» «
ג'אז
מה זה ג'אז?



מקורותיה של מוסיקת הג'אז הם מהמוסיקה האפריקנית, שהביאו עימם העבדים שהובאו מאפריקה לאמריקה. ראשיתה במוסיקה ובמקצבים אפריקניים, שביחד עם כלי נגינה אירופאים, שירי דת שנקראים "ספיריצ'ואלס" ומוסיקת תזמורות צבאיות, נעימות הרגטיים לפסנתר ושירי הבלוז העצובים של השחורים בארה"ב - נוצר הג'אז.

מוסיקת הג'אז מתאפיינת במלודיות עם מקצבים קופצניים ובלתי-יציבים, הרמוניה עשירה ונגינה של כלים באילתור, כשהנגן ממציא במקום את המוסיקה שהוא מנגן.

הג'אז הוא נדבך במהפכה החברתית של היעלמות הגזענות בארה"ב, חלקה היא תולדה של הכישרון והיכולת שהפגינו מוסיקאים, ספורטאים ואמנים שחורים לאורך ההיסטוריה של המאה ה-20 בארה"ב וחלקה בחוקים שהלכו והוציאו את הגזענות אל מחוץ לחוק.


בואו קודם נסביר מהו ג'אז:

https://youtu.be/WivQXFCCv7Y


הנה הג'אז:

http://youtu.be/BMgKXbtQwoo


מל קלר נותן הסבר חינוכי מאד מהטלוויזיה הלימודית של פעם, על מוסיקת הג'אז:

http://youtu.be/-_HwIpDhx9I?t=3m09s&end=11m16s


מוסיקאי הג'אז הנודע לואי ארמסטרונג מציג את חבריו ללהקה:

https://youtu.be/rlyrBPkkXvY


ביג בנד - תזמורת ג'אז בניצוחו של דיוק אלינגטון:

http://youtu.be/qDQpZT3GhDg


יש גם ג'אז ישראלי ואפילו כזה שמשלב מוסיקה יהודית:

https://youtu.be/fYm3iH1YXlg


מוסיקאים אומרים מה זה ג'אז בשבילם:

http://youtu.be/agRHds-35eY


והנה סרט תיעודי על תולדות הג'אז (כולל סלנג אמריקאי לא נקי):

https://youtu.be/kmypHOyKQ-o?long=yes
בני גודמן
מי היה בני גודמן?



היו שכינו אותו "מלך הסווינג" ואחרים קראו לו בחיבה "הפרופסור"... אין ספק שנגן הקלרניט בני גודמן (Benny Goodman), מי שנולד כבנימין דוד גודמן, נגן קלרינט יהודי אמריקאי, הוא מהמעניינים שבענקי הסווינג המוקדמים ובתולדות הג'אז בכלל.

כמנצח על תזמורת ביג בנד מצליחה וכנגן קלרניט מוכשר, היה בני גודמן כל כך פופולרי בשנות ה-30 וה-40, עד שזכה לכינוי "מלך הסווינג". בתולדות הג'אז זוכרים אותו כמנצח ומנהיג של ביג בנד מצליחה, אבל גם כשהסווינג ירד, הוא התנסה בביבופ, הסגנון שהחליף אותו, הירבה לעשות ולבצע עיבודי ג'אז ליצירות קלסיות ולנסות גם את סגנון ה-Cool Jazz, אחיו הסגנוני הרגוע והנינוח של הביבופ.

הסווינג היה סגנון מוסיקלי שחיבר והיווה מעין שלב ביניים, בין סגנונות הג'אז והבלוז הוותיקים יותר, לבין הרוקנ'רול הצעיר שיוולד אחריו. בין השנים 1935 ל-1946, היה סווינג לסגנון המוסיקלי השולט במקלטי הרדיו בארצות הברית ומבצעיו היו תזמורות גדולות יחסית, שנקראו, כמה צפוי, Big Bands.

מקומו מובטח לו בתולדות הג'אז. גודמן הוביל אז את אחת התזמורות החשובות והמפורסמות בתולדות הג'אז. כמנהיג תזמורת ביג-בנד מצליחה ונגן קלרינט ג'אז מוערך, הוא נחשב בזמנו לאחד מהמובילים בתחום. גודמן ניצב בשורה הראשונה של מנצחי הביג באנדס, ביחד עם שמות כמו קאונט בייסי ודיוק אלינגטון. הם נחשבים עד היום לשלושת מנהיגי התזמורות הגדולים והחשובים בתולדות הג'אז.


הנה סיפורו של בני גודמן וכיצד התפרסם בשנות ה-30:

https://youtu.be/IQvA2L_DL6w


תזמורתו של בני גודמן ב-1937:

https://youtu.be/3mJ4dpNal_k


ב-1943, ב"מיני עם הכסף":

https://youtu.be/prnS5URkyc8


ב-1980 עם "סוויט ג'ורג'יה בראון":

https://youtu.be/0jE2g055zRA


סיינט לואיס בלוז:

https://youtu.be/45Kx4KzfMn0


הופעתו האחרונה בקטע המפורסם "Lady be Good":

https://youtu.be/prmf5tDgf3k
דיקסילנד
מהו סגנון הדיקסילנד בג'אז?



דיקסילנד (Dixieland) הוא אחד הסגנונות הראשונים בג'אז. המאפיין הבולט של הדיקסילנד הוא אלתור של כמה כלי נגינה ביחד, כלומר כמה נגנים המאלתרים בו זמנית. הכלים השונים המאלתרים בו זמנית יוצרים מוסיקה רב-קולית, פוליפונית.

מקורו של הדיקסילנד בעיר האמריקאית ניו אורלינס. בעיר זו נפגשו התרבויות האפריקאית והאירופאית, זו של העבדים מאפריקה, על המוסיקה והקצב שלה, לבין הכלים של התרבות המערבית. המפגש הזה בתחילת המאה ה-20, של קצב אפריקאי וכלים מערביים, הוליד את הדיקסילנד. הוא נקרא אז לעיתים "הג'אז של ניו אורלינס" והיה הסגנון הראשון בג'אז שהוקלט על גבי תקליטים.

השיר הכי מוכר בסגנון הדיקסילנד הוא "כשהמלאכים צועדים בסך" ("When the Saints Go Marching In") שהתפרסם בביצועו של גדול מוסיקאי הג'אז, החצוצרן וזמר הג'אז לואי ארמסטרונג.

תזמורות דיקסילנד מסורתיות התחלקו לשתי קבוצות נגנים. הראשונה היא יחידת הקצב, שכללה תופים, באס (קונטרבס או טובה) וכלי הרמוני (פסנתר או בנג'ו). השנייה היא מחלקת הנשיפה שכללה חצוצרות שניגנו את המנגינה, טרומבונים שניגנו קונטרפונקט וקלרינט (או סקסופון) שקישט את המנגינה. באילתור בו-זמני של החצוצרה, הקלרינט והטרומבון הייתה נוצרת הפוליפוניה המופלאה של הדיקסילנד.

מקור השם דיקסילנד מהכינוי "דיקסי" שהוצמד לאזור הדרום-מזרחי של ארצות הברית עוד בתקופת מלחמת האזרחים.


הנה הסבר על סגנון הדיקסילנד:

https://youtu.be/_QRwiU28rBY


דיקסילנד אותנטי מפעם בשם "Lasses Candy":

https://youtu.be/n2Wa_gsUM6Q


לואי ארמסטרונג מנגן עם להקתו את "כשהמלאכים צועדים בסך" בסגנון דיקסילנד:

https://youtu.be/wyLjbMBpGDA


הרכב של מוסיקת דיקסילנד מאירופה:

https://youtu.be/pnPVExzm0DY


הרכב רחוב שמנגן דיקסילנד:

https://youtu.be/bvXQ6MBh_2s


ובניו-אורלינס גם לווייה יכולה לכלול תזמורת דיקסילנד:

https://youtu.be/yt_pOf1QHDY


סרט תיעודי על תולדות הדיקסילנד:

https://youtu.be/APY-dar9c10?long=yes
ג'ורג' גרשווין
איך היה ג'ורג' גרשווין למלחין גדול?



לא רבים יודעים שג'ורג' גרשווין (George Gershwin) המלחין היהודי האמריקני הגדול נזרק מבית הספר. הוא התקשה בלימודים ולא היה טעם בכך. תחושת הכישלון תלווה אותו שנים רבות, אבל בגיל הזה הוא התיישב על הפסנתר שקנו לאחיו, התלמיד המצטיין איירה, זה שמצטיין בלימודים...

אבל ג'ורג' גרשווין התמכר והצטיין על כלי הנגינה הזה. הוא כל כך הבריק בנגינת הפסנתר ובלחנים שהוא המציא שכבר בגיל 16 הוא כתב להיט ענקי בשם "סוואני" (Swanee), שהפך אותו למיליונר הצער ביותר של ברודווי. גרשווין המוכשר לא נח לרגע והחל לכתוב, ביחד עם איירה גרשווין, אחיו המצטיין בכתיבת מילים לפזמונים, מאות להיטי ברודווי מעולים. הם הפכו לצמד החם של ברודווי - שני יצרני שירים שתפקדו כמו מפעל משוכלל לכתיבת שירים.

אבל ג'ורג' גרשווין רצה יותר. הנוסחה של מחזות הזמר של ברודווי, הקומדיות הקלילות ודי מטופשות, שבה שלט כל כך טוב, עייפה אותו. נמאס לו קצת מהשירים הקלילים, העלילה המטופשת, ההומור העממי, הריקודים, הדמויות השטוחות והסוף הטוב. הוא רצה לעשות אמנות של ממש. וכך, הוא כתב את האופרה "פורגי ובס", יצירה שהייתה ההיפך הגמור מהמיוזיקלס של ברודווי. יצירה עמוקה, כואבת, מוסיקלית להפליא ורצינית בנושאים שבהם עסקה, על דמויות שוליים בחברה, עברייניות ומלאות רגש וכאב.

גם כאן הוא הצטיין. המוסיקה שלו שילבה קלאסיקה אופראית לכל דבר, קלאסיקה שמעולם לא למד באופן מסודר אך המוסיקליות המדהימה שלו הכילה בקלות מפתיעה, עם מרכיבים של ג'אז, שבהם שלט היטב, אולי טוב מכל יוצר לבן אחר באותה תקופה. הוא לא כתב אותה כדי שתצליח. להיפך, הוא השקיע הרבה מכספו הפרטי כדי להפיק אותה והצלחתה הפתיעה גם אותו.

כך הפך כמעט בן לילה אחד מגדולי המלודיסטים של המאה ה-20 גם ליוצר רציני של אופרה, אולי האופרה הטובה שנכתבה במאה ה-20.


הנה מעט על חייו של ג'ורג' גרשווין:

https://youtu.be/is2d3SLmUUg


מנגן בפסנתר בסרט מ-1913:

https://youtu.be/YrhZp7N2pVg


"זה לא בהכרח כך" של ג'ורג' ואיירה גרשווין:

https://youtu.be/kP5O_NUhrK0


הנה הזמרת אלה פיצ'גרלד בשיר "קיץ" מהאופרה "פורגי ובס":

https://youtu.be/u2bigf337aU


חייהם של הגרשווינים, בחיוך:

https://youtu.be/_BQk1j2Cqys


והפסנתרן לאנג לאנג בביצוע של הרפסודיה בנוסח בלוז, שמכילה מוטיבים יהודיים ברורים:

https://youtu.be/ss2GFGMu198?long=yes

ג'אז

ג'ורג' בנסון
מי גיטריסט הג'אז שהפך לכוכב פופ וחזר לג'אז?
מיהו ג'ורג' בנסון?


ג'ורג' בנסון (George Benson) הוא גיטריסט ומוסיקאי ג'אז ורית'ם אנד בלוז ענק. מאז שנות ה-60 הוא לא מפסיק להוציא אלבומים משובחים. עוד לפני גיל 20 הספיק בנסון לנגן עם ענקי ג'אז כהרבי הנקוק, ווס מונטגומרי ואחרים.

אבל שום דבר לא הכין אותו להצלחה שלה יזכה עם אלבומו Breezin. האלבום שיצא בשנת 1976, כלל לראשונה את שירתו של בנסון. הוא הפך להצלחה חסרת תקדים בעולם הג'אז. בנסון שר בו בסגנון ה"סקאט", שבו הנגן שר בו-זמנית עם סולו הגיטרה שלו.

האלבום הזה, Breezin, היה לתקליט הג'אז הראשון שמכר פלטינה (למעשה שלוש פעמים פלטינה). הוא הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות של מוסיקת הפופ האמריקנית. "בריזין" זכה גם בפרס הגראמי של 1976. גם התקליטים הבאים שלו הצליחו והפכו אותו לאחד ממוסיקאי הג'אז המצליחים בעולם. במהלך השנים הוא הקליט יותר מ-30 אלבומים וזכה בהמון פרסים, בתוכם פרסי גראמי רבים.

מאז הוא כבר הספיק לחזור לג'אז התקני. הוא עדיין עשיר ומרוויח המון מהאלבומים והיצירות המצליחות ההן, של "בריזין" הממשיך לזרום ולהזרים, אבל הוא עצמו חזר לנגן ג'אז אינטימי וממוקד יותר. באולמות גדולים, אבל בנגיעות ג'אזיות עדינות.


הנה ג'ורג' בנסון בהופעה:

https://youtu.be/RpEfAV1T5b0


ב"מסיבת המסיכות הזו" (Masquerade) שלו:

https://youtu.be/T8eXCdjdSHE


מארח את הגיטריסט קרלוס סנטנה בלהיטו "זורם" (Breezin):

https://youtu.be/bqBsqlqZuto


מגיע גם לרית'ם אנד בלוז פופי ב"תני לי את הלילה" (Give Me The Night):

https://youtu.be/kbrZykDCkj0
סווינג
מהי מוסיקת הסווינג?



סווינג הייתה מוסיקה לריקודים שנוגנה בידי התזמורות הגדולות ("ביג בנדס"). הסווינג התפתח בין שנות ה-20 וה-40 של המאה הקודמת באמריקה, כולל בשנות מלחמת העולם השנייה.

את הסווינג ניגנו התזמורות מעיבודים כתובים ומדוייקים וכמעט ללא אילתורים. זו הייתה מוסיקה פופולארית ביותר ומנצחי ומנהיגי התזמורות הללו היו הכוכבים הגדולים של התקופה.

על תזמורות הג'אז הללו ניצחו גדולי הג'אז של התקופה, ביניהם פלטשר הנדרסון, צ'יק ווב, בני גודמן, דיוק אלינגטון, קאונט בייסי וגלן מילר - מי שהפך הכוכב הגדול והמצליח ביותר של עידן התזמורות. בתזמורות הסווינג הגדולות ישבו רבים מהנגנים שבהמשך יהפכו לכוכבי הג'אז הגדולים, לאחר שהתזמורות הגדולות יירדו, לטובת הרכבים קטנים ומצליחים יותר.

רבים נהגו לרקוד אז את הסווינג. תזמורות הביג בנד שידרו בטלוויזיה של אותם ימים הופעות סווינג שלמות וההמונים רקדו. כשהתזמורות הללו נדדו בארצות הברית להופעות, התגלה למוסיקאים שהם יצרו את המוסיקה והריקוד האמריקאים החדשים.

אפילו לגרמניה הנאצית הגיע הסווינג בגדול, כשתנועת נוער מחתרתית שכינתה עצמה "נערי הסווינג" נהגה לרקוד סווינג, בניגוד לחוק הגרמני ולתיעוב של הנאצים כנגד מוסיקה אמריקאית והסתכנה בכך במוות (קראו על כך באאוריקה בתגית "נערי הסווינג")...

כיום הסווינג נחשב לאחד מאבות הרוקנ'רול ולמנבא של ההצלחה העצומה שלה תזכה מוסיקת הרוק בכלל.


הנה הסבר על הסווינג:

https://youtu.be/31JgwfP15kw


תולדות מוסיקת הסווינג:

http://youtu.be/F9B44JUwr74


תזמורות הסווינג הגדולות:

http://youtu.be/IebackS9RPc?t=5s


גם היום יש מי שממשיכים את המסורת:

https://youtu.be/cY0ZZkBOHaU


וסרט תיעודי על תולדות הסווינג:

https://youtu.be/APY-dar9c10?long=yes
בובי מקפרין
מיהו הזמר שהוא כלי נגינה?



בובי מקפרין הוא מוזיקאי ג'אז שנחשב לזמר וירטואוז. הוא להטוטן של קולות, מוסיקלי להפליא ויכול להפיק מקולו צלילים נמוכים וגבוהים, שנשמעים לא-פעם כאילו הם מושרים בו-זמנית. הוא מצליח גם להפיק בזמן השירה מגוון של אפקטים קוליים, שמזכירים כלי נגינה. הוא יודע לשחק בקול המיוחד שלו בתווים וסולמות ולעבור בקלילות מקול הפלסטו הגבוה אל קול הבס החם ובחזרה. את כל אלה מצליח מקפרין לעטוף בקולות הקשה על הגוף, שהוא מפיק בידיו וחזהו ומקצבי פה מדהימים, שהם אולי ההורים של הביטבוקסינג המוכר כיום ופופולארי בעולם כולו.

לא פעם נשמע בובי מקפרין ממש כהרכב מוסיקלי שלם והמוסיקליות המדהימה שלו מאפשרת לו לבצע קטעים מורכבים להפליא, לאלתר בשירה ללא הכנה מראש ולדלג מסגנון לסגנון בקלות רבה.


הנה בובי מקפרין בהופעה:

https://youtu.be/BmXsA-siNvo


וכאן הוא מלווה בנגינה בקולו את הקהל המזמר:

https://youtu.be/pO_LV-yInc8


וכך היצירתיות שלו מאפשרת לו להפעיל את הקהל לשיר איתו בדרך מיוחדת במינה:

https://youtu.be/xPYyZofrEBQ


וכאן בובי מקפרין בלהיטו הגדול מ-1988 "Don't Worry Be Happy" שבו הוא שר את כל התפקידים:

https://youtu.be/d-diB65scQU


והנה שעה שלמה שבה בובי והתזמורת הפילהרמונית הישראלית עושים פלאים:

https://youtu.be/NjR_brUhYNs
ביבופ
מהו סגנון הביבופ בג'אז?



זה קרה במועדון מינטונ'ז שבמנהטן, בתחילת שנות ה-40. כאן נפגשו מספר נגני ג'אז מצוינים, כמו הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר והחצוצרן דיזי גילספי, שביחד עם אמנים כמו ארט טייטום, תלוניוס מונק וצ'ארלי כריסטיאן, עמדו ליצור את סגנון הביבופ (BeBop) בג'אז, ז'אנר חדשני, מסעיר והרפתקני.

איש מהם לא חשב אז שזו תהיה תחילת המהפכה שתשנה את עולם הג'אז לחלוטין. שבמקום הג'אז ה"מסורתי", שעסק עד אז ב"לבדר" את הקהל, עתיד הבי בופ להפוך לז'אנר מרכזי בג'אז ולקחת את הג'אז לעולם של אמנות ויצירה.

הביבופ התבסס על הרכבים הקטנים שכונו "קומבו" וכללו מ-2 ועד 5 נגנים. הוא הציג שפה מלודית והרמונית חדשה בג'אז. אמנם מייסדיו המשיכו לאלתר על אותם סטנדרטים, שירי הג'אז והקטעים שכל ג'אזיסט מנגן ושהם עצמם ניגנו בתזמורות הביג-בנד שבהן היו חברים, אבל הם הירבו לכתוב גם קטעים מקוריים ואילתרו בצורה חופשית, מהירה ומתקדמת הרבה יותר מקודמיהם. האילתור התבסס בביבופ על ההרמוניות ולא על המנגינה כבעבר. בביבופ נולדו אקורדים עשירים מאי-פעם, עם דרגות זרות לסולם, פיתוחים של הדרגות הבסיסיות (שנייה ורביעית) והרכבי אקורדים חדשים, כמו 9, 11 ו-13.

גם באילתורים וגם במנגינות שחיברו, פרצו אמני הביבופ את הסולמות לטובת הרבה צלילים זרים לסולם, עם מוסיקה מופשטת יותר ומפותלת מאד. המקצבים אופיינו בסווינג מהיר, כשתוף הבאס מנגן בסינקופות ופחות "מסודר" מתוף הבאס של הסווינג והביג בנד. המתופף גם מרבה להקיש בתוף הסנייר בחופשיות. חוץ מהתופים והבאס, שנשארו יחידים ב"החזקת הקצב", מלווים הכלים האחרים את הסולן בהדגשות ותגובות חופשיות וסינקופטיות ביותר.

סגנון "הביבופ" היה גם מוסיקלי וגם חברתי. שכן הייתה בו גם התרסה וגאווה. נוצרה שם מעין תת-תרבות שחורה, כשבצד המוסיקה החדשה של פארקר, גילספי וחבריהם, הם החלו גם לבדל את עצמם מבחינה חברתית מהנגנים הלבנים ומסגנון הנגינה שלהם. היה להם סגנון חברתי חדש, עם לבוש אופייני שכלל כובעי ברט, משקפי קרן וסלנג מיוחד. אפילו שמות היצירות שלהם נשמעו שונים מהרגיל.

מלכתחילה נתקל סגנון הביבופ בהתנגדות רבה. רבים ראו בו איום על הסדר שנוצר בג'אז, שכן בביבופ ניגנו והופיעו השחורים על הבמות ובהרכבים, ממש כמו הלבנים. זאת בניגוד לעשורים הקודמים שבהם הם הופלו לרעה לעומת נגני הג'אז הלבנים. אבל בהדרגה הלכה ההתנגדות וירדה. עד תחילת שנות ה-50, היה הביבופ לסגנון מצליח ואהוד על המוסיקאים. בהדרגה הפך מה שנולד כתנועת ג'אז מחתרתית בניו-יורק, לסגנון הג'אז המועדף על מרבית אמני הג'אז הצעירים. הוא הפך את הג'אז מעולם של בידור להמונים ומוסיקה לריקודים, לאמנות של ממש. בעשורים הבאים עתיד הביבופ להפוך לבסיס שממנו יצמחו מרבית סגנונות הג'אז המודרני.

כיום נחשב הביבופ ל"מיינסטרים" של הג'אז, הסגנון שאותו מנגנים רוב נגני הג'אז. הוא גם היווה השראה לתרבות נגד נוספת, כשגיבורי הביבופ, דוגמת צ'ארלי פרקר, מיילס דיוויס ותלוניוס מונק, הפכו בעשורים הבאים לגיבוריהם של משוררי הביט והשפיעו בכך על ה"ביטניקים" של דור הביט.


כך שינה הביבופ את הג'אז והפך אותו מורכב ואינטלקטואלי מבעבר:

https://youtu.be/Os9XkxybCrs


הנה הביבופ:

https://youtu.be/NlfLBdKtemY?t=13s


הנה אבות הביבופ, הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר והחצוצרן האגדי דיזי גילספי:

https://youtu.be/rFFfoLhxgmI


ופארקר בסקסופון אלט עם ההרכב שלו וקולמן הוקינס:

https://youtu.be/lBy8MIOQlQs


דיזי גילספי מספר על הולדת הביבופ:

https://youtu.be/30LDSn5uioA


רשימה של כמה קטעים מומלצים להאזנה מהטובים של זרם הביבופ:

https://youtu.be/DPRoGqITZZw


בלוז
מהי מוסיקת הבלוז?



מוסיקת הבלוז נולדה כשירים עצובים של האפרו-אמריקנים בארה"ב. הסגנון נולד בתקופת השחרור מהעבדות ואחרי מלחמת האזרחים. מצבם של השחורים היה אז של חופש מהעבדות מצד אחד ומהצד השני מחסור כלכלי וגזענות איומה, מצד רבים מהלבנים של אמריקה.

בלוז הוא אחד מיסודות סגנון הג'אז. הדבר הבולט ביותר במוסיקת הבלוז הוא המשפט המוסיקלי החוזר בן 12 התיבות, לרוב בטמפו איטי.

הבלוז נולד הרבה לפניו אבל ויליאם כריסטופר הנדי מהעיר ממפיס נחשב על ידי רבים "אבי הבלוז". יצירות הבלוז הראשונות שזכו לפרסום היו שלו, ביניהן "ממפיס בלוז" (1912) ו"סיינט לואיס בלוז" (1914). המוסיקאים החשובים בתולדות הבלוז הם נגנים כמו ג'ון לי הוקר, מאדי ווטרס ובי. בי. קינג "מלך הבלוז". הזמרים הידועים בסי סמית ובילי הולידיי הם מהגדולים בשירת הבלוז.

בשנות ה-60 היה הבלוז כמעט מוסיקה מתה. ואז קרה למוזיקת הבלוז נס של ממש. באופן מוזר ואירוני הביאה "הפלישה הבריטית", אותה הצפה באמריקה של להקות רוק מצוינות מהאי הבריטי, להחזרת הבלוז. אותו בלוז שנולד באמריקה, חזר שוב ובגדול לזרם המרכזי והפופולארי של המוסיקה האמריקאית.

אריק ברדן, סולן להקת "החיות" הבריטית, אמר פעם "הושטנו את היד לפח האשפה של אמריקה ומצאנו בו תרבות"... ואכן, הצעירים הבריטים שאהבו מאד את הבלוז והרית'ם אנד בלוז הקצבי יותר, לימדו והרגילו את המעריצים בכל העולם, אבל במיוחד באמריקה, לצרוך מוסיקה שחורה, על בסיס יומיומי. לא פלא שבעקבות השינוי הזה יתחילו להתגלות גם באמריקה כוכבי ענק שחורים כמו ג'יימס בראון וג'ימי הנדריקס - כוכבי במה עם אנרגיות של חיות פרא וכישרון שאמריקה כבר שכחה שהולכים כל כך יפה ביחד...


מהו הבלוז:

http://youtu.be/JAt0L5TGuEY


הנה הסבר על מוסיקת הבלוז בג'אז:

http://youtu.be/aBg_gQxAShM


הנה תולדות הבלוז:

https://youtu.be/vnaorRAxhmU


"מלך הבלוז", הגיטריסט ביבי קינג, מנגן בלוז:

http://youtu.be/4Ny5ajCn0xw


שירה והסברים על בלוז:

http://youtu.be/DXbclfmvSfU
מהם שירי ספיריצ'ואלס?



הספיריצ'ואלס או ספיריטואלז (Spirituals) היו שירי המרד והמחאה הדתיים של השחורים בארה"ב, בזמן שהיו עבדים. על פי רוב, עסקו הספיריטואלס בנושאים תנכ"ים ובהליכה בדרכיו של ישו הנוצרי, אך למעשה היו אלה שירי תקווה לשחרור מעול העבדות. לאחר השחרור מהעבדות בטאו שירי הספיריצ'ואלס תקווה לשיפור בחייהם כעבדים משוחררים בארה"ב הגזענית.

סגנון הג'אז הושפע מאד משירי הספיריטואלס. רבים מהם מושרים עד היום ונחשבים מעין שירי עם אמריקניים, ביניהם "הסתובבו מרכבות מתוקות", ו-"שלח את עמי" התפרסמו בזכות הרכבים קוליים כמו פיסק ג'ובילי (1871).

גם מוסיקת הגוספל נולדה משירי הספיריטואלז. הם נתנו את הבסיס הרגשני ומלא ההתלהבות, שכל כך אופייני לקהילות העבדים מאפריקה, למזמורים הנוצריים שהם שרו בכנסיות שלהם. הספיריטואלז הדתיים, שנתנו מעט נחמה בעיתות המצוקה של העבדים שהם היו, שולבו עם המקצבים והלחנים של סגנונות המוזיקה החילוניים שלהם, כמו הבלוז והרגטיים ויצרו ביחד מצד אחד את הג'אז ומצד שני את מוסיקת "הגוספל השחור".


הנה הספיריטואל הידוע "הסתובבו מרכבות מתוקות":

http://youtu.be/ljup8cIRzIk


הנה "אני בא אלוהים":

http://youtu.be/OsQ6mxGIjRw


הספיריטואל "שלח נא את עמי" בעברית:

http://youtu.be/I7iYh88tb58
מה היה הסוד של דיוק אלינגטון?



דיוק אלינגטון (Duke Ellington) הוא ממוסיקאי הג'אז החשובים בתולדות הג'אז. הוא היה אחד המלחינים האמריקאים הפוריים במאה ה-20. במהלך הקריירה שלו, שהתפרסה על פני 50 שנה, כמי שכתב כ-2000 קטעי ג'אז ויצירות שונות, אלינגטון נחשב למלחין האמריקאי הפורה ביותר בכל הזמנים. הוא הלחין הכל, החל משירים ומוסיקה לריקודים, דרך יצירות ג'אז, מוסיקה למחזות-זמר ולקולנוע ועד למוסיקה דתית.

אלינגטון נולד בשנת 1899 בוושינגטון וכבר בגיל 7 החל לנגן פסנתר. הוא עבר לניו יורק בהמלצת פסנתרן הג'אז פטס וולר ובהדרגה הפך מנגן בתזמורות ג'אז של אחרים לבעל תזמורת קטנה משלו, שהלכה וגדלה. בשנות ה-30 החל ההרכב שלו להופיע ב"מועדון הכותנה" בשכונת הרלם ושם זכה להצלחה רבה וכתב מאות להיטים. הוא התפרסם בסגנון הג'ונגל המקורי שהמציא, מעין חיקוי של קולות חיות הג'ונגל. כך הפך לאגדה ונתן הרבה כבוד לעולם הג'אז. בשנות ה-50 הוא החל להופיע ברחבי העולם וביסס הצלחה בינלאומית מרשימה.

מאז ומתמיד נחשבה המוסיקה שלו מעודנת ואצילית משהו, מה שהיקנה לו את התואר "דיוק", דוכס. אך היא גם הייתה מאד חכמה ואינטלקטואלית ומהלכיו ההרמוניים, שאותם למד בעצמו, היו מרתקים. אבל בשנות חייו האחרונות, בעקבות מות אמו האהובה, הוא חווה טלטלה רוחנית. הוא הרבה בשלב זה של חייו, לכתוב טקסטים רוחניים ומוסיקה דתית.

כתב קטעי ג'אז מפורסמים, סטנדרטים דוגמת "סאטין דול", "מוד אינדיגו" וכמובן "Take the 'A' Train", אולי גדול להיטיו של אלינגטון. הוא כתב אותו ביחד עם בילי סטרייהורן, הפסנתרן השני בתזמורת שלו, שהיה גם הוא מלחין ג'אז מעולה. דיוק נהג להלחין בכל מצב ומקום אפשרי. הוא יכול היה לכתוב בנסיעה, במיטה, בהמתנה להופעה ובטיסה. הוא נהג לכתוב במהירות את הרעיונות המוסיקליים הבסיסיים ליצירותיו ובהמשך, ליד הפסנתר, נהג להרחיבם לקומפוזיציות שלמות ולעיבודים לתזמורת כלי הנשיפה כולה.

כשדיוק אלינגטון נפטר ב-1974 איבד עולם הג'אז את אחד מגדולי היוצרים והמנהיגים שלו. לאורך כל הקריירה שלו, זכה דיוק בפרסים ותארים רבים ומכובדים. אבל הוא זכור כמי שבנוסף לפעילותו המוסיקלית המרשימה, היה גם לוחם גדול למען זכויות השחורים בארצות הברית. הרי הוא בעצמו היה הדוגמה המושלמת לכך שאדם שחור יכול להגיע אל הפסגה בכל תחום שיבחר.


הנה סיפור חייו של דיוק אלינגטון:

https://youtu.be/iIp0SDrlYQc


אחד מלהיטיו הגדולים - זה לא שווה פרוטה אם אין בזה סווינג!

https://youtu.be/qDQpZT3GhDg


טייק דה איי טריין - עוד פנינת ג'אז של אלינגטון:

https://youtu.be/cb2w2m1JmCY


ביצוע מתקופה מאוחרת יותר:

https://youtu.be/D6mFGy4g_n8


"בובת משי" (Satin Doll):

https://youtu.be/wTFPV1pk654


סיפור הקריירה המופלאה שלו:

https://youtu.be/hWBIcByiy6U


וסרט תיעודי עם תיעוד מסע הופעות של דיוק אלינגטון ב-1967:

https://youtu.be/swvEsprdrh0?long=yes?t=10s
מה הייתה גדולתו של לואי ארמסטרונג?



לואי ארמסטרונג הוא מחשובי היוצרים והמבצעים בסגנון הג'אז במוסיקה. ארמסטרונג, שכינויו היה "סצ'מו" היה נגן קורנט (סוג של חצוצרה) מעולה. בעת שחלה פעם ולא יכול היה לנגן, החל לואי לשיר. למרבה ההפתעה, בעיקר שלו, הוא הפך לזמר מפורסם ונערץ בכל העולם.

לואי ארמסטרונג נחשב בעיני רבים למוסיקאי הג'אז המפורסם והחשוב ביותר בתולדות הג'אז.


הנה סיפור חייו של לואי ארמסטרונג:

https://youtu.be/sIILBeUrYLk


השיר המפורסם "הלו דולי" בביצוע לואי ארמסטרונג:

http://youtu.be/kmfeKUNDDYs


עם בילי הולידיי:

https://youtu.be/x6RwSsHSIfs


דואט של לואי ארמסטרונג עם כוכב הקולנוע דני קיי:

http://youtu.be/jm6ktYq0Yxk


מצגת וידאו עם סיפור חייו:

http://youtu.be/fr5CbstQZ24


וסרט תיעודי קצר על גדולתו של לואי:

https://youtu.be/BYvmFTUMaSo?long=yes
מהי הטכניקה המופלאה של סטנלי ג'ורדן?
מיהו סטנלי ג'ורדן?

קשה להסביר את הצלילים הבלתי אפשריים שלו, אבל קל להעריץ את החדשנות המרגשת של גאון גיטרת הג'אז סטנלי ג'ורדן (Stanley Jordan). כבר עשרות שנים שהוא מוציא מהגיטרות שלו צלילים אחרים מכל מה שאנו מכירים - גם בעולם הגיטרה וגם בעולם הג'אז.

ג'ורדן, וירטואוז ג'אז בעל שם עולמי, פיתח טכניקה שבאמצעותה הוא מנגן על הגיטרה ממש כמו בפסנתר. הוא ממש מקליד עליה, רק בלי קלידים. ביד אחת עושים זאת גיטריסטים כבר שנים רבות, אבל הוא הפך אותה למתוחכמת הרבה יותר.

אם נגני גיטרה מנגנים רוב הזמן הרמוניה או מלודיה, השיטה של ג'ורדן היא לנגן את שני התפקידים על הגיטרה, כשביד שמאל הוא מקיש על המיתרים מהלכי באס ואקורדים וביד ימין - מקיש את המנגינה, בצלילים גבוהים. זה מרתק והוא רכש בטכניקה המקורית הזו מיומנות בלתי נתפסת. אין עוד נגן שמנצל כך את הכלי הזה.

יפה עוד יותר לצפות בג'ורדן, כשהוא מנגן על גיטרה עם שני צווארים, כשכל יד מנגנת על צוואר אחר. אבל לעיתים זה הופך ממש מרתק ושומט-לסתות, כשהוא אוחז בשתי גיטרות שונות ומגנן בהן בו-זמנית. אם ההופעות הללו מזכירות משהו, זה את הקונצרטים האגדיים שבהם התפרסם הכנר המיתולוגי פגניני.

משום מה הוא עוד לא מופיע בפנתיאון של ענקי הגיטרה וברשימות הגיטריסטים הגדולים. מי שעורך אותם הם לרוב חובבי רוק וזה אולי מסביר את זה, אבל נראה שלעיתים מתייחסים אליו קצת כמו ללהטוטן גיטרה ולא לגיטריסט מעמיק. זו תפיסה מעוותת, במיוחד כשמדברים על מוזיקאי כל כך יצירתי ומוסיקלי, שכושר ההמצאה המוסיקלי שלו אינו נופל מכישוריו הטכניים.


ג'ורדן מציג את הטכניקה שלו ומספר עליה:

https://youtu.be/j2q1dCTmy_s


הנה היצירה Stairway to Heaven בהופעה:

https://youtu.be/NeooHiX4oH0


Over the Rainbow:

https://youtu.be/wzHSJSJ_ias
איך היה צ'ארלי פארקר לאבי הביבופ?



מכנים אותו לעיתים "האלוהים של הביבופ" וההערצה אליו בעולם הג'אז היא עצומה, אבל בצד המוסיקה האלוהית שלו, ניהל הסקסופוניסט צ'ארלי פארקר (Charlie Parker) את חייו ברכבת הרים של סמים קשים וסכנות, שלבסוף גם תביא למותו.

מגיל צעיר הוא ניגן בתזמורות הג'אז המפורסמות של עירו, קנזס סיטי. כבר אז הוא זכה לכינוי "בירד", קיצור של "יארד בירד" - הכינוי המקורי שלו. היו לפארקר חלומות גדולים וכדי להגשימם אותם הוא הגיע בסוף שנות ה-30 לניו יורק. עוד לא בן 20 אבל היה לו כבר ניסיון חיים עשיר והתמכרות קשה מגיל 17 לסמים קשים. לא הגיל ולא הסמים הפריעו לו להתחבר לג'אזיסטים הכי מוכרים בניו-יורק, שהתמלאו הערכה לצעיר המוכשר, עם הקצב המושלם והמוסיקליות המופלאה. הם לא שמו לב שהוא במסלול של הרס עצמי. הוא עצמו החליט לשנות את הג'אז מהקצה אל הקצה ועשה בדיוק את זה.

בהדרגה החל פארקר להתרחק מהסווינג ומהג'אז הנעים ששימש באולמות הריקודים. הוא החל לנגן ג'אז שנשמע אחרת מכל מה שהיה קיים. ב-1945 הוא החל את שיתוף הפעולה ההיסטורי שלו, עם החצוצרן דיזי גילספי. בשרשרת הופעות שהסעירו את עולם הג'אז לחלוטין, יחלו השניים ליצור מוסיקה חדשה, בסגנון שדי מהר יקבל את הכינוי "ביבופ". זה היה ג'אז מהיר, קצבי, לא סימטרי ותזזיתי, שהתבסס על חילופי אקורדים וסולמות מהירים ומפתיעים מאד. הם גם אפשרו ואפילו עודדו את המתופפים והבאסיסטים שלהם להפסיק ללוות ברקע באופן שמרני ולהתחיל לנגן בצורה מושקעת ויצירתית, בחזית ההופעה, שלא כמו שנהוג בג'אז ה"רגיל". חובבי ג'אז רבים ונגנים הסתייגו מהסגנון החדש הזה. מנגד, היו מי שהבינו את האפשרויות החדשות שהביא הביבופ והצטרפו לשינוי. בהדרגה הפך הביבופ שלהם למיינסטרים של הג'אז, דבר שלא השתנה עד היום.

אבל הצלחת הביבופ לא גרמה ל"בירד" לשנות את הרגלי הסמים שלו. הוא ניסה אמנם להיגמל ולהתנקות מהם, אבל ההתמכרות שלו רק הלכה והחמירה. היו לו כמה ההתמוטטויות והוא המשיך לצרוך סמים, תוך שהוא מתמכר לסמים קשים וצורך מנות גדולות מהם, במורד חייו. אגב, חלק מהמוזיקה הטובה ביותר של פארקר הוקלטה ברגעים הקשים של המכור לסמים שהוא היה. ניסיונות שעשה שוב ושוב להיגמל ולהתנקות מהם, לא עזרו. מצבו של צ'ארלי פארקר החמיר לאחר שאיבד את בתו הקטנה והוא שקע עוד יותר בסמים. בגיל 31 הוא הפסיק להופיע ו-3 שנים אחר-כך נפטר גאון הג'אז הצעיר. על אף שרשמית הייתה סיבת המוות כיב קיבה מדמם ודלקת ריאות, ברור היה שהתמכרותו להרואין גרמה לבסוף למותו. גופו היה זקן ועייף. מספרים שחוקר מקרי המוות העריך את גילו של פארקר המת בין גילאי 50 ל-60.

אבל מורשתו נשארה לתמיד. כיום נחשב הביבופ ל"מיינסטרים" של הג'אז, הסגנון שאותו מנגנים רוב נגני הג'אז. במקביל נחשב צ'ארלי פארקר לאבי הג'אז המודרני ולאגדת ג'אז ענקית.


הנה חייו של צ'ארלי פארקר:

https://youtu.be/g53WF-UjhEA


עם אגדת החצוצרה דיזי גילספי:

https://youtu.be/rFFfoLhxgmI


ופארקר בסקסופון אלט עם ההרכב שלו וקולמן הוקינס:

https://youtu.be/lBy8MIOQlQs


סיפור חייו במצגת וידאו מצוינת שערכה ילדה:

https://youtu.be/CQjmZnl9Ciw


סרט תיעודי על צ'ארלי פארקר:

https://youtu.be/fhezt43WXdg?long=yes


חברים מספרים על צ'ארלי פארקר:

https://youtu.be/yqorVLscxRI?long=yes
אילו מהפכות עשה מיילס דיוויס בג'אז?



כנראה שבכל תולדות הג'אז אין עוד דמות כה חדשנית ומסעירה כמו מיילס דיוויס (Miles Davis). הוא הסתובב בין חבורת הענקים שעשו את מהפכת הביבופ, עשה בעצמו 3 מהפכות בג'אז והחל אחת נוספת. בין לבין הוא הספיק לנגן עם כל ענקי הג'אז של המחצית השנייה של המאה ה-20, להתחכך בענקי הפופ ולהעניק להם מחסדיו המוסיקליים, להתנגד לסמים ואז להתמכר להם, להקים הרכבים מרתקים ולריב עם כולם, לגדל צעירים שיהפכו לענקי הג'אז הבאים, להקפיד על מלתחה מרתקת ולהישאר מעודכן תמיד.

מיילס נולד למשפחה מבוססת. אביו, רופא שיניים מסודר, שכר לו בגיל 13 מורה פרטי שילמד אותו לנגן בחצוצרה, ככל הנראה למורת לבה של אימו, שהייתה פסנתרנית בלוז ורצתה שמיילס ינגן על פסנתר. היא שנאה את צליל החצוצרה אבל הוא התאהב בכלי.

די מהר התגלה מיילס הצעיר כעילוי מוסיקלי והחל לנגן באופן מקצועי. בגיל 16 כבר הוצע לו להצטרף להרכבים מצליחים, אך אימו סרבה והתעקשה שישלים את לימודיו התיכוניים. הוא ניצל הזדמנות הופיע כחצוצרן מחליף בלהקתו של בילי אקשטיין, לצד דיזי גילספי וצ'רלי פארקר. עתה היה ברור שדרכו לתהילה סלולה, אך הוריו התנגדו ודרשו שימשיך ללימודים האקדמיים. הוא יצא ללמוד בניו-יורק, בבית הספר המפורסם למוסיקה ג'וליארד.

חרף עצות ידידיו הוא חיפש ומצא את צ'רלי פרקר והחל לנגן איתו בסשנים, שכללו את מי שיהפכו בקרוב ביחד עם פרקר למנהיגי מהפיכת הבי-בופ, כולל פטס נווארו ותלוניוס מונק. כך השתלב מיילס במהפכת הג'אז הגדולה והראשונה שלו. הוא החליט לעזוב את לימודי המוסיקה שהיו קלאסיים ו"לבנים" מדי של ג'וליארד.

די מהר החליף מיילס את דיזי גילספי בחמישיית צ'רלי פרקר וב-1946 החל להופיע איתה בכל רחבי ארה"ב. כשפרקר קיבל התמוטטות עצבים ואושפז למספר חודשים. מיילס ניסה לשתף פעולה עם אחרים, כולל בסיסט-העל הנערץ צ'רלי מינגוס, אבל התוצאה המהירה הייתה שהוא הקליט לראשונה עם הרכב חדש, הראשון שהקים.

כשחזר צ'רלי פרקר ב-1948 לניו יורק, שב מיילס והצטרף להרכב שלו. אבל עצביו הרופפים של פרקר והתמכרותו לסמים הביאו למחלוקות, שהביאו לעזיבתו של מיילס את ההרכב.

מעתה יהפוך מיילס למי שייזום את שילובי הג'אז החשובים בניו-יורקית של התקופה. היה לו כישרון אדיר לאתר צעירים מוכשרים ולצרף אותם להרכבים שלו. כמעט כולם הפכו אחרי שהמשיכו בדרכם לאגדות ולמנהיגי הרכבים משלהם.

מיילס אחראי ל-3 מהפכות, בשלושה עשורים של חייו. בסוף שנות הארבעים הוא ריכך את הביבופ המהיר והוירטואוזי, האט אותו ויצר את ה-Cool Jazz. בסוף שנות ה-50 סימן האלבום שלו Kind of Blue, איך מיילס, ביחד עם ביל אוונס, קאנון אלדרלי וג'ון קולטריין, הכניסו את המוסיקה המודאלית והסולמות המודאליים לג'אז. השלישית היא בסוף הסיקסטיז, כשהחמישייה השנייה שלו הציגה באלבום ''נערות הקילימנג'רו'' את מה שיזכה לשם ''ג'אז פיוז'ן''. זה ימשיך גם באלבומים הבאים ובמיוחד באלבום Bitches Brew, אלבום מאתגר ופורץ דרך, שרבים רואים כאלבום הג'אז המהפכני ביותר.

אבל בניגוד לחשיבות וההערצה שלה זכה מיילס מצד המעריצים, רבים חוו אותו כאדם מרוחק, קשה וחם-מזג. הוא איבד את קולו אחרי ניתוח פוליפים, כשבניגוד להוראות הרופא, הוא לא הצליח לשתוק לכמה ימים וצרח על מישהו... מאז הוא איבד את קולו. כך הצטרף קולו הלוחש, לנגינתו האפילה והמעומעמת בעמעם החצוצרה המפורסם והכל כך סימבולי שלו, והוא "זכה" בכינוי ובדימוי של "נסיך האופל".

וכך, לאחר מהפכות ענקיות והשתנות מתמדת, בנסיון שאף פעם לא הפסיק להתעדכן, לחקור ולהיות באופנה ובחזית הג'אז, החל מיילס את העשור האחרון לחייו. כמו החיבורים המרתקים שלו בעבר לרוק הפסיכדלי הכבד של ג'ימי הנדריקס, לפאנק ולמוסיקת הנשמה השחורה והפופ של האייטיז, הוא עוד ניסה, באלבומו האחרון, ''Doo Bop'', לחבר את הג'אז גם למוסיקת ההיפ הופ שהפכה יותר ויותר פופולארית אז, אבל לא הספיק לסיים את המלאכה. כמו בחייו, גם במותו היה עסוק ענק הג'אז במהפכה.


הנה תולדות חייו של מיילס דיוויס:

https://youtu.be/cnaQhx-J2_A


בהופעה ב"So What" (אז מה) המינימליסטי:

https://youtu.be/zqNTltOGh5c


ראיון של מיילס:

https://youtu.be/ZdbncehVoqk


בופליסיטי בסגנון הקול ג'אז:

https://youtu.be/w6vuBL9eQbs


הקטע "מר פסטוריוס" בביצוע מיילס דיוויד ומרקוס מילר:

https://youtu.be/SjBUNyFKkJI


עם הזמר פרינס, שבו ראה סוג של יורש, בהופעה בשנות ה-80:

https://youtu.be/1T-H_Kny0wk?t=15s


ראיון עם מיילס דיוויס:

https://youtu.be/KllwtKMtYTA?long=yes
מהו שיר ההתאבדות ההונגרי?



אין ספק שחייה של מלכת הבלוז בילי הולידיי (Billie Holiday) היו קשים ולא פשוטים. אבל אין כמו השיר "Gloomy Sunday", בעברית "יום ראשון עגמומי", או "יום ראשון העצוב", בכדי להדגים את ההשפעה שלה ושל שירתה על הנימים הרכים ביותר שלנו, ודאי של השבריריים והדיכאוניים שבנו.

השיר הזה, שזכה לכינוי "שיר ההתאבדות ההונגרי", נכתב במקור ב-1933, על ידי ההונגרי לסלו יאבור. המזמר שר בו לאהובתו ומזמין אותה להצטרף אליו בלוויה של עצמו. אותו כותב נפרד אז מארוסתו וליבו השבור נתן לו השראה בכתיבת השיר הכואב הזה. על זה נוסף הלחן המלנכולי, של הפסנתרן היהודי ההונגרי רז'ו שרש. הוא עצמו יכול היה להיחשב לדמות טרגית לא פחות, שכן הוא נהג להלחין על הפסנתר, תוך נגינה ביד אחת בלבד, בשל תאונת עבודה קשה שעבר.

השיר הלך ותפס תאוצה בהונגריה ובהדרגה נראה היה כי משהו מיסטי שיש בו, משהו שמשפיע ישירות על הנפש, גורם להתאבדויות רבות. אנשים שהאזינו לו העידו שמשהו בו מדכא במיוחד וגל ההתאבדויות המתגבש הלך ותפס כותרות.

כשהשיר תורגם לאנגלית והיה ל-Gloomy Sunday, התאהבו בו כמה מבצעים. מי שהפכה אותו ללהיט עצום הייתה "מלכת הבלוז", בילי הולידיי, שהקליטה אותו בשנת 1941. השיר בביצועה היה רך יותר ואף מעט חלומי, אך רק הגביר את התופעה האובדנית. במקביל אוסר ה-BBC בבריטניה על השמעתו, בשל "השפעתו המזיקה למוראל בזמן מלחמת העולם השנייה..."

המקרים השונים שתועדו כקשורים בשיר, הניבו לו באמריקה את הכינוי "שיר ההתאבדות ההונגרי". בהדרגה הלכה ונוצר מיתוס, על מהלך מוסיקלי הגורם בו להתאבדות ועל זה שמי שמאזין לו מסתכן.

כך זכה שיר ההתאבדות ההונגרי המפורסם למכירות מטורפות, לרווחים לאמנים ומפיקים ולמוניטין מפוקפקים. כוחו האפל, שהוביל לגל של התאבדויות, דחף אמנים רבים להקליט אותו, ביניהם אלביס פרסלי, ריי צ'ארלס, אלביס קוסטלו וביורק המיוחדת. בעולם מייחסים מעל 100 מקרי התאבדות ליום הראשון הקודר הזה.

במהלך השנים רז'ו שרש הכחיש שבלחן שלו מוטמע מסר תת הכרתי הגורם לאפקט הקטלני של השיר. אבל גם הוא סיים את חייו בצורה דומה. בשנת 1968 הוא נכנס לדיכאון בשל מה שראה ככישלון קריירת ההלחנה שלו. בניסיון להתאבד הוא קפץ מהחלון, אך נפצע ואושפז. בבית החולים הוא מצא חוט תיל וחנק את עצמו למוות.

מילה אישית לכם - התאבדות היא פתרון סופי ורע לבעיה זמנית שניתנת לפתרון. בקשו עזרה. אל תתאבדו!


סיפורו של שיר ההתאבדות ההונגרי:

https://youtu.be/55FP1LfkkVQ


השיר המקורי בהונגרית:

https://youtu.be/9dZj7YW5oFQ


בקולה של בילי הולידיי:

https://youtu.be/p-GV6t4YMik


המחזה של השיר:

https://youtu.be/Q3bW3W6P5Uo


וביצוע מרטיט של ילדה נורבגית בת 7 לשיר המורכב הזה:

https://youtu.be/2da7N6ADm9s
מהי סינקופה?



סינקופה (Syncope) היא הדגשה שאינה צפויה במוסיקה, או החלשה של מקום שצפוי שיהיה מודגש.

הסינקופה היא אחד המרכיבים החשובים במוסיקת הג'אז ובסגנון הרגטיים, שממנו היא הגיעה אל הג'אז. אי-אפשר כמעט להעלות על הדעת קטע ג'אז שלא משולבות בו סינקופות. הסינקופה כל כך משמעותית בסגנון זה שהנגנים והזמרים מבצעים אותה גם כשהיא אינה מצוינת בתווים באופן מפורש. מקצבים עתירי סינקופות הם חלק מהגרוב של הג'אז.

אך הסינקופות מופיעות לא פעם גם במוסיקה עממית, במוסיקת רוק ובמוסיקה קלאסית. ככלל, הסינקופה היא אחת ה"תרומות" של השחורים לג'אז, שכן הם הביאו את הקצב האפריקאי לאמריקה וההטעמות וההדגשות שלו היו שונות מאלה של המוסיקה המערבית.


ישנן כמה סינקופות אופייניות:

הדגשה בפעמות חלשות - חיזוק פעמות שאמורות להיות חלשות, כמו פעימות 2 ו-4 במשקל של ארבעה רבעים (4/4).

החלשת פעמות חזקות - אם נחליש את פעמות 1 ו-3 שהן בדרך כלל חזקות במשקל של ארבעה רבעים (4/4).

אוף-ביט - הדגשה בין הפעמות, במקום עליהן כמקובל. נגינה על ה-& שבין הפעימות (1&2&3&4&)

הקדמת או השעיית הפעמה - כשמנגנים מעט לפני או מעט אחרי הפעמה.


הנה מוסיקאי ג'אז מדגים את הסינקופות בג'אז:

http://youtu.be/i_1qFZUVRCY


נגינה בסינקופה בחצוצרה:

http://youtu.be/pdzOg7vH78k


נגינה על האוף ביט בגיטרה באס:

http://youtu.be/MdAnx89OG7E?t=17s


הסינקופות נולדו הרבה לפני הג'אז וקיימות גם בסגנונות אחרים:

http://youtu.be/zTQ1A7YT1pQ


יש גם בעיה רפואית שנקראת סינקופה ומתבטאת בהחסרת פעימה וחיוורון:

http://youtu.be/n23BJTCibhs


וסרטון על האוף ביט והאון ביט או דאון ביט בהדגמה על ביצועי השיר Stairway to Heaven:

https://youtu.be/GhlLtd19szw


למה החצוצרה של דיזי גילספי הייתה עקומה?



מה קורה כשמישהו יושב לך על החצוצרה ומעקם אותה? - בכל מקרה שאינך דיזי גילספי (Dizzy Gillespie) אתה רץ לקנות חדשה או לתקן את החצוצרה העקומה שלך. אבל דיזי גילספי שמצא את החצוצרה שלו עקומה, לאחר שלפי הסיפור התיישבה עליה בטעות שחקנית כלשהי במסיבה, לא התרגש והחל לנגן בה. תוך שניות הוא הבין את העניין - הסאונד של החצוצרה המעוקמת שלו נשמע לו טוב יותר מקודם! - החצוצרה הזו, מיותר לספר, הפכה לחצוצרה הקבועה שלו ולסמלו המסחרי!

ואכן, אחד מסמלי חצוצרת הג'אז היו הלחיים המנופחים של החצוצרן דיזי גילספי (Dizzy Gillespie). צורת הנגינה הזו הייתה ייחודית לו. לצד הנגינה מלאת ההומור והריקוד על הבמה, הסגנון האישי וההתנהגות המסודרת, היא הפכה אותו לאחד מהגאונים המיוחדים והצבעוניים שקמו לג'אז.

עם סולואים מורכבים וחכמים במיוחד, גילספי נחשב לאחד הווירטואוזים, החדשנים והמאלתרים הגדולים של הג'אז האמריקאי. ביחד עם ג'אזיסטים נוספים וגאונים כצ'ארלי פארקר, תלוניוס מונק, ארט טייטום, צ'ארלי כריסטיאן ומיילס דיוויס, הוא יצר את סגנון הבי בופ שבשנות ה-40 שינה לחלוטין את פני הג'אז והפך אותו סופית מצורת בידור מוסיקלית ופופולארית, גם אם חכמה ומורכבת יותר מסתם מוסיקה קלה, לזרם מוביל באמנות המוסיקה בכלל.

לא רק את הביבופ יצר דיזי. הוא גם נחשב ליוצר הלטין ג'אז - סגנון הג'אז הלטיני, כשבשנות ה-50 הוא ממש הנהיג את המוסיקה האפרו-קובנית, זרם או תנועה שהכניסו אלמנטים לטיניים ואפריקאיים למוסיקת הג'אז הזו. בתור "באנד לידר" (מוביל הרכבים) הוא הפיץ את הז'אנר הזה והפך אותו לאחד הפופולאריים בעולם הג'אז.


הנה תולדות חייו של דיזי גילספי:

https://youtu.be/8iU8_D258nA?t=32s


דיזי גילספי ב"מנטקה" עם הביג בנד של קני קלארק:

https://youtu.be/A5tRGMHfKrE


עם צ'ארלי פרקר ב-1951:

https://youtu.be/tJYO6_t4d08


"לילה בטוניסיה":

https://youtu.be/BQYXn1DP38s


סולו של דיזי בשיר של ענק מוסיקת הנשמה סטיבי וונדר:

https://youtu.be/bQEBZfG5SaY


הופעה של דיזי גילספי וחמישייתו:

https://youtu.be/2uLpjp7xkyI?long=yes
מה היו תזמורות ביג בנד הגדולות בג'אז?



בשנות ה-20 של המאה הקודמת פרצה מוסיקת הסווינג לעולם והפכה לדבר הכי אופנתי שיש. ביצעו אותה ה"ביג בנדס", התזמורות הגדולות של הג'אז, בנות 20 נגנים ויותר.

אבל הסווינג הייתה רק חלק מתופעת הביג בנד ג'אז (Big Band). זה עתיד להפוך לסגנון של ג'אז נוצץ ומהוקצע, מוסיקה בידורית מעובדת ומתוזמרת היטב, שבוצעה בידי תזמורות גדולות, בעיבודים כתובים ומדוייקים וכמעט ללא אילתורים.

את העיבודים והקומפוזיציות לתזמורות הגדולות כתבו להן הכותבים הטובים של התקופה. חלק גדול מהם היו המנצחים של התזמורות הללו - מי שגם היו כוכבי התקופה. לא מעט מהם עתידים להיחשב מגדולי הג'אז. ביניהם מפורסמים במיוחד כדיוק אלינגטון, קאונט בייסי, פלטשר הנדרסון, בני גודמן, וודי הרמן וצ'יק ווב. עוד רבים אחרים מכוכבי הג'אז בעתיד עתידים לבוא מקרב הנגנים של התזמורות הגדולות.

תקופת הפריחה של ה"ביג בנדס" הייתה משנות ה-20 ועד תחילת שנות ה-50. עם הזמן הלכו הביג בנדס וירדו, כשמחליפים אותן הקומבוז (Combo), הרכבים קטנים ומצליחים שיהיו להקות הג'אז המצליחות החדשות.


הנה תולדות מוסיקת הסווינג והתזמורות הגדולות:

http://youtu.be/F9B44JUwr74


אחד מהלהיטים הגדולים של גלן מילר ותזמורתו, "In the Mood":

https://youtu.be/IebackS9RPc


הנה ביצוע של תזמורתו של דיוק אלינגטון:

https://youtu.be/qDQpZT3GhDg


ריקודי הסווינג שאותם ליוו התזמורות הגדולות, הביג בנדס:

https://youtu.be/mHANNkKBSNU


ואוסף של תזמורות ביג בנדס מובחרות מהתקופה ההיא:

https://youtu.be/U69OtG1Mti4?long=yes
למה ג'אנגו ריינהארדט ניגן רק עם 2 אצבעות?



גיטריסט הג'אז הגדול ג'אנגו ריינהארדט ניגן רק ב-2 אצבעות ביד שמאל. הנכות הקשה נגרמה עקב פציעה שנגרמה לו בגיל 18, בשריפה בקרון הנייד שלו, שריפה שבה הציל את אשתו ואיבד חלק מאצבעותיו. הנגן הצועני, שהיה עילוי גיטרה, המשיך לנגן בגיטרה שנים רבות ונחשב לאחד המעניינים והיצירתיים שבנגני הג'אז. הוא הצליח לפתח סגנון נגינה ייחודי, שבו השתמש בעיקר באצבעות שלא נפגעו. רבים סבורים שהוא היה גיטריסט הג'אז הטוב ביותר אי-פעם. הכישרון המוסיקלי שלו חיפה על הקשיים שגרמה לו הנכות והוא היה לאגדה עוד בחייו.

עד כמה היה מוערך ניתן ללמוד מהעובדה שכשחי בפאריס הכבושה, בעת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, לא פגעו בו הנאצים, ששלחו להשמדה צוענים ונכים בהמוניהם. זה קרה בזכות דיטריך שולץ-קוהְן, קצין גרמני שהעריץ את ג'אנגו. קוהן, שכונה "דוקטור ג'אז" על שום אהבתו לג'אז, שמר מכל משמר על הגיטריסט הגאון מפני הגסטפו ואיפשר לו לצלוח את המלחמה בשלום.

את החיים הרגילים פחות הצליח ג'אנגו לצלוח ובגיל 43 הוא מת, בהפתעה, מדימום מוחי.


הנה סיפורו של ג'אנגו ריינהארדט:

http://youtu.be/X2p3PLR7t2Y?t=4m04s&end=10m36s


מצגת וידאו לצליליו עם תמונות מצעירותו:

http://youtu.be/S-Fq9s6hmQc


והנה אמן הג'אז ג'אנגו ריינהארדט בהופעה:

http://youtu.be/PQhTpgicdx4
מהו פסטיבל הג'אז של מונטריי?



מאז שנת 1967 שבה החל פסטיבל הג'אז במונטרה לפעול הוא הפך לאחד מהפסטיבלים החשובים בעולם המוסיקה. בנוסף לג'אז, שהוא העיקרי בפסטיבל, מנוגנים סגנונות מוסיקה מגוונים. פסטיבל מונטרה מתקיים בכל שנה בחודש יולי בעיר מונטרה שבשווייץ ונמשך שלושה שבועות

מאות אלפי חובבי מוסיקה ומאזינים מגיעים בכל שנה לעיר כדי לחזות במופעים המעולים שמועלים בו. בין אמני הג'אז הגדולים שהופיעו במונטרה במהלך השנים היו סוני רולינס, אוסקר פיטרסון, מיילס דייוויס, דיזי גילספי, ביל אוונס, קית' ג'ארט, להקת "ות'ר ריפורט", הרבי הנקוק, נינה סימון, צ'ארלי מינגוס, אלה פיצג'ראלד ועוד רבים.


הנה המראות והצלילים של פסטיבל מונטריי:

http://youtu.be/UB1XcwZg8u4


הנה מיילס דיוויס בהופעה בפסטיבל מונטריי בשנת 1991:

http://youtu.be/WR1bOE3Fszo?t=3s


הנה סטיב ארל שר ומנגן בלוז בפסטיבל:

http://youtu.be/CTTvQddSTXQ
מי היו נערי הסווינג?
איך האילתור תורם למוסיקת הג'אז?
איך מת ג'אקו פסטוריוס הבסיסט הטוב בעולם?
מה הסיפור של סטילי דן?
מהו הרגטיים ומיהו הפסנתרן שיצר אותו?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.