מי הייתה רחל המשוררת?
רחל המשוררת, כמו שאנו מכירים אותה, היא אולי המשוררת החשובה והמוכרת ביותר שבאה מקרב תנועת העבודה. רבות סופר על היותה יפה ונערצת ורבים היו מאוהבים בה. לא רבות באותה תקופה שילבו כמוה נפש אמנותית, עם חריצות ועבודה ללא פשרות.
רחל בלובשטיין נולדה ברוסיה למשפחה עשירה. בדרכן לאיטליה כדי ללמוד אמנות, באו אחותה והיא לביקור בארץ ישראל. היא מתאהבת ברעיון הציוני ונשארת לעבוד ברחובות. בהמשך היא עוברת אל המושבה כנרת ומחליטה לבוא ולהשתקע בה. היא הופכת לאשת עבודה בה וממירה את השירים ברוסית בשירים כתובים עברית. לאחר כמה שנים ובעידודו של המנהיג הרוחני של תנועת העבודה גורדון, היא יוצאת ללמוד חקלאות ואמנות בצרפת. רחל נתקעת במלחמת העולם הראשונה בחוץ לארץ, חוזרת לרוסיה לזמן מה, כדי לטפל בילדי פליטים יהודיים ונדבקת בשחפת. כשהיא חוזרת לארץ ישראל המחלה כבר מקננת בה.
רחל חוזרת לחיי עבודה בדגניה, אך משהשחפת מתפרצת ומחמירה, הרופא מורה על הפרדת כלי האוכל שלה משל החברים האחרים. עם הזמן מרחיקים אותה החברים מקרבם. היא נאלצה לעבור לדירה בתל אביב ולגור בה בבדידות, עד להחמרת מצבה ולבסוף למותה ביסורים.
היא מותירה אחריה אוסף של שירי מופת, אישיים, עדינים ויפים במיוחד. לצער המעריצים הרבים שהתאהבו והמתינו לשיריה שהתפרסמו בכל יום שישי בעיתון "דבר" לא היה גבול. האישה שחלקה עימם את כאב הפרידה ב"גן נעול", הגעגועים לאהוב הרחוק של "התשמע קולי רחוקי שלי" ב"זמר נוגה" וכאב החוסר בילד משלה ב"עקרה", המשוררת הזו איננה.
רחל המשוררת, כמו שאנו מכירים אותה, היא אולי המשוררת החשובה והמוכרת ביותר שבאה מקרב תנועת העבודה. רבות סופר על היותה יפה ונערצת ורבים היו מאוהבים בה. לא רבות באותה תקופה שילבו כמוה נפש אמנותית, עם חריצות ועבודה ללא פשרות.
רחל בלובשטיין נולדה ברוסיה למשפחה עשירה. בדרכן לאיטליה כדי ללמוד אמנות, באו אחותה והיא לביקור בארץ ישראל. היא מתאהבת ברעיון הציוני ונשארת לעבוד ברחובות. בהמשך היא עוברת אל המושבה כנרת ומחליטה לבוא ולהשתקע בה. היא הופכת לאשת עבודה בה וממירה את השירים ברוסית בשירים כתובים עברית. לאחר כמה שנים ובעידודו של המנהיג הרוחני של תנועת העבודה גורדון, היא יוצאת ללמוד חקלאות ואמנות בצרפת. רחל נתקעת במלחמת העולם הראשונה בחוץ לארץ, חוזרת לרוסיה לזמן מה, כדי לטפל בילדי פליטים יהודיים ונדבקת בשחפת. כשהיא חוזרת לארץ ישראל המחלה כבר מקננת בה.
רחל חוזרת לחיי עבודה בדגניה, אך משהשחפת מתפרצת ומחמירה, הרופא מורה על הפרדת כלי האוכל שלה משל החברים האחרים. עם הזמן מרחיקים אותה החברים מקרבם. היא נאלצה לעבור לדירה בתל אביב ולגור בה בבדידות, עד להחמרת מצבה ולבסוף למותה ביסורים.
היא מותירה אחריה אוסף של שירי מופת, אישיים, עדינים ויפים במיוחד. לצער המעריצים הרבים שהתאהבו והמתינו לשיריה שהתפרסמו בכל יום שישי בעיתון "דבר" לא היה גבול. האישה שחלקה עימם את כאב הפרידה ב"גן נעול", הגעגועים לאהוב הרחוק של "התשמע קולי רחוקי שלי" ב"זמר נוגה" וכאב החוסר בילד משלה ב"עקרה", המשוררת הזו איננה.
