» «
גיטרה
אילו גיטרות מוזרות יש בעולם?



הגיטרה (Guitar) היא מכלי הנגינה המצליחים ביותר שיש. אבל במהלך השנים יצרו בוני כלים מוכשרים הרבה שילובים בין הגיטרה וטכניקת הנגינה בגיטרה, עם כלים וצורות נגינה אחרות.

גיטרת נבל (Harp Guitar), למשל, היא גיטרה שמשלבת גיטרה עם סוג של מיתרי נבל. לעיתים הגיטרות המוזרות ובעלות הצלילים העשירים הללו צויידו במיתרים רבים מהרגיל, כמו במקרה של גיטרת המלחמה (War Guitar).

לעיתים בכלל מפיקים את הצלילים בצורה אחרת. כמו במקרה של הקיטרה (Kitara), שהיא שילוב של גיטרה עם סינטסייזר ונגינה ללא מיתרים, אלא עם מגע על צוואר דיגיטלי המצויד בחיישנים.


הנה גיטרת הא-שם בת 17 מיתרים, חלקם נפרטים כסוג של נבל וחלקם בפריטה:

https://youtu.be/MouKtmpJ7dI


גיטרה גיטלר מטיטניום:

http://youtu.be/2eEB-vJic_o


גיטרת המלחמה:

http://youtu.be/FE9o0kT11Xw


גיטרת נבל:

https://youtu.be/XWDt_3n-X0k


קיטרה שהיא גיטרה דיגיטלית:

http://youtu.be/Md7qnLYtxqw
גיטרה מותאמת
מהן הגיטרות המותאמות?



בסופו של דבר גיטרה היא גוף תהודה, צוואר ומיתרים. בגיטרות החשמליות יחליפו אמנם המיקרופונים, "פיקאפים" קוראים להם הנגנים, את גוף התהודה, אבל המבנה הוא עדיין פשוט יחסית. לכן בוני גיטרות וכלי מיתר משתעשעים כל הזמן ביצירת גיטרות מותאמות, לרוב בעבודת יד, שהן חד-פעמיות ובעלות צורות ומבנים שונים ומשונים.

מעבר להיותם מוזרים או חייזריים למראה, הכלים הללו לא פעם גם מנפיקים צלילים מעניינים וחדשניים, לעיתים קצת מוזרים. לחלק מהגיטרות המותאמות יש הרבה יותר מיתרים מה-6 מיתרים האופייניים לגיטרה, יש מהם שהם בעלי שני צווארים, לפעמים יש שם ממש שני כלים הבנויים על אותו גוף ועוד.

זה לא רק שעשוע של מקצוענים. בהיותן לרוב חד-פעמיות ויחודיות, גיטרות כאלה מבוקשות מאד על ידי נגנים ואספנים בעלי ממון והם נמכרות בהרבה כסף. בעלות צלילים יחודיים או מראה מיוחד באופן קיצוני ירוויחו מאחזקתן בעתיד, בעיקר על ידי השכרתן להקלטות והופעות טלוויזיה.


הנה גיטרה עם מיתרי ניילון בלבד, שהוזמנה על ידי גיטריסט לנסיעות:

http://youtu.be/wY1RxQpS0eM?t=4m38s


גיטרה עם שלושה צווארים:

http://youtu.be/MouKtmpJ7dI


גיטרת צינור:

http://youtu.be/ICLkuwWO9tU


ועוד המון גיטרות משונות ובעלות צורות ושימושים מגוונים:

http://youtu.be/tX2nxzNBits
גיטרה מרובת מיתרים
למה יש גיטרות עם הרבה מיתרים?



גיטרה מרובת מיתרים (Multi- String Guitar) היא גיטרה שיש לה יותר מיתרים מהמקובל. לרוב אלה גיטרות עם 10 מיתרים (Ten-string guitar), אם כי כיום יש פיתוחים שונים ומשונים. מדובר בגיטרות המרחיבות את המנעד, מספר הצלילים שניתן לנגן בגיטרה, כמו גם את אפשרויות ההבעה של הנגן.

בעולם המוסיקה נמכרות גיטרות קלאסיות, חשמליות, סולו ובאס - כולן גרסאות מרובות מיתרים.

הכלים מרובי המיתרים הם כלי נגינה שמיועדים לנגינה קלאסית ולמוסיקה קלה. אבל אלה הם כלי נגינה בעלי אופי "נישתי", כאלה שרק מעטים בוחרים לרכוש את המיומנות המורכבת יחסית של הנגינה בהם.


הנה גיטרה מרובת מיתרים:

http://youtu.be/FE9o0kT11Xw


גיטרה באס עם 24 מיתרים:

http://youtu.be/nU20TS1vvCg


באס רבת-מיתרים נוספת:

http://youtu.be/i44CwXhucKY?t=3m49s
מדהים
האם זה הגיטריסט המהיר בעולם?



לא ברור מיהו הגיטריסט המהיר בעולם אבל ללא ספק מדובר באחד הנגנים המהירים שנראו אי-פעם ולבטח הנגן המהיר באתר יוטיוב. הוירטואוז הגיטריסטי הזה מדגים נגינה של יצירה קשה במהירויות שהולכות ועולות כל הזמן..


הנה סרטון של ביצועיו של והיד איראן שני:

http://youtu.be/zx00BCUqI7U


בעצם הנה המחזיק הרוסי בשיא גינס בנגינת הגיטרה המהירה בעולם:

https://youtu.be/wWcB84Gn1lU

גיטרה

בריאן מיי
מיהו הגיטריסט המדען?



מעט מאד מוסיקאים מוצאים פנאי ורצון לעסוק במדע. אבל בריאן מיי, הגיטריסט של להקת קווין ומי שנחשב בעיני רבים לגיטריסט רוק מהגדולים בהיסטוריה, הוא גם דוקטור לאסטרופיזיקה ונשיא אוניברסיטה בליברפול, שאפילו פרסם ספר על ההיסטוריה של היקום.

אבל גיטריסט-העל הזה והמדען המוכשר (פחות ממוסיקה, לטענתו) הוא לא רק אגדה, אלא גם היה נער מוכשר וחרוץ במיוחד. לא רבים יודעים שבגיל 16 הוא בנה עם אביו, מהנדס האלקטרוניקה, את הגיטרה הראשונה והאדומה שלו שזכתה לכינוי "The Red Special". בן העניים האנגלי בנה את הגיטרה שלו מרכיבים מעניינים, שכללו עץ משולחן, חלקים מאופניים ואח ישנים. הגיטרה כולה עלתה לו 8 פאונד, המון שעות עבודה וגאונות בשפע.

ה"רד ספיישל" מזכירה גיטרות של פנדר וגיבסון, שלא היה לו כסף לקנות אז ואחר-כך הוא כבר לא רצה.. הצליל האלוהי שלה הפך לסימן ההיכר של הסולואים המדהימים של קווין. כל הניסיונות ליצור גיטרות חדשות שיחליפו את ה"רד" לא צלחו והוא ממשיך לנגן עליה עד היום.


הנה סיפור הגיטרה שלו:

http://youtu.be/cPD7_hQk7hk


הספיישל רד בהופעה:

http://youtu.be/nZ2uMhi3fu4


הנה מאי על ארמון בקינגהם, מנגן "שמור את המלכה":

https://youtu.be/5hIE0vKQf6w


ובאחד מהפרסים האקדמיים שבהם הוא זכה במסגרת הקריירה המדעית שלו:

https://youtu.be/9_wKEp1hfIY
גיטרה קלאסית
איך בונים גיטרה?



לבנות גיטרה זה תהליך קשה, שדורש מומחיות רבה. בוני הגיטרות הם לרוב בעלי מקצוע מדויקים ומאד מיומנים והגיטרה שהם בונים בעבודת יד היא מוצר מיוחד ואיכותי, בהתאם למומחיות של בונה הכלי. משלב בחירת העץ, דרך הניסור, כיפוף, שיוף, חיתוך, עיטור, משיחת הלכה המיוחדת ועד חיבור המיתרים והכיוונון המדויק - הכל מתבצע במומחיות שעוברת מאב לבן.


כך בונה אומן גיטרות גיטרת פלמנקו בעבודת יד:

https://youtu.be/DAHzSysIweo


הנה תהליך ייצור הגיטרה כולו, בסרטון הבא:

http://youtu.be/R5AaECtDwWg?t=7


וכך בונים גיטרה פלמנקו:

https://youtu.be/fpfyF4gx3jw?long=yes
ג'אנגו ריינהארדט
למה ג'אנגו ריינהארדט ניגן רק עם 2 אצבעות?



גיטריסט הג'אז הגדול ג'אנגו ריינהארדט ניגן רק ב-2 אצבעות ביד שמאל. הנכות הקשה נגרמה עקב פציעה שנגרמה לו בגיל 18, בשריפה בקרון הנייד שלו, שריפה שבה הציל את אשתו ואיבד חלק מאצבעותיו. הנגן הצועני, שהיה עילוי גיטרה, המשיך לנגן בגיטרה שנים רבות ונחשב לאחד המעניינים והיצירתיים שבנגני הג'אז. הוא הצליח לפתח סגנון נגינה ייחודי, שבו השתמש בעיקר באצבעות שלא נפגעו. רבים סבורים שהוא היה גיטריסט הג'אז הטוב ביותר אי-פעם. הכישרון המוסיקלי שלו חיפה על הקשיים שגרמה לו הנכות והוא היה לאגדה עוד בחייו.

עד כמה היה מוערך ניתן ללמוד מהעובדה שכשחי בפאריס הכבושה, בעת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, לא פגעו בו הנאצים, ששלחו להשמדה צוענים ונכים בהמוניהם. זה קרה בזכות דיטריך שולץ-קוהְן, קצין גרמני שהעריץ את ג'אנגו. קוהן, שכונה "דוקטור ג'אז" על שום אהבתו לג'אז, שמר מכל משמר על הגיטריסט הגאון מפני הגסטפו ואיפשר לו לצלוח את המלחמה בשלום.

את החיים הרגילים פחות הצליח ג'אנגו לצלוח ובגיל 43 הוא מת, בהפתעה, מדימום מוחי.


הנה סיפורו של ג'אנגו ריינהארדט:

http://youtu.be/X2p3PLR7t2Y?t=4m04s&end=10m36s


מצגת וידאו לצליליו עם תמונות מצעירותו:

http://youtu.be/S-Fq9s6hmQc


והנה אמן הג'אז ג'אנגו ריינהארדט בהופעה:

http://youtu.be/PQhTpgicdx4
סולו גיטרה
מהו סולו גיטרה?



סולו (Solo) במוסיקה הוא ביצוע על ידי אדם אחד בלבד. סולו גיטרה הוא נגינה של מנגינה שבה נגן הגיטרה מבצע קטע אישי ושאר הנגנים מלווים אותו. לרוב הוא מבוצע בגיטרה חשמלית, אם כי יש סולואים נדירים גם בגיטרות אקוסטיות.

בשירי פופ ורוק נחשב סולו הגיטרה לאחד המרכיבים החשובים בסגנון. זהו קטע שבו האווירה מגיעה לשיא מסוים והנגן מפליא בהמצאה של נגינה כלית, ללא שירה בכלל.

השם סולו בא מהמילה האיטלקית "לבד" (איטלקית היא שפת המוסיקה ובה מכונים רוב מונחי המוסיקה).


הנה סולו גיטרה של גיטריסט "פינק פלויד" דייב גילמור:

http://youtu.be/o5Ht6WIhhmU


שיר עם סולו גיטרה אקוסטית, שאינה חשמלית:

http://youtu.be/3j8mr-gcgoI


והנה טאש סולטנה, אחת מגיטריסטיות הרוק המוכרות בעולם:

https://youtu.be/RBw08GbrR-g


קונצ'רטו דה ארנחואז
מה הסיפור העצוב של הקונצ'רטו דה ארנחואז?


קונצ'רטו דה ארנחואז, או בשמו הספרדי "קונסיירטו דה ארנחואס" (Concierto de Aranjuez), היא היצירה המפורסמת ביותר בעולם לגיטרה. אין עוד יצירה מוסיקלית שכה אהובה על שומעיה. גם מי מהם שמתקשים להאזין למוסיקה קלאסית, שומעים את היצירה הספרדית העמוקה ומלאת הרגש הזו ומתאהבים בה מיד.

פרט מעניין כאן הוא שהמלחין הספרדי הצנוע חואקין רודריגו היה עיוור. אבל מה שמדהים ביצירה הזו שהוא בכלל היה פסנתרן, מה שמסביר למה העמיד את הגיטרה במרכז קונצ'רטו, מה שכמעט ולא העיזו לעשות לפניו. אבל רודריגו גם החליט לכתוב קונצ'רטו לגיטרה, מבלי שהוא עצמו ניגן בגיטרה. ולא רק שהוא הצליח להעביר את הגיטרה במיטבה - הוא הצליח לכתוב את יצירת הגיטרה החשובה ביותר והמצליחה אי-פעם!

המנגינה הפיוטית של הפרק השני והקצב הספרדי המשגע ומהדהד, הפלמנקו של הגיטרה לאורך הקונצ'רטו, הדיאלוג של הגיטרה הקטנה-גדולה של הסולן, עם התזמורת הגדולה ומלטפת שכתב רודריגו, כמו גם הטמפרמנט שלה, אותו אופי ספרדי נלהב, מלא תשוקה, רגש, חום ושמחה גם ובמיוחד כשהוא עצוב - כל אלה הפכו את ארנחואז ליצירה שכבשה כל לב.

אבל לא רבים יודעים על הנסיבות העצובות שבהן נכתב הקונצ'רטו לארנחואז. המיתוס מספר שרודריגו כתב את היצירה, במיוחד את הפרק השני העצוב, לאחר הפצצת גרניקה בשנת 1937. אבל המציאות היא שונה. היצירה נכתבה בצל אסון אישי כבד בחייו של המלחין - הוא החל לכתוב אותה מיד לאחר שאיבדו הוא ואשתו ויקטוריה את בנם הראשון, שזה עתה נולד.

כן, כמו שקורה לא פעם לאמנים גדולים, דווקא בשיא הכאב הם יוצרים את יצירותיהם הגדולות ביותר. רודריגו השבור ישב להלחין מתוך עצב והלם רגשי גדול. דווקא מתוך היגון הפרטי והכאב הבלתי נתפס על אובדן בנו הראשון, הוא הצליח להוליד את אותה יצירה נוגעת ללב כולם, יצירה שתפרוס כנפיים לכל העולם ולכל האוזניים ותזכה להיות החשובה בקריירה שלו ואחת הטובות שיצאו מספרד.


הנה אדאג'יו, הפרק השני מהקונצ'רטו דה ארנחואז לגיטרה ולתזמורת:

https://youtu.be/x4QrJc3VQDo?t=24s


כך ביצע את הפרק פאקו דה לוסיה, נגן הפלמנקו הנודע:

https://www.youtube.com/watch?v=e9RS4biqyAc


כאן שילב יוצר הג'אז המפורסם צ'יק קוריאה את ארנחואז ביצירתו "Spain":

https://www.youtube.com/watch?v=IWBkVucVMCY&t=84


וכך שרה אישתר את "שיר הקשת" שנכתב על מוסיקת הפרק המפורסם ההוא:

https://www.youtube.com/watch?v=HsGOedQq6qo
מהי הלאוטה שממנה התפתחה הגיטרה?



לאוּטַה (Lute) הוא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.

הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.

הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.

במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.


הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:

https://youtu.be/fZYzuIGDYGs


הלאוטה האירופית:

https://youtu.be/7goe9JYZJS8


קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:

https://youtu.be/FnpaMm_2QYc


לאוטה מהרנסאנס:

https://youtu.be/L-YjXBylIUI
מיהן מלכות הרשת של הגיטרה החשמלית?


מצד אחד, לורה לייס (Laura Lāce) הבלונדית מלטביה, שמנגנת בגיטרה חשמלית בווירטואוזיות מופלאה. מצד שני, טינה אס (Tina S), וירטואוזית בלתי נתפסת בשיער שחור.

שתיהן מנגנות במהירות אדירה ובטכניקה מרהיבה ומלהיבות מיליונים באינטרנט. כל אחת מהן מלווה במאסטר שלה, המנטור והמורה לגיטרה, שבנה אותן. מצד אחד ויקטור, של לורה. מצד שני, דוקטור ויוסי - של טינה.

הן לא לבד ביוטיוב. גם אילה, יאנה, לורה קוקס, אווה ורגילובה ואמילי הייסטינגס. כולן צעירות, יפות, מוכשרות וזוכות למאות אלפי ומיליוני צפיות, על קאברים של גיטריסטים מפורסמים, או עיבודים של יצירות קלאסיות לרוק. פעם הן היו צריכות להתפרסם כדי שיכירו אותן. היום מכירים אותן וכך הן נעשות מפורסמות. כך עובד השיווק הוויראלי של הרשת - ביוטיוב, פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות. לא צריך חברת תקליטים, עיתונות או טלוויזיה. רק המון כישרון וזהו - ממתינים להזמנה לעשות את זה על הבמות הגדולות. בהצלחה!


הנה היא ביצירה קלאסית שהוסבה לרוק - הקאנון ברה מז'ור של פחלבל:

https://youtu.be/XZgiNnGB8m4


טינה בבטהובן מ"סונטת ליל ירח":

https://youtu.be/o6rBK0BqL2w


לורה כמה שנים לפני כן, ביצירה של ויואלדי:

https://youtu.be/FVa37f67Hnc


אילה מנגנת בלוז מקסים של לד זפלין:

https://youtu.be/6dMrE9pyupQ


לורה קוקס:

https://youtu.be/5Y53boWWi8g


אמילי הייסטינגס בסולו של דייב גילמור מהפינק פלויד:

https://youtu.be/8xXeT2N-_YE


ויש גם נציגות לגיטרה קלאסית - טטיאנה ריזקובה:

https://youtu.be/FDKAr-HBX7U
מהי הקיטרה?



הקיטרה, או בשמה הרשמי "גיטרת מיסה דיגיטלית" (Misa digital guitar), היא גיטרה ניסיונית, מודרנית ומסונתזת שמאפשרת לנגני הגיטרה להפיק צלילים של סינטסייזר בנגינה בכלי שנראה כמו גיטרה, אך ממש לא נשמע כמוה. אין בקיטרה מיתרים, אך אצבעות הנגן לוחצות בבתי הצלילים, בדיוק כמו במיקומי הלחיצה על המיתר בגיטרה, מאפשרות להפיק את גובהי הצלילים השונים.

אבל בלב הקיטרה נמצא סינתסייזר, מנגנון להפקת צליל דיגיטלי, המייצר צלילים מגוונים ומלאי עומק. מסך נגיעה הנמצא בגוף הקיטרה, בדיוק במקום שבו לגיטרה אקוסטית יש את פי התהודה, מאפשר למנגן בה לשלוט באופי הצלילים, לשנותם בזמן אמת, להפיק צלילים שונים ומקצבים ועוד.

ייצורה של הקיטרה, שהחל בשנת 2011, הופסק בשנת 2013. היא הוחלפה בכלי אחר, חדשני יותר.


הנה הקיטרה המסונתזת:

http://youtu.be/Q2t5CpIMZQk


והנה סולו בגיטרת סינטי כזו:

http://youtu.be/pWx1nOjOWVU


כך מנגנים איתה דאבסטפ:

http://youtu.be/r4z5di6qhtg


גרסת כיסוי לליידי גאגא עם קיטרה וכלים דיגיטליים נוספים:

https://youtu.be/T5wKHLoOOkc


ולהקה יפאנית בהופעה עם קיטרה:

https://youtu.be/3zb724sWnc4
איך התחברו ג'ורג' האריסון ואריק קלפטון?



הם היו שניהם מהטובים שבגיטריסטים בתולדות הרוק, אבל כשהיו צעירים איש עוד לא ידע עד כמה רחוק יגיעו. האריסון היה חבר משני בלהקת הרוק המצליחה בעולם וקלפטון גיטריסט מצוין, אבל ממש לא הזמר והכוכב שהוא עומד להפוך בעשור הבא.

שניהם גרו באותה שכונה ולא פעם נסע אריק קלפטון עם ג'ורג' האריסון ברכבו אל האולפנים בלונדון. יום אחד, בזמן שהסיע אותו, סיפר האריסון לקלפטון שהביטלס עומדים להקליט שיר שלו באותו יום. הוא הציע לו להצטרף להקלטה עם הגיטרה החשמלית שלו. קלפטון נעתר - לא בכל יום מציעים לו להקליט שיר עם אגדות חיות כמו לנון ומקרטני ובו-בזמן לעזור לחבר...

כשהשניים הגיעו לאולפני "אבי רוד", קיבלו חברי הביטלס שהיו באולפן את קלפטון בהפתעה מסוימת, אבל בנימוס. זה היה תקדים של ממש, שכן קלפטון היה המוסיקאי הראשון אי-פעם שאינו מהלהקה ושהוזמן לנגן איתם. הוא עצמו התרגש מאד. בתמורה למחווה "הביטלסית" הוא תרם להם סולו אגדי ובלתי נשכח לשיר "כשהגיטרה מתייפחת", לכשעצמו פנינה האריסונית נוצצת במיוחד.


האריסון לבדו עם בגיטרה המתייפחת:

https://youtu.be/gxI_KfBdUa4


קלפטון מספר על ההקלטה ואיך אפילו המגבר והגיטרה השפיעו על הסאונד האגדי של הסולו שלו בשיר:

https://youtu.be/CChQUNmi7cg?t=1m10s


שוב ביחד, אחרי הרבה שנים, בליווי רינגו ואלטון ג'ון, פיל קולינס ואחרים:

http://youtu.be/oDs2Bkq6UU4


הנה קלפטון בהופעה לזכר האריסון, שר את השיר "שלהם", כשהוא מלווה בחברי הביטלס וסוללת מוסיקאים אדירה:

http://youtu.be/rj4J6i_vw0w
מי המציא את ההקפצות בגיטרה באס?



ראיתם פעם נגן גיטרה באס מנגן באגודל שלו על הגיטרה ומייצר קצב מדויק ומודגש?

קוראים לטכניקה הזו "סלאפינג" והמציא אותה לארי גרהם, הבסיסט של להקת סליי ומשפחת סטון. ההמצאה הנפלאה הזו הפכה לנחלת נגני באס בכל העולם, אבל היא נולדה כתוצאה מבעיה.

את הסלאפינג, הקפצות האגודל (Slap bass) גרהם פיתח עוד בילדותו, כשליווה את אימו בגיטרה באס. זה נולד ביום אחד שבו גילה שהיא פיטרה את המתופף. לא היה ברור אם זה בגלל מחסור בכסף או שלא אהבה את הבחור, אבל לארי הרגיש שהקצב של תוף הבאס והסנייר חסרים לו. הוא צריך קצב שיעבוד עם ועל הבאס שלו.

גרהם חשב וחיפש פתרון. די מהר הוא עלה על טריק. כשהקיש באגודל שלו על מיתרי הבאס, הוא שם לב שהוא הצליח להפיק צליל של באס שנשמע כאילו הוא מנוגן בו זמנית עם תוף הבאס. כך מצא עצמו לארי מתחיל להקיש על גיטרת הבאס שלו, במקום לפרוט סתם. כשהוסיף הקפצות עם האצבע על המיתרים הנוספים, הוא שם לב שנוצר גם תחליף מסוים לסאונד של תוף הסנייר.

לארי גרהם הצליח ליצור קצב כמו של תופים - ללא תופים!

הטכניקה הזו שימשה אותו בילדות אבל בבגרותו הוא מיעט לנגן בה. הרי היו בכל ההרכבים מתופפים... אבל כשניגן עם להקת הFאנק האגדית "סליי ומשפחת סטון", הוא החל לשעשע את חברי הלהקה בנגינה כזו. הם התלהבו והחמיאו לו. כך יצא שכשחשף את הנגינה הזו על הבמה, כנגן מקצועי, היא התאימה בול לסגנון הFאנק הקצבי.

די מהר החלו נגני באס בכל העולם לחקות אותו. כולם החלו לנגן בה וההתלהבות הייתה אדירה. גם בלייב וגם בהקלטות, ה"סלאפינג" הפך לאחת השיטות הפופולריות לתת גרוב וסאונד באס גרובי לביצועי פאנקי מיוזיק. סאונד נולד!


הבסיסט לארי גרהם מספר על לידת הסלאפינג:

https://youtu.be/_lIbvj2EBqM


סלאפינג מטורף:

https://youtu.be/eteFo483GUs


להקת סליי ומשפחת סטון:

https://youtu.be/yH1FHrwLYZw


הסבר של מהפכת הסלאפינג שיצר לארי גרהם הבסיסט:

https://youtu.be/Cusns4PcUcM


בשנות ה-70 וה-80 הבאסיסטים הרבו להקפיץ בטכניקת Slap:

http://youtu.be/wVtRDxm0txw


יוסי פיין בתזמורת הג'אז הישראלית:

https://youtu.be/xCG5bPF7EGs


ושיעור ראשון בסלאפינג:

https://youtu.be/En1U1P9di64
מה מסתתר בגיטריסט הזקן של פיקאסו?



בצעירותו ידע הצייר הנודע פיקאסו גם תקופות קשות. כמו זו שחווה בהיותו בן 20. בתקופה זו מת חבר הנפש הקרוב ביותר קאזהחימאס. האמן הצעיר נכנס לתקופה עצובה מאד והחל לצייר טיפוסי שוליים כמו קבצנים, עניים ונשים אומללות. הוא צייר אז בגוונים כחולים וקרים וחוקרי אמנות מכנים את התקופה הזו בחייו של פיקאסו בשם "התקופה הכחולה". הסיבה לשם "הציורי" של התקופה - ציוריו במשך אותן 3 שנים, בין 1901 ל-1904 הפכו להיות כחולים והדמויות המופיעות בהן עגמומיות ומלאות עצב.

את התקופה העצובה הזו, אפיין תפקוד חסר של פיקאסו, האמן והאדם. הוא ידע אז גם חסרון כיס וכמעט לא היה לו כסף לבדי ציור וצבעים. משום כך הוא מצא עצמו לא פעם מצייר על קנווסים, בדי ציור, שעליהם כבר צייר בעבר.

הציור האייקוני והמוכר שלו "הגיטריסט הזקן" (The Old Guitarist) צוייר ב-1903 והוא נחשב לידוע ביותר מהתקופה הכחולה שלו. מעניינת בו בצורה שבה השטיח הצייר את הרקע וכך נתן ביטוי לאדישות ולחוסר עניין בסביבה שבהם היה שרוי. הדמות הרזה והכמעט שקופה של הנגן, הדחוסה למסגרת התמונה, מרוקנת ומעוותת, מקבלת בשל כך ממד רוחני ומלאה בעולם פנימי. המוסיקה היא הנותנת לחייו תוכן ומשמעות והצייר נותן לזה ביטוי בכך שרק הגיטרה צבועה בצבע חם וחי, לעומת הקור הקפוא שבשאר הציור.

המדהים הוא שנותרו מתחת לציור שאריות ניכרות לעין של ציור קודם שצייר האמן על אותו הקנווס לפני כן ושכוסה על ידי הגיטריסט. נסו להביט בצווארו של הגיטריסט, יש המכנים אותו "המנגן העיוור", ותוכלו לראות את דמותה ופניה החיוורות של אישה. אם פעם ראו אותה בקושי, אחרי שנים רבות של דהיית הצבעים התכלכלים של הגיטריסט הזקן הולכת דמותה ונגלית לעין הצופה.

ואגב, אפילו אישה זו מתאימה לתקופה הכחולה של פיקאסו. גם האשה החבוייה מתחת ל"נגן הגיטרה הזקן והעיוור" נראית מדוכאת ועצובה. כשהאמן עצוב - כל מצוייריו עצובים גם הם...


הנה הציור המפורסם והחשוב ביותר מהתקופה הכחולה:

http://youtu.be/T-bPmPh998w


התקרבות לציור הגיטריסט של פיקאסו והאישה החבויה בו:

http://youtu.be/SfejK_ykERw


המחזה קצרה ונוגעת ללב:

http://youtu.be/GvWmLzPM09w


השיר "האיש גם הגיטרה הכחולה" של וואלאס סטיבנס, שצוייר ב-1937, ככל הנראה בהשראת הציור:

http://youtu.be/Pfc2j5jRxwE


הנה אמן שמשחזר את הציור:

http://youtu.be/nM-j_b7MXwI


ואולי אלה הצלילים של הנגן הזקן:

http://youtu.be/CNs7D2ixElY
מה זה הפידבק שמצפצף בהופעות?


פִידְבֶּק (Feedback) במוסיקה, בעברית "משוב אקוסטי", הוא הצליל הצורם שנוצר כשהמיקרופון קרוב לרמקול המחובר לאותו מעגל חשמלי שלו.

משוב אקוסטי נוצר כשהרמקול משדר את מה שהמיקרופון קולט לאחר הגברה. למעשה בכל פעם הולך ומתחזק האות המקורי, כי בכל פעם הוא מוגבר, מושמע מהרמקול ונקלט על ידי המיקרופון שוב, מוגבר, מושמע ונקלט וכן הלאה...

התוצאה האקוסטית היא מעין שריקה בתדר גבוה, שריקה שהיא חדה וחזקה, או לחילופין המהום בתדר נמוך ההולך ומתגבר. זו התוצאה האקוסטית של הלופ הבלתי נגמר של צליל ראשוני, שהולך ומוגבר שוב ושוב, במעגל ללא סוף.

פידבק כזה נוצר לא פעם גם כשמאזינים מתקשרים לאולפן רדיו ומדברים בשידור, אך לא מנמיכים את עוצמת מקלט הרדיו הביתי שלהם. בצורה כזו נוצר המעגל שהצגנו קודם -
כשהמיקרופון של הטלפון קולט את קולו המוגבר של המאזין מהרמקול של מקלט הרדיו שלו.

הדיסטורשן בגיטרה חשמלית מאפשר להגיע לפידבק בקלות וגיטריסטים יודעים לנצל אותו כדי לחזק את האפקט של הדיסטורשן במוסיקת רוק. הצליל המעוות של הגיטרה עם הדיסטורשן, כשהוא יוצא ממגבר חזק, נותן פידבק. כשמסובבים את הגיטרה לזוויות שונות ניתן להוציא מהפידבק את הצלילים העיליים, שחבויים בו. גאון הגיטרה ג'ימי הנדריקס, היה הראשון שעמד על האפשרויות הפסיכדליות של נגינה בשילוב הפידבק ויצר כך את הסאונד האופייני והמיוחד כל כך שלו - סאונד שחובבי הרוק מתגעגעים אליו עד היום.


הנה הסבר כיצד הרעש של הפידבק משמש גיטריסטים לנגינה:

http://youtu.be/luURyH9fzhk


וג'ימי הנדריקס שהיה הראשון לנצל את הפידבק כמוסיקת רוק:

http://youtu.be/53JpbrxM7O0
האם כרת הגיטריסט רוברט ג'ונסון ברית עם השטן?



קראו לו רוברט ג'ונסון (Robert Johnson) והוא חי 27 שנים בלבד. אבל כמה שהוא הספיק... מאריק קלפטון, דרך קית' ריצ'ארד והרולינג סטונז, מאדי ווטרס, לד זפלין, בוב דילן ואחרים - אגדות גיטרה ורוק מעריצים אותו ורואים בו את גדול הבלוז הראשון.

הוא חי במחצית הראשונה של המאה העשרים. שחור שלא רצה לעבוד בשדות וגילה שהגיטרה והנדודים ברחובות יכולים לתת לו פרנסה. הוא הבטיח לאשתו שינטוש את הגיטרה, אבל לא הצליח לעמוד בהבטחה. כשמתה בעת הלידה, הוא לא היה שם. משפחתה האשימה אותו במותה. אותו ואת השטן.

כי זו תקופה שבה הבלוז במיסיסיפי נחשב למוסיקה של השטן. מי שאחראים לזה הם כנראה כמרים שגילו שמוסיקאי הבלוז מרוויחים כסף טוב במועדונים, בעוד הכנסייה מדולדלת מתרומות של השחורים במיסיסיפי. הם הטיפו על מוסיקת השטן והנשים החלו להאשים את בעליהן, שלא באו לכנסייה, שהם סוגדים לשטן בהעדפה שלהם את המוסיקה שלו.

רוברט מופיע עם נגינה עלובה ולא סופרים אותו. הזלזול פוגע בו אבל מות אהובתו וילדו שבבטנה זורק אותו לתקופה של דיכאון וחיפוש עצמי. הוא חוזר אל הגיטרה ומגיח בחזרה אחרי שנה וחצי. הפעם כולם מזהים שנפל דבר. ההערצה אליו אדירה. הוא הופך למלך הבלוז של אזור הדלתא של המיסיסיפי.

רוברט ג'ונסון ניגן גיטרה כמו שאיש לא הצליח. וירטואוז, מלחין, מהרמן ונגן-על כמו שאיש לא ידע שאפשר. קלפטון אמר עליו פעם שכדי לנגן כמוהו צריך 2 נגנים. אחרים סיפרו שהוא ניגן כמו 3 נגנים ביחד. האמת היא שהוא השקיע בלימוד חרוץ של הטכניקות של אמני בלוז גדולים והתאים אותם לסגנונו הוא.

אחרי מותו סיפרו עליו שכמו פאוסט של גתה, הוא עשה עסקה עם השטן. לפי האגדה, ג'ונסון, ששאף מצעירותו להיות מוזיקאי בלוז מעולה, "הודרך" להגיע עם הגיטרה לצומת דרכים בחצות הליל. בצומת שבעיר קלארקסדייל, בין Highway 61 ו-Highway 49 של ימינו, הוא פגש בשטן. הוא לקח את הגיטרה שלו מידיו וכיוון אותה, ניגן בה מעט ואז החזיר אותה לג'ונסון. האחרון זכה בשליטה וירטואוזית בכלי ובנגינת הבלוז.

סיפור ההתרחשות בצומת הזו, שעד היום היא מוקד של עלייה לרגל בקרב חובבי בלוז, קשור באמונות הוודו, שבאזור הדלתה של המיסיסיפי זכה לשם "הודו". הוא חיבר בין אמונות שבטיות מאפריקה למסורת הנוצרית של אמריקה. כשחזר למועדון שבו הושפל בעבר כנגן עלוב, הוא הפגין את יכולתו והפך כוכב.

אבל לא הרבה שנים זכה ג'ונסון ליהנות מכישרונו העצום. בגיל 27 הוא שתה ויסקי מבקבוק פתוח שהוגש לו בבר. מי ששלח לו את הבקבוק היה בעל המקום, שקלט שג'ונסון חיזר אחרי אשתו. חברו לנגינה הזהיר את ג'ונסון שלא ישתה מבקבוק פתוח. אבל הוא ביטל את הדברים בזלזול. בקבוק כזה היה שווה 7 דולר בימים ההם... זמן קצר אחרי כן הוא התמוטט. אחרי 3 ימים של גסיסה מייסרת וכואבת הוא מת מהרעל שהיה בבקבוק. היה זה מוות מיותר של גאון צעיר, שקשה שלא לראות את השפעתו האדירה על הבלוז, הרוק ועולם המוסיקה הפופולרית מאז. המרעיל מעולם לא נענש על מעשהו.


הנה ג'ונסון:

https://youtu.be/Yd60nI4sa9A


בלוז "אני והשטן":

https://youtu.be/3MCHI23FTP8


על חייו של מלך הבלוז של הדלתא של המיסיסיפי:

https://youtu.be/feIaNfFONWo


אריק קלפטון מבצע את "אהבה לשווא" שלו:

https://youtu.be/OZCREueK6OI


איך הפך הרעש מהמגבר למוסיקה?



ג'ימי הנדריקס נודע כגדול הגיטריסטים בעולם הרוק וכמי שהוביל את עולם הגיטרה הבלוזית למקומות חדשניים ופורצי דרך. הטכניקה והמוסיקליות שלו נחשבים בעיני מרבית הגיטריסטים הגדולים בעולם, לגדולים ופורצי דרך. בהיותו איטר יד ימין, כלומר שמאלי, הוא ניגן בגיטרה הפוכה. זה הכריח אותו ללמד את עצמו כיצד לעשות דברים בצורה הפוכה לאחרים. הוא בעיקר לימד את עצמו לנגן בגיטרה כי לא למד באופן מסודר אצל מורה. בתוך כך הוא סיגל לעצמו אופי של חוקר גיטרה וצליל וחקר את הגיטרה לכל הכיוונים ובמגוון אפשרויות.

הנדריקס גילה המון דברים שמוסיקאים אחרים לא הבינו לפניו. הוא הבין טוב מאחרים את האפשרויות המדהימות והצליל המיוחד של הדיסטורשן - הצליל המעוות של הגיטרה ממגבר שמכוון חזק מדי. כשהוא הגזים אותו הדיסטורשן שלו הפך לצליל של הנדריקס. בהמשך הוא גם הראשון שהחל להשתמש בהופעותיו בפידבק, אותה שריקה מרגיזה שכולם שמעו ונרתעו, אותו צליל מצמרר של המשוב האקוסטי, שאצל כל הנגנים האחרים היה איום ופגם במוסיקה ואצלו הפך בשבילו לחומר יצירה מוסיקלי בנגינת הדיסטורשן והפייזר שכל כך אפיינו אותו.

באופן מפתיע, למרות שהיה גיטריסט יוצא דופן, ומוזיקאי מחונן, הוא מעולם לא למד לקרוא תווים. דבר זה התבטא היטב בסגנון הנגינה שלו שהתאפיין בחופשיות רבה, באלתור ובטכניקת נגינה וירטואוזית, חדשנית וייחודית. אריק ברדן סולן להקת "החיות", אמר עליו שהוא "לקח את הבלוז למאדים".

גם כמפיק תקליטים, ג'ימי הנדריקס היה חלוץ, שהבין לפני אחרים עד כמה הקלטות האולפן יכולות לפתח ולהרחיב את הרעיונות המוסיקליים שלו כיוצר. הוא הרבה לחקור את עולם ההקלטות ואת האפקטים לגיטרה שהחלו להיכנס והיה מהמוסיקאים הראשונים שהקליטו הקלטות סטריאופוניות.


הנה ג'ימי הנדריקס מופיע בפסטיבל וודסטוק:

https://www.youtube.com/watch?v=_PVjcIO4MT4


הנה הרעש של הפידבק שהפך אצל הנדריקס לצליל במוסיקת הרוק:

http://youtu.be/53JpbrxM7O0


חובבי הרוק גילו גיטריסט חדש בלונדון 1966, כשהוא בא לנגן עם "אלוהים של הגיטרה" אריק קלפטון, והשאיר אותו פעור פה:

http://youtu.be/6t4qXH_YaBs


שוב בוודסטוק מדגים את יכולות אילוף הפידבק שלו:

https://youtu.be/KfGyylmR-aI


דעתם של הגיטריסטים הגדולים על הנדריקס והחדשנות שלו:

http://youtu.be/pYJ7tvQFnow
מה קרה בקרב הגיטריסטים הגדול אי-פעם?



אם היה בעולם הרוק משהו דומה לאליפות העולם באיגרוף זה ודאי היה אותו מפגש, שמעולם לא תועד, בין שני הגיטריסטים הגדולים בעולם.

המפגש הזה נולד בשנות ה-60, כשהבאסיסט של להקת "האנימלס" הבריטית, צ'ס צ'נדלר, הגיע לקפה "וואה" בניו יורק כדי לראות את הגיטריסט שכל ניו יורק מדברת עליו. כבר מהצלילים הראשונים שלו, נפלה לו הלסת... מבחינתו מדובר היה בכלומניק עם גיטרה חשמלית, שמנגן כמו השטן. צ'נדלר, שלהקתו התפרקה והוא חלם להפוך למנהל אמנים, נדהם מהגאון שעמד לפניו. מעולם הוא לא שמע כשרון כל כך מרהיב ופראי, תופעת טבע של ממש, גיטריסט שאיש לא עיבד וקלקל, ששום קלישאת גיטרה לא הייתה במוסיקה שלו ושום מסחור לא הורגש בשירתו. זה היה ג'ימי הנדריקס, השם שעומד להיות השם החם ביותר בעולם הרוק בשנים הקרובות.

הילד שלימד את עצמו לנגן בגיטרה וניגן בגיטרה הפוכה כי הוא היה שמאלי, אבל עני מדי מכדי לקנות גיטרה לשמאליים, היה הדבר הכי מסעיר שצ'נדלר פגש בחייו.

צ'נדלר החתים אותו, תוך שהוא מפנטז על להיות הבריאן אפשטיין של הנדריקס ומיהר להביאו ללונדון להופעות. זו הייתה תקופה שבה הבירה הבריטית נשטפה במוסיקת הרוק הפסיכדלית והנדריקס ביקש רק דבר אחד - להיפגש ואם אפשר לג'מג'ם עם אריק קלפטון וג'ף בק. מבחינתו הם היו אגדות והוא היה מעריץ. מבחינתם הוא לא היה קיים...

איש לא חלם על מפגש-העל שיווצר שם. קלפטון היה הגיטריסט של להקת "קצפת" (Cream), סופרגרופ שניגנה רוק קשיח, מדויק ועם סולואים יצירתיים להפליא של שלושת הנגנים, סולואים שאגב פשוט לא נגמרו... לונדון העריצה את הלהקה הזו וכולם ראו בקלפטון אליל רוק וכינו אותו "אלוהים של הגיטרה". גם הנדריקס, מעריץ נלהב, חלם על הופעה ולו גם קצרה עם קלפטון, לחוש את אוויר הפסגות שהוא נושם, או מייצר, או מנגן...

צ'נדלר סידר להנדריקס להצטרף להופעה של "קרים" בפני סטודנטים בלונדון. קלפטון קיבל אותו בנימוס בריטי ואולי חשב שמדובר בחובב אמריקאי בעל קשרים שבא לג'מג'ם איתו. אבל כשהנדריקס התחבר למגבר הבאס עם החשמלית שלו, הוא בחר, מבלי לדעת זאת, בשיר שקלפטון מאז ומתמיד התקשה לנגן.

כשהנדריקס החל לנגן באותו ערב, השמיים של הרוק נפלו. קלפטון ראה את הגדול בסיוטיו מתממש. הוא עזב לאיטו את הבמה והביט מבחוץ. הוא הספיק לומר למישהו בצד שתמיד ידע שיבוא רגע כזה. הנדריקס היה היהלום הלא מלוטש, אך המבריק, הווירטואוזי והמוסיקלי ביותר שראה. הוא ניגן בחדווה מיומנת ובהתלהבות שגרמה למלך הגיטרה קלפטון לחוש ברע. הוא והגיטרה שלו היו יחידה מהודקת ושלמה של מוסיקליות בלתי-נתפסת. כשהוא שר המצב נעשה רק יותר קשה, כי השלמות צעקה ממנו גאונות. היו שם טכניקות וצלילים שאיש לא הכיר. פידבקים ש"מדברים" פסיכדלית שוטפת, נגינה מאחורי הגב, עם השיניים, בין הרגליים ומה לא. היו לו "ריפים", משפטי גיטרה, מדהימים ביופיים. הריפים האלה היו מקוריים, לא שגרתיים ויצירתיים להפליא. כל מי שמבין זיהה שהילד הזה שלימד את עצמו גיטרה, פשוט לא ידע לעצור בזמן. הוא ידע הכל. הגיטרה הייתה הוא והוא היה הגיטרה שלו.

גם הקהל ראה התגלות. ברגע אחד הנדריקס זינק ממעמד של נגן בבית קפה למה שיכונה בפשטות "הגיטריסט הגדול ביותר אי-פעם". בתוך שעות כל לונדון הרוקיסטית דיברה על הגיטריסט האמריקאי שהבלוז שלו הרג את אלוהים. בקהל הסטודנטים שראה את מפגש הענקים הזה היה גם הסטודנט לארכיטקטורה רוג'ר ווטרס, מי שיהיה בעתיד המנהיג של פינק פלויד. שנים אחר כך הוא יעיד בראיון שחווה באותה הופעה חוויה מיסטית ועוצמתית.

מיד אחרי ההופעה הרכיב צ'נדלר להנדריקס את ה"קצפת" שלו - מתופף ובאסיסט שביחד עם הנדריקס יקבלו את השם המיתולוגי של "The Jimi Hendrix Experience". ההרכב הזה ירוץ עם הנדריקס עד שכל העולם יכיר אותו. זה קרה, כצפוי יש לומר, די מהר...


זה סיפור המפגש של שני ענקי הגיטרה החשמלית הנדריקס ואריק קלפטון בלונדון:

https://youtu.be/kS6Mlytx5Nc


ובקצרה:

https://youtu.be/6t4qXH_YaBs


כך נשמע הנדריקס ככל הנראה באותה הופעה:

https://youtu.be/Rw9JQC8nhhY


או כך:

https://youtu.be/_PVjcIO4MT4


סרט תיעודי על דרכו של הנדריקס:

https://youtu.be/pRg9h-XCHKs?long=yes
מי גיטריסט הג'אז שהפך לכוכב פופ וחזר לג'אז?
מיהו ג'ורג' בנסון?


ג'ורג' בנסון (George Benson) הוא גיטריסט ומוסיקאי ג'אז ורית'ם אנד בלוז ענק. מאז שנות ה-60 הוא לא מפסיק להוציא אלבומים משובחים. עוד לפני גיל 20 הספיק בנסון לנגן עם ענקי ג'אז כהרבי הנקוק, ווס מונטגומרי ואחרים.

אבל שום דבר לא הכין אותו להצלחה שלה יזכה עם אלבומו Breezin. האלבום שיצא בשנת 1976, כלל לראשונה את שירתו של בנסון. הוא הפך להצלחה חסרת תקדים בעולם הג'אז. בנסון שר בו בסגנון ה"סקאט", שבו הנגן שר בו-זמנית עם סולו הגיטרה שלו.

האלבום הזה, Breezin, היה לתקליט הג'אז הראשון שמכר פלטינה (למעשה שלוש פעמים פלטינה). הוא הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות של מוסיקת הפופ האמריקנית. "בריזין" זכה גם בפרס הגראמי של 1976. גם התקליטים הבאים שלו הצליחו והפכו אותו לאחד ממוסיקאי הג'אז המצליחים בעולם. במהלך השנים הוא הקליט יותר מ-30 אלבומים וזכה בהמון פרסים, בתוכם פרסי גראמי רבים.

מאז הוא כבר הספיק לחזור לג'אז התקני. הוא עדיין עשיר ומרוויח המון מהאלבומים והיצירות המצליחות ההן, של "בריזין" הממשיך לזרום ולהזרים, אבל הוא עצמו חזר לנגן ג'אז אינטימי וממוקד יותר. באולמות גדולים, אבל בנגיעות ג'אזיות עדינות.


הנה ג'ורג' בנסון בהופעה:

https://youtu.be/RpEfAV1T5b0


ב"מסיבת המסיכות הזו" (Masquerade) שלו:

https://youtu.be/T8eXCdjdSHE


מארח את הגיטריסט קרלוס סנטנה בלהיטו "זורם" (Breezin):

https://youtu.be/bqBsqlqZuto


מגיע גם לרית'ם אנד בלוז פופי ב"תני לי את הלילה" (Give Me The Night):

https://youtu.be/kbrZykDCkj0
מי גיטריסט הרוק הטוב בכל הזמנים?



בספטמבר 1970, מת הגיטריסט האמריקני ג'ימי הנדריקס והוא בן 27. אלה לא היו הסמים או הפסיכדליה ולא דיכאון או קושי להתמודד עם ההצלחה - האבחנה לסיבת מותו הייתה הרעלה מכדורי שינה וחנק מהקיא של עצמו.

זה היה מוות משונה למוסיקאי כהנדריקס, מי שנחשב לנגן הגיטרה הטוב ביותר אי-פעם. את עדיפותו קובעים סקרים ומשאלים בקרב מומחים וחובבי מוזיקה שוב ושוב בעולם. כך גם קבע מגזין המוסיקה החשוב ביותר "רולינג סטון", בסקר השנתי שלו. אבל יש עוד משהו. הנדריקס לא היה רק הנגן הטוב ביותר. הוא גם היה מהפכן ששינה את נגינת הגיטרה החשמלית לחלוטין.

נתחיל בזה שהנדריקס הצעיר, בן העניים, לא יכול היה לרכוש גיטרה לשמאליים. בהיותו איטר, כלומר שמאלי, הוא קנה בזול גיטרה רגילה והפך את המיתרים שלה. הטכניקה שיצר עם הגיטרה ההפוכה הייתה מנצחת. הוא החל לנגן ולרגע לא עצר כדי לברר אם הטכניקה שלו הגיונית. היא לא ולא משום שהיא לא הייתה טובה, אלא מפני שהיא הייתה טובה משל כל נגן גיטרה חשמלית.

תוך כדי פיתוח טכניקת הנגינה המצוינת שלו, גילה ג'ימי הנדריקס גם את הצליל המיוחד של הדיסטורשן - הצליל המעוות של הגיטרה ממגבר שמכוון חזק מדי. הוא נהג להגביר את המגבר שלו למקסימום ושלט בעוצמה מהגיטרה, כך שבניגוד לכל הנגנים שנרתעו מהדיסטורשן, הוא הפך אולו לחלק מטכניקת הנגינה שלו. בזה הוא פתח דלת מוסיקלית לכל רוק הדיסטורשן שיבוא אחריו, כולל הרוק הכבד ושאר הסגנונות שנולדו ממנו.

הנדריקס גם ניסה גיטרות רבות, אבל התאהב לבסוף בפנדר סטרטוקסטר. לא פעם הוא שינה את כיוון המיתרים והורידם עד טון וחצי למטה. עד היום רואים בצליל הגיטרה שהציג בשירו הגדול "היי ג'ו", צליל שמן ובעל עומק יותר מכל גיטרה שקדמה לו. בבדיקה שעשו פעם מהנדסי חברת "פנדר", הם נוכחו לתדהמתם שהנדריקס הצליח לכוון טוב מכל אדם אחר את הפיק-אפים (מיקרופוני הגיטרה) של הסטראט שהחברה יצרה.

אגב, למרות שהיה גיטריסט יוצא דופן, שמאלי שלא ניגן על גיטרה שמאלית, ומוזיקאי מוכשר, הנדריקס מעולם לא למד לקרוא תווים. אפילו את זה הוא הפך ליתרון, כי זה התבטא היטב בסגנון הנגינה שלו, שהתאפיין בחופש רב ואי-היצמדות לכללים מיושנים, באלתור פתוח ויצירתי ובטכניקת נגינה וירטואוזית, חדשנית וייחודית. אולי משום כך כינו אותו "יד הגרזן"...


הנה סיפורו של גיטריסט-העל ג'ימי הנדריקס:

https://youtu.be/5ZtJNfNhhLU


כך הוא נשמע בהופעה:

https://youtu.be/Rw9JQC8nhhY


הנה קליפ שמציג אותו מנגן בגיטרה אקוסטית, ללא הגברה:

http://youtu.be/IPtv14q9ZDg?t=15s


והנה קליפ שמציג את הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים. בראשם, איך לא, ג'ימי הנדריקס:

http://youtu.be/8ZMOsDT6mfk


המפגש שלו עם אריק קלפטון בלונדון:

https://youtu.be/6t4qXH_YaBs


סרט תיעודי על דרכו של הנדריקס:

https://youtu.be/pRg9h-XCHKs?long=yes


וניתוח מוסיקלי על הגאונות של הגיטריסט שלימד את הרוק לנגן גיטרה:

https://youtu.be/hCLxV1JdHlM?long=yes
מהי הטכניקה המופלאה של סטנלי ג'ורדן?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.