» «
מכונת כתיבה
האם מכונת הכתיבה חוזרת?



פעם, לפני המצאת המחשב והמקלדת שלו, הייתה מכונת הכתיבה הכלי העיקרי שבאמצעותו כתבו מסמכים, ספרים, דו"חות וכל דבר שכתב יד לא התאים לכתיבתו. המכונה הייתה מהירה ואיפשרה לכתוב במהירות עצומה. הכתב היה ברור ומדויק וכשנאלצו לתקן שגיאות, השתמשו ב"טיפקס" - המצאה של מזכירה שרצתה למחוק שגיאות הקלדה במכונת הכתיבה שלה.

אך כשהגיע המחשב, הוחלפו מכונות הכתיבה הללו במקלדות ובתוכנות "עיבוד תמלילים". תוכנות אלה אפשרו תיקון שגיאות והדפסת עותקים רבים, כמו גם המון תכונות ואפשרויות עיצוב מתוחכמות, שמכונות כתיבה לא הציעו. אבל אז הגיע האינטרנט. לאנשים שכותבים במחשב שמחובר לרשת, קשה מאד להתרכז. הסחות הדעת שבאות כל הזמן מהאינטרנט ומתוכנות המייל והתקשורת שבמחשב, גרמו לרבים לאבד את הריכוז ולהתקשות יותר מבעבר, בכתיבה של מסמכים וחומרים חשובים.

כיום יש נסיונות לפתח מכונת כתיבה ממוחשבת, פשוטה ומנותקת מהאינטרנט. מכונה כזו, שמאפשרת כתיבה מבלי להיות מחוברים לרשת, תחליף את הסחות הדעת של הרשת בכלי טכנולוגי לביצוע של משימה אחת בלבד - כתיבה. דוגמה למכשיר כזה הוא Hemingwrite.


הנה מכונת ההמינגרייט, המחשב ללא הסחות דעת:

https://youtu.be/Cfbhcddyb8Q


במקביל יש המפתחים מקלדת למחשב עם תחושה של מכונת כתיבה:

https://youtu.be/5tMEZlRY9m8


יש אנשים שמעולם לא הפסיקו להשתמש ולתקן מכונות כתיבה:

http://youtu.be/iX8Y4fWgOjw


וגאון הקומדיה ג'רי לואיס על מכונת הכתיבה המדומה עם המוסיקה של לירוי אנדרסון:

http://youtu.be/fuST9npgy_o
אמקור
לאיפה נעלמה חברת אמקור?



בעבר הייתה חברת "אמקור" יצרן המקררים הגדול ביותר בישראל. היא נוסדה כשקמה המדינה ב-1948, כשותפות עסקית בין חברת "אמפא" להסתדרות ולחברת "הארגז". מחיר מקרר של אמקור אז היה כמו 3 משכורות של פועל. מהלקוחות הראשונים של אמקור, אגב, היו ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ורעייתו פולה.

בשנות ה-60 קמה חברת "תדיראן". על אף שהמקררים שלה לא היו בתחילה איכותיים כמו של אמקור, היא השתפרה והפכה למתחרה משמעותית שלה. בהמשך השנים החלה אמקור לאבד חלקים מהשוק הישראל ותדיראן, כמו גם יבואניות מקררים ומוצרי חשמל מחו"ל, החלה לנגוס בהכנסותיה.

בשנת 2001 סגרה חברת אמקור (שנקראה אז אמפא) את מפעל המקררים שלה ופיטרה את רוב העובדים. החברה הקטנה התמזגה בשלב כלשהו עם חברת תדיראן, פעם המתחרה הגדולה ביותר שלה. מקררי אמקור של היום מיוצרים על ידה. השם נשאר רק זכרון רחוק של מקררים ומוצרים חשמליים לבית הישראלי של פעם.


הנה אריק איינשטיין בפרסומת לאמקור משנות ה-60:

https://youtu.be/wLa8NkFlF10
מברק
מה היה המברק או הטלגרמה של פעם?



המברק (Telegram), או הטלגרמה כמו שקראו לו פעם, הם מסרים קצרים שהועברו למרחקים באמצעות תקשורת מיוחדת ומהירה יחסית.

הטלגרמות, המברקים של פעם, היו כמו הטוויטר של פעם, אבל במחיר כספי ולא זול במיוחד. באמצעות המברק אנשים יכולים היו לכתוב מסר קצר ולשלוח אותו לאחרים. הוא היה מגיע מודפס כמובן והשולחים היו משלמים עבורו. אתה כותב שורה ומשלם עבור המלים לפי מספרן.

הטכנולוגיות השתנו עם השנים. מה שהחל עוד הרבה לפני עידן הטכנולוגיה, נולד במסרים שהועברו במדורות וסימני עשן מראשי ההרים. אבל הוא היה לטלגרף, כשהחלו להשתמש בקודים כמו קוד מורס וקוד בודו, להעברת ידיעות מוצפנות.

עם השנים הטכנולוגיה של המורס התפתחה והייתה להודעות טלגרמה שנשלחו ברשת הטלקס (Telex). הטלקס הזכיר רשת טלפונים אבל איפשר לשלוח רק מברקי טלקס כתובים, כולל הודעות טלקס בינלאומיות. היו ימים שבהם אנשים לא יכולים היו לשוחח עם חו"ל בשיחות חוץ ובינלאומיות. גם בטלקס השתמשו בתשלום וגם כאן היה מגוון שימושים רחב - ממשלוח ברכות או הודעות דחופות ועד לאישור עסקאות על ידי בנקים.

הודעות הטלגרף שנודעו בעולם בתור טלגרמה (telegram) או כבלגרמה (cablegram), זכו בישראל לחידושו של בן יהודה כ"מברק". השימוש בהם בארץ הגיע לשיא בשנות ה-70-80, כשישראלים נאלצו להמתין יותר מ-7 שנים לקו טלפון.

כך או כך, בעידן החדש הפך המברק לאובייקט היסטורי ומיושן, שלא מכסה את עלות השירות. ככל שנכנסו לשימוש וצברו פופולריות הדואר האלקטרוני, מסרוני ה-SMS והאינטרנט ובהמשך גם הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים האישיים - הפכו המברקים ללא רלוונטיים.

שליחת המברק הפכה יותר ויותר מיותרת ובהדרגה הגיעו גם הממשלות להבנה שבעידן האינטרנט מדובר בפריט אנכרוניסטי, שלא לומר מת, שבעיקר מוביל את הדואר ואת חברות המברקים להפסדים.

וכך, הלכה ונעלמה הטכנולוגיה המיושנת הזו. היום כבר אין כמעט בעולם שירותי מברקים, שנטלו תפקיד משמעותי בהעברה של תמסורות לאורך השנים. מברקים שימשו, בין השאר, כדי להודיע על הטיסה הראשונה בהיסטוריה בשנת 1903, כדי להכריז על מינויו של צ'רצ'יל ללורד הראשון של הצי הבריטי ועל תחילתה של מלחמת העולם השנייה.

ואגב, את המברק הקצר בהיסטוריה שלח ויקטור הוגו (יש המייחסים אותו לאוסקר וויילד). הוא שלח אותו למוציא לאור של ספרו. תוכן המברק היה בפשטות סימן שאלה "?" - הסופר רצה לדעת איך הספר החדש שלו נמכר. הספר נמכר כנראה היטב, כי התשובה של המו"ל הייתה "!"...


כך עבד בעבר מכשיר הטלגרף:

http://youtu.be/DRlXZGMWnfI


כך כתבו ושידרו אז הודעות בקוד מורס:

https://youtu.be/YPsgEdmlUf0


ומברק צימרמן ההיסטורי ששינה את העולם:

https://youtu.be/KKhgrCDkm0s
באגי
מי נסעו במכונית הבאגי?



הבאגי הוא רכב שטח מהנה בצורה יחודית. זהו כלי רכב לנהיגה בחולות, שצוייד בגלגלי בלון. בשנות ה-70 הפך הבאגי, שהיה רכב לנסיעה מדברית, לרכב אופנתי ופופולארי בקרב צעירים. רבים הצטיידו בו לנסיעה על חופי ים ולבילויים בערי חוף. עד היום הוא נפוץ אם כי פחות מבעבר.

השם באגי הגיע מהגייה באנגלית של "חיפושית החולות" (Dune Buggy). כיום מכנים לעתים את הבאגי בטעות 'רכב תום קאר'.


הנה ממציא מכונית הבאגי שלא ראה פרוטה מהמצאתו וכבר לא כועס על כך:

http://youtu.be/hx1Z-mWKwP8


חיפושית החולות, כמו שמכנים את הבאגי:

http://youtu.be/sAubG28uODM

דברים שהיו בעבר

קלפי חבורת הזבל
מה היה השגעון של חבורת הזבל?



מי שגדלו בשנות השמונים ודאי זוכרים אותם, אולי לטובה ואולי במרחק הזמן ואחרי שהם עצמם הפכו להורים - קצת פחות. בעידן שלפני הולדת הפוליטיקלי קורקט, הם הציעו שילוב מנצח של יצורים מצוירים, כינויים מעליבים, מעשים מגעילים עד מקפיאי-דם ובקיצור - מה שילדים אוהבים...

כך או כך, היו זמנים שבהם הדבר הכי חם בעולם הילדים היה אוסף של דמויות משונות שנקראו "חבורת הזבל" (Garbage pail kids). כל כמה כאלה נמכרו במעטפת קלפים שעלתה חצי שקל והילדים עמדו בתור לצרוך אותן.

"חבורת הזבל" נולדה ופותחה בארצות הברית, בידי שני אמנים, מארק ניוגאדן וארט שפיגלמן. הראשון פחות מפורסם אבל השני נודע בעולם כמאייר מופלא שזכה, בלי קשר לחבורת הזבל, בפרס הפוליצר - על קומיקס השואה שלו "מאוס" .

לארץ הגיע שגעון "חבורת הזבל" ב-1987, כשיצא לראשונה אלבום המגעילים שלהם. אליו אספו אז הילדים את הקלפים-מדבקות שקנו או החליפו זה עם זה, במה שהפך לספורט לאומי של מחליפי יצורים הזויים, לא צפויים, משעשעים, ממש לא בנאליים ועם ארומה חתרנית משהו או לפחות סאטירית.

בישראל הם נחשבו הלהיט הכי גדול בתחום משחקי הילדים אי-פעם. הפסיכולוגים ידעו אז להסביר שהקלפים הללו מרגיעים את הילדים ואף מקלים על סיוטי הלילה שלהם. הם כנראה צדקו, כי רמת הגועל והדחייה של חלקי גוף כרותים, נזלת מתפרצת, קיא מבודל, התפוצצות גופות ושאר איברים ונוזלי גוף ועד מרחצי דמים ועצמות שבורות, לא הרתיעו אפילו ילד אחד. כולם היו שם - קונים, צוחקים, קונים ומחליפים.

החלפת הקלפים הגיעה למימדים מפלצתיים. כמו כל סדרת קלפים מסוגה, גם "חבורת הזבל" טיפחה אספנות כפייתית אצל חובביה והורים נאלצו לממן כמות אדירה של מעטפות, עם "דמויות שכבר יש לי"...

בין הדמויות המיתולוגיות ותפוחות הלחיים של "חבורת הזבל" היו יצורים מצויירים כמו "צחי פחי", "מוצי פיצוצי", "שרגא גע גע", "גל עצמות", "רון מצא מטמון" (כשהמטמון נמצא, הו הגועל, באפו שלו) וכמובן "צחי מגולחי".

אי שם בשלהי שנות ה-80 הקלפים של סדרת "חבורת הזבל" נעלמו. הם חזרו אמנם, חלקם בסדרות עם שמות מעוותים לא פחות, כמו "פסיכי בריבוע", "חבורת המוטרפים" ו"בית ספר למופרעים", אבל ההצלחה העצומה של אותה סדרה ראשונה ופורצת-דרך לא חזרה.

בארצות הברית קלפי חבורת הזבל קיימים עד היום. בארץ הם הפכו לזיכרון, לא ממש מתוק אבל כזה שניתן לחייך כשנתקלים או נזכרים באחת הדמויות השונות שכיכבו בהם.


הנה קלפי חבורת הזבל:

https://youtu.be/2UI1tYEn3UY?t=102


חברי החבורה של הזבל:

https://youtu.be/d8rbTJ2LApk


אספנים מפעם מתרפקים על האוסף שלהם:

https://youtu.be/ri8lGuBDb8Y


הבה נקדיש זמן לנוסטלגיה של חבורת הזבל (עברית):

https://youtu.be/e5ALhDxMk-w?long=yes
ספוג טבעי
מאיפה שולים את הספוג הטבעי?



כיום רוב מי שקונה ספוג מקבל ספוג סינטטי, אך בעבר רבים השתמשו בספוגים טבעיים שנשלו מהים. שולי הספוגים היו צוללים למעמקים ומוציאים ספוגים מעמקי הים, כדי למכור אותם בשווקים.

הספוג הטבעי הוא בעצם השלד של בעל חיים רב תאי. מעניין לדעת שבמעמקי הים קיימים בין 5,000 ל-9,000 מיני ספוגים טבעיים. וזה עוד לפני שהוזכרו מיני ספוגים קדמונים שנכחדו ונמצאו רק בצורה של מאובנים.

לא כל הספוגיים מתאימים לרחצה. רק חלק ממיני הספוגנים הם בעלי שלדים רכים וסיביים. בעבר השתמשו בספוגים הללו גם לצרכים נוספים, כגון מסנני מים וריפוד לקסדות קשיחות.

אחרי שהדיג המופרז של הספוגים הטבעיים כמעט והביא להכחדתם, מייצרים אותם כיום באמצעות חקלאות ימית. מרבית הספוגים לרחצה הוחלפו בכל מקרה בספוגים סינתטיים.


כך מוכרים את הספוג הטבעי:

http://youtu.be/kLHkbkhroPw


דייגי הספוג היוונים:

http://youtu.be/MKElDV_FklA


והנה ספוגים מתחת לפני המים:

http://youtu.be/mTbYpQT1GBU
רדיו סבתא
מהו רדיו סבתא?



פעם, כשעוד לא הייתה הטלוויזיה, הרדיו היה מכשיר הפלא וסמל הבורגנות. הוא היה ניצב במרכז הסלון ואנשים האזינו לו, בדיוק כמו שהבדור הבא החלו בוהים כולם במסך הטלוויזיה.

הרדיו הישן, שכיום מכנים אותו "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות", היה מכשיר ענקי ובנוי מעץ, מלא בשפופרות-ריק, שכונו אז "מנורות". שפופרות אלה האירו באור כתום-צהוב ולקח להן זמן להתחמם. הן היו הסיבה שהיה פרק זמן מההדלקה שלו ועד שהחלו לשמוע צלילים.

בהמשך הוחלפו שפופרות הריק בטרנזיסטורים, אותם רכיבי אלקטרוניקה קטנים, שיאפשרו לכווץ את הרדיו לממדים של טלפון סלולארי של היום, מה שנקרא "רדיו טרנזיסטור".

אבל בחזרה לרדיו של סבתא - הוא קלט תחנות קרובות ורחוקות. הרדיו הגדול היה מצויד ביכולת לקלוט גלים קצרים, מה שאפשר לאנשים לשמוע שידורי רדיו מארצות רחוקות מאד. על הרדיו עצמו היו מסומנות תחנות מפורסמות כמו הביביסי מאנגליה, רדיו ברלין ועוד. הפלא שלו היה נעוץ ביכולת לסובב את החוגה ולהגיע בשניה לשידורי רדיו מארצות רחוקות.


הנה רדיו של פעם וסיפורו:

http://youtu.be/7087hbv6aFA


וכך מתקנים רדיו סבתא ישן:

http://youtu.be/46QAdRvBGg0
ספיירוגרף
מהו משחק הספיירוגרף?



ספיירוגרף (Spirograph) היה משחק פופולארי פעם, שבו יצרנו צורות גיאומטריות מרהיבות, בעזרת דיסקיות מפלסטיק ועטים צבעוניים. התוצאה על הנייר הייתה שרטוטים גיאומטריים מדהימים, שנוצרו ללא מחשב אלא עם מאמץ ומעט יצירתיות ומחשבה.

כיום אפשר לצייר בספיירוגרף מקוון שנמצא כתוכנה באינטרנט.


כך מציירים בספיירוגרף:

https://youtu.be/l42Bc7CTLAs


וגם כך:

http://youtu.be/ZkNU3fvELFg


הנה הדרכה:

http://youtu.be/GczuhQwEZWg


ספיירוגרף מקוון שכולו תוכנה ברשת:

https://youtu.be/qykqF5xlu5E


וצורות שנוצרות מדיסקיות שונות:

http://youtu.be/LC5Pl5BKGu4


מצלמות
איך צילמו פעם תמונות?



אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.

התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.


הנה סרטון על המצלמות של פעם:

http://youtu.be/sSrAgJ17nyI


"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:

https://youtu.be/nnHpdSEjfkI


פרסומת לקודאכרום בצרפתית:

https://youtu.be/HIVwUWeOMKc


וגם היום ניתן להרכיב מצלמת פילם בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/nClx_Kgxdns?t=19m16s&end=22m43s
מה היה הפונוגרף?



הפונוגרף היה מכשיר ההקלטה הראשון בהיסטוריה. הוא היה המכשיר הראשון שהביא את המוסיקה להמונים. מרבית מכשירי הפונוגרף הם מתחילת המאה ה-20.

את הפונוגרף המציא אדיסון בשנת 1877. הוא מצא דרך לקבע את קולו על גבי גליל מתכת, על ידי חיבור של שפופרת דיבור (מיקרופון) למחט דקה, שרעד כל פי הדיבור וחרתה קווים על הגליל. כשסובב את הגליל, ניתן היה לשמוע את הצלילים שהוקלטו, דרך מחט שחוברה לרמקול. שיר הילדים המפורסם "למרי יש טלה קטן" היה הראשון שהוקלט כך.

לפני שהחל להפיץ את הפונוגרף, אדיסון עוד הספיק להוסיף כמה שכלולים, כמו שופר גדול שחובר אל הרמקול כדי לחזק את עוצמת הקול, שעווה החליפה את הבדיל שעל הגליל והמנואלה, אותה ידית שסובבה את הגליל, הוחלפה בקפיץ.

אבל זמן לא רב אחר-כך, יצא לשוק הגרמופון שפותח בידי ממציא יהודי גאון בשם אמיל ברלינר. הגרמופון אמנם דמה לפונוגרף, אך הוא עלה עליו כמעט בכל דבר. את הגליל המסורבל החליף התקליט, שהיה מעין דסקית רחבה ושטוחה. התקליט היה הרבה יותר זול לייצור המוני והוא החליף במהירות את הגליל והפונוגרף של אדיסון.


הנה צליליו של פונוגרף עתיק:

https://youtu.be/pJsBmOZuuq4


הנה תולדות הפונוגרף מסוף המאה ה-19:

https://youtu.be/Wmg0BD_rR6Y


בעליו הגאה של פונוגרף:

https://youtu.be/hECqrKxV1h8


ואספן נלהב של פונוגרפים מנגנים:

https://youtu.be/E_tSqgV2_qI
איך נולד הדרייב אין הראשון?



הדרייב-אין הראשון נולד בניו ג'רסי ב-6 ליוני 1933, כשיזם אמריקאי בשם ריצ'ארד הולינגשד החליט להקים "בית קולנוע למכוניות".

הולינגשד התחיל את הכל בחצר האחורית של ביתו. הוא הציב על גג המכונית שלו מקרן סרטים וחיבר מרקע בין שני עצי אדר גדולים. הוא פירסם שהוא מקרין סרטים למכוניות שלמות והשאר היסטוריה...

בתחילה הקרינו הדרייב-אינז הראשונים סרטי ראינוע, סרטים אילמים. עם המצאת הסרט המדבר הותקנו בהם גם מערכות רמקולים שהוצבו ליד כל מכונית ואז התאפשר להקרין גם "טוקיז", את הסרטים המדברים...

ההצלחה הייתה עצומה ובשנת 1958 היו בארה"ב כבר יותר מ-4000 קולנועי דרייב-אין.


כך נולד הדרייב-אין הראשון בהיסטוריה של ארה"ב:

https://youtu.be/P6NhJbXb5N4


הנה הדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/TV7ppqSzfuY


הפריצה הגדולה התאימה לעיירות הקטנות:

https://youtu.be/aBHjauti5YY


וזה ממשיך:

https://youtu.be/B5lhzMa8ctc
מה היתה רכבת העמק?



רכבת העמק היתה קו מסילת רכבת שחיבר את חיפה בתקופה העות'מנית למסילת הרכבת החיג'אזית. הרכבת נבנתה בתחילת המאה ה-20 וקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדמשק בירת סוריה. אמנם השם "רכבת העמק" לא היה שמה הרשמי של הרכבת הזו, אך השתמשו בכינוי כל כך הרבה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שהוא הפך לשם המקובל על כולם.

רכבת העמק פעלה עד מלחמת השחרור. בחבלות של פלוגות ההגנה ב"ליל הגשרים" נהרסו גשרים רבים כדי למנוע את פלישת צבאות ערב למדינת ישראל הצעירה. היות ובחודשים שקדמו לפיצוץ היתה רכבת העמק לכלי המרכזי שבו נשלחו תגבורות לעזרת הלוחמים הערבים בקרבות מלחמת העצמאות, היה ברור שרק שיתוק קו הרכבת ימנע את התחזקות הכוחות הערביים ואף את נצחונם. מאז ועד היום לא הופעל הקו.

בשנים האחרונות מתבצעת הקמה של מסילה חדשה ל"רכבת העמק" ולאחרונה נכנס הקו המודרני לפעילות.



הנה ההיסטוריה של רכבת העמק:

http://youtu.be/LE1a10Hp0os




וסרטון המחשה של התכנון לרכבת העמק החדשה:

http://youtu.be/ZQLfFk5qk8k?t=5s
איך שיחקו פעם בג'ולים ובגולות?



חלבית, פושטית, ברזלית, בומבילה או רגילה - הן דורגו ומויינו במשך שעות ושיחקנו עליהן בלי הפסקה. גולות (Marbles), גולים או ג'ולים היו הרכוש הכי חשוב של הילדים של פעם וההוכחה הטובה ביותר שאתה טוב הייתה כשזכית בהן במשחק.

הגולות, אולי משחק השכונה האהוב של שנות ה-60 בישראל. בכל מקום הן נקראו אחרת. בירושלים הן נקראו ג'ולות, בחיפה - בָּלוֹרוֹת, בתל אביב - בנדורות או ג'ולות ובשאר הארץ ג'ולים או ראסיות.

קנו אותן אז בקיוסק או במכולת אבל הכי כיף היה להרוויח אותן לילדים אחרים במשחק. המשחק הפופולרי היה לקלוע באמצעות הגולה שלך בגולות של המתחרים. כמעט כל ילד אז נהג לומר על גולה כלשהי שהיא ה"צלפית" - זו שבאמצעותה הוא מצליח לקלוע בגולות אחרות ולזכות בהן.


הנה אחד ממשחקי הגולות - לאו דווקא המובהק שבהם:

https://youtu.be/cz11VO1RclU?t=1m07s


והסרט "שקית של גולות" שמספר על ילדים ששורדים בשואה:

https://youtu.be/v5q7BvkCrac
מהי הרכבת החשמלית?



במשך שנים רבות רכבת חשמלית הייתה מהצעצועים הנחשקים ביותר שילד יכול היה לרצות. הרכבת החשמלית היא דגם של רכבת אמיתית והוא בנוי על פסי רכבת ונוסע ממש כמו הדבר האמיתי.

רכבות חשמליות משוכללות ויקרות יותר בנויות עם הרבה יותר מרכיבים, שמחקים את כל המתקנים, המבנים והאמצעים שיש במסילת רכבת אמיתית.


הנה המודל הגדול בעולם של רכבת חשמלית:

https://youtu.be/2mNhxi_D5kE


רכבת חשמלית בשולחן קפה:

http://youtu.be/kqRWwa1aC3w


סרטון מתוך תערוכת רכבות חשמליות:

http://youtu.be/-FJ-f8kQgNw


וכך מקימים את התערוכה:

http://youtu.be/FClJBlnpogU
מה היה הראינוע?



לא תמיד סרטים כללו גם מוסיקה, דיבור וקולות דיבור כמו הסרטים של היום. בתחילת ימי הקולנוע, לפני 100 שנה, סרטי הקולנוע היו חרישיים. קראו לקולנוע אז "ראינוע", כלומר "מראות זזים" (Movies).

ואכן, הראינוע, או הסרט האילם, היו יצירות מצולמות בתנועה, אך ללא קולות וצלילים. הם צולמו באופן פשוט למדי. בסרט האילם לא היה אפילו "קלוז אפ", כלומר לא צילמו מקרוב. זאת מכיוון שההתייחסות אליו הייתה אז כאל תיאטרון מצולם.

ומכיוון שהסרט האילם היה ללא קולות, הושיבו בעלי בתי הקולנוע נגנים שישבו באולם וליוו את הסרט, כשהם מנגנים מוסיקה שמתאימה להתרחשויות שבו.

רק בשנות ה-30 של המאה ה-20, כשנוספה היכולת להקליט ולהשמיע קולות בסרטים, השתנה המושג ל"קולנוע" - סרטים עם קול. במקום "מוביז", סרטים נעים, הם נקראו "טוקיז", הסרטים המדברים.


הנה סיפור הראינוע:

http://youtu.be/qva68R2FSJo


כך הוא משתלב בתולדות הקולנוע בכלל:

https://youtu.be/7CDyjMouQyc


קטע מהסרט המדבר הראשון, ששבר את מסורת הראינוע:

http://youtu.be/PIaj7FNHnjQ


והמלך הבלתי מעורער של הראינוע, מר צ'ארלי צ'פלין:

http://youtu.be/mpjEyBKSfJQ
מה היו הדאגרוטיפים?



דאגֶרוׂטִיפִּים (Daguerreotype) הם לוחות צילום מהמאה ה-19, ששימשו בטכנולוגיית הצילום הראשונה שנוצרה. למעשה היו הדגרוטיפים סוג של צילומים עתיקים, מראשית ימי הצילום. הם גם מקודמיו של הפילם.

הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, היה זה שפיתח את הדאגרוטיפ ב-1836. הוא התבסס על ההליוגרפיה, שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס.

הדאגרוטיפים היו לוחות כסף ממורקים שהונחו מאחורי "קמרה אובסקורה", סוג של קופסת צילום עתיקה. דרך הקמרה אובסקורה עבר האור ועבר גם הדימוי המצולם, מה ש"ראתה" המצלמה. כך הוטבע הנוף או האדם בדאגרוטיפ, ישירות על ידי קרני אור.

על אף שהדאגרוטיפ לא היה תהליך הצילום הראשון בהיסטוריה, הוא נחשב מהראשונים בתהליכי הצילום שהצליחו לקבע את הדימוי המצולם בצורה יציבה ואיכותית. זו הסיבה שהדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, היה בהישג ידם של ההמונים וקידם את הצילום ואת השפעתו על החברה המודרנית.


הנה הסבר על הדאגרוטיפ:

https://youtu.be/d932Q6jYRg8


סיפורם המלא של הממציא וההמצאה:

https://youtu.be/N0Ambe4FwQk


כך מצלמים היום בדאגרוטיפ:

https://youtu.be/6CiCAe1On_Q


הנה תהליך הצילום והפיתוח, שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/sDWyjM7dPY0
למה שימש המונוקל?



מונוקל (Monocle) היה משקף בודד, חצי משקפיים, שגברים עשירים במאה ה-19 השתמשו בו לראיה. לאחר המצאת המשקפיים הפסיקו להשתמש בו, במיוחד משום שהוא היה לא שימושי וקשה להחזקה בארובת העין. בכל שינוי של הבעת פנים, יכול היה המונוקל ליפול מהעין.

במסגרת הנטייה לרטרו, מנסים מדי פעם להחזיר את המונודל לאופנה הגברית, אבל הוא בעיקר סמל סטטוס לאנשים עשירים ומשועממים שיש להם כבר הכל.


הנה המונוקל:

http://youtu.be/uA_BCbh88rg?t=7s


ופרסומת למונוקל מודרני תלת ממדי וחדשני:

http://youtu.be/QsQ6MpC1dzU


מהו סיפולוקס?



סיפולוקס היה בקבוק מתכת שאיפשר הכנה ביתית של מי סודה, לשתייה ולהכנת משקאות מוגזים. הסיפולוקס היה המתקן הראשון שאיפשר להכין מי סודה בבית. קנייה של בלונים קטנים של פחמן דו-חמצני דחוס והחלפתם משהתרוקנו, איפשרו לחובבי הסודה להכינו בעצמם.

הסיפולוקס היה מתקן אהוב מאד בארץ ורבים קיבלו אותו כמתנת חתונה. רבים עוד יותר קיבלו כמה סיפולוקסים בחתונתם... בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 נפגעו כמה אנשים מפיצוץ של סיפולוקס, אולם עם הזמן השתפרה איכות המכשיר ובטיחותו. לבסוף נעלמו הסיפולוקסים, כשיצאו לשוק מתקנים משוכללים וחדישים יותר.


כך מכינים סודה בסיפולוקס של פעם:

https://youtu.be/_fROp7BRmU4


המקביל הבריטי של הסיפולוקס:

http://youtu.be/lbuCVAHNR1E


מוצר מודרני מקביל לו ומאפשר סודה ביתית:

http://youtu.be/kzPSWsDlKtk
מהי המצלמה האוטומטית?



בשנת 1959 נולדה המצלמה שתהפוך את כולנו לצלמים. זה קרה כשחברת אגפא הוציאה את המצלמה האוטומטית המלאה הראשונה שלה. במצלמה הזו לא נדרש הצלם לעשות דבר כדי לצלם תמונה אלא לכוון וללחוץ.

עם הזמן הטכנולוגיה התפתחה והמצלמה האישית לצלמים החובבים הלכה ונעשתה קטנה וקלה. אבל המצלמה האוטומטית הייתה עוד שלב באבולוציה של הצילום, שבו הצלם אפילו לא נדרש ליכולת צילום. כל מיני פרטים כמו פוקוס, צמצם או כמות אור, לא היו הכרחיים יותר במצלמה הזו. היא הוציאה תמונות בינוניות ולא מקצועיות, אבל צבעוניות ונחמדות לאלבום הפרטי של המשפחה.

וזו לא הייתה רק האוטומציה שהפכה אותה למבוקשת כל כך. המצלמה האוטומטית הייתה קלה ונוחה, אפשרה להחליף את הפילם במהירות (הפילם הפך מהר מאד לקלטת קטנה ונוחה), לחלקן היה פלאש, מבזק מובנה במצלמה שנשלף בקלות. רוצים צילום במסיבה או בחשיכה? - לוחצים על הכפתור, הפלאש יוצא ומצלמים. גם אם התמונות היו בינוניות, הן הספיקו כדי להנציח רגעים שמחים ומאושרים..

המצלמה האוטומטית הייתה מצלמה פשוטה שאפשרה לצלם בקלות ובכל מקום. אבל היא הייתה עדיין מרובעת ויקרה יחסית. בשנות ה-70 יצאה מצלמת האינסטמטיק של קודאק. אלו היו מצלמות פוקט שטוחות, קלות וזולות להפליא. את הפילם החליפה בהן קלטת קלה ומהירה להחלפה, שבתוכה הפילם היה כבר מכוון להפעלה. האינסטמטיק הפכו במהירות ללהיט ענק ושוק המצלמות האוטומטיות הצליח מאד, כשחברות רבות החלו לייצר מצלמות כאלה.

המצלמות האוטומטיות שלטו שנים רבות והיו מתנה מבוקשת לצעירים ומתבגרים, שלא התיימרו להיות חובבי צילום. בעידן המצלמות הדיגיטליות, הן גם הפכו דיגיטליות ועד היום הן ממשיכות להימכר בכמויות עצומות בעולם כולו.


הנה המצלמה האוטומטית של אגפא:

https://youtu.be/pWbU9TwCDY8


אוסף של מצלמות פוקט אוטומטיות ישנות:

https://youtu.be/JnEBeVHE2LQ


הפוקט אינסטמטיק של קודאק עם הפלאש לתאורה:

https://youtu.be/Uhg0UpFziQU


והמצלמה האוטומטית של סוף עידן הפילם:

https://youtu.be/MVga4TGLYEc?t=10s
למה שימש הדיסקט?



דיסקט (Floppy disk), או תקליטון, היה אמצעי לאחסון נתונים בצורת מידע דיגיטלי. במיוחד שימש הדיסקט, שבאנגלית נקרא פלופי דיסק, לגיבוי קבצי מחשב.

המידע בדיסקט נשמר על דיסקה שטוחה מחומר פלסטי, שהייתה מצופה בשכבה של חומר שאותו ניתן למגנט. המגנטיות הייתה הפעולה שאפשרה את שמירת המידע עליו.

בתקליטונים החלו לעשות שימוש מסחרי בשנת 1971 ותוך זמן קצר הם החליפו את השימוש בכרטיסי הניקוב, שעד אז שימשו לשמירת מידע ממוחשב. בשנות ה-80 וה-90 הם היו נפוצים מאוד ואפשרו את מהפכת המחשבים האישיים.

לאחר שנים של שימוש בדיסקטים גדולים, הציגה חברת סוני את הפלופי דיסק הקומפקטי בשנת 1981. בקןטר של 3.5 אינץ', הוא היה קטן ונוח יותר. עם הזמן הוא הלך והחליף את הדיסקטים השחורים והמוכרים בגודל ה-5.25 אינץ'. מטבע הדברים גם הוא הלך ונעלם, בסוף שנות ה-90, ככל שטכנולוגיות חדישות יותר, דוגמת הדיסקים לצריבה, הדיסק און קי, כונני הפלאש שנקראו גם כונני ה-USB, הלכו ודחקו את רגליו.

הקברן הרשמי של הדיסקט היה, אגב, סטיב ג'ובס. כשאפל בראשותו הוציאה את מחשב ה-iMac, הופתעו כולם לגלות שאין בו כונן דיסקטים. "אין צורך בו יותר" הפטיר ג'ובס ביובש והמשיך הלאה. המחשב החדש הפך להצלחה מסחררת וכמו שתמיד קרה כשהוא פרץ דרך, התעשייה הבינה בהמשך עד כמה ג'ובס צדק...

אגב, הדיסקטים היו פעם כל כך משמעותיים עד שהביטוי "להחליף דיסקט" הונצח בתרבות השיח בישראל. משמעותה הייתה להתעדכן, להבין שהשתנו דברים. וכך, פוליטיקאים מציעים לא פעם זה לזה "להחליף דיסקט", שפירושו לשנות את דרך המחשבה ולהבין שדברים השתנו...


הנה הדיסקט:

https://youtu.be/QqpR44hOD3U


הפלופי דיסק שיחליף אותו:

https://youtu.be/_Rc6i169FS0


ויש לא מעט שמתגעגעים אליהם:

https://youtu.be/z9tENHe19gk
למה צריך נווה מדבר?



פעם, כשלא היו כלי רכב מהירים, מטוסים ומכוניות, היו עושות השיירות את דרכן במדבר לאורך ימים רבים. הם היו חונים בנווי מדבר. נווה המדבר הוא מקום שבו יש מקור מים כמו באר או מעיין וסביבו ניטעו עצים והתיישבו אנשים. במקום כזה יכלו השיירות לחנות וללון, להשקות את הגמלים ולהצטייד במים להמשך המסע.

יש גם מקומות, כמו נווה המדבר סיווה (Siwa) שבמצרים, שהם נמוכים יחסית ומי הגשמים מתרכזים בהם ומצטברים. הם הופכים את הקרקע פוריה ולחה, נוחה לגידולים חקלאיים.

לפעמים, כשאנשי השיירות היו הוזים וחסרים מים והחום היה משפיע עליהם מאד, הם חשבו שהם רואים מרחוק נווה מדבר.. קראו לזה "חיזיון מדבר" (קראו על כך באאוריקה בתגית "פאטה מורגנה").


כך נוצר נווה מדבר:

https://youtu.be/nuJ6QTZdvxM


כך ראו נהגי השיירות בעבר את נווה המדבר:

http://youtu.be/2ny2aIjZA6M?t=16s


הנה נווה מדבר ירוק במדבר סהרה:

http://youtu.be/dZUkZF_bP-g


ומצגת על נווה מדבר:

http://youtu.be/iD2suNavCzM
מה היה צילום הלוח הרטוב של הקולודיון?
מה הייתה המכונית הישראלית?
מה זה רטרו?
מהו או מה היה הדרייב אין?
מה היה השעון הדיגיטלי?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.