» «
אמונות טפלות
מהן אמונות טפלות?



מספרים על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, שבמשרדו הייתה תלויה פרסת סוס. כששאלו אותו אם הוא מאמין באמונות טפלות, הוא השיב בשלילה, אך כשהתעקש השואל להבין כיצד איש מדע חכם משתמש בקמע שכזה השיב בוהר בחיוך "שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה".

ואכן, אמונות טפלות (Superstitions) הן אמונות בלתי רציונליות, שאין בהן יסוד ושאינן מתבססות או מסתמכות על עובדות מוכחות. עד כדי כך נוטים אנשים לזלזל במושג הזה, עד שהוא משמש כמושג גנאי לאמונותיהם של אנשים, אחרים כמובן - לא אנחנו...

כי בין אם אנחנו מתחברים לעניין הזה ובין אם אמונות טפלות הן בעינינו סוג של קשקוש חסר כל שחר, אי אפשר להתעלם מכך שעל אף שאמונות טפלות הן אמונות חסרות יסוד עובדתי, הן רווחות בחברות ותרבויות רבות. הן גם משתנות ועוברות גלגולים שונים במהלך השנים. מפתיע ואולי לא, לגלות אנשים שמבינים שפעולה כמו נקישה על עץ לא משנה דבר, נוטים לעשות זאת כשהם מדברים על מזל, או בני משפחה וכדומה. רבים נוטים להאמין ש"גם אם זה לא יועיל, זה גם לא יזיק..." ועושים הכל כדי שהמזל הרע לא ידפוק על דלתם.

על אף הכל ובמקרים מסוימים, יש לאמונות טפלות השפעה חיובית על חיינו. בחלקה היא תולדה של אוטוסוגסטיה, כלומר שכנוע עצמי, מה שלא מפריע לה להשפיע.

בתגית "אמונות טפלות", אנו מציגים לא מעט מהאמונות הללו, כולל כאלה שמוגדרות כ"אמונות עממיות" - שהן אמונות שניתן לעקוב אחרי התפתחותן ולמצוא להן הסבר היסטורי. ביניהן אלה ניתן למצוא את הפחד מחתול שחור, או החשש מיום שישי ה-13 לחודש.


הנה עולם האמונות הטפלות (מתורגם):

https://youtu.be/quOdF1CAPXs


וכך מסבירים אותו בתכנית גלילאו:

https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=58s&end=9m28s


מה ההגיון באמונות טפלות?

https://youtu.be/VIr5GDN1dog


אמונות טפלות בסין למשל:

https://youtu.be/mD1YEV5mN5Y


הסברים "מלומדים" מאד על אמונות טפלות ולמה חשוב להאמין בהן...

https://youtu.be/oHyAj53MjpI


אבשלום קור מסביר למה לא כותבים על אמונות תפלות:

https://youtu.be/IXc15re3KfQ?t=22s
חתול שחור
למה אנשים מפחדים מחתולים שחורים?



מקור הפחד מהחתול השחור (Black cat) הוא בימי הביניים. בימים ההם, באירופה של ימי הביניים, הנצרות הייתה הכוח השולט והחזק ביותר. במאה ה-13 הודיע האפיפיור למאמינים שהחתולים, במיוחד השחורים, קשורים בעבודת אלילים, פגאניות.

בעקבות זאת התפתחה בין האנשים והחלה רווחת אז האמונה שחתולים שחורים הם משרתיו של השטן וקשורים בכישוף. בעידודם של כמרים צרי מוחין ואמונות טפלות ואיומות, האנשים באותם זמנים חששו מפני החתולים השחורים וראו בהם בעלי חיים מסוכנים ואכזריים במיוחד.

סיבה של ממש לא הייתה לכך. אין כל הבדל בין התנהגותו של חתול שחור וחתולים בצבעים אחרים. אבל, כך או כך, התגובה לסכנה הגדולה של החתולים השחורים הייתה רוק. לא המוסיקה, אלא המנהג - לירוק בכל פעם שרואים חתול שחור. ולא סתם לירוק, אלא לירוק ברוח "השילוש הקדוש" הנוצרי - 3 יריקות על כל חתול שחור שרואים.

כך רווח המנהג מאז ועד היום, לירוק שלוש יריקות ולבטל את המזל הרע. עניין של אמונה טפלה...

אגב, הלוואי שזה היה נגמר ביריקות. מעבר לקישור שעשו ביניהם ובין השטן, הייתה סיבה נוספת לרדיפת החתולים באירופה של ימי הביניים. אז נרדפו החתולים השחורים על ידי הכנסייה הנוצרית, כחלק מציד המכשפות והחשש מכוחות האופל והשטן. כך יצא שהאירופים בימי הביניים הכריזו מלחמה על החתולים השחורים ונהגו להרוג אותם.

זו דוגמה מצוינת ולא נדירה למחיר שמשלמים על בערות ובורות - התוצאה של חיסול חתולים בכלל וחתולים שחורים בפרט, הייתה הקטנה משמעותית במספר החתולים ביבשת כולה. היא הביאה לצמיחה מפחידה בכמות העכברים והעכברושים ולהמון מחלות שתקפו והרגו בתושבי אירופה של ימי הביניים, כולל "המגפה השחורה", שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית היבשת במאה הבאה, לפי אומדנים מסויימים חצי מאוכלוסיית היבשת.


הנה סרטון על השינוי בהיסטוריה במעמדם של החתולים והאמונה הטפלה של החתולים השחורים:

https://youtu.be/slKKvm_vu9g


כיום השטן בירידה, אם לשפוט לפי בעלי החתולים השחורים שמעלים לרשת סרטונים כאלה:

https://youtu.be/LZyiesSwdCI


כשמרגיזים אותם, גם הם יכולים להגיב בצורה מפחידה:

https://youtu.be/a2zbHrdgDKg
ערפדים
האם יש ערפדים בעולם?



הערפדים ליוו את האדם במשך תקופה ארוכה מאד בהיסטוריה האנושית. כמעט לכל תרבות אנושית הייתה אמונה תפלה על דמות ששאבה את דמם של בני-אדם כדי לחיות..

לא מאמינים? - זה החל מאנשי מסופוטמיה שראו את הערפדים כבעלי ראש אריה וגוף של חמור, דרך היוונים שראו בסטריגס הערפדי ציפורים צמאות דם, הפיליפינים ראו את הערפד שלהם, המנננגאי, כמפלצת שחלק הגוף העליון שלה יכול לעוף, עם כנפיים כמו של עטלף.. במלאיה ראו את הפננגלן כראש מעופף של אישה, לא סימפטית במיוחד, שקרביה משתלשלים למטה.. כך גם הירמאמה-יאהו של אוסטרליה, שהיה לו ראש ופה גדולים וידיים מוצצות דם והסקויאן מהאיים הקאריביים, האובייפו של מערב אפריקה וקרוב המשפחה שלהם ממקסיקו - התלהולפוצ'י.

באירופה של המאה ה-18 זה הגיע לשיא כשאנשים חיפשו הסברים מיסטיים למוות הרב שסיבתו לא הייתה ברורה ולתופעות מוזרות של גופות שממשיכות לגדל שיער וציפורניים.. אמונות טפלות, פחדים והרבה בורות גרמו לאנשים להמציא ולספר סיפורים על אנשים שניזונים מדם של אנשים אחרים. הסיבה האמיתית נודעה בהמשך, אבל לאנשים של התקופה זה כבר לא עזר..


הנה סרטון על הערפדים לאורך ההיסטוריה:

http://youtu.be/_0ThKRmySoU?t=6s
יום שישי ה-13
למה הפחד מיום שישי ה-13?



האם ידעתם שישנו יום שבו הרפתקנים נשארים בבית, אניות לא יוצאות אל הים, מחזרים לא מעיזים להציע נישואין, יזמים לא פותחים במיזמים חדשים ומשפטנים לא חותמים על חוזים.. היום הזה הוא יום שישי ה-13 בחודש (Friday the 13th), יום שמחבר שני גורמים לא מוצלחים מאד מבחינת מזל, גם יום שישי וגם מספר הביש, המספר 13.

על פי האמונות התפלות מסמל הצירוף הזה מזל רע במיוחד. זהו יום מועד לאסונות ופורענויות. די מעניין בהתייחס לכך שאחרי הכל 13 הוא המספר שבא אחרי המספר 12, מספר שבתרבויות רבות מייצג את השלמות..

מקור האמונה הטפלה על המזל הרע של יום שישי ה-13 לא לגמרי ברור. יש הטוענים שהמקור הוא מאוקטובר 1307, היום שבו טבחו חיילי המלך הצרפתי פיליפ בטמפלרים שבצרפת. אחרים קושרים את היום במועד השריפה הגדולה בלונדון. בכלל, יש מי שמזכירים שבאי האנגלי נהגו לתלות את הפושעים בימי שישי ומספר המדרגות שהובילו אל הגרדום היה 13... אחרים הולכים אחורה עד לסעודה האחרונה של ישו, שהתקיימה ביום שישי וסעדו בה 13 סועדים, כולל ישו עצמו..

כך או כך, המינוח הפסיכיאטרי לפחד מיום שישי ה-13 הוא פָראסְקבֶדקטריאפוביה. האמונה הזו כה מאיימת גם על אנשי מדע וטכנולוגיה מתקדמים. לכן חוזר יום שישי ה-13 שוב ושוב בסרטי אימה ובמיתוסים אורבניים שונים. האמונה הרווחת ביום הזה הביאה לכך שלא מעט וירוסי מחשב פותחו כך שיפעלו ביום זה.

המשעשע הוא שבמחקר שפרסמו חברות ביטוח בהולנד, נמצא באופן מוזר שסטטיסטית יום שישי ה-13 הוא היום הבטוח ביותר בממוצע, מכל ימי השישי..

אגב, שנת 2015 הייתה שנה שבה יש היו 3 פעמים כאלה, הכי הרבה ימי שישי שנפלו על ה-13 בחודש. זה המקסימום שיכול להתרחש בשנה אחת כשהמינימום הוא פעם אחת ויחידה, הפעם הבאה שבה זה יקרה תהיה בשנת 2026.


הנה הסבר על האמונה הטפלה הזו:

http://youtu.be/rr_fOOjpt7Q


על עניין הפחד מיום שישי ה-13 - בעברית:

https://youtu.be/Ra24p-oHZp8


והסבר ארוך יותר על הפחד מיום שישי ה-13:

http://youtu.be/VGWDMKOH3l4


הנה קצת פחדים מהקולנוע, הקשורים ליום הזה:

http://youtu.be/BA1DcWARyuI

אמונות טפלות

עין הרע
מהי עין הרע ומה הקשר שלה לאמונות טפלות?



מהקשה על עץ "נגד עין הרע" ועד הנחת יד על הפה כשמפהקים, הנחת שום מתחת לכיסא הנהג במכונית, צביעה של דלתות בכחול או תליית חמסה באוטו - עין הרע ואמונות טפלות הולכים יד ביד כבר מאז ימי קדם.

עין הרע היא אמונה שגורלו של אדם מושפע מרגשי אחרים כלפיו ובפרט מקנאה. זה החשש שמבט של מישהו המתפעל ממה שיש לו - עלול להביא ל"עין הרע".

טתם בטח מכירים את המבט של אנשים המקנאים או אחוזים ברוע, במי שיש לו או שהצליח במשהו, נכון? - אלה עלולים להטיל, לפי האמונה העממית, "עין רעה", או "עין הרע" באדם. עין הרע הזו עלולה לסכל את הברכה שבביתו או במעשה ידיו.

זו מעין אמונה טפלה שכזו, אבל אחת שיש לה כוח עצום ושמלווה את האנושות כבר אלפי שנים. בלי עין הרע, טפו טפו טפו!

אבל מה עושים נגד עין הרע? - כל מיני סממנים, סימנים וסמלים, דוגמת אלה שלמעלה, נועדו להפחית את האימה והחשש שמשהו שיקרה לאדם או ליקיריו. הם יהיו הכוח הנגדי שיניא את העין הרע מלפעול. לחפצים הללו ייחסו בני האדם כוחות מיסטיים ורוחניים, שהפכו אותם ליעילים, בדרך להשגה של שפע, הצלחה וביטחון.

חוקרים רבים מאמינים שמקורות האמונה הזו נעוצים עוד בתרבות המצרית הקדומה, אם לא לפני כן. במיוחד מוזכרת העין של הורוס (Eye of Horus) או "העין של רע", אל מצרי קדום בעל ראש של בז שעיניו הן השמש והירח. סמלו של רע נראה כעין אנושית והיא סימלה אז עוצמה והגנה. במצרים העתיקה של אותם ימים נהגו אף לקשור לה כוחות בריאות, ריפוי ואיזון עצמי.

ואם אז ייצג הסמל של "עינו של רע" חיים טובים, עושר ואושר - גם לחיים וגם למתים הרי שהוא אומץ בתרבויות שונות בעולם הקדום. מקמע מצרי פופולארי, שהוטבע בתכשיטים, בכלים ובקמעות שנמצאו בתכריכי המומיות המצריות, הוא היה לסמל נפוץ. מכירים את העין הכחולה מהזכוכית שנמכרת בשווקי המזרח התיכון?

לא ברור אם זה המקרה, אבל יתכן שהמשמעות של המושג הקדום והמבורך של "העין של רע" מעט התהפכה או השתבשה, אם כי נשארה באותו תחום - איכשהו הפכה עין הרע לדבר מאיים, מקנא והורס - עין רעה!


הנה הסיפור של עין הרע:

https://youtu.be/qR1qp-ugufY?t=11m55s&end=16m13s


והעין של הורוס:

https://youtu.be/egYOchLxsbE


עוד על עינו של הורוס:

https://youtu.be/C_kBkB41qKo


יש הרבה מסתורין בסמל הזה:

https://youtu.be/obegxYK86iE


הנה רב מציע הסבר מדעי לעין הרע:

https://youtu.be/XxqqGVkzB8I


ביקור במקדש אדפו שהוקדש על ידי המצרים הקדומים לאל הורוס:

https://youtu.be/nFW5R3UqUqM?long=yes
מלאך המוות
למה למלאך המוות יש חרמש?



הוא אינו דמות אמיתית שמסתובבת ואוספת אנשים שצריכים למות. הוא דימוי, רעיון, אמונה דתית שהתערבבה בפחדים ואמונות טפלות.

מלאך המוות (Death angel) הוא דרך סמלית לתת למוות, שאיננו יודעים מהו, דמות וצורה. לעשות למוות האנשה ולהקטין את הפחד האנושי ממנו. תרבויות שונות מתארות אותו אחרת, אבל לרוב המוות מתואר כדמות קודרת שבאה אלינו בני האדם, כדי "ללוות" את בני האדם בדרכם האחרונה ולהפריד את הנשמה מהגוף. המעניין הוא שזוהי דמות שמטרתה להקל ולרכך את הפחד והחשש מהמוות המפחיד והלא ידוע, אבל היא נראית לא פעם מפחידה מאד.

המסורת הנוצרית מתארת את מלאך המוות כ"קוצר הנשמות". כדת ויזואלית עם דימויים חזקים ודמויות אייקוניות, לא פלא שבנצרות של ימי הביניים תואר מלאך המוות כשלד עטוי בגלימה שחורה, האוחז בחרמש שישמש אותו לפי האמונה, כדי לגדוע את חיי האדם, כמו שגודעים חיטה בקציר. הדמות שלו נקראה אז "Grim Reaper" - הקוצר הקודר.

ביהדות כונה מלאך המוות בפשטות מלאך ה' או שהיה המלאך גבריאל ולעיתים סמאל.

המוסלמים מאמינים במלאך אללה, שהמסורת המוסלמית מכנה "עזראיין" (עזראל). גם אצלם הוא אחראי על הפרדת הנשמה מהגוף והחזרתה אל עולם הנשמות.

בצד הפחד ממנו ואולי כדי להתמודד איתו מעט, נולדו אינסוף רעיונות משעשעים על אודות מלאך המוות. בליל כל הקדושים, מעין "פורים" מפחיד שיש לנוצרים, מתחפשים רבים מהם לדמותו הציורית של אוחז החרמש השחור ומבקשים ממתקים ממי שפותח להם את הדרך. לו רק הבינו כמה שממתקים אינם טובים לבריאות...


הנה תמונת מלאך המוות הממתין במונטי פייטון. לא קורה כלום.. הוא מחכה..

http://youtu.be/6YrTthpm6dY


וכך מדמיינת חבורת מונטי פייטון את העבודה של מלאך המוות:

http://youtu.be/4tIg2nK67LQ


בחיוך, מלאך המוות ששר על אהבתו למחלות והשנאה שלו לתרופות:

http://youtu.be/YOPOqy7L3Po


פרסומת שמראה בחיוך שהמוות נח כשמלאך המוות בהפסקה:

http://youtu.be/3luK8BoiAjk


והבדחן הבינלאומי רמי גיארד הוא מלאך המוות:

http://youtu.be/VIhWM90SO20
מטבעות במזרקה
למה אנו משליכים מטבעות למזרקה?



ראיתם פעם אנשים שמשליכים מטבעות למזרקה? תהיתם מה הסיבה לכך? למה אנשים זורקים מטבעות למזרקה ומה הקשר של זה להגשמת משאלה?

בתרבויות עתיקות ראו במים מתנה מהאלים ונהגו לקיים טקסים פולחניים ליד מקורות המים. אנשי קדם נהגו להקריב קורבנות ליד מעיינות ובארות ולהביא לאלים מנחות, שלל מלחמה ומתנות שהונחו במקורות המים הללו. לפעמים המתנות הובאו כדי לפייס את הרוחות השומרות על המים. הקלטים, למשל, כמו גם מאמיני הוודו, האמינו שבכל המעיינות והבארות העתיקים יש רוחות ששומרות על מקורות המים. הם נהגו להביא מתנות לרוח המעיין, הבאר או הנהר האזורי, כדי שהרוח לא תכעס. אם היא תכעס, הם חששו, ייגמרו המים או לא יהיו ראויים לשתייה.

אבל מתי המתנות הוחלפו במטבעות? - המנהג של אנשים לזרוק דווקא מטבעות למזרקה כדי להגשים משאלה, נולד בימי קדם, כשהתנאים הסניטריים היו ירודים. בני אדם באותה תקופה לא ידעו עדיין על קיומם של החיידקים, אבל בתרבויות המצרית והיוונית הקדומה הבחינו שליד מאגרי מים הסמוכים למאגרי מתכת, החולי והתמותה נמוכים יחסית.

היו מי שבדקו והבחינו שהשלכת מטבעות מנחושת, כסף וזהב לתוך מאגרי המים שלהם יכולה להקטין את המחלות הללו. לכן נהגו להשליך מטבעות למים, במסגרת טקסים פולחניים ועבודת אלילים. עם הזמן השתרש המנהג לבקש משאלה מהמקומות "הבריאים", להשליך מטבע מתכת ולקוות לבריאות. כך הפכה השלכת מטבעות למזרקות לעניין נפוץ - מהברברים והרומים באירופה ועד ההודים של אסיה, שעד היום מקיימים טקסים דתיים שבהם משליכים מטבעות למזרקה.

כשהנצרות התפשטה באירופה, אומץ המנהג הבריא ובימי הביניים המנהג הפך כה נפוץ, עד שמטבעות הוכנסו אפילו לחביות מים שהועמסו על אניות, שיצאו להפלגות ארוכות. קולומבוס, למשל, בדרך לגילוי אמריקה, צויד במים מטוהרים בשיטה הזו.

ואולי יפתיע אתכם לדעת, אבל היום אנו יודעים שלכל העניין יש גם בסיס מדעי. מטבעות מתכת, שנמצאים זמן רב במים, משחררים חלקיקים אנטי בקטריאליים, המנקים מעט את המים ומקטינים את כמות החיידקים שבהם. רפואה מונעת שכזו שווה הון.

אגב, המנהג ממשיך גם היום מכיוון שהפך לאופנתי. תרמו לכך במיוחד גיבורי סרט קולנוע איטלקי ומצליח בשם "3 מטבעות במזרקה", שהשליכו מטבעות למזרקת טרווי ברומא וזכו באהבה. תיירים רבים מחקים אותם עד היום ומקווים לטוב...


הנה סיפורו של המנהג להשליך מטבעות למזרקה:

https://youtu.be/Otk14IY4xk4


3,000 יורו ליום מוטלים כל יום אל מזרקת טרווי ברומא:

https://youtu.be/ZQSH6XDSWR4


איסוף מטבעות יומי במזרקת טרווי:

https://youtu.be/Z_GhQOr81TE
זומבי
האם זומבים קיימים?



על אף שהסרטים והקומיקס מלאים בהם, הזוֹמְבִּים לא באמת קיימים. הראשונים להמציא את קיומם היו בני האיים הקאריביים. הם מאמינים שבני אדם יכולים לקום לתחייה בדרכים לא טבעיות והם מכנים אותם זומבי. הזומבי הוא חלק מאמונת הווּדוּ (Voodou) של בני האיים ולפי סיפוריהם הזומבי קם לתחייה וזורע הרס. לפי האמונה שלהם, אגב, הדרך היחידה להרוג זומבי היא לירות במוחו...

בספרות האימה אימצו את הזומבים בתור אוכלי בשר אדם אכזריים וכללית כטיפוסים לא נחמדים.. סטיב דיורי, הסוכן המיתולוגי מסדרת האימה של שנות ה-70, נהג להילחם בהם על בסיס קבוע ובעיקר כשהוא לא נלחם באצות ענקיות ואוכלות אדם או בילה עם החברה השוודית הגבוהה שלו, סוכנת חשאית גם היא..

גם בטלוויזיה, אפילו בסדרות ילדים, וגם בקולנוע הם התקבלו יפה והפכו למשתתפים קבועים בסרטי אימה גרועים. עם איפור מזוויע ותחפושות שמזכירות מסיבת פורים למבוגרים, הצעידה המוזרה שלהם התאימה במיוחד לשחקנים לא מוצלחים. הרושם הכללי שהם משאירים הוא של דמויות לא לגמרי מרוכזות או קשורות למציאות..


הנה שיר הזומבי:

http://youtu.be/vToultxsCv8


הנה שיר הפתיחה של סדרת הילדים "מלון זומבי":

http://youtu.be/7QAf3qVPp98


והנה אוסף סצנות "רכות" מסרטי זומבים שונים:

http://youtu.be/ey-socdKIOc


חמסה
מה מקור האמונה בחַמְסָה?


חַמְסָה (Hamsa) היא אחד המוטיבים והחפצים הנפוצים בתרבות העממית הים-תיכונית ובתרבויות רבות. זהו אביזר עתיק מאד, שהפך לקמע ותיק. בתור שכזה הוא יועד לשמירה והגנה מפני עין הרע, להקניית תחושת ביטחון והגנה.

חוקרים שונים טוענים שהחמסה, שפירושה בערבית "חמש", נולדה כבר בזמנים הפרהיסטוריים, כשהאדם הקדמון ראה ביד דבר משמעותי וצייר ידיים או הטביע את כפות הידיים על קירות מערות. אבל גם אם המקורות שלה כה עתיקים, שתי דתות - היהדות והאסלאם, טוענות כל אחת שהיא היא המקור האמיתי של החמסה, או לפחות המקור הדתי-תרבותי של השימוש בה.

כשמדובר בקמעות, כל דת ותרבות בעולם מצאה לה סממנים מיסטיים שנועדו להקנות למאמינים תחושת בטחון ושליטה בחייהם. הפחד האנושי, המלווה את האדם מאז ימי קדם, הוא מ"עין הרע", אותו מבט של אנשים אחוזי קנאה או רוע. אלו עלולים, לפי האמונה העממית, להטיל "עין רעה" באדם, שעלולה לסכל את הברכה שבביתו או במעשה ידיו. את האימה והחשש, שמשהו שיקרה לאדם או ליקיריו, נועדה החמסה להוריד. היא הכוח הנגדי שיניא את הרע מלפעול.

אמנם כיום יש מגוון גדול של חמסות, ברמות שונות של דיוק אנטומי, אבל כסמל גרפי עתיק, החמסה הייתה לרוב סימטרית, כשהבוהן והזרת זהות ומקבילות זו לזו. לשתי הדתות הללו, היהדות והאיסלאם, חמסות מעט שונות. בעוד אצבעותיה של החמסה היהודית מופנות כלפי מעלה, החמסה המוסלמית מפנה את אצבעותיה כלפי מטה דווקא - בכוונה להביא מזל אל מול כוחות השאול.

סמל כף היד עם האצבעות כלפי מטה, שימש קמע להגנה על תושבי אגן הים התיכון, הרבה לפני הופעת הדתות המונותאיסטיות. יש חוקרים שקשרו את הסמל אל "טנית" - אלת הירח מתרבות קרתגו, אותה מושבה פיניקית שישבה בצפון אפריקה, באזור טוניס של ימינו. בכל מקרה, באיסלאם של המאה ה-7 החמסה הזו הופכת ל"ידה של פטימה".

מיהי פטימה? - לפי האגדה שרפה פטימה את ידה בתוך תבשיל רותח, כשראתה אישה אחרת שבעלה מביא אל ביתם. דרך סדק בקיר נשרו דמעותיה ופגעו בכתפו של בעלה. בכך נמנע ממנו לממש את נישואיו לאישה האחרת. מכאן מאמינים המוסלמים ב"יד פטימה", שהעין המצוירת בה היא עינה הדומעת של פטימה. אצל הערבים מסמל סמל היד, 5 האצבעות והעין שבו, את הביטוי "חמש אצבעות בעיניך", שמשמעותו שעיניך הרעות לא ישיגו את זממן.

המוסלמים נהגו לסמן את דלת ביתם, בטביעת כף היד שנטבלה בצבע, לרוב כחול. האמונה הייתה שהסימן מרחיק עין רעה ושדים או רוחות מכניסה לבית.

היד של פטימה מקבילה באופן מסוים לתפקיד המזוזה ביהדות. אבל יחסי הגומלין שבין התרבויות של המקומיים והיהודים יצרו השפעות הדדיות, מה שגרר השפעות במנהגים כנגד עין הרע. היהודים, לפחות בצפון אפריקה, לא הסתפקו במזוזה וגם בידיהם הפכה החמסה במהלך השנים, מחפץ מסורתי בעל תפקיד מאגי בתרבות המוסלמית, לבעלת תפקיד של קמע בקהילה היהודית. הסברים וסימנים לא חסרו. היו שקשרו אותה לכף ידה של מרים, אחות משה ואהרון. אחרים דיברו עליה כעל מה שסימן את משקוף הבית היהודי במכת בכורות. פרשנים ראו את החמסה במסורת היהודית כמייצגת את האות ה', סימן לאלוהים. יש שראו בה את חמשת חומשי תורה, את חמשת החושים השומרים על האדם המאמין ואפילו את צורת עלי התאנה משבעת המינים.

כך או כך, איש לא שיער שהחמסה עתידה להפוך לחפץ אייקוני המייצג, גם במאה ה-21, תרבות ואמונה המשולבים באמנות עממית. כי עם השנים ולאחר התקבצות היהודים במדינת ישראל, עברה החמסה אבולוציה תרבותית של ממש. בעידן המודרני היא זכתה לייצור מסחרי המוני, שהחדיר אותה לשלל שימושים ומגוון של תחומי חיים. מבתים פרטיים ובתי עסק ועד למוסדות ציבור, תולים היום רבים את החמסה "למזל" על הכתלים. פרסומות וכרזות, מחזיקי מפתחות ותליונים למכוניות - רבים באוכלוסייה משתמשים בחמסה בהתלהבות ובשימושים חדשים. באופן מסוים ניתן לראות בסמל הזה היום אייקון ישראלי וחלק בלתי נפרד מהזהות והתרבות העממית הישראלית.



הנה החמסה ששומרת מעין הרע:

https://youtu.be/6qa5tt3l8q4


על תערוכת החמסות במוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים:

https://youtu.be/JyNfyeIwGQ4


ובעברית:

https://youtu.be/QNIXpjxomUA


חמסה בין סמלים יהודיים נוספים:

https://youtu.be/XZmge1Y1V1A


שיר חמסה על האמונות הללו:

https://youtu.be/uKbD8HZuN9I


ושיר היפ הופ עם החמסה כסמל טרנדי:

https://youtu.be/qKR1ybLkYUg
האם יש בעולם רוחות רפאים?



רוחות רפאים (Ghosts) הן הופעות על-טבעית של אנשים מתים. בדתות ואמונות שונות מזוהה רוח הרפאים עם נשמות בני אדם שנשארו על הארץ ולא עלו לשמיים, אל גן עדן או לגיהנום, השאול.

תרבויות רבות מספרות על רוחות רפאים, כל אחת מתארת באופן שונה, אבל המהות דומה. בדרך כלל מתארים את רוחות הרפאים הללו כדמות שקופה, אנושית, או לפחות בעלת צורה של בן-אדם, מעורפלת ולא-ממשית.

יש הטוענים שרוחות קיימות וקיימים דיווחים רבים לאורך ההיסטוריה על רוחות שנראו בבתים ריקים, במקומות שבהן התרחשו מקרי מוות קשים וכדומה. פעמים רבות לא רואים את הרוח עצמה, אלא מזהים חפצים זזים או שומעים רעשים מוזרים שאין להם פשר והסבר מדעי.

על אף שהפולקלור, התרבות והאמנות משתמשים לא פעם ברוחות הרפאים, עד היום לא נמצאו עדויות של ממש לקיומן. מדענים רבים טוענים שאין כל בסיס של ממש לאגדות הללו ושכל העדויות לרוחות רפאים הן בדיות או זיהוי שגוי של תופעות ליליות אחרות.

מבחינת היהדות, ישנן נשמות תקועות שאינן מצליחות לעלות לעולמות העליונים והן יכולות להיחשב לרוחות רפאים. אבל הרבנים מרגיעים שאין רוחות רפאים כאלה בבית שיש בו מזוזות כשרות.


הנה שאלת קיומן של הרוחות:

https://youtu.be/_AP7GgtEWXU


סרטון על רוחות רפאים והאם יש כאלה בעולם:

https://youtu.be/m5UhpPcFSgo


למה אנחנו חושבים שיש רוחות, לכל הרוחות?

https://youtu.be/LFMuLqZ1zaU


המדענים מסבירים למה אנחנו מרגישים לעתים בנוכחות של מישהו שאיננו יכולים לראות:

https://youtu.be/FW2DMXTtc5w


החליטו אתם אם זה אמיתי - 30 תמונות של רוחות לכאורה:

https://youtu.be/6Rcw01IEQig


ובית שנמכר עם הרוחות שבו:

https://youtu.be/Av2L0F2j-JA
מיהו החתול המזמין של יפאן?



המבקרים בטוקיו נדהמים בדרך כלל לגלות כמה החתול הוא חיה אהובה ונפוצה בעיר. "מנקי נקו" (maneki neko), בעברית "חתול מזמין", הוא דמות מפוסלת של חתול, פופולארית מאד ביפאן. החתול נחשב ביפאן לחיה שמזמינה מזל טוב, שמחה, ממון וכדומה. זו הסיבה שהיפאנים מציבים את דמות המנקי נקו פעמים רבות בפתחי חנויות, בתי מלון, מסעדות וכיוצא בזה. הם קוראים לזה ביפאנית "מנקי נקו".

כנראה שהמנקי נקו נולד אי-שם לפני המון שנים. האגדה מספרת על אישה זקנה ועניה שנאלצה למכור את החתול שלה בשל המחסור הקשה שממנו סבלה. בלילה הופיע החתול בחלומה וביקש ממנה לפסל את דמותו. היא אכן פיסלה אותו ותוך זמן קצר קנו אותו ממנה. אז היא הכינה אחד אחר וגם הוא נחטף. לאחר שהחלה להכין כמה נוספים והם נחטפו מיידית היא החלה לייצר המון פסלים של החתול שלה והיא התעשרה מהם. כך היא הייתה הראשונה שהחתול הזה הביא לה לעושר ולאושר ומאז היפאנים אוהבים אותם.


הנה סיפור המנקי נקו:

http://youtu.be/XSkFDI_Hzj4


והמזל הטוב שהיפאנים זוכים לו בזכות החתולים הללו:

http://youtu.be/2PTGBOT_tmI


אגדה אחרת על נסיך עשיר שתפש מחסה מתחת לעץ בעת סופת רעמים. החתול של הנזיר העני ממקדש סמוך נראה כמזמין אותו מזמין אותו והוא צעד אחריו. מיד אחרי שהלך ממנו, נפגע העץ מברק והנסיך אסיר התודה על הצלת חייו, התחבר עם בעליו של החתול, הנזיר העני. הוא תרם למקדש וכך הוא החל לשגשג. ואגב, לזכר החתול הזה נבנה המנקי נקו הראשון:

http://youtu.be/e6VR6V0eZUQ


ומוזיאון המנקי נקו:

http://youtu.be/mVkow5o-Qh4
מה היה ציד המכשפות?



זה לא קרה בימי הביניים האפלים, אלא דווקא בתקופת הרנסאנס מלאת ההשראה והתגליות, במהלך שיא של כ-200 שנה, הלכה והתחזקה תופעה איומה וחשוכה בתולדות אירופה. זה היה ציד מכשפות (Witch hunt) אכזרי וקשה, תופעה איומה של רדיפת בני אדם, לרוב נשים, שנחשדו כעוסקים בכישוף.

אמנם האשמות בכישוף היו כבר בימי הביניים דרך ל"חיסול חשבונות" בין אנשים שרבו זה עם זה, שכנים שמאסו במישהי שמתנהגת באופן מוזר או שונה מהמקובל וכדומה. האמונה הייתה ונשארה שהמכשפות זכו לכוחות מהשטן, בזכות עסקה שעשו אתו ושהן מקיימות טקסים אכזריים ומסוכנים.

תיאורים איומים שהופיעו ב“פטיש המכשפות”, ספרו המצליח של אינקוויזיטור גרמני נלהב, הלהיטו את הציבור אז. המצאת הדפוס הפכה את הספר לאחד הלהיטים הספרותיים הראשונים וההדים שלו הגיעו אפילו למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היו בספר כל החומרים שנדרשו כדי לעורר את הדמיון. תיאורי מכשפות שחוגגות עם השטן ונשבעות לו אמונים, סיפורים על אכילת תינוקות של שכנים ועוד. כולם נחשפו אז לפחד האיום מכוחות הרוע. מי שנהג באופן שונה מהמקובל, ששכניו שנאו אותו או שסתם הריח רע, יכול היה בקלות להיות מואשם בכישוף ולעלות על המוקד. במיוחד אם היה אישה.

בין המאות 15-17, שבהן הגיע טירוף המכשפות לשיאו, הומתו מעל 100 אלף בני אדם, רובם נשים, בעוון כישוף. רדיפות, עינויים קשות והוצאות להורג אפיינו את אבחון המכשפות של העת ההיא. שומות על הגוף נחשבו למשל סימן לכישוף..

מבחני המכשפות היו נחשבים היום ציניים במיוחד ואופיינו בכך שהסתיימו תמיד במוות. אם מכשפה שהושלכה מהצוק אל הנהר טבעה ומתה, היא נמצאה זכאית. אם הצליחה להיחלץ - היא הועלתה על המוקד כמכשפה. כך גם על המוקד - מי שנשרפה חיה התגלתה כזכאית לאחר מותה, מה שממש עזר לאיכות החיים שלה.. בריחה מהמוקד לעומת זאת, סימנה אותה סופית כמכשפה והיא הייתה נתפסת ומוצאת להורג בהצלחה.

דוגמאות לא חסרות. בשני כפרים גרמניים הועלו אז על המוקד, בתוך שנה בלבד, מעל 1,500 "מכשפות". גם בשווייץ התבצע ציד מכשפות נרחב, אולי הגדול ביותר באירופה ביחס לגודל האוכלוסייה. במהלך 200 השנים הללו הוצאו שם להורג מעל 3500 "מכשפות".

היו לציד המכשפות האירופי סיבות שונות, החל ממאבקים בין זרמים בנצרות ועד לתנועת נגד שנלחמה במדע המתפתח ומאיים להפוך את העולם למשכיל יותר, חכם ומפוכח מהבטחות הדת הלא-ממומשות. האפיפיור כתב אז על "גברים ונשים שמוסרים עצמם לשדים ועושים מעשי כישוף שמזיקים לאדם, לחיות המשק ולתנובת השדות."

באמריקה כמעט ולא רדפו מכשפות, אם כי מפורסם המקרה של 1692 במשפטי המכשפות בעיירה סיילם שבמסצ'וסטס. ובכל זאת חזרו בארצות הברית, מאות שנים אחר-כך, להשתמש במושג "ציד מכשפות". זה היה כהתייחסות למקארתיזם, אותה רדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים.


הנה ציד המכשפות בשווייץ, שהיה מהנרחבים באירופה:

https://youtu.be/otKUMO6nSps


הסבר בעברית על ציד המכשפות:

http://youtu.be/LmAPKEe2AnI


הנה קדימון לסרט "הנזל וגרטל" שבו הם נלחמים במכשפות:

https://youtu.be/9246msCh7x4


משפטי סאלם המפורסמים, בעיירה האמריקאית סאלם:

https://youtu.be/qbFDBrOlE9k


כך רואים ב"זהו זה" את המכשפות שמעל לתל אביב:

http://youtu.be/40ptUaKlgSY


וכך "נזכרת" חבורת הליצנים של מונטי פייטון את ציד המכשפות של ימי הביניים:

https://youtu.be/zrzMhU_4m-g
למה פחדו מהעגבניות בעבר?



איך שזמנים משתנים... האגדה מספרת שבשנת 1820 זכה הקולונל האמריקני רוברט ג'ונסון לשם של גיבור, רק משום שהעיז לאכול עגבניות ללא חשד ובפומבי. אם היום אנו נותנים את הקטשופ מבוסס העגבניות לכל דרדק והעגבניה היא מהבולטות בתזונת הילדים והמבוגרים כאחד, העגבניות נחשבו באותה תקופה לרעילות.

אבל הקולונל האמיץ החליט להוכיח שהעגבניות אינן מסוכנות לבני אדם. הוא התייצב למול ציבור אקראי שנאסף מולו, על מדרגות בית המשפט של העיר סיילם בניו-ג'רזי, והחל לאכול את העגבניה שבידו. הקהל ההמום הביט בו במבט ששילב הערצה, עם רחמים על מותו המתקרב. למותר לשער שמלבד כמה כתמים על חולצתו, הקולונל יצא מהסיפור עם בטן מלאה ובריאות מצוינת...

ואכן, כשהגיעה העגבניה לאירופה, הישר מיבשת אמריקה שבה היא בוייתה לראשונה, היא לא התקבלה יפה. ממש כמו את החציל, שהגיע מהודו, האירופאים קיבלו אותה בחשד. גם צבעם של השניים וגם משהו במרקם המשונה שלהם, גרמו לנוצרים של אירופה ואמריקה לחשוד שהם רעילים.

אבל העגבניה היא חלק ממשפחת הסולניים. בני משפחה נוספים מהמשפחה הזו אנו אוכלים, ביניהם החציל, הפלפל ותפוח האדמה.

אבל זה לא היה העניין היחידי שנקשר בירק הכל כך משמעותי במטבח המודרני שלנו. הן הנוצרים והן יהודים אדוקים בדתם, החרימו את העגבנייה במשך מאות שנים, משום שהאמינו גם שאכילתה מעוררת פריצוּת והתנהגות לא מוסרית. הצבע האדום, אנחנו כבר יודעים, מגרה אנשים. היו רבים שאף האמינו שהיא מכילה דם. בכל מקרה, העגבניה באדום לוהט נראתה לרבים מדי דבר מוגזם.


הנה הפחד ההיסטורי מהעגבנייה:

https://youtu.be/f87iQnfGUbg


האגדה על הקולונל האמיץ:

https://youtu.be/LGH414fye5Q


בארץ אפילו המילה עגבניה עוררה מחלוקות קשות:

https://youtu.be/vRg5EVlLtZk


היום צריך להגן על העגבניות מפני וירוס שפוגע בהן קשות:

https://youtu.be/Hjdj577mzAY


וכך מגדלים אותן בסרט תיעודי קצר:

https://youtu.be/VFfqgAeD5p4?long=yes
למה צובעים משקופים ודלתות בים התיכון בכחול וטורקיז?



ודאי ראיתם לא פעם בכפרי מדינות הים התיכון בתים עתיקים המסוידים לבן, שדלתותיהם, מרפסות המבוא, השערים, התריסים או הפתחים שלהם צבועים בכחול. בתים אחרים צבועים בגוון טורקיז. מהו מקור המנהג לצבוע בצבעים כחולים את פתחי הבית הים-תיכוני ומה הסיבה לבחירה בצבעים הללו דווקא?

הסיבה היא מיסטית, עניין של אמונה טפלה ועתיקה. הערבים, היהודים ועמים נוספים במזרח התיכון ובים התיכון צובעים את משקופי הבתים שלהם ואת הדלתות בכחול או בטורקיז, כדי להרחיק שדים.

באמונה העממית של המוסלמים ועמים נוספים במרחב הים תיכוני משמשים צבעי הכחול והטורקיז להגנה מפני עין הרע. לכן נהוג בארצות הים התיכון ובעיקר בקרב המוסלמים, לצבוע את פתח הבית בכחול.

הרעיון המיסטי הוא ששדים שירצו להיכנס לבית יראו את הגוונים הללו, יחשבו שאלו השמיים הקדושים ויסובו לאחור. כך תימנע כניסת שדים לבית הצבוע בטורקיז ובכחול. לפי אמונה דומה, הכחול והטורקיז הם צבעי הים והשמיים והרוחות יטבעו בים הצבע...

כך או כך, באופן כזה הפכו גוונים אלה לשומרי הסף, מפני עין הרע. כללית, מבטא הצבע הכחול באיסלאם, למשל, סוג של מעבר אל העולם השמיימי. הוא משמש למיסטיקה ולהגנה מפני עין הרע.


הנה המשקופים הצבועים טורקיז:

https://youtu.be/em0W9rR60Zw?t=5m08s&end=7m42s


ודלתות ופתחים בכחול נפוצים בבנייה בסגנון הים תיכוני:

https://youtu.be/JxpF5xH-0s4
למה אנו נוהגים להשיק כוסות משקה?



יש אמונה נרחבת שהסיבה שמברכים "לחיים" בהרמת כוסית ומקישים את הכוסות זו בזו היא עתיקה וקשורה בסוג של מבחן נאמנות בקרב מלכים ואצילים בימי קדם. הרעיון היה שבימי קדם נהגו המנהיגים להרעיל אחד את השני או אחד את זה שחשק בתפקידו. בעת שהשיקו את הכוסות שלהם בחוזקה, היה היין שבכוסותיהם נשפך מכוס לכוס ומתערבב.

איכס, אנחנו שומעים אתכם אומרים... למה לבן אדם לשתות יין או שיכר מכוס של מישהו אחר? - ובכן, זו הייתה מחווה של אמון הדדי וביטוח נגד הרעלות. אציל או מלך יכול היה לבחון כך את נאמנותו של מי שסועד איתו ומרים כוסית, כי אם שם רעל בכוסו, הרי שהשקת הכוסות תהרוג גם אותו...

אגב, עם כוסות זכוכית זה בטח לא היה עובד. סביר שהן היו מתנפצות. אבל עם כוסות החרס, האבן או העץ שהיו נהוגות אז, זה בהחלט עבד. אלא אם שני השתיינים היו מנסים להרעיל זה את זה, ממש באותו זמן.

אגב, יש עוד הסברים אחרים למנהג, שאולי אף נכונים יותר. אחד מהם שכך צירפו את חוש השמיעה לחגיגת החושים שבשתיית היין. שהרי כל החושים האחרים כבר היו מעורבים בשתייה, כולל חושי הריח, הטעם, הראייה והמישוש. ה'קלינג!' של השקת הכוסות הוסיף גם את הצליל לחוויה.

עוד רעיון אומר שהשקת הכוסות בקבוצה היא איחוד של כולם לנקודה מרכזית, או אפילו החזרת היין שפוצל מהבקבוק למפגש משותף...


על מקור המנהג בעברית:

https://youtu.be/zhVtaIOks80?t=7m48s&end=8m13s


הנה סרטון מפורט באנגלית:

https://youtu.be/Dt5ZNl-J2Ck
מהי ההיסטוריה של תפוח האדמה?



מסתבר שתפוחי אדמה הם לא סתם אוכל, אלא ירק עם היסטוריה מרתקת, שהשפיע לא פעם על ההיסטוריה האנושית ובצורה משמעותית ביותר.

מקורו של תפוח האדמה בהרי האנדים שביבשת אמריקה. כבר האינדיאנים באמריקה, עוד לפני מאות שנים, אכלו את הירק המוזר והתייחסו אליו כמזון לא מוצלח. כשכבשו את דרום אמריקה, החליטו הספרדים במאה ה-16 להביאו בכל זאת הביתה. בספרד היו מי שהשתמשו בו, אבל הוא נחשב לירק נחות.

ההיסטוריה יודעת לספר שהאירופים, שבהדרגה נחשפו אליהם, נמנעו מתפוחי אדמה, בעיקר מסיבות של פחד ואמונות טפלות. רבים האמינו אז שאכילת תפוחי האדמה אינה בריאה. הדעה הרווחת באותם ימים הייתה שמי שיאכל מהירק הזה ילקה בצרעת, זיבה ועוד כמה מחלות איומות.

אולי קשה להאמין, אבל באותם ימים אכלו את תפוחי האדמה רק בבתי הכלא. אסירים אז הוכרחו לאכול ממה שיהפוך למרכיב חובה בחברה המערבית של ימינו, אבל באותם ימים נחשב לצרה צרורה. אגב, עוד אוכלוסיה מעניינת של צרכני תפוחי אדמה באותה תקופה הייתה החזירים, שאותם פיטמו בתפוחי אדמה ללא חשש...

אבל בשנת 1785 גילתה האצולה את התפודים והאצילים החלו לכלול אותם בהתלהבות בארוחות השחיתות שלהם. משליטים ועד לטבחי הארמונות - כולם הבינו את היתרונות העצומים שלהם. בתרגיל שיווקי מדהים משלו, הצליח למשל פרידריך הגדול, מלך פרוסיה, להפוך את הירק השנוא והמבוזה ללהיט בקרב המוני הגרמנים וזו רק דוגמה אחת לכיבוש היבשת האירופית בידי תפוח האדמה. על הסיפור של פרידריך הגדול ותפוחי האדמה תוכלו לקרוא באאוריקה בתגית "פרידריך הגדול".

באמצע המאה ה-19, הכתה מחלת הכימשון בשדות תפוחי האדמה של אירלנד. תפוח האדמה היה הגידול החקלאי היחידי של אירלנד והסיבה העיקרית לגדילת האוכלוסיה בה. אבל אז התפתח שם משבר כלכלי הרסני במיוחד, כשמחלה התפשטה בגידולי תפוח האדמה. היא הובילה למה שנקרא "רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד". תושבי אירלנד סבלו אז מרעב איום, שהוביל למותם של כמיליון אזרחים איריים. רבים מהם היגרו, כתוצאה מהרעב הגדול של משבר תפוחי האדמה, לאמריקה. ארצות הברית זכתה לשכבה אירית גדולה של אזרחים. בני משפחת קנדי, כיום סוג של "משפחת מלוכה אמריקאית", הם מהמשפחות שהיגרו אז מאירלנד.

כמובן שבמאה ה-20 הפך תפוח האדמה להצלחה מסחררת. רשתות המזון המהיר גילו את הצ׳יפס והם הפכו אותו לתוספת מועדפת להמבורגרים, לעוף מטוגן ולכל מה שנמכר ב-4.99 דולר. תפוחי האדמה הפכו להיות לתעשייה של עשרות מיליארדי דולרים בכל שנה. בטח לא משהו שעושה אותך חולה...


מזבל למלך - הנה תולדות תפוחי האדמה:

https://youtu.be/9ohC7Epd8J4


סרטון על ההיסטוריה האנושית ותפוחי האדמה:

https://youtu.be/xROmDsULcLE


כך הביא רעב תפוחי האדמה הגדול של אירלנד המוני אירים לאמריקה:

https://youtu.be/DiEQ4ZAB5NA


ודן קווייל - המועמד לנשיאות ששגה במילה Potato והפסיד את הנשיאות:

https://youtu.be/6tmoSGmvR1o
למה סבלו הלבקנים בהיסטוריה?



אחת המחלות הקשות בעולם היא הבורות. כשמתלווה לבורות והטפשות גם כוח, הן הופכות לאסון. לכן רדיפת הלבקנים היא מהסיפורים מעוררי הסלידה שההיסטוריה יודעת לספר.

הלבקנות (Albinism) היא מחלה גנטית, שבה נולדים אנשים ללא הפיגמנט הטבעי שצובע את העור, העיניים והשיער שלהם. הלבקן הוא לרוב בהיר מאד ושונה במראהו מאחרים. בשל החוסר במלנין, יש גם פגיעה בראייתם. אבל זה הכל. הלבקנים אינם שונים בדבר מהאנשים שמסביבם.

אך המראה יוצא הדופן של הלבקנים גרם מאז ומתמיד לחשדנות סביבם. באפריקה, למשל, לא פעם ראו בהם סוג של שדים. במקומות רבים באפריקה ובאי ג'מייקה נהוג כבר דורות להתייחס אל הלבקנים כאל מקוללים.

ביבשת השחורה לא מצליחים למנוע עד ימינו את הרדיפות שמהן סובלים הלבקנים. לא פעם זה מגיע לרצח, כשהסיבה העיקרית היא האמונה הטפלה לפיה לבקנים מביאים מזל רע.

תופעה חולנית נוספת שרווחת פה ושם באפריקה, היא רצח של לבקנים על מנת לסחור באבריהם. לאו דווקא לצורך השתלות - משום מה השתרשה באפריקה האמונה שאיברים של לבקנים מביאים מזל.


הנה לבקנים במקום שנותן הגנה מרדיפות האוכלוסייה:

https://youtu.be/Uo2hcSEwdbk


רדיפת לבקנים בטנזניה שבאפריקה:

https://youtu.be/zd7RRr5Eubg?t=42s


הניגוד לעולם המודרני שבו לבקנים הפכו אפילו לדוגמנים:

https://youtu.be/OQoaF6t5QH0


וסרט תיעודי בנושא:

https://youtu.be/1w0AhGAC2R0?long=yes


מהי גבעת הצלבים שבליטא?



את 100 אלף הצלבים ניתן לראות בגבעת הצלבים שבליטא, גבעה קטנה שהיא אתר צליינות קתולי ואליה נוהגים הולכי רגל להגיע ולהניח בה צלבים שהביאו עימם, חלקם גדולים מאד.

יש המביאים עימם לגבעת הצלבים גם פסלים של מרים אם ישו, תמונות, פסלים ומחרוזות תפילה נוצריות.

איש לא יודע מתי התחיל הנוהג לעלות לגבעת הצלבים, אך הסברה היא שהוא החל לאחר מלחמת פולין-רוסיה, שנערכה בשנים 1830-1831 ושגבתה קורבנות רבים.


ראשית, בואו לסיור בגבעה מלאת הצלבים:

http://youtu.be/rZVzomRBt_8


והנה סרטון על גבעת הצלבים:

https://youtu.be/BWndX4wG4B4?t=1m9s&end=1m41s
למה מניחים הגרמנים תפוחי אדמה על קבר המלך?



המבקרים בקברו של מלך פרוסיה פרידריך הגדול, מתפלאים לראות שעל הקבר מניחים רבים מהמבקרים הגרמנים תפוחי אדמה. הירקות הללו מעידים על הסיפור של פרידריך הגדול ותפוחי האדמה - סיפור של תבונה וחזון של שליט חכם, יצירתי והחלטי, שהצעיד את השיווק במאה ה-18 לשלב חדש.

לא רבים יודעים שבעבר היה לתפוח האדמה מוניטין ירוד במיוחד. אבל מלך פרוסיה, פרידריך הגדול, שגילה את הפוטנציאל של תפוחי האדמה החליט לשנות את המצב. בתרגיל שיווקי מרהיב, שיילמד שנים אחר-כך בבתי ספר לשיווק, הפך פרידריך הגדול, מלך פרוסיה, את תפוחי האדמה ללהיט בפרוסיה.

כשפרידריך הגדול, מלך פרוסיה, נדלק על תפוחי האדמה והאוכל הטוב שיוצא מהם, הוא החליט לשלב את הירק הזול והפשוט לגידול במזונם של הפרוסים (הגרמנים). הוא רצה להכפיל את אספקת הפחמימות בממלכה, בעיקר מכיוון שהבין שבמקרה של רעב, יוכל תפוח האדמה לספק תחליף לחיטה ולהבטיח שלא יהיו רעבים בקרב נתיניו.

אבל "פריץ הזקן", כמו שמכנים את פרידריך בחיבה, גילה די מהר שהתדמית של מה שהיה שנים רבות מזון לאסירים וחזירים "אינה משהו"... הם פשוט סרבו לאכול תפוחי אדמה. לכן, כדי לעודד את אכילת תפוחי האדמה אצל בני העם, הוא עשה להם "הפוך על הפוך" - המלך הורה להפוך פארק גדול שליד ארמונו לשדה תפוחי אדמה עצום והורה להקיפו במגדלי שמירה ובשומרים. המלך אסר על מכירת תפוחי האדמה מהשדה שלו ויצר מצב שבו תפוחי האדמה הפכו למאכל של בית המלוכה בלבד. האיסור הזה, בבחינת "מים גנובים ימתקו", גירה את העניים לאכול דווקא את תפוח האדמה ורבים התפתו לחפש את הירק השנוא ולקנות אותו בשוק השחור. כך נוצר ביקוש עצום ותפוח האדמה הפך ללהיט ענקי בפרוסיה, גרמניה. כש"התיר" המלך לגדל ולסחור בתפוחי האדמה הסתערו ההמונים על הלהיט הקולינארי החדש והמלך החכם חיכך ידיים בהנאה.

כך גילו, די מהר, עניי היבשת את תפוחי האדמה והם הפכו למצרך מועדף על שולחנם. פרידריך ניצח. תפוחי האדמה היו זולים וקלים לגידול והעניים, כבר אז, לא היו מצוידים בכסף רב...

כך לימד פרידריך את שליטי העתיד שלמען העתיד וכדי להיות מנהיג חכם שמנחיל לעמו את הדבר הנכון, יש לפעמים לעשות תרגילים שיווקיים מתוחכמים מעט יותר.


קברו של פרידריך הגדול עם תפוחי אדמה שהניחו עליו מבקרים:

https://youtu.be/7W6hkCDYN3I


כך שכנע פרידריך הגדול את עמו לאכול תפוחי אדמה:

https://youtu.be/9ohC7Epd8J4?t=1m05s


עלילות תפוח האדמה והעם הגרמני:

https://youtu.be/5uxuQlLfxjQ


על פרידריך הגדול והישגיו הרבים:

https://youtu.be/0s_6_tlasfw


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.