» «
רנה מגריט
למה נהג מגריט לצייר גברים חסרי פנים ומגבעות?



הצייר הבלגי רנה מגריט (René Magritte) הוא צייר, מגדולי הציירים במאה ה-20 ומהחשובים שבציירים הסוריאליסטיים (מי שציירו על-מציאות). כמי שלמד לצייר כבר בגיל 12, הוא הרבה לצייר אשליות, כמעט אמיתיות בדיוקן, אבל בלתי אפשריות במציאות. כמו כל הציירים הסוריאליסטיים הוא הרבה לבלבל את הצופה ביצירתו ולגרום לו לאי-נוחות מסוימת, בשל העובדה שציוריו היו מושלמים אבל לא הגיוניים.

בציור "בנו של אדם" משנת 1964, מציג רנה מגריט שילוב של נושאים שלא פעם שולבו בציוריו - איש עם מגבעת ותפוח ירוק. רבים מציוריו יכללו בדרכים שונות את התפוח, את האנשים עם החליפות השחורות והמגבעות או את שניהם.

במשך 55 שנה היה מגריט נשוי לרעייתו ז'ורז'ט, שאותה אהב מאד. הם חיו ביחד עד יום מותו על שניהם ועל אהבתם כתב הזמר האמריקאי פול סיימון שיר מרגש בשם "רנה וז'ורז'ט מגריט עם כלבם אחרי המלחמה".


על אמנותו של מגריט:

http://youtu.be/DRlpD-iEnMQ


הנה מעט מיצירותיו של רנה מגריט:

http://youtu.be/eEVOAhCEL5c


הנה סרטון אנימציה ושיר ששר על הזוג מגריט הזמר פול סיימון:

http://youtu.be/Cot0ntEat4E


ותערוכת וידאו של מאות מציוריו ברצף:

https://youtu.be/7c4oyCyFmR0?long=yes
מרסל דושאן
מי הציב אסלה במוזיאון כיצירת אמנות?



האמן הצרפתי-אמריקני מרסל דושאן מתנועת הסוריאליזם והדאדא הפך לאחד מחשובי האמנים במאה ה-20 והמורד באמנות, אולי הכי מורד מבין אמני המאה המרדנית ביותר.. בין השאר הוא פיתח את מושג ה"רדי מייד", שמתאר אמנות שנוצרת משימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים.

יצירת ה'רדי מייד' הידועה במיוחד של דושאן היא "מזרקה" (Fountain), שיצר ב-1917. היצירה היא בעצם משתנה ציבורית שקנה האמן והחליט להציג אותה במוזיאון כיצירת אמנות. הוא טען שההחלטה להפוך את המשתנה ליצירה עם שם משלה, היא ההחלטה האמנותית ולכן זו יצירת אמנות. אגב, הוא חתם על היצירה בכינוי R.Mutt.

כמה שזה נשמע מופרך לאמנים וחובבי האמנות של התקופה, ה"מזרקה" הייתה ליצירה מהפכנית, שבעקבותיה יצרו דושאן ואמנים רבים אחרים עבודות רבות בסגנון ה"רדי מייד". היא נבחרה בשנים האחרונות על ידי היסטוריונים של האמנות, כיצירה המשפיעה ביותר על האמנות המודרנית.

בהמשך השפיע מושג ה"רדי מייד" על התפתחות אמנות הפופ-ארט (אנדי וורהול הוא נציגה המובהק) ושל האמנות המושגית (קונספטואלית).

אבל דושאן יצר יצירות מעניינות רבות, ביניהן מונה ליזה עם שפם, שבה הוסיף שפם ליצירה המפורסמת בעולם, או "גלגל של אופניים", שבה הרכיב גלגל על שרפרף עץ פשוט.


הנה סרטון קצר על מרסל דושאן ו"המזרקה" שלו:

https://youtu.be/Fm4w52E9P-E


הסיפור מאחרי היצירה מעוררת המחלוקת וכיצד היא התקבלה:

https://youtu.be/NSKxJc_J0No


הנה מבקרים שמדברים על "מזרקה" ומתייחסים אליה כיצירת אמנות:

http://youtu.be/SIApXD-TdDs


והנה המומחים מנתחים את ה"מזרקה" של דושאן:

http://youtu.be/ieVw3Mey5GQ
סלבדור דאלי
מי היה הסוריאליסט סלבדור דאלי?



סלבדור דאלי, מחשובי האמנים במאה ה-20, היה צייר סוריאליסטי מספרד. משמעות הסוריאליזם שהוא כל כך אהב בציור היתה "מעל למציאות", כלומר אמנות שמשלבת חוסר הגיון והפתעה.

יצירותיו של דאלי הן מוזרות ולא רגילות. משולבות בהן תמונות חלום לא הגיוניות ודמיון מפתיע. הוא נהג לשלב בציוריו ויצירותיו דימויים של חלומות מוזרים ומלאי דמיון, המושפעים מאמני הרנסאנס הגדולים ומתורתו של זיגמונד פרויד והתיאוריה שלו על החלומות.

השעונים הנוזלים מהיצירה "התמדתו של זיכרון" (1931) הם רק חלק מהדברים המשוגעים שבלטו בציוריו של דאלי. כמותם יש גם ביצים גדולות, נמרים מעופפים ואשליות אופטיות, שהשפיעו מאד על עולם האמנות כולו.

השפעתו של סלבדור דאלי על האמנות של המאה ה-20 וה-21 היא גדולה מאד וחוצה תחומים. מציור, פיסול, מוזיקה וצילום ועד לעולם הקולנוע - לרעיונותיו ולדימויים שלו, כמו גם העירוב בין מציאות לדמיון, היו הדהודים רבים בתחומים רבים ואצל אמנים שונים.

כיאה למי שאמנותו יצאה מגבולות החיים בכדור הארץ, אל מחוזות הדמיון וההזיה, לאחר מותו נקרא על שמו של דאלי אסטרואיד שהתגלה בחלל. שמו הוא "2919 דאלי".


הנה תולדות חייו ואמנותו של דאלי:

http://youtu.be/Oe3b5UzacyA


הנה האמנות הסוריאליסטית של סלבדור דאלי:

http://youtu.be/clbg2_WOCeo


רצף ציורים ויצירות של דאלי:

http://youtu.be/scj7FkjdYac


בואו לעולם של דאלי:

https://youtu.be/F1eLeIocAcU?qr=yes


והנה סרט תיעודי על דאלי - הסוריאליסט של האמנות המודרנית:

https://www.youtube.com/watch?v=OkGfWZfRzWM?long=yes


ותכנית טלוויזיה על סלבדור דאלי:

https://youtu.be/dbYPiKQ4LqA?long=yes
אמדאו מודיליאני
כיצד צייר מוֹדִיליאני נשים עם צוואר ארוך?



אָמָדֶאוֹ מוֹדִיליאני היה צייר ופסל מודרני, מהחשובים שבציירי תחילת המאה העשרים. על אף שנולד למשפחה יהודית בורגנית באיטליה, הוא חי בעוני בפאריס.

מודיליאני היה בוהמיין גאון ויצירתי עד טירוף, כמעט מסכן ועני מרוד. בשורשיו היה הצייר והפסל האיטלקי בן למשפחה שהייתה נצר לאנוסי ספרד. גורלו האישי גם הוא לא שפר עליו במיוחד. הגאון היצירתי, שלא זכה להערכה של ממש בחייו, סבל ממחסור קבוע ומהתמכרויות קשות לסמים ולאלכוהול. רק לאחר מותו הוכרו חשיבותו וכשרונו והוא זכה להיחשב לאחד מגדולי הציור. אז גם עלה ערכן של יצירותיו באופן דרמטי ומחיר כל ציור שלו כיום, עולה על מה שהרוויח כל חייו.

אחד מסימני הציורים שלו הוא הצוואר הארוך של הנשים שצייר והפנים הביעו לרוב בדידות ועצבות. סגנון אישי וייחודי זה נובע מההשפעה הסגנונית של האמנות האפריקאית ומסגנון הרנסאנס שמשניהם הושפע מודיליאני מאד.

במיוחד הרבה מודליאני לצייר בשנותיו האחרונות את ז'אן אבוטרן, ציירת שעמה חי ואהב לציירה מאד. את הדיוקן המפורסם ביותר שלו, ה"פורטרט של ז'אן אבוטרן", הוא צייר בשנת 1919 ובו הנציח את פניה בצורה האופיינית המוארכת ואובאלית שבה נהג לצייר, בצירוף תמימות וניקיון בסגנון הציורים של מרים הבתולה.


הנה חשיבותו של הפסל הגאון שהפך לצייר:

http://youtu.be/li1P-oJ2fo0


מצגת וידאו של הציורים המפורסמים של מודיליאני:

http://youtu.be/kfBo7AYfTIE


קטע מסרט על חייו של מודליאני:

http://youtu.be/gShcC3MoDRg


ואמן שיוצר בהשפעתו מצילומים:

http://youtu.be/RCFQLjDO8Ik

אמנים דגולים

הסימפוניה הבלתי גמורה
מי הלחין את הסימפוניה הבלתי גמורה?



עוני, מחסור, מחלות ודיכאון היו נחלתו של המלחין פרנץ שוברט. הוא מת בגיל 31 בלבד ובכל זאת הוא הותיר אחריו כמה מהיפות שביצירות הקלאסיות. מה היה הסוד של הגאון העצוב, שלא יצא או עזב את העיר וינה לאורך כל חייו ועדיין יצר מוסיקה חובקת עולם ותקופות?

ביצירות של שוברט המופלא יש צירוף שלא יאומן, בין יופי לעצב.

שוברט השאיר אחריו את הסימפוניה מספר 8 בסי מינור דויטש 759, שנהוג לקרוא לה "הסימפוניה הבלתי גמורה". רבים רואים בה יצירה מקסימה ומרתקת שאינה זקוקה להשלמה והיא מושלמת גם כך.


שפטו אתם והאזינו לפרק הראשון מבין שני פרקי "הבלתי גמורה" של שוברט":

http://youtu.be/IAAmC2QCsg4


והנה פרק שני מהסימפוניה הבלתי גמורה - עם אנימציה:

http://youtu.be/2WLpV6TPMsw


סרט תיעודי בשני חלקים על חייו של שוברט:

https://youtu.be/x3m6qvh8t-0?long=yes


וחלק שני:

https://youtu.be/PNE9DowCTmQ?long=yes
מאוריץ קורנליס אשר
למה צייר אֶשֶר דברים בלתי אפשריים?



הצייר ההולנדי מאוריץ קורנליס אֶשֶר (M. C. Escher) היה אמן הולנדי מהזרם הסוריאליסטי, שהתפרסם בעבודות הגרפיות שיצר, בעיקר בטכניקות של הדפסים מאבן, חיתוכי עץ ותחריטי עץ.

על אף שלא היה מתמטיקאי, ביצירותיו של אשר מופיעים פעמים רבות מבנים מדהימים שמבוססים על עקרונות מתמטיים. ביצירותיו הסוריאליסטיות הופיעו שינויי צורה מוזרים ומופלאים, תבניות שחוזרות על עצמן ובהדרגה משתנות, אשליות אופטיות מבלבלות, דברים שלא ייתכנו במציאות וכאלה שסותרים את ההיגיון שלנו. יש בציוריו של אשר יצורים בצד אחד של הדף שהופכים בצד השני ליצורים אחרים, יש ידיים שמציירות את עצמן ועוד ועוד.

וכך, מבלי להיות מתמטיקאי, מלאים ציוריו בהמחשות ויזואליות לרעיונות מתמטיים שונים, כמו רעיון הרקורסיה. הרקורסיה, ההפניה העצמית או דברים שפונים אל עצמם, העסיק מאד גם את המתמטיקאי קורט גדל. על הדמיון והרעיונות הדומים של השניים, ביחד עם שיטות ההלחנה האופייניות של המלחין יוהאן סבסטיאן באך, נכתב אחד הספרים המשפיעים והמעניינים בספרות המדע הפופולארי "גדל, אשר, באך" מאת דאגלס הופשטטר.


הנה סרטון שמציג את הגאונות של אשר:

http://youtu.be/Kcc56fRtrKU


הנה גלריית וידאו של ציוריו המופלאים של אשר:

http://youtu.be/RO1kBTCSIqo


אנימציה שמבוססת על יצירתו "עלייה וירידה" ומסביר איך היא בנויה:

http://youtu.be/Xf9QwQ3JM3Q


והנה שיטה דומה להבין את היצירה "מפל מים" של אשר:

http://youtu.be/Z6OeQtnultc


הסבר על ציוריו המתמטיים:

http://youtu.be/t-Gcz9FIB4w


סרט ארוך על אשר ויצירתו:

http://youtu.be/zCbS6D-y0do?long=yes


וסרט ארוך על חייו והקריירה של אשר:

http://youtu.be/g4VAxilTRGs?long=yes
פרידה קאלו
מי הייתה פרידה קאלו?



לא רבות הנשים הידועות בתולדות האמנות וודאי לא הנשים החזקות שהעמידו את עצמן והמראה האמיתי שלהן במרכז. דווקא על רקע זה בולטת אחת האמניות העצמאיות, הדרמטיות והמעניינות בהיסטוריה, הציירת המקסיקנית פרידה קאלו (Frida Kahlo). הפמיניסטיות רואות בה סמל לנשיות חזקה ובלתי מתפשרת, המקסיקנים רואים בה יוצרת לאומית וחלק מהפריחה של מקסיקו החדשה והפורחת. עולם האמנות רואה בה את אחד הקולות המעניינים והייחודיים במאה ה-20.

היא החלה לצייר בילדותה. בת לצלם גרמני ויצירתי ולאם מקסיקנית קתולית ושמרנית, קאלו התגברה אז על מחלת הפוליו. בהמשך חייה היא עתידה לסבול ממחלות נוספות ומפציעה קשה בתאונת דרכים. דווקא מתוך הכאבים, על רגלה הקטועה ועל אינסוף הניתוחים שעברה, היא צמחה ועלתה כדמות מעוררת השראה. כך או כך, לחודשים הארוכים שבהם רותקה למיטתה בבית החולים בתחילת הדרך, היא חבה לא מעט, שכן אז היא החלה לצייר.

קאלו אמרה פעם שתאונה נוספת בחייה הייתה תאונה אחרת - הנישואין שלה לצייר המפורסם דייגו ריברה, בעל מתעמר ובוגדני שהיה למקור לצרותיה ולחייה הלא-פשוטים בלאו הכי, אבל היה מושא אהבתה לאורך כל חייה. הם היו נשמות תאומות, שבצד הסבל הרב שגרמו זה לזו, אהבו בטירוף וחיו זה את חייו של זה. היא מתה בגיל 47 והוא מת 3 שנים אחריה. היא הורישה לו את כל ציוריה, כדי שהדיוקנאות שלה ילוו אותו גם אחרי מותה. כיום הם תלויים במוזיאונים החשובים בעולם.

ולמה היא כל כך חשובה וציוריה כה משמעותיים? - קאלו הייתה דעתנית ואפילו מרדנית. היא לא התביישה בדבר והציבה בציוריה את עצמה, את חייה ואת דעתה עליהם, באופן דרמטי ובכנות מכאיבה במיוחד. עם חתימת שפם עדינה, בגבות עבות ומחוברות, עבודותיה המפורסמות ביותר היו הדיוקנאות העצמיים שלה. דיוקניה המצויירים של קאלו ודאי לא היו הופכים אותה למתמודדת בתחרות יופי בת ימינו. כמו להתריס ולהציג את עצמה מוזרה, שונה מהמודל הנשי המוכתב על ידי גברים, הציירת הזו נהגה לצייר דווקא את עצמה, דווקא כך, ומעולם לא ניסתה להתייפות ולהתאים את עצמה למודל יופי אחר. היא אהבה את עצמה בדיוק כמו שהיא הייתה, יפהפייה, גם בעיניה וגם בעיני רבים אחרים.

הדיוקנאות הללו צוירו בתקופה שבה פרחה המהפכה המקסיקנית. זו הייתה תקופת מרד והתלהבות במקסיקו, שבה התקוממו האזרחים, כנגד הרודן שלהם פורפיריו דיאז. האמנית הסוערת שהלכה והתאהבה בקומוניזם, התאימה לעידן המרגש במולדתה ולרוח העולם החדש, שהבטיח אז הסוציאליזם.

מתוך הרנסנס התרבותי והחברתי שמסביב, היא צמחה כאמנית עצמאית ובעלת עמדה חברתית, סמל נשי למקסיקו הצומחת מתוך החושך המנצל שהייתה שרויה בו בעבר. ציוריה, הסוריאליסטים משהו, הכילו את הניגוד שבין יופי אקזוטי של אישה מלאת חיים ומשמעות, השוכנת בתוך גוף מרוסק ופגום. בציורים שלה היא הקיפה את עצמה בבעלי חיים, פרחים וצמחים, כבולעת את כל הטבע והעולם אל תוכם. בהם היא הייתה כמלכה חופשית, טבעית ולא מוגבלת בדבר.

בשנת מתה פרידה קאלו ב"בית הכחול", הבית המפורסם בזכותה, שנבנה על ידי אביה במקסיקו סיטי. בבית הזה חיה כל חייה וכיום נמצא בו מוזיאון שמנציח את חייה ואמנותה.


הכירו את פרידה קאלו, ילדים!

https://youtu.be/RzTDupFfnuo


הנה חייה של פרידה קאלו:

https://youtu.be/jYWKoMFjnbs


הדיוקנאות העצמיים המפורסמים שלה כפי שהם משובצים בתולדות חייה:

https://youtu.be/h4_rZEXPGjw


סיפור חייה לילדים:

https://youtu.be/9FdX90UZxqk


תכנית "בקריאה ראשונה" על היומנים של פרידה קאלו שיצאו בעברית ועל חייה:

https://youtu.be/dVXMO_ktzJ4?long=yes


וסרטון תיעודי על ציוריה הגדולים של פרידה קאלו:

https://youtu.be/6brDFwla--0?long=yes
מרסל דושאן
מי היה המהפכן האמנותי מרסל דושאן?



מרסל דושאן (Marcel Duchamp) היה אולי גדול המהפכנים של האמנות המודרנית. גם במאה ה-20 על שלל המהפכות ושבירות המסגרת שלה, הוא מתנשא מעל כולם בחדשנות ובמקוריות המחשבה והאמנות שלו. לא פעם נדמה שאפילו לעצמו הוא לא הירשה להתרגל לקו מחשבה "רגיל". הוא אמר פעם ש"אני סותר את עצמי בכוונה, כדי לא להיגרר אחרי טעמי שלי". ואכן, רבים רואים בו את הממציא המתמיד של עולם האמנות המודרנית.

האמן הצרפתי-אמריקני מרסל דושאן מתנועת הסוריאליזם והדאדא הפך לאחד מחשובי האמנים במאה ה-20 והמורד באמנות, אולי הכי מורד מבין אמני המאה המרדנית ביותר... בין השאר הוא פיתח את מושג ה"רדי מייד", שמתאר אמנות שנוצרת משימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים.

יצירת ה'רדי מייד' הידועה במיוחד של דושאן היא "מזרקה" (Fountain), שיצר ב-1917. היצירה היא בעצם משתנה ציבורית שקנה האמן והחליט להציג אותה במוזיאון כיצירת אמנות. הוא טען שההחלטה להפוך את המשתנה ליצירה עם שם משלה, היא ההחלטה האמנותית ולכן זו יצירת אמנות. אגב, הוא חתם על היצירה בכינוי R.Mutt.

ככל שהדבר נראה מופרך לאמנים ולחובבי האמנות של התקופה, ה"מזרקה" הייתה ליצירה מהפכנית ופורצת דרך, שבעקבותיה יצרו דושאן ואמנים רבים אחרים עבודות רבות בסגנון ה"רדי מייד". היא נבחרה בשנים האחרונות על ידי היסטוריונים של האמנות, כיצירה המשפיעה ביותר על האמנות המודרנית.

בהמשך השפיע מושג ה"רדי מייד" על התפתחות אמנות הפופ-ארט (אנדי וורהול הוא נציגה המובהק) ושל האמנות המושגית (קונספטואלית).

אבל דושאן יצר יצירות מעניינות נוספות, ביניהן מונה ליזה עם שפם, שבה הוסיף שפם ליצירה המפורסמת בעולם, או "גלגל של אופניים", שבה הרכיב גלגל על שרפרף עץ פשוט.


הנה עבודותיו המפורסמות של דושאן בתערוכה מרוכזת:

https://youtu.be/7O9c-wjNW8E


מרסל דושאן ו"המזרקה" שלו:

https://youtu.be/zDPn6PwUANk


או "גלגל האופניים" המפורסם שלו:

https://youtu.be/63yYbOnJt-o


עוד הסבר על המזרקה:

https://youtu.be/ieVw3Mey5GQ


ותכנית חינוכית לילדים על מרסל דושאן:

https://youtu.be/dPtLneASUwk?long=yes


ספנסר טוניק
מי מצלם אמנות עם המוני אנשים עירומים ביחד?



הצלם האמריקני ספנסר טוניק מקדיש את חייו ליצירת צילומי מיצג המוניים של אנשים בעירום. הוא עושה זאת במקומות מגוונים, בטבע ובערים, ובונה בצילומיו מיצגים גדולים שבהם הגוף העירום הוא חומר היצירה או מרכיב פיסולי.

בכל מקום שבו הוא מצלם כיום, מגיעים אלפי אנשים כדי להשתתף בצילומים שהוא עורך ובחלק מהמקומות, כולל ישראל, גם משלמים על הזכות להצטלם מולו.

במקסיקו השתתפו 18 אלף אנשים בצילומים שלו!

בשנים הראשונות הוא נעצר בכל פעם שצילם בערים שונות באמריקה, בשל ההתערטלות (הסרת הבגדים בציבור) שגרם למצולמים שלו, אבל כיום הוא אמן מוערך ומוכר והוא מתקבל בכבוד בכל מקום שאליו הוא מגיע.


הנה סיפורו של ספנסר טוניק:

https://youtu.be/b_orbyGESsc


הדגמה של עבודתו בישראל:

https://youtu.be/dw_vhVzsV70


ועוד על צילום קבוצתי לשמירה על כדור הארץ, סרטון ללא עירום:

http://youtu.be/0RVp8Q6H9e0
מי היה הצייר הרוצח קאראווג'ו?



הוא היה אמן מהפכני, מהציירים המוכשרים בהיסטוריה, גאון בעל תפיסה אמנותית חדשנית ופורצת דרך ו... רוצח.

כן, הצייר המפורסם קאראווג'ו (Caravaggio) היה אדם רב-צדדים וניגודים. מצד אחד הוא היה טיפוס אלים, שתיין כרוני ושיכור מועד ואדם שהסתבך ברציחות של אנשים. מצד שני, הוא היה אחד מגדולי האמנות, אדם בעל אמונה דתית חזקה, שציוריו מבטאים רגש בצורה חסרת-תקדים, צייר של פרטים קטנים ומדויקים להפליא, אמן פורץ דרך שנהג לצייר סצנות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצרים שצוירו בדמות אנשים רגילים.

קאראווג'ו צייר את הציורים שלו על קאנווסים גדולים ומרשימים. הכנסייה לא ממש אהבה בחייו את הציורים שלו, כולל ובמיוחד לא את הציורים הדתיים. אבל איטלקים עשירים אהבו ורכשו את ציוריו העוצמתיים והמלוטשים, שניכרה בהם המון תשוקה.

בציוריו "הקריאה למתי" ו"צליבת פטרוס הקדוש" ניתן לראות את מאפייניו הבולטים: ריאליזם חריף, משחקי וניגודי אור וצל, כמו גם גאונות של שימוש בצבע והעמדת דמויות ועצמים בחלל. קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור בציוריו ובחר מודלים יחודיים.

למרות שמת בשנת 1610 והוא בן 39 בלבד, השפעתו על תולדות האמנות היא אדירה. לא רבים הציירים שהשפיעו כמוהו למשך תקופה כה ארוכה על אמנות הציור. אמנים רבים הושפעו ממנו, מציירים קתולים מאוטרכט שבהולנד שנסעו במאה ה-17 ללמוד ברומא וזכו לכינוי "הקרוואג'יסטים של אוטרכט", ועד לגדולי הציור, דוגמת רובנס, ורמיר, ולסקז ורמברנדט.

אבל בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, הוא היה מעורב בקטטה והרג אדם. הוא ברח במהירות, כדי למצוא לו פטרון חדש בנאפולי ובהמשך במלטה. שנתיים אחר כך הוא נזרק גם משם, אחרי שהסתבך גם שם בקטטות נוספות. ממלטה עבר לסיציליה ובהדרגה נעשו ציוריו, כמו חייו, כהים ומוצללים יותר ויותר. מצבי הרוח שלו החמירו, הוא נהג לקרוע בחרבו ציורים שעליהם קיבל ביקורת שלילית.

החוקרים מעריכים שכשחזר לנאפולי הוא היה ככל הנראה קורבן לתקיפה, שפצעה אותו וגרמה לזיהומים קשים. ככל הנראה הוא ניסה לשוב לטוסקנה, על מנת לזכות במחילה על הפשעים שעשה ברומא. לא ברור איפה בדיוק נגדע פתיל חייו.

אבל לא רק חייו של "הצייר הרוצח" היו סערה גדולה, כי גם מותו לוט בערפל ומסתורין. אופיו הסוער, שניכר היטב בציוריו, סיבך אותו לא אחת בקטטות, ובסופו של דבר אולי גם הביא למותו.

מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו שנקרא על שם עיר הולדתו באיטליה נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שעומד התפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו. הוא היה גאון שהקדים את זמנו ומאות שנים אחרי מותו ממשיך להשפיע על ציירים דגולים, אבל בתוך תוכו הסתתר אדם רדוף, אלים, פסיכוטי, סוטה ומסובך, שהרג ורצח אחרים, יתכן שלא פעם אחת.


הנה סיפורו של קאראווג'ו בקצרה:

https://youtu.be/9whgBqmELIk


קדימון של סרט על חייו:

https://youtu.be/-Pzw4dUkz7I


הנה ממשיכיו - אמנים שהושפעו ממנו לאורך ההיסטוריה של האמנות:

https://youtu.be/AG6cm3T1-q8


כך מציגים את האמנות שלו היום:

https://youtu.be/ZOIo2arwCOc


סרט תיעודי על הצייר האלים של תולדות האמנות:

https://youtu.be/C_s6gj2KB7s?long=yes


והרצאת וידאו על האמן המשפיע כל כך:

https://youtu.be/1KcdgFxmnb4?long=yes
מי היה לאונרד כהן?



באחרונה מת אייקון וענק תרבות של ממש, שבחמישים השנים האחרונות תרם את החלק הנוגה והמעמיק של פסקול חיינו.

קראו לו לאונרד כהן (Leonard Cohen) ומאז התפרסם, בשנות ה-60, הוא היה לאחד מגדולי האמנים במוסיקת הפופ. קשה להאמין בכמה תחומים פעל וכמה כישרון יכול להתקבץ לאדם אחד. בתחילה הוא התפרסם כסופר ומשורר בקנדה. אז הוא קיבל עידוד מהזמרת ג'ודי קולינס, שהקליטה ב-1967 את שירו "סוזן" ועודדה אותו להלחין ולשיר את שיריו. מיד כשהפך למוסיקאי ומבצע, הוא זכה להצלחה גדולה וכל העולם התרגש מהזמר-יוצר החדש, המבצע את שיריו, עוד סינגר-סונגרייטר יהודי מהליגה של בוב דילן.

מאז ניהל כהן, שגדל בקנדה למשפחה ממוצא פולני, קריירה מופתית. הוא יצר אלבומי מופת עם שירים אישיים ומלנכוליים, שנגעו בלב רבים. לצידם כתב ספרי שירה ופרוזה, חלקם מעוטרים ברישומיו המיוחדים ורבי הכישרון.

אמנם הדביקו לו תווית של זמר אינטימי ומהורהר שמדבר אל אינטלקטואלים אומללים, אבל הוא עצמו סבל מדיכאון של עשרות שנים והרבה "לחפש את עצמו" ולצאת לתקופות פרישה, הגות והתעסקות בתורות רוחניות שונות, עד כדי התנזרות של חמש שנים במנזר והתבודדות בו.

שירתו הייתה מעט אפלה, קצת חתרנית, עם קורטוב של מסתורין ותנועה פילוסופית בין בשר ורוח ותכנים שבהם מככבים דת, אהבה, מיניות חמקמקה ורבת פנים, הרבה יהדות וקורטוב של נצרות וישו, עוד יהודי שהצליח בחו"ל.

בין להיטיו של לאונרד כהן זכו להצלחה רבה היו "Suzanne" שהקדיש לידידתו סוזאן ורדל, "So Long, Marianne" שהוקדש למריאן איהלן, נורבגית שהכיר באי היווני הידרה והפכה לבת זוגו, התגוררה איתו בהידרה במשך שנים ארוכות ולה כתב רבים משיריו. היו גם "Sisters Of Mercy" המצמרר, "Everybody Knows" המאוחר, "Who By Fire" שנכתב בהשראת הפיוט "ונתנה תוקף", מפיוטי הימים הנוראים שלפני יום כיפור, הלהיט שאיתו התעדכן לאייטיז "First we take Manhattan", שיר הרומנטיקה שלו "Dance me to the end of love", השיר האלמותי "Famous Blue Raincoat" וכמובן "Chelsea Hotel #2" שהקדיש לג'ניס ג'ופלין, שאותה אהב במלון בשם זה בניו יורק, את "Tower of Songs" שבו הוא מתאר את גדולי הפזמונים הנמצאים בקומות שהרבה מעליו. וכמובן שיש את "Hallelujah" - מהשירים שזכו להכי הרבה ביצועים בהיסטוריה של הפופ ובמולדתו של כהן קנדה נחשב לשיר הגדול בכל הזמנים.

בכלל, רבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בפופ העולמי וזכו לאלפי ביצועים וגרסאות כיסוי. הוא זוהה בקול הבריטון העמוק שלו ובעיסוק הרב שלו באהבה, רוחנית וגופנית, וכמובן דת. אפרופו דת, הוא לא היה סתם יהודי, אלא יהודי חם שבמלחמת יום הכיפורים בא לארץ והופיע לאורך כל המלחמה בפני חיילי צה"ל.

מצחיק לדעת שאז אמרו שאת החיילים הוא דיכא עם השירים המלנכוליים שלו. ואגב, הוא עצמו הודה פעם שהמצב הזוגי שלו בבית היה מלא מתח וריבים עם בת זוגו באותה תקופה ולכן הוא החליט לבוא להירגע במלחמת יום כיפור...


שנות ה-60 והנה הלהיט הראשון של לאונרד כהן:

https://youtu.be/6o6zMPLcXZ8


בשנות ה-70 הוא כבר היה לוהט:

https://youtu.be/IVJImYNGqwk


המשמעויות הנסתרות בשיריו מרתקות לא פעם:

https://youtu.be/YNoBpDoQOOg


"מי באש" בהשפעה יהודית:

https://youtu.be/jtMi8PpyTvc


לאונרד כהן לוקח את מנהטן ואז את ברלין:

https://youtu.be/JTTC_fD598A


את הללוייה שלו הפכו אלפי ביצועים להמנון בינלאומי:

https://youtu.be/BF-9lx0PACs


וזקנתו כיבדה אותו מאד, כמו הביצוע הזה של אחד מלהיטיו הראשונים:

https://youtu.be/DgEiDc1aXr0
מי הפך תמונה מעיתון לאייקון עיצובי?



זמרת האופרה מהמאה ה-19 לינה קווליירי, נודעה בזכות יופייה יוצא הדופן. היא הייתה דמות ידועה ואף נערצת בחייה, אבל במותה כמעט ונשכחה. שנים רבות אחרי כן, תוך כדי דפדוף במגזין צרפתי ישן, נתקל האמן האיטלקי פיירו פורנסטי בתמונתה. הוא נדהם מפניה המושלמים של קווליירי, שניחנו בתווי פנים נשיים "קלאסיים", כמו של פסל יווני מדהים.

פורנסטי התאהב בדמותה של מי שכינה מאז "האישה היפה בעולם". הוא הפך אותה לסימן ההיכר של אמנותו. הוא הנציח את יופייה על רבות מ-11,000 היצירות שיצר מאז. בזכותו ובזכות התלהבותו ממנה, הפכו פניה של לינה קאבליירי לאחד האייקונים המוכרים בעולם העיצוב. היצירות שיצר עם דיוקנה מוכרים על ידי אניני טעם מכל העולם והם נחשבים אולי לדיוקן המפורסם בתולדות העיצוב.

פורנסטי היה צייר, פסל ומעצב שיצר גם הרבה פריטים מעניינים אחרים, אך גורלו ושמו האמנותי נקשר ב"מוזה" שלו לינה קאבאליירי. בזכות הזיהוי המוחלט ביניהם, כישרונו של פורנסטי ויופיה של קאבליירי, המוצרים המעוצבים של פורנסטי נחשבים היום לפריטי יוקרה והם עולים הרבה מאד כסף.


הנה סרטון של ביקור בביתו של פורנסטי במילאנו, כשבנו הוא המארח:

http://youtu.be/P5DPPGKCsyE


הנה סרטון אנימציה מדהים עם המון דמויות של לינה קאבאליירי:

http://youtu.be/bezRXeJDhxA


רוצים ליצור צלחת עם עיצוב בסגנון של פורנסטי? - קבלו סרטון הדרכה:

http://youtu.be/o5ZxsI3VUk0
כיצד תרם ברונלסקי לאדריכלות?



כשזכה האדריכל האיטלקי פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi) בתחרות על תכנון כיפת כנסיית סנטה מריה דל פיורה (Santa Maria del Fiore), הוא נכנס להיסטוריה. בתנאי התחרות הובהר שכיפתה של הכנסייה הנודעת חייבת להיות גולת הכותרת של המבנה המפואר והיא צריכה להיות הכיפה גדולה בעולם.

זו היתה השנה 1418 ופירנצה הייתה אחת הערים העשירות והמצליחות באיטליה ובכל אירופה. בשל ענייני יוקרה וסגנון וגם קצת תחרות עם ערים אחרות באיטליה, התחייב ברונלסקי שלא להשתמש בקמרונים המחודדים שאפיינו את הסגנון הגותי. אלו יכלו לספק לו פתרונות לבניית כיפה כה גדולה, בקוטר של 45 מטרים ומבלי שיש לה תמיכה. אך הוא מצא פתרונות אדריכליים שהם כה מופלאים, עד שחלקם לא מובנים עד היום לגמרי.

לאנשי הוועדה הבוחרת היו חשדות שהוא ממציא פתרונות, לא רק מפני שלא נודע כאדריכל אלא יותר כשען, אלא גם מפני שסרב לחשוף את כל תכניותיו בעת התחרות, מחשש לגניבת רעיונותיו. הם לא האמינו שיצליח לבנות את הכיפה בתנאים הקיימים, אך לבסוף הם החליטו בכל זאת לבחור באדריכל החובב, שבזמנו הפנוי עסק במדידות ולימוד לעומק של מבנים ועתיקות רומיות.

לאחר 16 שנים הסתיימה בניית הכיפה וההשתאות הגיעה לשיאים שלא יאומנו. במהלך הבנייה הוא תכנן מערכות להעלאת חומרי הבניה לגובה ומצא פתרונות הנדסיים שהקדימו את זמנם, למגוון בעיות ביצוע. גאוניותו של האדריכל היומרני התגלתה בתכנון מבריק של כיפה בתוך כיפה, כשאחת תומכת בשניה על ידי מדרגות. המבנה שיצר ברונלסקי היה בלתי נתפס בחוזקו וניצב לגמרי ללא תמיכה. עד היום, כבר 500 שנה, הוא נחשב לכיפת הלבנים הגדולה בעולם. לאחר מותו השלימו את ה"לנטרנה", עוד מרכיב עיצובי שנועד להכניס אור טבעי לכנסייה ולהוסיף חן לכיפה המיוחדת שיצר הגאון.

ברונלסקי גם תרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.

כך הפך האדריכל והאמן החובב הזה לאחד מראשוני תקופת הרנסאנס ומהחשובים בה. גאונות, מסתבר, היא לא תמיד עניין שמחייב השכלה פורמלית.


כך תכנן פליפו ברונלסקי את הכיפה של הפנתאון בפירנצה (מתורגם):

https://youtu.be/9IDt-da-hUQ


וכך יצר את הפרספקטיבה המתמטית:

https://youtu.be/u-OYhriilFo


מבט נוסף על כיפת הקתדרלה הגאונית שתכנן:

https://youtu.be/TQ8F_yPwqzA
מי הלחין שקט מוחלט וקרא לזה יצירה מוזיקלית?



מוצרט, מגדולי המלחינים בהיסטוריה, אמר פעם ש"המוסיקה אינה בתווים, אלא בשקט שביניהם." ואכן, מוסיקאים תמיד יספרו לכם עד כמה ההפסקות שבין הצלילים חשובות ומשמעותיות, בין אם הן כתובות ובין אם הן מבוצעות ב"פרייזינג" ובנשימות שבין השירה, או הנגינה.

אבל המלחין ג'ון קייג' הגדיל לעשות בתחום הזה, יש שיאמרו אפילו הגזים... הוא יצר את יצירתו המודרנית 4:33, שבה הנגנים לא עושים דבר, במשך 4 דקות ו-33 שניות. נסביר שוב - הנגנים (או הזמרים, אגב) נדרשים על ידי המלחין שלא לנגן או לשיר דבר, במשך כל זמן היצירה. המוסיקה היא מה ששומעים בינתיים...

אבל תאמרו שאם לא מנגנים או שרים, הרי שאין מוסיקה בעצם. ובכן, קייג' הלחין את היצירה המיוחדת הזו, בניסיון לגרום למאזינים להקשיב לשקט, או בעצם להיעדרו של השקט - לרעשי הרקע והסביבה שאנו שומעים, כשהמוסיקאים לא מנגנים.

בעצם קייג' הצביע ביצירה זו על אי קיומה של הדממה. הטענה שלו היא שגם כשאין מוזיקה ביצירה, המוזיקה בכל זאת קיימת - בקולות הקהל, בגשם שעל גג האולם, בשברירי שיחות ואפילו ברעשים של חוסר הנוחות של המאזינים... כשאנו שומעים את השקט, הוא מכריח אותנו להיות מודעים לזה שאין מוזיקה, אבל יש רעשים שגם הם סוג של מוזיקה. טפשי? גאוני? אולי לא ואולי לא. מעניין? - בטוח שכן!


הנה ביצוע של 4:33 על ידי תזמורת סימפונית באנגליה:

https://youtu.be/-umW268nusc


וביצוע לפסנתר של 4:33 בידי הפסנתרן הישראלי אריה ורדי:

http://youtu.be/dGCZ7iKSZIM
מה תרם ג'וטו די בונדונה לאמנות?



האיטלקי ג'וֹטוֹ דִי בּוֹנְדוֹנֶה (Giotto di Bondone), שנודע בתולדות האמנות בתור ג'וטו, היה האמן הראשון של הרנסאנס האיטלקי. כנער הוא היה רועה צאן והתגלה כבעל יכולת ציור מופלאה וטבעית לחלוטין, שהתבססה על התבוננות בטבע, במקום על לימוד והקפדה על חוקי הציור ה"נכונים" של תקופתו. כך היה לצייר ואדריכל שקיבל חינוך אמנותי בסוף ימי הביניים, אך היה הראשון בגל של אמנים שיצרו אמנות ברוח חדשה. על אף שהוא מעולם לא התנתק מהעבר ומהמסורת האמנותית של ימי הביניים, היה ג'וטו אחד האמנים הראשונים שפרצו דרך לעידן הרנסאנס ולחידושים שיהפכו אותה לשונה מקודמתה.

תרומתו הראשונה של ג'וטו הייתה בהדגשה של החשיבות להתבונן בעולם, כדי להבינו. זה היה חידוש שהושפע לא מעט מאותה רוח של המדענים בני תקופתו, אותם חוקרים שיתחילו את המהפכה המדעית המוקדמת, מהפכה שההתבוננות והבחינה של הטבע היא אחד היסודות החשובים שלה. בניגוד לציורי הקדושים של תקופתו, שבהם כל דמויות הקדושים היו בעלי אותה ארשת פנים, הוא צייר פנים שונות לדמויות בציוריו. לא רק הבעות פנים מגוונות הוא שילב, אלא גם פנים שלא היו מושלמות, אלא אנושיות ולעיתים אף מכוערות, כמו בני-אדם. בציוריו התייחס ג'וטו באופן מתקדם גם לאור ולאופן והכיוון שבהם הוא פועל ומוטל בציור.

ההתבוננות הזו זיכתה את ג'וטו ביכולת הגאונית להתגבר על המבט הקפוא שאפיין את הדמויות המצוירות של הקדושים והמדונות עד אז. לראשונה הצליח ג'וטו לשלב בעיניהם את המבט הנשגב והשמיימי, עם העומק המוסרי והטהור ולשקף בהן את רוח האדם. עיניהם התמלאו לראשונה בחיים ובאנושיות. כמו שהכניס את האדם הפשוט לציור, הוא הכניס אליו את הבעות הפנים ואפילו הכיעור האנושי והפך את הציור לטבעי, נטורליסטי.

ג'וטו גם שבר הרבה מוסכמות בציור הביזנטי ושל ימי הביניים. כשהוא ממקם את ישו, הדמות הראשית, בצד הציור "הקינה על מות ישו" ולא במרכזו, הוא יוצר קווים שמוליכים אליה את העין. המדרון מוביל מהעץ, סמל לחיים, היישר אל ישו המת. חידוש אחר הוא היכולת לראשונה לייצר כמה מישורים ולהכניס עומק בציור. הוא מסתיר דמויות על ידי אחרות וכך משתמש באפקט ההסתרה של הנשים כדי לייצר תחושה של עומק. אצלו מוכנסות לראשונה אפילו דמויות המפנות את גבן אל המתבונן. במובנים רבים הוא הצייר החדשן ביותר של תקופתו.

תרומתו הגדולה של ג'וטו לאמנות היא הפרספקטיבה, או ליתר דיוק הפרספקטיבה הציורית. זוהי שיטה שמושפעת מהמדע והגאומטריה, שבה יוצרים בציור אשליה של עומק ומרחב תלת-ממדי, כדי להקנות לציור ממד אמיתי יותר, ריאליסטי. הפרספקטיבה תהפוך לאחד מהיסודות של הריאליזם, שיתפוס מקום מרכזי ברנסאנס.


הנה סיפורו של ג'וטו בקצרה ובדרך שהוא היה אוהב:

https://youtu.be/z9fyhBXVzgk


קטעים מסרט שמספר על ג'וטו די בונדונה ויצירת הפרספקטיבה:

https://youtu.be/0wEtac3A7ro


מציוריו ועבודותיו הנוספות:

https://youtu.be/3siMvDQkhoE


והוכחה לכך שעבודותיו של ג'וטו מתאימות מאד לאנימציית תלת ממד:

https://youtu.be/3i9oOG-6IbA
כיצד נחשב הירונימוס בוש לצייר של החטאים?



הירונימוס בוש היה צייר הולנדי ידוע ופורה ביותר בימי הביניים. למרות שהשאיר אחריו יצירות רבות וחשובות, מעט מאוד ידוע על חייו. מה שכן ידוע הוא שרבים במשפחתו, גם אביו וגם סבו, היו ציירים. כך גם שלושה מדודיו ואחיו.

אבל המעניינת היא יצירתו של בוש, שמצד אחד משקפת את התקופה האפילה והקשה של ימי הביניים ומצד שני היא נשגבת משל מרבית בני תקופתו. אולי בהתאם לרוח התקופה המאיימת, תקופה בה הכנסייה הנוצרית שולטת בתודעה, הנושאים המרכזיים ביצירותיו היו חטא ומוסר ירוד של בני-אדם. דימויים וסמלים רבים מצויים ביצירותיו. חלקם מסתוריים, לא ידועים ולא מובנים, מאז צוירו ועד היום. רבים באמנות נוטים לומר שציוריו של הרונימוס בוש נתנו השראה לסוריאליזם המודרני, על אף שהקדים את הסוריאליסטים ב-500 שנים.

בילדותו נחשף לשריפת ענק בעירו, שבה נשרפו אלפי בתים. יש לשער שהמראות שראה, כמו גם דמיונו המפותח, היו מהגורמים שהשפיעו על אמנותו.


הנה סרטון עם ציוריו של הירונימוס בוש:

http://youtu.be/ekUCDArm76E


אנימציה על דמויות מציוריו של בוש:

http://youtu.be/fV8VduAtbxI


מצגת וידאו של ציוריו בליווי מוסיקה גריגוריאנית מימי הביניים:

https://youtu.be/9FdKb20PH_k
מה היה שמיימי באמן מיכלאנג'לו?



מיכלאנג'לו (Michelangelo), או מיכאלאנג'לו, כונה על ידי בני דורו "האלוהי". היו שהצמידו לו את התואר "שמיימי". הוא נחשב לאחד מגדולי הפסלים בהיסטוריה, אולי הגדול שבהם. כדי ללמוד לפסל את גוף האדם, הרבה מיכאלאנג'לו לנתח גופות וללמוד את השרירים ומבנה הגוף האנושי לפרטיו. הגופות שניתח היו של עניים, שאוחסנו בבתי החולים ללא השגחה, עד לקבורה.

את פסליו הוא פיסל בפטיש ואיזמל והגיע לרמת דיוק שלא תאומן בפרטים. יכולתו לתאר כל איבר בגוף האנושי, כל נים בפניו וכל קפל בבגדים, הטכניקה שלו בבניית פרופורציות מושלמות - כל אלה הפכו אותו למייצג של אמנות הרנסאנס במובן הכי מופלא שלה.

מיכאלאנג'לו (או בשמו המלא: מיכאל אנג'לו די לודיבקו באונאררוטי סימוני) הוא אחד האמנים החשובים בהיסטוריה של האמנות. הוא פעל בתקופת הרנסנס. מיכאלאנג'לו היה צייר, פסל, משורר, מהנדס ואדריכל. השפעתו על בני זמנו ועל האמנות בכלל היתה גדולה מאד.

רבות מיצירותיו של מיכלאנג'לו, כגון הפסל דוד, משה, הפייטה של מריה וישו בוותיקן והפרסקאות בקפלה הסיסטינית ("בריאת העולם"), נחשבות מהחשובות שבאמנות העולמית.


הנה סיפור חייו:

https://youtu.be/V6ON7F4Wn4k


עוד מילדותו וחייו של מיכלאנג'לו:

https://youtu.be/ML1PA_Dxa_M


רבות מעבודותיו של מיכאלאנג'לו:

http://youtu.be/MFuS3hZIpW8


ביוגרפיה של מיכלאנג'לו:

http://youtu.be/qQ98sERHhto


וסרט ארוך על חייו ויצירתו של מיכלאנג'לו:

https://youtu.be/-N4INxLPO5c?long=yes


מי היתה לאה גולדברג?



לאה גולדברג (1911-1970) היא משוררת, סופרת (בעיקר לילדים) ומתרגמת עברית. היא נולדה ברוסיה ולמדה בנעוריה בגמנסיה העברית בקובנה, עיר הולדתה. היא עלתה ארצה ב-1935 והצטרפה לחבורת היוצרים החדשנית בראשות המשורר אברהם שלונסקי, קבוצה שיצרה דרכי ביטוי חדשניות ופנתה עורף לסגנונו השולט של ביאליק בארץ.

גולדברג כיהנה גם כפרופסור לספרות באוניברסיטה העברית.

כך מקריאה לאה גולדברג את שירה "מכורה שלי":

http://youtu.be/mUGDhkwZlVI


והנה שיר נפלא בביצוע יפה במיוחד, אחד מרבים של לאה גולדברג שכתבה והולחנו:

http://youtu.be/aCYnlxLaY_M


וסרט תיעודי על לאה גולדברג

https://youtu.be/4sjtuQYOmWY?long=yes
מי היה כוכב הקולנוע הגדול של תקופת הסרט האילם?



צ'ארלי צ'פלין נחשב מגדולי שחקני הקולנוע ובמאי הקולנוע בכל הזמנים, אך הוא היה גם הכוכב הגדול של הקולנוע האילם. צ'פלין המציא את דמות "הנווד", דמות קולנועית מרתקת ואהובה שרבים בעולם רצו לראות כל סרט שבו היא משתתפת.

צ'ארלי צ'פלין היה גם מהכוכבים היחידים של הסרט האילם, שהצליחו לשמור על מעמדם גם בתקופת הסרט המדבר וליצור סרטים מדברים מצליחים ובעלי משמעות.


הנה צ'ארלי צ'פלין בכלוב האריה:

https://youtu.be/mpjEyBKSfJQ


קטע מסרט "הנער" של צ'ארלי צ'פלין, שבו הילד שלו שובר חלון ואז מופיע "במקרה" צ'ארלי הזגג בסביבה..

http://youtu.be/feiizTGg54I


צ'ארלי העובד במפעל בסרט "זמנים מודרניים":

http://youtu.be/DfGs2Y5WJ14


ומה קורה כשהוא נבחר לנסות במפעל את "אוטומט המזון":

https://youtu.be/n_1apYo6-Ow


טס במטוס במלחמה הגדולה:

https://youtu.be/cXQJLzUnP7c


מתאגרף ב"אורות הכרך":

https://youtu.be/btLDdpf9YAE


ורואה את אהובתו, העיוורת שעכשיו רואה:

https://youtu.be/C_vqnySNhQ0


ואוסף של "פספוסים" של צ'ארלי צ'אפלין מסרטיו השונים:

https://youtu.be/2A_xERLt-2U
איך ניצח הכיעור את היופי בנצרות של ימי הביניים?



אם תהיתם פעם למה המדונה בציורים הנוצריים צוירה פעם כשיש בה הסתרה של יופייה או אפילו עיוות גופני כלשהו, דעו לכם שיש סיבות היסטוריות של ממש לכך.

בימי הביניים נהגו לצייר גם את הילדים בצורה מכוערת, שמזכירה יותר אנשים מבוגרים ולא יפים, מאשר ילדים חמודים.

לגבי דמויות דתיות, זה בא מרעיון שנקרא בלטינית Homunculus, או "איש קטן" ולפיו ישו ומריה נולדו בדיוק כשם שייראו בעתיד ולא כילדים. לכן תוארו הילדים הקדושים עם פנים של מבוגרים.

ובכלל, הרעיון של יופי באמנות לא כל כך התקיים בימי הביניים. לא הייתה אז אמנות לעצמה אלא בעיקר אמנות ששירתה מטרות דתיות. אמנים אז לא חתמו בשמם על יצירות ומבקרי אמנות היה מושג שלא הומצא עדיין. תנאי החיים היו אז קשים וברוב המקרים אנשים עסקו בהישרדות פיזית והתמודדות עם העוני והדלות שחוו רובם.

רק בתקופת הרנסאנס, כשאנשים החלו להאמין בהומניזם, באדם הפרטי ובעולמו הרוחני, החלו לצייר את הקדושים כבני אדם וחשבו כיצד להפוך אותם ליפים. אחרים, כמו העשירים שהחלו להתעשר ולהזמין ציורים של ילדיהם, ביקשו לראות אותם יפים וחמודים.

באופן מעניין החזיר בהמשך הצייר הנודע ג'וטו די בונדונה, את הכיעור האנושי אל האמנות וכך הפך את הציור לטבעי יותר. אבל זה כבר סיפור אחר...


זו ההיסטוריה שהביאה להסתרת היופי ולהכנסת עיוותים מכוונים בציורים הנוצריים של המדונה:

https://youtu.be/ReM-G9V5VrY


וסיפורם של הילדים שצוירו בימי הביניים כאנשים קטנים ומכוערים:

https://youtu.be/xFcF_qfLHeQ
מי היתה יונה וולך?



יונה וולך היתה משוררת ישראלית, אחת היוצרות העבריות החשובות במאה ה-20. היא נולדה בכפר אונו, שיהפוך ברבות הזמן לקריית אונו. כאשר היתה בת ארבע, נהרג אביה של יונה בקרבות מלחמת העצמאות והרחוב שבו גדלה נקרא על שמו.

היא החלה כותבת שירה מגיל צעיר ובגיל 20 פרסמה את השירים הראשונים שלה בכתב העת "עכשיו" לשירה. בהמשך היא עצמה תהיה ממייסדי כתב העת פשיטא שבו עשו מאמץ להכניס אל השירה העברית את השפה היומיומית.

בגיל 21 התאשפזה וולך מרצון בבית חולים פסיכיאטרי וטופלה בין השאר בסמים הפסיכדליים דוגמת LSD, כשהיא מקפידה לתאר את החוויות משם בשיריה מאותו הזמן.

בהמשך חייה היא זכתה להצלחה רבה, שיריה זכו ללחנים מצוינים וספריה זכו בפרסים מחמיאים. היא עצמה המשיכה לכתוב שירה נועזת ולעורר מחלוקת בהופעתה החיצונית ובעצמאותה.

אבל בגיל 41 היא נפטרה מסרטן, בבית אימה שנפטרה כמה שבועות לפניה, ברחוב הקרוי על שם אביה שמת בילדותה במלחמה.


הנה סרטון על יונה וולך:

http://youtu.be/xoIq9518iGQ


והנה השיר "יונתן" שיונה וולך מקריאה בקולה:

http://youtu.be/RIpOXw2BpQU
במה התפרסם הפסל הנרי מור?
מי היה אלווין איילי?
מיהו הקומיקאי המוביל של הסרט האילם?
כיצד השפיע אל גרקו כל כך על המודרניזם?
מי נהג לצייר דיוקנאות עשויים מפירות?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.