» «
סטריאו
מהם סטריאו ומונו?



מאז ומתמיד שאפה האוזן האנושית לשמוע מוסיקה מוקלטת מכיוונים שונים בצורה המזכירה את השמיעה הטבעית שבה אנו מקבלים "תמונת צליל מרחבית". המצאת ההקלטה המקורית יצרה את הקלטת ה"מונו", שפירושה הקלטה בערוץ אחד. זה היה הישג אדיר, אך חוויית ההאזנה להקלטות מונו הייתה פשוטה למדי ונשמעה לא-טבעית מספיק.

טכנולוגיית הסטריאו (Stereo) אפשרה להקליט להשמיע צלילים בשני ערוצים נפרדים. הקלטת סטריאו מאפשרת להשמיע את המוסיקה בשני רמקולים ולאפשר חווייה מציאותית יותר, שמאפשרת למאזין לחוש כאילו הוא נמצא במקום שבו המוסיקה מנוגנת. כך המוסיקה מוקלטת ומושמעת בשני ערוצים, ערוץ ימין (R) וערוץ שמאל (L). כך מחקה טכנולוגיית הסטריאו את חוש השמיעה אצל האדם.

הקלטת סטריאו הייתה שלב חשוב בהתאמת טכנולוגיית ההקלטה כך שתתאים למנגנון השמיעה האנושי, שבמרכזו שתי אוזניים. כל אוזן מקבלת "תמונת צליל" שונה מהשנייה והמוח משלב ביניהן ויוצר עומק. כך הפכה הקלטת הסטריאו את המוסיקה המושמעת לעשירה ומציאותית מאי-פעם. כך למשל הושמעו כלי הנגינה של תזמורת או להקה בדיוק כפי שהאוזן רגילה לשמוע בקונצרט או הופעה חיה - על פי מקומו של כל נגן וכלי על הבמה.

טכנולוגיית ההקלטה וההשמעה הסטראופונית (Stereophonic) פותחה בשנת 1957 והפכה מאז לטכנולוגיה השלטת. עם השנים פותחו גם ההקלטה הקוודרופונית, שהיא הקלטה ב-4 כיוונים והקלטה הקפית הנקראת 'סראונד', המזוהה בסימון 5.1 או 7.1, לפי מספר הערוצים - 6 או 8 בהתאמה.

הטכנולוגיה של ההקלטה הסטריאופונית פותחה כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. רק בשנות ה-50 היא הוכנסה לשימוש בתעשיית המוסיקה. היא פותחה על ידי אלן דוואר בלומליין מחברת התקליטים EMI וארתור קלר מחברת מעבדות בל.


הנה שיר של הביטלס שבו הגיטרה מתחילה באוזן אחת והבאס מוקלט לאוזן השניה:

https://youtu.be/usNsCeOV4GM


הסבר של הסטריאו משנות ה-50:

https://youtu.be/JBAArsCJGx0


האזינו למטוס שפותח את השיר "Back In The USSR" של הביטלס:

https://youtu.be/lmOnjrES3Qc


הדגמה של הסטריאו "החדשני" לציבור:

https://youtu.be/rqaMiDqE6QQ


חוויית הסטריאו הייתה מהממת. הקשיבו לה:

https://youtu.be/ZZYpPlpD3ow
אוזניות
איך פועלות האוזניות?



אוזניות (Headphones) הן אחד הפלאים הקטנים של העידן המודרני. היכולת להאזין למוסיקה, תכנית רדיו או לצפות בטלוויזיה, מבלי שמפריעים לך ובלא שתפריע בעצמך לסביבה, היא מהקסמים שמציעה הטכנולוגיה. דומה שהתרגלנו אליהם כבר מזמן, אבל מעניין לדעת כיצד פועלות האוזניות.

באוזניות יש מעין רמקולים קטנים, שנקראים דיאפרגמות. הם מוצמדים באמצעות קשת האוזניות אל האוזניים. כך מובטח שהמאזין יקבל את מרבית הצלילים. ההצמדה לאוזן מאפשרת להשמיע את הקולות בעוצמה נמוכה, שכבר היא לכשעצמה לא מפריעה לסביבה. אפשר לראות את זה היטב באוזניות כפתור, הנכנסות לאוזן וכמעט ולא מפריעות לנוכחים מסביב. באוזניות גדולות ואיכותיות יותר נוסף עוד רובד של אטימה, באמצעות כריות המקיפות את האוזן ומונעות מעבר של צלילים פנימה לאוזן והחוצה לסביבה. יש אוזניות הדורשות הגברה כדי להגיע לאיכות ועוצמת צליל משובחות יותר.

כמובן שהאוזניות לא משמשות רק תחליף איכותי וזול יחסית לרמקולים איכותיים, אלא גם אמצעי להאזנה פרטית, ללא הפרעות בשני הכיוונים, לא לסביבה ולא מהסביבה, לחובבי מוסיקה שרוצים ליהנות מחוויית שמע איכותית, מבלי להפריע לסביבתם.

איך אנו שומעים דברים שונים באוזן ימין ובאוזן שמאל? - זהו הסטריאו ולמי שלא שם לב, גם הרמקולים מנגנים תוכן שונה לכל צד. באוזניות עובר המידע דרך התקע שבקצה הכבל. התקע של האוזניות מפוצל לשלושה אזורים, המופרדים ביניהם בפסים שחורים. שני אזורים מעבירים את המידע לכל אחד מהצדדים של הסטריאו, ימין ושמאל, בעוד השלישי הוא המינוס המשותף לשני הצדדים. כך אנו נהנים מחווייה עשירה של האזנה בסטריאו, שמרגישה הרבה יותר רחבה ומציאותית מאשר האזנה במונו, שבה המוסיקה נדמה שמגיעה מקדימה וממקום אחד.


כך פועלות האוזניות:

http://youtu.be/1eCLzwlc_wM


הנה הסבר מקיף על פעולת האוזניות והחלקים שלהן:

http://youtu.be/_W2z-ikIgM0


אוזניות איכות לעתים מצוידות במערכת סינון רעשים בשיטת הפאזה ההפוכה:

http://youtu.be/NpPgN-WPdqU
וידאו
איך צפו פעם בווידאו?



פעם, כשהאינטרנט עוד לא היה קיים, ראינו סרטים בצורה קצת משונה. היו קלטות שעליהן היו מקליטים סרטים ותכניות מהטלוויזיה. אם רצינו לראות סרטים "מבוקשים" או "חדשים" היינו הולכים לספריית הוידאו המקומית ושוכרים את הקלטות עם הסרטים ל-24 שעות. אחרי שרואים את הסרט, חייבים להחזיר אותו לאחור ("להריץ אחורה") אחרת בספריית הוידאו היו נותנים קנס..

אחר כך באו תקליטורי ה-DVD ואחריהם האינטרנט ואז הכל השתנה..


הנה סרטון על ספריות הוידאו של פעם:

http://youtu.be/26eQ3QpNB6Q
שירים
איך מקליטים שיר?



לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר ולאט לאט בונים מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.

קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.

אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.


הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:

http://youtu.be/7BxNeryN6WY


הנה סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:

https://youtu.be/E6BxAtc5cd0


כך תוכלו להקליט שירים אונליין:

https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk


וכך תוכלו ממש לעשות דברים משוכללים בפרימיום של תוכנת ujam:

https://youtu.be/98mF6BfS4DQ


וכך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:

https://youtu.be/qYT7pDuMj-4

אודיו

אפקט קולי
מהם האפקטים הקוליים בקולנוע?



אפקטים קוליים הם צלילים שמוקלטים ומשולבים בסרט, כדי לחזק ולהדגיש את תוכנו של הסרט ואת המתרחש בו. מטרת האפקטים הקוליים היא לחזק את ההשפעה של אירועי הסרט על הצופים. את האפקטים הקוליים עבור הסרטים מקליטים במיוחד באולפני פולי שבהם אמני פולי מומחים מקליטים צלילים שונים, בעזרת חומרים שיוצרים רעשים דומים לאלה שנדרשים בסרט. בסרטים בעלי תקציב קטן יותר משתמשים בספריות אפקטים שבהן מוקלטים מאגרי ענק של קבצי סאונד למחשב. קבצים אלה כוללים צלילי יריות למשל, רעשי התנגשות מכוניות, מכות אגרוף וכדומה..

כיום משמשים האפקטים הקוליים גם בצילומי סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב וכדומה.

המונח "אפקטים קוליים" נולד בתקופה של ימי הרדיו המוקדמים, עת הקליטו אפקטים כאלה בשביל פרסומות, תכניות ו"תסכיתים" - מעין הצגות או סרטים ללא תמונה. בתכניות רדיו אלה נדרשו כל מיני רעשים שידגימו את הקולות והפעולות שמתרחשים בסיפור או יחזקו את המשמעות וההשפעה של התכנית על המאזינים.


כך מכוניות צעצוע נעזרות בסאונד אפקטס כדי להיראות ממש אמיתיות:

https://youtu.be/DapPl0lD_9s


הנה עריכת האפקטים הקוליים הכל כך חשובים בסרט "אווטאר":

https://youtu.be/dIvreFpxRUc


הנה סרטון שמספר על הקלטת האפקטים הקוליים לסרט "אינדיאנה ג'ונס":

http://youtu.be/YWDSFihqyH8


והנה הוספת אפקטים קוליים באמצעות אמנות הפולי:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0
פולי
מיהם אמני פולי בקולנוע?



אמני פולי (Foley) אחראים על עיטוף הסרט בקולות שונים שחשובים למה שרואה הצופה על המסך. אלה מומחים ברמה מאד גבוהה של הכרת אינסוף הסאונדים שסרט צריך, הקלטה בסינכרון מוחלט למה שקורה על המסך, לכל צעד ולכל רעש מותאם צליל, והם בעלי הבנה מעולה של החומרים שנאספו על ידם במהלך השנים, למעין פאלטה של קולות, שהם מספקים להפקות שלהם.

התחום הזה נקרא על שם ג'ק פולי שבשנות ה-20 התחיל לעשות סאונדים כאלה לסרטים. הוא היה כל כך ידוע ומוצלח שכל התחום הזה קיבל את שמו.


הנה אמנות הפוליז:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0


אמני הפולי מציגים את המקצוע ומדגימים:

http://youtu.be/MHAIgJsMoXw


סרטון שמסביר היטב את תולדות אמנות הפולי ואיך היא נולדה:

http://youtu.be/AwBxNj_0B_Y


אמן פולי שעושה קולות לסימס ומשתמש בכלי הנשיפה שבגופו...

http://youtu.be/b8kIVMO8070?t=6s


ואמן פולי עושה שימוש בשמיכות, צעדים ועוד:

http://youtu.be/wx32-L9tJcE


ובאווירה מחויכת, מה היה קורה אם גם לחיים היו מצורפים צלילים מומחזים כאלה:

http://youtu.be/YxPLyp_sISo?t=1s&end=1m20s
פונוגרף
מה היה הפונוגרף?



הפונוגרף היה מכשיר ההקלטה הראשון בהיסטוריה. הוא היה המכשיר הראשון שהביא את המוסיקה להמונים. מרבית מכשירי הפונוגרף הם מתחילת המאה ה-20.

את הפונוגרף המציא אדיסון בשנת 1877. הוא מצא דרך לקבע את קולו על גבי גליל מתכת, על ידי חיבור של שפופרת דיבור (מיקרופון) למחט דקה, שרעד כל פי הדיבור וחרתה קווים על הגליל. כשסובב את הגליל, ניתן היה לשמוע את הצלילים שהוקלטו, דרך מחט שחוברה לרמקול. שיר הילדים המפורסם "למרי יש טלה קטן" היה הראשון שהוקלט כך.

לפני שהחל להפיץ את הפונוגרף, אדיסון עוד הספיק להוסיף כמה שכלולים, כמו שופר גדול שחובר אל הרמקול כדי לחזק את עוצמת הקול, שעווה החליפה את הבדיל שעל הגליל והמנואלה, אותה ידית שסובבה את הגליל, הוחלפה בקפיץ.

אבל זמן לא רב אחר-כך, יצא לשוק הגרמופון שפותח בידי ממציא יהודי גאון בשם אמיל ברלינר. הגרמופון אמנם דמה לפונוגרף, אך הוא עלה עליו כמעט בכל דבר. את הגליל המסורבל החליף התקליט, שהיה מעין דסקית רחבה ושטוחה. התקליט היה הרבה יותר זול לייצור המוני והוא החליף במהירות את הגליל והפונוגרף של אדיסון.


הנה צליליו של פונוגרף עתיק:

https://youtu.be/pJsBmOZuuq4


הנה תולדות הפונוגרף מסוף המאה ה-19:

https://youtu.be/Wmg0BD_rR6Y


בעליו הגאה של פונוגרף:

https://youtu.be/hECqrKxV1h8


ואספן נלהב של פונוגרפים מנגנים:

https://youtu.be/E_tSqgV2_qI
mp3
מהו הקובץ ששינה את מוסיקת הפופ?



מבין הפיתוחים וההמצאות שליוו את דור המידע, נראה שהמצאת ה-mp3 היא המשמחת ביותר לאדם הפשוט. אמנם חוויית השיטוט והבחירה בחנויות התקליטים והדיסקים כמעט ונעלמה, אבל המוסיקה מעולם לא הייתה כה זמינה לכל כך הרבה אנשים. האם זה טוב? - כנראה שכן, על אף שכמו בכל מהפכה, יש גם כאן מי ששילמו עליה ביוקר ויש מי שנאלצו לשנות הרגלים עסקיים ואחרים.

הכל התחיל בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כשצוות חוקרים במכון המחקר פראונהופר שבגרמניה, בראשות מהנדס אלקטרוניקה ומתמטיקאי גרמני בשם קרלהיינץ ברנדנבורג, מצא דרך ליצור אלגוריתם דחיסה שיכווץ קבצי קול לכ-1/12 מהגודל שלהם. זו הייתה מהפכה של ממש, בה הם הצליחו להרחיק את כל הצלילים שאינם בתדרים שבתחום השמע האנושי (בין 1000 ל-5000 הרץ), בידיעה שמרבית מה שהוציאו ממילא לא נשמע לאוזן אנושית. הבדלים קטנים בין צלילים קרובים וצלילים בעוצמה נמוכה יחסית הוקרבו למען מיזעור הקובץ.

קרלהיינץ וחבריו הציעו את הפורמט שפיתחו לתקן ה-MPEG, לצורך כיווץ קול בתעשיית הקולנוע, שם חיפשו פתרונות להפצת סרטים על גבי תקליטורים קומפקטיים אך מוגבלים בנפח המידע שניתן לשמור עליהם. אבל התעשייה בחרה בפורמט אחר והגרמנים נאלצו לחפש במקום אחר.

המקום הזה הלך ותפס אז. קראו לו WWW, האינטרנט בשבילכם, והוא בדיוק פרץ לעולם. אנשי המכון החליטו לקרוא לקובץ שלהם mp3 ולהציעו ליצרני תוכנות המרת צליל ונגני מוסיקה למחשב. לראשונים הציעו להוסיף תמורת תשלום פורמט כיווץ מדהים של שירים, שיהפוך את התוכנות שלהם ללהיטים בקופה. מיצרני תוכנות נגינת אודיו הם אפילו לא ביקשו תשלום, רק הציעו שהתוכנות שלהם יוכלו לנגן קבצי mp3.

התוצאה הייתה לא פחות ממדהימה. עשרות תוכנות המרה אפשרו למשתמשים להמיר מוסיקה לקבצי mp3 וצעירים מכל העולם החלו להמיר אוספים שלמים לקובץ החדש והקומפקטי, שתפס כה מעט על הכונן שלהם.

הצעירים הללו, שבעתיד יוגדרו כדור ה-Y, החלו לשלוח ולשתף שירים אחד עם השני במייל או בהעתקה מכונן לכונן. מכל עבר החלו לצוץ ברשת אתרים להורדת שירים בפורמט החדש. תוכנות נגן כמו winamp ניגנו את השירים ונשמעו מצויין. הן גם אפשרו לנגן פלייליסט, מושג חדש שנוצר ויחליף בהדרגה את האלבום. היתרון הנוסף שהוכנס לקובץ ה-mp3 היה שניתן היה לנגן אותו, תוך כדי ההורדה. המשמעות הייתה שבאינטרנט האיטי של אז, ההמתנה עד שיירד כל הקובץ נחסכה וזה היה פשוט כיף..

ואז המסיבה התפוצצה. האקר שפרץ תוכנת המרות הפיץ את האלגוריתם של הדחיסה ברשת ולשוק התווספו מאות תוכנות חינמיות להמרה ל-mp3. מה שהיה נהר הפך לנחשול וצונאמי של קבצי מוסיקה ושירים, שכמוהו לא הכיר העולם. עתה נוצרו גם תוכנות חינמיות לשיתוף קבצים, כמו נאפסטר, קאזאה ואימיול והעולם לא הפסיק להוריד ולשתף את השירים שפעם קנה בכסף רב. הצירוף 'זכויות יוצרים' החל להשמע כמו מונח מעולם המשפט הקדום והצעירים של היום כבר לא מתעניינים במוצרים מהעבר "הרחוק", כמו דיסקים... המהפכה הושלמה!


הנה סיפורו של ה-mp3:

http://youtu.be/jCO9LV-D5f4?t=15s


הסבר שימושי על היתרונות של הקובץ:

http://youtu.be/g5n3lKNJiTc


רמקולי נאוטילוס
מהם רמקולי הנאוטילוס?
אילו רמקולים מעוצבים כקונכיית נאוטילוס?


קונכיית הנאוטילוס היא אחד היצורים המיוחדים בעולם. מדובר באחד מבעלי החיים הקדומים על פני כדור הארץ. היצור המופלא הזה זכה למקום מכובד בתרבות המערבית, מסיפורי ז'ול ורן ועד לשמות של צוללות אמיתיות בעבר ובהווה.

גם בעולם המוסיקה משתמשים בעיצוב הטבעי של הנאוטילוס. רמקולי הנאוטילוס (Nautilus speakers) המעולים והיקרים להחריד, הם רמקולים מעוצבים ומודרניים, ששאבו את העיצוב שלהם מהיצור הקדום ולא זו בלבד שהם איכותיים ובעלי צליל שניתן להגדיר בפשטות כחלומי, הם גם נראים שונים מכל רמקול אחר בעולם.

הנאוטילוס הם רמקולים למי שיודעים להעריך מוצרי יוקרה איכותיים. הם עולים "רק" 200,000 ש"ח.. הרמקולים היוקרתיים הללו נבנים בעבודת יד מוקפדת ומשלבים עיצוב נועז ששואב מהטבע, טכנולוגיה מובילה וסאונד עילאי.


הנה רמקולי הנאוטילוס:

https://youtu.be/9cYFCpEPqnc


כך הם נשמעים:

https://youtu.be/6eY8BMH0mvA


וגם כך:

https://youtu.be/j9vKkpzCPNE


והנה הסבר עליהם בגרמנית:

https://youtu.be/1gPL38hA448
איך מייצרים תקליטים?



בשנים האחרונות הם חוזרים. בתקליטים, שקדמו לתקליטורים, חרטו חריץ ארוך, שנמשך בלולאה הולכת וקטנה מדפנות התקליט ועד למרכז התקליט שבמדבקה. מבט מקרוב בחריץ, יראה שיש בו הרים וגאיות זעירים. כשמחט הפטיפון עוברת בחריץ, היא רוטטת בהתאם לשינויי הגובה שבחריץ ויוצרת צלילי רעידות. אלו הם גלי קול חלשים שכשהם מוגברים, הם מרטיטים את האוויר חזק, בגלי הקול הללו שפוגעים בעור התוף ומשמיעים לנו מוסיקה.

לייצור תקליטים משתמשים בפי-וי-סי, המבוסס על חומר שנקרא ויניל. זו הסיבה שלעתים מכנים את התקליטים "ויניל" (Vinyl). אבל לפני כן יוצרים מאסטר, תבנית שממנה ישכפלו את התקליטים.

שלב ראשון ביצירת תקליט הוא הכנת המסטר, התבנית שממנה ישוכפלו התקליטים. ליצירת המסטר משתמשים בדיסקת אלומיניום שצופתה בכלוריד הכסף. על הדיסקה חורטים את רישום הקול ומהציפוי של שכבת כלוריד הכסף, שהופרדה מדיסקת האלומיניום, משכפלים את התקליטים.

השלב השני הוא השכפול. כדי להכין מהמאסטר את התקליטים, מכניסים אל התבנית שבמכבש החם, רצף של גושי PVC. הם מוכנסים אחד אחד למכבש ומוצמדים אל התבנית כדי שיוטבעו בהם החריצים של התקליט המקורי. כך הופך כל גוש פי-וי-סי לתקליט נוסף, שמוכנס לעטיפה מודפסת, לעיתים קרובות עם דף המילים המוכר, ויוצא לשיווק להמונים.


כך מייצרים תקליטים:

https://youtu.be/Eq5EDXNe-HQ


עוד יצרנים של תקליטי ויניל:

https://youtu.be/oZgsbh-XXyc


וסרט תיעודי קצר על ייצור התקליטים:

https://youtu.be/y_OUkLbSs24?long=yes
מה זה סקראצ'ינג?



סקראצ'ינג (Scratching) היא טכניקה של תקליטנים מעולם הדי ג'יי, המתבססת על גירוד ושריטה של תקליטי ויניל, בהנעה של התקליט קדימה ואחורה במהירות. אמנות הסקראצ'ינג מבוססת על צלילי החריקה שנוצרים מהנעת התקליט כנגד המחט, צלילים שהפכו לסימן ההיכר של הדי ג'ייז בתרבות ההיפ הופ.

הסקראצ'ינג נולד משנות ה-70 של המאה ה-20, כשדי ג'יי אמריקאי החל להפעילו בהופעות וקיבל תגובות נלהבות. הרעש הפך לחלק מהסאונד של ההיפ הופ וכשיצא האלבום "הרפתקאותיו של גרנדמאסטר פלאש על גלגלי הפלדה" ברור היה שהוא הופך לחלק מהסאונד החדש ומהכלים והאפקטים של הדי ג'יי המודרני.

בתרבות ההיפ הופ של היום נבחנים די ג'ייז ביכולת הסקראצ'ינג שלהם ונערכות בכל שנה מגוון תחרויות ברחבי העולם, לבחירת ה"סקראצ'רים" הטובים ביותר. טכניקת הסקראצ'ינג יצאה כבר מזמן מעולם ההיפ הופ והתפשטה לסגנונות מוסיקליים נוספים. צליל הסקראץ' מוכר כיום לרוב מאזיני מוסיקת הפופ ובאופן מסוים הוא הפך לצליל של התקופה ולעוד דוגמה מצוינת לרעש שהופך למרכיב במוסיקה המודרנית.


הנה דוגמה לדי ג'יי שעושה סקראץ' מיומן עם מיקסר ודגימות:

http://youtu.be/NsSWw9-cYiQ


יש גם הרכבים שעושים את זה ביחד:

http://youtu.be/8PT2AA0dHj8?t=9s


וסקראצ'ינג ישראלי מקצועי משולב בסימפולים:

https://youtu.be/o3XaZaXYNlU


סקראץ' פד חדשני לדי ג'ייז מקצועיים:

https://youtu.be/w6o_WQN1WTw


בואו למסיבה עם די ג'יי:

http://youtu.be/j81DDY4nvos?qr=yes
איך מתפשטים גלי קול?



גלי קול מתפשטים קצת כמו אדווה או גלים של מים המתפשטים באגם כשמשליכים לתוכו אבן. ממקור הצליל יוצאים הגלים במעין מעגלים והולכים ונחלשים ככל שהם מתרחקים. זה אומר ככל שאדם יעמוד רחוק ממקור הקול הוא ישמע את הצלילים חלש יותר.

כשמשהו משמיע קול, הוא דוחף את מולקולות האוויר ויוצר את גלי הקול.


הנה סרטון קצר מאד שמתאר איך מופקים גלי הקול מהרעש המושמע ומגיעים עד לעור התוף, שמעביר את המידע למוח שמפענח אותם:

http://youtu.be/27a26e2CnuM


הנה שיטת צילום שמאפשרת ממש לראות את גלי הקול שנוצרים במחיאת כף למשל:

http://youtu.be/px3oVGXr4mo


הנה הסבר קצת יותר ארוך לגבי גלי קול:

http://youtu.be/Si-OYX20FRs
איך פועל התקליטור?



התקליטור, הדיסק, מאחסן נתונים באמצעים אופטיים, כלומר בעזרת אור. הנתונים מאוחסנים על הדיסק בשכבת חומר שיש בה מישורים ושקעים, מעין בורות זעירים שמוטבעים על פס זעיר של חומר בגובה של אחד חלקי 200 מעובי השערה. הקו הזה נמתח בספירלה, ממרכז התקליטור אל שוליו.

כל המידע הדיגיטלי נרשם על גבי הדיסק בשפה בינארית, סימון של המוני 1 ו-0. הסימן 1 מיוצג בשינוי בין בור למישור ו-0 מיוצג על ידי חוסר שינוי.

בייצור המוני של דיסקים מסחריים, למשל מוסיקליים, הנתונים מוטבעים אליו במפעל. אל דיסקים צרובים, לעומת זאת, נצרבים הנתונים באמצעות צורב ביתי, כשבדיסקים של היום ניתן למחוק ולצרוב מידע חדש שוב ושוב.

השם "תקליטור" בא מחיבור של המילים תקליט ואור. התקליט הוא הצורה העגולה שלו, שהחליפה את תקליט הוויניל והאור בא מהעובדה שהקריאה והכתיבה בתקליטור מתבצעות בקרן לייזר, קרן אור.


כך פועל התקליטור:

http://youtu.be/qrToK_YXDIQ


אנימציה שמראה זאת היטב:

http://youtu.be/YF0Si5JNH9E


וכך קורא אותו המחשב:

http://youtu.be/uwYcnLDApsQ
מה זה ליפ סינק?



ליפ סינק או "ליפסינק" היא התאמה של תנועות השפתיים עם קול של שיר או דיבור וכדומה. כיום, משתמשים בליפ סינק רבים, כדי להעלות לאתרי וידאו כמו יוטיוב סרטונים שבהם הם "כאילו שרים" להיטי פופ מצליחים.

בהופעה חיה ובטלוויזיה משתמשים לעיתים בליפ סינק כדי להציג כאילו שרים, כשברקע מושמע פלייבק מלא, כולל השירה וה"זמרים" רק עושים תנועות שפתיים.

בהפקה של סרטים, ליפ סינק משמש לא פעם כדי להקליט באיכות טובה דיבורים שהוקלטו באיכות לא מספקת, או לדבב סרטים משפה זרה. גם דיבוב של דמויות בסרטי אנימציה דורש ליפ סינק.


הנה שתי הדמויות הראשונות והמצליחות בתולדות הליפסינק - שתי בנות, פרימרמן ומייזל הישראליות בליפ סינק לשיר "היי" של "פיקסיז" שזכה ל-34 מיליון צפיות:

http://youtu.be/-_CSo1gOd48


יש גם קרבות ליפסינק כמו זו שבה טום קרוז התחרה בליפ סינק נגד ג'ימי פאלון:

https://youtu.be/CW1_dUBzJV8?t=1m32s


הנה קליפ סינק של הזמר פול סיימון משנות ה-80, שבישר את העניין ובו מי שכאילו שר הוא לא הזמר:

http://youtu.be/ULjCSK0oOlI


הנה סרטון של כיתה שעושה ליפ סינק לשיר פופ, בצורה חיננית משהו:

https://youtu.be/UM0gO83sPqI?t=1m42s


ויש תופעה הפוכה שבה מלבישים שירה על קליפ:

https://youtu.be/YjaZNYSt7o0?t=5s


זה אגב הקליפ המקורי של מייקל בובלה:

https://youtu.be/1AJmKkU5POA
איך השמיעו את פסקול הסרטים בדרייב-אין?



כשהדרייב-אין הראשון נולד, בניו ג'רסי של 1933, הציגו בו רק סרטי ראינוע, אילמים. עם המצאת הטוקיז, "הסרטים המדברים", נוצרה בעיה, שחייבה להשמיע את הקולות והדיאלוגים שבין השחקנים. לשם כך הותקנו ליד כל מכונית רמקולים מחוברים לכבל. הכבל אפשר לצופים לשאת את הרמקולים אל תוך רכבם ולשמוע את הסרט בתוכו, גם כשהחלונות סגורים. כך התאפשר להקרין מעתה בדרייב אין גם את ה"טוקיז" - הסרטים המדברים.

ההצלחה העצומה של קולנועי הדרייב-אין איפשרה להוסיף להם בשנות ה-50 טכנולוגיית רדיו. מעתה החלו הדרייב אינז לשדר את פסקולי הסרט בשידור רדיו בתדר AM או FM. הנהגים כיוונו את הרדיו של המכונית לערוץ המתאים ושמעו את הפסקול של הסרט ברמקולים של הרכב.


כך התפתח הסאונד בקולנועי הדרייב-אין במהלך השנים:

https://youtu.be/G0eKNDgMIhM


כך נראו הרמקולים של הדרייב אין:

https://youtu.be/yFiFhINwLKA


בשנות המלחמה הקרה הצמידו גם לטכנולוגיית הרדיו הזו את השם "רדיו אקטיב"...

https://youtu.be/ZSLuz4sJqx0


ועדיין יש דרייב-אינז מודרניים שמשתמשים ברמקולים הישנים והטובים:

https://youtu.be/OMgwb3htDxc
איך פועל המיקרופון?



המיקרופון הוא אביזר שימושי בתעשיית הקול החדשה. זהו מוצר אלקטרוני חשוב ומשמעותי שהשפיע באופן עצום על תקשורת ההמונים, תעשיית המוסיקה, התרבות הפוליטית ועוד.

קולות שונים גורמים לתנודות שונות באוויר. התנודות הללו פוגעות בדיאפרגמה, שהוא מצע פלסטיק הנמצא מתחת לרשת המיקרופון. הדיאפרגמה הזו מניעה את הסליל הנע שמחובר אליה. הסליל הנע הזה מפעיל את המגנט שבמיקרופון.

כך, כשנשמע הקול של המדבר או מי ששר לתוכו, מופעל השדה המגנטי שלו ומרטיט את הסליל שמשפיע על המגנט. מהמגנט והסליל יוצאים כבלים שמעבירים את האותות החשמליים אל מגבר שיגביר את הקול, או אל מכשיר הקלטה כמו רשמקול או מחשב המצויד בתוכנת הקלטה דיגיטלית - כדי להקליט את הקול.


הנה סרטון על פעולת המקרופון:

http://youtu.be/Mxp3eCCQyas?t=1m33s
איך פועל מנגנון לסינון רעשים?



סינון רעשים (Noise Cancelling) הוא צורך מורגש במצבים שבהם אנו זקוקים לפעילות שקטה ונמצאים בלב סביבה רועשת. אוזניות ומערכות קול שונות מצוידות במערכות למחיקת רעשים, שרובן מתבססות על 'פאזה הפוכה', שיטה שבה מיקרופונים מיוחדים "מאזינים" לרעש שבא מבחוץ ומשתמשים באמצעים אקוסטיים כדי להשתיקו.

המנגנון האלקטרוני החכם לסינון רעשים, שמותקן כיום במכשירים כאלה, דוגמת טלפונים חכמים ואוזניות איכותיות, מבחין בין רעש הרקע שמסביב לצליל המוסיקה או הדיבור שבאוזניות ומצמצם את רעש הרקע. כך ניתן להאזין למוסיקה בזמן טיסה, או לנהל שיחה בטלפון גם כשנמצאים בסביבה רועשת כמו רחוב הומה אדם, אוטובוס מלא בדיבורים ורעשים, או מועדון ריקודים מפוצץ אדם.

בשיטה זו מזהים המיקרופונים החיצוניים לסינון רעשים את כיווני רעש וחוסמים אותם נקודתית. מיקרופון חיצוני קולט את הרעש שבא מבחוץ ומערכת אלקטרונית "משמיעה" במקביל אליו את הרעש הזה בהיפוך, בשיטת 'הפאזה ההפוכה'. פעולה זו מצמצמת את מרבית הרעש ומשאירה את המוסיקה או את קולו של הדובר שבצד השני של הטלפון הסלולארי נקיים ובהירים יותר.

צמצום הרעש בשיטה זו משמש כיום באוזניות, מכוניות, תאי שקט ועוד. יש גם פיתוחים שמנסים לעשות זאת בעזרת מכשיר הנצמד אל החלון ומשתיק את רעש הרחוב.

אך אלגוריתם סינון הרעשים הממוצע, של הטלפון למשל, אינו מושלם. הוא פוגע ומטשטש גם את הקול שמצדו השני, שכן הוא מתבסס על הבחנה בין רעש הרקע לקולו של הדובר וצמצום הרעש כולו. שיטות מתקדמות יותר שפותחו לאחרונה מצליחות לצמצם רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע במוסיקה או בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון. כך מושתק הרעש המטריד, אך קולו של הדובר ברור יותר והמוסיקה נפגעת הרבה פחות.


הנה הסבר השיטה של פאזה הפוכה:

http://youtu.be/F7D_pnaexG0


והסבר מילולי יותר:

http://youtu.be/KHsXA_LE3e4


אוזניות עם מערכת סינון רעשים באוזניות באמצעות שיטת הפאזה ההפוכה:

http://youtu.be/kms-q1BiyVY


ופיתוח של כפתור שקט המאפשר לסנן את רעשי הרחוב בסלון שלך:

http://youtu.be/Mv6sBuwzLhk


מה זה HD?



HD או "הפרדה גבוהה" היא טכנולוגיה של שידור באיכות ורזולוציה גבוהים מאד. בסרטי HD התמונה חדה יותר, עם צבעים מדוייקים ונאמנים יותר למקור, כמות פיקסלים גדולה יותר - לתיאור המתרחש ועוד.

היתרון של HD ברור מאד בצילום של תנועה מהירה וגווני לבן. גם בתחום הסאונד יש פעמים רבות שיפור ב-HD, בשל תמיכתו בסראונד.


הנה הדגמה של ההבדל בין SD (ההפרדה הנמוכה) ל-HD (הפרדה גבוהה) - ככל שהאינטרנט שלכם מהיר יותר, תוכלו לראות הבדל גדול יותר מפני שיוטיוב מעביר הפרדה יותר גבוהה:

http://youtu.be/M5kFlql98jU?t=12s


מומחה שמסביר ומדגים את ההבדלים בין HD לאיכות רגילה על עצמו:

http://youtu.be/5TzQBKohiYM
איך פועל התקליט?



הכנת התקליט לוותה בחריטה על תקליט המאסטר, של גלי הקול שהוקלטו בו. השירים, הצלילים והקולות. נשמרו בצורת בליטות ושקעים בחריצים שבתקליט והם מייצגים את תנודות האוויר של גלי הקול המקוריים שנוצרו בהקלטה. רק המחט של הפטיפון (ולפניו הגרמופון) דרושה כדי לחלץ משם את גלי הקול בחזרה אל הרמקולים ולאוזנינו.

חריץ ארוך ולולייני, שנמשך מדפנות התקליט ועד למדבקה שבמרכזו, הכיל את ההרים והגאיות הזעירים, שמשקפים את רעידות האוויר מגלי הקול שעברו בו. מחט הפטיפון העוברת בחריץ, רוטטת בהתאם לשינויי הגבהים שבחריץ ויוצרת צלילי רעידות, גלי קול חלשים במיוחד. כשהללו מוגברים בעזרת המגבר, הם מרטיטים את האוויר חזק ומשמיעים לנו מוסיקה, היישר לעור התוף הרגיש שבאוזנינו.

בגלל הטכניקה הזו היה התקליט כה רגיש לשריטות. כל שריטה זעירה גרמה לו לרעש, שכן היא גרמה למחט לקפוץ, כאילו היה מוקלט בו רעש חזק..


הנה האופן שבו עובדים התקליטים:

https://youtu.be/5OWEEFg6fTY


הנה הגדלה מדהימה של המחט כשהיא נוסעת על חריצי התקליט:

http://youtu.be/GuCdsyCWmt8


ואם מחט זה כל הסיפור, אז אפשר לחבר למחט נייר מגולגל ולקבל פטיפון ביתי פשוט:

http://youtu.be/iQikPNOPSUc


הרצאת וידאו על פעולת התקליט:

https://youtu.be/eJFuRnolwWk


כך מייצרים אותם:

https://youtu.be/Eq5EDXNe-HQ
למה שימש הדיסקמן?



הקומפקט דיסק שהומצא על ידי החברות סוני ופיליפס הוא טכנולוגיה אופטית שמשמשת לאיחסון של נתונים באופן דיגיטלי. גודלו הקטן של התקליטור ביחס לתקליט היווה את הסוד של הקומפקטיות שלו. השלב הבא באימוץ הדיסקים המוסיקליים הללו היה מתבקש. חברת סוני, שפיתחה בעבר את הווקמן, יצרה סביב הדיסק מכשיר נייד בשם דיסקמן (Discman). זה היה נגן מוסיקה נייד שניגן תקליטורים מוסיקליים בדרכים. באוטובוס וברכבת, בטיולים, בכיתה ובעבודה - אנשים האזינו לדיסקים שלהם בעזרתו גם מחוץ לבית.

הדיסקמן הותאם כמובן למידות הדיסק ועל אף שהוא היה גדול משמעותית מהווקמן, שהתבסס על הקלטות הקומפקטיות, איכות הצליל הגבוהה של הדיסקים פיצתה על הסירבול המסוים שבנשיאתו.


הנה ההיסטוריה של הדיסקמן, כחלק ממוצרי הווקמן לדורותיהם:

http://youtu.be/xBFORMC4ykw?t=2m37s&end=3m12s


דיסקמן שהוא קטן יותר מהדיסק...

http://youtu.be/AowJGns66_4


ופרסומת משנות ה-90 לדיסקמן:

http://youtu.be/Fu30o36lZxo
איך היו שומרים ומשתפים פעם מוסיקה?



פעם, לפני עידן הקבצים וההורדות מיוטיוב, היו אבא ואמא קונים תקליטים בחנויות תקליטים. כל תקליט עלה לא מעט ולכן התקציב לא אפשר לקנות רבים כאלה.

הפתרון המעולה להעברה של מוסיקה מאחד לשני היה "קלטת" (), או "קסטה" כמו שקראו לה אז. הקלטות אפשרו להקליט עליהן תקליטים שלמים, או שירים מהרדיו.

את הקלטות הללו היו משמיעים במכונית, בטייפ נייד, או במסיבות הכיתה. המשקיעים יצרו לעצמם מיקסטייפים, קלטות עם אוספים משלהם. הרומנטיקנים מביניהם היו מעניקים את קלטות האוסף האישיות שערכו, לאלו שהם אוהבים.


הנה קלטת האודיו של פעם:

http://youtu.be/DpEjQdoZ-vM


מוסיקה על אינספור קלטות של פעם:

https://youtu.be/7To_S3Ne_yo


וסרט תיעודי של מישהו שהחליט לבדוק עד כמה הצליל שלהן הוא מה שאומרים:

https://youtu.be/jVoSQP2yUYA?long=yes
איך פועל הרמקול?
מהו הפטיפון?
מה היו תסכיתי הרדיו?
מה היה הווקמן?
מהי טכנולוגיית הסטרימינג?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.