» «
דמויות טראגיות
מה היה קורה אם ואן גוך היה קם לתחיה?



וינסנט ואן גוך לא יכול היה לשער שיזכה בתהילה כזו. כמה שבועות לפני מותו, הוא עוד הספיק לקרוא את הביקורת הטובה היחידה, שיכולה הייתה לרמז על המעמד האייקוני שלו יזכה לאחר מותו. היה זה מבקר האמנות אלברט אורייה שהחמיא לו וכתב עליו אז "גאון מיואש ואדיר" ובזאת הספיק להעניק לו קורטוב מאותה תהילה שלה לא זכה בחייו.

בדרך כלל איננו נוהגים לבסס ערך שלם על סרטון וידאו, אבל הפעם נחרוג ממנהגנו ונראה לכם את וינסנט ון גוך נכנס עם חברים בהווה אל המוזיאון ורואה את יצירותיו הרבות, את הקהל הנרגש המביט בהן בהשתאות ואת האהדה שלה הן זוכות. ההתרגשות בפניו עצומה וכך גם ההפתעה על כך שבכלל יודעים עליו.

אז הוא שומע את המחמאות הרבות מהמומחה לאמנות, פרופסור המספר על ואן גוך שהוא "לא רק גדול האמנים בהיסטוריה, אלא גם מהאנשים הטובים שחיו על כדור הארץ..." וכאן ההתרגשות בשיאה. מה לדעתכם עושה האמן שסבל כל כך בחייו מחוסר הערכה וחוסר אהדה לאמנותו, שהשתגע ומת עני, בודד ופגוע בנפשו?


הנה סרטון שמציג את ואן גוך בביקור דמיוני במחלקת מוזיאון של ימינו המוקדשת ליצירותיו:

http://youtu.be/ubTJI_UphPk


ומה שקורה כשהציורים שלו קמים לתחייה:

https://youtu.be/MPQSN3fNLF4
ג'ימי הסלדן
מי מת מההמצאה שרכש?



ג'ימי הסלדן היה מולטי מיליונר בריטי שרכש את חברת סגווי מידיו של הממציא דין קיימן. הוא מת בצורה טראגית ביותר. לקראת השקת דגם שטח חדש של הסגווי, בעת שניסה נסיעת שטח באחוזתו עם הסגווי, הוא נפל מצוק אל מימי הנהר העובר בשטח האחוזה הגדולה שלו שבאנגליה. עובר אורח מצא אותו מת בנהר.

סיפור חייו של הסלדן מעניין לא פחות ממותו. הוא היה כורה אנגלי פשוט שפוטר מעבודתו במכרה ועם פיצויי הפיטורין שלו הוא הקים חברה שפיתחה מערכות שאיפשרו לו לזכות בחוזים עם גופים ביטחוניים באנגליה, בארה"ב ובנאט"ו. הוא יצר למשל התקן ממוגן מפני ירי שניתן להעביר ממקום למקום ושמבוסס על מערכת שאוספת מים וחול וכלוב תיל שהפך להצלחה מסחררת בצבאות שונים בעולם.


הנה סרטון על ג'ימי הסלדן ומותו הטראגי:

http://youtu.be/sHKrt1iPvMc?t=4s
רוברט פלקון סקוט
מהו סיפורו העצוב של קפטן סקוט?



זה קרה בשנת 1911, בעיצומו של המאבק לכיבוש הקוטב הדרומי. קפטן סקוט הבריטי ניסה בכל כוחו להיות האדם הראשון שיכבוש את אנטארקטיקה. אבל בהגיעו למרכז הקוטב הדרומי הוא גילה שהנורווגי רואלד אמונדסן הקדים אותו ב-4 שבועות ותקע דגל במקום. אמונדסן שידע שיש לו מתחרים, אף השאיר להם שם צידה לדרך חזרה.

סקוט וצוותו המובסים התחילו לחזור בחזרה. הדיכאון היה מר ותחושת הכישלון צרבה במיוחד. סופה של החבורה האומללה היה שהם קפאו ומתו בשלג, קילומטרים ספורים ממחנה שהיה מציל את חייהם.


הנה סיפור מסעם ההירואי של קפטן סקוט וצוותו:

http://youtu.be/PyMLx2mv1Qg


הנה קטע מסרט שמתאר את ההגעה למרכז הקוטב הדרומי:

http://youtu.be/ngzofL07FPQ


הנה יומן המסע שלו שמצוי במוזיאון שמוקדש למסעו של סקוט:

http://youtu.be/eef5DA1pvug


הנה אנשי מדע וחוקרים מתארים את חשיבות מסעו של סקוט:

http://youtu.be/jnpfZAbsOdE


ועל רצונו להשיג גם הישגים מדעיים:

http://youtu.be/hcJ850gJdNc


ותמונות ושיר לזכרו של סקוט:

http://youtu.be/-tiw7q9Un9U
קאמי קלודל
איך נשכחה הפסלת הגאונית קאמי קלודל?



המקרה של הפסלת קאמי קלודל (Camille Claudel) הוא ללא ספק מהעצובים בהיסטוריה של האמנות. קלודל, נערה כפרית שהתגלתה בגיל צעיר מאד כעילוי בפיסול, התקבלה ללימודי אמנות ולמדה באחד המוסדות המכובדים בצרפת. שם היא הכירה את אוגוסט רודן, האלוהים של הפסלים הצרפתיים באותה תקופה ומגדולי הפיסול בכלל. היא הפכה לאהובתו ובמקביל הייתה לפסלת מוכשרת בזכות עצמה.

פסלת מוכשרת? - בגיל 18 נחשבה קלודל ללא פחות מגאונה. היא פעלה בתחום שהיה עד אז נחלתם של גברים בלבד והפגינה רמה כה גבוהה שלא מעט חשדו שעבודותיה הן העתקות של רודן עצמו. אך האמת כנראה מעט שונה. הפסלים שיצרה הציגו יכולות גבוהות מאד של תיאור אנושי, שהיו דומים ברמתם רק למאסטר והמאהב שלה. אמרו שהיא למדה ממנו המון, אך יש רבים שסבורים שבמקביל הוא למד ממנה לא פחות, אולי אף יותר משלמדה ממנו. הוא נעזר בה כשוליה שלו, פיסל המון פסלים בדמותה ואף אימץ מפסליה שלה, חתם עליהם בעצמו והציגם כיצירותיו. לא פחות.

במקביל להצלחתה האמנותית המרשימה, היא חיה בזוגיות עם אחד הגברים הנערצים בפאריס של סוף המאה ותחילת המאה ה-20. רודן הכרזימטי והנערץ אהב אותה והיא אהבה אותו, אהבה מטורפת ומלאה יופי. היא כמעט ושכחה שבבית מחכה לו רעייתו האוהבת לא פחות. אך לאחר 15 שנים של אהבה גדולה לרודן הנשוי, הוא שב לאשתו וקלודל ננטשה על ידו. בודדה, עניה ומתוסכלת, היא הלכה ושקעה למרה שחורה ואיבדה את צלילות דעתה.

היא מצאה את עצמה בודדה ודחויה על ידי משפחתה, שראתה בושה בבת המוכשרת, שלא הקימה משפחה ובילתה את מיטב שנותיה עם גבר נשוי. מצבה הנפשי של מי שיכולה הייתה להפוך לאחת מגדולי האמנות בכל הזמנים הלך והדרדר. היא ניתצה רבים מפסליה המעולים ובהדרגה איבדה את שפיותה. בשלב מסוים לא נותרה לבני משפחתה ברירה והם חתמו על אשפוזה בבית חולים לחולי נפש. היא שהתה בו למשך עשרות שנים, עד יום מותה.

עם הזמן תלך ותישכח הפסלת הצרפתיה שהשתגעה מאהבה. יחלפו שנים ארוכות עד שתתגלה ותוכר גאוניותה של קאמי קלודל, הרבה אחרי מותה. בהדרגה הושב לה כבודה האבוד.

פסליה של קלודל מוצבים היום במוזיאונים החשובים בצרפת. ביניהם, למרבה האירוניה, חלקם מוצגים במוזיאון רודן, שהאמן עצמו הציב בו את פסליו, לאחר שתרם אותם למדינתו.

אז זהו סיפורה של אחת מהפסלות והאמניות הגדולות בהיסטוריה, שנפלה קורבן למקרה מצער של אהבה, אכזבה, שיגעון ומוות.


הנה מצגת וידאו של חייה ועבודותיה של קמיל קלודל:

http://youtu.be/yqgbu02jdp0


סיפורו של פסל שלה לדוגמה והקשרים בינה לבין רודן:

https://youtu.be/szEoLQMotHw


קדימון של סרט מ-1988 שהוקדש לקאמי קלודל:

https://youtu.be/TCkCl3E_5I8


קליפ עם קטעים מהסרט, שמראים את תסכולה של קלודל אל מול רודן:

https://youtu.be/0KdpaQVkGjQ


ואוגוסט רודן בסרטון מ-1915, שנתיים לפני מותו:

http://youtu.be/OcGTqxsIUjM

דמויות טראגיות

הארי הודיני
מי היה הקוסם הגדול בהיסטוריה?



מי שרבים רואים בו את הקוסם הגדול בהיסטוריה היה הארי הודיני. הודיני היה למעשה כינוי הבמה של בחור יהודי בשם אריך וייס.

הודיני היכה בתדהמה שוב ושוב את הציבור, בשלל קסמים, פעלולים והיחלצויות ממקומות בלתי אפשריים ובתנאים שלא יאומנו, כולל השתחררות מקשירות, שרשרות, חבלים, מנעולים, מקומות סגורים, תיבות מתחת למים ועוד.

הודיני הרויח כסף רב בחייו והיה מהקוסמים המפורסמים בהיסטוריה, אחד מהתרגילים המדהימים שהציג לקהל, היה היכולת שלו לקבל אגרופים חזקים בבטן, מבלי שישפיעו עליו. באופן טראגי לחלוטין כך הוא גם מת: מעריץ נלהב נתן להודיני אגרוף בבטן, מבלי שהקוסם התכונן לכך (באמצעות שרירי הבטן). האגרוף העז שקיבל הודיני, כשהוא לא מוכן לו, גרם לו לזיהום חמור בבטן ולמותו של גדול הקוסמים בהיסטוריה.


הנה סיפור חייו ומותו של הארי הודיני (מתורגם):

http://youtu.be/QJ9lNRAjTQM


על בן הרב שהפך לגדול הקוסמים הודיני:

https://youtu.be/jeYQHeXkmOk


מצגת על חייו והקריירה של הודיני (מתורגם):

https://youtu.be/MI1BELQXJv8


הודיני בכמה מהתרגילים שלו, כמו היחלצות מקשירה:

http://youtu.be/EbvZZsYZmEY


היחלצות מז'קט קשור היטב:

http://youtu.be/3r8qr-p9z5g


הנה תרגיל המטוסים הנועז שלו:

http://youtu.be/suirIT9F_MY


וסרט תיעודי על גדול הקוסמים בהיסטוריה:

https://youtu.be/XUhJLs3-i9M?long=yes
דוד שוורץ
מי היה הממציא האומלל של ספינת האוויר הקשיחה?



דויד שוורץ היה יהודי גרמני, מחלוצי התעופה וממציא ספינת האוויר הקשיחה. הוא אחת הדמויות הטראגיות בתולדות התעופה, איש שמודר מכל גדולתו כממציא וכפורץ דרך טכנולוגי. הסיפור מתחיל לאחר שהמציא שוורץ את ספינת האוויר הקשיחה. ספינה זו, שאינה מתנפחת ושהיא בעלת צורה קבועה, הייתה פיתוח משמעותי בדרך מכדורים פורחים לכלי תעופה של ממש.

שוורץ ניהל מאבק ארוך כדי לשכנע את הצבא הגרמני לבנות ספינת אוויר נסיונית כזו. לאחר שחתם על הסכם כזה, בוצעו ניסויים שבסיומם התרסקה ספינת האוויר שלו. על אף זאת הובן שהניסוי הוכתר בהצלחה והשלטונות קיבלו החלטה על תחילת הייצור של ספינות קשיחות. לרוע מזלו, שוורץ נפטר מהתקף לב, זמן קצר לאחר מכן.

אלמנתו של שוורץ ניסתה לזכות, לאחר מותו, בתגמולים עבור המצאת בעלה. על אף מאמציה הגדולים, היא לא הצליחה בכך. מתחרהו הגדול, הרוזן פרדיננד פון צפלין, שעוד בחייו ראה עצמו כמי שרצה להקדימו בפיתוחים הללו, רכש ממנה בשנת 1898 את הזכויות והידע הנדרשים להמשך הפיתוח של ספינות האוויר הללו. במהרה הוא התכחש לשוורץ ולהיותו פורץ הדרך האמיתי. טענותיו התמקדו בכך שנדרש לקניה, רק כדי להשיג פטנטים שהיו ברשותו של שוורץ ולא לצורך שימוש בתכניותיו.

בניגוד להתחייבותו בחוזה עם אלמנתו של שוורץ, שבו הבטיח שהספינות ייקראו על שם בעלה, צפלין קרא לספינות האוויר שבנה "צפלין" ואף לא שילם את כל המגיע לה. חוזה המכירה המקורי נמצא כיום במחלקה לכתבי יד וארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים.

כך הפך שוורץ לכמעט אלמוני בתולדות התעופה, בעוד שצפלין הפך לאחד מהידועים שבין חלוצי התעופה. אין כמעט מידע על תרומתו של דוד שוורץ להמצאת ספינת האוויר הקשיחה ושמו כמעט ונשכח בתולדות התעופה. עצוב.


הנה סרטון על תולדות הצפלין שעושה איתו צדק:

http://youtu.be/0e-Zvu_CC_Q
ז'אן בטיסט לולי
מי המנצח שמת ממקל הניצוח שלו?



המלחין והמנצח זָ'אן-בָּטִיסְט לוּלִי מת בגלל "תאונת ניצוח". הדבר קרה כתוצאה מפגיעה ברגלו עם מקל הניצוח שלו. באותה התקופה מקל הניצוח לא היה קטן כמו היום, אלא מוט גדול, שנהוג היה לדפוק בו על הרצפה. הדפיקות סייעו לתת קצב לנגנים. פגיעת מקל הניצוח ברגל גרמה לפצע, שהלך והזדהם. הזיהום שנגרם מפציעה זו גרם בסופו של דבר למותו של אחד מגדולי המוסיקה והמנצח הטראגי ביותר.


הנה קטע מסרט שמספר על הפגיעה המצערת של ז'אן בטיסט לולי ברגלו:

http://youtu.be/u8RJvzOj7PM
ואן גוך
מי היה וינסנט ואן גוך?



כיום ידוע וינסנט ואן גוך כאחד מגדולי הציירים בכל הזמנים. אבל בחייו סבל ואן גוך מעוני ומקשיים רבים בנפשו וביחסיו עם אחרים. עני, מסוכסך, כושל, בודד ובעל אופי קשה - הוא ראה את עצמו כמו שאחרים נטו לתפוס אותו - הלוזר המושלם והאמן הכושל.

בלתי נתפס לחשוב שאלה היו חייו וזה היה הדימוי של מי שנחשב אולי לאמן החשוב והמפורסם בתולדות האמנות - וינסנט ואן גוך.

כצייר הוא היה ידוע בשימוש עז ומלא הבעה שעשה בצבעים. כיום הוא נחשב לאחד ממבשרי סגנון האקספרסיוניזם ונגע אפילו בציור מופשט, הרבה לפני אחרים. אבל הוא כתב במכתב פעם, שסגנונו החדשני לא נבע מרצון להפשטה, אלא כי כך הוא יכול היה להכניס יותר רגשות לציוריו, או בלשונו שלו "יותר דרמה, כעס, כאב, אהבה ודמות".

בצעירותו החליף ואן גוך סגנונות ציור לא פעם והושפע מאד מהציור היפאני. את ציוריו הגדולים ומלאי האור והגוונים הבהירים הוא יצר בשנים האחרונות לחייו. את השנים הללו הוא עשה בדרום צרפת. במקביל החל ואן גוך לאבד את שפיותו ועשה מעשים מוזרים, שהעידו על מצוקה נפשית לא פשוטה. המפורסם בין המעשים הללו הוא השמועה על חיתוך אוזנו, לפי השמועה כדי לתת אותה במתנה לאישה שאהב, אבל במציאות אחרי ריב קשה עם חברו, הצייר פול גוגן, שבא לבקרו בדרום צרפת, מהבירה פאריס.

בחייו מכר וינסנט ואן גוך רק ציור אחד, בשם "הכרם האדום". את עצמו הוא הרבה מאד לצייר והותיר אחריו המון פורטרטים עצמיים, דיוקנאות של עצמו שצייר. חסרון הכיס שלו הובילו בלית ברירה לצייר על מפות שולחן ומגבות שלקח מהמוסד לחולי נפש שבו אושפז. מוכשר כמו שד, אבל ללא שמץ של הערכה מסביבתו, מבולבל ובודד, הוא סבל מדיכאון קשה. היום אפשר לטפל בדיכאון בקלות, אבל ואן גוך לא חי היום. בגיל 37 הוא ירה בעצמו ומת. כיום ציוריו שווים מיליוני דולרים כל אחד ונחשבים לנכס הגדול ביותר שאדם יכול להחזיק בביתו, אבל הוא סבל מחסור קשה וצייר על מפיות נייר.

ההכרה בגאונתו הגיעה כמה שנים לאחר מותו. אז הוצגו ציוריו בפאריז וזכו להערכה גורפת. צבעיו העזים והשימוש שלו בצבע, תנועות המברשת הדינמיות והמנעד הרגשי שלו השפיעו על אמנים רבים ומיצבו אותו כאחד מהחלוצים הבולטים של האמנות המודרנית.

מאז הפכו גם ציוריו לחשובים ביותר בתולדות האמנות והם נמכרים כיום במחירי שיא!


על גדולתו של וינסנט ואן גוך:

https://youtu.be/vxz8NA9gMYc


קדימון לסרט על ואן גוך (מתורגם):

https://youtu.be/fv1yg3IU-Jc


כמה עובדות על האמן המשפיע בתולדות הציור:

https://youtu.be/H4_pk6fOUVA


חלקים מסרט שנעשה על חייו של ון גוך:

https://youtu.be/09ZYlutmaPI


סיפור חייו של גאון הציור:

http://youtu.be/qv8TANh8djI?t=28s


יצירותיו הגדולות כשברקע שיר שנכתב עליו:

http://youtu.be/nkvLq0TYiwI


דיוקנאות עצמיים שצייר:

http://youtu.be/O5tKG39G6Qk


סרטון שיצר אמן וידאו שהחליט להעיר רבים מציוריו המוכרים של ון גוך לחיים:

http://youtu.be/MPQSN3fNLF4


ותכנית חינוכית על וינסנט ואן גוך (עברית):

https://youtu.be/VN-Nyji8nNI?long=yes


מרי מלכת הסקוטים
מה עשתה מרי מלכת הסקוטים?



מרי מלכת הסקוטים (Mary Queen of Scots) היא מרי סטיוארט, מי שהייתה מלכת סקוטלנד מגיל שבוע לאחר ועד להדחתה מהכס ב-24 ביולי 1567.

היא ידועה כמלכה שאיבדה 3 ממלכות ו-3 בעלים. כי מרי סטיוארט, או "מרי מלכת הסקוטים" נישאה שוב ושוב ואיבדה את בעליה כולם. אחר כך ניסתה להדיח את אליזבט הראשונה מלכת אנגליה, על רקע של מאבקים דתיים ורצון לשלוט באנגליה כולה אבל נכשלה. אחרי כמה שנים הוכרחה לוותר על כיסאה לטובת בנה התינוק ונכלאה על ידי מתנגדיה.

מרי הצליחה לברוח וביקשה מחסה מאליזבט מלכת אנגליה, זו שניסתה להדיח מכסאה כמה שנים לפני כן. אך אליזבט כלאה אותה ל-19 שנה ולאחר מכן הוציאה אותה להורג באשמה של ניסיון לקשר נגדה. הסברה היא שאליזבט לא רצתה במותה של דודניתהּ מרי, אך יועציה שכנעו אותה שהימצאותה של עוד מלכה באנגליה, מסכנת את כיסאה.

הוצאתה האכזרית להורג של מרי הפכה אותה לדמות טראגית, כי האגדה מספרת שהגרזן לא הצליח להמיתה ונדרשה מכה נוספת בצווארה, לפני שנפחה את נשמתה. זו אולי עוד סיבה לכך שהדמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר שיש. בואו נאמר תודה לדמוקרטיה המודרנית!


הנה סיפורה של על מרי מלכת הסקוטים:

https://youtu.be/CgZan7L871U


קדימון לסרט על המלכה הסקוטית מרי:

http://youtu.be/EjOWH0g2D9Y?t=3s


סיפורה המפורט של מרי הסקוטית:

https://youtu.be/ija5bmpHbmM?long=yes


ופודקסט של הרסגור על מרי מלכת הסקוטים וכשלונותיה העצובים (עברית):

https://youtu.be/NRg1nCzmEM4?long=yes
למה לא זכה האדריכל לואיס קאן להכרה בחייו?



זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח. קראו לו לואיס קאן.

קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי). קאן הרבה לשלב במבנים שיצר צורות הנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא טיפל בצורה מבריקה בתאורה במבנים שלו והיה בחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק, לעתים היה אפילו מעט מאיים.

כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות.. הוא היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.

"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).


הנה סרטון על חייו של לואיס קאן:

https://youtu.be/RKL7hrCLXxM


חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:

https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4


והוא עצמו מסביר את הבנתו:

https://youtu.be/_ank0tSPKzg


העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:

https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4


בית פישר שתכנן קאן:

https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s


ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:

http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
מי היה גדול הממציאים הטרגי ניקולה טסלה?



ניקולה טסלה היה אחד מגדולי הממציאים ומי שרבים רואים כגדול הממציאים בכל הזמנים. הוא היה אשף החשמל, מי שבחייו נשבע להאיר את העולם. טסלה גילה המון עקרונות מדעיים וטכנולוגיים חדשים, כולל מערכת זרם החילופין, הרדיו האלחוטי ודגמים של טורפדו וסירות שנשלטו מרחוק בעזרת רדיו. טסלה היה מי שהאיר את העולם והביא את נורת החשמל של אדיסון לכל מקום, הוא זה שהקדים את מרקוני באלחוט וערך ניסויים ברנטגן, ברדאר ואפילו בפיצוח הגרעין. הוא ניבא רובוטים כבר בתחילת המאה ה-20 ומה לא.

הגאון הקרואטי היה איש של קצוות וניגודים. בעל זיכרון צילומי שזוכר במבט ספרים שלמים שסקר לרגע, אך מוצף פחדים ושגעונות כפייתיים. בגיל צעיר הוא למד להפוך את ההפרעות הנפשיות והחזיונות שלו ללימוד והמצאה. יכולתו לחזות בדמיונו מכונות ומכשירים שעובדים, ממש כאילו היו מולו, הייתה מתת-אל והוא השתמש בה כדי להמציא ולייצר את חזיונותיו.

אחרי שעבר לאמריקה, כדי ליישם את רעיונותיו, הוא עבד אצל אדיסון, שלפי דבריו רימה אותו. הוא כבר המציא את זרם החילופין והעמידו למול הזרם הישיר של אדיסון, אלוף ממציאי אמריקה. כשאדיסון טען שזרם החילופין מסוכן לבני-אדם, לא חשש טסלה להפגין בפני עיתונאים כיצד הזרם עובר דרך גופו שלו והוא בריא ושלם.

טסלה גבר על אדיסון בפרישת רשת החשמל שלו ויישם רעיון שהגה בילדותו - הוא יצר חשמל מכוח המים של מפלי הניאגרה. הוא גם המציא את שפופרות טסלה מלאות הגז, ששימשו לתאורה, איפשר את המצאת הטלוויזיה, על ידי פיתוח של סליל טסלה ליצירת מתחים חשמליים גבוהים והחל בהקמת מפעל "אלחוט עולמי", מעין מערכת שידור חדשנית.

אבל מפולת הבורסה האמריקנית הפילה גם אותו ואת החברה שבנה וכעבור עשור הוא מת נשכח ומתוסכל.

מאז מותו, שמו של טסלה היה כלא היה. רק בשנים האחרונות החלו שוב להכיר בגדולתו של הגאון שהיה וחזרו להזכיר את שמו בנשימה אחת עם איינשטיין, אדיסון, בל ומרקוני. רבים מציינים שהיה החכם, המבריק ובוודאי הרב-תחומי מבין גאוני המאה ה-19 וה-20.


הנה קיצור חיי הגאון והממציא הגדול בכל הזמנים (עברית):

https://youtu.be/sHtFc93qfV8


עוד על ניקולה טסלה (עברית):

http://youtu.be/8PAtnmSnCRw


סקירה מפורטת על ניקולה טסלה:

https://youtu.be/mvyJrY1ZmLY


הממציא הדגול:

https://youtu.be/UIORO842NWk


חייו של טסלה באנימציה קלילה:

http://youtu.be/iEJNJ0rFSe8


מעט מהישגיו של ניקולה טסלה:

http://youtu.be/YK5zZWnOTLA


קטע מסרט שנעשה עליו:

http://youtu.be/W6BtcLe-UP4


הרצאת טד קצרה על "גדול החנונים מאז ומעולם - ניקולה טסלה" (מתורגם):

http://youtu.be/V-WkUKP1l3c?long=yes


ותכנית חינוכית על הישגיו של ניקולה טסלה (עברית):

https://youtu.be/mCQZO7J8FaI?long=yes
מהו סיפורו העצוב של ג'ורג' מלורי?



29 שנים לפני שאדמונד הילארי והמלווה הנפאלי שלו טאנסינג נורגאי כבשו את פסגת האוורסט, עלה לשם מטפס הרים בריטי בשם ג'ורג מלורי (George Mallory). מלורי, צעיר שהיה מורה לשעבר, ניסה אז בפעם השלישית לכבוש את ההר.

כשהוא מקדים את הילארי בשנים רבות, יצא מלורי למסע הטיפוס הקשה ב-1924. יחד איתו יצא לדרך גם שותפו הצעיר אנדרו סנדי ארווין. הם היו חדורי נחישות לעשות את מה שאיש לא עשה לפניהם. לנצח את פסגת האוורסט!

השניים לא שבו. הנסיבות לא ברורות לאשורן. מה שידוע הוא שהם הגיעו קרוב לפסגה. מטפס אחר ראה אותם מרחוק כשהיו בנקודה המצויה כ-224 מטרים מהפסגה. כשלא מצאו את גופותיהם הסיקו המחפשים שהם לא נשארו בחיים. במשך שנים חיפשו את שרידיהם מעת לעת, אך ללא תוצאות.

רק בשנת 1999, כ-75 שנים לאחר מותו, נמצאה במקרה גופתו של מלורי, על ידי משלחת טיפוס, שראתה מרחוק משהו צהוב והתקרבה. חברו ארווין מעולם לא נמצא.

לא ידוע אם השניים הגיעו לפסגת האוורסט. אם כן הרי שהם הראשונים לעשות כן. אין הוכחות לכך, אך משערים שלפני מותם הגיע לפחות מלורי לפסגת האוורסט. זאת מכיוון שבכיס גופתו לא נמצאה תמונה שלו ושל רעייתו שנשא עימו. מלורי הבטיח לה להשאיר את התמונה על הפסגה, אם יצליח להעפיל אליה. האם היא הושארה שם?

המסתורין נמשך. יש עוד סיכוי קלוש שיום אחד נקבל תשובה. השניים לקחו איתם מצלמה וגם היא לא נמצאה. אם תימצא המצלמה יום אחד, יתכן שתצליח לחשוף את התשובה למסתורין - מי באמת כבש ראשון את האוורסט?


הנה סיפורו הטראגי של ג'ורג מלורי:

https://youtu.be/0nBH6NeyFpw


מצגת וידאו שמוקדשת לצמד האבוד:

https://youtu.be/dd1DwzZXRZU


קבוצת מטפסי ההרים שמצאה אותו, בסרטון מרגש עד דמעות:

https://youtu.be/UFr1KdY6aiw


וסרט תיעודי על סיפורם הטרגי של מלרוי וארווין:

https://youtu.be/dNkXVrOvpl0?long=yes
מי הייתה הזמרת הגרועה בהיסטוריה?



אתם עומדים לחוות את סיפורה הבלתי ייאמן של פלורנס פוסטר ג'נקינס (Florence Foster Jenkins), שלא נתנה לאף אחד לכבות את חלומה. חוץ מהקול היה לה הכל - היא הייתה חיננית, עשירה והיו לה כל הגינונים הנחוצים לדיוות במה אמיתית. אבל היא התעקשה להפוך לזמרת אופרה, על אף שקולה, איך נאמר את זה בעדינות, היה פשוט נורא..

כבר מגיל צעיר רצתה ג'נקינס להיות זמרת. היא הייתה בת למשפחה עשירה וקיבלה חינוך מוסיקלי עשיר, אבל כשסיפרה לאביה שהיא חולמת להיות זמרת, הוא לא התלהב. בבגרותה, משהבין האב שבתו משקיעה מאמצים בחלום השירה אופראית, הוא החליט להפסיק לממן אותה. היא סבלה ללא ספק מהפרעה נפשית, שלא חיברה אותה אל המציאות לחלוטין. הרי היא לא הצליחה, גם אם רצתה, להוציא מגרונה ולו פראזה מוזיקלית אחת מבלי לזייף. אבל היא החליטה והמשיכה בדרכה לבדה. ההזדמנות להצליח נקרתה לה כשמת האב והיא ירשה את כספו והפכה עשירה. סוף סוף התפנתה לה הדרך לקריירה שעליה חלמה.

היא החלה ליזום רסיטלים יוקרתיים, קונצרטים שבהם שרה לפני קהל. המימון והארגון היה שלה. היא אפילו הזמינה בעצמה את זרי הפרחים שיוגשו לה בתום המופע וגם את ערבי הגאלה שארחה קודם לכן במלון הכי מפואר של ניו-יורק היא שילמה מכספה הרב.

עם התוצאות קשה היה להתווכח. ההמונים החלו לנהור להופעות שלה, רק כדי לשמוע אותה מחריבה אריות קלאסיות מהרפטואר האופראי. ג'נקינס הפכה להיט ענק. שוב ושוב הצליחה הזמרת הנלעגת והפופולרית למלא את אולם הקונצרטים היוקרתי בעולם, הקרנגי הול. לרסיטלים שלה הגיעו המוני אנשים, שרכשו כרטיסים בכסף רב וגם תקליטיה נמכרו בכמויות עצומות. בחברה הגבוהה של ניו יורק בשנות ה-30 וה-40 היא הפכה לזמרת פולחן, קאלט של ממש. זמרת הסופרן הזייפנית הפכה לידוענית מפורסמת ואפשר לומר שאפילו לאגדה.

במופעים ג'נקינס לא הצליחה לשיר אפילו משפט מוסיקלי אחד בלי לזייף. קולה הזכיר לרבים צווחות של קרפדה וכדי להצחיק את הקהל עוד יותר, נהג קוסמו מקמון, הפסנתרן הקבוע שלה, לעוות את פרצופו לאורך כל ההופעה. הקהל המנומס מצידו, לא צחק בפראות כמו שאולי היה מצופה ממנו.. להיפך, ניכר המאמץ לשמור על ארשת תרבותית ורבים דחפו ממחטות לפיהם, רק כדי למנוע את שאגות הצחוק המעליבות שהיו פוגעות בדיווה המתאמצת. את העלבונות שמרו העשירים המנומסים לאחרי הקונצרט.

היא לא הבינה שהקהל מגיע להופעותיה כדי ללעוג ולצחוק עליה. בעיניה הייתה הביקורת עליה תוצאה של קנאה מקצועית ובורות. היה הרבתה להשוות את עצמה עם הזמרות המעולות של התקופה ולא פעם טענה שהיא מבצעת טוב מהן. רק בגיל 76, בהופעה האחרונה שלה, כשכרגיל נחטפו לה כל הכרטיסים, היא הבינה שהקהל נוהר כדי ללעוג לה. ההלם היה גדול. חודש אחרי כן, עם או בלי קשר, היא מתה.

אחרי הכל היא את שלה השיגה. קולה נדם, אבל היא עצמה הצליחה להיכנס להיסטוריה כזמרת. אולי גרועה אבל אגדית. משפט שאמרה פעם מסביר היטב את מה שהרגישה "אנשים יכולים לומר שאיני יודעת לשיר, אבל לעולם לא יוכלו לומר שלא שרתי".


הנה קדימון הסרט שנעשה על דמותה (מתורגם):

https://youtu.be/z397cJ2PVxg


סיפורה בעברית של פלורנס פוסטר ג'נקינס, כחלק מהסרט (עברית):

https://youtu.be/kuebNtakIa4?t=23s


כך נשמעה הזמרת הנוראית בהיסטוריה המודרנית:

http://youtu.be/-quQHNriV-Q


חלק מסיפורה של פלורנס פוסטר ג'נקינס:

http://youtu.be/Zi_jr3jlgmg


סיפורה של הזמרת ללא חוש קצב וללא יכולת של שמירת גובה הצליל:

http://youtu.be/Q_ZAthb-Hbs


פלורנס הזייפנית זכתה לליפ סינק, ממעריצים ש"מופיעים איתה" בקרנגי הול:

http://youtu.be/wfKz-sF8KUY


וקטעים מהצגה על פלורנס פוסטר ג'נקינס שהועלתה בעברית:

http://youtu.be/OV_kCXZvheE
מיהו אבי מדעי המחשב אלן טיורינג?



המדען הבריטי אלן טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית. הוא היה מתמטיקאי שעסק גם במחקר מדעי תיאורטי וגם במעשה, כשתכנן מכונות חישוב מתקדמות. כבר בגיל 25 הפך לפרופסור באוניברסיטת קיימברידג' והוא נחשב למדען גאון ול"ילד פלא".

במלחמת העולם השנייה הוא גויס למודיעין הבריטי ושולב בפרויקט סודי שנקרא "בלצ'לי פארק". טיורינג השתלב בניסיונות לפצח את צופן האניגמה הגרמני. במהלך המלחמה שימש צופן ה"אניגמה" את הנאצים להעברת פקודות לכוחותיהם הפרושים בכל העולם. כל מקלט רדיו יכול היה לקלוט את איתותי המורס של הגרמנים, אבל איש לא הצליח לפענח אותם. צופן זה היה מהצפנים המורכבים בהיסטוריה ואחת ליממה הוחלף הקידוד שלו לחלוטין.

טיורינג שלל את דרכי הפענוח שהופעלו לפיצוחו של האניגמה. במקומם הוא הוביל צוות של מדעני צפנים ומתמטיקאים שגייס, לבניית מתקן לפיצוח הקוד שהוא קרא לו "ויקטורי". המתקן הזה, שאכן הצליח לבסוף לשבור את ההצפנה, היה לאבן דרך שתוביל לפיתוח המחשב הדיגיטלי בשנים שלאחר מכן. פיצוח קוד האניגמה היה הישג רב משמעות לבריטים. הוא הביא לניצחון על הנאצים, או לפחות היה מהגורמים החשובים בניצחון בעלות-הברית.

לאחר המלחמה המשיך טיורינג בפיתוח עולם המחשבים והיה מראשוני תחום האינטליגנציה המלאכותית ולאחד מהאנשים החשובים בו. בין השאר הוא ניסח את "מבחן טיורינג" לבחינה מערכות של בינה מלאכותית, מבחן שמשתמשים בו עד היום.

במקביל, חייו האישיים היו פחות מוצלחים. הוא נרדף בשל מה שנחשב אז "נטיות לא מוסריות", הומוסקסואליות, שכיום היא חוקית לחלוטין אבל אז הייתה פשע. שנה אחרי שנדרש על ידי בית המשפט ליטול תרופות כימיות לביעור הנטייה, הוא התאבד. העולם הפסיד גאון חסר תחליף ואדם שמומחים מעריכים שבזכות גאונותו ניצלו חייהם של לפחות 14 מיליון איש במלחמת העולם השנייה. קשה שלא לחשוב כמה יכול היה טיורינג לתרום לעולם המודרני עם גאונותו וכמה הפסידה בריטניה משמרנותה אז.

במשך 50 שנה נשמרה בסוד עובדת קיומו של פרויקט "בלצ'לי פארק". רק בשנות ה-90 הוא נחשף לראשונה והעולם למד על החוב שהוא חב לטיורינג ועל העוול שנגרם לו. המלכה אליזבת החליטה לחון את אלן טיורינג מהרשעתו בהומוסקסואליות וראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, התנצל בשם הממשלה הבריטית על מה שהגדיר "היחס המחריד שהוא קיבל".


הנה סיפורו של האיש שהביא לניצחון המדינה שעתידה לבגוד בו (מתורגם):

https://youtu.be/ynTAFPukXBk


כתבת טלוויזיה על אלן טיורינג (עברית):

http://youtu.be/oW8EbAkfPcc


תרומתו של אלן טיורינג לתחומי מדע שונים - הצפנה, מתמטיקה ומדעי המחשב:

http://youtu.be/u3Ue7r5Xsyo


וקדימון הסרט "משחק החיקוי" על תרומתו של טיורינג לפיצוח קוד האניגמה:

http://youtu.be/j2jRs4EAvWM
מי היה הליצן השחור הראשון בצרפת?



הוא היה איש הבמה השחור הראשון אי-פעם בצרפת, כוכב ענק והליצן הראשון בתולדות צרפת שהיה שחור. אבל הוא היה גם פורץ דרך בימתי וגם דמות טרגית, כי ההצלחה עלתה לו לראש והרסה אותו ואת חייו. קראו לו רפאל פדייה (Rafael Padilla), אבל כולם הכירו אותו בתור "שוקולד".

רפאל פדייה נולד בקובה ב-1860 וכשהתבגר, הוא הצטרף לעולם הקרקסים. בתחילה השתמשו בו בקרקס, בכדי להפחיד את הקהל. הוא היה מעין פרא שחור, גורילה אנושית שמאיימת לאכול ילדים. אבל הוא רצה יותר.

צריך להבין שמאז המהפכה הצרפתית הפכה צרפת גן עדן למהגרים ולמיעוטים, אבל במאה ה-19 עדיין לא השתלבו השחורים אפילו בהופעות בקרקסים. האמנות הזו נחשבה אמנות אירופית ולבנה. שחורים ובני גזעים שלא היו לבנים, הוצגו לכל היותר כחיות, במה שנקרא אז "גני חיות אנושיים".

בשיתוף פעולה חסר-תקדים, שעתיד להתקיים במשך שנים, הורשה "שוקולד" להופיע בקרקס הקטן, ביחד עם הקומיקאי הלבן פוטיט. ההופעות שעשו, אל מול הקהל הצרפתי שכאמור לא היה רגיל אז לליצנים שחורים, חשפו את כשרונו האדיר והטבעי והוא הלך והתבלט בקרקס, כבעל כישרון קומי עצום. בהדרגה הפך פדייה לסנסציה בקרקס והשניים הוזמנו להופיע בפאריס. בתוך זמן קצר הם יהפכו לצמד המצחיק והמצליח ביותר בצרפת. בזכות "שוקולד".

כך פילס פדייה את דרכו עד שהיה לליצן המצליח ביותר בצרפת. עם הכינוי "שוקולד" הוא זכה להצלחה שפרצה דרך לרבים אחרים והיה לאמן השחור הראשון שזכה להופיע על במות בצרפת, במה שנראה לזמן מה כהתגברות על הגזענות כלפי כל מי שאינו לבן.

בתור שוקולד כיכב פדייה בסרטים, שלימים עתידים להיות היסטוריים, מכיוון שהם היו סרטיהם של האחים לומייר, ממציאי הקולנוע. הצלחתו הייתה כה גדולה, עד שפרסומאים לקחו אותו לפרסם מוצרים וכך היה גם לשחור הראשון שכיכב בפרסומות בצרפת.

זו הייתה תקופת ה"בֶּל אפּוֹק", בפאריס של סוף המאה ה-19. "שוקולד" היה אז בשיאו. אבל ההצלחה, כמו אצל מצליחנים רבים במהלך ההיסטוריה, לא רק שחורים או בני מיעוטים שלפתע הצליחו, הייתה גדולה עליו מאד. הימורים, המון כסף קל ואפליה הולכת ומתגברת כנגדו, שהפעילו בין השאר בעלי אינטרסים מנוגדים, השפיעו על היחסים עם שותפו לצמד ועל הקריירה שלו בכלל. הוא הלך והדרדר וסיים את חייו כבחור עני וחולה, שריד של מי שפרץ דרך, לרבים אחרים, להצליח בשוק הבידור בצרפת ובאירופה כולה.


הנה סרטים אמיתיים של פדייה עם פוטיט, מסוף המאה ה-19:

https://youtu.be/XjHZ_z23BZY


סיפורו בעברית של רפאל פדייה, מסייה שוקולד:

https://youtu.be/B03hBHfMAmQ?t=26s


על סיפורו נעשה הסרט "מסייה שוקולד".

https://youtu.be/bPoMmYJbx8w


וכאן בסרטון שנצבע, משנת 1900:

https://youtu.be/qpYTanqDzvc
מי הרץ שניצח מרתון יחף?



הרץ האתיופי אבבה ביקילה (Abebe Bikila) לא סבל מחסרון כיס, אבל לרוץ הוא התרגל כשהוא יחף. זו הפכה לאחת התמונות הזכורות של אולימפיאדת רומא 1960, כשהרץ קל-הרגליים הזה ניצח מרתון ללא נעליים.

עם טכנולוגיות הנעליים של היום כנראה שזה היה בלתי אפשרי לנצח בקלות כזו, אבל בשנת 1960 הרץ הנחוש הימם את העולם בניצחון ברור של הריצה הארוכה מכולן, ברגליים יחפות.

ביקילה לא רק זכה במדליית זהב בריצה הזו, אלא גם קבע בה שיא עולם. השיא ששבר בריצה ברגליים יחפות שהכניסה אותו להיסטוריה נשבר רק אחרי 3 שנים.

זה היה אז ממש סמלי. רץ מאתיופיה, מדינה ש-24 שנים לפני כן נכבשה על ידי הצבא האיטלקי בהנהגת המנהיג הפשיסטי מוסוליני, ניצח אז ברומא ובאופן מסוים כבש אותה.

לצער עולם הספורט, את חייו סיים ביקילה באופן טראגי, מסיבוכים של תאונת דרכים שבה נפגע.


הנה הסיפור של הניצחון היחף של אבבה ביקילה:

http://youtu.be/mLVIRT7-qUc


סרטון באיטלקית על הריצה של אבבה ברומא 1960:

http://youtu.be/NrtJxknbO24


וקדימון לסרט על רץ המרתון היחף:

https://youtu.be/kTRqs7oRyN0
כיצד זכה ניק דרייק לתהילה דווקא כשמת?



אין הרבה מקרים כמו אלה של ניק דרייק (Nick Drake), שיכולים להדגים בכזו קיצוניות כמה קשה להצליח בעולם הפופ. גם עם כישרון ברור, קול ייחודי ויצירה אישית שואבת ומרתקת - אם אינך בולט, מוחצן, כריזמתי, דוחף, מתגלה וגם זוכה לטיפ טיפת מזל שתהפוך אותך להצלחה, אתה או את פשוט לא תגיעו.

בקולו נפלא, הצליח בחייו הסינגר סונגרייטר הנהדר הזה, עם נגינת הגיטרה המקסימה שלו, להיות כישלון מסחרי לחלוטין. בלי סינגלים שזכו להשמעות נלהבות, ללא אהבת במה בטירוף או נרקיסיזם שדוחף אותך להצליח ועם קושי להתמודד אפילו עם קהל שמדבר כשאתה שר - זה פשוט לא עובד.

שירים נוגים היו לו, מורכבים מעט, אמנותיים מדי, קשים לשירה, המהום או נגינה מסביב למדורה. קשה לשיר ניק דרייק וזאת עובדה.

האמן הנשכח משנות ה-70, מי שהיה לא פחות מוצלח מג'יימס טיילור או קט סטיבנס, שיכול היה להפוך לעוד פול סיימון, אולי מהורהר יותר, אולי אף יותר עמוק, פשוט לא עשה את זה.

ב-1974, בחדרו שבבית הוריו, הובילה אותו מנת יתר של כדורים נוגדי דיכאון לאובדן הכרה ובגיל 26 הלך ניק דרייק לעולמו.

הוא היה זמר מופנם ויוצר מופלא ולא זכה בחייו לתהילה. דרייק הותיר אחריו רק 3 תקליטים. מהם נמכרו בחייו בקושי 20 אלף עותקים. לא נותר ממנו אפילו אלבום הופעה אחד, או חומר מצולם שבו הוא מנגן ויחבר את מעריצי "אחרי מותו" למשהו מהאדם שהוא היה.

ברור שהמוסיקה שלו פשוט לא מתאימה לכל אחד. כיום, כשהוא מופץ ומוכר ליותר ויותר אוהבי מוסיקה טובה, הוא משפיע יותר מאי-פעם בחייו. דרייק הוא כבר מזמן סוג של אגדת פולק רוק. מעת לעת יוצאים מארזי דיסקים מחודשים ומאורגנים מחדש של שירים מאלבומיו ורק מדגישים את הכמיהה לעוד מאותם חומרי זהב שהיה אמור להותיר מאחריו אמן כה מוכשר בהמוניו.

וכשהמוסיקה שלו מופצת ומצליחה יותר מאי-פעם, מגלים אותה עוד ועוד צעירים וצעירות רגישים ואוהבי שירה מולחנת. אוהבים אותו מתבגרים, מתלבטים ואנשים בהתהוות, שתוגה מרחפת מעליהם. הוא הפך למזון מוסיקלי מנחם, עבור מיליוני צעירים מתלבטים שמחפשים את הקול שיאמר להם שזה בסדר להיות שונה, קשה, עצוב ואפילו מדוכא.

ועדיין, דומה שגם היום לא זוכה ניק דרייק להכרה ולהערכה מספיקים ממבקרי ומאמני הפולק-רוק הנחשבים. יש לו עוד דרך רבה ללכת וספק אם מי שבחייו לא הצליח לפסוע על קרקע העמק, יצליח במותו לטפס על ההר.

עיזרו לניק דרייק. האזינו לו, חפשו אותו, הקשיבו למילותיו. הם אולי קודרים, קצת כואבים, אפלוליים או ליליים משהו, אבל אולי תמצאו ביופי הזה את עצמכם.


הנה השיר המקסים של דרייק Things Behind the Sun:

https://youtu.be/T-uBfYkfA9o


סיפורו של דרייק:

https://youtu.be/MYfFY1BLtZs


השיר Pink Moon משנת 1974:

https://youtu.be/irq959oNVww


והשיר River Man:

https://youtu.be/idcaRTg4-fM


מי הספורטאי שנאסר עליו לעסוק בספורט?



אמיל זטופק (Emil Zatopek), מי שכונה "הקטר הצ'כי", היה מגדולי האצנים בתולדות הספורט. הוא היה ידוע בסיום הריצות שלו, שהיה תמיד מהיר במיוחד, כאילו הוא שמר את הספרינט לסוף המסלול. כולם ידעו שאפשר לעשות את זה, אבל הוא הצליח שוב ושוב ליישם.

בשנות ה-50 הוא היה מלך הריצה ואתלט נודע בכל העולם. מעבר לשלל המדליות האולימפיות שלו, הדהים זאטופק את הקהל כשזכה במדליית זהב אולימפית בריצת המרתון הראשונה בחייו. במשחקים האולימפיים ב-1952 הוא ניצח ב-3 ריצות שונות בתוך שבוע אחד. ואם זה לא מספיק מדהים אז כדאי שנדע שבכל שלושת הריצות הללו הוא קבע גם שיא אולימפי חדש!

אבל בהמשך חייו זאטופק הסתבך עם המשטר. הכל החל במעשה אמיץ במיוחד שהוא עשה, כשתמך במהפכה הצ'כית הדמוקרטית והשקטה כנגד הקומוניזם הנוקשה והרודני והפלישה של צבא ברית המועצות לצ'כיה (ראו באאוריקה בתגית "האביב של פראג"). אבל כשהמרד השקט הזה נבלם בכוח ובאלימות, באמצעות הטנקים הרוסיים, נשלח זאטופק לעבוד במכרה אורניום. השלטון אסר עליו, הספורטאי הצ'כי הלאומי הגדול בכל הזמנים, לעסוק מאז בספורט.

כך שילם הספורטאי והאדם אמיל זטופק על רצונו בדמוקרטיה. אבל הוא ייזכר לעד כספורטאי דגול וכדמוקרט אמיץ ומעורר השראה, בעוד שהסובייטים, לעומתו, נכשלו והאימפריה שלהם התמוטטה כבר מזמן.


כך שילם אמיל זאטופק על דעתו כנגד המשטר הרודני של הקומוניסטים:

https://youtu.be/0GABNtWsucs


אדידס עשו על זה סרטון:

https://youtu.be/tE6wX5V_MGQ


הספרינט שלו בסוף הריצות, עם עצירות כדי להציג את הדברים לאט:

https://youtu.be/XdYHCSAMDr4


הישגיו של זאטופק באולימפיאדת הלסינקי 1952:

http://youtu.be/QvqJxPs1e-8


היום עושים לו כבוד בצ'כיה:

https://youtu.be/0GABNtWsucs


ועושים עליו סרטים:

https://youtu.be/gifYMfoS3JY
איך מת ג'אקו פסטוריוס הבסיסט הטוב בעולם?



דומה שבכל תולדות הג'אז אין הרבה סיפורים מדהימים ועצובים כמו זה של ג'אקו פסטוריוס (Jaco Pastorius). מנער מוכשר הוא היה לאגדת ג'אז מובילה שתועפות של הערצה נשפכו עליה מכל עבר, אבל הוא הלך והתמכר לסמים, השתגע ולבסוף מת, בתגרת שיכורים עלובה.

מי שיהיה הבסיסט החשוב בהיסטוריה, החל את דרכו כמתופף בכלל. ג'אקו נולד ב-1951 בפנסילבניה, לאב שהיה זמר ג'אז בביג בנד מקומי. אבל כשהוא הגיע ללהקה שבה ניגן מתופף מעולה, החליט ג'אקו לנגן באס. זה היה כלי שהוא מעולם לא ניגן בו. אבל הוא ניגן בהשפעת נגנים גדולים, הלך והשתפר וגיבש לו כישורי נגינה וכתיבת שירים מעולים.

כשעברה המשפחה לפלורידה, הוא נחשף לסגנונות שונים של ג'אז והחל לנגן גיטרה בס חשמלית. היה שלב שהוא קנה קונטרבס, אבל אחרי שהכלי נסדק, בגלל הלחות הגבוהה במקום, התמסר ג'אקו לבס החשמלית, כלי שאיתו הוא עתיד לעשות דרך מרהיבה אל הפסגה.

הוא ניגן בתחילה בלהקות שונות, בעיקר מוסיקת R&B וג'אז. בשנת 1974 התחבר והחל לנגן עם גיטריסט ג'אז צעיר, שעתיד גם הוא להפוך לאגדה, שמו פט מתיני. ביחד הם הקליטו את אלבום הפיוז'ן הראשון של שניהם, Bright Size Life.

כבר אז הבין ג'אקו שהוא משהו מיוחד. אבל בניגוד לענקים אחרים, שנותנים לאחרים להכתיר אותם, הוא פיתח את היהירות המפורסמת שלו. למוסיקאים שהוא הכיר אז הוא נהג לומר ביובש "אני הבסיסט הטוב בעולם". בסרט תיעודי שנעשה עליו סיפרו כמה נגני ג'אז ידועים על החוויה המשותפת שמתחילה מהרגע שבו ג'אקו מספר לך שהוא הבסיסט הטוב בעולם ועד לרגע שבו אתה מבין שהוא לא הגזים...

כך גם הציג את עצמו פסטוריוס לג'ו זאווינול, המנהיג של Weather Report, להקת הפיוז'ן הטובה בעולם בשנות ה-70. זה היה לאחר שראה הופעה של הלהקה המצוינת והחליט שהיא טובה לו. זאווינול, יוצר דגול ונגן מליגת העל של עולם הג'אז-רוק והפיוז'ן, הביט בג'אקו בזלזול ולא התייחס לשחצנות שלו בחיוב. הוא סירב לקבל אותו ללהקה.

"תחזית מזג אוויר" כמו שקראו לה אז בארץ, הייתה סופרגרופ, שהכילה נגני-על שלא חסרים כישרון ווירטואוזיות. רבים רואים בה את להקת הפיוז'ן הטובה בכל הזמנים. אבל לפסטוריוס הצעיר וממוקד המטרה לקח רק ימים ספורים, עד שהוא הוחתם כבסיסט הגדול של להקת הפיוז'ן הטובה בכל הזמנים והפך, כמה צפוי באגדות, לכוכב הבלתי מעורער שלה.

צריך להזכיר שהוא היה באסיסט, נגן של גיטרה בס, כלי ליווי שעד אז נחשב אפרפר יחסית? שהוא לא ניגן אפילו בקונטרבס? - אבל ג'אקו של אותם ימים התגלה כבסיסט המוכשר והיצירתי ביותר שנראה בג'אז. מעבר ל-feel שלו, לתזמון, לפרייזינג ולטכניקה הבלתי נתפסת, אחרי הוירטואוזיות, המקצבים האפרו-קובניים, הנגינה והגרוב ששאב מעולמות ה-R&B וה-Fאנק, הנגינה מלאת האוברטונים, המלודיות דמויות כלי הנשיפה שייצר מהפרטלס שלו - מאחרי כל אלה עמד מוח של גאון, פרוע, תזזיתי וחושני, אבל מדויק ומחושב להפליא, איש שהוא הבס שלו והיא ההמשך של עצמו.

לרבים הזכיר פסטוריוס, בהתלהבות, ההנאה והאנרגיה שלו, ענק מהפכני אחר בשם ג'ימי הנדריקס. כמו הנדריקס, גם ג'אקו היה מטאור והוא החל את מסעו בדרך להיות הבסיסט המשפיע ביותר בתולדות הג'אז ולפתוח לבסיסטים אחרים אופקים חדשים. אבל ממש כמו עילוי הגיטרה הגדול, גם ג'אקו היה כוכב שביט, שההשערה מסביבו הייתה שגורלו הטרגי יהיה ליפול מהר ולמות צעיר.

בינתיים, כשיוציא את אלבום הסולו שלו "ג'אקו פסטוריוס", הוא יטלטל לחלוטין את עולם הג'אז ואת תחום הבס. פעם הוא סיפר בראיון כמה היה מתוסכל לגלות שאחרי שהאלבום יצא, נעלמו כל הבסיסטים הגדולים למשך חודשיים. "הם ישבו ולמדו את האלבום בבית ואז הגיחו, כשהם מנגנים ג'אקו יותר טוב מג'אקו..." הוא התלונן.

כך או כך, ג'אקו בן ה-24 היה בנסיקה אל הנצח. ההצלחה הייתה חזקה ומהירה כל כך, שיתכן שכאן נזרע הזרע שיוביל לנפילה האיומה, שתבוא בעוד מספר שנים. אבל בינתיים ג'אקו ימשיך להכות גלים, גם ב"וודר ריפורט", במיוחד באלבום המוצלח והמצליח Heavy Weather והן באלבום הבכורה המופתי של חברו פט מתיני, פרי עבודה משותפת של השניים. יותר ויותר יבוא לידי ביטוי גם התפקיד המרכזי של פסטוריוס בבום של הג'אז-רוק, אותו חיבור מופלא בין שני סגנונות שפרצו והתחברו להם לפתע יחדיו והיו חלק ממהפכת הפיוז'ן המלאה.

אבל היחסים המעורערים בין פסטוריוס לג'ו זאווינול, מנהיג הלהקה, גרמו לו לעזוב את Weather Report. הוא נשאר לבד. ג'אקו ימשיך לנגן ולהופיע, אבל מעתה הלך מצבו והתדרדר. הוא עתיד להפוך לצל חיוור של המוסיקאי שהוא היה. בהדרגה הוא יהפוך להומלס, מכור לאלכוהול ולסמים.

מותו ב-1987 היה לא יאומן בסתמיות שלו. ג'אקו פסטוריוס נתפס כשעלה לבמה בהופעה של קרלוס סנטנה. הוא הורחק מהמופע והגיע למועדון, שגם ממנו הורחק. הוא נאבק בשומרים ואחד המאבטחים חבט בו בכוח והכניס אותו לתרדמת. בתוך ימים אחדים נפח את נשמתו גדול נגני הבס בכל הזמנים.

בבקשה, שמרו על עצמכם מאלכוהול ואל תשתמשו בסמים!


הנה ג'קו פסטוריוס בצעירותו מנגן את Purple Haze של ג'ימי הנדריקס:

https://youtu.be/vELtNFZHqEc


בלהקת Weather Report:

https://youtu.be/i8q6sR6yZCE


ג'אקו בנגינת אוברטונים ב-Portrait of Tracy:

https://youtu.be/25DXcFg1TFo


הנה הקטע הכי מפורסם שלו "דה צ'יקן":

https://youtu.be/TgntkGc5iBo


זה אולי מה שנקרא "לנגן פסטוריוס יותר טוב מפסטוריוס" (לא באמת...) נגן באס בשם ריקרדו אוליבה עם ההרכב שלו עם "The Chicken":

https://youtu.be/ST9--HWOTA8


סולו אופייני של פסטוריוס לבד:

https://youtu.be/lEKwLwbrYnM


וקדימון לסרט תיעודי עליו:

https://youtu.be/xYE-tm8UBSM
מי הציל את העולם מרעב אך העולם שנא אותו?



פריץ הָבֶּר (Haber) היה מדען דגול ויהודי שהעולם כולו ואפילו היהודים לא זוכרים לטובה, על אף שכולנו חייבים לו הרבה וכנראה גם את חיינו.

בתחילת המאה ה-20 פיתח פריץ הבר שיטה לסינטזה יעילה של אמוניה, שהיתה נחוצה מאד כדי ליצור דשנים מלאכותיים שנדרש להם חנקן. מדובר היה בצורך חשוב ביותר לכל האנושות, שכן הגידולים החקלאיים נזקקו לדשנים והיה חשש סביר שרעב גדול עומד להתרגש על העולם, מחוסר חנקן הנחוץ לחקלאות.

הפיתוח הגאוני של הבר, ששופר עוד יותר על ידי עמיתו בוש, הציל את העולם מרעב גדול, שהיה עלול לחסל שליש מאוכלוסיית העולם.

אך בו בזמן שקד פריץ הבר, שהיה פטריוט גרמני, על פיתוח נשק הגז הראשון בהיסטוריה. בגאוניותו הוא הפך את מלחמת העולם הראשונה להיות "מלחמת הכימאים", שכן אחריו פיתחו במהירות המדענים של כל הצבאות נשקים כימיים אכזריים ביותר. עשרות אלפי חיילים מתו ונפגעו וסבלו מכאבי תופת איומים בשל לוחמת הגזים שבאה בעקבות המצאתו.

הבר הפך לאחד האנשים השנואים באירופה ואף שזכה בפרס נובל, דבר שגם הוא לא עבר בשקט וגרר מחאות רבות, שמו הוכתם לתמיד ומעטים זוכרים לו כיום כיצד הציל את העולם.


הנה סיפורו של פריץ הבר - המלאך והשטן היהודי גרמני:

http://youtu.be/tdEE5uvFhOM


הנה סרטון תיעודי שהכינה ילדה על פריץ הבר:

http://youtu.be/B1zjHOoFJxA


מצגת וידאו על חייו של הגאון שהציל הכי הרבה והרג המונים בהמצאתו:

https://youtu.be/Bv-BSBHpyNM


סרט ארוך על פיתוח נשק הגז במלחמת העולם ותפקידו של פריץ הבר:

https://youtu.be/qq5fmhz7N8U?long=yes
איך הפך הריבוע השחור את מלביץ' לגדול האמנות המופשטת ובכל זאת הוא מת עני?



אחת הטרגדיות האמנותיות בתולדות האמנות היא זו של קזימר מלביץ' הרוסי. מלביץ' הוא הממציא את האמנות המופשטת וחשיבותו באמנות המודרנית לא קטנה משל פיקאסו, אך הוא מת בעוני וללא הערכה, לאחר שלא עמד בדרישות המשטר הקומוניסטי ולצייר אמנות מגוייסת, ריאליסטית, מגוחכת בעיניו וההיפך מאמנות מופשטת, בה הוא כה האמין.

למעשה, סיפורו הטרגי של מלביץ' הוא טרגדיה של רדיפה ורמיסה של אמן דגול ופורץ דרך, בידי השלטון הקומוניסטי הרודני של ברית המועצות, עד לחיסולו הפיזי והאמנותי.

מלביץ' היה צייר מודרניסטי "רגיל" שצייר בסגנון קוביסטי ובהמשך "מופשט גאומטרי", סגנון בו הצורות הגאומטריות עומדות במרכז. המהפך בחייו של מי שיהיה גאון ההפשטה התחיל בשנת 1915. בתערוכה בעיר פטרוגרד (סנט פטרסבורג של ימינו) בשם "0.10" הציג מלביץ' את הציור המהפכני "ריבוע שחור על רקע לבן".

בציור, שמלביץ' קרא לו "האפס של הצורה", הופיע רק ריבוע שחור על רקע לבן. לאחר שניטרלו את ההערות הציניות, הגיעו המבקרים למסקנה שמלביץ' הצליח להגיע בו להפשטה מוחלטת שמעולם לא נראתה באמנות עד אז.

הציור הזה היה רעידת אדמה. כמו האסלה של מרסל דושאן או המוסיקה הדודקפונית של שנברג, גם הוא שבר מסורות אמנותיות בנות אלפי שנים. מלביץ' הפך לרגע לכוכב עולמי בשמי האמנות ויצא לעבוד בחו"ל. שלוש שנים אחר כך, הוא הרחיק עוד יותר, בסדרת עבודות שנקראה "לבן על לבן", שבה הוא טען שהגיע לקצה יכולת הצבע. הוא ויתר לחלוטין על התיאור של האובייקט המצויר, כדי להשיג את התמצית שלו.

לסגנונו החדש קרא "סופרמטיזם", או "אמנות המבוססת על רגש אמנותי טהור". הוא הבהיר שמטרתו לבחון את החיים על ידי העברת התחושה האמנותית הטהורה. הוא יצר את מה שכינה במילותיו "צורות שנבנות משום דבר"...

העתיד היה שלו. בשלב הזה בקריירה שלו נראה היה שמלביץ' יזכה בחייו לחשיבות עצומה באמנות של המאה ה-20. אך מזלו עתיד היה להתהפך. בשנת 1927, לאחר הישגים ניכרים בעולם, נקרא מלביץ לחזור לברית המועצות. זה היה עידן שבו פוליטיקאים סובייטים התנגדו לאמנות מודרנית. הם קראו לו לסדר ולשוב הביתה. תרתי משמע.

משחזר מלביץ' למולדתו, הוא נדרש לשנות את סגנונו. במקום לפתח את האמנות המופשטת ולהוביל בגאוניותו את הזרם המהפכני שלו, נאלץ מלביץ' לציית לדרישות השלטון ולצייר איכרים ועובדי משק בסגנון הריאליזם הסוציאליסטי.

כמה נורא.

כי לטווח ארוך לא הצליח מלביץ' הגאה להתאים את עצמו לרוח הזו. הוא הלך ונדחק לעוני ובדידות קשים. בשנת 1935 הוא מת חסר-כל וללא שמץ מהכבוד המגיע לו כאחד האמנים הדגולים של העידן המודרני.

הריבוע השחור שלו שינה את מהלך האמנות והשפיע על זרמים כמו הדאדא, הסוריאליזם והמינימליזם, אבל הוא, הגאון שהקדים את כולם, לא זכה לראות את שמו מתנוסס בגאון כאחד מגדולי המודרניזם בציור ואמנות המאה ה-20 בכלל.


הנה סרטון על היצירה המהפכנית של קזימיר מלביץ' - "ריבוע שחור על רקע לבן":

http://youtu.be/cBBJYKhZvw0


דיון על הציור המפורסם:

http://youtu.be/lYy1z0DFxeU


סרטון אנימציה ברוח הסופרמטיזם:

http://youtu.be/oJrMKpNgJQ0


ופרויקט של עירית פתח תקווה שמפרגן למורשת מלביץ' ובמיוחד למשולש, הריבוע והעיגול שבהם ראה את המרכיבים החשובים ביצירה:

http://youtu.be/qQEoXMJuBhA
כיצד שגה מונטזומה מלך האצטקים ואיבד את שלטונו?
איך המציא גוטנברג את הדפוס וכיצד נהרסו חייו בגללו?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.