שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הגוזל בוקע מהביצה?
גוזל שמוכן לבקוע מהביצה מנקב את קליפת הביצה ועושה בה חור. הוא מגדיל את החור בהדרגה, עד שניתן לעבור דרכו ואז הוא נדחף החוצה מהביצה. תהליך זה נקרא אֶבְקוֹעַ.
כדי לבקוע את קליפת הביצה הקשה יש לגוזל שן-ביצה (Egg tooth). "שן הביצה" היא בליטה קשיחה שנמצאת על קצה המקור של הגוזל והיא שמאפשרת לו להבקיע את החור. לאחר שהוא בוקע תתמזג שן הביצה בהדרגה למקור שלו.
מעט מפתיע אולי, אבל גם נחשים בוקעים כך מהביצים וגם להם יש שן-ביצה, שנושרת זמן קצר לאחר הבקיעה מהביצה,
הנה שן הביצה הבהירה על מקורו של הגוזל:
http://youtu.be/AkoMc93Da88
גוזל של עיט בוקע מהביצה:
http://youtu.be/5x9c3hHGTdo
אפרוחי תרנגול בוקעים (עברית):
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
כך עובר הגוזל שמתפתח בביצה עד לאבקוע:
http://youtu.be/PedajVADLGw
ובקיעתו ממנה:
http://youtu.be/UeHzD0bkD2Q
איך נוצר האפרוח בביצה?
רבים מתעניינים בתופעה המדהימה של הטבע, בה גדל האפרוח בתוך ביצה. ביצה של עופות שונים מכילה את אותו תוכן מה שיבקע ממנה ויהיה לאפרוח. במקרה של התרנגול תבקע הביצה בתום שלושה שבועות של דגירה בדיוק, כשגיל ממנה אפרוח פעיל, שמיד אחרי שנולד הוא פשוט קם ומתהלך בסביבה.
זה מתחיל כמובן מהביצה שהתרנגולת מטילה. התרנגולת דוגרת על הביצה, או על כמה מהן.
במשך 21 ימים. במהלך תקופת הדגירה מתחממת הביצה על ידי חום גופה של התרנגולת האם. בתוך הביצה, בפנים, מתחיל להתפתח העובר שיהיה לאפרוח. מיום ליום הוא הולך ומתפתח ומתגלים אצלו האיברים השונים. הוא הולך ומתחזק, גדל והופך ליצור שמוכן להגיח החוצה.
בדיוק ביום ה-21, בוקע האפרוח החי מהביצה. לשבירת הקליפה הוא משתמש ב"שן הבקיעה", מעין שן קטנה שנמצאת על מקורו. הוא יוצא משברי הביצה שלו ודי מהר הוא פעיל לחלוטין.
כשיגדל האפרוח תתמזג שן הבקיעה עם המקור שלו ותיעלם.
ביפן הראו תלמידי בית ספר תיכון כיצד הם מכניסים תוכן של ביצה ששברו, אל תוך כלי פלסטיק שכיסו בניילון שקוף. במשך 21 יום הם מבשילים את העובר באינקובטור, כשדרך הניילון השקוף הם צילמו את התפתחותו. כך הם המשיכו עד שהתפתח בו אפרוח של ממש וביום ה-21 הוא היה לאפרוח חי ורגיל.
כך מתפתח האפרוח בביצה במהלך ימי הדגירה:
https://youtu.be/PedajVADLGw
מבט לעובר של האפרוח, המתפתח יום אחרי יום, בניסוי התלמידים ביפן:
https://youtu.be/5mDNWJRxg-I
הסבר על התפתחות האפרוח בביצה עד הבקיעה:
https://youtu.be/w-M33PtwtM4
כך בוקעים האפרוחים מהביצים:
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
ומדגרה ביתית שנבנתה להדגרת אפרוחים:
https://youtu.be/8IXEWNfLDEc
כיצד שומרים דגי האמנון על ביציהם בפיהם?
דג האַמְנוּן (Tilapia), בערבית מוּשְט, הוא דג הדגל של בריכות הדגים בישראל. בטח חשבתם שמדובר בדג משעמם כזה, שבדרך כלל ניזון מהצומח, למעט מספר מינים הניזונים מן החי, כלומר שטורפים.
אבל אחד הדברים המעניינים באמנון באמת הוא היותו דג דוגר פֶּה. כלומר ההורים, לרוב האימא, מגדלים את הדגיגונים בתוך פיהם.
כן כן. הורי האמנון ממש דוגרים, אבל במקום לדגור על הביצים, כמו בעופות, הדגיגונים לעתיד מודגרים אצלם עוד בהיותם בביצים, בתוך הפה.
הרבייה של האמנון מתחילה בהטלה, כשנקבות דגי האמנון מטילות את ביציהן על הסלע. הזכר מגיע מיד ומטיל על הביצים את הזרעים שלו. זו תחילתו של תהליך ההפרייה, בו כל זרע מפרה ביצית.
אבל אין זמן. הנקבה ממהרת ושואבת לתוך פיה את הביצים, כדי להגן עליהן מטורפים. מעתה היא תשמור עליהם בפה, במשך תקופה בה הם יבקעו מהביצים, יתחזקו ויגדלו.
המעניין במושטים הוא שבחלק מהמינים לא רק האימהות של האמנון אוספות את הביצים המופרות אל פיהן, אלא גם האבות המאושרים. הם עצמם, הרגע שפכו את הזרע על הביצים וממהרים מיד לאסוף את הביצים אל תוך פיהם ולשמור עליהם לתקופה הראשונה של חייהם.
#כמה זמן יאחסנו ההורים את הדגיגונים בפה?
כל דגירת הפֶּה של דגי האמנון יכולה להגיע עד חודש שלם. גם לאחר שהדגיגים בוקעים בפה של הוריהם, הם ממשיכים לחיות בו מספר ימים נוספים ואז שולחים ההורים את הדגיגונים הצעירים מפיותיהם ולא נותנים להם לשוב פנימה.
מחוץ לפה של אימא או אבא יהפכו הדגיגים הקטנטנים ללהקת דגים חדשה. חלקם ייטרפו בהמשך על ידי דגים גדולים וחלקם יתבגרו ויהפכו לדגי אמנון בוגרים.
למעשה, השם העברי של האמנון נובע מהמחסה בתוך פיה של האם שהיא נותמת לביצים שהופרו מזרע האב במים, מחסה שימשיך עד שיגדלו הדגיגים שיבקעו מהביצים. השם בא מהמילה "אם" כלומר אימא, ו"נון" שפירושו "דג" בשפה הארמית. כלומר אמנון הוא "הדג של אמא", המגדלת אותן בפיה.
הנה סרטון על האמנונים והביצים שבפיהם (עברית):
https://youtu.be/iQF_BAvOzgs
הטלת הביצים, הזרע של האב ואיסוף הביצים המורות לדגירת הפֶּה של נקבת האמנון:
https://youtu.be/zZ6pI6AOYtc
פליטת הדגיגים שגדלו בפה:
https://youtu.be/9KsWGj_0k7s
כל תהליך הרבייה והגידול שלהם בפֶּה עד לפליטה:
https://youtu.be/D19H1INYkzY
בארץ הצליחו לקצר את משך הגדילה של דגי האמנון ב-60% (עברית):
https://youtu.be/XXstRKUBPLU
למה שוחים הדגים במעלה הזרם?
יש כמה מיני דגים שנודדים מרחקים גדולים בחייהם. למשל דגי פורל השור (Bull trout), שנעים עשרות מיילים ממקומם, בשיירות ענק.
אבל דגי הסלמון (Salmon) הם מהנודדים הגדולים של הטבע. הם בוקעים מהביצים בערוצי נחל קטנים ובעודם צעירים הם שוחים מרחק גדול, אל האוקיינוס. באוקיינוס הם מתבגרים ומבלים את מרבית חייהם. כשהם מתבגרים שוחים דגי הסלמון בחזרה את כל הדרך אל אותו הנחל שבו נולדו, כדי להטיל ביצים.
במהלך המסע הנועז להטלת הביצים, שוחים הסלמונים נגד הזרם ואף קופצים אל ראשי המפלים שבדרך, רק כדי להטיל את הביצים במעלה הנהר. הסיבה היא ההישרדות הטובה יותר של הצאצאים במקום הטלה שכזה.
לא פעם ממתינים להם במעלה הנחל דובים ענקיים, המנצלים את עייפות המסע שלהם ולוכדים אותם לטרף. הדובים כבר יודעים לזהות שבמעלה מפלים קטנים, הדגים מזנקים ועפים באוויר למעלה, אל מעל המפל. הם מתייצבים ולוכדים חלק מהסלמונים במעופם, היישר אל תוך פי הדוב הטורף.
הנה נחישותם של דגי הסלמון להגיע ליעדם:
http://youtu.be/vmTGA5-U9zU
הדובים שאוהבים לדוג להם דגי סלמון למאכל:
http://youtu.be/4qLqs8oDVqA
ולפעמים הדובים ממתינים להם בזמן שהם קופצים במעלה מפל קטן:
https://youtu.be/TSSPDwAQLXs
איך מתרבים בעלי חיים ימיים?
בעלי חיים במעמקי הים אינם מתרבים בצורה המוכרת מיונקים, עופות וזוחלים ביבשה.
הרי אצל שוכני היבשה מתרחשת הרבייה בגוף האם, לאחר שהזכר טמן בו את זרעו, המפרה את הביצית של האם ומתחיל תהליך שאנו קוראים לו "היריון".
במים זה עובד אחרת. כי אצל דגים, יצורי ים ודו-חיים שחיים במים, מפרישה הנקבה אל המים מאות ולעתים אלפי תאי ביצה. הזכר מגיע ומפריש עליהם את הזרע שלו, שאיכשהו מוצאים את הביציות ומפרים חלק מהן. תהליך ההפרייה מתקיים במים, מבלי שהאב והאם מעורבים בו.
מעתה ימשיכו התאים המופרים להתפתח במים. די מהר הם יתחילו להתחלק כשכל תא מתחלק לשניים ואז כל שניים מתחלקים ל-4 וכך הלאה.
בתוך יממה תלך ותגדל ותיווצר הפגית הקטנה, שהחלה בהפריית תא בודד של ביצית מתא זרע בודד והכפילה את מספר תאיה שוב ושוב. במים היא תמצא את מזונה ביצורים מיקרוסקופיים כמו אצות זעירות ותמשיך להתפתח.
רק חלק קטן משוכני המעמקים מגדלים את הפגיות הזעירות שלהן אצלם. יש אפילו כאלה, כמו דג האמנון, שאבא "מקבל על עצמו" לשמור את הצאצאים המתפתחים... בתוך פיו.
השיאנית ששומרת בבטן היא כנראה הדיונונית שמחזיקה את הפגישות המתפתחות בבטנה למשך... 9 חודשים שלמים.
מזכיר לכם מישהי? - תודה אימא!
לגבי אלה שצפות במים, בהדרגה הן ימצאו מקום לגדול. על סלע או אלמוג וכדומה. בתהליך של ברירה טבעית, ייטרפו חלק גדול מהפגיות הזעירות, בעוד חלקן ישרדו וייתפתחו לדגים, לשושנות ים, לקיפודים ולדו-חיים בוגרים.
פגיות של דו-חיים, אגב, כמו הסלמנדרה, הטריטון או הצפרדע, יהפכו לראשנים (Tadpole), יצורים שנראים כמו דגים זעירים ורק בהמשך יתבגרו ויקבלו את צורתם הסופית.
כך מתרבים שוכני המעמקים (מתורגם):
https://youtu.be/i_R7ouD8-Eo
והנה מגוון בעלי החיים הימיים:
https://youtu.be/a6g7aqILL3Y
מיהם הזוחלים?
זוחלים (Reptiles או Reptilia) הם מעין מחלקה של מעל 10 אלפי בעלי חוליות, המאופיינים בזחילה על פני האדמה ובקשקשים המכסים את גופם.
הזוחלים בדרך כלל מעדיפים מקומות חמים ויבשים. אך הם חיים ומצויים בבתי גידול שונים ומגוונים בטבע, כולל כאלו החיים במים.
הזוחלים מאופיינים בקשקשים המכסים את גופם ועשויים מחומר הנקרא קרטין. הקשקשים הללו הן פיסות עור קשות ויבשות המגינות על גוף הזוחל.
לזוחלים "דם קר", תכונה הנקראת פויקילותרמיים. בפשטות ניתן לומר שוויסות חום הגוף של הזוחל נעשה על ידי שינוי ההתנהגות שלו.
במחלקת הזוחלים כמה סדרות מוכרות, ביניהן סדרת התנינים, הכוללת כמעט 30 מינים, כולל התנין והתמסח, סדרת הקשקשאים, בה יותר מ-10,000 מינים וכוללת בין השאר את הנחשים, הלטאות והטבעונים, סדרת הצבים, המונה קרוב ל-400 מינים וסדרת מחודקי הראש, בה מוכר למשל הספנודון.
מבחינה אקולוגית הזוחלים חשובים מאוד. בשרשרת המזון הם גם הטורפים וגם הנטרפים.
אגב, במיון הקלאסי של עולם הטבע הזוחלים סווגו בעבר כמחלקה. הדברים השתנו, לאחר שמחקרים הראו שאין להם אב קדמון משותף הכולל את כלל הזוחלים ורק אותם. מכאן שכיום מחשיבים אותם הביולוגים והזואולוגים כקבוצה שאינה מחלקה בעלת הצדקה טקסונומית, כלומר לא מוצדק לראות את הזוחלים כמחלקה בפני עצמה במיון של בעלי החיים.
#אבות קדמונים
התנינאים והצבים היו הזוחלים הראשונים שהתפתחו בעולם, מאלו שאנו מכירים כיום.
זה היה בעידן המזוזואיקון, עידן בו חיו ושלטו בכדור הארץ יצורים קדומים, כל אחד בבית הגידול שלו. המפורסמים שבהם היו כמובן הדינוזאורים, שחיו ביבשה, אך גם הפטרוזאורים שבאוויר והפלזיוזאורים שחיו בים.
אגב, הזוחלים הקדמוניים הללו נחשבים גם לאבות הקדמונים של היונקים והעופות. הם עצמם נכחדו בהכחדת קרטיקון-פלאוגן שאירעה כ-66 מיליון שנה לפני זמננו ומפורסמת בכך שחיסלה את הדינוזאורים.
אבל אם ללכת עוד יותר אחורה, האבות הקדמונים של הזוחלים היו למעשה דו-חיים. הם התפתחו מיצורים ימיים, שבתהליך אבולוציוני מופלא החלו לצאת ולבלות חלק מחייהם גם על היבשה.
בתהליך אבולוציוני שהחל לפני כמעט 300 מיליון שנים, התפתחו הזוחלים מאותם דו חיים. מה שאפשר את התפתחות הזוחלים המודרניים, היא האבולוציה שחלה בדו-החיים, עם התפתחות הביצים שלהם לביצים בעלות קליפה, שאפשרו להם לראשונה באבולוציה להתרבות מחוץ למים.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "זוחלים".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
אלה הזוחלים לילדים (עברית):
https://youtu.be/aC0rjTRUSmA
מאפייני מחלקת הזוחלים (עברית):
https://youtu.be/wGI4bvAjzfA
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
לטאת בסיליסק רצה על המים:
https://youtu.be/45yabrnryXk
תנינים רצים אל הטרף:
https://youtu.be/Co7bJlJliEs
ותכנית חינוכית על הזוחלים (עברית):
https://youtu.be/Vp0-CCFHxys?long=yes
כיצד מטילות נקבות צבי ים ביצים על החוף?
החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.
נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.
אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.
כך נראית ההישרדות המופלאה של צבי הים (מתורגם):
http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s
לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:
http://youtu.be/gDV4rI3AlUM
האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:
http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s
ויש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:
http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ
מהם דו-חיים וכיצד הם חיים?
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם ("דו" פירושו שניים).
את מרבית חייהם מבלים הדו-חיים בתוך המים או בסביבתם, בשל עורם החשוף שחייב להיות תמיד מעט רטוב. כי הדו-חיים הם חסרי שיער, ללא נוצות, פרווה או אפילו קשקשים.
כמו הזוחלים גם דו-חיים הם בעלי דם קר, כלומר טמפרטורת הגוף שלהם זהה לטמפרטורה של הסביבה בה הם נמצאים.
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה.
אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים.
כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים, כמו צב או תנין, חיים גם ביבשה וגם במים, אך הם אינם דו-חיים.
אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הוולדות שונים מהבוגרים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים (עברית):
https://youtu.be/6rAgV4TPb6E
הנה הם באנגלית:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
מה התפקיד המכריע של ביצי האמניוטים באבולוציה?
זה קרה לפני כ-350 מיליון שנה ושינה את התפתחות החיים על פני כדור הארץ. לראשונה בתולדות הכוכב שעליו אנו חיים, מתפתחים בו מינים שיכולים להטיל ביצים ולגדל בתוכן עוברים, בסביבה שאינה מימית.
הכירו את האמניוטים (Amniota או Amniotes). זהו שמם של היצורים הראשונים באבולוציה שיכולים להטיל ביצים שמצליחות לשרוד בסביבה יבשתית ולאפשר התפתחות של העובר שבתוכן - על פני היבשה.
לראשונה על פני כדור הארץ יקבלו העוברים שבתוך הביצים הללו את המזון שלהם, יהיו מוגנים מזעזועים ובעיקר ינשמו ויגדלו, בזמן שהביצה שבה הם מתפתחים נמצאת על היבשה ולא בתוך המים.
הסוד שלהם היה הביצה האמניוטית. היא מגינה על העובר, מזינה אותו ומאפשרת נשימה בעת שהוא שמתפתח בתוכה וכל זאת - על פני היבשה.
#על הביצה האמניוטית
הביצה האמניוטים ממשיכה את הביצים של שוכני המים והדו-חיים שנוצרו מהם. אבל יש בה חידוש - היא מכילה את הנוזל שבו צף העובר.
על היבשה, הנוזל הזה שבתוך הביצה הוא הכרחי למניעת התייבשות העובר. אבל הוא גם מגן עליו ומשמש לו כמעין כרית בולמת זעזועים. כמעט כמו במים, בהם התפתחו ביצים עד השלב האבולוציוני הזה, תשרוד הביצה גם על היבשה נפילה מגובה נמוך, או חבטות קלות שלא יחסלו בהכרח את העובר.
הביצה גם תזין את העובר המתפתח בה. כי כמה מרכיבים יש בביצית מי השפיר הזו שנקראת ביצה. משמעותי במיוחד הוא שק החלמון, אותו שק קרומי המחובר לעובר ומזין אותו בעושר של חומרים מזינים והכרחיים, כאלה שהעובר צורך ככל שהוא גדל.
במקביל לכך שהביצה החדשה הזו מספקת לעובר סביבה מימית פנימית, שבה הוא יכול לגדול, היא גם מצוידת בנקבוביות המאפשרות כניסה לתוכה של החמצן ההכרחי לנשימת העובר ויציאה של פחמן דו-חמצני שהוא פולט החוצה.
אז עם קליפה מגוננת, המאחסנת בתוכה נוזלים, מאפשרת נשימה ושניתן להטילה על אדמה יבשה, הביצה של האמניוטים היא וואחאד שדרוג שפותח אופקים חדשים לבעלי החיים. מעטפת הביצה המשופרת הזו מגינה מטורפים, מחיידקים ומהתייבשות. זה סטארטאפ של ממש.
#השינוי האבולוציוני של האמניוטים
כמו כל מיזם חדשני, הביצה האמניוטית אפשרה לתעשיית החיים לעבור שיבוש רציני וחיובי במיוחד - התאמה של בעלי החיים לחיים על היבשה. לא עוד זקוקים האמניוטים הללו לביצות מבעבעות, מקורות מים ויערות גשם, כדי לשרוד ולהתרבות. לא עוד יצטרכו להיות דו-חיים, שזקוקים למים כמו אוויר לנשימה. העולם מוכן לבעלי חוליות יבשתיים.
וכך, כשהם חוקרים את האדמה היבשה והרחוקה מהמים, והופכים אותה לבית, יבלו האמניוטים את מיליוני השנים הבאות בהתגבשות לשתי קבוצות של בעלי חיים המוכרים לנו היטב: הסינפסידים, שיהיו עם השנים ליונקים, והסאורופוסידים, שיהפכו לדינוזאורים ובהמשך לזוחלים והציפורים המקיפים אותנו היום.
הנה תפקידם המכריע של האמניוטים באבולוציה (מתורגם):
https://youtu.be/Qq0kMEWzdHg
הכל על הביצה האמניוטית:
https://youtu.be/c_CCmae8Wrc
והרצאה על צמיחת האמניוטים:
https://youtu.be/nyNkQ3_7pgM?long=yes
גוזל שמוכן לבקוע מהביצה מנקב את קליפת הביצה ועושה בה חור. הוא מגדיל את החור בהדרגה, עד שניתן לעבור דרכו ואז הוא נדחף החוצה מהביצה. תהליך זה נקרא אֶבְקוֹעַ.
כדי לבקוע את קליפת הביצה הקשה יש לגוזל שן-ביצה (Egg tooth). "שן הביצה" היא בליטה קשיחה שנמצאת על קצה המקור של הגוזל והיא שמאפשרת לו להבקיע את החור. לאחר שהוא בוקע תתמזג שן הביצה בהדרגה למקור שלו.
מעט מפתיע אולי, אבל גם נחשים בוקעים כך מהביצים וגם להם יש שן-ביצה, שנושרת זמן קצר לאחר הבקיעה מהביצה,
הנה שן הביצה הבהירה על מקורו של הגוזל:
http://youtu.be/AkoMc93Da88
גוזל של עיט בוקע מהביצה:
http://youtu.be/5x9c3hHGTdo
אפרוחי תרנגול בוקעים (עברית):
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
כך עובר הגוזל שמתפתח בביצה עד לאבקוע:
http://youtu.be/PedajVADLGw
ובקיעתו ממנה:
http://youtu.be/UeHzD0bkD2Q
רבים מתעניינים בתופעה המדהימה של הטבע, בה גדל האפרוח בתוך ביצה. ביצה של עופות שונים מכילה את אותו תוכן מה שיבקע ממנה ויהיה לאפרוח. במקרה של התרנגול תבקע הביצה בתום שלושה שבועות של דגירה בדיוק, כשגיל ממנה אפרוח פעיל, שמיד אחרי שנולד הוא פשוט קם ומתהלך בסביבה.
זה מתחיל כמובן מהביצה שהתרנגולת מטילה. התרנגולת דוגרת על הביצה, או על כמה מהן.
במשך 21 ימים. במהלך תקופת הדגירה מתחממת הביצה על ידי חום גופה של התרנגולת האם. בתוך הביצה, בפנים, מתחיל להתפתח העובר שיהיה לאפרוח. מיום ליום הוא הולך ומתפתח ומתגלים אצלו האיברים השונים. הוא הולך ומתחזק, גדל והופך ליצור שמוכן להגיח החוצה.
בדיוק ביום ה-21, בוקע האפרוח החי מהביצה. לשבירת הקליפה הוא משתמש ב"שן הבקיעה", מעין שן קטנה שנמצאת על מקורו. הוא יוצא משברי הביצה שלו ודי מהר הוא פעיל לחלוטין.
כשיגדל האפרוח תתמזג שן הבקיעה עם המקור שלו ותיעלם.
ביפן הראו תלמידי בית ספר תיכון כיצד הם מכניסים תוכן של ביצה ששברו, אל תוך כלי פלסטיק שכיסו בניילון שקוף. במשך 21 יום הם מבשילים את העובר באינקובטור, כשדרך הניילון השקוף הם צילמו את התפתחותו. כך הם המשיכו עד שהתפתח בו אפרוח של ממש וביום ה-21 הוא היה לאפרוח חי ורגיל.
כך מתפתח האפרוח בביצה במהלך ימי הדגירה:
https://youtu.be/PedajVADLGw
מבט לעובר של האפרוח, המתפתח יום אחרי יום, בניסוי התלמידים ביפן:
https://youtu.be/5mDNWJRxg-I
הסבר על התפתחות האפרוח בביצה עד הבקיעה:
https://youtu.be/w-M33PtwtM4
כך בוקעים האפרוחים מהביצים:
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
ומדגרה ביתית שנבנתה להדגרת אפרוחים:
https://youtu.be/8IXEWNfLDEc
דג האַמְנוּן (Tilapia), בערבית מוּשְט, הוא דג הדגל של בריכות הדגים בישראל. בטח חשבתם שמדובר בדג משעמם כזה, שבדרך כלל ניזון מהצומח, למעט מספר מינים הניזונים מן החי, כלומר שטורפים.
אבל אחד הדברים המעניינים באמנון באמת הוא היותו דג דוגר פֶּה. כלומר ההורים, לרוב האימא, מגדלים את הדגיגונים בתוך פיהם.
כן כן. הורי האמנון ממש דוגרים, אבל במקום לדגור על הביצים, כמו בעופות, הדגיגונים לעתיד מודגרים אצלם עוד בהיותם בביצים, בתוך הפה.
הרבייה של האמנון מתחילה בהטלה, כשנקבות דגי האמנון מטילות את ביציהן על הסלע. הזכר מגיע מיד ומטיל על הביצים את הזרעים שלו. זו תחילתו של תהליך ההפרייה, בו כל זרע מפרה ביצית.
אבל אין זמן. הנקבה ממהרת ושואבת לתוך פיה את הביצים, כדי להגן עליהן מטורפים. מעתה היא תשמור עליהם בפה, במשך תקופה בה הם יבקעו מהביצים, יתחזקו ויגדלו.
המעניין במושטים הוא שבחלק מהמינים לא רק האימהות של האמנון אוספות את הביצים המופרות אל פיהן, אלא גם האבות המאושרים. הם עצמם, הרגע שפכו את הזרע על הביצים וממהרים מיד לאסוף את הביצים אל תוך פיהם ולשמור עליהם לתקופה הראשונה של חייהם.
#כמה זמן יאחסנו ההורים את הדגיגונים בפה?
כל דגירת הפֶּה של דגי האמנון יכולה להגיע עד חודש שלם. גם לאחר שהדגיגים בוקעים בפה של הוריהם, הם ממשיכים לחיות בו מספר ימים נוספים ואז שולחים ההורים את הדגיגונים הצעירים מפיותיהם ולא נותנים להם לשוב פנימה.
מחוץ לפה של אימא או אבא יהפכו הדגיגים הקטנטנים ללהקת דגים חדשה. חלקם ייטרפו בהמשך על ידי דגים גדולים וחלקם יתבגרו ויהפכו לדגי אמנון בוגרים.
למעשה, השם העברי של האמנון נובע מהמחסה בתוך פיה של האם שהיא נותמת לביצים שהופרו מזרע האב במים, מחסה שימשיך עד שיגדלו הדגיגים שיבקעו מהביצים. השם בא מהמילה "אם" כלומר אימא, ו"נון" שפירושו "דג" בשפה הארמית. כלומר אמנון הוא "הדג של אמא", המגדלת אותן בפיה.
הנה סרטון על האמנונים והביצים שבפיהם (עברית):
https://youtu.be/iQF_BAvOzgs
הטלת הביצים, הזרע של האב ואיסוף הביצים המורות לדגירת הפֶּה של נקבת האמנון:
https://youtu.be/zZ6pI6AOYtc
פליטת הדגיגים שגדלו בפה:
https://youtu.be/9KsWGj_0k7s
כל תהליך הרבייה והגידול שלהם בפֶּה עד לפליטה:
https://youtu.be/D19H1INYkzY
בארץ הצליחו לקצר את משך הגדילה של דגי האמנון ב-60% (עברית):
https://youtu.be/XXstRKUBPLU
יש כמה מיני דגים שנודדים מרחקים גדולים בחייהם. למשל דגי פורל השור (Bull trout), שנעים עשרות מיילים ממקומם, בשיירות ענק.
אבל דגי הסלמון (Salmon) הם מהנודדים הגדולים של הטבע. הם בוקעים מהביצים בערוצי נחל קטנים ובעודם צעירים הם שוחים מרחק גדול, אל האוקיינוס. באוקיינוס הם מתבגרים ומבלים את מרבית חייהם. כשהם מתבגרים שוחים דגי הסלמון בחזרה את כל הדרך אל אותו הנחל שבו נולדו, כדי להטיל ביצים.
במהלך המסע הנועז להטלת הביצים, שוחים הסלמונים נגד הזרם ואף קופצים אל ראשי המפלים שבדרך, רק כדי להטיל את הביצים במעלה הנהר. הסיבה היא ההישרדות הטובה יותר של הצאצאים במקום הטלה שכזה.
לא פעם ממתינים להם במעלה הנחל דובים ענקיים, המנצלים את עייפות המסע שלהם ולוכדים אותם לטרף. הדובים כבר יודעים לזהות שבמעלה מפלים קטנים, הדגים מזנקים ועפים באוויר למעלה, אל מעל המפל. הם מתייצבים ולוכדים חלק מהסלמונים במעופם, היישר אל תוך פי הדוב הטורף.
הנה נחישותם של דגי הסלמון להגיע ליעדם:
http://youtu.be/vmTGA5-U9zU
הדובים שאוהבים לדוג להם דגי סלמון למאכל:
http://youtu.be/4qLqs8oDVqA
ולפעמים הדובים ממתינים להם בזמן שהם קופצים במעלה מפל קטן:
https://youtu.be/TSSPDwAQLXs
ביצים
בעלי חיים במעמקי הים אינם מתרבים בצורה המוכרת מיונקים, עופות וזוחלים ביבשה.
הרי אצל שוכני היבשה מתרחשת הרבייה בגוף האם, לאחר שהזכר טמן בו את זרעו, המפרה את הביצית של האם ומתחיל תהליך שאנו קוראים לו "היריון".
במים זה עובד אחרת. כי אצל דגים, יצורי ים ודו-חיים שחיים במים, מפרישה הנקבה אל המים מאות ולעתים אלפי תאי ביצה. הזכר מגיע ומפריש עליהם את הזרע שלו, שאיכשהו מוצאים את הביציות ומפרים חלק מהן. תהליך ההפרייה מתקיים במים, מבלי שהאב והאם מעורבים בו.
מעתה ימשיכו התאים המופרים להתפתח במים. די מהר הם יתחילו להתחלק כשכל תא מתחלק לשניים ואז כל שניים מתחלקים ל-4 וכך הלאה.
בתוך יממה תלך ותגדל ותיווצר הפגית הקטנה, שהחלה בהפריית תא בודד של ביצית מתא זרע בודד והכפילה את מספר תאיה שוב ושוב. במים היא תמצא את מזונה ביצורים מיקרוסקופיים כמו אצות זעירות ותמשיך להתפתח.
רק חלק קטן משוכני המעמקים מגדלים את הפגיות הזעירות שלהן אצלם. יש אפילו כאלה, כמו דג האמנון, שאבא "מקבל על עצמו" לשמור את הצאצאים המתפתחים... בתוך פיו.
השיאנית ששומרת בבטן היא כנראה הדיונונית שמחזיקה את הפגישות המתפתחות בבטנה למשך... 9 חודשים שלמים.
מזכיר לכם מישהי? - תודה אימא!
לגבי אלה שצפות במים, בהדרגה הן ימצאו מקום לגדול. על סלע או אלמוג וכדומה. בתהליך של ברירה טבעית, ייטרפו חלק גדול מהפגיות הזעירות, בעוד חלקן ישרדו וייתפתחו לדגים, לשושנות ים, לקיפודים ולדו-חיים בוגרים.
פגיות של דו-חיים, אגב, כמו הסלמנדרה, הטריטון או הצפרדע, יהפכו לראשנים (Tadpole), יצורים שנראים כמו דגים זעירים ורק בהמשך יתבגרו ויקבלו את צורתם הסופית.
כך מתרבים שוכני המעמקים (מתורגם):
https://youtu.be/i_R7ouD8-Eo
והנה מגוון בעלי החיים הימיים:
https://youtu.be/a6g7aqILL3Y
זוחלים (Reptiles או Reptilia) הם מעין מחלקה של מעל 10 אלפי בעלי חוליות, המאופיינים בזחילה על פני האדמה ובקשקשים המכסים את גופם.
הזוחלים בדרך כלל מעדיפים מקומות חמים ויבשים. אך הם חיים ומצויים בבתי גידול שונים ומגוונים בטבע, כולל כאלו החיים במים.
הזוחלים מאופיינים בקשקשים המכסים את גופם ועשויים מחומר הנקרא קרטין. הקשקשים הללו הן פיסות עור קשות ויבשות המגינות על גוף הזוחל.
לזוחלים "דם קר", תכונה הנקראת פויקילותרמיים. בפשטות ניתן לומר שוויסות חום הגוף של הזוחל נעשה על ידי שינוי ההתנהגות שלו.
במחלקת הזוחלים כמה סדרות מוכרות, ביניהן סדרת התנינים, הכוללת כמעט 30 מינים, כולל התנין והתמסח, סדרת הקשקשאים, בה יותר מ-10,000 מינים וכוללת בין השאר את הנחשים, הלטאות והטבעונים, סדרת הצבים, המונה קרוב ל-400 מינים וסדרת מחודקי הראש, בה מוכר למשל הספנודון.
מבחינה אקולוגית הזוחלים חשובים מאוד. בשרשרת המזון הם גם הטורפים וגם הנטרפים.
אגב, במיון הקלאסי של עולם הטבע הזוחלים סווגו בעבר כמחלקה. הדברים השתנו, לאחר שמחקרים הראו שאין להם אב קדמון משותף הכולל את כלל הזוחלים ורק אותם. מכאן שכיום מחשיבים אותם הביולוגים והזואולוגים כקבוצה שאינה מחלקה בעלת הצדקה טקסונומית, כלומר לא מוצדק לראות את הזוחלים כמחלקה בפני עצמה במיון של בעלי החיים.
#אבות קדמונים
התנינאים והצבים היו הזוחלים הראשונים שהתפתחו בעולם, מאלו שאנו מכירים כיום.
זה היה בעידן המזוזואיקון, עידן בו חיו ושלטו בכדור הארץ יצורים קדומים, כל אחד בבית הגידול שלו. המפורסמים שבהם היו כמובן הדינוזאורים, שחיו ביבשה, אך גם הפטרוזאורים שבאוויר והפלזיוזאורים שחיו בים.
אגב, הזוחלים הקדמוניים הללו נחשבים גם לאבות הקדמונים של היונקים והעופות. הם עצמם נכחדו בהכחדת קרטיקון-פלאוגן שאירעה כ-66 מיליון שנה לפני זמננו ומפורסמת בכך שחיסלה את הדינוזאורים.
אבל אם ללכת עוד יותר אחורה, האבות הקדמונים של הזוחלים היו למעשה דו-חיים. הם התפתחו מיצורים ימיים, שבתהליך אבולוציוני מופלא החלו לצאת ולבלות חלק מחייהם גם על היבשה.
בתהליך אבולוציוני שהחל לפני כמעט 300 מיליון שנים, התפתחו הזוחלים מאותם דו חיים. מה שאפשר את התפתחות הזוחלים המודרניים, היא האבולוציה שחלה בדו-החיים, עם התפתחות הביצים שלהם לביצים בעלות קליפה, שאפשרו להם לראשונה באבולוציה להתרבות מחוץ למים.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "זוחלים".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
אלה הזוחלים לילדים (עברית):
https://youtu.be/aC0rjTRUSmA
מאפייני מחלקת הזוחלים (עברית):
https://youtu.be/wGI4bvAjzfA
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
לטאת בסיליסק רצה על המים:
https://youtu.be/45yabrnryXk
תנינים רצים אל הטרף:
https://youtu.be/Co7bJlJliEs
ותכנית חינוכית על הזוחלים (עברית):
https://youtu.be/Vp0-CCFHxys?long=yes
החל מגיל 20, לאחר חודשיים שבהם נשאה את הביצים, יוצאת הצבה הבוגרת אל החוף, כדי להטיל את הביצים שלה. התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק בכל שנתיים.
נקבות צבי הים יוצאות מהים להטיל את ביציהן ביבשה, בחופים חוליים. בליל ההטלה מגיחות הצבות מהים וזוחלות למרחק של כמה עשרות מטרים מקו המים. כל צבה חופרת גומה בחול, מטילה לתוכה כמה עשרות ביצים ומכסה ומסתירה את הקן של הביצים.
אחרי כמעט חודשיים, לרוב בשעות הלילה, בוקעים הצבים מהביצים ומגיחים דרך שכבת החול שמכסה את הקן, לאוויר העולם. הם עושים את דרכם אל הים, כשחלקם נטרפים בדרך ולא יגיעו אל המים. אלה שכן, יתחילו מיד לשחות וייצאו לחיים.
כך נראית ההישרדות המופלאה של צבי הים (מתורגם):
http://youtu.be/t-KmQ6pGxg4?t=13s
לילות הטלת הביצים של נקבות צבי הים והטמנתן בחול של חוף הים:
http://youtu.be/gDV4rI3AlUM
האמהות ממתינות לצאצאים הנולדים שיבואו אל הים:
http://youtu.be/wbf5BoN2AXY?t=1m56s
ויש מתנדבים העוזרים ומתעדים את הצאצאים שנולדים והולכים בהמוניהם לכיוון הים:
http://youtu.be/T8eGw1oyYoQ
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם ("דו" פירושו שניים).
את מרבית חייהם מבלים הדו-חיים בתוך המים או בסביבתם, בשל עורם החשוף שחייב להיות תמיד מעט רטוב. כי הדו-חיים הם חסרי שיער, ללא נוצות, פרווה או אפילו קשקשים.
כמו הזוחלים גם דו-חיים הם בעלי דם קר, כלומר טמפרטורת הגוף שלהם זהה לטמפרטורה של הסביבה בה הם נמצאים.
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה.
אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים.
כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים, כמו צב או תנין, חיים גם ביבשה וגם במים, אך הם אינם דו-חיים.
אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הוולדות שונים מהבוגרים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים (עברית):
https://youtu.be/6rAgV4TPb6E
הנה הם באנגלית:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
זה קרה לפני כ-350 מיליון שנה ושינה את התפתחות החיים על פני כדור הארץ. לראשונה בתולדות הכוכב שעליו אנו חיים, מתפתחים בו מינים שיכולים להטיל ביצים ולגדל בתוכן עוברים, בסביבה שאינה מימית.
הכירו את האמניוטים (Amniota או Amniotes). זהו שמם של היצורים הראשונים באבולוציה שיכולים להטיל ביצים שמצליחות לשרוד בסביבה יבשתית ולאפשר התפתחות של העובר שבתוכן - על פני היבשה.
לראשונה על פני כדור הארץ יקבלו העוברים שבתוך הביצים הללו את המזון שלהם, יהיו מוגנים מזעזועים ובעיקר ינשמו ויגדלו, בזמן שהביצה שבה הם מתפתחים נמצאת על היבשה ולא בתוך המים.
הסוד שלהם היה הביצה האמניוטית. היא מגינה על העובר, מזינה אותו ומאפשרת נשימה בעת שהוא שמתפתח בתוכה וכל זאת - על פני היבשה.
#על הביצה האמניוטית
הביצה האמניוטים ממשיכה את הביצים של שוכני המים והדו-חיים שנוצרו מהם. אבל יש בה חידוש - היא מכילה את הנוזל שבו צף העובר.
על היבשה, הנוזל הזה שבתוך הביצה הוא הכרחי למניעת התייבשות העובר. אבל הוא גם מגן עליו ומשמש לו כמעין כרית בולמת זעזועים. כמעט כמו במים, בהם התפתחו ביצים עד השלב האבולוציוני הזה, תשרוד הביצה גם על היבשה נפילה מגובה נמוך, או חבטות קלות שלא יחסלו בהכרח את העובר.
הביצה גם תזין את העובר המתפתח בה. כי כמה מרכיבים יש בביצית מי השפיר הזו שנקראת ביצה. משמעותי במיוחד הוא שק החלמון, אותו שק קרומי המחובר לעובר ומזין אותו בעושר של חומרים מזינים והכרחיים, כאלה שהעובר צורך ככל שהוא גדל.
במקביל לכך שהביצה החדשה הזו מספקת לעובר סביבה מימית פנימית, שבה הוא יכול לגדול, היא גם מצוידת בנקבוביות המאפשרות כניסה לתוכה של החמצן ההכרחי לנשימת העובר ויציאה של פחמן דו-חמצני שהוא פולט החוצה.
אז עם קליפה מגוננת, המאחסנת בתוכה נוזלים, מאפשרת נשימה ושניתן להטילה על אדמה יבשה, הביצה של האמניוטים היא וואחאד שדרוג שפותח אופקים חדשים לבעלי החיים. מעטפת הביצה המשופרת הזו מגינה מטורפים, מחיידקים ומהתייבשות. זה סטארטאפ של ממש.
#השינוי האבולוציוני של האמניוטים
כמו כל מיזם חדשני, הביצה האמניוטית אפשרה לתעשיית החיים לעבור שיבוש רציני וחיובי במיוחד - התאמה של בעלי החיים לחיים על היבשה. לא עוד זקוקים האמניוטים הללו לביצות מבעבעות, מקורות מים ויערות גשם, כדי לשרוד ולהתרבות. לא עוד יצטרכו להיות דו-חיים, שזקוקים למים כמו אוויר לנשימה. העולם מוכן לבעלי חוליות יבשתיים.
וכך, כשהם חוקרים את האדמה היבשה והרחוקה מהמים, והופכים אותה לבית, יבלו האמניוטים את מיליוני השנים הבאות בהתגבשות לשתי קבוצות של בעלי חיים המוכרים לנו היטב: הסינפסידים, שיהיו עם השנים ליונקים, והסאורופוסידים, שיהפכו לדינוזאורים ובהמשך לזוחלים והציפורים המקיפים אותנו היום.
הנה תפקידם המכריע של האמניוטים באבולוציה (מתורגם):
https://youtu.be/Qq0kMEWzdHg
הכל על הביצה האמניוטית:
https://youtu.be/c_CCmae8Wrc
והרצאה על צמיחת האמניוטים:
https://youtu.be/nyNkQ3_7pgM?long=yes
למה הקוקיה מטילה ביצים בקן של זרים?
תארו לכם שיום אחד הייתם באים הביתה ומגלים שמישהו החליט לגור בו במקומכם.
זה היה נעים?
רוב מיני הקוקיה (Cuculidae) הם כנראה העופות הבטלנים ביותר והטפילים של עולם העופות. הקוקייה אינה בונה קן לביצים שלה והיא נוהגת להטיל את ביציה בקנים של ציפורים זרות.
הציפורים הללו שהקן הוא שלהן, נקרא להן הפונדקאיות, לא מבחינות ודוגרות על ביצי הקוקיות ביחד עם שלהן. גם לאחר שהם בוקעים מהביצים הן מאכילות את גוזלי הקוקיה כאילו היו הגוזלים שלהן.
פעמים רבות, כדי להטיל את ביצתה אל הקן הזר, הקוקיה משליכה אחת או שתי ביצים של הציפור הדוגרת.
הכי מרגיז הוא שגם הגוזל שלה, גם הוא נוהג כמוה. איזה חינוך... כן, כשגוזלי הקוקיה בוקעים מהביצה, אצל רוב מיני הקוקיה ממשיכים הגוזלים בדרכי הוריהם ומפילים את הביצים של הציפורים הפונדקאיות החוצה מהקן, כדי שיהיה להם מספיק אוכל.
אגב, בלי קשר, אחד ממיני הקוקיות - קוּקְיָה רָצָנִית הוא עוף מהיר במיוחד בריצה על הקרקע. היא יכולה להגיע בלי בעיות למהירות ריצה של 34 קילומטרים לשעה, במיוחד כשהקוקיה הזו רודפת אחרי טרף כמו לטאות.
הנה העולם של הקוקיה לילדים (עברית):
https://youtu.be/6hcsfp7PISM
הקוקיה מטילה את ביצתה לקן זר:
http://youtu.be/dAU5MTXmAPY
סיפורן של ביצי הקוקיה המתנחלות בקינים של אחרים:
http://youtu.be/4Mb0GOITRUU
וגוזל הקוקיה המשליך את הביצים האחרות מהקן:
http://youtu.be/SO1WccH2_YM
תארו לכם שיום אחד הייתם באים הביתה ומגלים שמישהו החליט לגור בו במקומכם.
זה היה נעים?
רוב מיני הקוקיה (Cuculidae) הם כנראה העופות הבטלנים ביותר והטפילים של עולם העופות. הקוקייה אינה בונה קן לביצים שלה והיא נוהגת להטיל את ביציה בקנים של ציפורים זרות.
הציפורים הללו שהקן הוא שלהן, נקרא להן הפונדקאיות, לא מבחינות ודוגרות על ביצי הקוקיות ביחד עם שלהן. גם לאחר שהם בוקעים מהביצים הן מאכילות את גוזלי הקוקיה כאילו היו הגוזלים שלהן.
פעמים רבות, כדי להטיל את ביצתה אל הקן הזר, הקוקיה משליכה אחת או שתי ביצים של הציפור הדוגרת.
הכי מרגיז הוא שגם הגוזל שלה, גם הוא נוהג כמוה. איזה חינוך... כן, כשגוזלי הקוקיה בוקעים מהביצה, אצל רוב מיני הקוקיה ממשיכים הגוזלים בדרכי הוריהם ומפילים את הביצים של הציפורים הפונדקאיות החוצה מהקן, כדי שיהיה להם מספיק אוכל.
אגב, בלי קשר, אחד ממיני הקוקיות - קוּקְיָה רָצָנִית הוא עוף מהיר במיוחד בריצה על הקרקע. היא יכולה להגיע בלי בעיות למהירות ריצה של 34 קילומטרים לשעה, במיוחד כשהקוקיה הזו רודפת אחרי טרף כמו לטאות.
הנה העולם של הקוקיה לילדים (עברית):
https://youtu.be/6hcsfp7PISM
הקוקיה מטילה את ביצתה לקן זר:
http://youtu.be/dAU5MTXmAPY
סיפורן של ביצי הקוקיה המתנחלות בקינים של אחרים:
http://youtu.be/4Mb0GOITRUU
וגוזל הקוקיה המשליך את הביצים האחרות מהקן:
http://youtu.be/SO1WccH2_YM
מי היה האובירפטור הגנב?
לדינוזאור האובירפטור (Oviraptor), שהוא אובירפטוריד אוכל בשר ובעל שתי רגליים מתקופת הקרטיקון, יצא שם של גנב ביצים.
לפי הצורה שבה נמצאו הביצים המאובנות ליד שלדיו, המדענים משערים שנהג ככל הנראה לגנוב ביצים מקיני דינואורים אחרים. מכאן זכה לשמו "גנב ביצים". ואכן, פירוש השם אובירפטור הוא "גנב הביצים". הנקבה נהגה ככל הנראה להגן על הקן שלה מדינוזאורים טורפים.
לאובירפטור היו לסתות חזקות שבעזרתן שבר בקלות את קליפות הביצים וריסק את עצמות הדינוזאורים הצעירים שלכד.
החוקרים גם סבורים שלאובירפטורים היה זנב עם נוצות. הם השתמשו בהם ככל הנראה כדי לחזר אחרי הנקבות, ממש כפי שעושים טווסים, עופות וציפורים אחרות גם כיום.
מהמאובן הראשון שהתגלה במונגוליה בשנת 1924 ועד היום, רוב שרידי האוברפטורים התגלו בסין ומונגוליה.
בשנים האחרונות, ישנם חוקרים שמתחילים לטעון שהביצים שנמצאו ליד המאובן המקורי, אלה שבגללן הוא הפך לבעל שם של גנב ביצים, הן ביצים שלו. הוויכוח נמשך...
הנה נקבת דינוזאור מגנה על הביצים שבקן מהאובירפטוריד:
http://youtu.be/TtOfCaYhjzk
המחקר על הביצים של האובירפטור:
https://youtu.be/nosEIFDgDuc
ואובירפטור במשחק מחשב:
https://youtu.be/mDHgpv4_NG4
לדינוזאור האובירפטור (Oviraptor), שהוא אובירפטוריד אוכל בשר ובעל שתי רגליים מתקופת הקרטיקון, יצא שם של גנב ביצים.
לפי הצורה שבה נמצאו הביצים המאובנות ליד שלדיו, המדענים משערים שנהג ככל הנראה לגנוב ביצים מקיני דינואורים אחרים. מכאן זכה לשמו "גנב ביצים". ואכן, פירוש השם אובירפטור הוא "גנב הביצים". הנקבה נהגה ככל הנראה להגן על הקן שלה מדינוזאורים טורפים.
לאובירפטור היו לסתות חזקות שבעזרתן שבר בקלות את קליפות הביצים וריסק את עצמות הדינוזאורים הצעירים שלכד.
החוקרים גם סבורים שלאובירפטורים היה זנב עם נוצות. הם השתמשו בהם ככל הנראה כדי לחזר אחרי הנקבות, ממש כפי שעושים טווסים, עופות וציפורים אחרות גם כיום.
מהמאובן הראשון שהתגלה במונגוליה בשנת 1924 ועד היום, רוב שרידי האוברפטורים התגלו בסין ומונגוליה.
בשנים האחרונות, ישנם חוקרים שמתחילים לטעון שהביצים שנמצאו ליד המאובן המקורי, אלה שבגללן הוא הפך לבעל שם של גנב ביצים, הן ביצים שלו. הוויכוח נמשך...
הנה נקבת דינוזאור מגנה על הביצים שבקן מהאובירפטוריד:
http://youtu.be/TtOfCaYhjzk
המחקר על הביצים של האובירפטור:
https://youtu.be/nosEIFDgDuc
ואובירפטור במשחק מחשב:
https://youtu.be/mDHgpv4_NG4
מיהו התרנגול וכמה זמן הוא חי?
התרנגולים הם אוכלי כל (Omnivores) הניזונים ממגוון רחב של מזונות. התפריט שלהם כולל זרעים, דגנים, חרקים, תולעים, עשבים ירוקים, פירות ואפילו עכברים קטנים או לטאות.
בטבע הם מבלים שעות רבות בגירוד באדמה תוך חיפוש אחר מזון, התנהגות שנשמרת גם בתרנגולים מבויתים. התרנגולות זקוקות למקור סידן עבור ייצור קליפות הביצים ולכן בעלי תרנגולים מספקים להן לרוב קליפות צדפים מרוסקות או תוספי סידן.
תרנגולים זכרים מפורסמים בקריאת הבוקר האופיינית שלהם, שמתרחשת לא רק עם עלות השחר אלא לאורך כל היום. קריאה זו משמשת לסימון טריטוריה ולהודעה על מעמדם החברתי בלהקה.
אורך חייהם הממוצע של תרנגולים נע בין 5 ל-10 שנים, כאשר תרנגולות בחוות תעשייתיות חיות בדרך כלל פחות מ-2 שנים.
כיום יש יותר מ-33 מיליארד תרנגולים בעולם, מה שהופך אותם לציפור הכי נפוצה על פני כדור הארץ.
התרנגולים מצוידים ביכולות קוגניטיביות מפתיעות כמו זיכרון מרחבי מעולה, יכולת להבחין בכ-100 פרצופים שונים של תרנגולים אחרים ובני אדם ואפילו הבנה בסיסית של אריתמטיקה.
מחקרים הראו שאפרוחים בני יום אחד כבר יודעים לספור ולהבין קשרי סיבה ותוצאה. תרנגולות אף מסוגלות לזכור אירועים במשך כ-3 דקות בזיכרון העבודה שלהן, יכולת שמאפשרת להן לנווט בסביבתן ולהימנע מסכנות.
תרנגולות יכולות להטיל ביצים ללא הפריה, אבל רק ביצה מופרית תהפוך לאפרוח. התרנגולת הממוצעת מטילה בימינו כ-250-300 ביצים בשנה, תלוי בגזע, לעומת אבותיה הפראיות שהטילו רק 10-15 ביצים בשנה.
תהליך הטלת ביצה אחת אורך בין 24 ל-26 שעות. כ-30 דקות לאחר ההטלה התרנגולת כבר מתחילה לייצר את הביצה הבאה.
#חברת התרנגולים
המבנה החברתי של להקת תרנגולים מורכב ומבוסס על היררכיה ברורה הידועה בשם "סדר הניקור" (Pecking Order). כל תרנגול יודע בדיוק את מקומו בסולם החברתי.
התרנגולות מתקשרות ביניהן באמצעות לפחות 30 צלילים שונים, כל אחד עם משמעות ספציפית - מאזהרה על טורף מהאוויר ועד הודעה על מציאת מזון.
תרנגולים אפילו משתמשים בקריאות "רמאות" לפעמים, כאשר תרנגול זכר קורא לנקבות כאילו מצא מזון רק כדי למשוך את תשומת ליבן.
#ביות התרנגול
תרנגול הבית (Gallus gallus domesticus) הוא אחד מהציפורים המבויתות העתיקות ביותר. תהליך הביות שלו החל לפני כ-8,000 שנה באזור תאילנד, מיאנמר, הודו ודרום סין.
המקור הפראי שלו הוא תרנגול הג'ונגל האדום (Red Junglefowl) שחי עד היום ביערות הטרופיים של דרום מזרח אסיה.
בניגוד למה שרבים חושבים, התרנגולים לא בויתו בתחילה למאכל אלא לקרבות תרנגולים, שהיו פופולריים במיוחד בתרבויות עתיקות.
הנה התרנגולות וכיצד הפכו לאהובים על האדם (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
בעולם העתיק התרנגול המקרקר עם שחר היה השעון המעורר:
https://youtu.be/i-xOTtx1NpY
אפרוחי תרנגול בוקעים (עברית):
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
תרנגול ההודו הקרוב רחוק (ללא מילים):
https://youtu.be/W_wB4bE7E0Y
קרקורי תרנגולים הופכים לדגימה (עברית):
https://youtu.be/1ABvDJTPKrY
אגדת התרנגולת לילדים (עברית):
https://youtu.be/8GYi8oCAp_0
בחיוך - תרנגול הכפרות המתמרד (עברית):
https://youtu.be/GYHJVXmxkr4
וגידול תרנגולות בחצר הישראלית (עברית):
https://youtu.be/kr-t2H2tTJI?long=yes
התרנגולים הם אוכלי כל (Omnivores) הניזונים ממגוון רחב של מזונות. התפריט שלהם כולל זרעים, דגנים, חרקים, תולעים, עשבים ירוקים, פירות ואפילו עכברים קטנים או לטאות.
בטבע הם מבלים שעות רבות בגירוד באדמה תוך חיפוש אחר מזון, התנהגות שנשמרת גם בתרנגולים מבויתים. התרנגולות זקוקות למקור סידן עבור ייצור קליפות הביצים ולכן בעלי תרנגולים מספקים להן לרוב קליפות צדפים מרוסקות או תוספי סידן.
תרנגולים זכרים מפורסמים בקריאת הבוקר האופיינית שלהם, שמתרחשת לא רק עם עלות השחר אלא לאורך כל היום. קריאה זו משמשת לסימון טריטוריה ולהודעה על מעמדם החברתי בלהקה.
אורך חייהם הממוצע של תרנגולים נע בין 5 ל-10 שנים, כאשר תרנגולות בחוות תעשייתיות חיות בדרך כלל פחות מ-2 שנים.
כיום יש יותר מ-33 מיליארד תרנגולים בעולם, מה שהופך אותם לציפור הכי נפוצה על פני כדור הארץ.
התרנגולים מצוידים ביכולות קוגניטיביות מפתיעות כמו זיכרון מרחבי מעולה, יכולת להבחין בכ-100 פרצופים שונים של תרנגולים אחרים ובני אדם ואפילו הבנה בסיסית של אריתמטיקה.
מחקרים הראו שאפרוחים בני יום אחד כבר יודעים לספור ולהבין קשרי סיבה ותוצאה. תרנגולות אף מסוגלות לזכור אירועים במשך כ-3 דקות בזיכרון העבודה שלהן, יכולת שמאפשרת להן לנווט בסביבתן ולהימנע מסכנות.
תרנגולות יכולות להטיל ביצים ללא הפריה, אבל רק ביצה מופרית תהפוך לאפרוח. התרנגולת הממוצעת מטילה בימינו כ-250-300 ביצים בשנה, תלוי בגזע, לעומת אבותיה הפראיות שהטילו רק 10-15 ביצים בשנה.
תהליך הטלת ביצה אחת אורך בין 24 ל-26 שעות. כ-30 דקות לאחר ההטלה התרנגולת כבר מתחילה לייצר את הביצה הבאה.
#חברת התרנגולים
המבנה החברתי של להקת תרנגולים מורכב ומבוסס על היררכיה ברורה הידועה בשם "סדר הניקור" (Pecking Order). כל תרנגול יודע בדיוק את מקומו בסולם החברתי.
התרנגולות מתקשרות ביניהן באמצעות לפחות 30 צלילים שונים, כל אחד עם משמעות ספציפית - מאזהרה על טורף מהאוויר ועד הודעה על מציאת מזון.
תרנגולים אפילו משתמשים בקריאות "רמאות" לפעמים, כאשר תרנגול זכר קורא לנקבות כאילו מצא מזון רק כדי למשוך את תשומת ליבן.
#ביות התרנגול
תרנגול הבית (Gallus gallus domesticus) הוא אחד מהציפורים המבויתות העתיקות ביותר. תהליך הביות שלו החל לפני כ-8,000 שנה באזור תאילנד, מיאנמר, הודו ודרום סין.
המקור הפראי שלו הוא תרנגול הג'ונגל האדום (Red Junglefowl) שחי עד היום ביערות הטרופיים של דרום מזרח אסיה.
בניגוד למה שרבים חושבים, התרנגולים לא בויתו בתחילה למאכל אלא לקרבות תרנגולים, שהיו פופולריים במיוחד בתרבויות עתיקות.
הנה התרנגולות וכיצד הפכו לאהובים על האדם (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
בעולם העתיק התרנגול המקרקר עם שחר היה השעון המעורר:
https://youtu.be/i-xOTtx1NpY
אפרוחי תרנגול בוקעים (עברית):
https://youtu.be/52fmqNJ6nsU
תרנגול ההודו הקרוב רחוק (ללא מילים):
https://youtu.be/W_wB4bE7E0Y
קרקורי תרנגולים הופכים לדגימה (עברית):
https://youtu.be/1ABvDJTPKrY
אגדת התרנגולת לילדים (עברית):
https://youtu.be/8GYi8oCAp_0
בחיוך - תרנגול הכפרות המתמרד (עברית):
https://youtu.be/GYHJVXmxkr4
וגידול תרנגולות בחצר הישראלית (עברית):
https://youtu.be/kr-t2H2tTJI?long=yes
איזו נקבה נושאת את צאצאיה בפיה?
אף אחד לא היה רוצה לבלות בתוך פה של תנין... אבל יש כאלה שזו דווקא לא בעיה בשבילם. תנינות יכולות לשאת את הצאצאים שלהן בתוך פיהן, במיוחד כשהם צעירים מאד.
הצאצאים לא נולדים במים, אלא ביבשה. אז בוקעות הביצים והתנינים הזעירים מתחילים לצאת מהן. כשהן עוזרות לצאצאים לבקוע מהביצים, מגיחים הקטנים החוצה. אז נושאות אותן האימהות בזהירות בתוך הפה, אל הנהר שבו יחיו ויגדלו מעתה.
מדהים לראות כיצד אל תוך המלתעות הרצחניות של התנינה, אלה שמבתרות בשניות בעלי חיים ענקיים, היא אוספת אחד אחד את הצאצאים השבריריים שלה. בין השיניים החדות הם ממתינים, בתוך פיה, עד שתעביר אותם אל תוך הנהר. שם היא תפער את הפה ותיתן להם לשחות הרחק אל תוך מימי הנהר. מעתה הם בטוחים ויוכלו לגדול בעצמם.
כך הנקבה משתמשת במלתעות הקטלניות שלה כדי להעביר את הוולדות אל המים:
https://youtu.be/dTkjhqcHjC4
עוד צילום מדהים של העברת הצאצאים בפה:
https://youtu.be/rvjDcbLtU5I
על ההגנה שנותנת האם התנינה לצאצאיה בתוך פיה הקטלני:
http://youtu.be/RQpj8tpxPcM
ועוד מהתנינה הנושאת את צאצאיה בפה:
http://youtu.be/XH3xQQ9_ZmI?t=31s
אף אחד לא היה רוצה לבלות בתוך פה של תנין... אבל יש כאלה שזו דווקא לא בעיה בשבילם. תנינות יכולות לשאת את הצאצאים שלהן בתוך פיהן, במיוחד כשהם צעירים מאד.
הצאצאים לא נולדים במים, אלא ביבשה. אז בוקעות הביצים והתנינים הזעירים מתחילים לצאת מהן. כשהן עוזרות לצאצאים לבקוע מהביצים, מגיחים הקטנים החוצה. אז נושאות אותן האימהות בזהירות בתוך הפה, אל הנהר שבו יחיו ויגדלו מעתה.
מדהים לראות כיצד אל תוך המלתעות הרצחניות של התנינה, אלה שמבתרות בשניות בעלי חיים ענקיים, היא אוספת אחד אחד את הצאצאים השבריריים שלה. בין השיניים החדות הם ממתינים, בתוך פיה, עד שתעביר אותם אל תוך הנהר. שם היא תפער את הפה ותיתן להם לשחות הרחק אל תוך מימי הנהר. מעתה הם בטוחים ויוכלו לגדול בעצמם.
כך הנקבה משתמשת במלתעות הקטלניות שלה כדי להעביר את הוולדות אל המים:
https://youtu.be/dTkjhqcHjC4
עוד צילום מדהים של העברת הצאצאים בפה:
https://youtu.be/rvjDcbLtU5I
על ההגנה שנותנת האם התנינה לצאצאיה בתוך פיה הקטלני:
http://youtu.be/RQpj8tpxPcM
ועוד מהתנינה הנושאת את צאצאיה בפה:
http://youtu.be/XH3xQQ9_ZmI?t=31s
איזה זכר בטבע מגדל את צאצאיו?
הפינגוין הקיסרי (Emperor penguins), הגדול בפינגוינים בעולם, חי ביבשת הדרומית, הידועה בשמה אנטרקטיקה.
הפינגווין הקיסרי הזכר מקבל את הביצה להשגחתו, מיד לאחר שהנקבה הטילה אותה. משלב זה, נושא הפינגוין הקיסרי את הביצה בין כפות רגליו.
הוא עושה זאת גם לאחר שהביצה בוקעת והצאצא בוקע ממנה. גם אחרי-כן הפינגוין הזכר ממשיך לגדל בין רגליו את צאצאו, עד שהוא גדל.
הנה זכר הפינגווין הקיסרי מקבל את הביצה מהאם ושומר עליה:
http://youtu.be/RYvachfdpPI
וכך חוזרות הנקבות בקיץ:
http://youtu.be/MfstYSUscBc
הפינגוין הקיסרי (Emperor penguins), הגדול בפינגוינים בעולם, חי ביבשת הדרומית, הידועה בשמה אנטרקטיקה.
הפינגווין הקיסרי הזכר מקבל את הביצה להשגחתו, מיד לאחר שהנקבה הטילה אותה. משלב זה, נושא הפינגוין הקיסרי את הביצה בין כפות רגליו.
הוא עושה זאת גם לאחר שהביצה בוקעת והצאצא בוקע ממנה. גם אחרי-כן הפינגוין הזכר ממשיך לגדל בין רגליו את צאצאו, עד שהוא גדל.
הנה זכר הפינגווין הקיסרי מקבל את הביצה מהאם ושומר עליה:
http://youtu.be/RYvachfdpPI
וכך חוזרות הנקבות בקיץ:
http://youtu.be/MfstYSUscBc
מהן ביצי פסחא?
בֵּיצַת פַּסְחָא (Easter egg), "איסטר-אגג", היא מנהג נוצרי של עיטור חגיגי על גבי ביצים. ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים אותן. משהו כמו האפיקומן היהודי של פסח. פעם הן היו מביצי תרנגולת, אבל כיום הן גם מפלסטיק ומלאות בממתקים, או משוקולד.
שורשיהן של ביצי הפסחא, ה"איסטר-אגגס", נעוצים עוד באפריקה הקדומה ובמסופוטמיה הפגאנית, עם העמים עובדי האלילים שבה.
הנצרות אימצה את הביצים האלה בסביבות המאה ה-13 ודימתה את הביצים לקברו הריק של ישו.
מביצי הפסחא נוצרו גם מסורת ביצי פברז'ה היקרות במיוחד, שהפכו במאה ה-19 לפריטי אספנים נחשקים ויקרים מפז. אלו היו מעין פסלונים בעלי צורה של ביצה, שהכילו בתוכם הפתעות זעירות.
למעשה, מסורת הפתעות האיסטר-אגגס (Easter eggs) הואצה מאד בימי המלוכה הרוסית, שכן באותה תקופה נהגו בני האצולה לתת במתנה זה לזה ביצי פברז'ה, עם הפתעות בתוכן, שבדרך כלל שעשעו את מי שקיבלו אותן.
גם בתחום התוכנה ובתרבות המודרנית נוצרו מנהגים של מעין ביצי הפתעה וירטואליות. בפיתוח תוכנה נוהגים לא פעם מתכנתים להטמין בתוך תוכנות, במחשבים ובאתרי אינטרנט, מעין ביצי פסחא וירטואליות. הביצים הללו "איסטר אגס טכנולוגי" נועדו בעיקר לשם השעשוע ולרוב מתוך שעמום בימים ארוכים של תכנות מייגע ואינסופי של קוד.
הנה סרטון על תולדות ביצי הפסחא:
https://youtu.be/DiwzYdQjEsg
כך מציירים ביצת פסחא בפולין:
https://youtu.be/AMYBRHXvKL8
מצגת וידאו של ביצי פסחא:
http://youtu.be/DjWDC6ZWXk4
וביצי הפסחא של סרטי אנימציה של חברת פיקסאר:
https://youtu.be/ejgaEbKT1sA
בֵּיצַת פַּסְחָא (Easter egg), "איסטר-אגג", היא מנהג נוצרי של עיטור חגיגי על גבי ביצים. ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים אותן. משהו כמו האפיקומן היהודי של פסח. פעם הן היו מביצי תרנגולת, אבל כיום הן גם מפלסטיק ומלאות בממתקים, או משוקולד.
שורשיהן של ביצי הפסחא, ה"איסטר-אגגס", נעוצים עוד באפריקה הקדומה ובמסופוטמיה הפגאנית, עם העמים עובדי האלילים שבה.
הנצרות אימצה את הביצים האלה בסביבות המאה ה-13 ודימתה את הביצים לקברו הריק של ישו.
מביצי הפסחא נוצרו גם מסורת ביצי פברז'ה היקרות במיוחד, שהפכו במאה ה-19 לפריטי אספנים נחשקים ויקרים מפז. אלו היו מעין פסלונים בעלי צורה של ביצה, שהכילו בתוכם הפתעות זעירות.
למעשה, מסורת הפתעות האיסטר-אגגס (Easter eggs) הואצה מאד בימי המלוכה הרוסית, שכן באותה תקופה נהגו בני האצולה לתת במתנה זה לזה ביצי פברז'ה, עם הפתעות בתוכן, שבדרך כלל שעשעו את מי שקיבלו אותן.
גם בתחום התוכנה ובתרבות המודרנית נוצרו מנהגים של מעין ביצי הפתעה וירטואליות. בפיתוח תוכנה נוהגים לא פעם מתכנתים להטמין בתוך תוכנות, במחשבים ובאתרי אינטרנט, מעין ביצי פסחא וירטואליות. הביצים הללו "איסטר אגס טכנולוגי" נועדו בעיקר לשם השעשוע ולרוב מתוך שעמום בימים ארוכים של תכנות מייגע ואינסופי של קוד.
הנה סרטון על תולדות ביצי הפסחא:
https://youtu.be/DiwzYdQjEsg
כך מציירים ביצת פסחא בפולין:
https://youtu.be/AMYBRHXvKL8
מצגת וידאו של ביצי פסחא:
http://youtu.be/DjWDC6ZWXk4
וביצי הפסחא של סרטי אנימציה של חברת פיקסאר:
https://youtu.be/ejgaEbKT1sA
מהי ביצת קולומבוס?
בֵּיצַת קוֹלוֹמְבּוּס הפכה בתרבות המערבית מעין משל לדבר שנראה מסובך וקשה לפתור אותו, אך בעצם קל לפתור אותו בתכסיס או תחבולה פשוטה. כשאומרים על משהו ש"הפתרון כמו ביצת קולומבוס" מתכוונים לכך שיש דרך לא שגרתית לפתור אותו.
קולומבוס העלה את רעיון הביצה כשאציל ספרדי טען בפניו, שאם הוא לא היה מגלה את אמריקה אז מישהו אחר היה עושה זאת. קולומבוס אחז ביצה ושאל את הנוכחים מי יוכל להעמידה על קודקודה. איש לא הצליח. אז הטיח קולומבוס את הביצה בשולחן והעמידה על הקודקוד השבור. כולם התפעלו מהתכסיס והוא אמר משהו כמו: "אחרי שמישהו מראה לך איך עושים זאת, הכל די קל, לא?"
הנה סיפורה של ביצת קולומבוס:
http://youtu.be/MKCi8cW9_3o
ספרדי שמתאר את הסיפור:
https://youtu.be/MPhJIPodR3g
ומנגנון שהעלה הממציא ניקולה טסלה, של שדה מגנטי מסתובב שמאפשר להעמיד את הביצה, מבלי שתישבר:
http://youtu.be/aWTXgQ_IdtI
בֵּיצַת קוֹלוֹמְבּוּס הפכה בתרבות המערבית מעין משל לדבר שנראה מסובך וקשה לפתור אותו, אך בעצם קל לפתור אותו בתכסיס או תחבולה פשוטה. כשאומרים על משהו ש"הפתרון כמו ביצת קולומבוס" מתכוונים לכך שיש דרך לא שגרתית לפתור אותו.
קולומבוס העלה את רעיון הביצה כשאציל ספרדי טען בפניו, שאם הוא לא היה מגלה את אמריקה אז מישהו אחר היה עושה זאת. קולומבוס אחז ביצה ושאל את הנוכחים מי יוכל להעמידה על קודקודה. איש לא הצליח. אז הטיח קולומבוס את הביצה בשולחן והעמידה על הקודקוד השבור. כולם התפעלו מהתכסיס והוא אמר משהו כמו: "אחרי שמישהו מראה לך איך עושים זאת, הכל די קל, לא?"
הנה סיפורה של ביצת קולומבוס:
http://youtu.be/MKCi8cW9_3o
ספרדי שמתאר את הסיפור:
https://youtu.be/MPhJIPodR3g
ומנגנון שהעלה הממציא ניקולה טסלה, של שדה מגנטי מסתובב שמאפשר להעמיד את הביצה, מבלי שתישבר:
http://youtu.be/aWTXgQ_IdtI
האם כיסא הביצה הוא כיסא או כורסה?
כיסא הביצה (Egg chair) המפורסם עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה ג'ייקבסון (Arne Jacobsen) בשנת 1958.
מקור השם הוא בתחושת הכורסה העוטפת את היושב בה קצת כמו שביצה מכילה את הגוזל הרך שבה.
כמו "כיסא הברבור" שלו, שתוכנן עבור לובי של מלון דני, גם כיסא הביצה הוזמן כחלק מהעיצוב של בית מלון בדנמרק. היה זה בית המלון "ראדיסון" בקופנהגן, שג'ייקבסון היה גם המתכנן שלו.
כיסא הביצה נחשב לאחד מעיצובי העל של הסגנון המודרניסטי. אחת הסיבות שבמשך שנים רבות הוא לא יוצר בייצור המוני היא בשל הריפוד שכולו עשוי שתי יריעות עור שלמות, כמעט ללא תפרים.
הנה חוות דעת על כסא הביצה הנודע:
https://youtu.be/KqInfdZwWcA
על לידתו של כיסא הביצה וכיצד בונים אותו:
http://youtu.be/9UWFz9WheOA
והמלצה של איש מכירות על כיסא הביצה:
https://youtu.be/rAoYkp2BeCk
כיסא הביצה (Egg chair) המפורסם עוצב על ידי המעצב והאדריכל הדני ארנה ג'ייקבסון (Arne Jacobsen) בשנת 1958.
מקור השם הוא בתחושת הכורסה העוטפת את היושב בה קצת כמו שביצה מכילה את הגוזל הרך שבה.
כמו "כיסא הברבור" שלו, שתוכנן עבור לובי של מלון דני, גם כיסא הביצה הוזמן כחלק מהעיצוב של בית מלון בדנמרק. היה זה בית המלון "ראדיסון" בקופנהגן, שג'ייקבסון היה גם המתכנן שלו.
כיסא הביצה נחשב לאחד מעיצובי העל של הסגנון המודרניסטי. אחת הסיבות שבמשך שנים רבות הוא לא יוצר בייצור המוני היא בשל הריפוד שכולו עשוי שתי יריעות עור שלמות, כמעט ללא תפרים.
הנה חוות דעת על כסא הביצה הנודע:
https://youtu.be/KqInfdZwWcA
על לידתו של כיסא הביצה וכיצד בונים אותו:
http://youtu.be/9UWFz9WheOA
והמלצה של איש מכירות על כיסא הביצה:
https://youtu.be/rAoYkp2BeCk
