» «
שואה
מהי השואה?



השואה הוא כינוי להשמדת היהודים האיומה שעשו הנאצים במלחמת העולם השניה. זה היה רצח עם חסר תקדים בתולדות המין האנושי, שהתנהל באופן שיטתי בידי גרמניה הנאצית והעמים ששתפו עימה פעולה.

הנאצים ובמיוחד המנהיג שלהם, היטלר, שנאו את היהודים והאשימו אותם בכל דבר רע שקרה להם. להיטלר הייתה אובססיה, שגעון מטורף נגד העם היהודי ואידיאולוגיה אנטישמית גזענית. המדיניות הנאצית החלה בנישול היהודים מזכויותיהם וגזילת רכושם, נמשכה בסימון שלהם בטלאי צהוב וריכוזם בגטאות ואחר כך במחנות ריכוז.

לבסוף החלו ברצח המוני ושיטתי של העם היהודי, תוך כוונה מוצהרת לחסל את הגזע היהודי כולו.

לצורך השמדת היהודים בשואה הקימו היטלר ועוזריו 15 אלף מחנות השמדה ורצחו 6 מליון יהודים בשואה, כמעט מחצית מכלל הנרצחים על ידם, בני עמים ודתות אחרים.

אבל זה לא עזר להם. הנאצים ההיטלראים לא יכלו לעם ישראל. הם נוצחו במלחמה וחוסלו בעצמם. 3 שנים אחרי תום מלחמת העולם השניה הוקמה מדינת ישראל.


הנה קדימון לסרט לילדים (כל הסרט למטה) על שתי אחיות אמיתות שעברו את השואה (עברית):

https://youtu.be/qXrsy7kTZEQ


סיפורה של השואה:

https://youtu.be/3gQawPAsZwI


מספר הסופר אורי אורלב, על השואה אותה עבר כילד (עברית):

http://youtu.be/57uyhiKcZEE


החוויות הקשות במחנות ההשמדה, כפי שנשמרו באלבום תמונות של חייל נאצי(עברית):

https://youtu.be/Johmwy48P2w


ניצולה מספרת בצריף שלה במחנה מה למדה בו (עברית):

https://youtu.be/xrX8PJw4yTs


על אנה פרנק, הילדה היהודית שהפכה לדמות הזדהות עם השואה (עברית):

https://youtu.be/r2h4xobj-yw


"שיר השירים" מתוך היצירה "מאוטהאוזן" של המלחין היווני הנודע תיאודורקיס על משורר המחפש את אהובתו שבמחנה (עברית):

https://youtu.be/SnsjkTRvHWE


וסרט לילדים שמספר את השואה מנקודת מבט של ילדים בה (עברית):

https://youtu.be/IRNc1qMX4TE?long=yes
ראול ולנברג
מי היה ראול ולנברג?



על איש העסקים והדיפלומט השוודי ראול ולנברג ודאי לא היינו שומעים, אלמלא מילא תפקיד דיפלומטי בהונגריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה והחליט לסייע לנרדפים. בהיותו בעל חסינות ונגישות רבה למקומות שאזרחים רבים לא יכולים היו להגיע אליהם, החליט ולנברג לסייע ולהציל יהודים מציפורני הנאצים. ואכן, תוך שימוש במעמדו הדיפלומטי, הוא הביא להצלתם של עשרות אלפי יהודים ממחנות ההשמדה.

לאחר מלחמת העולם נתפס ולנברג בידי הצבא הסובייטי של ברית המועצות והוחזק בשבי. במהלך שנותיו בשבי נעלם ולנברג וגורלו לא נודע מעולם. הוא הוכר כחסיד אומות העולם והעולם היהודי חב לו חוב גדול.

הסיבה למאסרו של מי שפעל באומץ כנגד הנאצים ומערכת ההשמדה, תוך נטילת סיכון אישי רב, מעולם לא הובהרה לחלוטין על ידי ברית המועצות. לדעתנו מחויבת מדינת ישראל מוסרית לדרוש מהרוסים הסבר מלא על גורלו של ראול ולנברג וכיצד מת ומתי.


הנה סיפורו של ראול ולנברג:

http://youtu.be/_0Tfn2ZYUAg?t=31s


ועדות של ניצולה שזכתה לסיוע מראול ולנברג:

http://youtu.be/wdEgvt8iRwg
הפתרון הסופי
מה היה הפתרון הסופי?



"הפתרון הסופי" (Final Solution) היה התוכנית הנאצית להשמדת העם היהודי בשטחי הכיבוש של הנאצים, או פתרון בעיית "השאלה היהודית", כמו שכינו זאת הנאצים.

ההחלטה על צורת יישומו של הפתרון הסופי. התקבלה בוועידה שהתקיימה ב"וילה ואנזה" בברלין, ב-20 בינואר 1942. את יישום הפתרון הסופי הוביל, בהוראת היטלר אך באכזריות רבה וביעילות שלא תאומן, ריינהרד היידריך. הוא היה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך וסגנו של הימלר, מפקד ה-SS. היידריך היה גם מי שכינס את אותה "ועידת ואנזה", בהשתתפות פקידים ראשיים במשטר הנאצי וכדי לתאם את חלוקת התפקידים והסמכויות, במהלך ביצוע הפתרון הסופי.

אותו היידריך פירש את הוראת היטלר בצורה האכזרית ביותר והחל בחיסול עשרות אלפי יהודים בפולין הכבושה. הוא יצר את הקונספט של "בורות המוות", בהם נרצחו רבים ביריות ונפלו במותם ונקברו, באותם בורות שחפרו לעצמם בהוראת הנאצים.

לאחר שהמחתרת הצ'כית התנקשה והרגה את היידריך, המשיך הימלר את מעשיו של סגנו המת והצמיח את החיסולים שהנהיג היידריך, למה שיהפוך להיות השואה ויימדד במספרים מבהילים של רצח 6 מיליון יהודים, רובם במחנות ריכוז והשמדה, במה שיהיה לרצח העם הגדול בהיסטוריה.


כך התחיל הפתרון הסופי (מתורגם):

https://youtu.be/u_W5Fdw3c4c


כך הוא התפתח (מתורגם):

https://youtu.be/aLt1guCS3oI


כך החל הרצח השיטתי (מתורגם):

https://youtu.be/Tcs_9mpc8ug


וסרט תיעודי על הפתרון הסופי בימיו האחרונים של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו (עברית):

https://youtu.be/PrfewO4DHpU?long=yes
רכבות המוות
כיצד הובלו היהודים ברכבות המוות אל מותם?



ההשמדה היא ללא ספק הדבר האיום והאכזרי ביותר שעשו הנאצים ליהודים במהלך השואה. אבל רכבות המוות, או הטרנספורטים (Transports) בשואה, היו אחת החוויות הקשות שהם חוו בדרך למחנות ההשמדה והריכוז.

המוני יהודים בתוך קרונות משא, סגורים כמעט לחלוטין, בנסיעות שארכו ימים ארוכים ברציפות.

לאחר שחוייבו להגיע לאומשלגפלאץ, או רומו על ידי הנאצים שמי שיגיע לכיכר ההתייצבות יקבל אישור עבודה, השומרים הצעידו את היהודים בברוטליות לרציף והם אולצו לעלות על קרונות הרכבת, שתיקח אותם, לפי עוד שקר, להתיישבות במזרח.

אמנם היהודים הצטוו להביא עמם רק חפצים מעטים, אך גם את המזוודות העלובות שלהם ריכזו לא פעם הגרמנים בקרונות נפרדים מהם או בקרון שלהם בערימה לא זמינה להם.

כך או כך, את המזוודות שלהם הם לא יפגשו שוב. כל התרופות, הבגדים והצעצועים לילדים יועברו לגרמניה ויחולקו למשפחות וילדים גרמנים שיזכו בהם במסגרת ההטבות שמחלק המשטר לחברי המפלגה הנאצית.

הנסיעה מתחילה. בקרונות אימה. משפחות ויחידים, מכרים וזרים - אנשים נדחפו לקרונות כמו חיות. צעקות, בכי ודם של מי שנפצעו לא עזרו. דלתות הברזל נסגרות על הקרונות הדחוסים עד אפס מקום והרכבות יוצאות לדרך מבלי לעצור.

מכאן, במשך ימים ארוכים, הרכבת הייתה נוסעת לאיטה, בין עיירות ותחנות. יש לגרמנים זמן. בלי אוורור, מזון או מים, כשהם סגורים בתוך קרון המשמש להובלת בקר, עם חלון זעיר שרק דרכו נכנס חמצן, או בקרונות נוסעים ישנים שחלונותיהם כוסו, היא עושה את עבודת ההשמדה עוד לפני ההגעה למחנות.

בקרון חום קשה בקיץ וקור כלבים בחורף. הם עומדים דחוקים ודחוסים, אין מקום לשבת, במשך יממות רצופות, נואשים לנשום אוויר ועומדים בתור לשימוש בשירותים, שהם דלי מצחין ועמוס בצואה ובשתן.

נזכיר שאין מים. כדי להינצל ממוות, החכמים והנועזים שבהם שותים מהיד את השתן של עצמם. מי שלא עושים זאת, הולכים ומתייבשים. בנסיעות ארוכות דינם נחרץ עוד בקרון המוות.

די מהר מתחיל הקרון להתמלא בגופות המתים. כשהם מגיעים למחנה מעירים אותם מעילפונם נביחות הכלבים והצעקות בגרמנית של אנשי הגסטפו. הם יורדו מהקרון באלימות, חלקם נדרשים לפנות את הגופות למטה. לא פעם זה הבן, הבת או האימא שלהם, שהם נושאים בזרועותיהם אל עגלת המתים.

הנסיעה הזו היא סיוט לכל בן אנוש ועדיין - היא עדיין לא הייתה הרע מכל. הרע הזה עוד מחכה להם במחנות הריכוז, העבודה וההשמדה הנאציים, מפעלי המוות שהוקמו על ידי הנאצים בפולין.


על הנסיעה ברכבות למחנות ההשמדה (עברית):

https://youtu.be/yD5lpJpwyrk


אם שנשבעה להציל את בתה או שגרמני לא יהרוג אותה (עברית):

https://youtu.be/4-nr4eWsO5U


עדות על הנסיעה ברכבות המוות לאושוויץ (עברית):

https://youtu.be/pBjowngqzSc


על ילדה קטנה שסבלה היה מסוג אחר (עברית):

https://youtu.be/6C-A6YcHHEU


וזכרונות מרכבות המוות של הנאצים (עברית):

https://youtu.be/Q57aCvwXpyI?long=yes

שואה

הטלאי הצהוב
למה נועד הטלאי הצהוב בשואה?



טלאי צהוב בצורת מגן דוד היה הסימון ששלטונות גרמניה הנאצית חייבו את היהודים לשאת על בגדיהם בשואה.

הטלאי הצהוב, שהפך לאחד הסמלים האיומים של השואה, היה אות קלון שנועד מבחינת הנאצים לסמן ולתייג את היהודים, להשפיל ולהבדיל אותם מהאוכלוסייה הלא יהודית, כאילו היו תת-אדם, בהמות שמסמנים כדי להיזהר מהם.

העונש על יהודים שסרבו, שכחו או התרשלו בענידת הטלאי הצהוב היה מהטלת קנס, דרך מאסר ועד להוצאה להורג מיידית וללא משפט.


#תקנות הטלאי הצהוב
את הטלאי הצהוב חייבו הנאצים לענוד על הבגד העליון. חובה עליו להיות לפחות בגודל של 10 סנטימטרים או בגודל של אגרוף.

עוד הייתה על הטלאי הצהוב חובה שיופיע הכיתוב "יהודי", בשפה המקומית של כל גלות ומדינה כבושה. על יהודי גרמניה הייתה חובה של המילה Jude על הטלאי הצהוב שלהם. יהודי הולנד חויבו בטלאי עם המילה Jood בהולנדית ובצרפתית הופיעה המילה Juif על הטלאי הצהוב.

וכך הלאה. את המילה שעל הטלאי, אגב, נהגו לכתוב בגופן עתיק. מי יודע אם זה לא ניסה לפנות לאשמה ההיסטורית שמטילים הנוצרים על היהודים במהלך כל תקופת הגלות - האשמה שיהודה איש קריות הסגיר את ישו.


#תולדות הטלאי הצהוב בשואה
הטלאי הצהוב הוא ממש לא המצאה נאצית. ממש כמו צלב הקרס, מדובר בסמל אנטישמי בן יותר מאלף שנים. עוד בימי הביניים, הונהג טלאי צהוב על ידי שלטונות האסלאם, כסימן מזהה ליהודים.

במאה ה-13 חייבו את היהודים לענוד טלאי צהוב גם כמה מלכים באירופה, בראשם לואי התשיעי מלך צרפת ואדוארד הראשון מלך אנגליה.

חובת עטיה של טלאי צהוב הונהגה גם במאה ה-16, על ידי שליטי האימפריה המוסלמית שיעית, ששלטה אז במה שהיום מוכר בתור איראן.

במאה ה-20 "אימצו" הנאצים את הטלאי הצהוב והביאו עליו קלון. היה זה קצין נאצי גבוה בשם ריינהרד היידריך, שהיה הראשון להציע שיושם אות היכר שיזהה ויבחין בין היהודים לכל השאר. את הרעיון הגזעני הוא העלה ב-1938, במהלך אחד הדיונים שהתקיימו לאחר הפרעות שעשו הנאצים ותומכיהם ביהודים ב"ליל הבדולח", הזכור לדיראון עולם.

וההצעה יושמה שנה לאחר מכן, בפולין שאך נכבשה בידי הנאצים. בהמשך שנות המלחמה ניסה השלטון הגרמני ליישם את חובת הטלאי הצהוב בכל הארצות שכבש. הוא נתקל בהתנגדויות לעשות זאת רק בחלק מהארצות הכבושות, ביניהן בולגריה, צרפת ודנמרק. באחרונות, צרפת ודנמרק, הנאצים לא ממש כפו לבסוף את הטלאי הצהוב. בשאר הכבושות הוא הונהג גם הונהג, השפיל את היהודים וגם חשף אותם לעונשים, במקרים בהם סרבו או שכחו לענוד אותו, או להטרדות ופגיעות בנפש, אם כן ענדו אותו - במיוחד בידי חיילים ותומכי הנאצים.


הנה סיפורו של הטלאי הצהוב (עברית):

https://youtu.be/3_gSafmpEQ0


תערוכה על הטלאי הצהוב (עברית):

https://youtu.be/dwLg2vX4nsw


הסבר מרגש לילדים (עברית):

https://youtu.be/fcKMSvOLnLM


ודווקא מגן הדוד היהודי נבחר לצורת הטלאי:

https://youtu.be/kCN24nZ7TX0
יאנוש קורצ'אק
מי היה המורה שסרב לעזוב את תלמידיו בלכתם אל המוות?



המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סרב והחליט לא לעזוב את תלמידיו. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.

ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...

בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו מעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם.


הנה סרטון שמספר על יאנוש קורצ'אק (עברית):

http://youtu.be/blAifH1Cswo


קטע מתוך סרט "ההתקוממות" שמציג את יאנוש קורצ'אק ברגעי הבחירה שלו (מתורגם):

http://youtu.be/f-xnLOgvHno


וסרט תיעודי ארוך יותר ומרגש על קורצ'אק (עברית):

https://youtu.be/jOXkwLzhD18?long=yes
אלבום אושוויץ
מה הסיפור המדהים של אלבום אושוויץ?



הנאצים לא אפשרו לאיש לצלם את אירועי הזוועה שעל רמפות הרכבות או במחנות הריכוז. הם עמלו קשות על הסתרת תהליך ההשמדה של היהודים מעיני שאר העולם. צילומים כאלה יכולים היו להקים עליהם את העולם כולו. אבל חייל נאצי אחד לפחות צילם במחנה הריכוז הגדול מכולם ואסף את התמונות לאלבום. נסו לדמיין אלבום תמונות יחיד במינו, שמתעד את הגעתה של קהילה שלמה למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו ושרד. ועכשיו דמיינו שמי שמוצאת אותו, לאחר המלחמה ובמרחק רב מאושוויץ, היא ניצולה של אותו משלוח יהודים שצולם באלבום.

הסיפור הלא-יאומן של האלבום, הוא סיפורה האישי של נערה יהודיה בת 18 בשם לילי יעקב. זה היה לקראת סוף המלחמה, באביב של שנת 1944. לילי הגיעה לאושוויץ ביחד עם משפחתה, באחת הרכבות שהובילו את יהדות הונגריה. על הרמפה של אושוויץ היא הופרדה מהמשפחה כולה. מבעד לדמעות הספיקה לילי לראות את הוריה ואחיה הקטנים הולכים ומתרחקים. היא לא תראה אותם יותר. הם נשלחו לתאי הגזים.

לילי עצמה נשלחה לעבודה רחוק משם, במחנה הריכוז דורה. בעוד שאיש מהאנשים שהיא אהבה לא שרד, היא הצליחה להישאר בחיים. בודדה ואומללה, הצליחה לילי לשרוד את כל המלחמה.

יום השחרור היה אמנם יום מאושר, שבו ברחו החיילים והקצינים הנאצים והמחנה ננטש. אבל הוא התחיל רע, כי לפני שהם ברחו, חיסלו השומרים הנאצים כמה שיותר מהאסירים.

לילי ניצלה מהחיסול כי הייתה בחדר החולים. חלושה ורעבה היא יצאה מחדר החולים וכששמעה שהשומרים ברחו, היא החליטה לחפש מזון בביתנים של החיילים הנאצים. בין החפצים שננטשו על ידי הנאצים בחדרים היא מצאה אלבום תמונות. צילם אותו קצין נאצי שהורשה לצלם יום בעבודה למטרותיו הפרטיות. מעין אלבום מזכרת שטני...

כשהביטה היטב בתמונות לילי יעקב נדהמה. הסתבר לה שהיא מצאה זה עתה אלבום תמונות שהנציח את הגעת הטרנספורט שלה עצמה לאושוויץ. זה היה משלוח היהודים שהגיע מהונגריה ברכבת ובו היא, משפחתה ורבים מידידיה ושכניה. התמונות שבאלבום הציגו את הקהילה שלה יורדת מהרכבת אל הרציף, עוברת סלקציה אכזרית ומחולקת למי שהולכים לעבודה ומי שממתינים לתאי הגזים. התמונות המצמררות ביותר הן של האמהות והילדים הממתינים ליד העצים, מבלי לדעת שרובם ימותו בשעות הקרובות. חלק גדול מהם היא הכירה באופן אישי.

לילי זיהתה ברבות מהתמונות שבאלבום את עצמה, את משפחתה וחברים רבים.

במשך שנים רבות החזיקה לילי באלבום. טיפין טיפין הגיעו ניצולים מאותו משלוח וזכו לקחת תמונה של יקיריהם מתוכו. אבל עם השנים הסתבר עד כמה האלבום הזה הוא יחודי. "אלבום אושוויץ" שמצאה לילי יעקב היה ונשאר העדות המצולמת היחידה שהנציחה באופן ברור את הגעת יהודים למחנה השמדה כלשהו. היו בו התמונות הבלעדיות שהנציחו את הסלקציה שעברו היהודים ואת מנגנון ההשמדה הנאצי. האלבום אמנם מתמקד במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, אבל היה לעדות ברורה לתהליך שרבים מניצולי השואה העידו עליו בעל פה, ללא עדויות מצולמות אחרות.

לקראת סוף חייה, לאחר שנים רבות שבהן האלבום היה ברשותה, תרמה לילי יעקב את אלבום התמונות היחיד של השואה, שהוא גם אלבומם האחרון של בני משפחתה וחבריה, למוסד "יד ושם".


הנה סיפורו של אלבום אושוויץ (עברית):

https://youtu.be/Johmwy48P2w


וסרט תיעודי על האלבום והחיים במחנה כפי שמשתקפים ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/1o8n3UxAROE?long=yes
דף עד
מהם דפי עד להנצחת השואה?



דף עד הוא טופס שמיועד לרישום והנצחה של הנספים בשואה. מוסד יד ושם, שעוסק בהנצחת השואה, הזמין את קרוביהם ומכריהם של קורבנות השואה למלא את פרטיהם. בכך מקווה המוסד לשמר את השמות ולאסוף את המידע על הנספים, לפני שיישכחו. דפי העד משמשים לאיתור מידע ולהעברה למשפחות ולקרובים של הנספים.

לאחרונה, אחרי כמעט 70 שנה, אותר בזכות דפי העד יומן של נערה בת 14 שבו תיארה את הקשיים, הרעב והבדידות בגטו לודג'. בעזרת דף העד שמילאו קרובי משפחתה הצליחו אנשי יד ושם לאתר את קרובות המשפחה ומסרו להן את היומן המרגש הזה. קראו עליה באאוריקה בתגית "רבקה ליפשיץ".


הנה סרטון על מילוי דפי העד של יד ושם על ידי ניצולי שואה והדרכה לניצולים שירצו במילוי דפי העד:

https://youtu.be/GwLTUyehAJE?t=1m42s


הצלת יהודי דנמרק
כיצד ניצלו יהודי דנמרק בשואה?



הסיפור הזה הוא אחד המופלאים והנדירים במהלך מלחמת העולם השנייה ושואת העם היהודי. במסגרתו ניצלו יהודי דנמרק בשואה בידי העם הדני.

האימה בדנמרק החלה מיד עם הפלישה של הצבא הגרמני לדנמרק, ב-9 לאפריל 1943. אמנם לפי תורת הגזע הנאצית הדנים השתייכו לגזע הארי והכיבוש הגרמני בדנמרק היה מתון יחסית, אבל לכולם היה ברור שזמנם של היהודים בדנמרק קצוב. לכן הסיפור המופלא של יהודי דנמרק והצלתם בידי העם הדני מתחיל כאן.

זה החל כשמלך דנמרק כריסטיאן העשירי שמע שהיהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב. הסיפור המקומי הוא שהמלך, שאהב את היהודים והעריך אותם, יצא כשהוא רכוב על סוסו ועל מעילו טלאי צהוב. העם הדני שחלק לו הרבה כבוד וחיבה מיהר לאמץ את המחאה שלו ורבים החלו לענוד טלאים צהובים. בתוך זמן קצר חצי מהאנשים ברחובות ענדו טלאי צהוב. המפקדים הנאצים הבינו את המסר וביטלו את הפקודה ליהודים לענוד טלאי צהוב.

אבל בהדרגה הגרמנים הפסיקו להיות סובלניים כלפי העניינים. התנקשויות, מבצעים נועזים ומעשי חבלה שעשתה המחתרת הדנית כנגד הגרמנים הביאו להחמרה בדיכוי הנאצי של דנמרק ובספטמבר של אותה שנה ניתנה הפקודה הגרמנית לשלוח את 8,000 יהודי דנמרק למחנות הריכוז. אז החלו המלך, המחתרת הדנית ורבים בדנמרק לחפש דרכים להבריח את היהודים "שלהם" מאימת הגרמנים.

מכאן התגייס העם הדני כולו למבצע הירואי וייחודי באירופה של אותם ימים, להצלת כל יהודי דנמרק מציפורני הצבא הגרמני ויחידות ה-SS הלוטשות עיניים ליהודים הדנים. למבצע ההירואי הזה קרא סופר יצירתי לאחר מכן "קנוניה של הגינות" והוא אכן צדק. המלך, המחתרת הדנית, הכנסייה על כמריה, שוטרים ורופאים, אינטלקטואלים ואזרחים פשוטים - דומה שכולם מצאו דרכים יצירתיות ונועזות, לסייע להברחת היהודים מהמדינה הכבושה.

היהודים הגיעו בשלל דרכים ובסתר לכפרי הדייגים שבצפון דנמרק. בתוך מספר ימים הם הוברחו באלפיהם בסירות דיג אל שוודיה הנייטרלית. נייטרלית משמעותה היא ששוודיה לא התחברה עם אף צד במלחמה. הדייגים הדנים האמיצים סיכנו את נפשם, מי תמורת כסף ומי באנושיות פשוטה, והבריחו רבים מהם בסירות שלהם לשוודיה. התקווה הייתה שבניגוד לדנמרק, שהייתה נייטרלית גם היא אך נכבשה על ידי היטלר, היטלר לא יכבוש את שוודיה והיהודים שיברחו אליה יהיו מוגנים. זה אגב מה שקרה בסוף. גם אם היה כובש אותה בשלב מסוים, הצבא הגרמני לא הגיע לשוודיה והיהודים בה ניצלו.

במהלך אותו לילה הבריחו הדנים מכפרים שונים בצפון דנמרק, כמו הכפר סנקרסטן למשל, את מרבית היהודים הדנים אל חופי המבטחים של שוודיה. הדנים ודיפלומט גרמני שסייע להם סיכמו עם השוודים מראש והאחרונים הסכימו לכך וקיבלו את היהודים ברצון. כ-500 יהודים נלכדו בכל זאת בידי הגסטפו. הממשלה הדנית לחצה ודרשה שיטופלו בכבוד ואף שהם הועברו למחנה הריכוז טרזיינשטט בצ'כיה, גם שם המשיכה ממשלת דנמרק לדאוג להם ולעקוב אחרי מצבם. הדנים שלחו להם חבילות, עם מזון ותרופות, וכך הצליחו להביא לכך שמרביתם ניצלו בסוף המלחמה.

לאחר המלחמה הוכרזו המחתרת הדנית, המלך הדני כריסטיאן העשירי ובעצם העם הדני כולו כחסידי אומות העולם. אמנם היו מי ששיתפו פעולה עם הגרמנים, מקרב אזרחי דנמרק, אבל את החשבון לא הגישו להם מעולם.


הנה סיפור הצלתם של יהודי דנמרק (בעברית):

https://youtu.be/0Buw3n4Gkgg


שיר על המלך האמיץ והטלאי הצהוב (מתורגם):

https://youtu.be/xHFH8XsmhPM


וכתבת טלוויזיה על ההבדלים בין אז להיום (עברית):

https://youtu.be/ncKpiSDIJ7k
מי הייתה "אם מאה הילדים"?



הכל החל כשניצולת שואה שבורה הגיעה בתום מלחמת העולם השנייה לבית הוועד היהודי בעיר קראקוב שבפולין. באחד מחדרי הבניין, שאיכלס ניצולים מיואשים שבאו לחפש האם שרד מישהו ממשפחתם, נתקלה האישה בכמה עשרות יתומים שניצלו מציפורני הנאצים. הם לבשו בגדים בלויים, רובם התנהגו כנוצרים אדוקים וחלקם אף נהגו באנטישמיות. ניכר היה שאין להם איש בעולם.

זה היה הרגע שבו התחיל מסע חייה החדש של לנה קיכלר. היא שרדה את השואה, אך איבדה את כל משפחתה בזוועות שעשו הנאצים. ועתה, בשיא הייאוש של אחרי המלחמה, היא החליטה החלטה נאצלת. היא תקדיש את חייה לאותם ילדים, שאליהם יצטרפו עוד רבים, ותגדל אותם כאם.

לנה הקימה להם בית בעיר הקיט ההררית זקפונה והייתה בשבילם דמות אוהבת ומחנכת. את בית היתומים היא ניהלה ברוח משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק, שראתה בו מורה רוחני. אך לא זו בלבד שהיא הקדישה את שארית חייה לילדים היהודיים שמצאה - היא המשיכה לאמץ ולחפש עוד ועוד ילדים יהודים שגודלו והוסתרו על ידי נוצרים טובים, או במרתפי המנזרים שהגנו עליהם מהנאצים.

משהגיע המעון שלה למאה ילדים, היא החליטה שלטובת עתידם עליה להוציא אותם מפולין. היא עברה עם כולם לצרפת ומשהוקמה מדינת ישראל, היא העלתה את כולם איתה לארץ. במדינת ישראל דאגה לנה קיכלר לשלב את כולם במוסדות חינוך ובמשפחות אומנות, בעיקר בקיבוצים כמו צרעה ושילר, והצליחה לשוב ולהקים גם משפחה משלה.


הנה לנה קיכלר מספרת על ספרה "מאה ילדים שלי" בקדימון של הסרט הדוקומנטרי "מאה ילדים שלי" שנעשה עליה:

https://youtu.be/6h2dJ-pqR6U


מונולוג שכתבה לנה קיכלר בספר "100 ילדים שלי" מתוך טקס יום השואה בבית ספר בישראל:

https://youtu.be/6t9BpydV95o
מה עשה אוסקר שינדלר למען היהודים?



חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.

בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.

וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.

שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".

לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.

לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".


הנה סקירה נהדרת של הסרט המופלא שנעשה עליו:

https://youtu.be/HNaqnTlRrx4


קדימון מהסרט "רשימת שינדלר":

http://youtu.be/W74jGQ-CDTE


הווידוי של שינדלר בסרט (השחקן ליאם ניסן), על צערו שלא הציל יותר (מתורגם):

https://youtu.be/0hQkUPcwKN0


זיכרונות של ניצול שינדלר (עברית):

https://youtu.be/xbBDFk6zsWg


עדות של ניצולה של אוסקר שינדלר (עברית):

http://youtu.be/ADqrZKhqKmo


סיפור קברו של שינדלר בירושלים (עברית):

http://youtu.be/SD1aUP9qLG0


המפעל של שינדלר, בו עבדו וניצלו היהודים "שלו", הוא היום מוזיאון:

https://youtu.be/6rmcTS77hSE


ומצגת וידאו על אוסקר שינדלר:

https://youtu.be/ZCHJgvK8GaU
מי היה הרוקח הפולני שהציל יהודים בגטו?



אחד הסיפורים המיוחדים של הצלת יהודים בשואה התרחש בבית המרקחת של הרוקח הפולני תאדֶאּוש ּפנקיֶיביץ' (Apteka Pod orłem) שבעיר קרקוב. סיפורו של בית המרקחת הזה שבגטו הוא ההוכחה לכך שגם בלב האימה האנטישמית הכי גדולה נמצאו אנשים עם לב ענק שהסתכנו סכנה ענקית, רק כדי להציל יהודים.

בית המרקחת של ּפנקייביץ' ממוקם בכיכר זגודי, שהייתה בתוך שטח הגטו. הוא זכה לכינוי "בית המרקחת מתחת לנשר" (Apteka Pod orłem). כאן הציל האיש בתקופת השואה יהודים רבים שסבלו ממחלות קשות.

בית המרקחת של תדאוש פנקיֶיביץ' שכן ממש מול "כיכר השילוחים", האומשלגפלאץ של גטו קרקוב, ממנה נשלחו היהודים מהגטו אל מחנות ההשמדה.

במהלך המלחמה הוא ניהל יומן בו תיעד את הזוועות שראה בגטו ואת הגירושים מהגטו, שהתקיימו ממש ממול לבית המרקחת שלו. על בסיס היומן הזה הוא פרסם לימים את ספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב".

תחת עינו הבולשת של המשטר הנאצי הוא עזר להם על ידי כך שלצד תרופות ומזון לגטו, הוא הבריח גם עיתוני מחתרת, מכשירי רדיו ועיתונים, שאותם מכר במחירי הפסד או חילק בחינם לנצרכים.

פנקיֶיביץ' גם נהג, ככל הידוע, להבריח מסמכי שהייה ותעודות, צבעים לשיער שיצילו זקנים ששיערם הלבין מזקנה ותכשירים שיסייעו למי שהיו חיוורים ממחלות וחולשה להיראות בריאים וחיוניים, כך שיעברו את הסלקציות.

בבית המרקחת שבפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), כיכר השילוחים, יש היום מוזיאון קטן. זהו "המוזיאון ליהדות קרקוב", שבו מוצג סיפור הקהילה היהודית של קרקוב בשואה. המוזיאון מנציח את התקופה ומציג גם את מעשי הגבורה של פנקייביץ', שהציל יהודים רבים והוכרז לאחר המלחמה כ"חסיד אומות העולם".

מעבר לכביש, ניצבת בכיכר השילוחים, שהיןך נקראת "כיכר הגטאות", אנדרטת הזיכרון עם 69 הכיסאות בגבהים שונים. היא נוצרה בהשראת עדותו הספרותית של פנקיֶיביץ' על האירועים שהתרחשו בכיכר הזו בימים השחורים של השואה.


הנה מצגת וידאו של המקום:

https://youtu.be/FP9F_aqgFV0


סרטון פולני על "בית המרקחת שמתחת לנשר":

https://youtu.be/8HT6pPEl_gs


כך נראה המקום היום:

https://youtu.be/_2ZXcog6mJw


ותמונות של המקום שבו הסתכן רוקח אמיץ למען אחרים:

https://youtu.be/RfoCKDcfhOc
איך סיפר "יומנה של אנה פרנק" את השואה לעולם?



מלחמת העולם השנייה והילדה היהודיה אנה פרנק מוצאת את עצמה מסתתרת במשך שנים בעליית גג נסתרת, ביחד עם משפחתה, מפני הנאצים.

במהלך התקופה הזו, זמן כל כך קשה לה ולמשפחתה, אנה פרנק כותבת יומן מרגש ואישי, על כל מה שעובר עליה, על משפחתה ועל המשפחה המסתתרת איתם, על מחשבותיה, אהבתה לנער מהמשפחה השנייה ועל רגשותיה כנערה מתבגרת בצל האימה הגדולה.

יום אחד, אחרי שנתפסו בידי הנאצים הועברו המסתתרים למחנות הריכוז. אנה פרנק נספתה בשואה, לאחר שחלתה בטיפוס במחנה הריכוז ברגן בלזן, בחודש מרץ 1945.

כשחזר אביה בתום המלחמה, לאחר ששרד אותה, אל הבית שבו הסתתרו הוא ומשפחתו, הוא מצא בין החפצים הזרוקים על הארץ את יומנה של אנה. הוא פרסם אותו ו"היומן של אנה פרנק" הפך לאחד הספרים האהובים והמיוחדים בעולם, עדות נבונה ובוגרת של חוויות היהודים המסתתרים בשואה מהזווית האישית של נערה צעירה ומלאת חיים.

כך הפך יומנה של הנערה היהודיה והאלמונית מאמסטרדם בירת הולנד, למסמך המפורסם והנקרא ביותר מתקופת השואה.


הנה תולדות חייה ומותה של אנה פרנק (עברית):

https://youtu.be/r2h4xobj-yw


הסיפור שלה (מתורגם):

http://youtu.be/m4GslaaqYjg


על יומנה של אנה פרנק (עברית):

https://youtu.be/Iqk7-HiQXyE


סרטון נדיר בו נראית אנה פרנק עצמה, בסרטון חתונה של שכנים, כשהיא מנופפת לשלום מהחלון:

http://youtu.be/4hvtXuO5GzU


סרטון נוסף וארוך יותר, בו רואים את אנה פרנק לפני המלחמה:

http://youtu.be/HPUxjgo5LPE


וסיפורה של אנה פרנק, באנימציה קצרה באנגלית:

http://youtu.be/yLSvdEUA2wI
מה היו בורות המוות הנאציים בשואה?



בורות ההריגה, או בורות המוות (Murder pits) בשואה, היו שיטה של רצח המונים, בה השתמשו החיילים הנאצים בתחילת ההשמדה של היהודים במלחמת העולם השנייה. ביערות שליד ה"שטייטלים", הכפרים היהודיים בפולין למשל, חוסלו קהילות שלמות בירי פרוע של חיילי עם כובש ובהמי.

גם לאחר מכן שימשה השיטה לרציחות המוניות אף יותר של יהודים. זה היה בזמן כיבוש מזרח אירופה, עם פלישת הוורמאכט, הצבא הגרמני, אל מזרח היבשת, ב"מבצע ברברוסה".

בשטחים הללו, למשל, בורות המוות הללו היו לא פעם בורות ענק שנחפרו בידי הסובייטים, לאיחסון מיכלי דלק עוד לפני הפלישה הנאצית. הגרמנים השתמשו בבורות הללו לרצח של מאות אלפי יהודים. הם ירו בהם על שפת הבור והמתים נפלו היישר אל תוכו. קצר ויעיל. היעילות הגרמנית בשיאה.

בין בורות המוות העצומים הללו היו פונאר, ששימש לרצח יהודי וילנה; הפורט התשיעי שבו רצחו את יהודי קובנה ובאבי יאר, בו נרצחו יהודי קייב וסביבתה.

כמיליון וחצי יהודים רצחו היהודים כך. תושבי הסביבה לא פעם התגוררו עשרות מטרים בלבד מבורות המוות הללו והם שמעו את רעש מכונות היריה והריחו היטב.

בורות הקטל כשיטת השמדה לא הוחלפו כי הנאצים ריחמו על מישהו. לאחר תקופה בה נרצחו כך כרבע מכלל הנרצחים בשואה, לאחר שהחיילים היורים סבלו מהפרעות נפשיות בשל העיסוק היומיומי ברצח פרוע של המונים וקציני המפקדות התלוננו על כמות התחמושת שצורך הרצח ההמוני, הנאצים החליטו להחליפו בתאי הגזים.

כיום נעלמו בורות הרצח באדמת היערות. הבורות הגדולים של מזרח אירופה הם פארקים גדולים, שבעיקר היהודים מרגישים בעצב גדול להיות בהם. במקרה הטוב ניצבת בהם אנדרטה המזכירה את האימה שהתרחשה כאן במלחמת העולם השנייה.


הנה סיפור ההשמדה בבורות המוות בזמן "מבצע ברברוסה":

https://youtu.be/Y7pSDy7TzyU


עדות של ניצול מבור המוות בראדון (עברית):

https://youtu.be/rsrBDyNzTdo


והאובדן העצום של ילד שניצל מבור מוות בו נרצחו בני משפחתו (עברית):

https://youtu.be/o0m4etngsCw
מיהו המתאגרף ויקטור פרץ שנרצח בשואה?



הסיפור הזה כל כך לא אופייני לתדמית האופיינית של היהודי הגלותי, שכל כך התרגלנו להכיר, שחייבים ללמד אותו בבתי הספר. מורים לספורט צריכים לשנן אותו לתלמידיהם ומאמני איגרוף - לספר עליו לצעירים שרק מתחילים להתאגרף.

בסיפור הזה יש את אלוף העולם באיגרוף, צעיר יהודי ששמו ויקטור פרץ (Victor Perez). מי שיזכה לכינוי "יונג", שפירושו צעיר, נולד בטוניסיה והיגר לצרפת בגיל צעיר. בגיל 20 הוא זוכה באליפות צרפת לאיגרוף במשקל זבוב, אחרי שהביס את האלוף הקודם בנוק אאוט. עוד בטרם מלאו לו 21 הוא היה לאלוף העולם באיגרוף - אלוף העולם הכי צעיר בהיסטוריה.

לאחר שנה הוא מובס על ידי בראון האנגלי, משמין מעט ועולה למשקל תרנגול. הוא ממשיך להתאגרף ומגיע להישגים רבים. כשהוא פורש מאיגרוף, בגיל 27, מחזיק אלוף העולם היהודי הראשון, ויקטור פרץ, בשיא של 92 ניצחונות, מהם 28 בנוק-אאוט!

לרוע מזלו, נמצא פרץ בפאריס בעת הכיבוש הנאצי. אבל גם למי שהיה האלוף העולמי הצעיר בהיסטוריה של האיגרוף, איש לא עושה הנחות. הוא נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ ובאופן לא מפתיע, גם שם, בתור אסיר יהודי, הוא חוזר להתאגרף. מפקד המחנה הנאצי החליט לקיים תחרויות ראווה בין האסירים המתאגרפים.

אלא שפרץ התבלט די מהר כבעל יכולות לוחמה שלא יאומנו. די מהר הוא הפך למתאגרף שעשוע לקצינים הנאציים, שהחזיקו כל אחד מתאגרף משלו מקרב האסירים, לא רק היהודים. פרץ התאגרף בתחרויות הראווה הללו במחנה וכך הצליח לשרוד. בזכות האיגרוף הוא הצליח לסייע לחבריו למחנה במשך זמן רב, במזון ובהטבות שאותן קיבל מהקצין "שלו". הוא ניצח ביותר מ-100 קרבות אגרוף במחנה וזכה בקרב הנאצים לשם נדיר, של יהודי חזק ומתאגרף אלוף.

כשהנאצים ברחו מהצבא הרוסי המתקרב, הם הוציאו את היהודים לצעדות המוות. בצעדות אלה צעדו היהודים ללא אוכל ושתייה למרחקים של עשרות רבות של קילומטרים בכל יום. רבים מהם קרסו מחולשה ומרעב קיצוני. כל זאת בזמן שהחיילים הנאציים שצועדים איתם אוכלים ושותים כרצונם. במהלך הצעדה מאושוויץ אל גרמניה, העיז פרץ האמיץ וחמק מהצעדה, כדי לחפש אוכל במבנה סמוך לדרך שבה צעדו. כשמצא מעט אוכל הוא החליט להביאו לחבריו ולהתחלק עימם. אך כשחזר עם שק האוכל לשורה, הבחין בו חייל נאצי ופרץ נורה למוות.

כך נרצח אלוף העולם הצעיר בתולדות האיגרוף, כי רצה לאכול ולהביא מזון לחבריו. גופתו הושארה מוטלת לצד הדרך וכך גם סיפורו המדהים, שנעלם למשך שנים רבות. זה קרה בינואר 1945, זמן קצר לפני שהמלחמה הסתיימה בתבוסה נאצית מלאה. יעברו עוד שנים רבות עד שיסופר סיפורו המופלא של גדול המתאגרפים היהודיים, שרדן בלתי נלאה, חבר טוב ואיש אמיץ במיוחד.


הנה סיפורו של ויקטור פרץ (עברית):

https://youtu.be/tRSMtSEN3d0


קדימון של הסרט שנעשה עליו (עברית):

https://youtu.be/QfPdv0zWPoU


סיפור חייו מהחינוכית (עברית):

https://youtu.be/yWVBIZuBaOQ?t=1m51s&end=8m21s?long=yes


והעיתונאי נוח קליגר שהיה איתו במחנה מספר (עברית):

https://youtu.be/fMkMz8aKIyg?long=yes
מהו קן הנשרים של היטלר?



"קן הנשרים" (Eagle's nest) הוא בית הבנוי על הר בגובה של כמעט שני קילמוטרים. הנוף המהמם הנשקף ממנו לא מרמז על האיש שקיבל את המקום ליום הולדתו. זהו מה שהיה בית הנופש של אדולף היטלר באוברזלצברג, השוכן בסמוך לעיירה בֶּרכטֶסגאדֶן שבמדינת בוואריה בדרום-מזרח גרמניה.

המקום הוקם על ידי מרטין בורמן לכבוד יום הולדתו ה-50 של הדיקטטור הנאצי. הוא עצמו ביקר בו פעמים ספורות ולתקופות קצרות מאד. בקן הנשרים, שהיה מיועד להיות בית אירוח לדיפלומטים, אירח הצורר במהלך מלחמת העולם השנייה דיקטטורים ובכירים במשטר הנאצי, אבל לעיתים רחוקות. לאחר הכיבוש, הכוחות האמריקניים מצאו במקום בעיקר אלבומים פרטיים של הרודן הנאצי.

את הכינוי "קן הנשרים", לבית הקיט של היטלר, נתנו אנשי הכוחות האמריקנים שכבשו את המקום ללא קרב, בסוף מלחמת העולם השנייה.


הנה סרטון עם הסבר על קן הנשרים (עברית):

https://youtu.be/HkJaZ1CPvuA?end=98

הנוף הנשקף מקן הנשרים (ללא מילים):

http://youtu.be/aTfCVz9GvW0


קן הנשרים - אז והיום:

https://youtu.be/t_EnNCFisMk


והיטלר עצמו בברגהוף, מעונו הפרטי שהיה סמוך לקן הנשרים:

http://youtu.be/oLaMmEFm7Fo
מי הילדה שסיפרה את סיפור הגטו?



היא הייתה ילדה יהודיה בת 14, שחיה את הימים הקשים של גטו לודג' בשנת 1944. קראו לה רבקה ליפשיץ וכמו שאנה פרנק סיפרה ביומנה המפורסם על המסתור המשפחתי שבו שהתה, רבקה תיעדה בצורה גלויה וכואבת את חיי הגטו שבו סבלה עם משפחתה, את הסבל והרעב והמשלוחים שלקחו בכל יום עוד אנשים שהכירה ואהבה, את אובדן משפחתה הקרובה ומצד שני את גאוותה היהודית.

רבקה נלקחה ביחד עם בנות דודה למחנה הריכוז והצליחה לשרוד את השואה. היומן האבוד נמצא ליד המשרפות על ידי רופאה רוסית מהכוח המשחרר של אושוויץ. וכך, בתום המלחמה איבדו בנות הדוד, ששרדו גם הן, את הקשר איתה. אחת מהן ביקרה אותה בבית החולים של מחנה הריכוז, ממש עם השחרור והסבירו לה שהיא גוססת. אלא שהיומן שלה ועדויות רוסיות העידו 60 שנה לאחר מכן, שאולי היא שרדה. וכך הפך היומן למזכרת ולעדות על נערה חכמה וחרוצה שתיעדה את חיי הגטו ושגורלה לא נודע מעולם - האם חיה או מתה?


הנה כתבה שנעשתה על החזרת היומן לקרובות משפחתה של רבקה (עברית):

https://youtu.be/AXloJFMRFTI


וסיפור היומן המופלא של רבקה ליפשיץ (מתורגם):

https://youtu.be/jmY6vA9hEh0?long=yes


מה האימה במדרגות המוות שבמחנה הריכוז מאוטהאוזן?



מחנה הריכוז מַאוּטהַאוּזֶן (Mauthausen) היה מחנה ריכוז ועבודה, שנבנה ליד מחצבות גרניט גדולות, בדגש על מחצבת הגרניט וינר-גראבן.

כמו בכל מחנות הריכוז, גם כאן ריכזו הנאצים את האסירים, במיוחד את היהודים. מכאן הם הועברו ל"ייעודם" במלחמה, מי לעבודה במכרות ומי לתאי הגזים.

במחנה בולטות מדרגות המוות (Death stairs). עליהן הוכרחו האסירים לעלות ולרדת לאורך כל היום, אל וממחצבת אבני הגרניט הגדולה. בשלב מסוים, כשלא היה טעם בחציבה בשל התקדמות הצבא הרוסי אל המחנה, הם הוכרחו לעלות ולרדת הלוך ושוב במשך כל היום במדרגות, כשבידיהם אבנים כבדות ובלי שום מטרה. הכוונה הבלתי מוסתרת של אנשי האס אס הנאצים ומפקדי המחנה הייתה להביא אותם למוות מתשישות ובדרך כלל הם הצליחו.

מחנה הריכוז הגדול הוקם ב-1938 באוסטריה עילית, בסמוך לעיירה מאוטהאוזן. עם המלחמה הוקמו בו המון מחנות משנה. זה התחיל ממחנה גוזן, אחריו גוזן II, שהיה למחנה ריכוז מאולתר עד תום המלחמה וגוזן III, שנבנה על תשתית של מפעל ישן. בשיאו הקיפו את מאוטהאוזן כ-100 מחנות עבודה וריכוז. מאז המלחמה שוטחו מרבית מחנות המשנה ועם השנים נבנו על שרידיהם שכונות מגורים.

מספר הנרצחים במחנות מאוטהאוזן, גוזן והשאר עבר ככל הנראה את ה-300 אלף.

מאוטהאוזן הוקם בתחילה עבור עבריינים ופושעים פליליים. ב-1939 הוא הוסב למחנה עבודה בכפייה ולכליאת אסירים פוליטיים, בעיקר מתנגדי הנאציזם. עם התקדמות המלחמה השתנה ייעודו, או שלא נותרו מתנגדים פוליטיים רבים. הוא קלט יותר ויותר שבויי מלחמה, בעיקר קצינים סובייטים. מ-1944 הביאו הנאצים אליו המוני יהודים, בעיקר מקהילות הונגריה והולנד ויהודים ממחנות אושוויץ וברגן-בלזן.

לקראת סוף המלחמה הצפיפות במחנה הייתה כה גדולה, עד שמספר האסירים שישנו בכל מיטה (שיועדה לאדם אחד) היה ארבעה.

לאחר פינוי מחנה אושוויץ עבר למאוטהאוזן מי שנודע כ"מלאך המוות הנאצי", הרופא פושע המלחמה מנגלה. בחודש מאי 1945, אחרי שהצבא האמריקאי שחרר גם את מחנות הריכוז מאוטהאוזן וגוזן, נעלמו עקבותיו של מנגלה. לימים הסתבר שהוא התיישב בדרום אמריקה ומת שם.


על מחנה הריכוז הנאצי מאוטהאוזן (עברית):

https://youtu.be/xW9hNuFZ6uQ


סיפורו של המחנה והאכזריות שבו (עברית):

https://youtu.be/kHQ96dq8ncI


ו"שיר השירים", מתוך יצירתו הנוגעת בשם זה של המלחין היווני הנודע תיאודורקיס, על משורר המחפש את אהובתו שבמחנה (עברית):

https://youtu.be/xIpfSclj6A4
איך הוקמה מדינת ישראל?



לאחר שבתאריך כ"ט בנובמבר התקבלה החלטה של ארגון האומות המאוחדות על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, לצד מדינה ערבית, התנגדו הערבים לכך.

כמעט מיד החלו פעולות כנגד יהודי ארץ ישראל והאווירה בארץ הייתה של כמעט מלחמה.

דויד בן גוריון, מנהיג היישוב היהודי בארץ ישראל, הכריז על הקמתה של מדינת ישראל בה' באייר תש"ח ובתגובה ערבית מיידית החלו כוחותיה להילחם במדינה הצעירה.

במלחמת העצמאות של מדינת ישראל הצעירה, כנגד המדינות והכנופיות הערביות שהתנגדו לה, ניצחה המדינה הקטנה וחסרת האמצעים ומאז הפכה לאחד הפלאים המדיניים הגדולים בתבל.


הנה קצת על נפלאות מדינת ישראל (עברית):

https://youtu.be/9G7lKaa5UNo


על סיפור הקמתה של מדינת ישראל (עברית):

http://youtu.be/_YvbzN18gME


סרטון על הצבעת האו"ם בכ"ט בנובמבר (עברית):

http://youtu.be/SoZ0RTdWTDo


הכרזת מדינת ישראל (עברית):

http://youtu.be/VlOGvqSSekc


התוצאה המופלאה - מדינת ישראל:

https://youtu.be/AoizSL-TEJQ


וקפיצות הזמן של התפתחות ישראל:

https://youtu.be/uKQqExx8wsk
מה זה מחנה ריכוז?



כשהנאצים בגרמניה החליטו להשמיד את העם היהודי הם נתנו הוראה להתחיל ולהרוג יהודים. מספרי האנשים שהוצאו להורג בידי הנאצים היו עצומים. הנאצים החלו לגלות שנגרמו הרבה קשיים נפשיים למוציאים להורג, הן מקרב החיילים הגרמנים והן ממשתפי הפעולה מהעמים ששיתפו עימם פעולה בהשמדה. לכן הם קיבלו החלטה איומה לרכז את היהודים במחנות ריכוז ומשם להוציאם למחנות השמדה.

מחנות הריכוז היו מקומות נוראים שבהם חיו היהודים ועוד אנשים שהנאצים רצו לחסל, בתנאים איומים של רעב, מחלות, התעללות מתמדת וחוסר-תקווה.

מחנות הריכוז אפשרו לנאצים לרכז את האנשים, במיוחד יהודים, שהתכוונו להעביר להשמדה בתאי הגזים. הם היו חלק מהמערכת שנועדה להקל עליהם את המלאכה השטנית.

מחנות ריכוז לא היו המצאה נאצית. גם אם היו נדירים בהיסטוריה, בתקופות שלפני היטלר ובוודאי לא בהיקפים של מחנות הריכוז הנאציים, היו כבר כאלו בהיסטוריה. כבר בימי יוון העתיקה סיפרו עדויות מטבח פרספוליס על הזעזוע של אלכסנדר הגדול, אלכסנדר מוקדון שמצא בפרס מחנה ריכוז לשבויים יווניים. בהחלטה נדירה אצלו, הוא הורה והביא לביזה ולטבח קשה בתושבי העיר הפרסית הזו שאך כבש.


תמונות ללא מילים ממחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:

http://youtu.be/rjv6Mash7uM


עדות על החיים במחנה (עברית):

https://youtu.be/o_u88f1lrEM


ניצול שואה מספר בעברית על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):

https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU


וניצולת שואה מספרת על החיים הקשים של היום יום במחנה הריכוז (עברית):

https://youtu.be/xV6p2JmxzKk
מה היו צעדות המוות בשואה?



בשנת 1945, לקראת תום המלחמה ורגע לפני התבוסה הנאצית, החיילים הנאצים ברחו מהצבא הרוסי המתקרב. עם חיסול מחנות הריכוז וההשמדה, ארגן הגסטפו בריחה. חיילי הגסטפו שפעלו, הוציאו את היהודים שהצליחו לשרוד עד הסוף, אל צעדות המוות (Death marches).

שיא החורף, קור כלבים, בכל יום 25 קילומטר. בצעדות אלה צעדו היהודים ללא אוכל ושתייה. כדי לשתות ליקקו הניצולים את השלג. רק להחזיק מעמד.

כך הלכו למרחקים של עשרות רבות של קילומטרים בכל יום. רבים מהם קרסו, מחולשה ומרעב קיצוני, כל זאת בזמן שהחיילים הנאציים שצועדים איתם אוכלים ושותים כרצונם. הנאצים לא הסתירו מהם את העובדה שלצעדות הללו אין מטרה גיאוגרפית בשבילם. רק שימותו.

כך צעדו שיירות האסירים בצעדות המוות האימתניות, למרחקים גדולים, תחת שמירה ופגיעה כבדה של הגסטפו ובתנאים לא-אנושיים.

באחת מצעדות המוות הללו נרצח מי שהיה באותה תקופה אלוף העולם הצעיר בתולדות האיגרוף, המתאגרף היהודי ויקטור פרץ. הוא נורה על ידי חייל נאצי, לאחר שחמק מהטור והביא לחבריו הצועדים מזון שראה ליד הדרך.


הנה סיפור מצעדי המוות מפי הניצולות (עברית):

https://youtu.be/EHLQNEwoBzw


על צעדת המוות הראשונה של יהודי חלם, בשנת 1939, הרבה לפני הפתרון הסופי (עברית):

https://youtu.be/MTmN-VXmhKc


ועדויות ניצולים על צעדות המוות (עברית):

https://youtu.be/4et9HkQZVOM?long=yes
מי היה המרגל שהתנדב למאסר באושוויץ?
איך הצילו מנהל גן חיות ואשתו מאות יהודים בשואה?
למה שפטו את אייכמן בישראל?
מיהי "הילדה באדום"?
מהי הבנאליות של הרוע?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.