רבים תוהים מה סוד פיסת השיער הזו שעל הפנים שנקראת שפם (Mustache). מה בדיוק מוסיפה לנו קווצת השיער הזו שמעל הפה?

פעם כולם התהדרו בה, משחקני קולנוע כמו צ'אפלין וטום סלק ועד לדיקטטורים כמו היטלר וסטאלין. יש תרבויות שבהן גבר עם כבוד לא יוצא גם היום מהבית ללא שפם. נשים בכל הדורות נפלו לרגליהם של משופמים מסוקסים, שנראו כאילו הם הגברים היחידים בסביבה. האם השפם הוא יותר ממה שאנו רואים?

אצל בעלי החיים השונים השפם הוא איבר חשוב ביותר. ללא שפם תצנח יכולת ההישרדות של חיות רבות באופן משמעותי. השפם הוא אמצעי חישה ואבחנה בסכנה, באיכות המזון, ברוחב החלל שבו ניתן לעבור ועוד. אצלנו, לעומת זאת, האבולוציה הפחיתה את הצורך בשפם והאדם לא זקוק לו לצורך הישרדות. בכל זאת, במבט מהיר על גברי העולם נראה שבתרבויות רבות נבנתה במשך דורות רבים חשיבותו של השפם הגברי, עד כדי הפיכתו לפריט חובה אצל הגבר שמכבד ומבדיל את עצמו מהילדים והנשים.

בין התרבויות שבהן השפם הוא סימן לכבוד גברי בולטות כמובן חברות מסורתיות יותר. אם פעם בחברות כאלה גברים לא העיזו שלא לגדל שפם, כיום הגבר שמסיר את השפם מצהיר על עצמו שהוא מודרני וחילוני. המסורת הדרוזית למשל, מחייבת את הגבר לגדל שפם שמכבד אותו. בכלל בתרבות הערבית מחברים בין השפם לכבוד. אצל הגברים הערבים, שקוראים לשפם 'שרפ', בערבית "כבוד", יש זהות כמעט מוחלטת בין השניים - השפם והכבוד. עד כדי כך הם מחשיבים את הזהות בין השניים, עד שהם נשבעים בחיי שפמם...

גם במערב הפך השפם פופולרי מאד. במאה ה-19 הוא סימן מנהיגות ומיליטריזם וגידלו אותו מנהיגים ומפקדי צבא, בתור סימן ליכולותיהם הצבאיות. במאה ה-20 הוא הפך אופנתי ואהוד על גברים רבים. תרמו לכך כוכבי הקולנוע הרבים ששפמיהם הפכו לאגדה ופיארו לאחר מכן את פרצופיהם של מיליוני גברים בעולם. גם בני דור הפלמ"ח של ארץ ישראל טיפחו בהשראת הכוכבים של הוליווד שפמים לתפארת, שעד היום מזהים אותם כפלמ"חניקים, לוחמים אמיצים והשראה לחיילי צה"ל, אם כי פחות למפקדיהם.

בשנות ה-80 של המאה הקודמת הרים סולן קווין פרדי מרקורי לשפם ורמז בכך על נטיותיו המיניות. קהילת הגייז הפכה את השפמים לסמל גברי גאה, תרתי משמע.

גם על הגבריות הישראלית ניתן היה לומר עד שנות ה-90 שהיא משופמת למדי. שירי ניינטיז כמו "ארץ קטנה עם שפם" ו"ציירי לך שפם" הגדירו מחדש את הישראליות, שפוגשת את הקהילה הגאה, שפוגשת את הישראליות.

הצד האופנתי של השפם יצר במהלך השנים סגנונות שונים ומשונים של שפמים. הללו משתנים לפי המקצוע של הגבר, המעמד החברתי שלו או התקופה שהוא אוהב. יש המתקשטים ב"שפם העיפרון" בסגנון רט באטלר מהסרט "חלף עם הרוח", גם "שפם מברשת השיניים" של צ'אפלין ולצערנו גם של היטלר היה פופולארי, עד שהובהר שיחד אתו באה מלחמה איומה ואידיאולוגיה שטנית והוא נעלם. רבים אהדו פעם את שפם הרס"ר המוגזם, שבאמריקה מכונה "שפם נעל הסוס" ואפיין בדרך כלל מתאבקים וכוכבי סרטים גרועים. אבל היו גם שפמי מקצועות כמו "שפם המלצר הצרפתי", "שפם הדיפלומט" ו"שפם נהג המשאית" ופריקים שמגדלים "שפמי פריסטייל" משונים ועוד ועוד.

בקיצור, לכל שפם הייחודיות שלו והסיפור שלו. לא פעם קרה שדמות היסטורית הפכה אותו לפופולארי או קברה אותו לעד.


הנה תולדות השפם:

https://youtu.be/YWBZ7Uqd2mY


הנה התפתחות סגנונות השפם של אמריקה:

https://youtu.be/UHj1tm5xz6k


הנה תחרות שפמים וזקנים בין היפסטרים בניו-יורק:

https://youtu.be/CS5qyD4r_bc


40 סגנונות שפם ברצף מרהיב:

https://youtu.be/1i0jq-k9zjA


ציירי לך שפם:

https://youtu.be/bUB_XV4X7_E


שיחה על שפם המתלה, או שפם הוו:

https://youtu.be/o6v1123wOQ4


בהומור קליל - הנה מה שקורה כשבדרן מגיע בימינו עם שפם לאולפן:

https://youtu.be/RowqF7MgbOQ


ובהומור משובח עוד יותר - הנה השפמים המצחיקים בעולם:

https://youtu.be/Q_I2_QtnqO0

מונוקל (Monocle) היה משקף בודד, חצי משקפיים, שגברים עשירים במאה ה-19 השתמשו בו לראיה. לאחר המצאת המשקפיים הפסיקו להשתמש בו, במיוחד משום שהוא היה לא שימושי וקשה להחזקה בארובת העין. בכל שינוי של הבעת פנים, יכול היה המונוקל ליפול מהעין.

במסגרת הנטייה לרטרו, מנסים מדי פעם להחזיר את המונודל לאופנה הגברית, אבל הוא בעיקר סמל סטטוס לאנשים עשירים ומשועממים שיש להם כבר הכל.


הנה המונוקל:

http://youtu.be/uA_BCbh88rg?t=7s


והנה פרסומת למונוקל תלת ממדי חדשני:

http://youtu.be/QsQ6MpC1dzU

כשההורים היו קטנים, הם קראו להם 'קאובוים' ונהגו להתחפש להם בפורים.. עם מכנסי ג'ינס וחולצות משובצות, מגבעות אופייניות, שוט לעדרי הבקר ואקדח תקוע בנדן שבחגורה - המראה היה מושלם ודי דומה לקאובוי האמיתי של אמריקה. אבל מי היו הקאובוי'ס באמת?

הקאובוי'ס באמריקה היו בוקרים שליוו את עדרי הבקר אל שטחי המרעה הגדולים שבמרחבי הערבות העצומים. הם פיתחו יכולות מרשימות ברכיבה על סוסים ובטיפול בעדרי הבקר הגדולים. הקאובוי היה אחראי על הבקר והסוסים בחוות הבקר הגדולות של טקסס ומונטנה ובמסעות בשטחי המרעה הנרחבים של צפון אמריקה.

חיי הבוקרים בטקסס שלהבו את הדימיון. הם היו קשוחים, מנוסים וגברים שלא חיפשו תנאים מפנקים. מהם נבראו אגדות ומיתוסים רבים של המערב הפרוע. חלק מהם הפכו לאגדה.

למעשה, הקאובוי'ס קיימים עד היום באמריקה, אם כי נראה שבעידן האינטרנט והחלל, כשהמערבונים כבר מזמן אינם פופולאריים, הם קצת נעלמו בערבות המדבר.


כך מובילים הקאובוי'ס את העדרים:

https://youtu.be/UW2HMRaDlrc


הנה הקאובוי'ס של פעם:

https://youtu.be/btS1FZAFfwY


של היום:

https://youtu.be/nT-xVkRTXKY

לסקוטים יש מסורת בת מאות שנים שלפיה הגברים לובשים חצאיות הנקראות "קילט". הגברים הסקוטים לובשים את החצאית המסורתית כדי להבהיר לאיזה שבט, באנגלית וסקוטית "קלן", הם משתייכים. הכי מעניין הוא שמחוץ לאירועי ספורט או מחול, הסקוטים לא נוהגים ללבוש דבר מתחת לקילט...

כיום פחות מקפידים על הדוגמה אבל בעבר היו לכל קלן דגם וצבעים מיוחדים משלו והסקוטים הקפידו על תפירה מדוייקת ומדודה אצל חייט מומחה. לרוב משלים הסקוטי את התלבושת בגרביים וכומתה, התואמים לחצאית רבת-הקפלים שלו.

בגדודים הסקוטיים של הצבא הבריטי הקילט הוא לבוש חובה. בעבר נהגו הנגנים הסקוטיים לצעוד במצעדים צבאיים בבגדיהם המסורתיים והמסורת נמשכת גם היום במצעדים חגיגיים.


הנה תזמורת סקוטית שכולם לבושים בה קילט - החצאית הסקוטית:

http://youtu.be/De7tVVlF9-c


הנה ברנש שמוכיח סופית שקילט לא מקטין מהיכולת הגברית שלך:

http://youtu.be/bZcqMkxrp68


הנה אוסף פרסומות שעושות שימוש בסקרנות לגבי מה יש מתחת לקילט:

http://youtu.be/cBgcnLDiOLo

מהו פיתוח גוף?


ודאי ראיתם פה ושם אנשים ששריריהם נפוחים וגופם נראה גדול ונפוח-שרירים באופן קיצוני. אלו הם אנשים שעוסקים בפיתוח גוף (Bodybuilding).

פיתוח גוף הוא תרגול מתמיד שנועד לפתח את השרירים ולחטב את הגוף. מדובר בפעילות תחרותית, שנועדה להפגין מסת שרירים גדולה ומחוטבת, כך שהשרירים ייראו הכי סימטריים והכי יפים שניתן. כמובן שניתן להתווכח על היופי שבגוף כזה, יש מי שרואים בו גוף מפלצתי ולא אנושי, אך מי שעוסקים בפיתוח גוף אוהבים מן הסתם את מראה הגוף השרירי הזה ושואפים אליו. הדימוי החזק, השולט והגברי שבמודל יופי כזה - עושה להם את זה.

מי שעוסקים בפיתוח הגוף משתמשים במגוון אימונים, ממשקולות, תרגילי התנגדות ובמכשירי אימון שנועדו לפתח את שריריהם במיוחד. זהו סוג של אימוני ספורט שאינם תחרותיים, למעט תחרויות השרירים שנועדו להשוות את יפי הגוף של המתחרים.

בדרך כלל מתקשר תחום פיתוח הגוף השרירי עם עולם הגברים, אך כיום עוסקות גם לא מעט נשים בספורט הזה.


הנה ארנולד שוורצנגר, השרירן האוסטרי שהגיע להיות אלוף העולם והפך לשחקן קולנוע מצליח באמריקה:

https://youtu.be/X3zJBwpzXyk


מעט מהתרגול של פיתוח הגוף אצל שרירנים:

https://youtu.be/P9dDCN7QYfI


כמה ממפתחי הגוף הקיצוניים בעולם:

https://youtu.be/7UKw-ibhTS0


ותכנית חינוכית על פיתוח הגוף:

https://youtu.be/cZekGzHCIpw?long=yes

פעם היה שעון הכיס (Pocket watch) להיט גדול. עד תחילת המאה ה-20 היו מרבית השעונים בעולם שעוני כיס. מעט מוזר לנוכח העובדה ששעוני היד הומצאו זה מכבר, במחצית המאה ה-19. אך עד מלחמת העולם הראשונה היו שעוני היד בעיקר אביזרים עדינים, עם רצועות משי, ששימשו נשים דווקא. מעין תכשיטים שמראים את השעה..

בשעוני כיס גבריים השתמשו אז מרבית הג'נטלמנים שכיבדו את עצמם. שעוני הכיס היו מונחים בכיס המעיל שלו וכדי שלא ייפלו או ייגנבו, הם היו מחוברים בשרשרת לבגד. מעל לוח השעות בשעונים הללו היה מכסה, שהיה צריך לפתוח בכדי לראות את השעה.

כך או כך, לאחר מלחמת העולם הראשונה חלו שינויים רבים בחברה ובתרבות המערבית. בין השאר השתנתה אז גם העדפת הגברים שלפני המלחמה לשעוני כיס כבדים ומסורבלים. ראשונים היו קציני צבא שגילו שהשימוש בשעון היד הוא נוח יותר בשדה הקרב מאשר שעון הכיס.

רגע מסוים האופנה עשתה את שלה. במהירות החל שעון היד להחליף את שעון הכיס. בעוד שחלק מיצרני השעונים התאימו את עצמם במהירות למגמה החדשה, חברות שעוני כיס שלא התאימו את עצמן לשינוי העצום בביקוש, הלכו ונסגרו.


הנה שעון כיס עתיק:

http://youtu.be/gLXe_5GiGTI


שעון אגדי מהמאה ה-18 של פאתק פיליפ, בונה השעונים האגדי שבנה גם את שעון היד הראשון:

http://youtu.be/KxJ2rLAPxx0


שעון כיס בן 300 שנה שעדיין עובד:

http://youtu.be/mJMdNEDBP5A


הנה שעון כיס רטרו, בן ימינו:

http://youtu.be/CnWQ_bZWR_U

הדילול הדרגתי בשיער אצל גברים מבוגרים נקרא התקרחות. הוא נובע קודם כל מסיבות גנטיות, כלומר אבא שלך ירש את זה מהוריו ועוד יותר מסבא שלו מצד אמו - אם הוא היה קרח, זה מסביר למה אביך גם הוא מקריח.. ההסבר קשור לכרמוזומים ואפשר לראותו בסרטון הראשון.

אבל ישנן סיבות נוספות התורמות להתקרחות, כמו גיל, תזונה, מתח רב ולחץ נפשי ודברים שהם גורמים, כמו חוסר שינה מתמיד.

אבל אפשר לנחם את אבא. חצי מהגברים בחברה שלנו מקריחים ואגב, זה לא קורה בכל העולם, אלא רק אצל עמים וקבוצות אתניות מסוימים, שאצלם ההתקרחות נפוצה.


למה אנשים מקריחים? - הנה הסבר:

https://youtu.be/8diYLhl8bWU


הסבר מדעי להתקרחות של גברים (עם תרגום):

https://youtu.be/N5plbx-i2Kw


האם זה נכון שנשים מעדיפות גברים קרחים?

https://youtu.be/E9d9GoAc6hw


מישהו שמסביר את זה לאט:

https://youtu.be/mZ1jA-3DGKk


התשובה לשאלה האם תהיו קרחים:

https://youtu.be/N6oX_hT_xAk

השרירים (Muscles) שלנו מבדילים אותנו זה מזה. יש מי ששריריהם רפויים ודקיקים, בעוד אחרים עושים כושר ופעילות גופנית ושריריהם גדלים. אצל מי שעושים באדי בילדינג, בניית שרירים, הם נעשים ממש נפוחים וגדולים.

אבל מה גורם לשריר להתנפח כל כך? - ראשית, התחזקות השרירים גורמת גם להתנפחותם, אבל השרירים הנפוחים הם לא תמיד ביטוי להתחזקות שלהם. יש מי ששריריהם מתנפחים הרבה יותר מאשר גדל הכוח שלהם, מה שמסביר לא פעם למה שרירנים יכולים לנחול תבוסה ואפילו בכיפוף ידיים, למול מישהו עם שרירים הרבה פחות מרשימים משלהם.

אז אם אתם שואלים "מתי יתנפחו לי השרירים?", כדאי שתכירו את הסיבים הלבנים שלכם. אלו סיבים שנמצאים בכל שריר והם גדולים ביחס לסיבים האדומים. הלבנים מקנים לשרירים את המראה הרחב והמנופח שלהם, בעוד שהסיבים האדומים הם פחות נראים או בולטים, אבל הם אלו שמקנים את יכולת המאמץ הארוך והיציב.

לכל אחד מאיתנו יש חלוקה אחרת של סיבים כאלו וכאלו והיא למעשה גנטית. משום כך יש כאלו שהשרירים שלהם יכולים להתנפח בקלות והם הופכים לשרירנים של ממש, בעוד שאחרים, גם אחרי שיעשו המון כושר ותרגילים ויהפכו חזקים להפליא, ימשיכו להיות פחות נפוחים בשריריהם.

אבל עדיין, יש סוגי אימון שמפתחים את אחד מסוגי הסיבים, יותר מאשר את השני. אימוני כוח מתפרץ, או אימוני כוח במשקולות, יפתחו את הסיבים הלבנים הרבה יותר מאשר את הסיבים האדומים ולכן מפתחי שרירים עושים הרבה מהם.


הנה הסיבה לשרירים הנפוחים (מתורגם):

https://youtu.be/2tM1LFFxeKg


כמה מהאנשים עם השרירים הכי נפוחים בעולם:

https://youtu.be/A27_a6fEtEQ


והנה סיפור של מי שניפח את שריריו:

https://youtu.be/tfxCSNWVoEw?long=yes

בעבר היו הצעירים של צפון קוריאה רשאים לבחור את התסרוקת שלהם מתוך מספר תסרוקות שהממשלה הרשתה. עד שבשנת 2014 פרסם הדיקטטור הצעיר קים ג'ונג-און שלכל הסטודנטים מותרת תספורת אחת זהה. לגמרי במקרה התספורת הזו אהובה על הרודן כבר שנים רבות והוא נוהג להסתפר רק בה..

התסרוקת המיושנת, שבעבר נקראה "תספורת המבריח הסיני", אינה אהובה על הגברים בדיקטטורה הקומוניסטית הסגורה. אבל למסכנים אין ממש ברירה והם נאלצו לקבל את הנחיות הרודן הצעיר ולרוץ למספרה כדי לעצב את שערם מחדש, כך שתתנוסס מעליו התספורת של המנהיג. זו הייתה יכולה להיות דוגמה משעשעת לרודנות מטומטמת, אבל זו בראש ובראשונה אזהרה לאזרחי דמוקרטיות שרוצים מנהיג חזק ועלולים למצוא את עצמם מסופרים כמוהו...


הנה סרטון שמלגלג על חובת התספורת של קים ג'ונג-און:

http://youtu.be/9lRtOXvN1SU


מישהו במערב שהחליט להסתפר בתספורת "המבריחים הסיניים":

http://youtu.be/yEH6nVx1Yl0


על הדיקטטור עצמו:

http://youtu.be/wc7FuFt7dkI


וסרט תיעודי על הדיקטטור של צפון קוריאה:

https://youtu.be/wGZM6_h2-rQ?long=yes

רבים רואים ב"כלבים משחקים פוקר" (Dogs Playing Poker) ציור מוכר ואהוב מאד. הציור שצויר על ידי הצייר האמריקאי קסיוס קולידג' עושה "האנשה" לכלבים ומציג אותם כבני-אדם. ולא סתם האנשה, כמו סרטים מצוירים וכאלה - בציור הזה משחקים מספר כלבים במשחק הקלפים פוקר, כשהם מעשנים סיגרים ושותים וויסקי.

לא רבים יודעים שהציור הוא אחד מ-16 ציורים שהוזמנו על ידי חברת סיגרים. החברה רצתה בציורים, עבור לוח שנה שנועד לפרסום הסיגרים של החברה. הוא ידוע בשמו "חבר בצרה" (A Friend in Need). השם הלא-קשור הוא רמז לתדמית הירודה של משחק הפוקר, כמשחק הימורים שאנשים מאבדים בו את נכסיהם ולא פעם גם יותר מכך. גברים שקרו לא פעם לנשותיהם וסיפרו שהם "אצל חברים", בזמן ששיחקו פוקר. ציור אחר בסדרה נקרא "יושבים עם חבר חולה" (Sitting Up with a Sick Friend) ובו רואים חבורת כלבות שהתפרצו למפגש של הגברים, בני זוגם. הפנים הכועסות של הכלבות שמגלות את סיבת הפגישה האמתית אומרות הכל...

הצייר הציג ב-9 מתוך הציורים הללו סצנות של כלבים משחקים פוקר, מסביב לשולחן הביתי. ציורים אחרים בסדרה הציגו פעילויות משפחתיות אחרות, כמו משחק סנוקר, צפייה במשחק בייסבול, תיקון המכונית המשפחתית ועוד.

כנראה שהציור הזה היה נשאר עוד אחד מציורי הפרסומות שלא מעוררים עניין מיוחד, אלא שהחברה ביקשה ממנו במפורש לצייר את הכלבים במצבים יומיומיים, בבתים פרטיים. קולידג' הציג את משחק הפוקר שהתקיים אז בדרך כלל במסבאות, כמשחק שטבעי שיתקיים בבית הפרטי.

כך הפך הציור לאחד הציורים שזכה להכי הרבה חיקויים בתרבות הפופולארית. שוב ושוב הוא מצוטט וזוכה לאיזכורים ומומחים מנתחים אותו ואת התוכן שלו. כך למשל לומדים עליו בהקשר לטעם העיצובי של בתיהם של בני המעמד העובד בתחילת המאה ה-20... כיום תמונת הכלבים המשחקים בפוקר היא אחת התמונות המוכרות ביותר בעולם.


הנה סיפור הציור "כלבים המשחקים פוקר":

http://youtu.be/uNhNp20iCQE


אמן משחזר את הציור המפורסם מהסדרה בציור קיר:

http://youtu.be/rmxNVR3fRVU


פרסומת שמתכתבת עם הציור:

http://youtu.be/djSeypNJAcY


הנה כמה מהתמונות האחרות בסדרה שצייר קולידג':

http://youtu.be/PQvdZ0Ts_ug


הומר סימפסון לוקח את זה קשה:

http://youtu.be/cOgo0N62ByM


ולא מעט פרודיות ורעיונות צמחו מהציורים המפורסמים הללו:

http://youtu.be/HaAVZ2yXDBo