מהם למדו המילניאלס מצעצועי הטאמגוצ'י החכמים?
טאמגוצ'י (Tamagotchi), או ליתר דיוק טָמָגוֹצִ'י, היה חיית המחמד הדיגיטלית של שנות ה-90.
גחמה שבסוף שנות התשעים לא יכול היה להיות ילד שאין לו טמגוצי. משנת 1997 הפך המשחק הזה לשגעון בינלאומי של ילדים.
טאמגוצ'י היה באותה תקופה אחד המשחקים הפופולריים ביותר בעולם. כמעט 100 מיליון יחידות שלו נמכרו באותה תקופה וילדים לקחו לפתע אחריות.
כל ילד שקיבל באותם ימים את המכשיר הקטן עם שלושת הכפתורים ומסך המונוכרום המפוקסל טיפל ביצור הזעיר שהיה באחריותו, כמו היה הורה של ממש ואחרי לידה ראשונה.
הטאמגוצ'י, או ה-My Tama, אותה חיה וירטואלית זעירה ודיגיטלית, רק בקע מהביצה וכבר התחיל לצפצף בכל פעם שרצה לאכול, לשחק, לטייל, לפגוש חברים או לעשות מקלחת.
ילדי התקופה ידעו שאם לא יטפלו בטמגוצ'י שלהם כמו שצריך, היצור המפוקסל שלהם פשוט ימות. וזו לא רק "אחריות הורית" לגורלו של עולל מונוכרומטי - מדובר בבושה גדולה שכל החברים והחברות יידעו מכאן ואילך שהוא או היא לא מטפלים היטב בבני ביתם.
מי יתחתן איתך אחרי דבר כזה?
המשחק האלקטרוני שהלך אז עם הילדים לכל מקום ולימד אותם על אחריות בטיפול בחיית מחמד או בילדיהם לעתיד, היה המצאה נפלאה.
יכולת אז אפילו לתת ל-My Tama שלך לגדל ולטפל בחיית המחמד משלו, שנקראה, כמה צפוי, TamaPet.
לנוסטלגיה יש מקום משלה, אבל ב-2019 ניסתה החברה שמחזיקה בזכויות על טאמגוצ'י להחזירו לחיים. לא עזרו לה מסך הצבע, הדמויות הרבות והססגוניות, האפשרות להפקידו בידי בייביסיטר או מטפלת ואפילו לא הקישוריות לרשתות חברתיות - ההצלחה לא שוחזרה. לילדים של הניינטיז היו כבר ילדים של ממש ולילדיהם נראה שכבר לא בער לטפל בילדים משלהם...
הוא היה הממכר בצעצועים של התקופה:
טאמגוצ'י (Tamagotchi), או ליתר דיוק טָמָגוֹצִ'י, היה חיית המחמד הדיגיטלית של שנות ה-90.
גחמה שבסוף שנות התשעים לא יכול היה להיות ילד שאין לו טמגוצי. משנת 1997 הפך המשחק הזה לשגעון בינלאומי של ילדים.
טאמגוצ'י היה באותה תקופה אחד המשחקים הפופולריים ביותר בעולם. כמעט 100 מיליון יחידות שלו נמכרו באותה תקופה וילדים לקחו לפתע אחריות.
כל ילד שקיבל באותם ימים את המכשיר הקטן עם שלושת הכפתורים ומסך המונוכרום המפוקסל טיפל ביצור הזעיר שהיה באחריותו, כמו היה הורה של ממש ואחרי לידה ראשונה.
הטאמגוצ'י, או ה-My Tama, אותה חיה וירטואלית זעירה ודיגיטלית, רק בקע מהביצה וכבר התחיל לצפצף בכל פעם שרצה לאכול, לשחק, לטייל, לפגוש חברים או לעשות מקלחת.
ילדי התקופה ידעו שאם לא יטפלו בטמגוצ'י שלהם כמו שצריך, היצור המפוקסל שלהם פשוט ימות. וזו לא רק "אחריות הורית" לגורלו של עולל מונוכרומטי - מדובר בבושה גדולה שכל החברים והחברות יידעו מכאן ואילך שהוא או היא לא מטפלים היטב בבני ביתם.
מי יתחתן איתך אחרי דבר כזה?
המשחק האלקטרוני שהלך אז עם הילדים לכל מקום ולימד אותם על אחריות בטיפול בחיית מחמד או בילדיהם לעתיד, היה המצאה נפלאה.
יכולת אז אפילו לתת ל-My Tama שלך לגדל ולטפל בחיית המחמד משלו, שנקראה, כמה צפוי, TamaPet.
לנוסטלגיה יש מקום משלה, אבל ב-2019 ניסתה החברה שמחזיקה בזכויות על טאמגוצ'י להחזירו לחיים. לא עזרו לה מסך הצבע, הדמויות הרבות והססגוניות, האפשרות להפקידו בידי בייביסיטר או מטפלת ואפילו לא הקישוריות לרשתות חברתיות - ההצלחה לא שוחזרה. לילדים של הניינטיז היו כבר ילדים של ממש ולילדיהם נראה שכבר לא בער לטפל בילדים משלהם...
הוא היה הממכר בצעצועים של התקופה:
