» «
תוף מדבר
איך העבירו ידיעות ב"טוקינג דראם" האפריקאי?



ה"תוף המדבר" (Talking drum), המכונה "דונדון", הוא תוף אפריקאי מסורתי, בעל צלילים יחודיים, המסוגל להשמיע אפקטים שונים ומגוונים. בתור "תוף שממש מדבר" הדונדון נחשב כלי קדוש והוא אחד החשובים והמרכזיים שבכלי הנגינה של השבטים במערב אפריקה. במדינות כמו ניגריה, מאלי, חוף השנהב וקמרון מנגנים בו בכל אירוע שבטי וחגיגי.

נגן הטוקינג דראם אוחז את התוף מתחת לבית השחי ומנגנים בו בעזרת מקל מכופף. משני צדדיו מתוחים על התוף עורות של עז או כבש. גובה הצליל משתנה על ידי לחיצה והרפייה של החבלים המתוחים בין עורות התוף, על ידי הזרוע המונחת עליו.

אבל לא רבים יודעים שכבר מימי קדם היה הטוקינג דראם אמצעי תקשורת שאפשר תקשורת רחוקה במערב אפריקה. לכל כפר היה קוד משלו וכשהקישו את המסר מהכפר שמעו אותו כל הכפרים שבסביבה. מסרים כאלה הועברו לרדיוס של 30 קילומטרים מסביב לכפר. מסרי ה"תוף המדבר" סייעו בעיתות מלחמה וגם בזמני שלום, לשימושים כמו בהזמנה למסחר בשוק, מסרים על מזג אוויר, הודעה על מחלות בכפר ועוד.

המדהים הוא שבקמרון שבאפריקה כל כך התרגלו לתקשורת הזו שהמשיכו להשתמש ב"טוקינג דראם" אפילו בעת שחלק מהאנשים החזיקו כבר מכשירים סלולאריים. הם כל כך התרגלו והיו מיומנים בהעברת מסרים בעזרת התופים הללו, שהמנהג להשתמש בהם נמשך..

שמו של התוף ניתן לו על שום צליליו, המזכירים את שפת הדיבור בניבים האפריקאים.


הנה סיפורו של הדונדון, הטוקינג דראם:

http://youtu.be/rw-CuQ0bqrg


הסבר מקיף יותר על ההיסטוריה של ה"תוף המדבר":

http://youtu.be/AHFIJZm2dzw?t=1m51s


מצגת וידאו על שימושי התקשורת שלו:

http://youtu.be/9dHzlPFUA1E


ילדים לומדים לתופף באמצעי התקשורת והמוסיקה הזה מגיל צעיר:

http://youtu.be/zDsnlzl8T68


נגן טוקינג דראם מנגן קטע עם צליליו:

http://youtu.be/gyANuUwGtbA


והדגמת המקצבים של הטוקינג דראם:

http://youtu.be/B4oQJZ2TEVI
אלכסנדר גרהם בל
מי המציא את הטלפון?



אף שהיו אחרים שטענו שהקדימו אותו, הרוב מסכימים כי מי שהמציא את הטלפון הוא אלכסנדר גרהם בל (Alexander Graham Bell). הוא היה ממציא ומורה לחירשים, שהכיר את מבנה אוזן האדם ועיצב על פיה את שפופרת הטלפון שפיתח בשנת 1876.

לאחר שחברת הטלגרף דחתה הצעה לקנות את הפטנט שלו, אלכסנדר בל ייסד את חברת הטלפון בל והפך אותה לחברה מצליחה ביותר שמכשיריה פרושים בכל העולם.

בחנוכת הקו הבינלאומי ניהל שיחה עם עוזרו שהיה במרחק של 5,000 קילומטר ואמר לו שוב את מה שאמר בניסוי הראשון שלהם: "ווטסון, בוא הנה, אני זקוק לעזרתך" וווטסון השיב: "בסדר, אבל הפעם זה ייקח לי קצת יותר זמן.."

בעברית תרגם אליעזר בן יהודה את הטלפון ל"שח-רחוק" אבל המילה לא נקלטה ולא משתמשים בה אלא במילה הלועזית "טלפון".


הנה אלכסנדר גרהם בל, ממציא הטלפון:

http://youtu.be/KPICIBEL7Dg


כך נשמע קולו של בל:

https://youtu.be/4lJ6Pwb15JY


סרטון שמספר איך הומצא הטלפון:

http://youtu.be/2BCvXH5M9n0?t=15s


סיפור שיחת הטלפון הראשונה של אלכסנדר גרהם בל ועוזרו:

http://youtu.be/KlFLn2cb8yk


הדרך שעשה הטלפון הראשון של בל עד שהגיע אל האייפון:

http://youtu.be/yf3dUvGNx5A


ותכנית חינוכית על ממציא הטלפון (עברית):

https://youtu.be/cFp9YLV1Yzs?long=yes
טלגרף
מי המציא את הטלגרף?



סמואל מורס האמריקאי השלים בשנת 1844 את פיתוח הטלגרף, שארך 10 שנים ואיפשר לשדר מסרים והודעות בשפת מורס שפיתח, באמצעות כבלים.

הטלגרף שפיתח מורס היה מכשיר ששימש להעברה של הודעות שנקראו "מברקים" למרחקים ארוכים. המברקים הללו הועברו על ידי תשדורות של אותות אלקטרומגנטיים, כשכל צירוף של אותות קו או נקודה משמש בתור אות במסר המילולי המוצפן, כלומר המסר הסודי.

הצופן זה זכה לשם "שפת מורס" או "קוד מורס".

מקור המילה "טלגרף" ביוונית הוא "כתב-רחוק". זה בדיוק מה שאיפשרה טכנולוגיית הטלגרף - לכתוב ולהעביר למרחקים מסרים כתובים, שבעברית נקראו אז "מברק", על שם הברקים שבשמיים.


הנה סרטון על תולדות הטלגרף:

http://youtu.be/pkafFxtc8A8


כך עובד מכשיר טלגרף:

http://youtu.be/DRlXZGMWnfI


קוד מורס - כך כתבו ושידרו הודעות בטלגרף:

https://youtu.be/YPsgEdmlUf0


פרישת קווי הטלגרף בארה"ב ואיך היא סייעה לניצחון לינקולן במלחמת האזרחים באמריקה:

http://youtu.be/iOICsjn1JjU


וסרט ארוך על התפתחות הטלגרף:

http://youtu.be/wGs57VQHt7M?long=yes
קרן האלפים
מהי קרן האלפים?



קרן ההרים היא כלי נשיפה עממי ארוך, באורך של כמה מטרים. הרועים בשווייץ משתמשים בקרנות הרים שעשויות מענפים ארוכים וחלולים מעץ, כדי לקרוא זה לזה מפסגות ההרים ומהעמקים.

קרן האלפים, או קרן הרים, כיכבה בסיפור הידוע "היידי בת ההרים". כיום, בעידן הטלפונים הסלולריים, לא צריכים לתקשר באמצעות קרנות האלפים. לכן משתמשים בהן השוויצרים בימינו, בעיקר בחגיגות עממיות מסורתיות.

בניגוד לכלים כמו פסנתר וגיטרה, קרן האלפים אינה מנגנת צלילים שכולם מהצלילים של הסולם המושווה.


הנה קרן אלפים בהרכב של 8 נגנים:

https://youtu.be/K_qp26NHyTg


הרכב של 22 נגני קרן האלפים:

http://youtu.be/OE6cIMy86RM


ועוד תזמורת של קרן האלפים:

http://youtu.be/vfQC-XaNEpM

אמצעי תקשורת

יונת דואר
איך השתמשו ביונים כדי לשלוח דואר?



יוני דואר (June Mail) הן יונים שמשתמשים בהן להעברה של מסרים ממקום למקום.

עוד בימי קדם ידוע היה שהיונים תמיד ישובו בחזרה אל ביתן והן עושות זאת במהירות גבוהה מאד ובדרך הקצרה ביותר. לכן כבר אז עשו הפרסים והמצרים הקדמונים שימוש ביונים כדי להעביר ידיעות ממקום למקום.

יוני הדואר שימשו לצרכים שונים. כוחות צבא העבירו באמצעותן מידע לעורף ולשליטים, סוחרים העבירו מידע על עיסקאות ועוד.

שימוש מעניין ליוני הדואר היה ליוונים הקדמונים. אלה נהגו להודיע באמצעות יוני-דואר על המנצחים במשחקים האולימפיים, האולימפיאדה היוונית העתיקה.

זני מסוימים של יונים, במיוחד יונת הסלע שהושבחה לשם כך, משמשים טוב יותר להעברת ידיעות, מזני יונים אחרים.


הנה יוני הדואר שבאמצעותן שלחו הבריטים הודעות בין יחידות הצבא:

http://youtu.be/gPUJnqnOCX8


וסרטון הדרכה לשליחת הודעות עם יוני דואר (עברית):

http://youtu.be/Z_l-SkUs-Xw
מברק
מה היה המברק או הטלגרמה של פעם?



המברק (Telegram), או הטלגרמה כמו שקראו לו פעם, הם מסרים קצרים שהועברו למרחקים באמצעות תקשורת מיוחדת ומהירה יחסית.

הטלגרמות, המברקים של פעם, היו כמו הטוויטר של פעם, אבל במחיר כספי ולא זול במיוחד. באמצעות המברק אנשים יכולים היו לכתוב מסר קצר ולשלוח אותו לאחרים. הוא היה מגיע מודפס כמובן והשולחים היו משלמים עבורו. אתה כותב שורה ומשלם עבור המלים לפי מספרן.

הטכנולוגיות השתנו עם השנים. מה שהחל עוד הרבה לפני עידן הטכנולוגיה, נולד במסרים שהועברו במדורות וסימני עשן מראשי ההרים. אבל הוא היה לטלגרף, כשהחלו להשתמש בקודים כמו קוד מורס וקוד בודו, להעברת ידיעות מוצפנות.

עם השנים הטכנולוגיה של המורס התפתחה והייתה להודעות טלגרמה שנשלחו ברשת הטלקס (Telex). הטלקס הזכיר רשת טלפונים אבל איפשר לשלוח רק מברקי טלקס כתובים, כולל הודעות טלקס בינלאומיות. היו ימים שבהם אנשים לא יכולים היו לשוחח עם חו"ל בשיחות חוץ ובינלאומיות. גם בטלקס השתמשו בתשלום וגם כאן היה מגוון שימושים רחב - ממשלוח ברכות או הודעות דחופות ועד לאישור עסקאות על ידי בנקים.

הודעות הטלגרף שנודעו בעולם בתור טלגרמה (telegram) או כבלגרמה (cablegram), זכו בישראל לחידושו של בן יהודה כ"מברק". השימוש בהם בארץ הגיע לשיא בשנות ה-70-80, כשישראלים נאלצו להמתין יותר מ-7 שנים לקו טלפון.

כך או כך, בעידן החדש הפך המברק לאובייקט היסטורי ומיושן, שלא מכסה את עלות השירות. ככל שנכנסו לשימוש וצברו פופולריות הדואר האלקטרוני, מסרוני ה-SMS והאינטרנט ובהמשך גם הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים האישיים - הפכו המברקים ללא רלוונטיים.

שליחת המברק הפכה יותר ויותר מיותרת ובהדרגה הגיעו גם הממשלות להבנה שבעידן האינטרנט מדובר בפריט אנכרוניסטי, שלא לומר מת, שבעיקר מוביל את הדואר ואת חברות המברקים להפסדים.

וכך, הלכה ונעלמה הטכנולוגיה המיושנת הזו. היום כבר אין כמעט בעולם שירותי מברקים, שנטלו תפקיד משמעותי בהעברה של תמסורות לאורך השנים. מברקים שימשו, בין השאר, כדי להודיע על הטיסה הראשונה בהיסטוריה בשנת 1903, כדי להכריז על מינויו של צ'רצ'יל ללורד הראשון של הצי הבריטי ועל תחילתה של מלחמת העולם השנייה.

ואגב, את המברק הקצר בהיסטוריה שלח ויקטור הוגו (יש המייחסים אותו לאוסקר וויילד). הוא שלח אותו למוציא לאור של ספרו. תוכן המברק היה בפשטות סימן שאלה "?" - הסופר רצה לדעת איך הספר החדש שלו נמכר. הספר נמכר כנראה היטב, כי התשובה של המו"ל הייתה "!"...


כך עבד בעבר מכשיר הטלגרף:

http://youtu.be/DRlXZGMWnfI


כך כתבו ושידרו אז הודעות בקוד מורס:

https://youtu.be/YPsgEdmlUf0


ומברק צימרמן ההיסטורי ששינה את העולם:

https://youtu.be/KKhgrCDkm0s
קוד מורס
מהו קוד מורס?



קוד מורס או שפת מורס הוא שיטת שידור של מסרים ותקשורת, שקדמה לטלפון. שיטה זו איפשרה להעביר הודעות שנקראו "מברקים", בין מקום למקום ומאדם לאדם. בקוד מורס יש לכל אות ומספר צירוף של קווים ונקודות. האיש המשדר שולח את ההודעה באמצעות מכשיר שמשדר מורס, ברצף ארוך של קווים ונקודות.

רוצים דוגמה? - הסימן הבינלאומי למצוקה או חירום הוא SOS. בשפת מורס הוא נראה כמו 3 נקודות, 3 קווים ושוב 3 נקודות. זה כך משום שהאות S היא 3 נקודות והאות O היא 3 קווים.

קוד מורס תורגם לשפות שונות. אם תרצו לדעת מי מנהל את סטיפס תוכלו לחפש מהו צירוף האותיות שבמורס הן: קו - נקודה, קו - שתי נקודות, קו - שלוש נקודות.


הנה הסבר לילדים על קוד מורס:

https://youtu.be/ORIDAmGf_yQ


סיפורו של קוד המורס:

https://youtu.be/L6gxfX4GrbI


שידור מורס נשמע כך:

https://youtu.be/JJtJve1Aqu8


כל האותיות באנגלית במורס:

http://youtu.be/JT9zM_-2S6g?t=29s


שפת מורס יכולה לסייע לנכים לתקשר, כמו כאן:

https://youtu.be/Oc_QMQ4QHcw


וסרטון הדרכה אמריקאי לקוד מורס:

https://youtu.be/xsDk5_bktFo?long=yes
טלוויזיה
מי המציא את הטלוויזיה שהפכה בת-בית אצלנו?



הטלוויזיה (Television) היא ללא ספק אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו בעידן המודרני. יש הרואים בה, ביחד עם פצצת האטום, את ההמצאה המרכזית של המאה ה-20. אבל גם אם לא עד כדי כך, ניכר שזו טכנולוגיה מהפכנית, שהשפעתה על כל תחומי החיים והתודעה היא משמעותית וארוכת טווח.

מעצם תחושת האינטימיות שהוא משרה על הצופים בו, מקנה מכשיר הטלוויזיה למדיום הטלוויזיוני כוח רב והשפעה עצומה על ההמונים, על טעמם ועל דעותיהם בתחומים רבים. הטלוויזיה משלה את הצופה שהיא מציעה גישה מיידית לאמת ולמציאות ובכך היא זכתה לכוח רב במשך שנים רבות, יותר מכל מדיום אחר בתרבות הפופולרית.

האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.

על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.

בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לממציא הטלוויזיה האמיתית.

בשנת 1927 המציא פילו טיילור פארנסוות' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד.

בשנת 1936 החלו לראשונה שידורי טלוויזיה, על ידי שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, הפכה תעשיית הטלוויזיה לחזקה מאוד. גם כלכלית וגם בהשפעתה על החיים ועל העולם, תעשיית הטלוויזיה הפכה מאז לאחת החזקות והמשפיעות בתרבות הפופולרית.

המדיום הטלוויזיוני הצטיין בשתי יכולות כמעט מנוגדות. מצד אחד הטלוויזיה היטיבה להציג תיעוד חי של המציאות, בעיקר בשידורי חדשות וסיקור "חי" ממקומות ההתרחשות ומצד שני - ביכולת שלה לבדר ולהציע בריחה מסוימת מהמציאות, בעזרת תכנים מהנים לשעות הפנאי. שעשועונים, דיווחים, תכניות אירוח, אירועי מדיה ותכניות ריאליטי - הטלוויזיה לימדה אותנו שכל עוד יש רייטינג, אין לה שום בעיה לערבב בין הגבוה לנמוך, בין המשמעותי לסתמי ובין הטוב לרע.

בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.


הנה דוגמה של הטלוויזיה המיכנית של ג'ון לוגי ביירד, שגם בו הוצג סרט אנימציה של פליקס החתול:

http://youtu.be/llP-uy2rzKE


כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

http://youtu.be/O5ZSXPMlumc


ההמצאה של בירד ותולדות הטלוויזיה שאחריו:

http://youtu.be/1aIc7dOSUQA


סרט תיעודי קצר על התפתחות מכשיר הטלוויזיה:

https://youtu.be/PveVwQhNnq8?long=yes


ותולדות עולם הטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes


תקשורת אש
איך השתמשו באש כדי להעביר הודעות בימי קדם?


כולנו ודאי יודעים של"ג בעומר הוא חג שמזכיר את מרד בר כוכבא. המורדים הרי הדליקו משואות אש, מדורות גדולות, על ראשי ההרים. באמצעותן הם העבירו ממקום למקום את ההודעה על המרד שפרץ. ואכן, השימוש באש לצורך תקשורת נעשה באמצעות משואות איתות. המדורות הגדולות נראו למרחוק ובאמצעותן נהגו להעביר ידיעות חשובות ולאותת על סכנה.

השימוש במשואות היה נפוץ גם לסימון של אנשים שרצו לזהות את מקומם לאחרים, כדי לסמן על מקומות מסוכנים לספינות בים, טרם המצאת המגדלור.

מסרים נפוצים בתקשורת המשואות היו גם של ניצחון בקרב או בקשת עזרה. בלילה שימשה הלהבה הגדולה לתקשורת כזו וביום הקפידו על כמות העשן וצבעו. היו נהוגים צבעים שונים לסוגי המסרים המקובלים.

תקשורת המשואות היתה סדרתית, כך שבכל הר היתה נקודת תצפית שבה ראו הצופים משואה שנדלקת על ראש הר בסדרה, והיו מדליקים את המשואה שלהם כדי להעביר את המסר הלאה, לנקודה הבאה. במקרים של סדרת משואות מאורגנת ניתן היה להעביר בחלקי שעה מסרים שונים למרחקים של אלפי קילומטרים.


הנה סרטון על מרד בר כוכבא שעשה שימוש בתקשורת באמצעות מדורות (עברית):

http://youtu.be/nWdKmFO4S4M?t=18s
מה היה הטלפון הסלולארי הראשון?



הטלפון הסלולארי הראשון בהיסטוריה היה של חברת מוטורולה, מדגם שנקרא "דיינהטק 8000X".

הטלפון הזה, שזכה לכינוי "לבנה", היה גדול וכבד במיוחד. אבל גודלו ומשקלו. לא הפריעו למצטיידים המוקדמים להיסחב איתו לכל מקום. הוא היה הדבר הכי מסעיר בקהילה העסקית - טלפון נייד ראשון, שניתן לקחת לכל מקום.

כשהציגה אותו מוטורולה לעולם, בשנת 1984, "טלפון הלבנה" היה יקר ומסורבל להפליא. לא היו בו אפליקציות, ניווט, וידאו וכל פיצ'ר אחר שאנו מכירים מהסמארטפון המודרני. אבל חשוב לזכור שבלי חלוצים שכאלה, לא היינו מגיעים לעידן שבו הטלפון הוא הנווט, הטלוויזיה, יומן הפגישות, נגן המוסיקה ותיבת המכתבים שלנו, בצירוף המון דברים מרגשים נוספים.


הנה המוטורולה דיינהטק 8000X - "טלפון הלבנה", סליחה, הסלולארי הראשון:

https://youtu.be/0WUF3yjgGf4


את האבטיפוס הראשון, שפותח במוטורולה, 11 שנה לפני כן, ראו רק עיתונאים:

https://youtu.be/axx56_7Vz6Q


תולדות ההמצאה של הטלפון הנייד:

http://youtu.be/DMbGrakUHc4


לא כולם יודעים שהטלפון הסלולארי הראשון נבחן כבר בתחילת המאה ה-20:

http://youtu.be/ILiLaRXHUr0


ותולדות הטלפון הנייד עד ימינו:

https://youtu.be/g6wDRiE8JaM?long=yes
איך נולדו העיתונים?



העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן. נסקרו בו אז נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. על קיומו ידוע להיסטוריונים, על אף שהברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.

אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת.

העיר שטרסבורג של אותם ימים היא צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת. זה הביא לכך שהצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו וילכו ויתרבו, מאז ועד היום.

בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. גם החינמונים, עיתוני החינם הולכים ומערערים את הקיום הכלכלי של העיתונות הרצינית, שנעשית על ידי עיתונאים מקצועיים ומחייבת לימוד, עיון ותחקיר שהם יקרים למימון.

גם אם נראה לעתים שהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, הציפייה והתקווה היא שבמהדורות דיגיטליות תמשיך העיתונות להתקיים עוד שנים רבות. חשיבותה האדירה לדמוקרטיה, במיוחד אל מול שופרות שלטון המתחזים לעיתונים, מחייבת את הדמוקרטיות האמיתיות בעולם להגן ולשמור על קיומה של עיתונות חופשית ונטולת פניות.


הנה סרטון על התפתחות העיתונים:

http://youtu.be/hG_MPTpIg90


ומומחה שמספר על תולדות העיתונים (עברית):

https://youtu.be/vqiZArrlteo
איך מדפיסים עיתונים?



זה די פשוט.. הכתבים כותבים, העורך בוחר את הכתבות והתמונות הטובות ומחליט כיצד יסודר העיתון ומה ישאר מחוץ לגליון. מומחי לשון שנקראים מגיהים עוברים על הכתבות ומתקנים את שגיאות הכתיב והניסוח שבהן. עתה יושבים האנשים שעורכים את העיתון מבחינה גרפית ומעמדים את עמודי העיתון על מסך המחשב.

העיתון יוצא לדפוס, מכינים תבניות פלסטיק של כל דף בעיתון והן מוכנסות למכונות הדפוס הגדולות שידפיסו את גליונות העיתון בצבעים. גלגלי ענק של נייר מאפשרים הדפסה של עיתונים גדולים. אחרי ההדפסה יוצאים העיתונים לסגירה, הוספת הסיכות לגליונות ואריזה. משם הם יוצאים לאולם ההעמסה, כדי לשלוח אותם אל החנויות ולמנויים.


הנה התהליך המלא של יצירת העיתון היומי:

https://youtu.be/G7zYpvtRAlE


כך מכינים את העיתון היומי:

http://youtu.be/NhjSZE0SLTM?t=34s


והנה שיר על אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון (עברית):

https://youtu.be/Vev_L4_5_lE
איך פועל האינטרנט ואיך אנו גולשים לאתרי אינטרנט?
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?


האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.

אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?

ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת". אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.

ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.

לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.

בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.

כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source). קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.

כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.


כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/PLJGSr17X4A


כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):

https://youtu.be/BS46e9GYHNI


הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:

http://youtu.be/w42EsCDAhB4


כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:

https://youtu.be/W2GkugJbKZI


המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):

http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes


וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...

https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
איך עובדת טלוויזיה ומאיפה עוברים השידורים?



שידורי הטלוויזיה הקלאסית עובדים כך:

מצלמות הטלוויזיה שבתחנת השידור מצלמות את התוכניות. החומר המצולם והמוקלט מועבר אל מקלטי הטלוויזיה שבבתים על ידי כבלים או באמצעות משדרי טלוויזיה. הכבלים מעבירים את השידור בקוד דיגיטלי, מתחנת הטלוויזיה. הקוד של השידור עובר דרך המרכזיות של חברת הכבלים, אל הממיר שבבתי הצופים. הממיר הופך את הקוד המוצפן לקוד שהטלוויזיה יכולה להבין.

יש חברות שמשדרות דרך לוויין ולא דרך כבלים. בשיטה זו משדרי הטלוויזיה משדרים את התכניות דרך אנטנות, אל לווייני תקשורת שמעבירים את השידורים לכל העולם. בכל בית שבו מוצבת צלחת לוויין מתאימה, נקלטים השידורים ועוברים לממיר הלוויין, כך שהצופים יוכלו לצפות בהם.

כיום יש טלוויזיות חכמות שמקבלות את התוכן שלהן ישירות מהאינטרנט, באמצעות סטרימר, אפליקציות ומערכת הפעלה חכמה. כל אלה מזרימים תוכן כמו סרטים, סדרות ותוכניות, באמצעות רשת האינטרנט.

כך או כך, בטלוויזיה יש מנגנון אלקטרוני שמקבל את הקוד הדיגיטלי של התוכן המשודר או מוזרם אליה ומדליק אלפי נוריות זעירות על המסך. אלפי הנקודות הזעירות שעל המסך יוצרות את הפיקסלים. כל פיקסל נצבע בצבע מסוים וכולם ביחד מרכיבים תמונה גדולה. כך משתנה התמונה עשרות פעמים בשנייה ואנו רואים את התכנית, הסדרה או הסרט.


הנה שידור הטלוויזיה:

http://youtu.be/OmV9aJCXHIg


וכך מסייעים הלוויינים להעביר את שידורי הטלוויזיה לבתי הצופים:

http://youtu.be/p6kZlukStOY
מי לא האמין שתקשורת מחשבים תחליף את העיתונות?



כשמדברים היום על קריסת עולם העיתונות הכתובה, מעט עצוב או מצחיק לשמוע שרק לפני 20 שנה העריך קליפורד סטול ש"האמת היא שאף מסד נתונים מקוונים לא יחליף את העיתון היומי שלך".

זה היה בשנת 1995, כשהעיתונות הייתה חזקה והאינטרנט, אותו היה צעיר ועתידו בהחלט לא היה ברור. בתקופתנו קריאת חדשות עברה לרשת האינטרנט כמעט לחלוטין והעיתונים המודפסים נשארו בעיקר נחלתם של מי שאינם מחוברים למחשבים ושל אלה שמקבלים עיתוני חינם ברכבת..


הנה סרטון אנימציה שמראה את מצב העיתונות כשיזמי הייטק מצליחים קונים עיתונים חשובים:

http://youtu.be/jRKAFv8KIq0

מי המציא את הטלפון הסלולארי?



כיום כבר נדיר למצוא מקרים של ממציא בודד ששוקד בעצמו על המצאה טכנולוגית, כמו שאולי היה פעם. ואכן, את הטלפון הסלולארי פיתח צוות שלם של מהנדסים ואנשי פיתוח, עובדי חברת מוטורולה. היא ממציאת הטלפון הסלולרי.

אבל מרטין קופר (Martin Cooper), ראש הצוות בחברת מוטורולה שהמציא את הטלפון הנייד הראשון, נחשב לדמות שמייצגת את ממציאי הטלפון הנייד. יש אפילו סרטון וידאו שמראה אותו במקום שממנו עשה את שיחת הטלפון הנייד הראשונה בהיסטוריה, בשנת 1973..


הנה תולדות ההמצאה של הטלפון הנייד:

http://youtu.be/DMbGrakUHc4


הנה סרטון על הסלולארי הראשון:

http://youtu.be/UfcMyoNHKes


לא כולם יודעים שהטלפון הסלולארי הראשון נבחן כבר בתחילת המאה ה-20:

http://youtu.be/ILiLaRXHUr0


וכך התפתחו הטלפונים הניידים מאז ועד היום:

https://youtu.be/JcnXOhrmDB8


פרסומות לטלפונים ניידים וגדולים במיוחד:

https://youtu.be/yCB6gUrma2c
איך פעל מכשיר הפקסימיליה?



הפקסימיליה (Facsimile או בקיצור Fax) היא טכנולוגיה שסורקת ניירות ומעבירה אותם דרך קו הטלפון לאדם אחר שמקבל ומדפיס את הדף שנסרק ונשלח אליו בפקס.

את הפקסימיליה המציא הממציא הסקוטי אלכסנדר ביין (Alexander Bain) והוא מיהר להוציא פטנט על מכשיר הפקס שפיתח. זה קרה עוד, החזיקו חזק, בשנות ה-40 של המאה ה-19. אותו ביין צבר לפני כן ידע וניסיון בשעוני מטוטלת חשמליים. הוא ניצל את ההבנה המכנית שלו והצליח ליצור מכניזם שיכול לסרוק דף נייר, שורה אחרי שורה, קדימה ואחורה ושוב קדימה, עד להשלמת הסריקה של כולו.

הפקס הזה מעביר אותות וצפצופים ובצד השני קולט אותו מכשיר פקס אחר. הוא מפענח את הצפצופים לפיקסלים שמודפסים על נייר. דיוק בקידוד לאותות וממנו בחזרה להדפסה, מבטיח העברת פקס נקייה ונאמנה לתוכן המקורי של המסמך הסרוק.

אמנם הפקס החל להיזנח, עם פריצת האינטרנט והדואר האלקטרוני. אבל הייתה לו תקופת חסד, החל משנות ה-80 של המאה הקודמת. כיום, בזכות התפשטות הדואר האלקטרוני, לא ממשיכים יותר מכשירי הפקס לשמש כדי לשלוח מסמכים סרוקים לעסקים, אפילו לא למוסדות ציבור וחברות אחרונות שהמשיכו עוד שנים רבות עם העניין הלא יעיל הזה. להתראות פקס!


הנה הפקסימיליה:

https://youtu.be/2cTdfvczaZk


כך שלחו פקס:

https://youtu.be/aeN83MBAeMI


תצוגה ויזואלית:

https://youtu.be/JGkcsFmbU4k


בחיוך - אפשר גם לחייג (עברית):

https://youtu.be/AMG1q4T0nOM


והנה הפקס מאבד רלוונטיות גם בבית (עברית):

https://youtu.be/njNiUx0E3LQ


איך המציא מרקוני את הרדיו ששידר את העולם?



איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, עם ספינה שנמצאה במרחק של כמעט 5000 קילומטרים ממנו! - והוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו אל הספינה. הרדיו ותקשורת האלחוט הומצאו על ידו.

קראו לו גוליילמו מרקוני ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו בפרס נובל לפיזיקה. עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, אל אותה ספינה בים.

ההמצאה של מרקוני היתה מדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי.

לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד מהממציאים החשובים בכל הזמנים.

מצד שני וגם אם זה מעט מאכזב, מרקוני הוא לא באמת ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות הנשכח ניקולה טסלה, שהקדים אותו. רק שנים רבות לאחר מותו, משזכה טסלה להכרה שהגיעה לו, שהוא הוכר וקיבל אישור רשמי על בכורתו בהמצאה המהפכנית של הרדיו.


הנה ההמצאה החדשה - רדיו (עברית):

https://youtu.be/XCjkDPeTs2E


על המצאת הרדיו לילדים:

http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0


מכשיר מרקוני משנת 1938:

https://youtu.be/RwtqX0IOPMA


תולדות הרדיו:

https://youtu.be/qgkepUUED7k


וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:

http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes
איך האינטרנט הורג את העיתונים?



אין ספק שהעיתונות עוברת משבר. המעבר לאינטרנט היה אמור להיות טבעי למי שמיומנותם בכתיבה מקצועית, בטקסטים, בצילום ובהובלת דעות. אבל הוא לא.

העיתונות הגיעה לא מוכנה לעידן האינטרנט, בלי הבנה שהרשת עומדת לשמוט את הקרקע ממקורות ההכנסה שלה. האלף החדש קיבל אותה ללא מודל עסקי מספק ובחוסר יכולת להתאים את עצמה לזמנים האולטרה-מודרניים החדשים, של מדיה חברתית חינמית ופופולרית, של ציבור שמאס בצורך לשלם עבור איכות שחלקו הגדול אפילו לא מעריך.

האם האינטרנט יהרוג סופית את העיתונות?

בשנים האחרונות מנבאים רבים את סופם המתקרב של העיתונים, כי מאז תחילת המאה ה-21, הופכת הזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט, למשמעותית יותר ויותר. בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם.

בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, חל מעבר לצריכת חדשות ותוכן על מסכי המחשב, הטבלט וכמובן הטלפון החכם. גם הפרסום, שמממן חלק גדול מהפעילות בעולם העיתונות, עובר לדיגיטל - על חשבון הפרינט כמובן.

מלכתחילה היה הגיון סביבתי רב בעלייה לרשת של העיתונים. הרי במקום לכרות עצים ולייצר נייר שמחר כבר לא רלוונטי ניתן וחשוב להתאים לרוח הזמן. אבל גם כשהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, התקווה הייתה שבמהדורות דיגיטליות הוא ימשיך להתקיים עוד שנים רבות.

רק שהכסף לעיתונות לא הגיע מהרשת ובמקביל הלכו וצנחו מכירות עיתון הנייר. הכל באינטרנט כל כך זול. אצל מרבית הגולשים האיכות לא הכרחית והם מסתפקים בכותרות. בשביל כותרות לא צריך עיתונאים ותחקירים ומקצוענות, אלא זוג עיניים ועכבר שמאפשר לגלוש למקורות פתוחים, להעתיק, לשכתב ולפרסם.

וכך, הידרדרות במספר המנויים, הכנסות שצנחו מפרסום בעיתונים ובאתרים שלהם, לוחות מכירה וקניה שהוחלפו באתרי יד שנייה משוכללים ויעילים - כל אלה תרמו לרווחיות הנשחקת וחייבו שינויים. נסיונות להתאמה למצב החדש - קיצוצים בכוח אדם, העלאת דמי מינוי, חומות תשלום בכניסה לתוכן אקסקלוסיבי, כתבות מוזמנות ותוכן ממומן - שום דבר לא עזר. גרף התוצאות העסקיות הלך וירד.

להכנסות המתדלדלות הללו הייתה עוד תוצאה נגזרת ועגומה עוד יותר - המקצועיות העיתונאית הלכה ונפגעה.

עם הזמן החינם גם יצא מגבולות הרשת אל העולם האמיתי. תחרות חדשה מול חינמונים בבעלות טייקונים שמטפחים יחסים של הון שלטון, הצטרפה לעולם חדש של בלוגרים שאיש לא מחייב אותם בכללים כלשהם ובהמשך רשתות חברתיות שבאמצעות לייקים, לבבות ומדד עוקבים מעודדות מדידה של פוסטים בוויראליות הכמותית ולא באיכות, כל אלה ביחד עם קיצוניות, השתלחות ואובדן רסן. איזה עיתון יכול להתחרות בכל אלה ביחד?

הרשת גם הציעה יותר ויותר מאגרי חדשות מעודכנים תמיד, שאין להם חשש להעתיק מבזקים ולשכתב חומרים שלעיתונות עולה הון לייצר - כל אלה הביאו לכך שבעיקר העיתונים הרציניים נחלשים, מאבדים את יכולתם לשמור על הדמוקרטיה ונסגרים בזה אחר זה.

את השד הזה, הם ידעו, כבר לא יהיה קל להחזיר לבקבוק.

רובנו לא מבינים את ההשפעה של התהליך הזה על חיינו. השיח הציבורי, האלימות המילולית, הקיטוב, תרבות הדיבור הירודה, ההקצנה, הפייק ניוז, סיפורי הקונספירציה, השיסוי ועוד מחלות רקע שעוברות דמוקרטיות בכל העולם - כל אלה הן תופעות שנגזרות ומתחזקות באופן משמעותי מהשינוי הטקטוני הזה בעולם העיתונות והמעבר למרחבים הדיגיטליים.

תוסיפו את הפוסטמודרניזם, בו כל בלוגר, אושיית פוסטים או "מוביל דעה", שהשכלתו או הבנתו נובעת לא פעם בעיקר מהפרסום או היופי ותבינו מה מחליף את העיתונאי המקצועי והאתי, את הכתב, התחקירן, הפרשן והעורך המקצועי והאחראי.

וזה לא שהעיתונות הייתה מושלמת. כולנו זוכרים את "עיתונאי קטן", בו כיוון אריק איינשטיין לעיתונאי ביצה ורכילאים בכסות עיתונות, שזיהמו את המדיה והוציאו לה שם רע. מי שעוקב יכול גם לראות איך אג'נדות של בעלי עיתונים מובילות את הקו של כל עיתון בימינו, במקום מחויבות לאמת, לערכים ולאחריות ציבורית.

אבל עדיין - אומרים שהעיתונות היא הטיוטה של ההיסטוריה. בעידן הנוכחי מחליפים צייצני טוויטר ומשולחי פוסטים בפייסבוק את בעלי המקצוע הללו. אין להם מגבלות או אתיקה, הם יכולים להרשות לעצמם הכל והמדיום מוביל לכך שהם הולכים ומקצינים, כי ברשתות החברתיות אם אתה לא בולט - אתה נעלם והדרך הקלה לבלוט היא להקצין, להשמיץ, להמציא, להאשים, ללעוג ולהתבריין - מלשון בריונות.

נוסיף לזה את ענקיות האינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, שהולכות ולוקחות את מה שנותר מהיכולת ליצור הכנסה ולשלם את משכורותיהם של כתבים, פרשנים ועיתונאים. ענקיות האינטרנט והמדיה החברתית הלכו ונגסו בעסקי הפרסום ברשת וכבר מזמן השתלטו על השוק הזה. לעיתונות לא היה סיכוי נגדן - בעולם שבו ענקיות רשת שולטות על הגישה אליהם, העיתונים מצאו את עצמם במלכוד קשה במיוחד.

ועדיין, נראה שיצרני התוכן וגופי העיתונות החשובים לא הרימו ידיים נגד ענקיות האינטרנט. כל מי שעיניו בראשו רואה כיצד נרמסות זכויות היוצרים של עיתונים וכלי תקשורת בעידן החדש. בעולם קיו גם רשויות, מחוקקים ומנהיגים פוליטיים אחראיים, שמנסים לשנות את הכללים לגבי השימוש שנעשה בתוכן של האחרונים בפלטפורמות המקוונות. הם הסיכוי האחרון לעצור את קריסת העיתונות ותקשורת ההמונים, החשובות כל כך לדמוקרטיות בעולם.


הנה השינוי העצום שעובר על עולם העיתונות והחשיבות להתאים את עצמנו לו (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI


מוכר העיתונים שמיטיב לתאר את המצב (עברית):

https://youtu.be/cd2JahghuTk


המעבר לאינטרנט הביא במקביל לצניחת המכירות של עיתוני הנייר (עברית):

https://youtu.be/ckjuZR9wxtY


החינמונים שנותנים עיתון פלוס אינטרסים פוליטיים בחינם (עברית):

https://youtu.be/9A8uQyKCZTM


עיתונאים מספרים על השפעת הרשתות החברתיות על עולם העיתונות:

https://youtu.be/-7esKJDZqzQ


התוצאות האיומות של זה הן גם החדשות המזויפות שיוצאות מהמדיה החברתית ומשנות את העולם (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


סגירת בית מעריב בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/JFDxWhMKdvE


והרצאה על השינויים בעולם העיתונות (עברית):

https://youtu.be/n2mtbzS2nhU?long=yes
מי המציא את הדואר האלקטרוני?



כיום נשלחים בעולם כמעט 300 מיליארד מיילים ביום, אבל ההמצאה הזו אינה כל כך ותיקה. את הדואר האלקטרוני המציא בשנת 1972 המתכנת האמריקני ריימונד תומלינסון, בימים שהאינטרנט עוד לא היה קיים. תומלינסון פיתח תוכננה למערכת Arpanet, שקדמה לאינטרנט.

זה החל כשריי תומלינסון הוסיף לתוכנת ההודעות הלא חדשנית שפיתחה החברה שבה עבד אפשרות לעריכת ההודעה ולמשלוח. כשהחליט להצמיד את הסימן המוכר לנו כ"שטרודל" ליצירת כתובת אישית עבור מקבל ההודעה, הוא בעצם יצר אפשרות לשליחת מכתב אלקטרוני. לתוכנה הוסיף אפשרות חדשנית במיוחד אז - הוספת קבצים מצורפים.. זו הייתה ההתחלה הצנועה למהפכה הגדולה.

כשהראה את התוכנה שפיתח לחבר לעבודה, הוא ביקש ממנו לא לדבר על כך, כיוון שהוא אינו אמור לעבוד על "דבר כזה" בעבודה... אחרי זמן מה החלו להשתמש בתוכנה במשרד ההגנה האמריקאי ובמיוחד במערכת ארפא-נט. במערכת המחשוב הכי חשובה באותו הזמן אימצו את התוכנה והפכו אותה לכלי שימושי ונפוץ. היות והארפנט תהפוך ךלאינטרנט, הפך הדואר האלקטרוני לאחד מיסודות מהפכת המידע.

אגב, ריי תומלינסון, שנחשב "אבי הדואר האלקטרוני", לא הרוויח פרוטה מהמצאתו. לקח זמן רב עד שהבין את גודלה של המצאתו והוא מעולם לא רשם עליה פטנט..


על המצאת המייל:

http://youtu.be/XhXk3wzemR4


סיפורו של ממציא הדוא"ל מפיו:

http://youtu.be/kJp0NHkBIAY


ובצרפתית זה אפילו משעשע:

http://youtu.be/aKbsodGeDCE
איך זינקה תוכנת זום בחסות וירוס הקורונה?



התפשטות מגפת הקורונה (Coronaviruses) הובילה לשיאים של שימוש בכלים שאפשרו עבודה מהבית. מבין התוכנות הללו בלטה מהרגע הראשון תוכנה קטנה וכמעט אלמונית, ודאי בציבור הרחב.

Zoom היא תוכנה שאפשרה במקור לקיים ועידות וישיבות וידאו בעולם העסקי, בעזרת מחשב אישי או סטמארטפון.

התוכנה פותחה על ידי חברת Zoom Video Communications האמריקאית, שייסד המהנדס אריק יואן ב-2011. במהלך השנים התחברה החברה עם חברות שפיתחו טכנולוגיות מובילות לשיחות ועידה וכנסים וירטואליים ויצרה מוצר בשל, שכמו המתין לפריצה העולמית שלו.

תוכנת Zoom הופצה במודל עסקי שנקרא Freemium - שילוב של שירות פרימיום בתשלום, עם גרסה חינמית חזקה למדי, שאפשרה הפצה מהירה, מפה לאוזן. הגרסה החינמית מאפשרת שימוש חינמי, מוגבל בזמן ובמספר המשתתפים, בעוד שבגרסה המסחרית בתשלום מוסרות המגבלות הללו.

בנוסף לחינמיות של גרסת הבסיס, האפשרות להשתמש בה בצורה קלה יחסית ועל בסיס חומרה זמינה הפכה את תוכנת הזום לפופולרית מאוד. במיוחד בלא הדבר בעולם האקדמי והחינוכי, באפשרות לנהל הרצאות ושיעורים, כשכל המשתתפים מחוברים מבתיהם.

במהלך הסגרים והריחוק החברתי שנכפה על העולם בזמן מגפת הקורונה, הפכה זום ללהיט ענק - גם בתחום העסקי, אך גם בעולמות החינוך, האקדמיה, התרבות, הפוליטיקה והחברה ואפילו במפגשים משפחתיים רבי משתתפים, שהוגבלו משמעותית בשל הצורך להסתגרות של המבוגרים ומי שנמנים על קבוצות הסיכון בביתם.

אותו "קוביד 19" (Covid 19) מפורסם הפך את זום למוצר התקשורת הצומח ביותר של עידן הקורונה. החברה הראתה בשלות ותגובה מהירה במאי 2020, כשבמהלך הזינוק בקורונה התגלו בתוכנה בעיות אבטחה. חברת זום הגיבה במהירות ורכשה את הסטארטאפ Keybase, שפיתח פתרונות הצפנה חדשניים ומתאימים לסגירת חורי האבטחה הללו.


כך החלו ללמד אותנו על הפעלת הזום בתחילת המגפה (עברית):

https://youtu.be/UyMqwvC75zQ


למדנו להוסיף רקע וירטואלי (עברית):

https://youtu.be/AXLz7Jh25UM


חברת זום מיהרה להציע את הזום פון - טלפון וידאו כמו שדיברו עליו תמיד:

https://youtu.be/xZfCxpVwT6A


לחברות היא מציעה חדרי זום משוכללים:

https://youtu.be/bQ_75A9P9sk


לשיחות בינלאומיות - תרגום סימולטני:

https://youtu.be/nldGntmE7mQ


וממשרד החיוך והיצירתיות, מהנדס שמצא פתרון מבריק לסיום שיחות הזום שנוטה תמיד להיות מביך במקצת:

https://youtu.be/DFDaKO9ClOg
מי המציא את האינטרנט?
האם רובוטים יהיו לעיתונאי העתיד?
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?
כיצד יגיע האינטרנט לכל פינה בעולם?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.