדות האנטיביוטיקה:
https://youtu.be/ZDqa6gp13Z0
כך האנטיביוטיקה עובדת:
https://youtu.be/y2oaI-jc2uA
וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
אפקט הפלסבו (placebo), או אפקט הפלצבו, הוא ריפוי כתוצאה מכך כשהחולה מקבל טיפול דמה ומצבו הרפואי משתפר. פעמים רבות הפלצבו ניתן כתרופה המצופה, אך ללא המרכיב הפעיל שהוא זה שמביא לריפוי. רופאים רבים נותנים תרופות כמו זריקת מים או כדורי סוכר או קמח בתור פלסבו.
הפלסבו, בעברית "אין בו", הוא בעצם שימוש בכוח האמונה והנפש של האדם, כדי לרפא אותו. אם אדם מאמין שהתרופה תעזור לו ויעילה - הסבירות גבוהה מאד שהתרופה תסייע לו. אם לא יאמין בכך או שיאמין שהתרופה תזיק - סביר שכך יקרה. בשפה המדעית זה נקרא "אוטו-סוגסטיה".
בבדיקות של תרופות חדשות בודקים השוואה של הריפוי שנותנת התרופה החדשה למול תרופת פלסבו. מרבית התרופות החדשות שנכשלות בבדיקות אלה, נופלות בשלב ההשוואתי הזה, כיוון שהפלסבו מסתבר כטוב יותר מולן.
המילה פלצבו באה מלטינית ונהוג לפרש אותה כ"מחמאה" לתרופה או כהשבעת רצון. מקורה בתרגום הלטיני של פסוק מהתנ"ך, שאומר "אשביע את רצון האל בארצות החיים".
ואכן, חלק מהסיבה שפלצבו כל כך עובד הוא בתופעה שנקראת "ריצוי רופא", לפיה החולה מעוניין לדווח שהוא אכן מחלים ותסמיני ההחלמה אכן מקבלים אישורים פיזיולוגים שמעידים עליה. ההסבר לכך נעוץ ב"רפואת אמונה", אותו תהליך אוטו-סוגסטיבי שבו אדם מחלים, משום שהוא מאמין ומשכנע את עצמו שהוא מחלים.
אז זכרו - אמונה מובילה להבראה!
הנה סרטון על הפלצבו (מתורגם):
https://youtu.be/z03FQGlGgo0
על ניסוי באפקט הפלסיבו (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=9qchMrk5VcU?t=22s
הסבר הפלצבו:
https://youtu.be/eL1XM_QYyPc
ועוד הסבר של אפקט הפלסבו:
https://youtu.be/JcPwIQ6GCj8
סרטון שמסביר מהי תרופת פלסבו:
http://youtu.be/v_feOG94IAs?t=29s
הסבר נוסף על הפלסבו (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=7SzlYtLApHs
ודיון על רופאים שעושים שימוש באפקט הפלסיבו (עברית):
https://youtu.be/jUrtakhBfu0
תרופות
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes
כשהתפרץ נגיף הקורונה התפתחו מיתוסים שונים לגבי תרופות עממיות שיכולות להבריא או לחסן כנגדו. אף אחת לא עבדה. אחת מהן הייתה תרופת הכינין (Quinine), המוכרת מהמאות הקודמות בתור תרופה מעולה למלריה.
על פי האגדה, התגלה הכינין בזכות האינדיאנים מהרי האנדים שבפרו. קרה המקרה ובצמאונו ומחוסר ברירה, שתה אינדיאני חולה במלריה מים מרים משלולית והחלים. הוא סיפר לחולים אחרים במלריה שטעם המים היה של קליפת עץ הצינכונה. כשחולים נוספים החלימו כך, התברר להם שממש במקרה נמצאה התרופה למחלה הקשה שבה לקו.
ספרדים מיסיונרים שמעו מהמקומיים על התרופה המסתורית. מלריה הייתה אחת המחלות הקשות בעולם של אותם ימים. המיסיונרים שלחו מקליפת עץ הצינכונה לחבריהם באירופה וחוקרים זיהו את החומר הפעיל בקליפה וכינו אותו כינין. כך הוא הפך לתרופה מעולה.
כדי לרכך את טעמו המר של הכינים, הבריטים פיתחו קוקטייל מיוחד שנקרא ג'ין וטוניק. קוקטייל הג'ין אנד טוניק עשה את העבודה כל כך טוב, עד שווינסטון צ'רצ' יל אמר עליו פעם שהוא הציל חיים של חיילים בריטים יותר מעל תרופה אחרת. כך יצא שמשקה שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין הפך למשקה בריטי סופר פופולרי בכל מקרה.
הפרואנים כל כך גאים בכינין, התרופה הטבעית שמצאו, עד ששילבו את עץ הצינכונה בדגל פרו. באימפריה הבריטית נתנו אותו כצרופה לחיילים הבריטים בארצות כמו הודו והם לגמו קוקטייל נהדר, שהוא גם תרופה.
וכך, במשך תקופה ארוכה שימש הכינין כתרופה היעילה ביותר כנגד מחלת המלריה. בהמשך, כשהטפיל פיתח עמידות לכינין, פותחה כנגדו תרכובת בשם "ארטמיסינין" מצמח הלענה. כיום, הטפיל מגלה סימני עמידות גם בפניה.
הנה המלריה והתולעת שגורמת אותה:
http://youtu.be/IrNL27eWKOI
סיפורו של קוקטייל הג'ין אנד טוניק, שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין:
https://youtu.be/P6_MHuHUMGE
העמידות האנטי-מיקרוביאלית (Antimicrobial resistance) היא עמידות של חיידקים כנגד תרופות.
עמידות כזו מתפתחת למשל כשחיידקים או מיקרואורגניזמים דומים, מצליחים לפתח עמידות לתרופה, לאחר שעברו מוטציה, כלומר שינוי גנטי, או שרכשו גן, שמסייע להם לנצח את התרופה.
העמידות הזו של חיידקים שפיתחו עמידות נגד אנטיביוטיקה עלולה להחזיר את המען האנושי לעידן שלפני האנטיביוטיקה, בזמנים שהיו לא מעט זיהומים ומחלות שלא ניתן היה לנצח באמצעות תקופות ולא פעם הסתיימו במוות, רק כי לא הייתה תרופה שריפאה מהם.
זו, אגב, אחת הסיבות שהרופא ידרוש מכם לסיים את כל האנטיביוטיקה שרשם לכם ולא להפסיק באמצע. כי אם תיטלו רק חלק מהכדורים ותפסיקו יש חשש שחלק מהחיידקים שתקפו את גופכם ישרוד, כי הוא לא חוסל עדיין, ויפתח עמידות לתרופה האנטיביוטית הזו. כשהוא יילך ויתרבה יתפתח זן חדש של חיידקים, שעמיד בפני התרופה.
הרופא, מסיבה זו בדיוק, גם לא ייתן לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. כי וירוס מתנהג אחרת מחיידק ולכן אנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה.
מכאן שכל שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, הוא הרסני ליעילותה בריפוי בעתיד. שימוש יתר באנטיביוטיקה גם לא מוביל לרפואה וגם מזיק ליעילות של התרופה האנטיביוטיות בעתיד. ושימוש לא מספק יביא לפיתוח של מחלות שלא ניתן יהיה לרפא באמצעות האנטיביוטיקה.
זה מה שמחייב כל אחד מאיתנו לנהוג באחריות באנטיביוטיקה ולא ליטול אותה ללא מרשם של רופא ולסיים אותה כשמקבלים מהרופאה ולא לדרוש אנטיביוטיקה כנגד וירוס שחליתם בו.
הנה עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה, שהולכת ומתחזקת (עברית):
https://youtu.be/19IXUtZ0AfI
האנטיביוטיקה והעמידות שמצליחים לפתח חיידקים מסוימים אליה (מתורגם):
https://youtu.be/znnp-Ivj2ek
כי כך האנטיביוטיקה עובדת:
https://youtu.be/y2oaI-jc2uA
וכך מפתחי האנטיביוטיקה יוצרים פיתוחים מדהימים נגד חיידקים שהולכים ומפתחים עמידות נגדה (מתורגם):
https://youtu.be/xZbcwi7SfZE?long=yes
זה החל כשלואי פסטר זיהה את חיידקי הכולרה כגורם למחלה האיומה. במטרה ליצור חיסון נגד מחלת הכולרה של העופות הוא התכוון להזריק לעופות חיידקי כולרה אלימים. אבל העוזר שלו שגה ולקח בטעות תרבית ישָנה. מתרבית לא טריה זו הזריק העוזר לעופות חיידקי כולרה חלשים, שאיבדו את כוחם האלים.
פסטר הבחין בכך ובמקום לכעוס הוא פשוט ביקש מהעוזר להזריק שוב את החיידקים הנכונים. העוזר הזריק גם לאלה שלהם הזריק את החיסון הישן וגם לעופות נוספים.
זמן מה עבר ולואי פסטר שם לב לתופעה מעניינת - העופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. לעומתם, העופות שקיבלו רק חיידקים אלימים מתו.
פסטר הסיק מכך שחיסון באמצעות חיידקים מוחלשים הוא דרך מצוינת למנוע את המחלה הקטלנית. כך הוא גם פתח פתח לחיפוש מדעי אחרי חיסונים דומים למחלות אחרות.
מאז עובדים כך חיסונים רבים. הגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שנקראים "תאי זיכרון". אלה מקנים לגוף את הזיכרון החיסוני שמאפשר לו לעמוד בעתיד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו.
הנה החיסון הראשון שנותן פסטר לכבשים, כדי לבדוק אם הוא מציל אותם:
http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc?t=14s
על גילוי החיסון למחלת הכולרה:
http://youtu.be/dWv3yq1Uax4
על ג'ון סנואו וריפוי מחלת הכולרה (עברית):
https://youtu.be/zI7r-62HWaM
וסרטון שמסביר איך למנוע כולרה:
http://youtu.be/jG1VNSCsP5Q
חברת בריינסווי (Brainsway) הישראלית פיתחה קסדה חדשנית שנועדה לטפל בליקויים נפשיים דרך המוח ובמחלות שמשפיעות על תפקוד המוח. מה שתורם ליכולת המופלאה הזו היא טכנולוגיה שתאפשר בעתיד למכשיר ה-Deep TMS לבצע פעולות שעד עתה נחשבו מדע בדיוני ולהילחם במחלות נפש דוגמת דיכאון, פוסט טראומה ומאניה דיפרסיה ועד למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון.
החידוש של ברינזוויי הוא מכשיר המצויד בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת פעולות על תאי עצב שנמצאים בעומק של עד 7 סנטימטרים במוח. זו טכנולוגיה שמתעלה על כל טכנולוגיה קודמת, כשהשיא בעבר היה חדירה והשפעה על עצבים הנמצאים בעומק של עד 2 סנטימטרים בלבד בתוך המוח האנושי.
הנה סרטון שמציג את הקסדה של בריינזווי:
http://youtu.be/rwUQVE39m_8
וטיפול בחולה שסובלת מדיכאון בעזרת הקסדה:
http://youtu.be/EKAxJajcJhU
מהו הסיפור היצרי של גילוי האינסולין?
יצרים, אגו, כסף וכבוד - כל אלה שימשו בתולדות המדע לא פעם והביאו אנשים למקומות גבוהים ולהישגים על-זמניים ומשני-עולם, אך גם לתחתיות ולהתנהגות מכוערת, יצרית ואפילו לא אנושית.
סיפור גילוי האינסולין (insulin) הוא אחד מהסיפורים המדעיים היצריים והמכוערים בתולדות המדע.
השנה היא 1922 וזריקת האינסולין הראשונה בהיסטוריה ניתנת ללאונרד תומפסון, חולה בן 14 שהיה עתיד למות מסוכרת בתוך זמן קצר. הוא חי מאז חייבים טובים והמשיך לחיות בזכות האינסולין.
עד אותם ימים מחלת הסוכרת הייתה תלויה באינסולין שמייצר הגוף ושאחראי בגוף לאיזון רמות הסוכר בדם. למעשה, הפגיעה בייצור האינסולין הטבעי, מה שאנו קוראים "סוכרת", הייתה מחלה חשוכת מרפא שהסתיימה בדרך כלל במוות, תוך זמן קצר.
אבל שנה קודם, ב-1921, הצליחו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד לראשונה את האינסולין.
השניים, פרדריק בנטינג וצ'רלס בסט, עשו את המחקר במעבדה באוניברסיטה, שנוהלה בידי הפיסיולוג ג'ון מקלאוד.
מקלאוד היה ראש המעבדה שבה עבדו השניים על המחקר, אבל הקשר שלו למחקר עצמו היה קלוש.
קלוש, אלא אם מחשיבים את העובדה שהוא לא האמין במחקר של השניים, לא עזר להם ואף התנגד למחקר כולו. רק משהתברר לו שבנטינג גילה תגלית חשובה, תגלית המקדמת אותם לעבר בידוד האינסולין, הוא ניצל את כוחו לתרמית של ממש.
רופא צעיר בשם קוליפ מונה בסודיות על ידי מקלאוד, כדי שישיג את בנטינג ובסט. כך תכנן מקלאוד להצליח לעקוף את בנטינג ולהיחשב לבעל התגלית הגדולה של בידוד האינסולין.
אבל הצדק ניצח ובנטינג ועוזרו בסט השלימו את המחקר ויצרו את טיפול האינסולין. הטיפול הזה החל להציל חולי סוכרת וחולל סערה של אופטימיות באשר לעתיד הניצחון על המחלה.
ההישג היה כביר. בנטינג, שלא היה רופא, קיבל בזכות התגלית את הדוקטורט שלו גם ברפואה. בסט היה ונשאר סטודנט לרפואה, אבל ישלים די מהר את לימודיו ויהפוך לרופא מעוטר ונערץ.
בנטינג ומקלאוד זכו על התגלית המדהימה
בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה בשנת 1923.
רגע, מה?
קראתם נכון. בנטינג מקלאוד הם שזכו על התגלית בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה.
כן. ההחלטה של ועדת הפרס, לחלק את הנובל בין בנטינג ומקלאוד, במקום בין צמד החוקרים האמיתיים בנטינג ובסט, חוללה סערה. למעשה, עד היום היא מעוררת מחלוקת שאינה נגמרת. החוקרים הצעירים וכל מי שמסביבם הרגישו כמה הדבר לא צודק אבל ההחלטה בוועדת נובל נותרה ללא שינוי.
ד"ר בנטינג יצא גבר. בזכות תגליתו הוא הפך לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה מבין זוכי פרס הנובל לרפואה. אבל הוא היה לא רק גאון אלא גם בן אדם, חוקר וחבר טוב. את כספי חצי הפרס שבהם זכה הוא חלק עם בסט, עוזרו ושותפו לתגלית ששינתה את העולם. מקלאוד, בניגוד לו, לקח את המחצית שלו לעצמו.
אגב, על אף פרס הנובל שהוענק למקלאוד, הקהילה המדעית מכירה כמגלי האינסולין רק בבנטינג ובבסט. מנהל המעבדה שלא האמין בשניים ואף ניסה להכשילם לא מוזכר בפרסומים מדעיים, מלבד בפרסומים הרשמיים והלא נחשבים הקשורים בפרס נובל.
את סיפור הגילוי והמאבק בין הרופאים ניתן לראות בסרט הקולנוע "די תהילה לכל" (Glory Enough for All).
ואגב, כל הניסיונות שנעשו באותה תקופה לייצר אינסולין באופן מלאכותי, בכמויות שנדרשו כדי לטפל בחולים, נכשלו. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 המשיכו להפיק אותו מלבלבים של חזירים וכלבים.
רק לקראת סוף המאה הקודמת הצליחו לפתח אינסולין בהנדסה גנטית. השיטה, אגב, מעוררת הערצה לכשעצמה. חוקרים חיברו את הגן שאחראי לייצור האינסולין לחיידקים ואלו מייצרים כמויות גדולות של אינסולין. שיטה זו מייצרת היום חלק ניכר מהאינסולין שמזריקים חולי סוכרת וכיום נבחנות גם כמוסות אינסולין, לבליעה במקום הזרקה.
הנה סיפורה של תרופת האינסולין והגילוי המסעיר של השניים (מתורגם):
https://youtu.be/k_3hbrqLZ5U
על גילוי התרופה בידי בנטינג ובסט:
https://youtu.be/TOKlH7C41M8
היחיד שאין עליו ויכוח הוא ד"ר בנטינג, צעיר זוכי פרס הנובל לרפואה בהיסטוריה:
https://youtu.be/5Nt9RKg2vPU
סרטון לילדים המתאר את הרגע בו הכריעו את מחלת הסוכרת:
https://youtu.be/JXKXobieDKs
תולדות האינסולין והתרופה לסוכרת מאז גילויה:
https://youtu.be/ZVa0BZnSd_A
על גילוי האינסולין:
https://youtu.be/Gk1D4VgM8jY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/FfMgBnvK_xY
וגלולת האינסולין שפותחה 100 שנה אחר כך:
https://youtu.be/ORqsnxxcyBY
יצרים, אגו, כסף וכבוד - כל אלה שימשו בתולדות המדע לא פעם והביאו אנשים למקומות גבוהים ולהישגים על-זמניים ומשני-עולם, אך גם לתחתיות ולהתנהגות מכוערת, יצרית ואפילו לא אנושית.
סיפור גילוי האינסולין (insulin) הוא אחד מהסיפורים המדעיים היצריים והמכוערים בתולדות המדע.
השנה היא 1922 וזריקת האינסולין הראשונה בהיסטוריה ניתנת ללאונרד תומפסון, חולה בן 14 שהיה עתיד למות מסוכרת בתוך זמן קצר. הוא חי מאז חייבים טובים והמשיך לחיות בזכות האינסולין.
עד אותם ימים מחלת הסוכרת הייתה תלויה באינסולין שמייצר הגוף ושאחראי בגוף לאיזון רמות הסוכר בדם. למעשה, הפגיעה בייצור האינסולין הטבעי, מה שאנו קוראים "סוכרת", הייתה מחלה חשוכת מרפא שהסתיימה בדרך כלל במוות, תוך זמן קצר.
אבל שנה קודם, ב-1921, הצליחו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד לראשונה את האינסולין.
השניים, פרדריק בנטינג וצ'רלס בסט, עשו את המחקר במעבדה באוניברסיטה, שנוהלה בידי הפיסיולוג ג'ון מקלאוד.
מקלאוד היה ראש המעבדה שבה עבדו השניים על המחקר, אבל הקשר שלו למחקר עצמו היה קלוש.
קלוש, אלא אם מחשיבים את העובדה שהוא לא האמין במחקר של השניים, לא עזר להם ואף התנגד למחקר כולו. רק משהתברר לו שבנטינג גילה תגלית חשובה, תגלית המקדמת אותם לעבר בידוד האינסולין, הוא ניצל את כוחו לתרמית של ממש.
רופא צעיר בשם קוליפ מונה בסודיות על ידי מקלאוד, כדי שישיג את בנטינג ובסט. כך תכנן מקלאוד להצליח לעקוף את בנטינג ולהיחשב לבעל התגלית הגדולה של בידוד האינסולין.
אבל הצדק ניצח ובנטינג ועוזרו בסט השלימו את המחקר ויצרו את טיפול האינסולין. הטיפול הזה החל להציל חולי סוכרת וחולל סערה של אופטימיות באשר לעתיד הניצחון על המחלה.
ההישג היה כביר. בנטינג, שלא היה רופא, קיבל בזכות התגלית את הדוקטורט שלו גם ברפואה. בסט היה ונשאר סטודנט לרפואה, אבל ישלים די מהר את לימודיו ויהפוך לרופא מעוטר ונערץ.
בנטינג ומקלאוד זכו על התגלית המדהימה
בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה בשנת 1923.
רגע, מה?
קראתם נכון. בנטינג מקלאוד הם שזכו על התגלית בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה.
כן. ההחלטה של ועדת הפרס, לחלק את הנובל בין בנטינג ומקלאוד, במקום בין צמד החוקרים האמיתיים בנטינג ובסט, חוללה סערה. למעשה, עד היום היא מעוררת מחלוקת שאינה נגמרת. החוקרים הצעירים וכל מי שמסביבם הרגישו כמה הדבר לא צודק אבל ההחלטה בוועדת נובל נותרה ללא שינוי.
ד"ר בנטינג יצא גבר. בזכות תגליתו הוא הפך לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה מבין זוכי פרס הנובל לרפואה. אבל הוא היה לא רק גאון אלא גם בן אדם, חוקר וחבר טוב. את כספי חצי הפרס שבהם זכה הוא חלק עם בסט, עוזרו ושותפו לתגלית ששינתה את העולם. מקלאוד, בניגוד לו, לקח את המחצית שלו לעצמו.
אגב, על אף פרס הנובל שהוענק למקלאוד, הקהילה המדעית מכירה כמגלי האינסולין רק בבנטינג ובבסט. מנהל המעבדה שלא האמין בשניים ואף ניסה להכשילם לא מוזכר בפרסומים מדעיים, מלבד בפרסומים הרשמיים והלא נחשבים הקשורים בפרס נובל.
את סיפור הגילוי והמאבק בין הרופאים ניתן לראות בסרט הקולנוע "די תהילה לכל" (Glory Enough for All).
ואגב, כל הניסיונות שנעשו באותה תקופה לייצר אינסולין באופן מלאכותי, בכמויות שנדרשו כדי לטפל בחולים, נכשלו. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 המשיכו להפיק אותו מלבלבים של חזירים וכלבים.
רק לקראת סוף המאה הקודמת הצליחו לפתח אינסולין בהנדסה גנטית. השיטה, אגב, מעוררת הערצה לכשעצמה. חוקרים חיברו את הגן שאחראי לייצור האינסולין לחיידקים ואלו מייצרים כמויות גדולות של אינסולין. שיטה זו מייצרת היום חלק ניכר מהאינסולין שמזריקים חולי סוכרת וכיום נבחנות גם כמוסות אינסולין, לבליעה במקום הזרקה.
הנה סיפורה של תרופת האינסולין והגילוי המסעיר של השניים (מתורגם):
https://youtu.be/k_3hbrqLZ5U
על גילוי התרופה בידי בנטינג ובסט:
https://youtu.be/TOKlH7C41M8
היחיד שאין עליו ויכוח הוא ד"ר בנטינג, צעיר זוכי פרס הנובל לרפואה בהיסטוריה:
https://youtu.be/5Nt9RKg2vPU
סרטון לילדים המתאר את הרגע בו הכריעו את מחלת הסוכרת:
https://youtu.be/JXKXobieDKs
תולדות האינסולין והתרופה לסוכרת מאז גילויה:
https://youtu.be/ZVa0BZnSd_A
על גילוי האינסולין:
https://youtu.be/Gk1D4VgM8jY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/FfMgBnvK_xY
וגלולת האינסולין שפותחה 100 שנה אחר כך:
https://youtu.be/ORqsnxxcyBY
ממה פוחד ההיפוכנודר?
היפוכונדרים (Hypochonders) הם אנשים שעסוקים ומוטרדים לא פעם בפחד שהם סובלים ממחלה קשה. לרוב ההיפוכונדר מבסס את הפחד הזה על פירוש לא נכון של תסמינים שונים בגוף וסימני התנהגות. יכולים להתרחש שינויים במידת החרדה אצל ההיפוכונדרים, אבל לרוב יש אצלם מידה גבוהה של חרדה ממחלות. לעיתים החרדה הזו היא ממחלה של מישהו קרוב ולאו דווקא אצלם.
חרדת הבריאות אצל ההיפוכונדרים מביאים אולם לעיסוק כפייתי בבריאותם. כך יכולים כל התנהגות, תחושה פיזית או תגובה של הגוף, להתפרש כסימן לכך שהם אכן חולים במחלה פנימית שלא מגלים אותה.
לא פעם מביא העיסוק הבלתי-פוסק במחלה ש"המציאו" ההיפוכונדרים לפגיעה בחיי היום-יום שלהם ואף למצוקה קשה, שמביא הפחד מהמחלה האיומה והנסתרת שהרופאים לא מאבחנים לדעתם כראוי. טענות, כעס ותסכול כלפי הרופא שלא מאשר בדיקות נחוצות לדעת ה"חולה" נפוצים מאד בקרבם. למען ההגינות צריך לציין שהיו גם מקרים בהם פטרו אנשים כהיפוכונדרים ולהסוף הסתבר שהם צדקו והרופאים הם שלא איתרו את המחלה.. או במילים אחרות "זה שאתה היפוכונדר, זה לא אומר שאתה לא חולה.."
לא פעם מתנהג ההיפוכונדר כחולה לכל דבר. מנטילת תרופות לא נחוצות ועד הימנעות מפעילויות בשל "המחלה", ביצוע בדיקות לא הכרחיות ואף התבודדות "בשל הצורך להחלים"..
המושג "היפוכונדריה" בא מהשפה היוונית, בה פירוש המלה "היפו" היה מתחת, ו"כונדרוס" הוא סחוס. הסיבה היא שביוון העתיקה יוחסו בטעות כאבים בלתי מוסברים לסחוס של קשת הצלעות.
הנה מחלת ההיפוכנדריה:
http://youtu.be/P1JYF9OimO4?t=39s
ההיפוכונדר הכי מוצלח בטלוויזיה שלנו היה יורם:
http://youtu.be/TwroeIgmUto
קדימון לקומדיה צרפתית על היפוכונדר מצחיק:
http://youtu.be/yRm_5pOj2M8
ופרומו לסדרה על היפוכונדרים שמקבלים טיפול:
http://youtu.be/iTFa-cHOwiY
היפוכונדרים (Hypochonders) הם אנשים שעסוקים ומוטרדים לא פעם בפחד שהם סובלים ממחלה קשה. לרוב ההיפוכונדר מבסס את הפחד הזה על פירוש לא נכון של תסמינים שונים בגוף וסימני התנהגות. יכולים להתרחש שינויים במידת החרדה אצל ההיפוכונדרים, אבל לרוב יש אצלם מידה גבוהה של חרדה ממחלות. לעיתים החרדה הזו היא ממחלה של מישהו קרוב ולאו דווקא אצלם.
חרדת הבריאות אצל ההיפוכונדרים מביאים אולם לעיסוק כפייתי בבריאותם. כך יכולים כל התנהגות, תחושה פיזית או תגובה של הגוף, להתפרש כסימן לכך שהם אכן חולים במחלה פנימית שלא מגלים אותה.
לא פעם מביא העיסוק הבלתי-פוסק במחלה ש"המציאו" ההיפוכונדרים לפגיעה בחיי היום-יום שלהם ואף למצוקה קשה, שמביא הפחד מהמחלה האיומה והנסתרת שהרופאים לא מאבחנים לדעתם כראוי. טענות, כעס ותסכול כלפי הרופא שלא מאשר בדיקות נחוצות לדעת ה"חולה" נפוצים מאד בקרבם. למען ההגינות צריך לציין שהיו גם מקרים בהם פטרו אנשים כהיפוכונדרים ולהסוף הסתבר שהם צדקו והרופאים הם שלא איתרו את המחלה.. או במילים אחרות "זה שאתה היפוכונדר, זה לא אומר שאתה לא חולה.."
לא פעם מתנהג ההיפוכונדר כחולה לכל דבר. מנטילת תרופות לא נחוצות ועד הימנעות מפעילויות בשל "המחלה", ביצוע בדיקות לא הכרחיות ואף התבודדות "בשל הצורך להחלים"..
המושג "היפוכונדריה" בא מהשפה היוונית, בה פירוש המלה "היפו" היה מתחת, ו"כונדרוס" הוא סחוס. הסיבה היא שביוון העתיקה יוחסו בטעות כאבים בלתי מוסברים לסחוס של קשת הצלעות.
הנה מחלת ההיפוכנדריה:
http://youtu.be/P1JYF9OimO4?t=39s
ההיפוכונדר הכי מוצלח בטלוויזיה שלנו היה יורם:
http://youtu.be/TwroeIgmUto
קדימון לקומדיה צרפתית על היפוכונדר מצחיק:
http://youtu.be/yRm_5pOj2M8
ופרומו לסדרה על היפוכונדרים שמקבלים טיפול:
http://youtu.be/iTFa-cHOwiY
איך גילה ג'נר את החיסון נגד אבעבועות שחורות?
פיתוח החיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox) הוא סיפור של תגלית אקראית, שכולו דוגמה לתושיה ולאומץ של רופא חוקר שגילה דבר במקרה וזיהה בו את התרופה למחלה איומה ומדבקת, שקטלה במהלך הדורות מאות מיליוני בני אדם.
זה סיפורו של רופא כפרי בריטי בשם אדוארד ג'נר (Edward Jenner). הוא הבחין בתופעה מעניינת, שלא נראתה לו סתמית. הוא שם לב שנערות שעבדו בחליבת פרות, היו נדבקות לפעמים באבעבועות הפרות, מחלת עור קלה יחסית שאינה מסכנת חיים. אבל מה שמשך את תשומת ליבו הייתה העובדה שאותן הנערות שנדבקו באבעבועות הפרות, לא נדבקו באבעבועות שחורות. זאת על אף שמגפת האבעבועות שחורות פגעה בהרבה אנשים בסביבתן.
ג'נר חקר את התופעה במשך יותר מעשרים שנה. התעוזה והבטחון שלו בשיטה המדעית הביאו אותו במהלך המחקר לניסוי נועז מאין כמותו. הוא הדביק את בנו בגרסה קלה של אבעבועות הפרות ולאחר כמה חודשים הזריק לו את נגיף האבעבועות השחורות. לשמחתו הרבה, ג'נר אימת את עמידותו של הילד בפני המחלה. הוא המשיך ובדק את השיטה וחיסן עוד מספר ילדים נגד אבעבועות שחורות.
התגלית שהוא גילה והוכיח בניסוייו היא שלאחר ההידבקות באבעבועות הפרות, הגוף מחוסן גם כנגד אבעבועות הפרות, אבל גם כנגד אבעבועות שחורות, מחלה קשה הרבה יותר ומסכנת חיים של ממש.
ג'נר הוכיח שזה נובע מכך שהנגיף שגורם לאבעבועות הפרות הוא מאותה המשפחה של הנגיף שגורם לאבעבועות שחורות. כך התגבר החיסון הצולב שגילה ג'נר על אחת המחלות האיומות בתולדות האנושות.
הרופא והחוקר החכם הזה הבין עתה שלאחר דורות רבים של קטל מהמחלה האיומה בהיסטוריה, יש בידיו סוף סוף את הנשק הרפואי שיחסל אותה. יש לו חיסון מוכח ויעיל נגד אבעבועות שחורות.
אבל למעשה פיצח ג'נר משהו הרבה יותר גדול. הוא גילה את הזיכרון החיסוני של הגוף והניח את הבסיס המדעי לעולם החיסונים כולו. הוא היה החלוץ של מדע האימונולוגיה.
בשנת 1979, לאחר מספר שנים שבהם לא התגלה אף מקרה של אבעבועות שחורות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת האבעבועות שחורות נעלמה סופית מהעולם. כך הפכה האבעבועות שחורות להיות המחלה המדבקת הראשונה בהיסטוריה שהוכחדה לחלוטין. המדהים הוא שלא מדענים רבי-ידע ועתירי זמן ותקציבי מחקר עשו זאת. זה היה רופא כפרי, איש סקרן וערני שחיסל את המחלה הנוראה והקטלנית בהיסטוריה לתמיד.
ההישג הרפואי של ג'נר הוא ייחודי בהיסטוריה, כי אבעבועות שחורות היא המגפה היחידה שהאדם הצליח למגר לחלוטין. עם כל השאר אנו ממשיכים לחיות, גם אם אינן מהוות איום על חיינו ומקווים שלא יצוץ זן חדש ועמיד בעתיד.
הנה סיפורו של ג'נר, שלא רק גילה את החיסון לוירוס אלא היה החלוץ בחיסונים המדעיים:
https://youtu.be/E_PKQ_M7AtU
על התגלית המופלאה שסימנה את עולם החיסונים:
http://youtu.be/jJwGNPRmyTI
על המגפה של אבעבועות שחורות (עברית):
https://youtu.be/hTGdetPBhho
והחיסון נגד האבעבועות השחורות (מתורגם):
http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s
פיתוח החיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox) הוא סיפור של תגלית אקראית, שכולו דוגמה לתושיה ולאומץ של רופא חוקר שגילה דבר במקרה וזיהה בו את התרופה למחלה איומה ומדבקת, שקטלה במהלך הדורות מאות מיליוני בני אדם.
זה סיפורו של רופא כפרי בריטי בשם אדוארד ג'נר (Edward Jenner). הוא הבחין בתופעה מעניינת, שלא נראתה לו סתמית. הוא שם לב שנערות שעבדו בחליבת פרות, היו נדבקות לפעמים באבעבועות הפרות, מחלת עור קלה יחסית שאינה מסכנת חיים. אבל מה שמשך את תשומת ליבו הייתה העובדה שאותן הנערות שנדבקו באבעבועות הפרות, לא נדבקו באבעבועות שחורות. זאת על אף שמגפת האבעבועות שחורות פגעה בהרבה אנשים בסביבתן.
ג'נר חקר את התופעה במשך יותר מעשרים שנה. התעוזה והבטחון שלו בשיטה המדעית הביאו אותו במהלך המחקר לניסוי נועז מאין כמותו. הוא הדביק את בנו בגרסה קלה של אבעבועות הפרות ולאחר כמה חודשים הזריק לו את נגיף האבעבועות השחורות. לשמחתו הרבה, ג'נר אימת את עמידותו של הילד בפני המחלה. הוא המשיך ובדק את השיטה וחיסן עוד מספר ילדים נגד אבעבועות שחורות.
התגלית שהוא גילה והוכיח בניסוייו היא שלאחר ההידבקות באבעבועות הפרות, הגוף מחוסן גם כנגד אבעבועות הפרות, אבל גם כנגד אבעבועות שחורות, מחלה קשה הרבה יותר ומסכנת חיים של ממש.
ג'נר הוכיח שזה נובע מכך שהנגיף שגורם לאבעבועות הפרות הוא מאותה המשפחה של הנגיף שגורם לאבעבועות שחורות. כך התגבר החיסון הצולב שגילה ג'נר על אחת המחלות האיומות בתולדות האנושות.
הרופא והחוקר החכם הזה הבין עתה שלאחר דורות רבים של קטל מהמחלה האיומה בהיסטוריה, יש בידיו סוף סוף את הנשק הרפואי שיחסל אותה. יש לו חיסון מוכח ויעיל נגד אבעבועות שחורות.
אבל למעשה פיצח ג'נר משהו הרבה יותר גדול. הוא גילה את הזיכרון החיסוני של הגוף והניח את הבסיס המדעי לעולם החיסונים כולו. הוא היה החלוץ של מדע האימונולוגיה.
בשנת 1979, לאחר מספר שנים שבהם לא התגלה אף מקרה של אבעבועות שחורות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת האבעבועות שחורות נעלמה סופית מהעולם. כך הפכה האבעבועות שחורות להיות המחלה המדבקת הראשונה בהיסטוריה שהוכחדה לחלוטין. המדהים הוא שלא מדענים רבי-ידע ועתירי זמן ותקציבי מחקר עשו זאת. זה היה רופא כפרי, איש סקרן וערני שחיסל את המחלה הנוראה והקטלנית בהיסטוריה לתמיד.
ההישג הרפואי של ג'נר הוא ייחודי בהיסטוריה, כי אבעבועות שחורות היא המגפה היחידה שהאדם הצליח למגר לחלוטין. עם כל השאר אנו ממשיכים לחיות, גם אם אינן מהוות איום על חיינו ומקווים שלא יצוץ זן חדש ועמיד בעתיד.
הנה סיפורו של ג'נר, שלא רק גילה את החיסון לוירוס אלא היה החלוץ בחיסונים המדעיים:
https://youtu.be/E_PKQ_M7AtU
על התגלית המופלאה שסימנה את עולם החיסונים:
http://youtu.be/jJwGNPRmyTI
על המגפה של אבעבועות שחורות (עברית):
https://youtu.be/hTGdetPBhho
והחיסון נגד האבעבועות השחורות (מתורגם):
http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s
מהו מזון המלכות של הדבורים?
מזון מלכות (Royal Jelly) הוא מזון מיוחד שמקבלות מלכות הדבורים כדי שיוכלו ללדת.
מהי הפעילות המיוחדת שהן עושות?
מלכות דבורים הן דבורים רגילות שטופחו בצעירותן בידי הכוורת, כדי שמהן ייצאו הדורות הבאים של הוולדות. למעשה, הן היחידות בקן שהביצים שלהן יהפכו לדבורים. כת השאר רק עובדות בקן וחיות בו.
אורך החיים של מלכת הדבורים נדיר ויש לה פעילות מיוחדת משלה בקן. משום כך היא צריכה לקבל מזון שיבטיח התפתחות מהירה, חילוף חומרים יעיל ובעיקר פוריות גבוהה. למזון המיוחד הזה קוראים מזון מלכות והוא מחוזק במיוחד ונועד לייצר לה תנאים גופניים מיטביים.
מה הופך את מזון המלכות למיוחד כל כך?
מזון מלכות הוא מזון מועשר, שמאפשר להן לגדול ולהיות המלכות הבאות של הקן. רק אחת מהן תחליף בבוא היום את מלכת הדבורים הקיימת והיא חייבת להיות פוריה מאוד, כדי שהקן ימשיך לפרוח ולגדול.
מלכת הדבורים יולדת ולדות רבות של דבורים. רק אחת מהדבורים שיגודלו לתפקיד תוכנס לתא המלכה שבו תקבל מזון מלכות מיוחד ותהיה בעתיד מלכת דבורים בעצמה.
המלכה זהה לחלוטין מבחינה גנטית לפועלות שבכוורת, אבל בזכות מזון המלכות היא עתידה להתפתח אחרת מהן. בהדרגה היא תיראה ותתנהג שונה, תהיה הרבה יותר שמנה ומפותחת ומאוד פוריה.
אגב, בני האדם מנצלים את מזון המלכות הזה בימינו לייצור של תרופות ומוצרי טיפוח.
הנה רדיית מזון המלכות (ללא מילים):
https://youtu.be/Fteqn5lbZuo
כך נוצר מזון המלכות של הדבורים:
https://youtu.be/bKucqkgZxAw
וכך קוצרים או רודים את מזון המלכות:
https://youtu.be/YXgPLnBK41I
מזון מלכות (Royal Jelly) הוא מזון מיוחד שמקבלות מלכות הדבורים כדי שיוכלו ללדת.
מהי הפעילות המיוחדת שהן עושות?
מלכות דבורים הן דבורים רגילות שטופחו בצעירותן בידי הכוורת, כדי שמהן ייצאו הדורות הבאים של הוולדות. למעשה, הן היחידות בקן שהביצים שלהן יהפכו לדבורים. כת השאר רק עובדות בקן וחיות בו.
אורך החיים של מלכת הדבורים נדיר ויש לה פעילות מיוחדת משלה בקן. משום כך היא צריכה לקבל מזון שיבטיח התפתחות מהירה, חילוף חומרים יעיל ובעיקר פוריות גבוהה. למזון המיוחד הזה קוראים מזון מלכות והוא מחוזק במיוחד ונועד לייצר לה תנאים גופניים מיטביים.
מה הופך את מזון המלכות למיוחד כל כך?
מזון מלכות הוא מזון מועשר, שמאפשר להן לגדול ולהיות המלכות הבאות של הקן. רק אחת מהן תחליף בבוא היום את מלכת הדבורים הקיימת והיא חייבת להיות פוריה מאוד, כדי שהקן ימשיך לפרוח ולגדול.
מלכת הדבורים יולדת ולדות רבות של דבורים. רק אחת מהדבורים שיגודלו לתפקיד תוכנס לתא המלכה שבו תקבל מזון מלכות מיוחד ותהיה בעתיד מלכת דבורים בעצמה.
המלכה זהה לחלוטין מבחינה גנטית לפועלות שבכוורת, אבל בזכות מזון המלכות היא עתידה להתפתח אחרת מהן. בהדרגה היא תיראה ותתנהג שונה, תהיה הרבה יותר שמנה ומפותחת ומאוד פוריה.
אגב, בני האדם מנצלים את מזון המלכות הזה בימינו לייצור של תרופות ומוצרי טיפוח.
הנה רדיית מזון המלכות (ללא מילים):
https://youtu.be/Fteqn5lbZuo
כך נוצר מזון המלכות של הדבורים:
https://youtu.be/bKucqkgZxAw
וכך קוצרים או רודים את מזון המלכות:
https://youtu.be/YXgPLnBK41I
מהם נאנו-תאי הרפאים שיובילו תרופות לתא הסרטני?
"נאנו תאי רפאים" הם תאים שיוכלו לשאת תרופות אל תוך הגידול הסרטני ולשחרר אותן שם, כדי לפגוע בגידול, ללא פגיעה בגוף וברקמות הבריאות שבו. תאי הרפאים הם תאי גזע שרוקנו מהתוכן שלהם והפכו לתאים שעשויים רק מקרום התא ואז הוקטנו לגודל נאנו-מטרי.
מדובר בגודל תא זעיר ביותר, כשכל נאנו תא שכזה ניתן לטעון בתרופות מדויקות לחיסול הגידול הסרטני. יתרונו הגדול של התא הזעיר, הוא היותו חסין מהשפעות של גוף החולה, מה שאומר שמערכת החיסון של הגוף לא תדחה אותו ואת חבריו.
בקיצור, את אותם תאי הרפאים הזעירים ניתן יהיה "להסיע" אל הגידול הסרטני ולשחרר בו ורק בו, את התרופות. האמת היא שלא מדובר בהנעה מכוונת של נאנו-תאי הרפאים אל עבר הגידול, אלא בתנועה חופשית שלהם ברחבי הגוף, עד שהם נתקלים בגידול ומשמידים אותו באמצעות התרופות שהם משחררים רק בהיותם בתוכו.
הנה ננו-תאי רפאים שיילחמו בעתיד בסרטן (עברית):
https://youtu.be/Zf1XdKkYgZo
"נאנו תאי רפאים" הם תאים שיוכלו לשאת תרופות אל תוך הגידול הסרטני ולשחרר אותן שם, כדי לפגוע בגידול, ללא פגיעה בגוף וברקמות הבריאות שבו. תאי הרפאים הם תאי גזע שרוקנו מהתוכן שלהם והפכו לתאים שעשויים רק מקרום התא ואז הוקטנו לגודל נאנו-מטרי.
מדובר בגודל תא זעיר ביותר, כשכל נאנו תא שכזה ניתן לטעון בתרופות מדויקות לחיסול הגידול הסרטני. יתרונו הגדול של התא הזעיר, הוא היותו חסין מהשפעות של גוף החולה, מה שאומר שמערכת החיסון של הגוף לא תדחה אותו ואת חבריו.
בקיצור, את אותם תאי הרפאים הזעירים ניתן יהיה "להסיע" אל הגידול הסרטני ולשחרר בו ורק בו, את התרופות. האמת היא שלא מדובר בהנעה מכוונת של נאנו-תאי הרפאים אל עבר הגידול, אלא בתנועה חופשית שלהם ברחבי הגוף, עד שהם נתקלים בגידול ומשמידים אותו באמצעות התרופות שהם משחררים רק בהיותם בתוכו.
הנה ננו-תאי רפאים שיילחמו בעתיד בסרטן (עברית):
https://youtu.be/Zf1XdKkYgZo
