» «
דמויות טראגיות
מה היה קורה אם ואן גוך היה קם לתחיה?



וינסנט ואן גוך לא יכול היה לשער שיזכה בתהילה כזו. כמה שבועות לפני מותו, הוא עוד הספיק לקרוא את הביקורת הטובה היחידה, שיכולה הייתה לרמז על המעמד האייקוני שלו יזכה לאחר מותו. היה זה מבקר האמנות אלברט אורייה שהחמיא לו וכתב עליו אז "גאון מיואש ואדיר" ובזאת הספיק להעניק לו קורטוב מאותה תהילה שלה לא זכה בחייו.

בדרך כלל איננו נוהגים לבסס ערך שלם על סרטון וידאו, אבל הפעם נחרוג ממנהגנו ונראה לכם את וינסנט ון גוך נכנס עם חברים בהווה אל המוזיאון ורואה את יצירותיו הרבות, את הקהל הנרגש המביט בהן בהשתאות ואת האהדה שלה הן זוכות. ההתרגשות בפניו עצומה וכך גם ההפתעה על כך שבכלל יודעים עליו.

אז הוא שומע את המחמאות הרבות מהמומחה לאמנות, פרופסור המספר על ואן גוך שהוא "לא רק גדול האמנים בהיסטוריה, אלא גם מהאנשים הטובים שחיו על כדור הארץ..." וכאן ההתרגשות בשיאה. מה לדעתכם עושה האמן שסבל כל כך בחייו מחוסר הערכה וחוסר אהדה לאמנותו, שהשתגע ומת עני, בודד ופגוע בנפשו?


הנה סרטון שמציג את ואן גוך בביקור דמיוני במחלקת מוזיאון של ימינו המוקדשת ליצירותיו:

http://youtu.be/ubTJI_UphPk


ומה שקורה כשהציורים שלו קמים לתחייה:

https://youtu.be/MPQSN3fNLF4
לואיס קאן
למה לא זכה האדריכל לואיס קאן להכרה בחייו?



זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח.

קראו לו לואיס או לואי קאן (Louis Khan).

קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי).

קאן הירבה לשלב במבנים שיצר צורות גאומטריות והנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא הצטיין גם באסתטיקה ברוטליסטית, מעין "שירת בטון" ל אדריכל שאהב את הקשיחות של הבטון ויצא בו את היופי המסוים שרק הוא ראה.

הוא טיפל בצורה מבריקה באור והתאורה שבמבנים שלו ובחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק. לעתים אפילו מעט מאיים.

כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות...

קאן היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.

"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).


הנה סרטון על לואיס קאן וגאונותו:

https://youtu.be/zYDWyBhO8Aw


תולדות חייו של לואיס קאן:

https://youtu.be/RKL7hrCLXxM


חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:

https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4


והוא עצמו מסביר את הבנתו:

https://youtu.be/_ank0tSPKzg


העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:

https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4


בית פישר שתכנן קאן:

https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s


ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:

http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
רוברט פלקון סקוט
מהו סיפורו העצוב של קפטן סקוט?



זה קרה בשנת 1911, בעיצומו של המאבק לכיבוש הקוטב הדרומי. קפטן סקוט (Robert Scott) הבריטי ניסה בכל כוחו להיות האדם הראשון שיכבוש את אנטארקטיקה ויגיע לקודקוד שלה, הקוטב הדרומי.

אבל "המירוץ לקוטב הדרומי", כפי שהוא נקרא היה עתיד להיות לא סתם קשה מאוד, אלא קשה עוד יותר. בהגיעו לקוטב הדרומי, סקוט גילה למרבה האכזבה, שהנורווגי רואלד אמונדסן הקדים אותו ב-4 שבועות וכבר תקע דגל במקום.

אמונדסן, אגב, ידע שיש לו מתחרים ואף השאיר לסקוט ולצוות שאיתו צידה לדרך חזרה.

סקוט וצוותו המובסים התחילו לחזור בחזרה. הדיכאון היה מר ותחושת הכישלון צרבה במיוחד. הם לא זכו להיות הראשונים במקום האחרון על פני כדור הארץ שנותר בלתי מושג.

הם החלו לעשות את דרכם בחזרה הביתה. אבל הם מעולם לא השלימו את המסע. סופה של החבורה האומללה היה שהם קפאו ומתו בשלג, מרחק מכאיב של קילומטרים בודדים ממחנה שיכול היה להציל את חייהם.


הנה סיפורו של המירוץ לקוטב הדרומי וכיצד הסתיים (מתורגם):

https://youtu.be/Ts3LIirgDbU


על מסעם ההירואי והמאכזב של קפטן סקוט וצוותו:

http://youtu.be/PyMLx2mv1Qg


קטע מסרט שמתאר את ההגעה למרכז הקוטב הדרומי:

http://youtu.be/ngzofL07FPQ


יומן המסע שלו מתעד את מסעם של סקוט וצוותו:

https://youtu.be/ZACkCPQJ4mw


אנשי מדע וחוקרים מתארים את חשיבות מסעו של סקוט:

http://youtu.be/jnpfZAbsOdE


על רצונו להשיג גם הישגים מדעיים:

http://youtu.be/hcJ850gJdNc


ותמונות ושיר לזכרו של סקוט:

http://youtu.be/-tiw7q9Un9U
קאמי קלודל
איך נשכחה הפסלת הגאונית קאמי קלודל?



המקרה של הפסלת קאמי קלודל (Camille Claudel) הוא ללא ספק מהעצובים בהיסטוריה של האמנות. קלודל, נערה כפרית שהתגלתה בגיל צעיר מאד כעילוי בפיסול, התקבלה ללימודי אמנות ולמדה באחד המוסדות המכובדים בצרפת. שם היא הכירה את אוגוסט רודן, האלוהים של הפסלים הצרפתיים באותה תקופה ומגדולי הפיסול בכלל. היא הפכה לאהובתו ובמקביל הייתה לפסלת מוכשרת בזכות עצמה.

פסלת מוכשרת? - בגיל 18 נחשבה קלודל ללא פחות מגאונה. היא פעלה בתחום שהיה עד אז נחלתם של גברים בלבד והפגינה רמה כה גבוהה שלא מעט חשדו שעבודותיה הן העתקות של רודן עצמו. אך האמת כנראה מעט שונה. הפסלים שיצרה הציגו יכולות גבוהות מאד של תיאור אנושי, שהיו דומים ברמתם רק למאסטר והמאהב שלה. אמרו שהיא למדה ממנו המון, אך יש רבים שסבורים שבמקביל הוא למד ממנה לא פחות, אולי אף יותר משלמדה ממנו. הוא נעזר בה כשוליה שלו, פיסל המון פסלים בדמותה ואף אימץ מפסליה שלה, חתם עליהם בעצמו והציגם כיצירותיו. לא פחות.

במקביל להצלחתה האמנותית המרשימה, היא חיה בזוגיות עם אחד הגברים הנערצים בפאריס של סוף המאה ותחילת המאה ה-20. רודן הכרזימטי והנערץ אהב אותה והיא אהבה אותו, אהבה מטורפת ומלאה יופי. היא כמעט ושכחה שבבית מחכה לו רעייתו האוהבת לא פחות. אך לאחר 15 שנים של אהבה גדולה לרודן הנשוי, הוא שב לאשתו וקלודל ננטשה על ידו. בודדה, עניה ומתוסכלת, היא הלכה ושקעה למרה שחורה ואיבדה את צלילות דעתה.

היא מצאה את עצמה בודדה ודחויה על ידי משפחתה, שראתה בושה בבת המוכשרת, שלא הקימה משפחה ובילתה את מיטב שנותיה עם גבר נשוי. מצבה הנפשי של מי שיכולה הייתה להפוך לאחת מגדולי האמנות בכל הזמנים הלך והדרדר. היא ניתצה רבים מפסליה המעולים ובהדרגה איבדה את שפיותה. בשלב מסוים לא נותרה לבני משפחתה ברירה והם חתמו על אשפוזה בבית חולים לחולי נפש. היא שהתה בו למשך עשרות שנים, עד יום מותה.

עם הזמן תלך ותישכח הפסלת הצרפתיה שהשתגעה מאהבה. יחלפו שנים ארוכות עד שתתגלה ותוכר גאוניותה של קאמי קלודל, הרבה אחרי מותה. בהדרגה הושב לה כבודה האבוד.

פסליה של קלודל מוצבים היום במוזיאונים החשובים בצרפת. ביניהם, למרבה האירוניה, חלקם מוצגים במוזיאון רודן, שהאמן עצמו הציב בו את פסליו, לאחר שתרם אותם למדינתו.

אז זהו סיפורה של אחת מהפסלות והאמניות הגדולות בהיסטוריה, שנפלה קורבן למקרה מצער של אהבה, אכזבה, שיגעון ומוות.


הנה מצגת וידאו של חייה ועבודותיה של קמיל קלודל:

http://youtu.be/yqgbu02jdp0


סיפורו של פסל שלה לדוגמה והקשרים בינה לבין רודן:

https://youtu.be/szEoLQMotHw


קדימון של סרט מ-1988 שהוקדש לקאמי קלודל:

https://youtu.be/TCkCl3E_5I8


קליפ עם קטעים מהסרט, שמראים את תסכולה של קלודל אל מול רודן:

https://youtu.be/0KdpaQVkGjQ


ואוגוסט רודן בסרטון מ-1915, שנתיים לפני מותו:

http://youtu.be/OcGTqxsIUjM

דמויות טראגיות

דוד שוורץ
מי היה הממציא האומלל של ספינת האוויר הקשיחה?



דויד שוורץ היה יהודי גרמני, מחלוצי התעופה וממציא ספינת האוויר הקשיחה. הוא אחת הדמויות הטראגיות בתולדות התעופה, איש שמודר מכל גדולתו כממציא וכפורץ דרך טכנולוגי. הסיפור מתחיל לאחר שהמציא שוורץ את ספינת האוויר הקשיחה. ספינה זו, שאינה מתנפחת ושהיא בעלת צורה קבועה, הייתה פיתוח משמעותי בדרך מכדורים פורחים לכלי תעופה של ממש.

שוורץ ניהל מאבק ארוך כדי לשכנע את הצבא הגרמני לבנות ספינת אוויר נסיונית כזו. לאחר שחתם על הסכם כזה, בוצעו ניסויים שבסיומם התרסקה ספינת האוויר שלו. על אף זאת הובן שהניסוי הוכתר בהצלחה והשלטונות קיבלו החלטה על תחילת הייצור של ספינות קשיחות. לרוע מזלו, שוורץ נפטר מהתקף לב, זמן קצר לאחר מכן.

אלמנתו של שוורץ ניסתה לזכות, לאחר מותו, בתגמולים עבור המצאת בעלה. על אף מאמציה הגדולים, היא לא הצליחה בכך. מתחרהו הגדול, הרוזן פרדיננד פון צפלין, שעוד בחייו ראה עצמו כמי שרצה להקדימו בפיתוחים הללו, רכש ממנה בשנת 1898 את הזכויות והידע הנדרשים להמשך הפיתוח של ספינות האוויר הללו. במהרה הוא התכחש לשוורץ ולהיותו פורץ הדרך האמיתי. טענותיו התמקדו בכך שנדרש לקניה, רק כדי להשיג פטנטים שהיו ברשותו של שוורץ ולא לצורך שימוש בתכניותיו.

בניגוד להתחייבותו בחוזה עם אלמנתו של שוורץ, שבו הבטיח שהספינות ייקראו על שם בעלה, צפלין קרא לספינות האוויר שבנה "צפלין" ואף לא שילם את כל המגיע לה. חוזה המכירה המקורי נמצא כיום במחלקה לכתבי יד וארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים.

כך הפך שוורץ לכמעט אלמוני בתולדות התעופה, בעוד שצפלין הפך לאחד מהידועים שבין חלוצי התעופה. אין כמעט מידע על תרומתו של דוד שוורץ להמצאת ספינת האוויר הקשיחה ושמו כמעט ונשכח בתולדות התעופה. עצוב.


הנה סיפורו של הממציא האמיתי של ספינות האוויר (עברית):

https://youtu.be/XJhH3Nxmdg4


וסרטון על תולדות הצפלין שעושה איתו צדק:

http://youtu.be/0e-Zvu_CC_Q
ז'אן בטיסט לולי
איך מת לולי ממקל הניצוח שלו?



המלחין והמנצח זָ'אן-בָּטִיסְט לוּלִי מת בגלל "תאונת ניצוח". הדבר קרה כתוצאה מפגיעה ברגלו עם מקל הניצוח שלו.

לא מאמינים? - אז באותה התקופה מקל הניצוח לא היה קטן כמו היום, אלא מוט גדול, שנהוג היה לדפוק בו על הרצפה ולהקיש בקול את הפעמות המוסיקליות. הנקישות הללו על הארץ סייעו לתת קצב לנגנים.

אבל לרוע מזלו של ז'אן בטיסט לולי, פעם הוא פגע בכף רגלו, בעת שהקיש עם המקל הגדול על הרצפה. פגיעת מקל הניצוח ברגל גרמה לו לפצע, שהלך והזדהם. הזיהום שנגרם מפציעה זו בכף הרגל גרם בסופו של דבר למותו של אחד מגדולי המוסיקה והמנצח הטראגי ביותר בהיסטוריה - אדם שהרג את עצמו בעבודה.

אגב, שנים ספורות בלבד אחרי מותו גילו מדענים עד כמה חשוב הטיפול המיידי בזיהום של פצעים, ועד כמה מסוכן זה לא לטפל במה שהמבוגרים קוראים "אינפקציה", בעברית זיהום. כי פציעה שלא מטופלת ועוברת חיטוי ששומר מזיהום חמור, עלולה להביא את הפצוע די מהר, ובמקרה של פציעה חמורה אף בוודאות, לסכנת חיים ואפילו למוות, כמו במקרה של לולי.


הנה קטע מסרט שמספר על הפגיעה המצערת של ז'אן בטיסט לולי ברגלו:

http://youtu.be/u8RJvzOj7PM
מרי מלכת הסקוטים
מדוע נערף ראשה של מרי מלכת הסקוטים?



מרי סטיוארט, המלכה הסקוטית המפורסמת ומי שידועה כ"מרי מלכת הסקוטים" (Mary Queen of Scots), הייתה מלכת סקוטלנד מגיל שבוע ועד להדחתה מהכס ב-24 ביולי 1567.

סיפור חייה של מרי הוא סוער ומרתק במיוחד. מי שהייתה ידועה כאישה גבוהה, כנראה יפה ובטוח שמושכת, הייתה מלכה שאיבדה 3 ממלכות ו-3 בעלים. כי מרי סטיוארט, או "מרי מלכת הסקוטים" נישאה שוב ושוב ואיבדה את כל בעליה ואת הממלכות שלה כולן.

ב-1558 מרי בת ה-16, מלכת סקוטלנד, נישאת לפרנסואה השני, יורש העצר בן ה-14 של צרפת. שנה אחר כך היא הופכת למלכת צרפת והוא למלך ועוד שנה הספיקה לה כדי להתאלמן מהמלך הצעיר ולהפוך בגיל 18 לאלמנה ולאבד את הכתר הצרפתי.

מרי חוזרת להיות מלכה מבוקשת, שרבים המלכים ויורשי העצר מאירופה רוצים את ידה. אבל אליזבט הראשונה, מלכת אנגליה מתנגדת כי הם קתולים ועלולים לתקוף את אנגליה הפרוטסטנטית.

גם אצילי סקוטלנד הצעירים מעוניינים לשאת את מרי לאישה והיא בוחרת באנגלי, יפה תואר ובן דודה - לורד דרגלי.

בניגוד ליופיו החיצוני האיש לא חכם מדי, שיכור ולא רק מאלכוהול ומתגלה גם כמופקר וקנאי. בחדר השינה שלה בארמון היא נכלאה בידי בעלה השני, לורד דרגלי, בזמן שאנשיו דוקרים למוות את דיוויד ריצ'יו, מזכירהּ האישי והמכוער של המלכה ומי שנחשד על ידי בעלה הקנאי כמאהב שלה.

זמן מה אחר כך היא יולדת את תינוקה הראשון. בעלה יחוסל די מהר על ידי שליחיו של אציל סקוטי בשם בוסוול, שנושא אותה לאישה. הנישואין לאציל הרוצח הביאו למרד מוצלח של הלורדים הסקוטים נגדה. היא נכנעת והם מכריחים אותה לוותר על כיסאה לטובת בנה התינוק. הפעוט מוכתר מיד למלך סקוטלנד החדש ג'יימס ה-6 והיא עצמה עוזבת לאנגליה.

מרי בורחת ומבקשת מחסה מאליזבט מלכת אנגליה, זו שניסתה להדיח מכסאה כמה שנים לפני כן. אך אליזבט כלאה אותה ל-19 שנה. זה אמנם לא כלא קשה, אבל מעצר בית מהסוג שמגביל את מרי בלונדון.

באנגליה יש מתח לא קטן סביב העובדה שהמלכה אליזבט, בתם של הנרי השמיני ואן בוליין, היא פרוטסטנטית. לפתע מוצאת מרי הקתולית לא מעט אצילים שתומכים בזכותה שלה לכתר האנגלי. הרי האפיפיור התיר את דמה של אליזבט זה מכבר...

מרי עוד זכרה איך הנרי ה-8, מלך אנגליה, ניסה לאלץ אותה להינשא לבנו אדוארד ואחרי שהיא סרבה, הוא הרס את אדינבורו בירת סקוטלנד ופתח את 7 השנים ההפכפכות והטרגיות האחרונות. להיות מלכת אנגליה יכול להיות ניצחון מדהים בשבילה.

אליזבט הייתה בוגרת ממרי בתשע שנים בלבד ומרי, שהייתה אמורה לרשת את אליזבט בבוא היום, מגלה שאולי תוכל לשלוט באנגליה כולה מיד. אצילים קתולים אנגלים דוחפים אותה להדיח את אליזבט, אחותה למחצה, בת דודתה ומי שהיו לה תמיד יחסים טובים איתה.

מחזר אציל וקתולי של מרי נתפס ומוצא להורג על ידי אנשי המלכה. מכתבים שהיא מקבלת ושולחת נופלים לידי השירות החשאי ולכאורה מתגלה הקשר שלה כנגד המלכה. את מנוחתה של אליזבט מטריד גם מלך ספרד הקתולי, שמעוניין לפלוש לאנגליה ולהמליך את מרי במקומה.

וכך, כמו ממלכתה סקוטלנד, שניהלה מלחמות רבות נגד אנגליה ותמיד הפסידה, גם המאבק בין שתי הנשים מסתיים בכישלונה של מרי המורדת. היא מנוצחת על ידי אליזבת, המלכה הרווקה, הקשוחה והחזקה ממנה.

אליזבט הוציאה אותה להורג באשמה של ניסיון לקשר נגדה. סברה מקובלת היא שאליזבט לא ממש רצתה במותה של מרי, אך יועציה שכנעו אותה שהימצאותה של עוד מלכה באנגליה, מסכנת את כיסאה.

סופה של מרי היה טרגי גם לה וגם לסקוטלנד. כשראשה של מלכת הסקוטים נערף במצודה של לונדון, נקבע גם גורלה של סקוטלנד להיות מדינת חסות של אנגליה לתמיד. נחמה קטנה הייתה בכך שבנה של מרי יהפוך עם השנים ליורשה של אליזבט הראשונה ויהיה גם למלך אנגליה.

הוצאתה האכזרית להורג של מרי הפכה אותה לדמות טרגית. האגדה מספרת שהגרזן לא הצליח להמיתה ונדרשה מכה נוספת בצווארה, אולי אף שתיים, לפני שנפחה את נשמתה.

הסיפור של מרי הוא עוד דוגמה לכך שהדמוקרטיה, גם אם אינה מושלמת, היא צורת השלטון הטובה ביותר. הבה נאמר תודה לדמוקרטיה.


הנה סיפורה של על מרי מלכת הסקוטים:

https://youtu.be/CgZan7L871U


קדימון לסרט על המלכה הסקוטית מרי:

http://youtu.be/EjOWH0g2D9Y?t=3s


סיפורה המפורט של מרי הסקוטית:

https://youtu.be/ija5bmpHbmM?long=yes


ופודקסט של פרופסור הרסגור על מרי מלכת הסקוטים וכשלונותיה העצובים (עברית):

https://youtu.be/NRg1nCzmEM4?long=yes
ניקולה טסלה
מה סיפורו של גדול הממציאים הטרגי ניקולה טסלה?



ניקולה טסלה (Nikola Tesla) היה אחד מגדולי הממציאים ומי שרבים רואים כגדול הממציאים בכל הזמנים. הוא האמין שמכונות הן הרחבה של בני האדם ולא משהו נפרד או הפוך מהם.

טסלה היה אשף החשמל, מי שבחייו נשבע להאיר את העולם. הוא גילה המון עקרונות מדעיים וטכנולוגיים חדשים ומהפכניים, כולל מערכת זרם החילופין הבטוחה וטובה יותר לייצור והעברת חשמל, הרדיו האלחוטי ודגמים של טורפדו וסירות שנשלטו מרחוק בעזרת רדיו.

טסלה היה מי שהאיר את העולם והביא את נורת החשמל של אדיסון לכל מקום. הוא זה שהקדים את מרקוני באלחוט וערך ניסויים ברנטגן, ברדאר ואפילו בפיצוח הגרעין. הוא ניבא רובוטים כבר בתחילת המאה ה-20 ומה לא.

הגאון הקרואטי היה איש של קצוות וניגודים. בעל זיכרון צילומי שזוכר במבט ספרים שלמים שסקר לרגע, אך מוצף פחדים ושגעונות כפייתיים.

בגיל צעיר הוא למד להפוך את ההפרעות הנפשיות והחזיונות שלו ללימוד והמצאה. יכולתו לחזות בדמיונו מכונות ומכשירים שעובדים, ממש כאילו היו מולו, הייתה מתת-אל והוא השתמש בה כדי להמציא ולייצר את חזיונותיו.

אחרי שעבר לאמריקה, כדי ליישם את רעיונותיו, הוא עבד אצל אדיסון, אלוף ממציאי אמריקה, אך לפי דבריו של טסלה רימה אותו.

טסלה בשלב הזה כבר המציא את זרם החילופין והעמידו את מול טכנולוגיית הזרם הישיר של אדיסון, מי שנחשב לגדול הממציאים בעולם.

זה היה מאבק איתנים, בין שני גאונים עם טכנולוגיות מתחרות. כשאדיסון טוען שזרם החילופין מסוכן לבני-אדם, לא חשש טסלה להפגין בפני עיתונאים כיצד הזרם עובר דרך גופו שלו והוא בריא ושלם.

במונחים של אותם ימים ניצח הפרעוש את האריה. כי טסלה גבר על אדיסון בפרישת רשת החשמל שלו, זו שהתבססה על מתח חילופין, ובכך יישם רעיון שהגה כבר בילדותו - הוא יצר חשמל מכוח המים של מפלי הניאגרה.

טסלה האמין ש"המכונה הטובה ביותר היא זו שיש בה כמה שפחות חלקים". טכנולוגיית ייצור החשמל שלו היא דוגמה נהדרת לכך והייתה זו שניצחה את הטכנולוגיה המתחרה, שפיתח מי שנחשב אז לגדול הממציאים בהיסטוריה.

עוד המציא טסלה את שפופרות טסלה מלאות הגז, ששימשו לתאורה. הוא איפשר בטכנולוגיה שפיתח את המצאת הטלוויזיה, על ידי פיתוח של סליל טסלה ליצירת מתחים חשמליים גבוהים.

הוא גם החל בהקמת מפעל "אלחוט עולמי", מעין מערכת שידור חדשנית שתשדר לכל העולם.

אבל מפולת הבורסה האמריקנית והמשבר הכלכלי שכונה "השפל הגדול" הפילו גם אותו ואת החברה שבנה. כעבור עשור אחד מת טסלה, כשהוא נשכח ומתוסכל.

מאז מותו ובמשך עשורים רבים, שמו הנשכח של טסלה היה כלא היה. רק לקראת סוף המאה ה-20 החל העולם שוב להכיר בגדולתו של הגאון שהיה. לפתע חזרו להזכיר את שמו בנשימה אחת עם גדולי המדענים והממציאים: איינשטיין, אדיסון, בל ומרקוני.

כיום, רבים מציינים בדיעבד שטסלה היה החכם, המבריק ובוודאי הרב-תחומי מבין גאוני המאה ה-19 וה-20.


הנה סיפורו של הגאון ואולי הממציא הגדול בכל הזמנים:

https://youtu.be/X92nDeBvRnA


עוד על ניקולה טסלה (עברית):

http://youtu.be/8PAtnmSnCRw


סקירה מפורטת על ניקולה טסלה:

https://youtu.be/mvyJrY1ZmLY


הממציא הדגול:

https://youtu.be/UIORO842NWk


תולדות חייו של טסלה באנימציה:

http://youtu.be/iEJNJ0rFSe8


מעט מהישגיו של ניקולה טסלה:

http://youtu.be/YK5zZWnOTLA


קטע מסרט שנעשה עליו:

http://youtu.be/W6BtcLe-UP4


הרצאת טד קצרה על "גדול החנונים מאז ומעולם - ניקולה טסלה" (מתורגם):

http://youtu.be/V-WkUKP1l3c?long=yes


ותכנית חינוכית על הישגיו של ניקולה טסלה (עברית):

https://youtu.be/mCQZO7J8FaI?long=yes


ואן גוך
מי היה וינסנט ואן גוך?



כיום ידוע וינסנט ואן גוך כאחד מגדולי הציירים בכל הזמנים. אבל בחייו סבל ואן גוך מעוני ומקשיים רבים בנפשו וביחסיו עם אחרים. עני, מסוכסך, כושל, בודד ובעל אופי קשה - הוא ראה את עצמו כמו שאחרים נטו לתפוס אותו - הלוזר המושלם והאמן הכושל.

בלתי נתפס לחשוב שאלה היו חייו וזה היה הדימוי של מי שנחשב אולי לאמן החשוב והמפורסם בתולדות האמנות - וינסנט ואן גוך.

כצייר הוא היה ידוע בשימוש עז ומלא הבעה שעשה בצבעים. כיום הוא נחשב לאחד ממבשרי סגנון האקספרסיוניזם ונגע אפילו בציור מופשט, הרבה לפני אחרים. אבל הוא כתב במכתב פעם, שסגנונו החדשני לא נבע מרצון להפשטה, אלא כי כך הוא יכול היה להכניס יותר רגשות לציוריו, או בלשונו שלו "יותר דרמה, כעס, כאב, אהבה ודמות".

בצעירותו החליף ואן גוך סגנונות ציור לא פעם והושפע מאד מהציור היפאני. את ציוריו הגדולים ומלאי האור והגוונים הבהירים הוא יצר בשנים האחרונות לחייו. את השנים הללו הוא עשה בדרום צרפת. במקביל החל ואן גוך לאבד את שפיותו ועשה מעשים מוזרים, שהעידו על מצוקה נפשית לא פשוטה.

המפורסם בין המעשים הללו הוא השמועה על חיתוך אוזנו, לפי השמועה כדי לתת אותה במתנה לאישה שאהב, אבל במציאות זה קרה אחרי ריב קשה עם חברו, הצייר פול גוגן, שבא לבקרו בדרום צרפת, מהבירה פאריס.

בחייו מכר וינסנט ואן גוך רק ציור אחד, בשם "הכרם האדום". את עצמו הוא הרבה מאד לצייר והותיר אחריו המון פורטרטים עצמיים, דיוקנאות של עצמו שצייר.

חסרון הכיס שלו הובילו בלית ברירה לצייר על מפות שולחן ומגבות שלקח מהמוסד לחולי נפש שבו אושפז. מוכשר כמו שד, אבל ללא שמץ של הערכה מסביבתו, מבולבל ובודד, הוא סבל מדיכאון קשה.

היום אפשר לטפל בדיכאון בקלות, אבל ואן גוך לא חי היום. בגיל 37 הוא ירה בעצמו ומת. כיום ציוריו שווים מיליוני דולרים כל אחד ונחשבים לנכס הגדול ביותר שאדם יכול להחזיק בביתו, אבל הוא עצמו סבל בחייו ממחסור קשה וצייר על מפיות נייר.

ההכרה בגאונתו הגיעה כמה שנים לאחר מותו. אז הוצגו ציוריו בפאריז וזכו להערכה גורפת. צבעיו העזים והשימוש שלו בצבע, תנועות המברשת הדינמיות והמנעד הרגשי שלו השפיעו על אמנים רבים ומיצבו אותו כאחד מהחלוצים הבולטים של האמנות המודרנית.

מאז הפכו גם ציוריו לחשובים ביותר בתולדות האמנות והם נמכרים כיום במחירי שיא.


על גדולתו של וינסנט ואן גוך:

https://youtu.be/vxz8NA9gMYc


קדימון לסרט על ואן גוך (מתורגם):

https://youtu.be/fv1yg3IU-Jc


כמה עובדות על האמן המשפיע בתולדות הציור:

https://youtu.be/H4_pk6fOUVA


חלקים מסרט שנעשה על חייו של ון גוך:

https://youtu.be/09ZYlutmaPI


סיפור חייו של גאון הציור:

http://youtu.be/qv8TANh8djI?t=28s


יצירותיו הגדולות כשברקע שיר שנכתב עליו:

http://youtu.be/nkvLq0TYiwI


דיוקנאות עצמיים שצייר:

http://youtu.be/O5tKG39G6Qk


סרטון שיצר אמן וידאו שהחליט להעיר רבים מציוריו המוכרים של ון גוך לחיים:

http://youtu.be/MPQSN3fNLF4


ותכנית חינוכית על וינסנט ואן גוך (עברית):

https://youtu.be/VN-Nyji8nNI?long=yes
מהו סיפורו העצוב של ג'ורג' מלורי?



29 שנים לפני שאדמונד הילארי והמלווה הנפאלי שלו טאנסינג נורגאי כבשו את פסגת האוורסט, עלה לשם מטפס הרים בריטי בשם ג'ורג מלורי (George Mallory). מלורי, צעיר שהיה מורה לשעבר, ניסה אז בפעם השלישית לכבוש את ההר.

כשהוא מקדים את הילארי בשנים רבות, יצא מלורי למסע הטיפוס הקשה ב-1924. יחד איתו יצא לדרך גם שותפו הצעיר אנדרו סנדי ארווין. הם היו חדורי נחישות לעשות את מה שאיש לא עשה לפניהם. לנצח את פסגת האוורסט!

השניים לא שבו. הנסיבות לא ברורות לאשורן. מה שידוע הוא שהם הגיעו קרוב לפסגה. מטפס אחר ראה אותם מרחוק כשהיו בנקודה המצויה כ-224 מטרים מהפסגה. כשלא מצאו את גופותיהם הסיקו המחפשים שהם לא נשארו בחיים. במשך שנים חיפשו את שרידיהם מעת לעת, אך ללא תוצאות.

רק בשנת 1999, כ-75 שנים לאחר מותו, נמצאה במקרה גופתו של מלורי, על ידי משלחת טיפוס, שראתה מרחוק משהו צהוב והתקרבה. חברו ארווין מעולם לא נמצא.

לא ידוע אם השניים הגיעו לפסגת האוורסט. אם כן הרי שהם הראשונים לעשות כן. אין הוכחות לכך, אך משערים שלפני מותם הגיע לפחות מלורי לפסגת האוורסט. זאת מכיוון שבכיס גופתו לא נמצאה תמונה שלו ושל רעייתו שנשא עימו. מלורי הבטיח לה להשאיר את התמונה על הפסגה, אם יצליח להעפיל אליה. האם היא הושארה שם?

המסתורין נמשך. יש עוד סיכוי קלוש שיום אחד נקבל תשובה. השניים לקחו איתם מצלמה וגם היא לא נמצאה. אם תימצא המצלמה יום אחד, יתכן שתצליח לחשוף את התשובה למסתורין - מי באמת כבש ראשון את האוורסט?


הנה סיפורו הטראגי של ג'ורג מלורי:

https://youtu.be/0nBH6NeyFpw


מצגת וידאו שמוקדשת לצמד האבוד:

https://youtu.be/dd1DwzZXRZU


קבוצת מטפסי ההרים שמצאה אותו, בסרטון מרגש עד דמעות:

https://youtu.be/UFr1KdY6aiw


וסרט תיעודי על סיפורם הטרגי של מלרוי וארווין:

https://youtu.be/dNkXVrOvpl0?long=yes
מה הופך את רחל למשוררת הבודדה של תנועת העבודה?



רחל המשוררת, כמו שאנו מכירים אותה, היא אולי המשוררת החשובה והמוכרת ביותר שבאה מקרב תנועת העבודה. רבות סופר על היותה יפה ונערצת ורבים היו מאוהבים בה. לא רבות באותה תקופה שילבו כמוה נפש אמנותית, עם חריצות ועבודה ללא פשרות.

רחל בלובשטיין נולדה ברוסיה למשפחה עשירה. בדרכן לאיטליה כדי ללמוד אמנות, באו אחותה והיא לביקור בארץ ישראל. היא מתאהבת ברעיון הציוני ונשארת לעבוד ברחובות. בהמשך היא עוברת אל המושבה כנרת ומחליטה לבוא ולהשתקע בה.

ב"כנרת" רחל הופכת לאשת עבודה וממירה את השירים ברוסית בשירים כתובים עברית. לאחר כמה שנים ובעידודו של המנהיג הרוחני של תנועת העבודה גורדון, היא יוצאת ללמוד חקלאות ואמנות בצרפת.

רחל נתקעת במלחמת העולם הראשונה בחוץ לארץ. היא חוזרת לרוסיה לזמן מה, כדי לטפל בילדי פליטים יהודיים. ברוסיה היא נדבקת בשחפת, מחלה איומה שאין לה מרפא.

כשהיא חוזרת לארץ ישראל המחלה כבר מקננת בה. רחל שבה בשמחה לחיי עבודה בדגניה. חלומה מתגשם והיא אוהבת את חייה בה. אך משהשחפת מתפרצת ומחמירה, הרופא מורה בתחילה על הפרדת כלי האוכל שלה משל החברים האחרים. עם הזמן מרחיקים אותה החברים מקרבם. בשלב הסופי היא מתבקשת לעזוב את דגניה.

רחל נאלצה לנדוד ולחפש לה מקום מגורים. כגולה וחולה במחלתה חשוכת המרפא היא עוברת לבסוף לדירה בתל אביב. כאן היא גרה בבדידות, עד להחמרת מצבה ולבסוף למותה בייסורים. זוהי טראומה איומה בחיי המשוררת הרגישה, המכה הגדולה ביותר בחייה. זו תהיה גם הטראומה הגדולה של דגניה ושל כל תנועת הפועלים בארץ ישראל.

רחל מותירה אחריה אוסף של שירי מופת, אישיים, עדינים ויפים במיוחד. לא היה גבול לצער המעריצים הרבים שהתאהבו במילותיה והמתינו לשיריה, שהתפרסמו בכל יום שישי בעיתון "דבר". הם כאבו את אובדנה של המשוררת האהובה עליהם.

רחל הייתה משוררת מבריקה אך אישה בודדה, שחלקה עם קוראיה את ייסורי בדידותה. מכאב הפרידה ב"גן נעול", דרך הערגה והגעגועים לאהוב הרחוק של "התשמע קולי רחוקי שלי?" ב"זמר נוגה", התמיהה ב"שי" הכואב, כשהיא מסיימת בשאלה הספקנית האם ייאות אהובה לקבל ממנה את מתנתה, באותה שורה שבה היא שואלת "התשמח לשי?" וכאב החוסר בילד משלה בשיר הקודר "עקרה".

רק שיר אחד שלה זכתה רחל לשמוע בחייה, כשהוא מולחן. היה זה השיר "שי", שהלחין אז יהודה שרת, מי שעתיד להלחין כמה משיריה. היום מוכר יותר הלחן של לוי שער ל"שי", אבל רחל זכתה לשמוע את הלחן של יהודה שרת, מלחין מדהים ואחיו של מי שבעתיד יהיה ראש הממשלה משה שרת. בעוד הוא יוצא לשליחות בגרמניה, שרת שלח לרחל את התווים ללחן שכתב ל"שי".

רחל שלא ידעה תווים הייתה צריכה להמתין עד שחברתה גאולה, אחותו של יהודה שרת, תבוא לבקר אותה ותשיר לה אותו. העדות של גאולה הייתה שכששמעה המשוררת את הלחן היחיד שתשמע בחייה למילותיה שלה, היא נפעמה מהתרגשות.

האם יכולה הייתה לדמיין שאחרי מותה היא תזכה להיות מהמשוררות המולחנות ביותר ושכמעט כל שיריה יולחנו לאחר שהיא תלך לעולמה?

שיריה המולחנים הם מאהובים ביותר בזמר העברי. ביניהם השיר "כנרת", שמוכר יותר בפתיחה "שם הרי גולן". יש גם את "התשמע קולי", שהוא בעצם "זמר נוגה", "רק על עצמי לספר ידעתי", "פגישה, חצי פגישה", "לא פעם בקיץ", "לא שרתי לך ארצי" ועוד.


סרטון אנימציה קצר על רחל המשוררת (עברית):

https://youtu.be/rRe_pNcI7nQ


שירה הידוע ביותר של רחל המשוררת (עברית):

https://youtu.be/9nkCDDaMEh0


אחד משיריה היפים והכואבים שהולחנו (עברית):

http://youtu.be/8mbykdTsfzo


סיפורה המלא של המשוררת רחל (עברית):

https://youtu.be/MpR1kue0sFA?long=yes


וסרט תיעודי על רחל, שירתה וחייה (עברית):

https://youtu.be/yxwtw9CNgFg?long=yes
מי היה הודיני, הקוסם הגדול בהיסטוריה?



מי שרבים רואים בו את הקוסם הגדול בהיסטוריה היה הארי הודיני. הודיני היה למעשה כינוי הבמה של בחור יהודי בשם אריך וייס.

הודיני היכה בתדהמה שוב ושוב את הציבור, בשלל קסמים, פעלולים והיחלצויות ממקומות בלתי אפשריים ובתנאים שלא יאומנו, כולל השתחררות מקשירות, שרשרות, חבלים, מנעולים, מקומות סגורים, תיבות מתחת למים ועוד.

הודיני הרויח כסף רב בחייו והיה מהקוסמים המפורסמים בהיסטוריה, אחד מהתרגילים המדהימים שהציג לקהל, היה היכולת שלו לקבל אגרופים חזקים בבטן, מבלי שישפיעו עליו. באופן טראגי לחלוטין כך הוא גם מת: מעריץ נלהב נתן להודיני אגרוף בבטן, מבלי שהקוסם התכונן לכך (באמצעות שרירי הבטן).

האגרוף העז שקיבל הודיני, כשהוא לא מוכן לו, גרם לו לזיהום חמור בבטן ומכאן קצרה הדרך. למותו של גדול הקוסמים בהיסטוריה.


הנה סיפור חייו ומותו של הארי הודיני (מתורגם):

http://youtu.be/QJ9lNRAjTQM


על בן הרב שהפך לגדול הקוסמים הודיני:

https://youtu.be/jeYQHeXkmOk


מצגת על חייו והקריירה של הודיני (מתורגם):

https://youtu.be/MI1BELQXJv8


הודיני בכמה מהתרגילים שלו, כמו היחלצות מקשירה:

http://youtu.be/EbvZZsYZmEY


היחלצות מז'קט קשור היטב:

http://youtu.be/3r8qr-p9z5g


תרגיל המטוסים הנועז שלו:

http://youtu.be/suirIT9F_MY


וסרט תיעודי על גדול הקוסמים בהיסטוריה:

https://youtu.be/XUhJLs3-i9M?long=yes
מי מת מההמצאה שרכש?



ג'ימי הסלדן היה מולטי מיליונר בריטי שרכש את חברת סגווי מידיו של הממציא דין קיימן. הוא מת בצורה טראגית ביותר. לקראת השקת דגם שטח חדש של הסגווי, בעת שניסה נסיעת שטח באחוזתו עם הסגווי, הוא נפל מצוק אל מימי הנהר העובר בשטח האחוזה הגדולה שלו שבאנגליה. עובר אורח מצא אותו מת בנהר.

סיפור חייו של הסלדן מעניין לא פחות ממותו. הוא היה כורה אנגלי פשוט שפוטר מעבודתו במכרה ועם פיצויי הפיטורין שלו הוא הקים חברה שפיתחה מערכות שאיפשרו לו לזכות בחוזים עם גופים ביטחוניים באנגליה, בארה"ב ובנאט"ו. הוא יצר למשל התקן ממוגן מפני ירי שניתן להעביר ממקום למקום ושמבוסס על מערכת שאוספת מים וחול וכלוב תיל שהפך להצלחה מסחררת בצבאות שונים בעולם.


הנה סרטון על ג'ימי הסלדן ומותו הטראגי:

http://youtu.be/sHKrt1iPvMc?t=4s
מי הראשון שיצר כלי תחבורה ממונע בבנזין?



את האיש הזה כולם במולדתו ניסו להשכיח. זיגפריד מרכוס (Siegfried Marcus) הוא האיש שהמציא את הכרכרה הממונעת הראשונה בהיסטוריה.

מעל 20 שנה לפני קרל בנץ הצליח הגאון היהודי להסיע כלי רכב ממונע בבנזין. כרכרה ממונעת ראשונה יצאה לדרכה והעולם שתק.

קרל בנץ ידוע כמי שקידם את הכרכרה הממונעת של מרכוס והצליח לייצר בשנת 1885 כלי רכב של ממש, שגם נמכר לאחרים.

אבל מחקר היסטורי לא מעמיק מדי גילה עם הזמן שאת בנץ הקדים ב-20 שנה גאון יהודי בשם זיגפריד מרכוס. הוא היה ממציא גרמני יהודי שאת מרבית חייו בילה באוסטריה.

כבר ב-1864 מרקוס הצליח להניע ולנסוע על עגלת יד שעליה התקין מנוע בעירה פנימית, שהונע בעזרת דלק. היא אמנם נראתה כמו עגלת יד פשוטה שיש בה מנוע והיא גם לא הייתה מעשית כמוצר מסחרי לשיווק אבל היא הייתה הראשונה. ההמצאה.

אותו מרכוס נסע על רכבו ברחובות וינה ואפילו נעצר על ידי המשטרה המקומית לאחר ש"נתפס" נוסע על הרכב המוזר, הכרכרה בלי סוסים...

מכל מקום, מרכוס די זנח את המצאתו ולא ייסד את תעשיית הרכב. בניגוד מגוון הפטנטים שרשם על המצאות שונות, הוא לא המשיך לפתחה.

אבל הוא היה האדם הראשון שהניע כלי תחבורה בעזרת בנזין. שנים לפני בנץ, שכבודו במקומו מונח היטב והמשיך אותו בגאונות טכנולוגית ועסקית משלו.


#אבל איך שכחו כולם את הגאון הזה?

התשובה גם כאן, כמו בתעלומות רבות הקשורות ביהודים שנשכחו, הופלו והועלמו היסטורית ופעמים רבות גם פיזית, היא היטלר.

כשהנאצים אלו לשלטון ובמסגרת עליונות הגזע הארי על היהודים שהם שנאו כל כך, הם דאגו למחוק כל תיעוד על ממציאים יהודיים בגרמניה והמצאותיהם. במסגרת זו הם דאגו להסיר את הפסל של מרכוס מחזית בניין הטכניון של וינה והשמידו במיומנות את כל המסמכים שהעידו על המצאתו.

כך הם הצליחו ליצור מצג שווא ולשכתב את ההיסטוריה לעובדה שקבעה שקארל פרידריך בנץ הוא ממציא הרכב המנוע, בעוד שבעצם הוא היה המשפר והממסחר הגאוני של הרכב ממונע הבנזין, אבל לא הממציא שלו.

אז כן. בנץ אכן הגה ופיתח את המכונית הראשונה בהיסטוריה שתהפוך למוצר ותימכר לכל בעל ממון שירצה בכך. אבל מרקוס הוא שיכול ואף צריך להיחשב לממציא האמיתי של המכונית המונעת באמצעות מנוע בעירה פנימי.

אפילו האוסטרים הבינו שאסור לתת להיטלר וכנופייתו הגזענית לשכתב את ההיסטוריה. בשנת החמישים למותו של מרכוס הם העבירו את עצמותיו לבית הקברות המרכזי בווינה, פסלו הוצב מחדש בחזית הטכניון ונבנה לו קבר מכובד.



גם דגם המכונית שלו, שהוצג לפני העידן הנאצי במוזיאון הטכנולוגי בווינה, נשמר לאחר שהוסתר על ידי עובדי המוזיאון מהמשטר הנאצי ושרד עד ימינו.


הנה סיפורו של זיגפריד מרכוס (עברית):

https://youtu.be/0PkxNYTdhQ4


דגם כלי הרכב הראשון שלו שהונע בבנזין:

https://youtu.be/gXdm680zY40


סרטון מהודו שמכיר בבכורה המוטורית של מרכוס:

https://youtu.be/RW-MUrod6bU


והמכונית הראשונה של קרל בנץ:

https://youtu.be/WZ2Q5B0ZYnI
מי הייתה הזמרת הגרועה בהיסטוריה?



אתם עומדים לחוות את סיפורה הבלתי ייאמן של פלורנס פוסטר ג'נקינס (Florence Foster Jenkins), שלא נתנה לאף אחד לכבות את חלומה. חוץ מהקול היה לה הכל - היא הייתה חיננית, עשירה והיו לה כל הגינונים הנחוצים לדיוות במה אמיתית. אבל היא התעקשה להפוך לזמרת אופרה, על אף שקולה, איך נאמר את זה בעדינות, היה פשוט נורא..

כבר מגיל צעיר רצתה ג'נקינס להיות זמרת. היא הייתה בת למשפחה עשירה וקיבלה חינוך מוסיקלי עשיר, אבל כשסיפרה לאביה שהיא חולמת להיות זמרת, הוא לא התלהב. בבגרותה, משהבין האב שבתו משקיעה מאמצים בחלום השירה אופראית, הוא החליט להפסיק לממן אותה. היא סבלה ללא ספק מהפרעה נפשית, שלא חיברה אותה אל המציאות לחלוטין. הרי היא לא הצליחה, גם אם רצתה, להוציא מגרונה ולו פראזה מוזיקלית אחת מבלי לזייף. אבל היא החליטה והמשיכה בדרכה לבדה. ההזדמנות להצליח נקרתה לה כשמת האב והיא ירשה את כספו והפכה עשירה. סוף סוף התפנתה לה הדרך לקריירה שעליה חלמה.

היא החלה ליזום רסיטלים יוקרתיים, קונצרטים שבהם שרה לפני קהל. המימון והארגון היה שלה. היא אפילו הזמינה בעצמה את זרי הפרחים שיוגשו לה בתום המופע וגם את ערבי הגאלה שארחה קודם לכן במלון הכי מפואר של ניו-יורק היא שילמה מכספה הרב.

עם התוצאות קשה היה להתווכח. ההמונים החלו לנהור להופעות שלה, רק כדי לשמוע אותה מחריבה אריות קלאסיות מהרפטואר האופראי. ג'נקינס הפכה להיט ענק. שוב ושוב הצליחה הזמרת הנלעגת והפופולרית למלא את אולם הקונצרטים היוקרתי בעולם, הקרנגי הול. לרסיטלים שלה הגיעו המוני אנשים, שרכשו כרטיסים בכסף רב וגם תקליטיה נמכרו בכמויות עצומות. בחברה הגבוהה של ניו יורק בשנות ה-30 וה-40 היא הפכה לזמרת פולחן, קאלט של ממש. זמרת הסופרן הזייפנית הפכה לידוענית מפורסמת ואפשר לומר שאפילו לאגדה.

במופעים ג'נקינס לא הצליחה לשיר אפילו משפט מוסיקלי אחד בלי לזייף. קולה הזכיר לרבים צווחות של קרפדה וכדי להצחיק את הקהל עוד יותר, נהג קוסמו מקמון, הפסנתרן הקבוע שלה, לעוות את פרצופו לאורך כל ההופעה. הקהל המנומס מצידו, לא צחק בפראות כמו שאולי היה מצופה ממנו.. להיפך, ניכר המאמץ לשמור על ארשת תרבותית ורבים דחפו ממחטות לפיהם, רק כדי למנוע את שאגות הצחוק המעליבות שהיו פוגעות בדיווה המתאמצת. את העלבונות שמרו העשירים המנומסים לאחרי הקונצרט.

היא לא הבינה שהקהל מגיע להופעותיה כדי ללעוג ולצחוק עליה. בעיניה הייתה הביקורת עליה תוצאה של קנאה מקצועית ובורות. היה הרבתה להשוות את עצמה עם הזמרות המעולות של התקופה ולא פעם טענה שהיא מבצעת טוב מהן. רק בגיל 76, בהופעה האחרונה שלה, כשכרגיל נחטפו לה כל הכרטיסים, היא הבינה שהקהל נוהר כדי ללעוג לה. ההלם היה גדול. חודש אחרי כן, עם או בלי קשר, היא מתה.

אחרי הכל היא את שלה השיגה. קולה נדם, אבל היא עצמה הצליחה להיכנס להיסטוריה כזמרת. אולי גרועה אבל אגדית. משפט שאמרה פעם מסביר היטב את מה שהרגישה "אנשים יכולים לומר שאיני יודעת לשיר, אבל לעולם לא יוכלו לומר שלא שרתי".


הנה קדימון הסרט שנעשה על דמותה (מתורגם):

https://youtu.be/z397cJ2PVxg


סיפורה בעברית של פלורנס פוסטר ג'נקינס, כחלק מהסרט (עברית):

https://youtu.be/kuebNtakIa4?t=23s


כך נשמעה הזמרת הנוראית בהיסטוריה המודרנית:

http://youtu.be/-quQHNriV-Q


חלק מסיפורה של פלורנס פוסטר ג'נקינס:

http://youtu.be/Zi_jr3jlgmg


סיפורה של הזמרת ללא חוש קצב וללא יכולת של שמירת גובה הצליל:

http://youtu.be/Q_ZAthb-Hbs


פלורנס הזייפנית זכתה לליפ סינק, ממעריצים ש"מופיעים איתה" בקרנגי הול:

http://youtu.be/wfKz-sF8KUY


וקטעים מהצגה על פלורנס פוסטר ג'נקינס שהועלתה בעברית:

http://youtu.be/OV_kCXZvheE
במה נודעה מלכת הבלוז בילי הולידיי?



כינו אותה "ליידי דיי" אבל בילי הולידיי (Billie Holiday) היא בכלל בת עניים שחורה. עוד לפני שהייתה לגברת הראשונה של הג'אז, היא נאלצה לעבוד בכמעט כל עבודה משפילה כדי להתקיים. עם אונס בגיל 11, עבודה בזנות כבת 14 וכליאה בכלא בהמשך נעוריה, לא פלא שהיא הגיעה לשימוש מתמיד בסמים. עובדה זו אולי תרמה ליצירתה, אבל עלתה לה באיכות חייה ובחיים עצמם.

מדהים כיצד מצליחה ילדות קשה במיוחד ליצור אמנית שלא מתפשרת ביצירתה, גם כשחייה הם רכבת הרים של התרחשויות עולות ויורדות בטירוף.

מי שתהיה לגדולת זמרות הג'אז ותהפוך סגנון עממי וכמעט אזוטרי למעמד של אמנות כל אמריקאית מוערכת, הייתה בתה של עוזרת בית ענייה מבולטימור. אימה שעבדה על הרכבות ונסעה למרחקים הותירה את הילדה לטיפולה של קרובת משפחה. זו נהגה בה בגסות ולא פעם ממש באכזריות. בגיל 9 הילדה כבר עמדה בפני שופט ונשלחה למוסד לילדים עבריינים.

בהמשך שבה אימה ובילי עוברת אונס. חייה הקשים ממשיכים גם עם אימה וכשהאם עוברת לניו יורק, בילי עוברת איתה לשכונת הארלם. האם נאלצה לעבוד בזנות ובגיל 14 מצטרפת אליה גם הנערה. היא נשלחת שוב למוסד לעבריינים צעירים וכשהיא שבה לשכונה שלה, מתחילה הצעירה לשיר במועדון. מעמדה במקום הוא נמוך שבנמוכים, אבל העתיד מזמן לה גם טוב. בינתיים הגברים נוהגים בה כמו ברקדניות של המקום ואת הטיפים הם נוהגים לדחוף למקומות הכי צנועים מתחת לבגדיה.

במועדון נטלה הנערה שם במה. את שמה הפרטי היא שאלה משחקנית שאהבה, בילי. שם המשפחה שבחרה "הולידיי" הוא שם המשפחה של אביה, שזו הייתה אולי תרומתו היחידה לחייה.

אבל במועדון היה לה מזל אדיר. ערב אחד הגיע מפיק כדי לשמוע זמרת שסיפרו לו עליה שהיא שרה יפה. הזמרת הזו לא הייתה בילי. באותו ערב הזמרת ההיא לא הייתה במועדון והחליפה אותה בילי. הוא שמע. הוא נדלק. הוא החתים אותה.

בילי התפרסמה, הקליטה ודי מהר הפכה פופולרית ביותר. טובי הכותבים של הג'אז השחור כתבו לה שירים. רבים אמרו אז שהיא שינתה את טעמם המוסיקלי. היא שרה כמו כלי נגינה בתזמורת ג'אז. זה, אגב, לא היה במקרה. בשנים שלפני כן נהגה הנערה הענייה לשמוע דרך החלון את הפטיפון של השכנה שלה. היא האזינה לתקליטי הג'אז של השכנה ואהבה לחקות בשירתה את כלי הנגינה. אם תעצמו את העיניים תגלו למה היו שאמרו אז שהיא "גנבה" בשירתה את הסגנון של הסקסופונים.

אז בילי מתגלה והופכת לזמרת המועדפת על רבים מגדולי הג'אז של שנות ה-30. אחריהם מגיעות גם חברות התקליטים, שמבינות שיש כאן משהו שעוד לא היה בג'אז הווקאלי, חוץ כמובן מלואי ארמסטרונג.

די מהר מתחברת הולידיי לתזמורת הסווינג של קאונט בייסי, להופעות בכל רחבי המדינה. לא פעם היא נאלצת לפני ההופעות לצבוע את פניה, כדי להיות יותר שחורה ממה שהיא. המעמד, לפחות במדינות הדרום, כנראה מחייב. בהמשך היא אף ערכה, כחלק מהתזמורת, דו-קרב תזמורות עם התזמורת שליוותה את ידידתה ויריבתה הגדולה אלה פיצג'רלד. המסקנות לגבי המנצחת שנויות עד היום במחלוקת. היו עיתונים שהכתירו את האחת ואחרים את השנייה.

אבל בילי פוטרה מהתזמורת של קאונט בייסי לא הרבה אחרי כן. הסיבה לא ברורה. היו שטענו שלא הייתה מקצועית ואחרים אמרו שסרבה לשיר שירים שלא אהבה. מכאן היא מתחברת לתזמורת לבנה והייתה בכך לזמרת השחורה הראשונה בתולדות ארה"ב הגזענית של אותם ימים, שמופיעה עם תזמורת של לבנים. במקומות רבים בסיבובי ההופעות, כשנגני התזמורת לנו במלונות ללבנים בלבד, נאלצה הזמרת השחורה ללון באוטובוס.

גם הסיפור הזה מסתיים ובילי הולכת ושוקעת בסמים. היא מתחתנת עם טרומבוניסט שמנצל אותה ורודה בה והיה הראשון בסדרה של גברים שנוהגים בה בגסות. במקביל הולך כספה לסמים ולאימה, שמהמרת בסכומי כסף גדולים מההכנסות של בתה הזמרת.

בילי גם מבצעת לראשונה את שיר המחאה "פרי מוזר", שגורם בכל הופעה שלה ליציאה של חלק מהקהל כי הוא הופך אותה בעיני אותם אנשים ל"פסימית ולא מבדרת ". מצד שני, היא הופכת לדמות מופת במאבק לשוויון השחורים באמריקה.

במשפט שנערך לה על אחזקת ושימוש בסמים היא מודה ונכלאת לשנה שלמה. אבל בילי לא מצליחה להיגמל וכשהיא משתחררת, קולה הולך ונסדק. בכל זאת היא ממשיכה להופיע, עד מותה הפתאומי, כנראה מהתאבדות, ב-1957.

הולידיי, שבחרה בדרך הבלוז ולא התפתתה לביבופ כמו פיצג'רלד למשל, נחשבת למלכת הבלוז. ללא הכשרה מוסיקלית כלשהי, אך עם אהבה אדירה לשיר, צמחה בילי מהמועדונים הצפופים והאפלים של ניו יורק והפכה מלכה. על מי שממש לא חיה כמו "ליידי", אמר הסקסופוניסט האגדי לסטר יאנג, שה"ליידי שרה בלוז". יפי קולה וסגנונה נערץ עד היום. גם אם חייה היו קשים ועצובים, היא הרחיבה את אפשרויות הקול הנשי ושברה את המגבלות לטובת קריירה מדהימה ומורשת קולית אדירה.


הנה סיפורה של בילי הולידיי:

https://youtu.be/Nfl4fFKrLtw


שרה עם לואי ארמסטרונג:

https://youtu.be/x6RwSsHSIfs


השיר "הגבר שלי" (My Man):

https://youtu.be/IQlehVpcAes


לבדה:

https://youtu.be/N0aaZnxnkEo


עם קאונט בייסי:

https://youtu.be/VtKQynXZCZQ


"הגבר שלי לא אוהב אותי" (My man don't love Me):

https://youtu.be/Jf0ldEBBJhY
מי הרץ שניצח מרתון יחף?



הרץ האתיופי אבבה ביקילה (Abebe Bikila) לא סבל מחסרון כיס, אבל לרוץ הוא התרגל כשהוא יחף. זו הפכה לאחת התמונות הזכורות של אולימפיאדת רומא 1960, כשהרץ קל-הרגליים הזה ניצח מרתון ללא נעליים.

עם טכנולוגיות הנעליים של היום כנראה שזה היה בלתי אפשרי לנצח בקלות כזו, אבל בשנת 1960 הרץ הנחוש הימם את העולם בניצחון ברור של הריצה הארוכה מכולן, ברגליים יחפות.

ביקילה לא רק זכה במדליית זהב בריצה הזו, אלא גם קבע בה שיא עולם. השיא ששבר בריצה ברגליים יחפות שהכניסה אותו להיסטוריה נשבר רק אחרי 3 שנים.

זה היה אז ממש סמלי. רץ מאתיופיה, מדינה ש-24 שנים לפני כן נכבשה על ידי הצבא האיטלקי בהנהגת המנהיג הפשיסטי מוסוליני, ניצח אז ברומא ובאופן מסוים כבש אותה.

לצער עולם הספורט, את חייו סיים ביקילה באופן טראגי, מסיבוכים של תאונת דרכים שבה נפגע.


הנה הסיפור של הניצחון היחף של אבבה ביקילה:

http://youtu.be/mLVIRT7-qUc


סרטון באיטלקית על הריצה של אבבה ברומא 1960:

http://youtu.be/NrtJxknbO24


וקדימון לסרט על רץ המרתון היחף:

https://youtu.be/kTRqs7oRyN0


כיצד חצו ברק ועוזרו וויליס את המדבר האוסטרלי?



ברק וויליס (Burke and Wills), או ויליס וברק, הם שני אוסטרלים שהיו הראשונים לצאת ולחצות את האאוטבק, המדבר האוסטרלי הענקי והעוין.

מסעם נולד לאחר שבשנת 1859 הציעה ממשלת דרום אוסטרליה פרס למי שיחצה ראשון את היבשת מדרום לצפון. כך נולדה ויצאה לדרכה בשנה שאחרי "משלחת המחקר הוויקטוריאנית", המשלחת האירופית הראשונה שתחצה את כל אוסטרליה, מהחוף הדרומי לחוף הצפוני של היבשת.

באוגוסט 1860 יצאה המשלחת ממלבורן. עם 18 גברים ו-25 גמלים זו המשלחת הגדולה ביותר שידעה עד אז אוסטרליה. בראשה עמד האירי רוברט ברק (Burke).

ביחד עם עמיתו והמלווה שלו וויליאם ווילס (Wills), מתעתד ברק להיות האדם הראשון שיגיע אל החוף הצפוני של היבשת.

אבל נחזור רגע להתחלה. כדי להצליח לחצות את המדבר המאיים, בנו ברק וווילס את המשלחת הגדולה ביותר שיצאה לחקור את אוסטרליה עד אז. לצורך זה הם הביאו מהודו במיוחד 23 גמלים. מעטים אז סברו שרוברט ברק, אדם ללא ניסיון בחקר יבשות או של אזורים נידחים באוסטרליה, הוא האיש המתאים, לעמוד בראש משלחת שכזו.

מכל מקום, מהרגע שהמשלחת יוצאת לדרך מתחיל הסגן וויליאם ווילס לכתוב יומן המפרט את מסע המשלחת.

באוקטובר של אותה שנה המשלחת מגיעה למוטווינגי (Mootwingee) שבאאוטבק, מקום קדוש לאבוריגי'ינים, המקומיים המקוריים של אוסטרליה והיחידים שחיים אז באאוטבק.

למרות החום הלוהט והמנבא רעות של הקיץ, ברק מחליט להמשיך ולנוע צפונה, עם אחדים ממלוויו, עד לקופר קריק, נקודה בעלת שפע של מים ומזון.

בתסכולו מקצב ההתקדמות האיטי של הקבוצה, משאיר ברק בניו סאות' וויילס חלק מהגברים ומהאספקה ​​וממשיך צפונה, עם קבוצה קטנה יותר. ביחד עם ג'ון קינג וצ'רלס גריי מתקדמים ברק ווילס צפונה וב-10 לפברואר 1861 הם מגיעים לבסוף אל חוף הים הצפוני של היבשת, הרחק מקופר קריק.

ברק ווילס ביצעו את המשימה. הם חצו את כל אוסטרליה. האמת היא שהם לא מגיעים ממש עד חוף הים. הסיבה היא יערות עצי מנגרובים (Mangrove), עצים שגדלים במים וגם בתוך מי ים. המנגרובים הללו גדלים בהמוניהם בביצות ענק על החוף הזה ולא מאפשרים להם להגיע אל האוקיינוס עצמו.

אז המטרה עכשיו היא לשוב הביתה בשלום. אבל במהלך המסע בחזרה לקופר קריק, ימות לרוע המזל גריי, אחד מחברי המשלחת.

אותו מזל רע ירדוף אותם גם בהגעה למחנה בקופר קריק, שם יגלו השבים שברהה כבר עזב ולא המתין להם. מה שהם לא ידעו הוא שברהה נטש את המקום שעות ספורות בלבד, לפני שהם הגיעו.

על גזע עץ הוא חרט להם הוראות, שהנחו אותם היכן לחפור והם אכן עשו זאת. בבור הם מצאו את מצרכי האספקה שהוא הטמין בשבילם לחודש ימים ומכתב קצר.

וכאן, במקום לרדוף אחרי ברהה, ברק מחליט דווקא לפנות למאונט הופלס (Mount Hopeless), נקודת משטרה, במרחק של 240 קילומטרים מקופר קריק.

הטרגדיה היא שהאספקה שעמדה לרשותם לא הייתה מספקת והאוכל נגמר. גם לאחר שהמזון שלהם אזל, חברי המשלחת הנותרים לא מתייאשים. הם ניזונים מצמחי מדבר, כמו הקרנר (nardoo). אבל הרעב הולך בהדרגה ומחליש אותם.

ברק ווילס הולכים ונחלשים, מאבדים את שארית כוחם ולא מצליחים לשרוד. ביוני 1861 הם הולכים לעולמם, במדבר שהצליחו לצלוח, אך לא עמדו בשיבה דרכו הביתה.

לבחור השלישי, קינג, יש יותר מזל. תודות לאבוריג'ינים הידידותיים, אנשי המדבר של אוסטרליה, הוא שורד ונותר בחיים. הם מאכילים אותו בחולדות מבושלות, הוא מתחזק וניצל.

משלחת חילוץ, שיצאה כמה חדשים אחר כך לחפשם, איתרה את קינג ומצאה את מקום מותם של וויליס וברק. היומן שניהל ווילס מאפשר להבין את אירועי המסע וכיצד סיימו את חייהם השניים.

כך בא אל סופו סיפורם של השניים, שהובילו את צליחת היבשת הראשונה בתולדות האומה האוסטרלית, אך לא שרדו את השיבה הביתה.


הנה סיפורם של ברק ווויליס וחציית האאוטבק האמיצה שלהם:

https://youtu.be/80uFcbZalf0


על העץ המפורסם ביותר באוסטרליה, לידו הם הלכו לעולמם:

https://youtu.be/DWAEKjh7ONM


על מותם לידו:

https://youtu.be/sIBQHfwHhvk


שרידים ממותם של השניים:

https://youtu.be/cwsYTjZxrdU


וסרטון תיעודי על המשלחת הטראגית שחצתה את מדבר המוות של אוסטרליה:

https://youtu.be/qRrnis6dKMQ?long=yes
כיצד שחרר סימון בוליבר את דרום אמריקה ומת עצוב?



דמיינו אדם אחד שהוא גם משחרר, גם מורד וגם בוגד, אדם מושמץ אך נערץ, מי שמנצח שוב ושוב, הופך לגיבור של יבשת שלמה ובכל זאת מת מובס ומושפל, רק כדי להפוך לגיבור היסטורי על-זמני.

וזה לא נפוליאון אלא סימון בוליבר (Simon Bolivar), המכונה "המשחרר" (El Libertador), מי שהיה מגדולי המצביאים של אמריקה הדרומית ובראשית המאה ה-19 הוביל בה לעצמאות של מדינות רבות.

בוליבר היה יליד ונצואלה ובן למשפחת אצולה עשירה ממוצא ספרדי. הוריו מתו בילדותו, ובמותם הוא יורש הון גדול. הוא גדל בהשגחת דודו ובבגרותו יוצא לספרד להשלמת לימודיו.

אחד ממוריו, סיימון רודריגז, היה תלמידו של ז'אן ז'אק רוסו והציג את בוליבר למחשבה הליברלית של המאה ה-18. הרעיונות הללו ישפיעו על בוליבר הצעיר באופן עמוק ומתמשך.

בבגרותו הוא נושא לאישה את בתו של אציל ספרדי, אך פחות משנה לאחר נישואיהם מתה הכלה הצעירה מקדחת צהובה. לבוליבר היה ברור בהמשך חייו שמותה הטרגי של רעייתו הצעירה הוא שדחף אותו לקריירה פוליטית בגיל צעיר.

כשהוא חוזר לוונצואלה בשנת 1807 מתייצב בוליבר הצעיר בראש קבוצת רדיקלית של קריאולים שהציבה לה למטרה למגר את השלטון הספרדי, בדרך לאיחוד של כל יבשת אמריקה הדרומית.

כשנפוליאון בונפרטה ישתלט באירופה על ספרד, הוא הוביל את המושבות של אמריקה הספרדית למרד. עד אז הן היו מושבות כנועות ורגועות.

בשנת 1810 מצליחה הקבוצה להפיל את השלטון הספרדי ולהקים את הממשלה הראשונה בדרום אמריקה שנבחרה בבחירות חופשיות. אך המאבק בין אנשי בוליבר לשלטון הספרדי ובני בריתו ביבשת לא פסק וממשיך עד שנת 1824, בה שוחררה בוליביה, אחרונת המושבות הספרדיות באמריקה הדרומית.

במשך 19 שנים בוליבר מוביל את המאבק לשחרור צפון דרום אמריקה. הוא עומד בראש כוחות קטנים עם ציוד מוגבל ביותר אך מביא אותם ללא מעט ניצחונות מדהימים, לצד תבוסות קשות. המצביא נע שוב ושוב בין מי שנמלט אל מקומות גלות ובין גיבור שמנצח וכובש שטחי ענק מהספרדים. בין השנים 1825 ל-1828, הוא בשיא כוחו ושולט כנשיא ומגן של "גראן קולומביה", שכוללת את קולומביה, פנמה ונצואלה, אקוודור של ימינו, פרו ובוליביה שנולדה זמן קצר לפני כן.

עכשיו הוא כבר דמות על-היסטורית ברמה של ג'ורג' וושינגטון ונפוליאון בונפרטה. מגנרל מחונן ופוליטיקאי כריזמטי, הוא הפך למנהיג הגדול והבלתי מעורער של התנועה לעצמאות של אמריקה הלטינית משאריות האימפריה הספרדית.

בוליבר שגירש את הספרדים מצפון דרום אמריקה תפס מקום מרכזי ביסוד הרפובליקות החדשות של אמריקה הלטינית ושלט בהן. קולומביה הגדולה הייתה המהלך הראשון שלו והוא חלם ליצור ממנה מדינה חזקה ומאוחדת בכל אמריקה הדרומית. אבל הפוליטיקאים האחרים ולא מעט מנהיגים מקומיים התנגדו לתכניות הללו.

וכך, בשנת 1830 יתפטר בוליבר המאוכזב מהנשיאות. חצי שנה אחר כך, בסוף אותה שנה, הוא יילך לעולמו, כנראה משחפת - בבית חברו בסנטה מרתה, קולומביה.

הוא אמנם ייזכר כ"ליברטדור", מי שישחרר מהשלטון הספרדי אבל באיחוד דרום אמריקה הוא נכשל. בשנותיו המאוחרות ייראה החזון הגדול של מי שכונה בשיאו "ג'ורג' וושינגטון של דרום אמריקה" ככישלון מוחלט. אבל מורשתו היא הרבה מעבר לצבאי ומדינית.

כי שנים לפני הביטול הרשמי של העבדות בוונצואלה, בוליבר שחרר את העבדים שלו. הוא היה היה אמנם פטריוט מוחלט, אך לצד זאת גם נהג באדיקות בערכי החירות, השוויון והמחשבה הליברלית של ז'אן ז'אק רוסו והמאה ה-18.

מאז מותו, בוליבר הוא גיבור לאומי במדינות אמריקה הדרומית, אותן מדינות שהוא שחרר משלטון ספרד: בוליביה הקרויה על שמו, ונצואלה, פנמה, קולומביה, אקוודור ופרו.

מאז ועד היום ממצבים את עצמם פוליטיקאים במדינות אלה כממשיכי דרכו של בוליבר. המוני פסלים וכיכרות, בכל רחבי דרום וצפון אמריקה, נושאים את דמותו ושמו של המנהיג הגדול ביותר בתולדות אמריקה הדרומית.


הנה קיצור חייו של המשחרר של דרום אמריקה:

https://youtu.be/9FIC_vihEpw


סיפורו של גיבור דרום אמריקה ומי שבגד בספרד:

https://youtu.be/kQ8a4W_hDbE


עוד על סימון בוליבר:

https://youtu.be/wxuxFg_8nkI


בחייו ראו בו דיקטטור, אחרי מותו קראו לו המשחרר:

https://youtu.be/p1bmJGX0md8?long=yes


התיאור של דמותו המרשימה ומטיל אימה:

https://youtu.be/lRKSU57klrw?long=yes


הרצאה על "ג'ורג' וושינגטון של אמריקה הדרומית":

https://youtu.be/reFr06PGB3c?long=yes


ופודקסט של הפרופסור הרסגור המיתולוגי על בוליבר (עברית):

https://youtu.be/rC9n1hMlbLk?long=yes
מיהו אבי מדעי המחשב והמחשב אלן טיורינג?



המדען הבריטי אלן טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית. הוא היה מתמטיקאי שעסק גם במחקר מדעי תיאורטי וגם במעשה, כשתכנן מכונות חישוב מתקדמות. כבר בגיל 25 הפך לפרופסור באוניברסיטת קיימברידג' והוא נחשב למדען גאון ול"ילד פלא".

במלחמת העולם השנייה הוא גויס למודיעין הבריטי ושולב בפרויקט סודי שנקרא "בלצ'לי פארק". טיורינג השתלב בניסיונות לפצח את צופן האניגמה הגרמני. במהלך המלחמה שימש צופן ה"אניגמה" את הנאצים להעברת פקודות לכוחותיהם הפרושים בכל העולם. כל מקלט רדיו יכול היה לקלוט את איתותי המורס של הגרמנים, אבל איש לא הצליח לפענח אותם. צופן זה היה מהצפנים המורכבים בהיסטוריה ואחת ליממה הוחלף הקידוד שלו לחלוטין.

טיורינג שלל את דרכי הפענוח שהופעלו לפיצוחו של האניגמה. במקומם הוא הוביל צוות של מדעני צפנים ומתמטיקאים שגייס, לבניית מתקן לפיצוח הקוד שהוא קרא לו "ויקטורי". המתקן הזה, שאכן הצליח לבסוף לשבור את ההצפנה, היה לאבן דרך שתוביל לפיתוח המחשב הדיגיטלי בשנים שלאחר מכן. פיצוח קוד האניגמה היה הישג רב משמעות לבריטים. הוא הביא לניצחון על הנאצים, או לפחות היה מהגורמים החשובים בניצחון בעלות-הברית.

לאחר המלחמה המשיך טיורינג בפיתוח עולם המחשבים והיה מראשוני תחום האינטליגנציה המלאכותית ולאחד מהאנשים החשובים בו. בין השאר הוא ניסח את "מבחן טיורינג" לבחינה מערכות של בינה מלאכותית, מבחן שמשתמשים בו עד היום.

במקביל, חייו האישיים היו פחות מוצלחים. הוא נרדף בשל מה שנחשב אז "נטיות לא מוסריות", הומוסקסואליות, שכיום היא חוקית לחלוטין אבל אז הייתה פשע. שנה אחרי שנדרש על ידי בית המשפט ליטול תרופות כימיות לביעור הנטייה, הוא התאבד. העולם הפסיד גאון חסר תחליף ואדם שמומחים מעריכים שבזכות גאונותו ניצלו חייהם של לפחות 14 מיליון איש במלחמת העולם השנייה. קשה שלא לחשוב כמה יכול היה טיורינג לתרום לעולם המודרני עם גאונותו וכמה הפסידה בריטניה משמרנותה אז.

במשך 50 שנה נשמרה בסוד עובדת קיומו של פרויקט "בלצ'לי פארק". רק בשנות ה-90 הוא נחשף לראשונה והעולם למד על החוב שהוא חב לטיורינג ועל העוול שנגרם לו. המלכה אליזבת החליטה לחון את אלן טיורינג מהרשעתו בהומוסקסואליות וראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, התנצל בשם הממשלה הבריטית על מה שהגדיר "היחס המחריד שהוא קיבל".


הנה סיפורו של האיש שהביא לניצחון המדינה שעתידה לבגוד בו (מתורגם):

https://youtu.be/ynTAFPukXBk


כתבת טלוויזיה על אלן טיורינג (עברית):

http://youtu.be/oW8EbAkfPcc


תרומתו של אלן טיורינג לתחומי מדע שונים - הצפנה, מתמטיקה ומדעי המחשב:

http://youtu.be/u3Ue7r5Xsyo


וקדימון הסרט "משחק החיקוי" על תרומתו של טיורינג לפיצוח קוד האניגמה:

http://youtu.be/j2jRs4EAvWM
כיצד נספה זוג חוקרי הרי געש הרומנטי והנועז בעולם?



הם היו זוג אושיות אינסטגרם שקדמו לאינסטגרם עצמו, יוטיוברים בטרם היות יוטיוב, טיק טוקרים בעידן בו הטלפון החכם אפילו לא נולד.

ב-1991 נספו ביפן צמד הוולקנולוגים קטיה ומוריס קראפט, זוג מדענים צרפתים שצילמו הרי געש, בכדי לממן את מסעות המחקר החשובים שלהם להרי געש בעולם כולו.

היה זה הר הגעש אונזן (Mount Unzen) שהרג אותם בהתפרצות אימתנית וצפויה, אך לא בעוצמתה. אבל סיפורם נשאר. זה סיפור מדהים של אהבה משותפת להרי געש, קשר ללא גבול, מסוכן וקשה, תשוקה שהייתה מוכנה למוות מהיר בכל יום אבל מעולם לא נבהלה ממנו.

ואלה לא סתם קלישאות שנאמרו עליהם. שני המדענים המופלאים הללו, ג'ון ופול וולקניים או שמא נקרא להם "הביטלס של הרי הגעש", היו מסורים לתחביבם שהפך למקצוע. הם רצו וטסו ונסעו אלפי קילומטרים כדי להספיק למדוד, לנתח, לרשום, להקליט, לצלם ולתעד כל התפרצות של הר געש בעולם.

השניים גם נודעו כנועזים וכפורצי דרך בצילום, הסרטה והקלטה של הרי געש בעולם כולו.


#חייהם של זוג הוולקנולוגים האמיץ
סיפורם מתחיל במחוז אלזס בצרפת. הם היו אז שני ילדים. על אף שגדלו כ-20 קילומטרים זה מזה, הם לא הכירו אחד את השני. שניהם הוקסמו והתאהבו, כל אחד בנפרד וכבר בגיל צעיר, בתופעת הרי געש.

מה הסיכוי ששני וולקנולוגים, שאהבתם הגדולה הייתה הרי געש, שהחליטו לא ללדת ילדים כדי לבלות את חייהם בנדידה מהר געש אחד למשנהו - מה הסיכוי ששניים כאלו יוולדו במרחק של כמה קילומטרים, באותו מחוז בצרפת ויגלו זאת רק בבגרותם, כשיכירו ויתאהבו?

כי האהבה הזו חיברה ביניהם מבלי שיידעו, אבל כשהם נפגשו בלימודיהם כסטודנטים וזיהו את התשוקה, שלא לומר את השריטה המשותפת, הם הפכו לזוג מדעי ורומנטי גם יחד.

וכך, מכאן ובמשך 25 השנים הבאות, פעל צמד הוולקנולוגים ועשה למחקר הרי הגעש שירות מדהים. רבים בעולם נחשפו בזכותם לעומק היופי והעניין שבהרי הגעש.

חוץ ממחקר של התפרצויות הרי געש, קטיה צילמה תמונות סטילס מדהימות לתקשורת, מוריס צילם סרטים שומטי לסתות לטלוויזיה ושניהם כתבו ופרסמו ספרים, הופיעו והתראיינו באינספור תכניות טוק שואו וראיונות וקרבו את העולם לוולקנו, אולי תופעת הטבע המרשימה, הנדירה והמפחידה ביותר שניתן לחוות אישית ומקרוב.

רבים מעמיתיהם המדענים נספו במהלך השנים בהתפרצויות הרים שונים. איכשהו ועל אף שהסתכנו יותר מכולם, הם הצליחו תמיד להיזהר. מהלכים ליד נהרות של לבה רותחת בצבע אש, על שפות אגמים וולקניים מסוכנים ועל שפת צוקים של לועות וולקניים, הם צילמו התפרצויות שהתרחשו עשרות מטרים מהם, תיעדו טיולים רגליים על מקווי לבה שאך אתמול הייתה נוזלית ומוריס אף שייט עם אחד מעוזריו על אגם וולקני ומסוכן.

אלפי ואולי עשרות אלפי בני אדם ניצלו ממוות ופציעות קשות בזכותם וגם מאז מותם. המאמצים שהם עשו והסרט שצילמו והוציאו, כדי ללמד ולעודד פינוי מוקדם מאזורי התפרצויות על ידי השלטונות, מסייעים עד היום לזיהוי מוקדם של סימני התפרצויות געשיות מסוכנות, המחייבים פינוי מוקדם.

סרט תיעודי נהדר שנעשה עליהם בשנת 2022 סקר את הזוגיות המיוחדת שלהם בצל האהבה הפנטסטית המשותפת לתופעה הוולקנית ואת הסוף המהיר והצפוי שלהם. הם מתו ממה שהם הכי אהבו וכך בדיוק הם חלמו למות.


הנה קטיה ומוריס קראפט:

https://youtu.be/68Ix3YIhmlI


רגע מותם, עם עוד עשרות אנשים, בהתפרצות הר הגעש אונזן ביפן:

https://youtu.be/Cvjwt9nnwXY


קדימון הסרט "אש האהבה" שנעשה עליהם:

https://youtu.be/oMArx64RBO4


וקטעי סרטים מדהימים שצילמו קטיה ומוריס קראפט בלועות הרי געש:

https://youtu.be/uagVOi0AblA
כיצד זכה ניק דרייק לתהילה דווקא כשמת?
מיהו ממציא הדפוס ולמה נהרסו חייו של גוטנברג?
מי היה הליצן השחור הראשון בצרפת?
מיהו אבי הלוחמה הכימית שהציל את העולם?
מה קרה לסילביה פלאת', המשוררת של הכאב?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.