שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהי גדולת הציור הנשי פרידה קאלו?
לא רבות הנשים הידועות בתולדות האמנות שהעמידו את עצמן ואת המראה האמיתי שלהן במרכז אמנותן. דווקא על רקע זה בולטת אחת האמניות העצמאיות, הדרמטיות והמעניינות בהיסטוריה, הציירת המקסיקנית פרידה קאלו (Frida Kahlo).
את פרידה קאלו, האמנית אישה המפורסמת ביותר בהיסטוריה, רואות הפמיניסטיות כסמל לנשיות חזקה ובלתי מתפשרת. העם המקסיקני רואים בה יוצרת לאומית וחלק בלתי נפרד מהפריחה של מקסיקו החדשה של העת המודרנית. עולם האמנות רואה בה את אחד הקולות המעניינים והייחודיים במאה ה-20 ולא רק בין הנשים.
פרידה החלה לצייר בילדותה. היא הייתה בת לצלם יהודי-גרמני ואיש יצירתי מאוד ולאם מקסיקנית קתולית ושמרנית. בילדותה קאלו התגברה על מחלת הפוליו ובהמשך חייה היא עתידה לסבול ממחלות נוספות ומפציעה קשה בתאונת דרכים.
דווקא מתוך הכאבים, על רגלה הקטועה ועל אינסוף הניתוחים שעברה, היא צמחה ועלתה כדמות מעוררת השראה. כך או כך, לחודשים הארוכים שבהם רותקה למיטתה בבית החולים בתחילת הדרך, היא חבה לא מעט, שכן אז היא החלה לצייר.
קאלו אמרה פעם שתאונה נוספת בחייה הייתה תאונה אחרת - הנישואין שלה לצייר המפורסם דייגו ריברה, בעל מתעמר ובוגדני שהיה למקור לצרותיה ולחייה הלא-פשוטים בלאו הכי, אבל היה מושא אהבתה לאורך כל חייה.
קאלו וריברה היו נשמות תאומות, שבצד הסבל הרב שגרמו זה לזו, אהבו בטירוף וחיו זה את חייו של זה. היא מתה בגיל 47 והוא מת 3 שנים אחריה. היא הורישה לו את כל ציוריה, כדי שהדיוקנאות שלה ילוו אותו גם אחרי מותה. כיום הם תלויים במוזיאונים החשובים בעולם.
ולמה היא כל כך חשובה וציוריה כה משמעותיים? - קאלו הייתה דעתנית ואפילו מרדנית. היא לא התביישה בדבר והציבה בציוריה את דמותה, את חייה ואת דעתה עליהם. היא עשתה זאת באופן דרמטי ובכנות מכאיבה במיוחד.
עבודותיה המפורסמות ביותר היו הדיוקנאות העצמיים שלה - עם חתימת שפם עדינה, בגבות עבות ומחוברות. דיוקנאותיה המצוירים של קאלו ודאי לא היו הופכים אותה למתמודדת בתחרות יופי בת ימינו. אך כמו להתריס ולהציג את עצמה מוזרה, שונה מהמודל הנשי המוכתב על ידי גברים, הציירת הזו נהגה לצייר דווקא את עצמה דווקא כך. מעולם לא ניסתה להתייפות ולהתאים את עצמה למודל יופי אחר. היא אהבה את עצמה בדיוק כמו שהיא הייתה. יפהפייה, גם בעיניה שלה וגם בעיני רבים אחרים.
הדיוקנאות הללו, שיעסקו במגדר, מוות וזהות, צוירו בתקופה שבה פרחה המהפכה המקסיקנית. זו הייתה תקופת מרד והתלהבות במקסיקו. במהלכה התקוממו האזרחים, כנגד הרודן שלהם פורפיריו דיאז. האמנית הסוערת שהלכה והתאהבה בקומוניזם, התאימה לעידן המרגש במולדתה ולרוחו של העולם החדש שהבטיח אז הסוציאליזם.
מתוך הרנסנס התרבותי והחברתי שמסביב, היא צמחה כאמנית עצמאית ובעלת עמדה חברתית, סמל נשי למקסיקו הצומחת מתוך החושך המנצל שהייתה שרויה בו בעבר.
ציוריה, הסוריאליסטיים משהו, הכילו את הניגוד שבין יופי אקזוטי של אישה מלאת חיים ומשמעות, השוכנת בתוך גוף מרוסק ופגום. בציורים היא הקיפה את עצמה בבעלי חיים, פרחים וצמחים, כבולעת את כל הטבע והעולם אל תוך האמנות שלה. בציורים היא הייתה כמלכה חופשית, טבעית ולא מוגבלת בדבר.
בגיל 47 מתה פרידה קאלו ב"בית הכחול", ביתה המפורסם. את הבית המפורסם שלה בנה אביה במקסיקו סיטי. בבית הזה חיה כל חייה וכיום נמצא בו מוזיאון שמנציח את חייה ואמנותה.
כך הפכה, מאז מותה, מי שבילתה חלק גדול מחייה במיטה, סבלה מכאבים עזים ודי חייתה בצילו של בעלה המפורסם, לאחת מהציירים והאמנים המפורסמים בהיסטוריה ולאייקון עולמי באמנות של המאה ה-20.
הנה חייה של פרידה קאלו (מתורגם):
https://youtu.be/B9XYtPqWLB4
היא עצמה - בחייה:
https://youtu.be/ou0EOcpdJm4
הדיוקנאות העצמיים המפורסמים שלה כפי שהם משובצים בתולדות חייה:
https://youtu.be/h4_rZEXPGjw
קאלו עם בעלה, הצייר דייגו ריברה:
https://youtu.be/Wq0Ul3_eme4
מוזיאון פרידה קאלו בבית הכחול - ביתה:
https://youtu.be/DaZjXZhg_OA
סיפור חייה לילדים:
https://youtu.be/9FdX90UZxqk
דמותה המרתקת שימשה השראה להצגות, מחול וסרטים נפלאים, כאן ב"הבימה":
https://youtu.be/kIqAmwsgOKs
תכנית "בקריאה ראשונה" על היומנים של פרידה קאלו שיצאו בעברית ועל חייה (עברית):
https://youtu.be/dVXMO_ktzJ4?long=yes
והסבר מעמיק עליה ועל יצירתה "שתי פרידות":
https://youtu.be/rxKR2cHmlPY?long=yes
מי נחשבה האישה האמיצה באמריקה?
זה סיפור על אומץ עילאי ושמו אידה לואיס (Ida Lewis). היא הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שקיבלה תואר רשמי של שומרת מגדלור, אבל זה, שיהיה ברור, הוא רק חלק קטן מסיפורה המדהים.
נולדה ב-1842 ברוד איילנד (Rhode Island), היא גדלה על האי הזעיר "ליים רוק" (Lime Rock) שבמפרץ ניופורט (Newport Harbor), בו שימש אביה הושע לואיס (Hosea Lewis) כשומר המגדלור המקומי.
כשאביה חלה בשבץ מוחי ב-1857, אידה בת ה-15 לקחה על עצמה את האחריות על המגדלור. בימים שבהם נשים כמעט לא עבדו מחוץ לבית, היא הדליקה כל לילה את האור שהנחה ספינות בשעת סכנה, תחזקה את הציוד הכבד ושמרה על התחנה במצב מושלם. החיים על האי הנידח דרשו ממנה לחתור בסירה קטנה כדי להגיע ליבשת עבור קניות וביקורים, מיומנות שהתגלתה כמכרעת בהמשך.
במרץ 1869, בזמן סופת שלג עזה, היא הצילה שני חיילים אמריקאים שנפלו למים והיו בסכנת טביעה. אף שסבלה מקור, היא רצה במהירות לסירתה, בלי לקחת מעיל או נעליים. עם עזרתו של אחיה, הצליחה אידה להצילם. אחד החיילים נתן לה שעון זהב, בתור מתנת תודה, כשהעיר ניופורט מארגנים לה מצעד כבוד ומעניקה לה סירת הצלה מיוחדת.
הרגע שהפך את אידה לגיבורה לאומית התרחש בספטמבר 1869. במהלך סופת רוחות קשה, סירה קטנה, עם שני זוגות עליה, התהפכה ליד האי עם האנשים עליה. אידה, שראתה את התאונה מהמגדלור, יצאה מיד בסירת החירום שלה לים הסוער. למרות הגלים הגבוהים והרוח הצורמת, היא הצליחה להציל את כל 4 הנפגעים ולהביאם בשלום לחוף.
זה לא היה מקרה חד פעמי. במהלך 39 שנות עבודתה במגדלור, אידה הצילה 18 אנשים מטביעה ודאית. הדבר המדהים במיוחד היה שרוב ההצלות התבצעו בתנאי מזג אוויר קשים, כשהיא יוצאת לבדה בסירה קטנה אל הים הסוער.
כאשר סיפור הצלתה הגדולה הגיע לעיתונות, אידה הפכה לסנסציה. עיתונאים מכל הארץ הגיעו לראיין אותה, והציבור האמריקני התלהב ממנה. היא זכתה בפרסים רשמיים מהקונגרס ומ"חברת החילוץ האמריקנית", וקיבלה מאות מכתבי הערצה מכל הארץ. הנשיא יוליסס גרנט (Ulysses Grant) עצמו ביקר אותה במגדלור.
למרות התהילה, אידה המשיכה בעבודתה הקשה. רק ב-1879, כשהייתה בת 37, היא קיבלה את המינוי הרשמי כשומרת המגדלור ועימו גם משכורת קבועה של 500 דולר בשנה. שנבין, עד אותה עת היא עבדה בעיקר מתוך מחויבות, כמעט ללא תמורה כספית הולמת.
במהלך 54 שנות עבודתה במגדלור הפכה אידה לואיס לסמל באמריקה, של אומץ לב וגבורה נשית. היא זכתה להכרה ציבורית ופגישות עם אישים חשובים, כולל נשיאים ומנהיגים. סיפוריה פורסמו רבות בעיתונות והפכו אותה לאגדה חיה של הצלת חיים בים.
עוד בחייה ולכבוד פועלה, שונה שמו של המגדלור שלה מ"ליים רוק" לשם "אידה לואיס רוק". יש אף ספינת חיל הים האמריקאי שהוקראה על שמה. חייה ותובנותיה נחקרו ופורסמו רבות, והיא נחשבת לסמל גבורה נשית ולהשראה רוחנית.
אבל סוד גבורתה של לואיס טמון לא רק ביכולתה הפיזית או בידיעותיה הימיות, אלא בתחושת האחריות העמוקה שלה כלפי כל מי שנמצא בסכנה במים. עבורה, לא היה זה עניין של בחירה אלא של חובה מוסרית. כפי שאמרה פעם: "אם יש מישהו שטובע, עלי לנסות להציל אותו, לא משנה מה המחיר".
הנה סיפורה של לואיס בדקה:
https://youtu.be/ey5ZpAnfVpY
על גבורתה של אידה לואיס:
https://youtu.be/1kkkWoWvjEM
הדודל שהקדישו לה בגוגל:
https://youtu.be/IX-7U-Vv5o4
וסיפורה המלא של הגיבורה האמריקאית הנשכחת:
https://youtu.be/wsWYOUnHh1g?long=yes&t=29s
מי הולידה את העיר מיאמי?
קראו לה ג'וליה טאטל (Julia Tuttle) והיא החלה את העיר מיאמי. טאטל, אלמנה ויורשת עשירה שלא חיפשה חיים נוחים, הגשימה חזון פרטי שיהפוך למציאות מדהימה - היא נחשבת לחלוצה ולאם המייסדת של מיאמי סיטי.
ג'וליה טאטל נחשבת לאישה היחידה שייסדה עיר מטרופולין מרכזית בארצות הברית. מדובר בדמות מפתח בהיסטוריה של מיאמי שגם מכונה "האימא של מיאמי".
הכל החל כשטאטל הגיעה מאזור אוהיו וביקרה את הוריה שהתגוררו בפלורידה. לאחר מות בעלה, היא החליטה לעבור לאזור לתמיד. בשנות ה-90 של המאה ה-19 טאטל מחליטה לרכוש 640 דונם באזור שמוכר לנו כיום כמיאמי. באותה תקופה, היא הייתה בעלת הקרקע השנייה באזור. שכניה היחידים היו הזוג מרי וויליאם בריקל.
וכאן מגיע החזון של מי שתיקרא לימים "האמא של מיאמי ". טאטל ראתה את הפוטנציאל של האזור "הפראי" וחלמה לפתח אותו, כדי שאנשים יוכלו להגיע אליו.
היא גם הבינה שעגלות וסוסים לא יביאו לכאן אנשים ושהמפתח האמיתי לפיתוח האזור הוא מסילת רכבת.
ג'וליה יוצרת קשר עם הנרי פלגלר (Henry Flagler), תעשיין אמריקאי מפורסם ואיש עסקים מצליח. ביחד עם ג'ון ד. רוקפלר הוא ייסד את חברת Standard Oil הענקית ונחשב לאחד האנשים העשירים והמשפיעים בתקופתו.
בתחילה, הניסיונות שלה לשכנע את פלגלר ושותפו להאריך את המסילה לא צלחו. אך היא המתינה להזדמנות. ואכן, זו אכן הגיעה בחורף 1894-95, כשכפור קשה הרס את יבולי ההדרים בצפון פלורידה. טאטל מיהרה לנצל את ההזדמנות ושלחה להנרי פלגלר קופסה עם תפוזים ופריחת הדרים ריחנית מאדמתה.
היא לא עשתה את זה סתם. המטרה שלה הייתה להוכיח לאיש העשיר שהאקלים במיאמי נותר נוח גם כשבצפון שולט הכפור. היא אף הציעה לו עסקה שקשה לסרב לה: אם הוא יסכים להביא אליהם את הרכבת, לבנות מלון ולספק תשתיות כמו חשמל, מים וביוב - היא תתרום לו מחצית מאדמתה.
פלגלר הסכים ובשיתוף פעולה עם משפחת בריקל שתרמו גם הם קרקע, החל הפיתוח המואץ שיהפוך את מיאמי לעיר עולמית. הטייקון העשיר הפנה את הונו לפיתוח האזור, עם תשתיות הרכבת דרומה וההשקעה בתיירות. בהדרגה זה יהפוך את החוף המזרחי של פלורידה להצלחה והעיר מיאמי תהפוך בהדרגה למטרופולין מודרני ומצליח במיוחד.
ג'וליה טאטל לא זכתה לראות את זה קורה, אבל כך הייתה לאישה היחידה באמריקה שייסדה עיר. היא חלמה והגשימה את מיאמי סיטי ובכך גם הייתה לאחת מחלוצות החוף המזרחי של ארצות הברית.
לצידה, אגב, ההיסטוריה מעט שכחה את מרי בריקל, שניהלה את עסקי בעלה ויליאם ועשתה עסקאות קרקע מכריעות עם פלגלר - אפילו לפני טאטל. היא גם זו שתמשיך ותוביל את הפיתוח העסקי ואת צמיחת העיר מיאמי והאזור, שנים אחרי מותה של טאטל עצמה.
הנה סיפורה של ג'וליה טאטל:
https://youtu.be/kyvFKsmJqrU
קיצור סיפורה של האישה (למסך מלא):
https://youtu.be/Dl5B41APZTc
מצגת וידאו ופסל בפארק בייפרונט:
https://youtu.be/AQjPOYrn6Lg
מרי בריקל, הפחות ידועה אך לא פחות חשובה בהיסטוריה של מיאמי:
https://youtu.be/RBSsd1knB_Y
בעקבותיה עוד נשים תרמו לעיר:
https://youtu.be/3s5IspnpPT4
וסרטון תיעודי על האישה שחלמה על עיר:
https://youtu.be/yCdt1DsEieM?long=yes
איזו זמרת התגלתה כאשת עסקים מצוינת?
הזמרת מדונה (Madonna), או בשמה המלא מדונה אסתר לואיז צ'יקונה היא מהזמרות המצליחות בכל הזמנים.
מעבר להיותה זמרת, מלחינה, שחקנית, רקדנית, סופרת, מפיקה וסמל אופנה מדונה היא גם אשת עסקים מצוינת, שניווטה הן את הקריירה האמנותית שלה בהצלחה מרשימה והן את השקעותיה להצלחות מרהיבות בתחום העסקים.
מדונה שהתפרסמה בתחילת שנות השמונים, הפכה עם השנים לאייקון עולמי והכינוי "מלכת הפופ" הולם את מעמדה ואת השיאים שהשיגה, כש-43 משיריה, שיא עולמי, טיפסו לצמרת מצעד הדאנס של המגזין המוסיקלי הנחשב "Billboard".
הנה סיפור הקריירה של מדונה:
https://youtu.be/rbMwwgJuvZk
על הצלחותיה העסקיות והאמנותיות:
http://youtu.be/vRxRi8TVRhk?t=8s
והשיר "פרוזן" שבו הראתה בזמנו שוב את הכישרון האדיר שמניע אותה כל כך הרבה שנים:
https://youtu.be/MDM0yAJjlBo
איך חילץ הארי פוטר את הסופרת מחיי עוני?
מעבר לקסמים הספרותיים של הארי פוטר, הקוסם הדימיוני מהספרים אחראי גם לקסם אמיתי לחלוטין.
הסופרת שכתבה אותו, אישה סקוטית בשם ג'ואן רולינג (Joanne Rowling), בשמה הספרותי ג'יי ק. רולינג (J.K. Rowling) כתבה את הספר הראשון בסדרה באחת התקופות הקשות בחייה.
השנה היא שנת 1994, ורולינד היא בריטית גרושה ומובטלת, שחייתה מקצבת רווחה, מקבלת סיוע ממשלתי ובקושי יכולה להרשות לעצמה להאכיל את תינוקה.
היא סבלה מעוני כה גדול עד שלא יכלה לרכוש לעצמה מחשב.
האגדה מספרת שאת הספר היא כתבה בבתי קפה מפני שלא היה בביתה חימום. היא עצמה, אגב, טוענת שזו הגזמה של עיתונאים ושהיא העדיפה לכתוב שם בזכות האווירה הטובה במקומות הללו.
היכולת הכלכלית שלה לא אפשרה לה אפילו לצלם את הספר שכתבה, אז היא הקלידה ביד שוב ושוב את העותקים שלו, שכל אחד נועד להישלח למוציאים לאור.
הספר, אגב, נדחה על ידי עשרות מו"לים. רק מו"ל קטן בלונדון, בלומסברי שמו, החליט לתת לרולינג הזדמנות ורק בפעם השנייה. הסיבה? - בתו בת השמונה של המנכ"ל התאהבה בספר.
החלטתו של המו"ל התבררה כמוצלחת במיוחד. ההצלחה הייתה חסרת תקדים. הספרים נמכרו ברחבי העולם, במאות מיליוני עותקים. ככל הנראה מהווה סדרת ספרי הארי פוטר את רב-המכר השני בעולם, אחרי התנ"ך. הקוסם הצעיר הארי פוטר היה לגיבור הספרותי המוכר ביותר לילדים על פני כדור הארץ.
סדרת הארי פוטר הפנטסטית התבססה על עולם של קוסמים ובמרכזה, כמו כל הצלחה כזו, מאבק בין טוב לרע.
סוד ההצלחה של ג'יי. קיי רולינג הוא העולם הספרותי העשיר ומלא הדמיון שיצרה ויישום מופלא של השיווק המודרני. אלה הפכו את המותג העצום של הארי פוטר למכונת הכנסות אדירה. סרטים, חפצים ממותגים וכמובן הספרים המצליחים - כל אלו גרפו עשרות מיליארדים שממשיכים לגדול כל הזמן.
בכל מקרה, כיום יכולה הסופרת פשוט לקנות את בית הקפה, או אולי רשת בתי קפה שלמה. רולינג יצרה מותג תרבותי ומסחרי שעומד במרכזה של הצלחה כלכלית פנומנלית.
היא עצמה שברה שיא אחר שיא. לפי המגזין "פורבס" היא האדם הראשון בעולם שהפך למיליארדר מכתיבה של ספרים. כן, היא הפכה לסופרת העשירה ביותר בעולם, למצליחה ביותר בעת המודרנית ולאחת הנשים העשירות באנגליה כולה.
הנה קיצור סיפור חייה של של ג'ואן רולינג
https://youtu.be/0Nw_J8SFnOQ
השיגעון הנהדר של ספרי הארי פוטר (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE?t=13s
פוגשת מעריצים (מתורגם):
https://youtu.be/Xh3fIuZU1Dk
אחרי הרבה שנים מגיע המחזה (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE
ןבשנים האחרונות רולינג מתגלה כטיפוס עם דעות עתיקות:
https://youtu.be/5e9GhyQYtfY
שירי לאה גולדברג הם הכי מולחנים בעולם?
בזמן הכתיבה נחשבת המשוררת העבריה לאה גולדברג (Leah Goldberg) למשוררת הכי מולחנת בעולם.
היא נולדה ברוסיה, ב-1911. הייתה משוררת, סופרת (בעיקר לילדים) ומתרגמת עברית. לאה גולדברג למדה בנעוריה בגמנסיה העברית בקובנה, עיר הולדתה.
היא עלתה ארצה ב-1935 והצטרפה לחבורת היוצרים החדשנית, בראשות המשורר אברהם שלונסקי. הקבוצה הזו יצרה דרכי ביטוי חדשניות ופנתה עורף לסגנונו השולט של ביאליק בארץ.
עד מותה בגיל קרוב ל-60, מחוץ לכתיבת השירים הנפלאה שלה, גולדברג כיהנה גם כפרופסור לספרות באוניברסיטה העברית והייתה ראש החוג לספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב.
כך מקריאה לאה גולדברג את "משירי ארץ אהבתי" שכולם מכירים בתור "מכורה שלי" (עברית):
http://youtu.be/mUGDhkwZlVI
ואותו שיר בלחן שמושר על ידי חוה אלברשטיין (עברית):
https://youtu.be/i2Era-99yS0
עוד ביצוע מרגש (עברית):
http://youtu.be/aCYnlxLaY_M
האמנם - עוד שיר נפלא בביצוע יפה במיוחד (עברית):
https://youtu.be/ENVDrSao8hk
היום היא כבר דמות עם עצה לכולנו - בסדרה לנוער (עברית):
https://youtu.be/e3wf5vhbQlA
שיר נוסף שהיא מקריאה בקולה (עברית):
https://youtu.be/R7JYq_3Bfrk
סרט תיעודי על לאה גולדברג (עברית):
https://youtu.be/4sjtuQYOmWY?long=yes
ותכנית רצינית שעוסקת באישה ויצירתה (עברית):
https://youtu.be/gFf-hphhyCc?long=yes
מה גילתה הארכיאולוגית מרי ליקי?
מרי ליקי היתה ארכיאולוגית בריטית, בת למשפחת ארכיאולוגים ואנתרופולוגית. היא החלה להתעניין בפרה-היסטוריה עוד בילדותה, כשגרה עם משפחתה בדרום צרפת ובכפר הצרפתי קבררט, שבו אהבה לסייר במערות פש מרל, שיש בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים של חיות.
בבגרותה היא פגשה את הארכיאולוג לואיס ליקי. לאחר גירושיו, הם התחתנו והחלו לעבוד יחד בחפירות רבות. בשנת 1959 מרי ליקי גילתה מאובן שהקנה לה תהילת עולם: לסת של אדם קדמון מסוג אוסטרלופיתקוס בויסיי.
מכאן תהפוך החוקרת חסרת ההשכלה האקדמית בתחום, לאחת החוקרות החשובות בארכיאולוגיה הפרהיסטורית. בעוד בעלה, החוקר המוסמך והמעוטר, מנהל חיים קלילים, של רדיפת נשים ומחקר גם יחד, מחקר מעט פזיז ופחות אחראי משלה, היא מתמסרת למדע והופכת לחוקרת טובה, זהירה וקפדנית ממנו. נראה שאוטודידקטיות היא לא בהכרח מגרעת ושלימודים אקדמיים אינם מבטיחים אופי או רצינות דווקא...
בכל מקרה, ב-1976 היא גילתה עקבות רבות של בעלי חיים שהתאבנו באפר של הר געש, מה שמהווה עוד פריצת דרך. היא מתיישבת שם עם צוות שלם של חוקרים תחתיה, למחקר ארוך וחשוב, שגם בו הצליחה לאתר ממצאים חשובים.
אבל התגלית הגדולה ביותר שלה היתה ב-1978: טביעות רגליים שהשאירו הומנידים מסוג אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, הולכים על שתיים.
אף שמעולם לא השלימה את התואר האקדמי, הצליחה ליקי להיות מדענית מובילה בעולם בתחומה, גם אחרי מות בעלה. היא זכתה בתארים ופרסים אין-ספור ונחשבת כיום חשובה ופורצת דרך ממנו וממרבית החוקרים בתחומה.
הנה סרט אנימציה על חייה ותגליותיה של מרי ליקי:
https://youtu.be/IEZh-gZgvrY
ניסיון להכחיש את התגליות של מרי ליקי, מסיבות דתיות (מתורגם):
http://youtu.be/4D0lfenJJd0
והעקבות שגילתה מרי ליקי בטנזניה:
http://youtu.be/FxstM6lQmaA
מי הייתה קלרה רוקמור, אמנית הטרמין הדגולה?
קלרה רוקמור (Clara Rockmore) הייתה נגנית אמריקנית ממוצא יהודי שנולדה בליטא. במקור היא הייתה כנרת, נגנית כינור מוכשרת, אך לאחר שחלתה בדלקת פרקים, היא נאלצה להפסיק לנגן בכינור. השינוי חל כשהכירה את הכלי האלקטרוני הקסום טרמין. היא הפכה לנגנית הראשונה שביצעה בנגינה בו רפרטואר מוסיקלי שלם.
הטרמין, כלי חדש בימיה ולא מוכר, הפך לא מעט בזכותה מקוריוז לכלי נגינה מוכר. הוא היה כלי הנגינה הראשון שהנגינה בו התבצעה ללא מגע. בכך הוא היה כלי נגינה מתאים לרוקמור החולה. הטרמין היה כלי נגינה חדשני, הראשון במה שתהיה בעתיד משפחת כלים מפוארת, משפחת הכלים האלקטרוניים.
כך הפכה רוקמור לנגנית מעולה בטרמין שלה. כשידה האחת שולטת בגובה הצליל והשנייה משנה את עוצמת הצליל, היא החלה לבצע את הרפרטואר הקלאסי שהיא כל כך הכירה מהכינור. די מהר היא הפכה לאגדה מוסיקלית-טכנולוגית שרבים באו לשמוע.
יכולותיה המוסיקליות חיפו על הצליל החדשני והמרתיע יחסית של הטרמין, שקשה היה להגדירו ככלי חביב על שוחרי המוסיקה הקלאסית. הם, מסתבר, באו בשבילה והעריכו את האישה שלא ויתרה למחלתה והמשיכה עם המוסיקה בכל מחיר.
הנה קלרה רוקמור מנגנת בטרמין:
https://youtu.be/pSzTPGlNa5U
הנה מנגינה יהודית בביצועה:
https://youtu.be/zvCrZSM3F2Q
ו"הבנרה" של ראוול:
https://youtu.be/uuKBPEDU-W0
מי האישה שטסה ראשונה לחלל?
היא הייתה צעירה רוסית שנולדה בכפר קטן ועבדה במפעל טקסטיל סובייטי בשנות ה-60. אך הגורל הועיד לה תפקיד פורץ דרך והיסטורי, תפקיד שהיא העיזה לחלום והגשימה.
שמה ולנטינה טרשקובה (Valentina Tereshkova) ובלב המלחמה הקרה, בעידן של המרוץ לחלל, מלא במתח מדיני ומדעי, זרקה רוסיה את הקלף המפתיע ביותר: אישה צעירה ולא מוכרת שהופכת מפועלת טקסטיל מהעיר יארוסלבל לאישה הראשונה בהיסטוריה שטסה לחלל.
כמו רבים בארצה, מששמעה שטרשקובה שבן ארצה, יורי גגארין, הפך לאדם הראשון ששהה בחלל, היא התפעלה. בהזדמנות הראשונה היא כתבה לסוכנות החלל שברצונה להיות טייסת חלל. בסוכנות לא נבהלו מחוסר הניסיון שלה ולאחר מבדקים, בהם התחרתה על המקום בטיסה הבאה ומתוך למעלה מ-400 מועמדות, נבחרה טרשקובה לטיסה לחלל.
בוועדה המיוחדת שבחרה אותה השתתפו גם ניקיטה חרושצ'וב, מנהיג ברית המועצות, וגם גגארין עצמו. דרישות הסף היו של מועמדות המשתייכות למעמד הפועלים, ללא השכלה גבוהה ומידות שיתאימו ליכולות החללית וכללו משקל של פחות מ-70 קילוגרם, גובה פחות מ-1.70 מטר וגיל פחות מ-30.
לאחר שנבחרה לתוכנית, גויסה לחיל האוויר הסובייטי כקוסמונאוטית ועם תום ההכשרה היא מקבלת דרגה של סגן משנה.
סיפורה של טרשקובה אינו סיפור של מזל אלא של חתירה עיקשת למטרה. כך נבחרת ומצטרפת לתוכנית החלל הסובייטית אישה צעירה, בת 26 בלבד, מי שלמדה הנדסאות תעשייה קלה ועסקה בצניחה במועדון טיס מקומי.
כי אכן, יתרון משמעותי בבחירתה הקנו לה הרקע והאימונים שלה כצנחנית, שלמדה מרצונה הפרטי עוד לפני כן את אמנות הצניחה. לא הזיקו לה, אגב, גם העובדה שאביה היה גיבור מלחמה והיותה בעצמה חברת המפלגה.
וכך עולה טרשקובה, ב-16 ביוני 1963, לחללית ווסטוק 6. הכינוי שהיא מקבלת במשימה הוא "צ'איקה", שמשמעותו ברוסית "שחף". תוך רגעים ספורים היא הופכת לטייסת והאסטרונאוטית הראשונה בחלל.
וכך טסה ולנטינה, בטיסה בת 71 שעות אל מעבר לאטמוספרה. במהלך 3 ימים בחלל, מבצעת טרשקובה 48 סיבובים סביב כדור הארץ. שנים רבות לאחר מכן, היא מספרת בראיון שבניגוד לגאגרין, היא מוצאת את עצמה ממש שולטת בחללית. זה קורה לאחר שהיא מזהה שתקלת ניווט מכוונת את החללית להתרחק מכדור הארץ באופן שגוי ומסוכן. בתגובה להודעתה על כך, משודרים לה מהקרקע נתונים מתקנים לטייס האוטומטי. היא מזינה אותם למערכת ובכך מצילה את עצמה ואת החללית כולה.
בחלל היא לא רק שהתה וטסה. היא תיעדה תצפיות מדעיות והוכיחה שנשים מסוגלות להתמודד עם משימות מורכבות, לפחות ברמה של גברים. הטיסה שלה היתה הישג לכל דבר, לא רק מדעי וטכנולוגי, אלא גם פוליטי ותודעתי, תוך שהיא מציגה את עליונות הטכנולוגיה הסובייטית.
עם חזרתה לכדור הארץ, הפכה טרשקובה לגיבורת לאומית. היא מקבלת את אות גיבורת ברית המועצות, אות הכבוד הגבוה ביותר של המעצמה הרוסית. בבת אחת הופכת עובדת מפעל הטקסטיל הפשוטה לדמות מופת עבור צעירות ונשים בכל העולם.
בשנים שלאחר הטיסה ההיסטורית שלה ולמרות שלא תחזור לחלל, ממשיכה טרשקובה לשמש כפעילה פוליטית וחברתית. הסיפור שלה הוא סיפור של אומץ, שאפתנות ויכולת ורצון להוכיח שהמגבלות הנשיות אינן אמיתיות. בתור האשה הראשונה בחלל הראתה ולנטינה שהחלל עצמו לא מבדיל בין מגדרים והוא פתוח לכל מי שמסוגלת להגיע אליו.
הנה סיפורה של האשה הראשונה בחלל:
https://youtu.be/vHp5eYBBYAI
לילדים - על חייה באנימציה:
https://youtu.be/96rhR5ox730
הנה היא בסרט ספרדי:
https://youtu.be/nyzGlQi0uKA
על הקריירה שלה כקוסמונאטית:
https://youtu.be/OwkDYC6xSLs
והנה ולנטינה טרשקובה וממשיכותיה בחלל:
https://youtu.be/HIEach7rmDg
לא רבות הנשים הידועות בתולדות האמנות שהעמידו את עצמן ואת המראה האמיתי שלהן במרכז אמנותן. דווקא על רקע זה בולטת אחת האמניות העצמאיות, הדרמטיות והמעניינות בהיסטוריה, הציירת המקסיקנית פרידה קאלו (Frida Kahlo).
את פרידה קאלו, האמנית אישה המפורסמת ביותר בהיסטוריה, רואות הפמיניסטיות כסמל לנשיות חזקה ובלתי מתפשרת. העם המקסיקני רואים בה יוצרת לאומית וחלק בלתי נפרד מהפריחה של מקסיקו החדשה של העת המודרנית. עולם האמנות רואה בה את אחד הקולות המעניינים והייחודיים במאה ה-20 ולא רק בין הנשים.
פרידה החלה לצייר בילדותה. היא הייתה בת לצלם יהודי-גרמני ואיש יצירתי מאוד ולאם מקסיקנית קתולית ושמרנית. בילדותה קאלו התגברה על מחלת הפוליו ובהמשך חייה היא עתידה לסבול ממחלות נוספות ומפציעה קשה בתאונת דרכים.
דווקא מתוך הכאבים, על רגלה הקטועה ועל אינסוף הניתוחים שעברה, היא צמחה ועלתה כדמות מעוררת השראה. כך או כך, לחודשים הארוכים שבהם רותקה למיטתה בבית החולים בתחילת הדרך, היא חבה לא מעט, שכן אז היא החלה לצייר.
קאלו אמרה פעם שתאונה נוספת בחייה הייתה תאונה אחרת - הנישואין שלה לצייר המפורסם דייגו ריברה, בעל מתעמר ובוגדני שהיה למקור לצרותיה ולחייה הלא-פשוטים בלאו הכי, אבל היה מושא אהבתה לאורך כל חייה.
קאלו וריברה היו נשמות תאומות, שבצד הסבל הרב שגרמו זה לזו, אהבו בטירוף וחיו זה את חייו של זה. היא מתה בגיל 47 והוא מת 3 שנים אחריה. היא הורישה לו את כל ציוריה, כדי שהדיוקנאות שלה ילוו אותו גם אחרי מותה. כיום הם תלויים במוזיאונים החשובים בעולם.
ולמה היא כל כך חשובה וציוריה כה משמעותיים? - קאלו הייתה דעתנית ואפילו מרדנית. היא לא התביישה בדבר והציבה בציוריה את דמותה, את חייה ואת דעתה עליהם. היא עשתה זאת באופן דרמטי ובכנות מכאיבה במיוחד.
עבודותיה המפורסמות ביותר היו הדיוקנאות העצמיים שלה - עם חתימת שפם עדינה, בגבות עבות ומחוברות. דיוקנאותיה המצוירים של קאלו ודאי לא היו הופכים אותה למתמודדת בתחרות יופי בת ימינו. אך כמו להתריס ולהציג את עצמה מוזרה, שונה מהמודל הנשי המוכתב על ידי גברים, הציירת הזו נהגה לצייר דווקא את עצמה דווקא כך. מעולם לא ניסתה להתייפות ולהתאים את עצמה למודל יופי אחר. היא אהבה את עצמה בדיוק כמו שהיא הייתה. יפהפייה, גם בעיניה שלה וגם בעיני רבים אחרים.
הדיוקנאות הללו, שיעסקו במגדר, מוות וזהות, צוירו בתקופה שבה פרחה המהפכה המקסיקנית. זו הייתה תקופת מרד והתלהבות במקסיקו. במהלכה התקוממו האזרחים, כנגד הרודן שלהם פורפיריו דיאז. האמנית הסוערת שהלכה והתאהבה בקומוניזם, התאימה לעידן המרגש במולדתה ולרוחו של העולם החדש שהבטיח אז הסוציאליזם.
מתוך הרנסנס התרבותי והחברתי שמסביב, היא צמחה כאמנית עצמאית ובעלת עמדה חברתית, סמל נשי למקסיקו הצומחת מתוך החושך המנצל שהייתה שרויה בו בעבר.
ציוריה, הסוריאליסטיים משהו, הכילו את הניגוד שבין יופי אקזוטי של אישה מלאת חיים ומשמעות, השוכנת בתוך גוף מרוסק ופגום. בציורים היא הקיפה את עצמה בבעלי חיים, פרחים וצמחים, כבולעת את כל הטבע והעולם אל תוך האמנות שלה. בציורים היא הייתה כמלכה חופשית, טבעית ולא מוגבלת בדבר.
בגיל 47 מתה פרידה קאלו ב"בית הכחול", ביתה המפורסם. את הבית המפורסם שלה בנה אביה במקסיקו סיטי. בבית הזה חיה כל חייה וכיום נמצא בו מוזיאון שמנציח את חייה ואמנותה.
כך הפכה, מאז מותה, מי שבילתה חלק גדול מחייה במיטה, סבלה מכאבים עזים ודי חייתה בצילו של בעלה המפורסם, לאחת מהציירים והאמנים המפורסמים בהיסטוריה ולאייקון עולמי באמנות של המאה ה-20.
הנה חייה של פרידה קאלו (מתורגם):
https://youtu.be/B9XYtPqWLB4
היא עצמה - בחייה:
https://youtu.be/ou0EOcpdJm4
הדיוקנאות העצמיים המפורסמים שלה כפי שהם משובצים בתולדות חייה:
https://youtu.be/h4_rZEXPGjw
קאלו עם בעלה, הצייר דייגו ריברה:
https://youtu.be/Wq0Ul3_eme4
מוזיאון פרידה קאלו בבית הכחול - ביתה:
https://youtu.be/DaZjXZhg_OA
סיפור חייה לילדים:
https://youtu.be/9FdX90UZxqk
דמותה המרתקת שימשה השראה להצגות, מחול וסרטים נפלאים, כאן ב"הבימה":
https://youtu.be/kIqAmwsgOKs
תכנית "בקריאה ראשונה" על היומנים של פרידה קאלו שיצאו בעברית ועל חייה (עברית):
https://youtu.be/dVXMO_ktzJ4?long=yes
והסבר מעמיק עליה ועל יצירתה "שתי פרידות":
https://youtu.be/rxKR2cHmlPY?long=yes
זה סיפור על אומץ עילאי ושמו אידה לואיס (Ida Lewis). היא הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שקיבלה תואר רשמי של שומרת מגדלור, אבל זה, שיהיה ברור, הוא רק חלק קטן מסיפורה המדהים.
נולדה ב-1842 ברוד איילנד (Rhode Island), היא גדלה על האי הזעיר "ליים רוק" (Lime Rock) שבמפרץ ניופורט (Newport Harbor), בו שימש אביה הושע לואיס (Hosea Lewis) כשומר המגדלור המקומי.
כשאביה חלה בשבץ מוחי ב-1857, אידה בת ה-15 לקחה על עצמה את האחריות על המגדלור. בימים שבהם נשים כמעט לא עבדו מחוץ לבית, היא הדליקה כל לילה את האור שהנחה ספינות בשעת סכנה, תחזקה את הציוד הכבד ושמרה על התחנה במצב מושלם. החיים על האי הנידח דרשו ממנה לחתור בסירה קטנה כדי להגיע ליבשת עבור קניות וביקורים, מיומנות שהתגלתה כמכרעת בהמשך.
במרץ 1869, בזמן סופת שלג עזה, היא הצילה שני חיילים אמריקאים שנפלו למים והיו בסכנת טביעה. אף שסבלה מקור, היא רצה במהירות לסירתה, בלי לקחת מעיל או נעליים. עם עזרתו של אחיה, הצליחה אידה להצילם. אחד החיילים נתן לה שעון זהב, בתור מתנת תודה, כשהעיר ניופורט מארגנים לה מצעד כבוד ומעניקה לה סירת הצלה מיוחדת.
הרגע שהפך את אידה לגיבורה לאומית התרחש בספטמבר 1869. במהלך סופת רוחות קשה, סירה קטנה, עם שני זוגות עליה, התהפכה ליד האי עם האנשים עליה. אידה, שראתה את התאונה מהמגדלור, יצאה מיד בסירת החירום שלה לים הסוער. למרות הגלים הגבוהים והרוח הצורמת, היא הצליחה להציל את כל 4 הנפגעים ולהביאם בשלום לחוף.
זה לא היה מקרה חד פעמי. במהלך 39 שנות עבודתה במגדלור, אידה הצילה 18 אנשים מטביעה ודאית. הדבר המדהים במיוחד היה שרוב ההצלות התבצעו בתנאי מזג אוויר קשים, כשהיא יוצאת לבדה בסירה קטנה אל הים הסוער.
כאשר סיפור הצלתה הגדולה הגיע לעיתונות, אידה הפכה לסנסציה. עיתונאים מכל הארץ הגיעו לראיין אותה, והציבור האמריקני התלהב ממנה. היא זכתה בפרסים רשמיים מהקונגרס ומ"חברת החילוץ האמריקנית", וקיבלה מאות מכתבי הערצה מכל הארץ. הנשיא יוליסס גרנט (Ulysses Grant) עצמו ביקר אותה במגדלור.
למרות התהילה, אידה המשיכה בעבודתה הקשה. רק ב-1879, כשהייתה בת 37, היא קיבלה את המינוי הרשמי כשומרת המגדלור ועימו גם משכורת קבועה של 500 דולר בשנה. שנבין, עד אותה עת היא עבדה בעיקר מתוך מחויבות, כמעט ללא תמורה כספית הולמת.
במהלך 54 שנות עבודתה במגדלור הפכה אידה לואיס לסמל באמריקה, של אומץ לב וגבורה נשית. היא זכתה להכרה ציבורית ופגישות עם אישים חשובים, כולל נשיאים ומנהיגים. סיפוריה פורסמו רבות בעיתונות והפכו אותה לאגדה חיה של הצלת חיים בים.
עוד בחייה ולכבוד פועלה, שונה שמו של המגדלור שלה מ"ליים רוק" לשם "אידה לואיס רוק". יש אף ספינת חיל הים האמריקאי שהוקראה על שמה. חייה ותובנותיה נחקרו ופורסמו רבות, והיא נחשבת לסמל גבורה נשית ולהשראה רוחנית.
אבל סוד גבורתה של לואיס טמון לא רק ביכולתה הפיזית או בידיעותיה הימיות, אלא בתחושת האחריות העמוקה שלה כלפי כל מי שנמצא בסכנה במים. עבורה, לא היה זה עניין של בחירה אלא של חובה מוסרית. כפי שאמרה פעם: "אם יש מישהו שטובע, עלי לנסות להציל אותו, לא משנה מה המחיר".
הנה סיפורה של לואיס בדקה:
https://youtu.be/ey5ZpAnfVpY
על גבורתה של אידה לואיס:
https://youtu.be/1kkkWoWvjEM
הדודל שהקדישו לה בגוגל:
https://youtu.be/IX-7U-Vv5o4
וסיפורה המלא של הגיבורה האמריקאית הנשכחת:
https://youtu.be/wsWYOUnHh1g?long=yes&t=29s
קראו לה ג'וליה טאטל (Julia Tuttle) והיא החלה את העיר מיאמי. טאטל, אלמנה ויורשת עשירה שלא חיפשה חיים נוחים, הגשימה חזון פרטי שיהפוך למציאות מדהימה - היא נחשבת לחלוצה ולאם המייסדת של מיאמי סיטי.
ג'וליה טאטל נחשבת לאישה היחידה שייסדה עיר מטרופולין מרכזית בארצות הברית. מדובר בדמות מפתח בהיסטוריה של מיאמי שגם מכונה "האימא של מיאמי".
הכל החל כשטאטל הגיעה מאזור אוהיו וביקרה את הוריה שהתגוררו בפלורידה. לאחר מות בעלה, היא החליטה לעבור לאזור לתמיד. בשנות ה-90 של המאה ה-19 טאטל מחליטה לרכוש 640 דונם באזור שמוכר לנו כיום כמיאמי. באותה תקופה, היא הייתה בעלת הקרקע השנייה באזור. שכניה היחידים היו הזוג מרי וויליאם בריקל.
וכאן מגיע החזון של מי שתיקרא לימים "האמא של מיאמי ". טאטל ראתה את הפוטנציאל של האזור "הפראי" וחלמה לפתח אותו, כדי שאנשים יוכלו להגיע אליו.
היא גם הבינה שעגלות וסוסים לא יביאו לכאן אנשים ושהמפתח האמיתי לפיתוח האזור הוא מסילת רכבת.
ג'וליה יוצרת קשר עם הנרי פלגלר (Henry Flagler), תעשיין אמריקאי מפורסם ואיש עסקים מצליח. ביחד עם ג'ון ד. רוקפלר הוא ייסד את חברת Standard Oil הענקית ונחשב לאחד האנשים העשירים והמשפיעים בתקופתו.
בתחילה, הניסיונות שלה לשכנע את פלגלר ושותפו להאריך את המסילה לא צלחו. אך היא המתינה להזדמנות. ואכן, זו אכן הגיעה בחורף 1894-95, כשכפור קשה הרס את יבולי ההדרים בצפון פלורידה. טאטל מיהרה לנצל את ההזדמנות ושלחה להנרי פלגלר קופסה עם תפוזים ופריחת הדרים ריחנית מאדמתה.
היא לא עשתה את זה סתם. המטרה שלה הייתה להוכיח לאיש העשיר שהאקלים במיאמי נותר נוח גם כשבצפון שולט הכפור. היא אף הציעה לו עסקה שקשה לסרב לה: אם הוא יסכים להביא אליהם את הרכבת, לבנות מלון ולספק תשתיות כמו חשמל, מים וביוב - היא תתרום לו מחצית מאדמתה.
פלגלר הסכים ובשיתוף פעולה עם משפחת בריקל שתרמו גם הם קרקע, החל הפיתוח המואץ שיהפוך את מיאמי לעיר עולמית. הטייקון העשיר הפנה את הונו לפיתוח האזור, עם תשתיות הרכבת דרומה וההשקעה בתיירות. בהדרגה זה יהפוך את החוף המזרחי של פלורידה להצלחה והעיר מיאמי תהפוך בהדרגה למטרופולין מודרני ומצליח במיוחד.
ג'וליה טאטל לא זכתה לראות את זה קורה, אבל כך הייתה לאישה היחידה באמריקה שייסדה עיר. היא חלמה והגשימה את מיאמי סיטי ובכך גם הייתה לאחת מחלוצות החוף המזרחי של ארצות הברית.
לצידה, אגב, ההיסטוריה מעט שכחה את מרי בריקל, שניהלה את עסקי בעלה ויליאם ועשתה עסקאות קרקע מכריעות עם פלגלר - אפילו לפני טאטל. היא גם זו שתמשיך ותוביל את הפיתוח העסקי ואת צמיחת העיר מיאמי והאזור, שנים אחרי מותה של טאטל עצמה.
הנה סיפורה של ג'וליה טאטל:
https://youtu.be/kyvFKsmJqrU
קיצור סיפורה של האישה (למסך מלא):
https://youtu.be/Dl5B41APZTc
מצגת וידאו ופסל בפארק בייפרונט:
https://youtu.be/AQjPOYrn6Lg
מרי בריקל, הפחות ידועה אך לא פחות חשובה בהיסטוריה של מיאמי:
https://youtu.be/RBSsd1knB_Y
בעקבותיה עוד נשים תרמו לעיר:
https://youtu.be/3s5IspnpPT4
וסרטון תיעודי על האישה שחלמה על עיר:
https://youtu.be/yCdt1DsEieM?long=yes
הזמרת מדונה (Madonna), או בשמה המלא מדונה אסתר לואיז צ'יקונה היא מהזמרות המצליחות בכל הזמנים.
מעבר להיותה זמרת, מלחינה, שחקנית, רקדנית, סופרת, מפיקה וסמל אופנה מדונה היא גם אשת עסקים מצוינת, שניווטה הן את הקריירה האמנותית שלה בהצלחה מרשימה והן את השקעותיה להצלחות מרהיבות בתחום העסקים.
מדונה שהתפרסמה בתחילת שנות השמונים, הפכה עם השנים לאייקון עולמי והכינוי "מלכת הפופ" הולם את מעמדה ואת השיאים שהשיגה, כש-43 משיריה, שיא עולמי, טיפסו לצמרת מצעד הדאנס של המגזין המוסיקלי הנחשב "Billboard".
הנה סיפור הקריירה של מדונה:
https://youtu.be/rbMwwgJuvZk
על הצלחותיה העסקיות והאמנותיות:
http://youtu.be/vRxRi8TVRhk?t=8s
והשיר "פרוזן" שבו הראתה בזמנו שוב את הכישרון האדיר שמניע אותה כל כך הרבה שנים:
https://youtu.be/MDM0yAJjlBo
נשים גדולות
מעבר לקסמים הספרותיים של הארי פוטר, הקוסם הדימיוני מהספרים אחראי גם לקסם אמיתי לחלוטין.
הסופרת שכתבה אותו, אישה סקוטית בשם ג'ואן רולינג (Joanne Rowling), בשמה הספרותי ג'יי ק. רולינג (J.K. Rowling) כתבה את הספר הראשון בסדרה באחת התקופות הקשות בחייה.
השנה היא שנת 1994, ורולינד היא בריטית גרושה ומובטלת, שחייתה מקצבת רווחה, מקבלת סיוע ממשלתי ובקושי יכולה להרשות לעצמה להאכיל את תינוקה.
היא סבלה מעוני כה גדול עד שלא יכלה לרכוש לעצמה מחשב.
האגדה מספרת שאת הספר היא כתבה בבתי קפה מפני שלא היה בביתה חימום. היא עצמה, אגב, טוענת שזו הגזמה של עיתונאים ושהיא העדיפה לכתוב שם בזכות האווירה הטובה במקומות הללו.
היכולת הכלכלית שלה לא אפשרה לה אפילו לצלם את הספר שכתבה, אז היא הקלידה ביד שוב ושוב את העותקים שלו, שכל אחד נועד להישלח למוציאים לאור.
הספר, אגב, נדחה על ידי עשרות מו"לים. רק מו"ל קטן בלונדון, בלומסברי שמו, החליט לתת לרולינג הזדמנות ורק בפעם השנייה. הסיבה? - בתו בת השמונה של המנכ"ל התאהבה בספר.
החלטתו של המו"ל התבררה כמוצלחת במיוחד. ההצלחה הייתה חסרת תקדים. הספרים נמכרו ברחבי העולם, במאות מיליוני עותקים. ככל הנראה מהווה סדרת ספרי הארי פוטר את רב-המכר השני בעולם, אחרי התנ"ך. הקוסם הצעיר הארי פוטר היה לגיבור הספרותי המוכר ביותר לילדים על פני כדור הארץ.
סדרת הארי פוטר הפנטסטית התבססה על עולם של קוסמים ובמרכזה, כמו כל הצלחה כזו, מאבק בין טוב לרע.
סוד ההצלחה של ג'יי. קיי רולינג הוא העולם הספרותי העשיר ומלא הדמיון שיצרה ויישום מופלא של השיווק המודרני. אלה הפכו את המותג העצום של הארי פוטר למכונת הכנסות אדירה. סרטים, חפצים ממותגים וכמובן הספרים המצליחים - כל אלו גרפו עשרות מיליארדים שממשיכים לגדול כל הזמן.
בכל מקרה, כיום יכולה הסופרת פשוט לקנות את בית הקפה, או אולי רשת בתי קפה שלמה. רולינג יצרה מותג תרבותי ומסחרי שעומד במרכזה של הצלחה כלכלית פנומנלית.
היא עצמה שברה שיא אחר שיא. לפי המגזין "פורבס" היא האדם הראשון בעולם שהפך למיליארדר מכתיבה של ספרים. כן, היא הפכה לסופרת העשירה ביותר בעולם, למצליחה ביותר בעת המודרנית ולאחת הנשים העשירות באנגליה כולה.
הנה קיצור סיפור חייה של של ג'ואן רולינג
https://youtu.be/0Nw_J8SFnOQ
השיגעון הנהדר של ספרי הארי פוטר (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE?t=13s
פוגשת מעריצים (מתורגם):
https://youtu.be/Xh3fIuZU1Dk
אחרי הרבה שנים מגיע המחזה (עברית):
https://youtu.be/Q2S5-m-fIsE
ןבשנים האחרונות רולינג מתגלה כטיפוס עם דעות עתיקות:
https://youtu.be/5e9GhyQYtfY
בזמן הכתיבה נחשבת המשוררת העבריה לאה גולדברג (Leah Goldberg) למשוררת הכי מולחנת בעולם.
היא נולדה ברוסיה, ב-1911. הייתה משוררת, סופרת (בעיקר לילדים) ומתרגמת עברית. לאה גולדברג למדה בנעוריה בגמנסיה העברית בקובנה, עיר הולדתה.
היא עלתה ארצה ב-1935 והצטרפה לחבורת היוצרים החדשנית, בראשות המשורר אברהם שלונסקי. הקבוצה הזו יצרה דרכי ביטוי חדשניות ופנתה עורף לסגנונו השולט של ביאליק בארץ.
עד מותה בגיל קרוב ל-60, מחוץ לכתיבת השירים הנפלאה שלה, גולדברג כיהנה גם כפרופסור לספרות באוניברסיטה העברית והייתה ראש החוג לספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב.
כך מקריאה לאה גולדברג את "משירי ארץ אהבתי" שכולם מכירים בתור "מכורה שלי" (עברית):
http://youtu.be/mUGDhkwZlVI
ואותו שיר בלחן שמושר על ידי חוה אלברשטיין (עברית):
https://youtu.be/i2Era-99yS0
עוד ביצוע מרגש (עברית):
http://youtu.be/aCYnlxLaY_M
האמנם - עוד שיר נפלא בביצוע יפה במיוחד (עברית):
https://youtu.be/ENVDrSao8hk
היום היא כבר דמות עם עצה לכולנו - בסדרה לנוער (עברית):
https://youtu.be/e3wf5vhbQlA
שיר נוסף שהיא מקריאה בקולה (עברית):
https://youtu.be/R7JYq_3Bfrk
סרט תיעודי על לאה גולדברג (עברית):
https://youtu.be/4sjtuQYOmWY?long=yes
ותכנית רצינית שעוסקת באישה ויצירתה (עברית):
https://youtu.be/gFf-hphhyCc?long=yes
מרי ליקי היתה ארכיאולוגית בריטית, בת למשפחת ארכיאולוגים ואנתרופולוגית. היא החלה להתעניין בפרה-היסטוריה עוד בילדותה, כשגרה עם משפחתה בדרום צרפת ובכפר הצרפתי קבררט, שבו אהבה לסייר במערות פש מרל, שיש בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים של חיות.
בבגרותה היא פגשה את הארכיאולוג לואיס ליקי. לאחר גירושיו, הם התחתנו והחלו לעבוד יחד בחפירות רבות. בשנת 1959 מרי ליקי גילתה מאובן שהקנה לה תהילת עולם: לסת של אדם קדמון מסוג אוסטרלופיתקוס בויסיי.
מכאן תהפוך החוקרת חסרת ההשכלה האקדמית בתחום, לאחת החוקרות החשובות בארכיאולוגיה הפרהיסטורית. בעוד בעלה, החוקר המוסמך והמעוטר, מנהל חיים קלילים, של רדיפת נשים ומחקר גם יחד, מחקר מעט פזיז ופחות אחראי משלה, היא מתמסרת למדע והופכת לחוקרת טובה, זהירה וקפדנית ממנו. נראה שאוטודידקטיות היא לא בהכרח מגרעת ושלימודים אקדמיים אינם מבטיחים אופי או רצינות דווקא...
בכל מקרה, ב-1976 היא גילתה עקבות רבות של בעלי חיים שהתאבנו באפר של הר געש, מה שמהווה עוד פריצת דרך. היא מתיישבת שם עם צוות שלם של חוקרים תחתיה, למחקר ארוך וחשוב, שגם בו הצליחה לאתר ממצאים חשובים.
אבל התגלית הגדולה ביותר שלה היתה ב-1978: טביעות רגליים שהשאירו הומנידים מסוג אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, הולכים על שתיים.
אף שמעולם לא השלימה את התואר האקדמי, הצליחה ליקי להיות מדענית מובילה בעולם בתחומה, גם אחרי מות בעלה. היא זכתה בתארים ופרסים אין-ספור ונחשבת כיום חשובה ופורצת דרך ממנו וממרבית החוקרים בתחומה.
הנה סרט אנימציה על חייה ותגליותיה של מרי ליקי:
https://youtu.be/IEZh-gZgvrY
ניסיון להכחיש את התגליות של מרי ליקי, מסיבות דתיות (מתורגם):
http://youtu.be/4D0lfenJJd0
והעקבות שגילתה מרי ליקי בטנזניה:
http://youtu.be/FxstM6lQmaA
קלרה רוקמור (Clara Rockmore) הייתה נגנית אמריקנית ממוצא יהודי שנולדה בליטא. במקור היא הייתה כנרת, נגנית כינור מוכשרת, אך לאחר שחלתה בדלקת פרקים, היא נאלצה להפסיק לנגן בכינור. השינוי חל כשהכירה את הכלי האלקטרוני הקסום טרמין. היא הפכה לנגנית הראשונה שביצעה בנגינה בו רפרטואר מוסיקלי שלם.
הטרמין, כלי חדש בימיה ולא מוכר, הפך לא מעט בזכותה מקוריוז לכלי נגינה מוכר. הוא היה כלי הנגינה הראשון שהנגינה בו התבצעה ללא מגע. בכך הוא היה כלי נגינה מתאים לרוקמור החולה. הטרמין היה כלי נגינה חדשני, הראשון במה שתהיה בעתיד משפחת כלים מפוארת, משפחת הכלים האלקטרוניים.
כך הפכה רוקמור לנגנית מעולה בטרמין שלה. כשידה האחת שולטת בגובה הצליל והשנייה משנה את עוצמת הצליל, היא החלה לבצע את הרפרטואר הקלאסי שהיא כל כך הכירה מהכינור. די מהר היא הפכה לאגדה מוסיקלית-טכנולוגית שרבים באו לשמוע.
יכולותיה המוסיקליות חיפו על הצליל החדשני והמרתיע יחסית של הטרמין, שקשה היה להגדירו ככלי חביב על שוחרי המוסיקה הקלאסית. הם, מסתבר, באו בשבילה והעריכו את האישה שלא ויתרה למחלתה והמשיכה עם המוסיקה בכל מחיר.
הנה קלרה רוקמור מנגנת בטרמין:
https://youtu.be/pSzTPGlNa5U
הנה מנגינה יהודית בביצועה:
https://youtu.be/zvCrZSM3F2Q
ו"הבנרה" של ראוול:
https://youtu.be/uuKBPEDU-W0
היא הייתה צעירה רוסית שנולדה בכפר קטן ועבדה במפעל טקסטיל סובייטי בשנות ה-60. אך הגורל הועיד לה תפקיד פורץ דרך והיסטורי, תפקיד שהיא העיזה לחלום והגשימה.
שמה ולנטינה טרשקובה (Valentina Tereshkova) ובלב המלחמה הקרה, בעידן של המרוץ לחלל, מלא במתח מדיני ומדעי, זרקה רוסיה את הקלף המפתיע ביותר: אישה צעירה ולא מוכרת שהופכת מפועלת טקסטיל מהעיר יארוסלבל לאישה הראשונה בהיסטוריה שטסה לחלל.
כמו רבים בארצה, מששמעה שטרשקובה שבן ארצה, יורי גגארין, הפך לאדם הראשון ששהה בחלל, היא התפעלה. בהזדמנות הראשונה היא כתבה לסוכנות החלל שברצונה להיות טייסת חלל. בסוכנות לא נבהלו מחוסר הניסיון שלה ולאחר מבדקים, בהם התחרתה על המקום בטיסה הבאה ומתוך למעלה מ-400 מועמדות, נבחרה טרשקובה לטיסה לחלל.
בוועדה המיוחדת שבחרה אותה השתתפו גם ניקיטה חרושצ'וב, מנהיג ברית המועצות, וגם גגארין עצמו. דרישות הסף היו של מועמדות המשתייכות למעמד הפועלים, ללא השכלה גבוהה ומידות שיתאימו ליכולות החללית וכללו משקל של פחות מ-70 קילוגרם, גובה פחות מ-1.70 מטר וגיל פחות מ-30.
לאחר שנבחרה לתוכנית, גויסה לחיל האוויר הסובייטי כקוסמונאוטית ועם תום ההכשרה היא מקבלת דרגה של סגן משנה.
סיפורה של טרשקובה אינו סיפור של מזל אלא של חתירה עיקשת למטרה. כך נבחרת ומצטרפת לתוכנית החלל הסובייטית אישה צעירה, בת 26 בלבד, מי שלמדה הנדסאות תעשייה קלה ועסקה בצניחה במועדון טיס מקומי.
כי אכן, יתרון משמעותי בבחירתה הקנו לה הרקע והאימונים שלה כצנחנית, שלמדה מרצונה הפרטי עוד לפני כן את אמנות הצניחה. לא הזיקו לה, אגב, גם העובדה שאביה היה גיבור מלחמה והיותה בעצמה חברת המפלגה.
וכך עולה טרשקובה, ב-16 ביוני 1963, לחללית ווסטוק 6. הכינוי שהיא מקבלת במשימה הוא "צ'איקה", שמשמעותו ברוסית "שחף". תוך רגעים ספורים היא הופכת לטייסת והאסטרונאוטית הראשונה בחלל.
וכך טסה ולנטינה, בטיסה בת 71 שעות אל מעבר לאטמוספרה. במהלך 3 ימים בחלל, מבצעת טרשקובה 48 סיבובים סביב כדור הארץ. שנים רבות לאחר מכן, היא מספרת בראיון שבניגוד לגאגרין, היא מוצאת את עצמה ממש שולטת בחללית. זה קורה לאחר שהיא מזהה שתקלת ניווט מכוונת את החללית להתרחק מכדור הארץ באופן שגוי ומסוכן. בתגובה להודעתה על כך, משודרים לה מהקרקע נתונים מתקנים לטייס האוטומטי. היא מזינה אותם למערכת ובכך מצילה את עצמה ואת החללית כולה.
בחלל היא לא רק שהתה וטסה. היא תיעדה תצפיות מדעיות והוכיחה שנשים מסוגלות להתמודד עם משימות מורכבות, לפחות ברמה של גברים. הטיסה שלה היתה הישג לכל דבר, לא רק מדעי וטכנולוגי, אלא גם פוליטי ותודעתי, תוך שהיא מציגה את עליונות הטכנולוגיה הסובייטית.
עם חזרתה לכדור הארץ, הפכה טרשקובה לגיבורת לאומית. היא מקבלת את אות גיבורת ברית המועצות, אות הכבוד הגבוה ביותר של המעצמה הרוסית. בבת אחת הופכת עובדת מפעל הטקסטיל הפשוטה לדמות מופת עבור צעירות ונשים בכל העולם.
בשנים שלאחר הטיסה ההיסטורית שלה ולמרות שלא תחזור לחלל, ממשיכה טרשקובה לשמש כפעילה פוליטית וחברתית. הסיפור שלה הוא סיפור של אומץ, שאפתנות ויכולת ורצון להוכיח שהמגבלות הנשיות אינן אמיתיות. בתור האשה הראשונה בחלל הראתה ולנטינה שהחלל עצמו לא מבדיל בין מגדרים והוא פתוח לכל מי שמסוגלת להגיע אליו.
הנה סיפורה של האשה הראשונה בחלל:
https://youtu.be/vHp5eYBBYAI
לילדים - על חייה באנימציה:
https://youtu.be/96rhR5ox730
הנה היא בסרט ספרדי:
https://youtu.be/nyzGlQi0uKA
על הקריירה שלה כקוסמונאטית:
https://youtu.be/OwkDYC6xSLs
והנה ולנטינה טרשקובה וממשיכותיה בחלל:
https://youtu.be/HIEach7rmDg
מיהי דיאן ארבוס צלמת האנשים המוזרים?
אם היא הייתה ממתינה 30 שנה, להולדת האינטרנט, דִיאן אַרְבּוּס (Diane Arbus) הייתה יכולה להפוך להצלחה מסחררת גם בציבור הרחב. הצלמת של המצוקה, הסבל, המוזרות והעיוות הייתה מתאימה היטב לתרבות הפוסט-מודרנית שמחפשת את אותם הדברים בדיוק. לא מסיבות אמנותיות, אבל עדיין...
כי בתרבות של היום, ארבוס הייתה אולי הצלמת הכי לא "פוליטיקלי קורקט" שניתן להיות. ארבוס זכתה לפרסום בזכות דימויי הכיעור והעיוות האנושיים שהנציחה. היא תיעדה בעיקר אנשים חריגים, מעוותים, פגועי נפש, חולי רוח, בעלי מום או מוזרות חיצונית ודמויות משולי החברה האמריקאית. כך הפכה לאחת הצלמות המפורסמות במאה ה-20.
כבר מגיל צעיר הייתה מורדת. היא הפנתה את הגב למשפחתה היהודית האמידה שבה גדלה ובחרה דרך משלה. הדרך הזו כללה נישואין בגיל 18 ובחירה בקריירה של צלמת, במקומות הכי דחויים וברבעים הכי נוקשים של העיר. כילדה טובה מבית טוב, אסרו עליה להביט בדברים ובאנשים ש"אינם נורמליים" וכשגדלה, היא נדחפה דווקא אליהם. לאחר שהתגרשה היא עמדה ברשות עצמה והחלה עוד יותר לחפש דמויות תלושות, גרוטסקיות, שוליות ומעוותות. היא הרבתה לצלם גמדים, ענקים, שיכורים, פריקים בכוונה ונשות מקצוע מהרחוב. הם היו דמויות שכמו לקוחות מהסיוטים של האמריקאים המהוגנים. ארבוס שכנעה אותם להצטלם והפכה אותם לקו אמנותי מרשים וחזק, הפוך מה"חלום האמריקאי" המהוגן. זה היה לכאורה הכי נמוך, אבל נעשה באופן מכבד ואוהד.
בשנת 1971 הלכה דיאן ארבוס לעולמה. צעירה ורק בת 48, תלושה ממשפחה וממקורבים, היא איבדה את עצמה לדעת. ללא ספק דיכאון שלא טופל בזמן היה הגורם למעשה. פספוס גדול, הן שלה בעצמה והן של עולם הצילום. היא שברה כמעט את כל המוסכמות והגבולות של הנכון והראוי בחברה שבה היא חיה ובדיעבד הסתבר שבעצמה לא עמדה בשבר הפנימי, שמשך אותה לשם. בהיפוך מטריד מה"פריקים" שצילמה, הנכים ברובם בגופם אך בריאים בנפשם, הסתובבה היא עם נפש שבורה ומצולקת קשות. כך הלך השבר שבה והתרחב, הלך ונפער.
הנה מצילומיה של דִיאן ארבוס:
https://youtu.be/qoKAhER5K6Y
מצגת וידאו של צילומיה:
https://youtu.be/_d08Lr16AUY
וסרט תיעודי על חייה ופועלה של הצלמת דִיאן ארבוס:
https://youtu.be/Q_0sQI90kYI?long=yes
אם היא הייתה ממתינה 30 שנה, להולדת האינטרנט, דִיאן אַרְבּוּס (Diane Arbus) הייתה יכולה להפוך להצלחה מסחררת גם בציבור הרחב. הצלמת של המצוקה, הסבל, המוזרות והעיוות הייתה מתאימה היטב לתרבות הפוסט-מודרנית שמחפשת את אותם הדברים בדיוק. לא מסיבות אמנותיות, אבל עדיין...
כי בתרבות של היום, ארבוס הייתה אולי הצלמת הכי לא "פוליטיקלי קורקט" שניתן להיות. ארבוס זכתה לפרסום בזכות דימויי הכיעור והעיוות האנושיים שהנציחה. היא תיעדה בעיקר אנשים חריגים, מעוותים, פגועי נפש, חולי רוח, בעלי מום או מוזרות חיצונית ודמויות משולי החברה האמריקאית. כך הפכה לאחת הצלמות המפורסמות במאה ה-20.
כבר מגיל צעיר הייתה מורדת. היא הפנתה את הגב למשפחתה היהודית האמידה שבה גדלה ובחרה דרך משלה. הדרך הזו כללה נישואין בגיל 18 ובחירה בקריירה של צלמת, במקומות הכי דחויים וברבעים הכי נוקשים של העיר. כילדה טובה מבית טוב, אסרו עליה להביט בדברים ובאנשים ש"אינם נורמליים" וכשגדלה, היא נדחפה דווקא אליהם. לאחר שהתגרשה היא עמדה ברשות עצמה והחלה עוד יותר לחפש דמויות תלושות, גרוטסקיות, שוליות ומעוותות. היא הרבתה לצלם גמדים, ענקים, שיכורים, פריקים בכוונה ונשות מקצוע מהרחוב. הם היו דמויות שכמו לקוחות מהסיוטים של האמריקאים המהוגנים. ארבוס שכנעה אותם להצטלם והפכה אותם לקו אמנותי מרשים וחזק, הפוך מה"חלום האמריקאי" המהוגן. זה היה לכאורה הכי נמוך, אבל נעשה באופן מכבד ואוהד.
בשנת 1971 הלכה דיאן ארבוס לעולמה. צעירה ורק בת 48, תלושה ממשפחה וממקורבים, היא איבדה את עצמה לדעת. ללא ספק דיכאון שלא טופל בזמן היה הגורם למעשה. פספוס גדול, הן שלה בעצמה והן של עולם הצילום. היא שברה כמעט את כל המוסכמות והגבולות של הנכון והראוי בחברה שבה היא חיה ובדיעבד הסתבר שבעצמה לא עמדה בשבר הפנימי, שמשך אותה לשם. בהיפוך מטריד מה"פריקים" שצילמה, הנכים ברובם בגופם אך בריאים בנפשם, הסתובבה היא עם נפש שבורה ומצולקת קשות. כך הלך השבר שבה והתרחב, הלך ונפער.
הנה מצילומיה של דִיאן ארבוס:
https://youtu.be/qoKAhER5K6Y
מצגת וידאו של צילומיה:
https://youtu.be/_d08Lr16AUY
וסרט תיעודי על חייה ופועלה של הצלמת דִיאן ארבוס:
https://youtu.be/Q_0sQI90kYI?long=yes
מי הייתה אדריכלית-העל זאהה חדיד?
אדריכלית-העל ממוצא עיראקי זאהה חדיד (Zaha Hadid) הייתה ללא ספק דמות מיוחדת באדריכלות המודרנית. היא נחשבה אדריכלית של חדשנות ותעוזה, אישה ערבית וזרה בבריטניה, שהפכה לאחת המבריקות שבאדריכליות, לאשת עסקים מדהימה ולמלכת האפקטים והרעיונות הצורניים הקמורים, עקמומיים ומעוותים במכוון.
חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי בעולם לאדריכלים - פרס פריצקר. לבסוף היא אף זכתה בו פעמיים.
כיאה לאדריכלית-על, עבודותיה של מי שהקימה משרד קטן עם 5 עובדים ופיתחה אותו למשרד מטורף ובו 400 אדריכלים, פרושות בכל העולם.
המבנים פרי תכנונה ניצבים בכל יבשת - מסין ועד אירופה, אמריקה ולמעשה - בכל מקום בעולם שבו חיפשו מבנה מעוצב שכאילו נלקח מעולם אחר, או לפחות ממסך מחשב.
ואכן, יכולותיה העיצוביות של חדיד נגזרות מהדמיון והשליטה המוחלטת שלה בגרפיקת מחשב. כיוצרת ומתכננת מבנים מזרם שקיבל את השם "האדריכלות הדיגיטלית", היא התמחתה בקווים מקומרים ונועזים ובצורות שנראות כאילו נלקחו מעולמות אחרים.
קשה לדבר על גאונית-העל הזו במונחים של מי שהייתה. באופן מסוים קל יותר לתפוס אותה כמי שהייתה העתיד, או זו שהצליחה בעידן המודרני לשרטט, תרתי משמע, את האדריכלות של העתיד, שאותו לא תזכה לצער כולם לחוות.
השליטה המקצועית הפנומנלית של האישה, שנולדה בעיראק ושברה כל סטריאוטיפ אפשרי בדרך לטופ של האדריכלות המודרנית, הייתה מוחלטת. מתחילת לימודי האדריכלות שלה באנגליה, היא הצטיינה בדמיון ובחשיבה נועזת והתעלתה על כל חבריה ללימודים ביכולותיה.
מאוחר יותר היא תפרוץ לעולם המחשבים וביחד עם שותפה פטריק שומאכר היא תהיה הראשונה לתכנן מבנים בגרפיקת מחשב וליצור מבנים שרק דמיונה היה יכול לפנטז ורק מחשב יכול לאפשר להנדס. השמרנים של עולם האדריכלות יתפלצו. יהיו מהם מי שיטיחו ויכתבו בפומבי ביקורות קשות ואף פוגעניות, עם הגדרות כמו "מפלצות ארכיטקטוניות" למבנים החדשניים שלה. אבל על כל ביקורת כזו שספגה חדיד בחייה, היא קיבלה שלל סופרלטיבים ומחמאות שזכתה להם מכל עבר, מכל כתב עת אדריכלי ובמיוחד מהתקשורת ומהציבור הרחב.
כמעט כל מבנה חדש שלה, נתקל בהתנגדות ומחאות בהתחלה ואז הפך לגאוות העיר או המקום שבו נבנה.
ואכן, השימושים שלה בתוכנות מחשב, אותם יישומים ומומחיות שאפשרו לה לתכנן בתים מטורפים ביופיים ופורצי דרך בצורניות הייחודית, המקומרת, שוברת הצורות הסטנדרטיות - כל אלו מיקמו אותה הרחק בעתיד. שום אנציקלופדיה לא אמורה לכתוב כך, אבל לא קשה לדמיין את זאהה חדיד, האישה הטובה ביותר בתולדות האדריכלות ומגדולי האדריכלים בהיסטוריה, ממתינה לנו אי-שם בעתיד, עם עוד שלל הפתעות שהכינה לנו על המחשב האלוהי שלה בגן-עדן.
הנה סיפורה של חדיד (עברית):
https://youtu.be/chUW2Q_p1TQ?t=23s
במילותיה שלה על הקריירה המופלאה של מי "שהכל היה נגדי, אבל...":
https://youtu.be/lKT-mCO66GY
כמה מבנים של זאהה חדיד בעולם:
https://youtu.be/P9SjD1J0omk
על הארכיטקטית זאהה חדיד:
http://youtu.be/T1s0x5jmggo
הגלקסי סוהו שתכננה חדיד בבייג'ינג סין:
https://youtu.be/8mRPnFVSUzE
על המבנים הגדולים שתכננה זאהה חאדיד:
https://youtu.be/MrRvX5I8PyY
יאכטה שעצבה חדיד לחברת אוניות:
https://youtu.be/02Tz_tdwKZI
לאחר מותה הסתיימה בנייתו של בית המגורים "קפיטל היל רזידנס" שהיא תכננה לאיל נדל"ן רוסי. הנה נורמן פוסטר מדבר עליה ועל הבית שהורישה:
https://youtu.be/-00n12nnzTI
על האישה והאגדה:
https://youtu.be/FwOqd5Rf0tc?long=yes
והנה משרד האדריכלים שלה - בסרט תדמית מטורף:
https://youtu.be/kp_ZTnanbZ8?long=yes
אדריכלית-העל ממוצא עיראקי זאהה חדיד (Zaha Hadid) הייתה ללא ספק דמות מיוחדת באדריכלות המודרנית. היא נחשבה אדריכלית של חדשנות ותעוזה, אישה ערבית וזרה בבריטניה, שהפכה לאחת המבריקות שבאדריכליות, לאשת עסקים מדהימה ולמלכת האפקטים והרעיונות הצורניים הקמורים, עקמומיים ומעוותים במכוון.
חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי בעולם לאדריכלים - פרס פריצקר. לבסוף היא אף זכתה בו פעמיים.
כיאה לאדריכלית-על, עבודותיה של מי שהקימה משרד קטן עם 5 עובדים ופיתחה אותו למשרד מטורף ובו 400 אדריכלים, פרושות בכל העולם.
המבנים פרי תכנונה ניצבים בכל יבשת - מסין ועד אירופה, אמריקה ולמעשה - בכל מקום בעולם שבו חיפשו מבנה מעוצב שכאילו נלקח מעולם אחר, או לפחות ממסך מחשב.
ואכן, יכולותיה העיצוביות של חדיד נגזרות מהדמיון והשליטה המוחלטת שלה בגרפיקת מחשב. כיוצרת ומתכננת מבנים מזרם שקיבל את השם "האדריכלות הדיגיטלית", היא התמחתה בקווים מקומרים ונועזים ובצורות שנראות כאילו נלקחו מעולמות אחרים.
קשה לדבר על גאונית-העל הזו במונחים של מי שהייתה. באופן מסוים קל יותר לתפוס אותה כמי שהייתה העתיד, או זו שהצליחה בעידן המודרני לשרטט, תרתי משמע, את האדריכלות של העתיד, שאותו לא תזכה לצער כולם לחוות.
השליטה המקצועית הפנומנלית של האישה, שנולדה בעיראק ושברה כל סטריאוטיפ אפשרי בדרך לטופ של האדריכלות המודרנית, הייתה מוחלטת. מתחילת לימודי האדריכלות שלה באנגליה, היא הצטיינה בדמיון ובחשיבה נועזת והתעלתה על כל חבריה ללימודים ביכולותיה.
מאוחר יותר היא תפרוץ לעולם המחשבים וביחד עם שותפה פטריק שומאכר היא תהיה הראשונה לתכנן מבנים בגרפיקת מחשב וליצור מבנים שרק דמיונה היה יכול לפנטז ורק מחשב יכול לאפשר להנדס. השמרנים של עולם האדריכלות יתפלצו. יהיו מהם מי שיטיחו ויכתבו בפומבי ביקורות קשות ואף פוגעניות, עם הגדרות כמו "מפלצות ארכיטקטוניות" למבנים החדשניים שלה. אבל על כל ביקורת כזו שספגה חדיד בחייה, היא קיבלה שלל סופרלטיבים ומחמאות שזכתה להם מכל עבר, מכל כתב עת אדריכלי ובמיוחד מהתקשורת ומהציבור הרחב.
כמעט כל מבנה חדש שלה, נתקל בהתנגדות ומחאות בהתחלה ואז הפך לגאוות העיר או המקום שבו נבנה.
ואכן, השימושים שלה בתוכנות מחשב, אותם יישומים ומומחיות שאפשרו לה לתכנן בתים מטורפים ביופיים ופורצי דרך בצורניות הייחודית, המקומרת, שוברת הצורות הסטנדרטיות - כל אלו מיקמו אותה הרחק בעתיד. שום אנציקלופדיה לא אמורה לכתוב כך, אבל לא קשה לדמיין את זאהה חדיד, האישה הטובה ביותר בתולדות האדריכלות ומגדולי האדריכלים בהיסטוריה, ממתינה לנו אי-שם בעתיד, עם עוד שלל הפתעות שהכינה לנו על המחשב האלוהי שלה בגן-עדן.
הנה סיפורה של חדיד (עברית):
https://youtu.be/chUW2Q_p1TQ?t=23s
במילותיה שלה על הקריירה המופלאה של מי "שהכל היה נגדי, אבל...":
https://youtu.be/lKT-mCO66GY
כמה מבנים של זאהה חדיד בעולם:
https://youtu.be/P9SjD1J0omk
על הארכיטקטית זאהה חדיד:
http://youtu.be/T1s0x5jmggo
הגלקסי סוהו שתכננה חדיד בבייג'ינג סין:
https://youtu.be/8mRPnFVSUzE
על המבנים הגדולים שתכננה זאהה חאדיד:
https://youtu.be/MrRvX5I8PyY
יאכטה שעצבה חדיד לחברת אוניות:
https://youtu.be/02Tz_tdwKZI
לאחר מותה הסתיימה בנייתו של בית המגורים "קפיטל היל רזידנס" שהיא תכננה לאיל נדל"ן רוסי. הנה נורמן פוסטר מדבר עליה ועל הבית שהורישה:
https://youtu.be/-00n12nnzTI
על האישה והאגדה:
https://youtu.be/FwOqd5Rf0tc?long=yes
והנה משרד האדריכלים שלה - בסרט תדמית מטורף:
https://youtu.be/kp_ZTnanbZ8?long=yes
מיהי רוזה לוכסמבורג, המהפכנית שמרדה?
על רוזה לוקסמבורג (Clara Rockmore) ראו בתגית "רוזה לוקסמבורג".
על רוזה לוקסמבורג (Clara Rockmore) ראו בתגית "רוזה לוקסמבורג".
מי הייתה אשת הברזל?
מרגרט תאצ'ר הייתה ראש ממשלת בריטניה והאשה הראשונה שנבחרה לתפקיד ראש ממשלה באירופה.
היא הנהיגה את אנגליה בין השנים 1979-1990. תאצ'ר הייתה ידועה בכינוי "אשת הברזל", שניתן לה על שום שמרגע שניצחה בקלות בבחירות 1979, היא החלישה באופן ניכר את כוחם של האיגודים המקצועיים.
לתפיסתה, אותם איגודים שיתקו את אנגליה של אותה התקופה, בשביתות רבות וממושכות וגרמו לכך שהכלכלה הבריטית התקשתה לתפקד כראוי.
שלטונה של תאצ'ר אופיין בכלכלה קפיטליסטית קיצונית, שפגעה קשות בשכבות החלשות, עניי אנגליה, שהחלישה את האיגודים המקצועיים והגדילה מאד את האבטלה והאינפלציה.
היא מכרה חברות ממשלתיות לידיים פרטיות, צמצמה את הוצאות הממשלה וניהלה מדיניות כלכלית קשוחה ומדיניות חוץ לא פחות קשוחה, גם במלחמה הקרה והן בנצחון במלחמת פוקלנד, כנגד ארגנטינה.
לאחר כמה שנים קשות, החלה כלכלת אנגליה לפרוח וה"תאצ'ריזם", המדיניות שלה, נראתה פורחת. אך את הקדנציה השלישית שלה היא סיימה בהתפטרות לאחר שכלכלת בריטניה החלה לשקוע במיתון, שהגדיל את התסיסה כנגדה.
ציטטה מעניינת של תאצ'ר היא: "בפוליטיקה, אם ברצונך שדבר מה יאמר, בקש זאת מגבר, אבל אם ברצונך שדבר יעשה, בקש זאת מאישה!".
הנה סרטון על מרגרט תאצ'ר:
http://youtu.be/rwGV2Kle9EI
כאן מתנצחת ראש הממשלה תאצ'ר עם אנשי האופוזיציה על מדיניות כלכלית (מתורגם):
http://youtu.be/fLlJoKvp2Ek
קדימון לסרט קולנוע שנעשה על "גברת הברזל" (מתורגם):
http://youtu.be/-B8DiUTpQDk
ורגעים מחייה הפוליטיים של תאצ'ר, בדיון אחרי מותה (עברית):
http://youtu.be/jCfFHJyIPEc?t=4m35s
מרגרט תאצ'ר הייתה ראש ממשלת בריטניה והאשה הראשונה שנבחרה לתפקיד ראש ממשלה באירופה.
היא הנהיגה את אנגליה בין השנים 1979-1990. תאצ'ר הייתה ידועה בכינוי "אשת הברזל", שניתן לה על שום שמרגע שניצחה בקלות בבחירות 1979, היא החלישה באופן ניכר את כוחם של האיגודים המקצועיים.
לתפיסתה, אותם איגודים שיתקו את אנגליה של אותה התקופה, בשביתות רבות וממושכות וגרמו לכך שהכלכלה הבריטית התקשתה לתפקד כראוי.
שלטונה של תאצ'ר אופיין בכלכלה קפיטליסטית קיצונית, שפגעה קשות בשכבות החלשות, עניי אנגליה, שהחלישה את האיגודים המקצועיים והגדילה מאד את האבטלה והאינפלציה.
היא מכרה חברות ממשלתיות לידיים פרטיות, צמצמה את הוצאות הממשלה וניהלה מדיניות כלכלית קשוחה ומדיניות חוץ לא פחות קשוחה, גם במלחמה הקרה והן בנצחון במלחמת פוקלנד, כנגד ארגנטינה.
לאחר כמה שנים קשות, החלה כלכלת אנגליה לפרוח וה"תאצ'ריזם", המדיניות שלה, נראתה פורחת. אך את הקדנציה השלישית שלה היא סיימה בהתפטרות לאחר שכלכלת בריטניה החלה לשקוע במיתון, שהגדיל את התסיסה כנגדה.
ציטטה מעניינת של תאצ'ר היא: "בפוליטיקה, אם ברצונך שדבר מה יאמר, בקש זאת מגבר, אבל אם ברצונך שדבר יעשה, בקש זאת מאישה!".
הנה סרטון על מרגרט תאצ'ר:
http://youtu.be/rwGV2Kle9EI
כאן מתנצחת ראש הממשלה תאצ'ר עם אנשי האופוזיציה על מדיניות כלכלית (מתורגם):
http://youtu.be/fLlJoKvp2Ek
קדימון לסרט קולנוע שנעשה על "גברת הברזל" (מתורגם):
http://youtu.be/-B8DiUTpQDk
ורגעים מחייה הפוליטיים של תאצ'ר, בדיון אחרי מותה (עברית):
http://youtu.be/jCfFHJyIPEc?t=4m35s
מיהי הילדה שזכתה בפרס נובל לשלום?
מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים.
המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה.
כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.
לאחר שניצלה ממוות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.
בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.
הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:
https://youtu.be/DWoZsG3Heeo
סיפורה בעברית:
https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s
מלאלה מסבירה את עמדותיה:
http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8
דרכה בקצרה (מתורגם):
https://youtu.be/_na4S35-WUE
מצגת וידאו על מאבקה:
http://youtu.be/AgjN0h-N7WM
סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
והחזרה לבית הספר אחרי ההבראה:
https://youtu.be/KFKpcyDKLX4
מלאלאה יוסופזאי (Malala Yousafzai), או מלאלה יוספזאי, היא בתו בת ה-17 של משורר ומחנך, שהפכה לגיבורה עולמית. היא התפרסמה במאבק שניהלה בארצה פקיסטן, כדי שילדות יוכלו לזכות להשכלה כמו של הבנים.
המאבק היה קשה, כיוון שבמדינה מוסלמית דתית ושמרנית, לא מאפשרים לבנות ללמוד בבית ספר ולרכוש השכלה. מצבה הפך עוד יותר קשה, לאחר שקיצוני מארגון הטליבאן ירה בראשה, כשהייתה בת 15, ופצע אותה קשה.
כדי להציל את חייה, הוטסה מלאלאה לבריטניה, גרמניה ולבסוף לארצות הברית. בכל המקומות הללו נאבקו הרופאים על חייה והצליחו להצילה.
לאחר שניצלה ממוות, הפכה הילדה האמיצה, הנחושה והחכמה, שדורשת שוויון והזדמנות לחיים הוגנים, לסמל בעולם החופשי. מלאלה הייתה לדוברת לא רשמית של הנשים המדוכאות בעולם והחלה לדרוש שכל בנות העולם יזכו ללמוד בבית-ספר ולרכוש השכלה.
בשנת 2015 היא זכתה לפרס נובל לשלום - הזוכה הצעירה ביותר בהיסטוריה בפרס. היא נוהגת לומר שאין הבדל בין גברים לנשים ושטרוריסטים חוששים מהשכלה, כי השכלה היא כוח ולכן הם גם מתנגדים להשכלת נשים.
הנה קדימון מתורגם של סרט מרגש על מלאלאה:
https://youtu.be/DWoZsG3Heeo
סיפורה בעברית:
https://youtu.be/bdH5DwC62eg?t=34s
מלאלה מסבירה את עמדותיה:
http://youtu.be/NIqOhxQ0-H8
דרכה בקצרה (מתורגם):
https://youtu.be/_na4S35-WUE
מצגת וידאו על מאבקה:
http://youtu.be/AgjN0h-N7WM
סיפור ניסיון ההתנקשות בחייה:
https://youtu.be/CXvs1vwiD0M
והחזרה לבית הספר אחרי ההבראה:
https://youtu.be/KFKpcyDKLX4
איך הפכה הנסיכה חתשפסות למלך פרעוני?
שום דבר לא יכול היה לרמז על ההצלחה האדירה שתזכה לה המלכה הפרעונית חַתְּשֶׁפְּסוּת (Hatshepsut). אך מנגד קשה היה לחזות ששנים אחרי מותה יימחו את זכרה כאילו לא הייתה מעולם.
חתשפסות, שמשמעות שמה הוא "הבכירה שבנשות האצולה", חיה במאה ה-15 לפני הספירה ומונתה למלכת מצרים באופן זמני, עד שיגדל היורש בן ה-10 של בעלה המלך. כמלכה החמישית בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה, היא לא הייתה האישה היחידה שכיהנה בתפקיד השליטה, אך היא הייתה מהחשובות שבפרעוני מצרים והאשה שמלכה הכי הרבה שנים. היא כה התאהבה בתפקיד שעשתה מעשה חסר תקדים והכריזה על עצמה פרעה ולא פינתה את מקומה ליורש, משהו הגיע לגיל המתאים.
כדי להיות פרעה אמיתי, היא אפילו נהגה כמסורת הפרעונים וגידלה זקן...
במהלך שלטונה המפואר טיפחה חתשפסות מדיניות שלום, פיתחה את מצרים מאד מבחינת מערכת הדרכים שלה, בנתה הרבה מפעלי בנייה מרשימים ומקדשים וקידמה את המסחר הבינלאומי עם הפיניקים ועמים נוספים במרחב.
כ-20 שנה אחרי מותה החל פרעה היורש למחוק באופן יסודי ומקיף כל זכר לתקופת שלטונה ולמעשיה. הוא כמעט והצליח אבל בשלב מסוים מצאו ארכיאולוגים במאה ה-20 את המומיות שלה ושל אחותה וזיהו את המלכה החשובה ואת תקופת שלטונה המשמעותית. כבודה של האישה המנהיגה החשובה ביותר של העת העתיקה ניצל. כשהאגיפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד התבקש לתאר את חתשפסות, הוא תיאר אותה בתור "הגדולה הראשונה בהיסטוריה המתועדת".
הנה סיפורה של המלכה חתשפסות (מתורגם):
https://youtu.be/8bYRy_wZEJI
איתור ושחזור המומיה שלה היה מבצע לא פשוט:
https://youtu.be/s9jmZiy_T-c
המקדש המפואר שבנתה חתשפסות לאל אמון, בדיר אל-בחרי, שליד לוקסור של היום:
https://youtu.be/rIvmA3-Xrh4
וסרט תיעודי על המלכה החשובה הראשונה בהיסטוריה של הפרעונים:
https://youtu.be/FupbwuyDlws?long=yes
שום דבר לא יכול היה לרמז על ההצלחה האדירה שתזכה לה המלכה הפרעונית חַתְּשֶׁפְּסוּת (Hatshepsut). אך מנגד קשה היה לחזות ששנים אחרי מותה יימחו את זכרה כאילו לא הייתה מעולם.
חתשפסות, שמשמעות שמה הוא "הבכירה שבנשות האצולה", חיה במאה ה-15 לפני הספירה ומונתה למלכת מצרים באופן זמני, עד שיגדל היורש בן ה-10 של בעלה המלך. כמלכה החמישית בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה, היא לא הייתה האישה היחידה שכיהנה בתפקיד השליטה, אך היא הייתה מהחשובות שבפרעוני מצרים והאשה שמלכה הכי הרבה שנים. היא כה התאהבה בתפקיד שעשתה מעשה חסר תקדים והכריזה על עצמה פרעה ולא פינתה את מקומה ליורש, משהו הגיע לגיל המתאים.
כדי להיות פרעה אמיתי, היא אפילו נהגה כמסורת הפרעונים וגידלה זקן...
במהלך שלטונה המפואר טיפחה חתשפסות מדיניות שלום, פיתחה את מצרים מאד מבחינת מערכת הדרכים שלה, בנתה הרבה מפעלי בנייה מרשימים ומקדשים וקידמה את המסחר הבינלאומי עם הפיניקים ועמים נוספים במרחב.
כ-20 שנה אחרי מותה החל פרעה היורש למחוק באופן יסודי ומקיף כל זכר לתקופת שלטונה ולמעשיה. הוא כמעט והצליח אבל בשלב מסוים מצאו ארכיאולוגים במאה ה-20 את המומיות שלה ושל אחותה וזיהו את המלכה החשובה ואת תקופת שלטונה המשמעותית. כבודה של האישה המנהיגה החשובה ביותר של העת העתיקה ניצל. כשהאגיפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד התבקש לתאר את חתשפסות, הוא תיאר אותה בתור "הגדולה הראשונה בהיסטוריה המתועדת".
הנה סיפורה של המלכה חתשפסות (מתורגם):
https://youtu.be/8bYRy_wZEJI
איתור ושחזור המומיה שלה היה מבצע לא פשוט:
https://youtu.be/s9jmZiy_T-c
המקדש המפואר שבנתה חתשפסות לאל אמון, בדיר אל-בחרי, שליד לוקסור של היום:
https://youtu.be/rIvmA3-Xrh4
וסרט תיעודי על המלכה החשובה הראשונה בהיסטוריה של הפרעונים:
https://youtu.be/FupbwuyDlws?long=yes
מי האישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס בשחייה?
לא זו בלבד שג'ניפר פיגי (Jennifer Figge), או פיג, הייתה לאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בשחייה, היא גם עשתה זאת בגיל 56!
בשנת 2009 שחתה פייג' בתוך 24 ימים מאיי כף ורדה שבחופי אמריקה אל האי טרינידד שבים הקריבי. הקדים אותה עשר שנים לפני כן השחיין בנואה לקומט. בכל יום שחתה פיגי 8 שעות, חלק גדול מהזמן בתוך כלוב שנועד להגן עליה מכרישים. לאחר השחייה נהגה לנוח עד למחרת, על הסירה שליוותה אותה, תוך כדי אכילת מזון שיספק לגופה אנרגיה. במהלך השחייה היא התמודדה עם ים גלי שהגיע ל-9 מטרים גובה, רוחות עזות, תנאי אוקיינוס קשים וזרמי ים קשים.
בכך היא הגשימה חלום שליווה אותה מאז צעירותה, אי שם בשנות ה-60. היא הפכה לאישה הראשונה שצלחה את האוקיינוס בשחייה.
כך יצאה פיגי לדרך:
http://youtu.be/X3dAJ9aDifw
והנה השחייה ההיסטורית של ג'ניפר פיגי:
http://youtu.be/tmU-CnFZz0g
לא זו בלבד שג'ניפר פיגי (Jennifer Figge), או פיג, הייתה לאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בשחייה, היא גם עשתה זאת בגיל 56!
בשנת 2009 שחתה פייג' בתוך 24 ימים מאיי כף ורדה שבחופי אמריקה אל האי טרינידד שבים הקריבי. הקדים אותה עשר שנים לפני כן השחיין בנואה לקומט. בכל יום שחתה פיגי 8 שעות, חלק גדול מהזמן בתוך כלוב שנועד להגן עליה מכרישים. לאחר השחייה נהגה לנוח עד למחרת, על הסירה שליוותה אותה, תוך כדי אכילת מזון שיספק לגופה אנרגיה. במהלך השחייה היא התמודדה עם ים גלי שהגיע ל-9 מטרים גובה, רוחות עזות, תנאי אוקיינוס קשים וזרמי ים קשים.
בכך היא הגשימה חלום שליווה אותה מאז צעירותה, אי שם בשנות ה-60. היא הפכה לאישה הראשונה שצלחה את האוקיינוס בשחייה.
כך יצאה פיגי לדרך:
http://youtu.be/X3dAJ9aDifw
והנה השחייה ההיסטורית של ג'ניפר פיגי:
http://youtu.be/tmU-CnFZz0g
מי הזמרת שניצחה את המראה?
קס אליוט הידועה בכינוי מאמא קס הייתה אחת הזמרות המצליחות בשנות ה-60. היא הייתה הסולנית של להקת הפופ המצליחה "האימהות והאבות", אחת הלהקות היחידות שהצליחו לעמוד בפריצת הביטלס לאמריקה, תופעה שהפכה ברגע אחד עשרות להקות אחרות למיושנות ולמי שהציבור איבד בהן עניין.
אבל עניין לא פחות מעניין מהצלחתה הקולית של קס, הייתה הפיכתה לכוכבת ענקית, על אף עודף המשקל שלה. היא גדלה כילדה אמריקאית, בת להורים יהודים ניצולי שואה, שפיטמו אותה "כדי שלא תהיה רעבה לעולם"..
לא הייתה לפניה כוכבת בעלת משקל כזה וודאי לא כה מצליחה כמוה. מעניין לא פחות שמאמא קס גם הפכה לכוכבת בלהקה כשה"אמא" השנייה שלידה היא מישל פיליפס המצודדת, אחת הנשים היפות בתולדות הפופ. העובדה שבכל זאת הצליחה קס לכבוש את אמריקה נזקפת לזכות הקול והכריזמה האדירה שלה. היא הייתה משהו מיוחד..
סופה היה קצת פחות משמח. מאמא קס עזבה את הלהקה ב-1968, כשהחליטה לצאת לקריירת סולו. היא הצליחה לבד, אבל הרבה פחות משהצליחה עם הלהקה. בסוף שנות ה-70, במהלך סיבוב הופעות מוצלח בלונדון, היא נפטרה בשנתה מהתקף לב. שמועות רדפו את מותה במשך שנים, שטענו שהיא נחנקה מחנק בשל חתיכת לחם שנתקעה בגרונה, אבל הן הסתברו כלא נכונות.
הנה מאמא קס אליוט בהופעה חיה בטלוויזיה:
https://youtu.be/SKJ21o5Dtlc
הנה היא מראה גם כישרון קומי:
https://youtu.be/vZPmZ64m3_4
האבות והאימהות בלהיטם שהגדיר תקופה:
https://youtu.be/3kcmwXUdDCE
והנה הלהקה ללא קס אליוט בשנת 1998:
https://youtu.be/dpJSohX92jM
קס אליוט הידועה בכינוי מאמא קס הייתה אחת הזמרות המצליחות בשנות ה-60. היא הייתה הסולנית של להקת הפופ המצליחה "האימהות והאבות", אחת הלהקות היחידות שהצליחו לעמוד בפריצת הביטלס לאמריקה, תופעה שהפכה ברגע אחד עשרות להקות אחרות למיושנות ולמי שהציבור איבד בהן עניין.
אבל עניין לא פחות מעניין מהצלחתה הקולית של קס, הייתה הפיכתה לכוכבת ענקית, על אף עודף המשקל שלה. היא גדלה כילדה אמריקאית, בת להורים יהודים ניצולי שואה, שפיטמו אותה "כדי שלא תהיה רעבה לעולם"..
לא הייתה לפניה כוכבת בעלת משקל כזה וודאי לא כה מצליחה כמוה. מעניין לא פחות שמאמא קס גם הפכה לכוכבת בלהקה כשה"אמא" השנייה שלידה היא מישל פיליפס המצודדת, אחת הנשים היפות בתולדות הפופ. העובדה שבכל זאת הצליחה קס לכבוש את אמריקה נזקפת לזכות הקול והכריזמה האדירה שלה. היא הייתה משהו מיוחד..
סופה היה קצת פחות משמח. מאמא קס עזבה את הלהקה ב-1968, כשהחליטה לצאת לקריירת סולו. היא הצליחה לבד, אבל הרבה פחות משהצליחה עם הלהקה. בסוף שנות ה-70, במהלך סיבוב הופעות מוצלח בלונדון, היא נפטרה בשנתה מהתקף לב. שמועות רדפו את מותה במשך שנים, שטענו שהיא נחנקה מחנק בשל חתיכת לחם שנתקעה בגרונה, אבל הן הסתברו כלא נכונות.
הנה מאמא קס אליוט בהופעה חיה בטלוויזיה:
https://youtu.be/SKJ21o5Dtlc
הנה היא מראה גם כישרון קומי:
https://youtu.be/vZPmZ64m3_4
האבות והאימהות בלהיטם שהגדיר תקופה:
https://youtu.be/3kcmwXUdDCE
והנה הלהקה ללא קס אליוט בשנת 1998:
https://youtu.be/dpJSohX92jM
