שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם הקווים שעל העלים?
על העלים אפשר לראות קווים דקיקים. אלה הם העורקים, שהם מעין צינורות דקים שמגיעים לכל פינה בעלה. ממש כמו שבעורקי האדם עובר דם, שמזין את כל חלקי גופנו, כך עובר המוהל בעורקיו של העלה ומזין אותו.
שימו לב שכמו מערכת הדם של בעלי החיים, עורקי העלים בנויים בצורה של פרקטל. מכל ענף מתפצלים ענפים נוספים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה של ענף ראשי וממנו ענפי משנה, שמהם עוד ענפים וכך הלאה.
הנה סרטון על עורקי העלה:
http://youtu.be/swLVNljDS64?t=22s
וסיפור העץ הנדיב:
http://youtu.be/LxMy8Xa58Fo
איך תורמים העצים לאדם?
רבים שואלים למה צריך עצים בערים, מדוע כדאי לטעת הרבה עצים ברחובות העיר ובפארקים שלה ולמה בכלל לבזבז מקום על גנים וגינות ציבוריים.
במילים אחרות - במה יכולים העצים לתרום לנו?
כנראה שעצים הם הצמח השימושי ביותר שהטבע העניק לאנושות. מאז ימי קדם, העץ שימש כחומר גלם לבניית מחסה, כלים, כלי נשק, נייר וספינות שחצו ימים. אבל התרומה של העצים למין האנושי עמוקה הרבה יותר ממה שנראה לעין.
הנוכחות הבסיסית ביותר של העץ בחיינו היא הנשימה עצמה. מסתבר שיערות הגשם באמזונאס (Amazon Rainforest) הם המערכת האקולוגית הצמחית הגדולה ביותר בכדור הארץ. כמו כל עץ וצמח בעולם, העצים בה סופגים פחמן דו-חמצני בקנה מידה עצום, מייצרים חמצן וכך גם משפיעים על האיזון האטמוספרי של כל הכוכב שלנו, כדור הארץ.
גם לרפואה תרמו העצים תרומה שאי אפשר להפריז בחשיבותה. הכינין (Quinine), למשל, היא התרופה ההיסטורית הראשונה כנגד מלריה. היא הופקה מקליפת עץ הסינכונה (Cinchona) שבדרום אמריקה. אגב, כשהאירופים גילו את הכינין במאה ה-17, הם כינו אותו "אבקת הירושלמי" כי לא האמינו שילידים יכולים היו לגלות תרופה כזו לבדם.
תרופת האספירין הידועה עצמה פותחה גם היא מהעצים, אך על בסיס חומר פעיל שנמצא בקליפת עץ הערבה (Willow). בימינו, תרופות כימותרפיות חשובות כמו טקסול (Taxol) מופקות מעץ הטקסוס (Pacific Yew).
ואם נשוב לעצים שבעיר - על פני השטח, תרומה שמדברת אל כולם היא הפחתת החום העירוני. מחקרים מראים שרחוב עם עצים יכול להיות קריר ב-5 מעלות צלזיוס ממקבילו שחשוף לשמש. זו לא רק נוחות, אלא חיסכון אדיר באנרגיה, מניעת מקרי מוות מגלי חום ושהייה נעימה וקרירה יותר במרחב הציבורי.
גם הנפש מרוויחה. מחקרים הראו שחשיפה של שעתיים שבועיות לטבע, ובעיקר לסביבה מיוערת וירוקה, קשורה לשיפור משמעותי ברווחה הנפשית. ביפן מכנים זאת שינרין-יוקו (Shinrin-Yoku), "אמבטיית יער", כשמדובר בפרקטיקה רפואית ומוכרת של ממש.
הנה הסבר לתרומת העץ לאדם (עברית):
http://youtu.be/IuHM-H998Q4
התרומה של העצים לעיר היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/zarll9bx6FI
אך היתכן שהמון עצים זה פחות טוב משחשבנו? (מתורגם)
https://youtu.be/bbxmH_Kj7fk
מהי השרשה ואיך משרישים צמחים?
השרשה היא אחת הטכניקות החקלאיות העתיקות ביותר בעולם ובמהותה פשוטה להפליא: לוקחים חלק מצמח אחד וגורמים לו להצמיח שורשים משלו, כך שהוא הופך לצמח עצמאי לחלוטין.
הרומאים השתמשו בשיטה זו לפני אלפי שנים כדי להרבות גפנים, אגסים ותאנים. הם, ככל הידוע, מהראשונים שהבינו שאפשר "לשכפל" עץ מוצלח מבלי להמתין לזרע.
הצלחת ההשרשה תלויה בתא צמחי מיוחד בשם מריסטם (meristem), רקמה שנמצאת בנקודות גדילה של הצמח ומסוגלת להתפתח לכל סוג תא אחר. כשגוזמים ענף ומכניסים אותו לאדמה, תאי המריסטם מזהים שחסרים שורשים ומתחילים לייצר אותם.
בפועל, הדרך הנפוצה ביותר היא השרשת גבעול (stem cutting) שנעשית כך: חותכים ענף בריא באורך 10 עד 15 סנטימטרים, ממש מתחת לעלה. מסירים את העלים התחתונים וטובלים את הקצה בהורמון השרשה (rooting hormone) שמכיל חומר בשם אוקסין (auxin) - הורמון צמחי טבעי שמאיץ את היווצרות השורשים.
לאחר מכן נועצים את הגבעול באדמה לחה או בחול גס ושומרים על לחות גבוהה. בתוך שבועות ספורים, לרוב 3 עד 8, מתחילים להופיע שורשים.
יש גם שיטת השרשה בהנחת ענפים (layering), בה הענף לא מנותק מהצמח המקורי אלא מעוגן לאדמה תוך כדי גדילה, עד שהוא מפתח שורשים עצמאיים. שיחי דמדמניות (currant) ויסמין (jasmine) מושרשים כך לעיתים קרובות.
דוגמה יפה להשרשה יש בגנים הבוטניים של קיו גרדן (Kew Gardens) בלונדון. שם שמורים ענפים מושרשים של עצים היסטוריים שכבר אינם קיימים. ביניהם ניתן למצוא עצים שנטע בחצרו צ'רלס דרווין (Charles Darwin), הוגה תורת האבולוציה. ההשרשה, במובן מסוים, מאפשרת לצמחים כאלו לנצח את הזמן.
#אילו צמחים קל להשריש:
צמחים שקל להשריש אותם הם לרוב
כאלו שיש להם בעלי גזע מעוצה אך בשרני ומלא נוזלים, מה שהופך אותו קל להשרשה. ביניהם גרניום, יהודי נודד, בזיליקום, נענע, ליפופית הבטטה, ירקה, קולאוס, בת שבע, פוטוס, גזניה, ניצנית, ביגוניה, פסיפלורה, היביסקוס וכל הסוקולנטים.
משימה בוטנית
============
נסו להשריש צמח במים. הביאו מזמרה, כוס זכוכית, מים פושרים ואת הצמח שממנו תרצו לחתוך ענף.
אפשר להשריש ישירות באדמה או לשתול אותו בעציץ פלסטיק מלא באדמה עם דשן, תערובת שתילה.
הנה השרשה של נענע (עברית):
https://youtu.be/OI0YL732Q-M
הסבר ושיעור פרטי על השרשת צמחים בקלות (עברית):
https://youtu.be/lv8YCh_nqC0?long=yes
מה יש בגני טופיארי המפוזרים בעולם?
טופיארי (Topiary) היא אמנות של עיצוב צורני של צמחים רב-שנתיים ופיסולם באמצעות גיזום אומנותי. לצמחים מפוסלים שמגדלים כך קוראים "צמחיית טופיארי".
מארצות הברית, בלגיה ועד סידני שבאוסטרליה - בעולם אפשר למצוא לא מעט גני טופיארי מרשימים שכאלה. אלו פארקים, לעתים גדולים מאוד, שבהם פסלי טופיארי בשלל צורות וגדלים, גזומים בכל צורה אפשרית, המציעים חוויה אסתטית של גננות ונוי הפתוחים לציבור הרחב.
בטופיארי משתמשים בכלובי רשת, שבאמצעותם משמרים ומתחזקים במשך תקופות ארוכות את הדמויות והצורות הגאומטריות המפוסלות.
הנושאים מגוונים - מפסלי חיות ויצורים אגדיים, דרך בני אדם בשלל צורות, עצמים מוכרים בגדלים מרשימים ועוד.
פארק טופיארי (Topiary Park) אופייני הוא חלומם של אמנים ומעצבי נוף. על שטח בן 28 דונם, גן הטופיארי של העיר קולומבוס, אוהיו, למשל, נולד כפרי דמיונו של האמן יליד אוהיו ג'יימס מייסון.
פארק טופיארי מרשים אחר הוא זה שנמצא בעיירת הנופש הציורית בבלגיה. מוצגות בו לא פחות מ-250 פסלי טופיארי של דמויות שונות, עשויות מעצים ומשיחים מעוצבים, חלקם בני יותר מ-130 שנים.
הנה אמנות גני הטופיארי:
https://youtu.be/YKaIf6dpTh4
פארק טופיארי באוהיו:
https://youtu.be/tTKi-B5I-xU
גן טופיארי בהודו:
https://youtu.be/n9BEH47-wJs
וגבר שחור בדרום קרוליינה שיצר גן כזה לבדו כדי להוכיח ששחורים יודעים לטפח את החצר שלהם:
https://youtu.be/FeZjae4Yzcw
מהי מנהרת האהבה שבאוקראינה?
מנהרת האהבה אינה מערה או מנהרה אמיתית. היא פשוט קטע דרך במסילת רכבת, שעובר בתוך יער עבות באוקראינה. קטע המסילה זכה לכינוי "מנהרת האהבה" בזכות היופי של היער ה"חצוב" על ידי הרכבת, שככל שהיא נוסעת בו הוא שומר על צורת המנהרה שלו.
מנהרת האהבה של הכפר קלבן הפכה לאטרקציה חשובה באוקראינה וזוגות רבים מאוקראינה ומחו"ל באים למקום היפה הזה, כדי להצטלם ולזכור לנצח עד כמה יפה יכול הטבע להיות.
הנה מנהרת האהבה בכפר קלוואן שבאוקראינה:
http://youtu.be/B2Gk9ofWgKo
וסרטון נוסף שמראה את מנהרת האהבה של אוקראינה בקיץ, עם אור מלא וצבעים אחרים:
http://youtu.be/-yBHxV0D6Ik
מהי השלכת?
מה יש בגנים האבודים של הליגן?
הגנים האבודים של הליגן (The lost gardens of Heligan) נמצאים בקורנוול שבאנגליה, ליד העיירה מוואגיסי (Mevagissey). מלאים בצמחייה שופעת ובנויים בסגנון הגנים האנגליים של המאה ה-19, הם נחשבים מהגנים הבוטניים הידועים והמרשימים של הממלכה המאוחדת.
הגנים הללו הם בני מאות שנים. הם משתרעים על פני יותר מ-800 דונם וכוללים פסלי צמחים, עטופי צמחייה שופעת עלים ומעוררי דמיון, כמו מגיחים מקרקעית היער ומחכים למבקרים שיגלו אותם מחדש.
עם ג'ונגל ירוק, גינות ירק נעימות וצמחים בני יותר מ-100 שנה, בין וליד קבוצת מבני אבן עתיקים, הגנים האלה נתנו השראה ברבות השנים ללא מעט אגדות ילדות קסומות.
במהלך המאה ה-18 ועד לתחילת המאה ה-20 ול"מלחמה הגדולה", טיפחו את הגנים בני משפחת טרמיין. לאחר מאות שנים של פעילות, הוזנחו הגנים, עת רבים מעובדי המקום נהרגו במלחמה האיומה ולא שבו עוד הביתה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הלכו הגנים המקסימים ונשכחו מן העולם. רק בשנת 1992, לפחות 200 שנים לאחר הקמתם, בנו, ושחזרו אותם פועלים חרוצים, תוך שהם משיבים את הגנים לימיהם הגדולים.
תוכלו לראות כאן פסלים צומחים וירוקים, מרשימים ומיוחדים, המעטרים את פינות הגן בדמויות אדם מרשימות, עם שמות מעוררי דמיון כמו בת הבוץ הקטנה (The Mud Maiden), ראש נערה חולמנית (Dreaming Girls' Head), הגברת האפורה, עלמת הבוץ (Mudmaid) וראשו הענק של הליגן.
הנה סיפורם של הגנים האבודים בהליגן:
https://youtu.be/c48IK05tOZg
הגנים האבודים של הליגן:
https://youtu.be/yMc9kd3iEHU
וגני הליגן האבודים:
https://youtu.be/7529ZIR3BS0
מהו גן הרעל המסוכן בעולם?
אם פעם תיקלעו לגן הזה, אל תתנו למראה היפה שלו להטעות אתכם, כי בגן הרעל (The Poison Garden), או גן אלנוויק (The Alnwick Garden), מהאטרקציות היפות ביותר בצפון אנגליה, נמצא אחד הגנים המסוכנים בעולם.
ממוקם מאחורי שערי ברזל שחורים, גן הרעל הזה הוקם בידי דוכסית נורת'ומברלנד, מחוז בצפון מזרח אנגליה, ג'יין פרסי. את ההתעניינות שלה בגן ארסי של צמחים שיכולים להרוג במקום לרפא היא החלה לאחר שביקרה בגן הרעל של מדיצ'י שבאיטליה.
להקמת הגן היא שכרה את ז'אק וירץ', אדריכל נוף שיצר את הגן אחרי שהליידי עברה להתגורר בטירה. בחירת הצמחים הייתה בתנאי שלכל צמח צריך להיות סיפור.
בשל הסכנה מהצמחים הנמצאים בגן הרעל, הביקור בו מתבצע רק בסיור מאורגן. במהלכו יכולים המבקרים לפגוש בזהירות מעל 100 סוגי צמחים רעילים. אחד מהם אפילו מפיק ציאניד,
בקיצור - זה לא מקום שתרצו להריח, לגעת או לטעום מהצמחים שבו. מספרים שמזמן לזמן יש אפילו אנשים שמתעלפים משאיפת גז רעיל במהלך הסיור בגן.
מסביב לגן הרעל נמצא גן אניק, גן ענקי ומרהיב שאינו מסוכן כמובן. מאות דונמים של צמחים צבעוניים מאפשרים בו למבקרים לשוטט בגן מטופח, בין שורות ורדים ריחנים, מזרקות מדורגות ועוד.
הנה סיפורו של גן הרעל:
https://youtu.be/tboW11dMeKs
אז בואו לביקור בגן אלנוויק הרעיל:
https://youtu.be/jGo9gYypQc8
מה מיוחד בפסלים שבגן הפסלים של מיניאפוליס?
גן הפסלים של מיניאפוליס (Minneapolis Sculpture Garden), שנפתח בשנת 1988, הוא גן מרהיב וירוק, שתוכנן על ידי אדוארד לרבי בארנס ואדריכלי הנוף קווינל ורוטשילד. הוא משתרע על פני שטח רחב ידיים של 45 דונם.
מדובר בריאה ירוקה בעיר האמריקאית מיניאפוליס, אבל מה שמפורסם בה כל כך הם לא הצמחים והעצים במיוחדים אלא העובדה שזהו גן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. הגן גם פתוח בחינם לציבור ולרבים זו הזדמנות להתחבר באופן נגיש יותר לאמנות מודרנית.
בפארק המרשים יש לא פחות מ-40 מיצבים, פסלים קינטיים ופסלים קבועים של אמנים מודרניים מפורסמים מאוד, כמו הנרי מור וקלאוס אולדנבורג. הפסלים הם של מוזיאון לאמנות מודרנית בשם "המרכז לאמנות ווקר" שמעבר לרחוב.
הפסלים פרושים על שטח ירוק ונרחב, בו מצויים גם ברווזים ואף מבנים עטופי ירק. אבל בנוסף לכל אלה, הפארק מכיל גם גן פרחים עם מגוון רחב של צמחים עונתיים ופרחי בר שגבוהים במיוחד בקיץ.
#גשר הכף והדובדבן
גן הפסלים במיניאפוליס ידוע במיוחד במזרקת "גשר הכף והדובדבן" (Spoonbridge And Cherry), או בשפת המקום "ספונברידג' ודובדבן", שיצרו קלאס אולדנבורג וקוז'יה ואן ברוגן. הפסל הזה שהוא גשר נמצא בלב הפארק ומהווה אטרקציה ידועה במיוחד ומפורסמת בעולם כולו.
אבל יש עוד לא מעט יצירות מרתקות בגן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. אחד מהם הוא סוס בטרפילד ולא הריק גם התרנגול הכחול הענקי, שהמבקרים נדהמים מגודלו ויופיו.
#פסל ה-LOVE
בפארק גם פסל האהבה של האמן רוברט אינדיאנה, בצורת המילה LOVE. את הפסל הזה אפשר למצוא במקומות רבים ברחבי העולם והוא הפך מזמן לאייקון עולמי, המתנוסס על חולצות, שלטי ענק ופרסומות בעיתונים.
#פסל הנאוטילוס
עוד פסל מיוחד ומעניין בפארק הוא פסל הנאוטילוס של צ'רלס גינבר. את ההשראה לפסל הפלדה הענקי הזה שאב האמן מקונכיית הנאוטילוס בעלת הצורה הלוליינית המושלמת.
קונכייה מרתקת זו היא לא רק יפה להפליא, אלא גם אחד מבעלי החיים הימיים העתיקים והמיוחדים ביותר בטבע.
הנאוטילוס שרדה מיליוני שנים על פני כדור הארץ ונחשבת לדוגמה קלאסית של סדרת פיבונאצ'י. סיבוב סביב הפסל, יאפשר להבין את קסמו הלולייני ולהבין כיצד הוא מורכב ממספר חללים גדלים והולכים המולחמים זה לזה לאובייקט פיסולי אחד.
הנה גן הפסלים של מיניאפוליס:
https://youtu.be/EJQ0PtuoLL0
הגן מהאוויר:
https://youtu.be/Qit5MVhCHTY
וסרט תיעודי על המקום:
https://youtu.be/U1VCDfQ7UA4?long=yes

על העלים אפשר לראות קווים דקיקים. אלה הם העורקים, שהם מעין צינורות דקים שמגיעים לכל פינה בעלה. ממש כמו שבעורקי האדם עובר דם, שמזין את כל חלקי גופנו, כך עובר המוהל בעורקיו של העלה ומזין אותו.
שימו לב שכמו מערכת הדם של בעלי החיים, עורקי העלים בנויים בצורה של פרקטל. מכל ענף מתפצלים ענפים נוספים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה של ענף ראשי וממנו ענפי משנה, שמהם עוד ענפים וכך הלאה.
הנה סרטון על עורקי העלה:
http://youtu.be/swLVNljDS64?t=22s
וסיפור העץ הנדיב:
http://youtu.be/LxMy8Xa58Fo

רבים שואלים למה צריך עצים בערים, מדוע כדאי לטעת הרבה עצים ברחובות העיר ובפארקים שלה ולמה בכלל לבזבז מקום על גנים וגינות ציבוריים.
במילים אחרות - במה יכולים העצים לתרום לנו?
כנראה שעצים הם הצמח השימושי ביותר שהטבע העניק לאנושות. מאז ימי קדם, העץ שימש כחומר גלם לבניית מחסה, כלים, כלי נשק, נייר וספינות שחצו ימים. אבל התרומה של העצים למין האנושי עמוקה הרבה יותר ממה שנראה לעין.
הנוכחות הבסיסית ביותר של העץ בחיינו היא הנשימה עצמה. מסתבר שיערות הגשם באמזונאס (Amazon Rainforest) הם המערכת האקולוגית הצמחית הגדולה ביותר בכדור הארץ. כמו כל עץ וצמח בעולם, העצים בה סופגים פחמן דו-חמצני בקנה מידה עצום, מייצרים חמצן וכך גם משפיעים על האיזון האטמוספרי של כל הכוכב שלנו, כדור הארץ.
גם לרפואה תרמו העצים תרומה שאי אפשר להפריז בחשיבותה. הכינין (Quinine), למשל, היא התרופה ההיסטורית הראשונה כנגד מלריה. היא הופקה מקליפת עץ הסינכונה (Cinchona) שבדרום אמריקה. אגב, כשהאירופים גילו את הכינין במאה ה-17, הם כינו אותו "אבקת הירושלמי" כי לא האמינו שילידים יכולים היו לגלות תרופה כזו לבדם.
תרופת האספירין הידועה עצמה פותחה גם היא מהעצים, אך על בסיס חומר פעיל שנמצא בקליפת עץ הערבה (Willow). בימינו, תרופות כימותרפיות חשובות כמו טקסול (Taxol) מופקות מעץ הטקסוס (Pacific Yew).
ואם נשוב לעצים שבעיר - על פני השטח, תרומה שמדברת אל כולם היא הפחתת החום העירוני. מחקרים מראים שרחוב עם עצים יכול להיות קריר ב-5 מעלות צלזיוס ממקבילו שחשוף לשמש. זו לא רק נוחות, אלא חיסכון אדיר באנרגיה, מניעת מקרי מוות מגלי חום ושהייה נעימה וקרירה יותר במרחב הציבורי.
גם הנפש מרוויחה. מחקרים הראו שחשיפה של שעתיים שבועיות לטבע, ובעיקר לסביבה מיוערת וירוקה, קשורה לשיפור משמעותי ברווחה הנפשית. ביפן מכנים זאת שינרין-יוקו (Shinrin-Yoku), "אמבטיית יער", כשמדובר בפרקטיקה רפואית ומוכרת של ממש.
הנה הסבר לתרומת העץ לאדם (עברית):
http://youtu.be/IuHM-H998Q4
התרומה של העצים לעיר היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/zarll9bx6FI
אך היתכן שהמון עצים זה פחות טוב משחשבנו? (מתורגם)
https://youtu.be/bbxmH_Kj7fk

השרשה היא אחת הטכניקות החקלאיות העתיקות ביותר בעולם ובמהותה פשוטה להפליא: לוקחים חלק מצמח אחד וגורמים לו להצמיח שורשים משלו, כך שהוא הופך לצמח עצמאי לחלוטין.
הרומאים השתמשו בשיטה זו לפני אלפי שנים כדי להרבות גפנים, אגסים ותאנים. הם, ככל הידוע, מהראשונים שהבינו שאפשר "לשכפל" עץ מוצלח מבלי להמתין לזרע.
הצלחת ההשרשה תלויה בתא צמחי מיוחד בשם מריסטם (meristem), רקמה שנמצאת בנקודות גדילה של הצמח ומסוגלת להתפתח לכל סוג תא אחר. כשגוזמים ענף ומכניסים אותו לאדמה, תאי המריסטם מזהים שחסרים שורשים ומתחילים לייצר אותם.
בפועל, הדרך הנפוצה ביותר היא השרשת גבעול (stem cutting) שנעשית כך: חותכים ענף בריא באורך 10 עד 15 סנטימטרים, ממש מתחת לעלה. מסירים את העלים התחתונים וטובלים את הקצה בהורמון השרשה (rooting hormone) שמכיל חומר בשם אוקסין (auxin) - הורמון צמחי טבעי שמאיץ את היווצרות השורשים.
לאחר מכן נועצים את הגבעול באדמה לחה או בחול גס ושומרים על לחות גבוהה. בתוך שבועות ספורים, לרוב 3 עד 8, מתחילים להופיע שורשים.
יש גם שיטת השרשה בהנחת ענפים (layering), בה הענף לא מנותק מהצמח המקורי אלא מעוגן לאדמה תוך כדי גדילה, עד שהוא מפתח שורשים עצמאיים. שיחי דמדמניות (currant) ויסמין (jasmine) מושרשים כך לעיתים קרובות.
דוגמה יפה להשרשה יש בגנים הבוטניים של קיו גרדן (Kew Gardens) בלונדון. שם שמורים ענפים מושרשים של עצים היסטוריים שכבר אינם קיימים. ביניהם ניתן למצוא עצים שנטע בחצרו צ'רלס דרווין (Charles Darwin), הוגה תורת האבולוציה. ההשרשה, במובן מסוים, מאפשרת לצמחים כאלו לנצח את הזמן.
#אילו צמחים קל להשריש:
צמחים שקל להשריש אותם הם לרוב
כאלו שיש להם בעלי גזע מעוצה אך בשרני ומלא נוזלים, מה שהופך אותו קל להשרשה. ביניהם גרניום, יהודי נודד, בזיליקום, נענע, ליפופית הבטטה, ירקה, קולאוס, בת שבע, פוטוס, גזניה, ניצנית, ביגוניה, פסיפלורה, היביסקוס וכל הסוקולנטים.
משימה בוטנית
============
נסו להשריש צמח במים. הביאו מזמרה, כוס זכוכית, מים פושרים ואת הצמח שממנו תרצו לחתוך ענף.
אפשר להשריש ישירות באדמה או לשתול אותו בעציץ פלסטיק מלא באדמה עם דשן, תערובת שתילה.
הנה השרשה של נענע (עברית):
https://youtu.be/OI0YL732Q-M
הסבר ושיעור פרטי על השרשת צמחים בקלות (עברית):
https://youtu.be/lv8YCh_nqC0?long=yes

טופיארי (Topiary) היא אמנות של עיצוב צורני של צמחים רב-שנתיים ופיסולם באמצעות גיזום אומנותי. לצמחים מפוסלים שמגדלים כך קוראים "צמחיית טופיארי".
מארצות הברית, בלגיה ועד סידני שבאוסטרליה - בעולם אפשר למצוא לא מעט גני טופיארי מרשימים שכאלה. אלו פארקים, לעתים גדולים מאוד, שבהם פסלי טופיארי בשלל צורות וגדלים, גזומים בכל צורה אפשרית, המציעים חוויה אסתטית של גננות ונוי הפתוחים לציבור הרחב.
בטופיארי משתמשים בכלובי רשת, שבאמצעותם משמרים ומתחזקים במשך תקופות ארוכות את הדמויות והצורות הגאומטריות המפוסלות.
הנושאים מגוונים - מפסלי חיות ויצורים אגדיים, דרך בני אדם בשלל צורות, עצמים מוכרים בגדלים מרשימים ועוד.
פארק טופיארי (Topiary Park) אופייני הוא חלומם של אמנים ומעצבי נוף. על שטח בן 28 דונם, גן הטופיארי של העיר קולומבוס, אוהיו, למשל, נולד כפרי דמיונו של האמן יליד אוהיו ג'יימס מייסון.
פארק טופיארי מרשים אחר הוא זה שנמצא בעיירת הנופש הציורית בבלגיה. מוצגות בו לא פחות מ-250 פסלי טופיארי של דמויות שונות, עשויות מעצים ומשיחים מעוצבים, חלקם בני יותר מ-130 שנים.
הנה אמנות גני הטופיארי:
https://youtu.be/YKaIf6dpTh4
פארק טופיארי באוהיו:
https://youtu.be/tTKi-B5I-xU
גן טופיארי בהודו:
https://youtu.be/n9BEH47-wJs
וגבר שחור בדרום קרוליינה שיצר גן כזה לבדו כדי להוכיח ששחורים יודעים לטפח את החצר שלהם:
https://youtu.be/FeZjae4Yzcw
גינון

מנהרת האהבה אינה מערה או מנהרה אמיתית. היא פשוט קטע דרך במסילת רכבת, שעובר בתוך יער עבות באוקראינה. קטע המסילה זכה לכינוי "מנהרת האהבה" בזכות היופי של היער ה"חצוב" על ידי הרכבת, שככל שהיא נוסעת בו הוא שומר על צורת המנהרה שלו.
מנהרת האהבה של הכפר קלבן הפכה לאטרקציה חשובה באוקראינה וזוגות רבים מאוקראינה ומחו"ל באים למקום היפה הזה, כדי להצטלם ולזכור לנצח עד כמה יפה יכול הטבע להיות.
הנה מנהרת האהבה בכפר קלוואן שבאוקראינה:
http://youtu.be/B2Gk9ofWgKo
וסרטון נוסף שמראה את מנהרת האהבה של אוקראינה בקיץ, עם אור מלא וצבעים אחרים:
http://youtu.be/-yBHxV0D6Ik

מהי שלכת הסתיו?
מה זו שלכת?
בסתיו, כשיורדת הטמפרטורה ונעשה פחות חם מהקיץ, מתקצרים הימים ועלי העצים לא מקבלים מספיק אור כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שחשוב לבריאותם. משום כך לא מצליחים העצים לייצר כלורופיל בעליהם וזה גורם לעלים להצהיב ולהאדים ואז לנשור. זוהי השלכת שמוכרת לנו משום שהעצים מתרוקנים מרוב העלים ומסביבם יש המון עלי שלכת מפוזרים.
יש עצים שאינם משירים את העלים שלהם. עצים כאלו נקראים "עצים ירוקי-עד".
הנה הסבר מתורגם לשינוי צבע העלים:
https://youtu.be/IPvbl1mu7kM
לשינוי של צבע העלים בסתיו:
http://youtu.be/9mPwXC_ep4k
סרטון קפיצות זמן של סתיו ושלכת:
https://youtu.be/VIXsc_NcDlE
שלכת בעצי הדובדבן שביפאן:
http://youtu.be/PfiVUgDmU88
ומצגת וידאו של שלכת:
http://youtu.be/EagVnMO-HUY
מה זו שלכת?
בסתיו, כשיורדת הטמפרטורה ונעשה פחות חם מהקיץ, מתקצרים הימים ועלי העצים לא מקבלים מספיק אור כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שחשוב לבריאותם. משום כך לא מצליחים העצים לייצר כלורופיל בעליהם וזה גורם לעלים להצהיב ולהאדים ואז לנשור. זוהי השלכת שמוכרת לנו משום שהעצים מתרוקנים מרוב העלים ומסביבם יש המון עלי שלכת מפוזרים.
יש עצים שאינם משירים את העלים שלהם. עצים כאלו נקראים "עצים ירוקי-עד".
הנה הסבר מתורגם לשינוי צבע העלים:
https://youtu.be/IPvbl1mu7kM
לשינוי של צבע העלים בסתיו:
http://youtu.be/9mPwXC_ep4k
סרטון קפיצות זמן של סתיו ושלכת:
https://youtu.be/VIXsc_NcDlE
שלכת בעצי הדובדבן שביפאן:
http://youtu.be/PfiVUgDmU88
ומצגת וידאו של שלכת:
http://youtu.be/EagVnMO-HUY

הגנים האבודים של הליגן (The lost gardens of Heligan) נמצאים בקורנוול שבאנגליה, ליד העיירה מוואגיסי (Mevagissey). מלאים בצמחייה שופעת ובנויים בסגנון הגנים האנגליים של המאה ה-19, הם נחשבים מהגנים הבוטניים הידועים והמרשימים של הממלכה המאוחדת.
הגנים הללו הם בני מאות שנים. הם משתרעים על פני יותר מ-800 דונם וכוללים פסלי צמחים, עטופי צמחייה שופעת עלים ומעוררי דמיון, כמו מגיחים מקרקעית היער ומחכים למבקרים שיגלו אותם מחדש.
עם ג'ונגל ירוק, גינות ירק נעימות וצמחים בני יותר מ-100 שנה, בין וליד קבוצת מבני אבן עתיקים, הגנים האלה נתנו השראה ברבות השנים ללא מעט אגדות ילדות קסומות.
במהלך המאה ה-18 ועד לתחילת המאה ה-20 ול"מלחמה הגדולה", טיפחו את הגנים בני משפחת טרמיין. לאחר מאות שנים של פעילות, הוזנחו הגנים, עת רבים מעובדי המקום נהרגו במלחמה האיומה ולא שבו עוד הביתה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הלכו הגנים המקסימים ונשכחו מן העולם. רק בשנת 1992, לפחות 200 שנים לאחר הקמתם, בנו, ושחזרו אותם פועלים חרוצים, תוך שהם משיבים את הגנים לימיהם הגדולים.
תוכלו לראות כאן פסלים צומחים וירוקים, מרשימים ומיוחדים, המעטרים את פינות הגן בדמויות אדם מרשימות, עם שמות מעוררי דמיון כמו בת הבוץ הקטנה (The Mud Maiden), ראש נערה חולמנית (Dreaming Girls' Head), הגברת האפורה, עלמת הבוץ (Mudmaid) וראשו הענק של הליגן.
הנה סיפורם של הגנים האבודים בהליגן:
https://youtu.be/c48IK05tOZg
הגנים האבודים של הליגן:
https://youtu.be/yMc9kd3iEHU
וגני הליגן האבודים:
https://youtu.be/7529ZIR3BS0

אם פעם תיקלעו לגן הזה, אל תתנו למראה היפה שלו להטעות אתכם, כי בגן הרעל (The Poison Garden), או גן אלנוויק (The Alnwick Garden), מהאטרקציות היפות ביותר בצפון אנגליה, נמצא אחד הגנים המסוכנים בעולם.
ממוקם מאחורי שערי ברזל שחורים, גן הרעל הזה הוקם בידי דוכסית נורת'ומברלנד, מחוז בצפון מזרח אנגליה, ג'יין פרסי. את ההתעניינות שלה בגן ארסי של צמחים שיכולים להרוג במקום לרפא היא החלה לאחר שביקרה בגן הרעל של מדיצ'י שבאיטליה.
להקמת הגן היא שכרה את ז'אק וירץ', אדריכל נוף שיצר את הגן אחרי שהליידי עברה להתגורר בטירה. בחירת הצמחים הייתה בתנאי שלכל צמח צריך להיות סיפור.
בשל הסכנה מהצמחים הנמצאים בגן הרעל, הביקור בו מתבצע רק בסיור מאורגן. במהלכו יכולים המבקרים לפגוש בזהירות מעל 100 סוגי צמחים רעילים. אחד מהם אפילו מפיק ציאניד,
בקיצור - זה לא מקום שתרצו להריח, לגעת או לטעום מהצמחים שבו. מספרים שמזמן לזמן יש אפילו אנשים שמתעלפים משאיפת גז רעיל במהלך הסיור בגן.
מסביב לגן הרעל נמצא גן אניק, גן ענקי ומרהיב שאינו מסוכן כמובן. מאות דונמים של צמחים צבעוניים מאפשרים בו למבקרים לשוטט בגן מטופח, בין שורות ורדים ריחנים, מזרקות מדורגות ועוד.
הנה סיפורו של גן הרעל:
https://youtu.be/tboW11dMeKs
אז בואו לביקור בגן אלנוויק הרעיל:
https://youtu.be/jGo9gYypQc8

גן הפסלים של מיניאפוליס (Minneapolis Sculpture Garden), שנפתח בשנת 1988, הוא גן מרהיב וירוק, שתוכנן על ידי אדוארד לרבי בארנס ואדריכלי הנוף קווינל ורוטשילד. הוא משתרע על פני שטח רחב ידיים של 45 דונם.
מדובר בריאה ירוקה בעיר האמריקאית מיניאפוליס, אבל מה שמפורסם בה כל כך הם לא הצמחים והעצים במיוחדים אלא העובדה שזהו גן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. הגן גם פתוח בחינם לציבור ולרבים זו הזדמנות להתחבר באופן נגיש יותר לאמנות מודרנית.
בפארק המרשים יש לא פחות מ-40 מיצבים, פסלים קינטיים ופסלים קבועים של אמנים מודרניים מפורסמים מאוד, כמו הנרי מור וקלאוס אולדנבורג. הפסלים הם של מוזיאון לאמנות מודרנית בשם "המרכז לאמנות ווקר" שמעבר לרחוב.
הפסלים פרושים על שטח ירוק ונרחב, בו מצויים גם ברווזים ואף מבנים עטופי ירק. אבל בנוסף לכל אלה, הפארק מכיל גם גן פרחים עם מגוון רחב של צמחים עונתיים ופרחי בר שגבוהים במיוחד בקיץ.
#גשר הכף והדובדבן
גן הפסלים במיניאפוליס ידוע במיוחד במזרקת "גשר הכף והדובדבן" (Spoonbridge And Cherry), או בשפת המקום "ספונברידג' ודובדבן", שיצרו קלאס אולדנבורג וקוז'יה ואן ברוגן. הפסל הזה שהוא גשר נמצא בלב הפארק ומהווה אטרקציה ידועה במיוחד ומפורסמת בעולם כולו.
אבל יש עוד לא מעט יצירות מרתקות בגן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. אחד מהם הוא סוס בטרפילד ולא הריק גם התרנגול הכחול הענקי, שהמבקרים נדהמים מגודלו ויופיו.
#פסל ה-LOVE
בפארק גם פסל האהבה של האמן רוברט אינדיאנה, בצורת המילה LOVE. את הפסל הזה אפשר למצוא במקומות רבים ברחבי העולם והוא הפך מזמן לאייקון עולמי, המתנוסס על חולצות, שלטי ענק ופרסומות בעיתונים.
#פסל הנאוטילוס
עוד פסל מיוחד ומעניין בפארק הוא פסל הנאוטילוס של צ'רלס גינבר. את ההשראה לפסל הפלדה הענקי הזה שאב האמן מקונכיית הנאוטילוס בעלת הצורה הלוליינית המושלמת.
קונכייה מרתקת זו היא לא רק יפה להפליא, אלא גם אחד מבעלי החיים הימיים העתיקים והמיוחדים ביותר בטבע.
הנאוטילוס שרדה מיליוני שנים על פני כדור הארץ ונחשבת לדוגמה קלאסית של סדרת פיבונאצ'י. סיבוב סביב הפסל, יאפשר להבין את קסמו הלולייני ולהבין כיצד הוא מורכב ממספר חללים גדלים והולכים המולחמים זה לזה לאובייקט פיסולי אחד.
הנה גן הפסלים של מיניאפוליס:
https://youtu.be/EJQ0PtuoLL0
הגן מהאוויר:
https://youtu.be/Qit5MVhCHTY
וסרט תיעודי על המקום:
https://youtu.be/U1VCDfQ7UA4?long=yes
מה מיוחד בשדרת עצי הג'ינקו שביפאן?
היפאנים מעריצים את עץ הג'ינקו בילובה. בתרבות היפנית יש לעצי הג'ינקו מקום מכובד, במיוחד מאז שהתגלה ש-6 עצי ג'ינקו הצליחו לשרוד את הפצצה האטומית בהירושימה. עד היום הם חיים והיפאנים מתייחסים לזן העצים השורד הזה כ"עץ התקווה".
שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו, ורבות נוספות בערים אחרות, הן מהמקומות היפים והשלווים. גווני הצהוב של השדרה הזו מעניקים גוון אחר ונעים לצועדים ולשוהים בהם. זהו היופי הנשגב של הבלתי-רגיל!
הנה שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו:
http://youtu.be/MkZvVIgThP0
ועוד סרטון של שדרת עצי הגינקו:
http://youtu.be/LfUqB-dCDJc
היפאנים מעריצים את עץ הג'ינקו בילובה. בתרבות היפנית יש לעצי הג'ינקו מקום מכובד, במיוחד מאז שהתגלה ש-6 עצי ג'ינקו הצליחו לשרוד את הפצצה האטומית בהירושימה. עד היום הם חיים והיפאנים מתייחסים לזן העצים השורד הזה כ"עץ התקווה".
שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו, ורבות נוספות בערים אחרות, הן מהמקומות היפים והשלווים. גווני הצהוב של השדרה הזו מעניקים גוון אחר ונעים לצועדים ולשוהים בהם. זהו היופי הנשגב של הבלתי-רגיל!
הנה שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו:
http://youtu.be/MkZvVIgThP0
ועוד סרטון של שדרת עצי הגינקו:
http://youtu.be/LfUqB-dCDJc
איך גדלים העצים?
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
סרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
וסרטון תיעודי על העצים הגדולים בעולם:
https://youtu.be/Q5x7nYtwlJ0?long=yes
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
סרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
וסרטון תיעודי על העצים הגדולים בעולם:
https://youtu.be/Q5x7nYtwlJ0?long=yes
מהי הטפטפת שהפכה את ישראל למעצמת השקיה?
טכנולוגיית הטפטפות (Drippers) היא אחת ההמצאות הישראליות החשובות בעולם. היא אפשרה השקיה מדברית שהפכה את ישראל למדינה שהביסה את המדבר וזו שהראתה את הדרך לאומות רבות לעשות זאת.
השינוי העצום שהיא עשתה בחקלאות העולמית מתבטא בכך שבאמצעות הטפטפת מועברות טיפות מים ודשן מדודות ישירות אל שורשי הצמח ולא מתבזבזות על האדמה שמסביב.
כיום מיוצאות הטפטפות לכל העולם. עשרות מיליארדי הטפטפות שיוצרו עד היום שיפרו את החקלאות העולמית ללא הכר ואפשרו לנצל את המים החסרים בתבונה. מיליוני חקלאים ביותר מ-100 מדינות העולם משתמשים בהן.
ממציא הטפטפות היה שמחה בלאס, מתכנן המים הראשי של היישוב בעבר ומי שגם ייסד את תה"ל. ביחד עם קיבוץ חצרים הוא הקים את מפעל נטפים והחל לייצר את הטפטפות הראשונות.
הטפטפות הללו נקראו אז טפטפת בלאס (Blass dripper) ופתרו את הבעיות, אך לא מיד הפכו להצלחה של ממש. אך לאחר שפנו עם הבעיות הלא פתורות אל המהנדס רפי מהודר, הוא שיפר את הטפטפות ופתר את מחלות הילדות שלהן.
השיפור בטפטפות, בשליטה על כמויות המים והחיסכון בהם בהשקיה יצרו שיפור ויעילות בניהול משק המים המדברי. מכאן כבר לא איחרה ההצלחה להגיע. בזכותה הפכה ישראל הצעירה למעצמה עולמית בתחום ההשקייה ומוצרי ההשקייה והחל ביתר שאת היצוא לעולם הגדול.
הנה המצאת הטפטפות מהדור הראשון, שכונה טפטפת בלאס (Blass dripper) ולעתיד:
https://youtu.be/QAGlTo0quR4
הטפטפות, שזכו להצלחה בינלאומית:
https://youtu.be/o7v_zC0LNw0
המרכז הטכנולוגי של חברת נטפים:
https://youtu.be/R26GDgnBEGg
והסבר על טפטפות והשקייה מדברית לילדים קטנים:
https://youtu.be/dCz5_SZKYBg
טכנולוגיית הטפטפות (Drippers) היא אחת ההמצאות הישראליות החשובות בעולם. היא אפשרה השקיה מדברית שהפכה את ישראל למדינה שהביסה את המדבר וזו שהראתה את הדרך לאומות רבות לעשות זאת.
השינוי העצום שהיא עשתה בחקלאות העולמית מתבטא בכך שבאמצעות הטפטפת מועברות טיפות מים ודשן מדודות ישירות אל שורשי הצמח ולא מתבזבזות על האדמה שמסביב.
כיום מיוצאות הטפטפות לכל העולם. עשרות מיליארדי הטפטפות שיוצרו עד היום שיפרו את החקלאות העולמית ללא הכר ואפשרו לנצל את המים החסרים בתבונה. מיליוני חקלאים ביותר מ-100 מדינות העולם משתמשים בהן.
ממציא הטפטפות היה שמחה בלאס, מתכנן המים הראשי של היישוב בעבר ומי שגם ייסד את תה"ל. ביחד עם קיבוץ חצרים הוא הקים את מפעל נטפים והחל לייצר את הטפטפות הראשונות.
הטפטפות הללו נקראו אז טפטפת בלאס (Blass dripper) ופתרו את הבעיות, אך לא מיד הפכו להצלחה של ממש. אך לאחר שפנו עם הבעיות הלא פתורות אל המהנדס רפי מהודר, הוא שיפר את הטפטפות ופתר את מחלות הילדות שלהן.
השיפור בטפטפות, בשליטה על כמויות המים והחיסכון בהם בהשקיה יצרו שיפור ויעילות בניהול משק המים המדברי. מכאן כבר לא איחרה ההצלחה להגיע. בזכותה הפכה ישראל הצעירה למעצמה עולמית בתחום ההשקייה ומוצרי ההשקייה והחל ביתר שאת היצוא לעולם הגדול.
הנה המצאת הטפטפות מהדור הראשון, שכונה טפטפת בלאס (Blass dripper) ולעתיד:
https://youtu.be/QAGlTo0quR4
הטפטפות, שזכו להצלחה בינלאומית:
https://youtu.be/o7v_zC0LNw0
המרכז הטכנולוגי של חברת נטפים:
https://youtu.be/R26GDgnBEGg
והסבר על טפטפות והשקייה מדברית לילדים קטנים:
https://youtu.be/dCz5_SZKYBg
מהם העצים ירוקי-העד שעליהם לא נושרים בחורף?
שני סוגי עצים יש בעולם. סוג אחד הוא עצים נשירים. העלים שלהם נושרים בחורף ומתחילים לצמוח באביב. בסתיו הבא העלים משנים את צבעם ובחורף הבא שוב נושרים וחוזר חלילה.
עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree), לעומתם, הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. עצי האורן, למשל, הם עצים ירוקי עד. הם נשארים עם עלים לאורך כל השנה וגם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל שהוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.
עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם של ירוקי-העד נשארים תמיד על הענפים.
הנה ההבדלים שבין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:
https://youtu.be/ty6XEk64Cg0
אגדת העצים ירוקי-העד:
https://youtu.be/EL9VOpMikKU
ומינים של ירוקי עד:
https://youtu.be/UXIMGnjlXus
שני סוגי עצים יש בעולם. סוג אחד הוא עצים נשירים. העלים שלהם נושרים בחורף ומתחילים לצמוח באביב. בסתיו הבא העלים משנים את צבעם ובחורף הבא שוב נושרים וחוזר חלילה.
עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree), לעומתם, הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. עצי האורן, למשל, הם עצים ירוקי עד. הם נשארים עם עלים לאורך כל השנה וגם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל שהוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.
עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם של ירוקי-העד נשארים תמיד על הענפים.
הנה ההבדלים שבין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:
https://youtu.be/ty6XEk64Cg0
אגדת העצים ירוקי-העד:
https://youtu.be/EL9VOpMikKU
ומינים של ירוקי עד:
https://youtu.be/UXIMGnjlXus
מהם עצי הבונסאי הזעירים?
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
והנה תצוגת עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
והנה תצוגת עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
מהי הערבה הבוכייה?
ערבה בוכייה (Weeping willow tree) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.
הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.
הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.
במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.
בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".
מהו עץ הערבה הבוכייה ולמה הערבה בוכה?
https://youtu.be/kl0VmU4-3AQ
הסבר על העץ המיוחד הזה:
https://youtu.be/nGvs4j4bohc
יופיה של הערבה הבוכייה (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/mp_Y2A9t7-Q
לגדל ערבה בוכיה (עברית):
https://youtu.be/nby_Z3AAnWI
אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:
http://youtu.be/aAy9dwRMCxE
עצי הערבות הבוכיות בגנו של קלוד מונה:
http://youtu.be/rVNakLfaimw
והציור המפורסם שלו - ערבה בוכייה:
https://youtu.be/T9OwsVQGs84
ערבה בוכייה (Weeping willow tree) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.
הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.
הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.
במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.
בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".
מהו עץ הערבה הבוכייה ולמה הערבה בוכה?
https://youtu.be/kl0VmU4-3AQ
הסבר על העץ המיוחד הזה:
https://youtu.be/nGvs4j4bohc
יופיה של הערבה הבוכייה (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/mp_Y2A9t7-Q
לגדל ערבה בוכיה (עברית):
https://youtu.be/nby_Z3AAnWI
אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:
http://youtu.be/aAy9dwRMCxE
עצי הערבות הבוכיות בגנו של קלוד מונה:
http://youtu.be/rVNakLfaimw
והציור המפורסם שלו - ערבה בוכייה:
https://youtu.be/T9OwsVQGs84
מהו עץ האורן?
אֹרֶן (Pine) או עץ האורן (Pine tree) הוא אחד מעצי המחט המוכרים והנפוצים ביותר בעולם. זהו עץ ירוק-עד ומחטני, כלומר בעל עלי מחטים ארוכים וצרים הגדלים בצרורות של 2, 3 או 5 מחטים, בהתאם למין.
לאורן, השייך למשפחת האורניים (Pinaceae) ולסוג Pinus, יש יותר מ-120 מינים המפוזרים ברחבי העולם ויכולת הסתגלות יוצאת דופן לתנאי קרקע וגובה שונים.
גובה עץ האורן משתנה בין המינים: יש מינים קטנים שמגיעים לגובה של מספר מטרים בודדים, לעומת ענקים כמו אורן הסוכר (Sugar Pine) שיכול לגדול עד כ-80 מטר.
קליפת העץ אופיינית לו בטקסטורה מחוספסת ועמוקה, לרוב בגוונים של אפור-חום והיא משמשת כמגן מפני שריפות ומזיקים.
שימושיו של האורן מגוונים מאוד. העץ שלו עמיד, בעל ריח אופייני ומשמש לבנייה, כולל של פרגולות ורצפות דק ובתעשייה לייצור של רהיטים, נייר וסיבי עץ.
שרף האורן שימש בתעשייה מזה מאות שנים לייצור טרפנטין (Turpentine).
האורן גדל באזורים ממוזגים וקרים ברחבי חצי הכדור הצפוני, מצפון אמריקה דרך אירופה ועד אסיה. בישראל גדל אורן האלפו (Aleppo Pine) שהוא חלק בלתי נפרד מנוף הכרמל והגליל. לאורך כל המאה ה-20 הרבתה הקרן הקיימת לישראל לנטוע אותו ביערות הארץ.
#אצטרובלים
פרי עץ האורן הוא האצטרובל (Pine Cone), מבנה מעוצה הגדל כשהוא סגור והזרעים נעולים בתוכו. כשהחום עולה נפתח האיצטרובל והזרעים שהוא מכיל נפלטים ממנו. לכל זרע כזה יש כנף קטנה שמסייעת לרוח להפיץ את הזרעים לכל עבר.
ואגב חום, מטיילים וילדי ל"ג בעומר יודעים שאצטרובל סגור שיושלך לאש המדורה ייפתח בפתאומיות, עם קול נפץ קטן, תוך שהוא משגר את זרעיו לכל עבר.
#צנוברים
בחלק ממיני האורן, כגון אורן הגלגל (Stone Pine) הגדל בים התיכון, הזרעים הם צנוברים (Pine Nuts, אגוזי האורן), אותם צנוברים שאנו מכירים מהמטבח.
הצנוברים הללו הם אכן זרעים אכילים המופקים מאיצטרובלים של עצי אורן מסוגים שונים במשפחת ה-Pinaceae. יש להם טעם עדין, חמאתי ומרקם מעט קרמי. במטבחים רבים בעולם משתמשים בהם כמרכיב פופולרי, במיוחד להכנת פסטו, סלטים, לעתים בחומוס ערבי ובתבשילים שונים.
הצנוברים, שהם האגוזים של חלק מעצי האורן, הם מרכיב קלאסי גם בפסטו ג'נובזה (Pesto Genovese) האיטלקי, רוטב איטלקי קלאסי מחבל ליגוריה המהווה תוספת פופולרית לפסטה, כריכים ודגים ומבוסס על בזיליקום טרי, צנוברים, שמן זית איכותי, שום וגבינות קשות.
הנה האורן שכמו היה כאן תמיד (עברית):
https://youtu.be/HmNHUxt0eCA
עץ האורן לפעוטות (עברית):
https://youtu.be/he9j0FjlALU
אורן ירושלים בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/682hDrd0hfA
שולחן מעץ אורן (עברית):
https://youtu.be/DVIX7cXnQfc
פרגולות (ללא מילים):
https://youtu.be/ecEvzzc_D60
כך האורן מתרבה:
https://youtu.be/NRWRU1LGAbs
כך האצטרובל מפיץ את זרעי האורן:
https://youtu.be/fxrMDZV0HWQ
צילומי עצי אורן (ללא מילים):
https://youtu.be/1F9AlhCW82Q
וסיפור האורן הבודד (עברית):
https://youtu.be/5NSX1INb6zA?long=yes
אֹרֶן (Pine) או עץ האורן (Pine tree) הוא אחד מעצי המחט המוכרים והנפוצים ביותר בעולם. זהו עץ ירוק-עד ומחטני, כלומר בעל עלי מחטים ארוכים וצרים הגדלים בצרורות של 2, 3 או 5 מחטים, בהתאם למין.
לאורן, השייך למשפחת האורניים (Pinaceae) ולסוג Pinus, יש יותר מ-120 מינים המפוזרים ברחבי העולם ויכולת הסתגלות יוצאת דופן לתנאי קרקע וגובה שונים.
גובה עץ האורן משתנה בין המינים: יש מינים קטנים שמגיעים לגובה של מספר מטרים בודדים, לעומת ענקים כמו אורן הסוכר (Sugar Pine) שיכול לגדול עד כ-80 מטר.
קליפת העץ אופיינית לו בטקסטורה מחוספסת ועמוקה, לרוב בגוונים של אפור-חום והיא משמשת כמגן מפני שריפות ומזיקים.
שימושיו של האורן מגוונים מאוד. העץ שלו עמיד, בעל ריח אופייני ומשמש לבנייה, כולל של פרגולות ורצפות דק ובתעשייה לייצור של רהיטים, נייר וסיבי עץ.
שרף האורן שימש בתעשייה מזה מאות שנים לייצור טרפנטין (Turpentine).
האורן גדל באזורים ממוזגים וקרים ברחבי חצי הכדור הצפוני, מצפון אמריקה דרך אירופה ועד אסיה. בישראל גדל אורן האלפו (Aleppo Pine) שהוא חלק בלתי נפרד מנוף הכרמל והגליל. לאורך כל המאה ה-20 הרבתה הקרן הקיימת לישראל לנטוע אותו ביערות הארץ.
#אצטרובלים
פרי עץ האורן הוא האצטרובל (Pine Cone), מבנה מעוצה הגדל כשהוא סגור והזרעים נעולים בתוכו. כשהחום עולה נפתח האיצטרובל והזרעים שהוא מכיל נפלטים ממנו. לכל זרע כזה יש כנף קטנה שמסייעת לרוח להפיץ את הזרעים לכל עבר.
ואגב חום, מטיילים וילדי ל"ג בעומר יודעים שאצטרובל סגור שיושלך לאש המדורה ייפתח בפתאומיות, עם קול נפץ קטן, תוך שהוא משגר את זרעיו לכל עבר.
#צנוברים
בחלק ממיני האורן, כגון אורן הגלגל (Stone Pine) הגדל בים התיכון, הזרעים הם צנוברים (Pine Nuts, אגוזי האורן), אותם צנוברים שאנו מכירים מהמטבח.
הצנוברים הללו הם אכן זרעים אכילים המופקים מאיצטרובלים של עצי אורן מסוגים שונים במשפחת ה-Pinaceae. יש להם טעם עדין, חמאתי ומרקם מעט קרמי. במטבחים רבים בעולם משתמשים בהם כמרכיב פופולרי, במיוחד להכנת פסטו, סלטים, לעתים בחומוס ערבי ובתבשילים שונים.
הצנוברים, שהם האגוזים של חלק מעצי האורן, הם מרכיב קלאסי גם בפסטו ג'נובזה (Pesto Genovese) האיטלקי, רוטב איטלקי קלאסי מחבל ליגוריה המהווה תוספת פופולרית לפסטה, כריכים ודגים ומבוסס על בזיליקום טרי, צנוברים, שמן זית איכותי, שום וגבינות קשות.
הנה האורן שכמו היה כאן תמיד (עברית):
https://youtu.be/HmNHUxt0eCA
עץ האורן לפעוטות (עברית):
https://youtu.be/he9j0FjlALU
אורן ירושלים בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/682hDrd0hfA
שולחן מעץ אורן (עברית):
https://youtu.be/DVIX7cXnQfc
פרגולות (ללא מילים):
https://youtu.be/ecEvzzc_D60
כך האורן מתרבה:
https://youtu.be/NRWRU1LGAbs
כך האצטרובל מפיץ את זרעי האורן:
https://youtu.be/fxrMDZV0HWQ
צילומי עצי אורן (ללא מילים):
https://youtu.be/1F9AlhCW82Q
וסיפור האורן הבודד (עברית):
https://youtu.be/5NSX1INb6zA?long=yes
למה צריך דחלילים ומאיפה הרעיון?
את הדחליל (Scarecrow) מציבים החקלאים והגננים בגינה ובשדה, כדי לגרש ציפורים שמזיקות לצמחים ולעצים ומקלקלות או גוזלות מהאדם את הפרות והירקות.
הדחליל, שנראה כמו אדם, גורם לציפורים לחשוש מפניו והן מתרחקות ממנו. במיוחד הן חוששות מדחלילים שנראים להן חיים - דחלילים שיש עליהם סרטים שמתנופפים ברוח או פחיות מרעישות שמפחידות ציפורים הרבה יותר.
אגב, הדחליל הוא דוגמה מצוינת ללמידה מהטבע, מה שמפורט אצלנו בתגית "ביומימיקרי". הלמידה הזו התרחשה לפני שנים רבות, כשחקלאים הבינו שמה שעושים בעלי חיים, כשהם מרתיעים טורפים בחיקוי של דברים אחרים (דוגמאות בתגית "הידמות"), יכולים גם הם לעשות - באמצעות הדמיה של דמות אנושית, שתרתיע ציפורים ותמנע נזקים מהגידולים החקלאיים שלהם.
הנה דמות הדחליל המפורסמת ביותר - הדחליל מארץ עוץ (עברית):
http://youtu.be/6YzFFMy5mb0
וקטע מהצגה שבו הדחליל עושה קולות:
http://youtu.be/_7L8yIoVXFk?t=8s
את הדחליל (Scarecrow) מציבים החקלאים והגננים בגינה ובשדה, כדי לגרש ציפורים שמזיקות לצמחים ולעצים ומקלקלות או גוזלות מהאדם את הפרות והירקות.
הדחליל, שנראה כמו אדם, גורם לציפורים לחשוש מפניו והן מתרחקות ממנו. במיוחד הן חוששות מדחלילים שנראים להן חיים - דחלילים שיש עליהם סרטים שמתנופפים ברוח או פחיות מרעישות שמפחידות ציפורים הרבה יותר.
אגב, הדחליל הוא דוגמה מצוינת ללמידה מהטבע, מה שמפורט אצלנו בתגית "ביומימיקרי". הלמידה הזו התרחשה לפני שנים רבות, כשחקלאים הבינו שמה שעושים בעלי חיים, כשהם מרתיעים טורפים בחיקוי של דברים אחרים (דוגמאות בתגית "הידמות"), יכולים גם הם לעשות - באמצעות הדמיה של דמות אנושית, שתרתיע ציפורים ותמנע נזקים מהגידולים החקלאיים שלהם.
הנה דמות הדחליל המפורסמת ביותר - הדחליל מארץ עוץ (עברית):
http://youtu.be/6YzFFMy5mb0
וקטע מהצגה שבו הדחליל עושה קולות:
http://youtu.be/_7L8yIoVXFk?t=8s
מהו בוסתן עצי הפרי?
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
מה עושים במעדר?
המעדר (Hoe) הוא כלי גינון בסיסי ורב-תכליתי המשמש בחקלאות וגננות - לחפירה, עידור ותיחוח של האדמה. מורכב מראש מתכת שטוח ומחודד המחובר לידית ארוכה, הוא מיועד להזזת כמויות אדמה קטנות.
לראש המעדר צורות שונות, המיועדות לשימושים שונים. הוא מאפשר עקירת עשבים שוטים, יצירת תלמים רדודים ותעלות, חפירה קלה לפתיחת חורים לשתילה ולהעברת צמחים ועידור הקרקע לאוורור האדמה.
לרוב הוא מעוצב בצורה של משולש או מלבן. הצורה הזו הופכת אותו יעיל מאוד בעבודות גינון. בנוסף לתיחוח וחפירה באדמה, הוא יעיל בניכוש של עשבים שוטים, בהסרת השורשים שלהם. מרבים להשתמש בו גם ליצירת תלמים, לערבוב הקרקע כדי לשלב דשן ולהכנה של שורות לזריעה.
מעדרים משמשים כיום גם את הארכאולוגים, בהיותם יעילים מאוד, באתרי חפירות ארכאולוגיות, בעיקר לניקוי של שטחים נרחבים.
#צורות מעדרים ושימושים
יש מעדרים בצורות שונות של ראשי המעדר. הבחירה ביניהם תלויה במשימה לה.נדרש החקלאי, בסוג הקרקע ובהעדפותיח האישיות.
מעדר בעל ראש משולש - צורתו המחודדת של הראש תאפשר לו לחדור בקלות לקרקע קשה ותשמש לחפירת חורים עמוקים וצרים באדמה. הוא יהיה אידיאלי לשתילת צמחים ולהסרת עשבים שוטים שיש להם שורשים עמוקים.
מעדר בעל ראש מלבני - יתאים לעבודות כלליות יותר כמו עידור, ערבוב אדמה ויצירת תלמים. שטחו הגדול יותר של הראש יאפשר לו לכסות בכל תנועה שטח רחב יותר.
מעדר דו-צדדי, בעל שני קצוות - הוא מעדר כם שני צדדים, המשלב את שני הקודמים (ראש משולש וראש רחב). לרוב עם צד רחב וצד שני מחודד. הרחב ישמש לעבודות כלליות, בעוד הצד המחודד יתאים לחפירה בקרקע קשה ולעבודות מדויקות יותר.
מעדר עם שיניים - יתאים בעיקר לקילטור ואוורור של הקרקע. השיניים מסייעות בשבירה של גושי אדמה ולהסרה של עשבים קטנים.
מעדר בצורת לב - הוא מעדר שמתאים במיוחד לעבודה מסביב לצמחים קיימים. צורת הלב המעוגל מאפשרת לגנן לעבוד בקרבת הצמח, מבלי לפגוע בשורשים שלהם.
מעדר שטוח ורחב (עדשה) יהיה אידיאלי ליצירה של תלמים רחבים, להסרת עשבים שטחיים ולעבודה רבה על פני שטח נרחב.
מעדר מזלג - מעדר שעיקר השימוש בו הוא לאוורור עמוק יותר של הקרקע ולהפיכת הקומפוסט. שיניו הארוכות מאפשרות חדירה לעומק האדמה.
הנה המעדר בניכוש עשבים:
https://youtu.be/UHaKaB28GCY
כך מנכשים במעדר:
https://youtu.be/i_-eKRk39Cc
סוגי מעדרים משמשים למגוון משימות:
https://youtu.be/RzncK1a7XCo
המחפרון המכני (Backhoe) שהחליף אותו בשדות הנרחבים:
https://youtu.be/F5GE2yVHJ9s
והם המחליפים של המעדר בחקלאות:
https://youtu.be/H1Se0c0F54Q
המעדר (Hoe) הוא כלי גינון בסיסי ורב-תכליתי המשמש בחקלאות וגננות - לחפירה, עידור ותיחוח של האדמה. מורכב מראש מתכת שטוח ומחודד המחובר לידית ארוכה, הוא מיועד להזזת כמויות אדמה קטנות.
לראש המעדר צורות שונות, המיועדות לשימושים שונים. הוא מאפשר עקירת עשבים שוטים, יצירת תלמים רדודים ותעלות, חפירה קלה לפתיחת חורים לשתילה ולהעברת צמחים ועידור הקרקע לאוורור האדמה.
לרוב הוא מעוצב בצורה של משולש או מלבן. הצורה הזו הופכת אותו יעיל מאוד בעבודות גינון. בנוסף לתיחוח וחפירה באדמה, הוא יעיל בניכוש של עשבים שוטים, בהסרת השורשים שלהם. מרבים להשתמש בו גם ליצירת תלמים, לערבוב הקרקע כדי לשלב דשן ולהכנה של שורות לזריעה.
מעדרים משמשים כיום גם את הארכאולוגים, בהיותם יעילים מאוד, באתרי חפירות ארכאולוגיות, בעיקר לניקוי של שטחים נרחבים.
#צורות מעדרים ושימושים
יש מעדרים בצורות שונות של ראשי המעדר. הבחירה ביניהם תלויה במשימה לה.נדרש החקלאי, בסוג הקרקע ובהעדפותיח האישיות.
מעדר בעל ראש משולש - צורתו המחודדת של הראש תאפשר לו לחדור בקלות לקרקע קשה ותשמש לחפירת חורים עמוקים וצרים באדמה. הוא יהיה אידיאלי לשתילת צמחים ולהסרת עשבים שוטים שיש להם שורשים עמוקים.
מעדר בעל ראש מלבני - יתאים לעבודות כלליות יותר כמו עידור, ערבוב אדמה ויצירת תלמים. שטחו הגדול יותר של הראש יאפשר לו לכסות בכל תנועה שטח רחב יותר.
מעדר דו-צדדי, בעל שני קצוות - הוא מעדר כם שני צדדים, המשלב את שני הקודמים (ראש משולש וראש רחב). לרוב עם צד רחב וצד שני מחודד. הרחב ישמש לעבודות כלליות, בעוד הצד המחודד יתאים לחפירה בקרקע קשה ולעבודות מדויקות יותר.
מעדר עם שיניים - יתאים בעיקר לקילטור ואוורור של הקרקע. השיניים מסייעות בשבירה של גושי אדמה ולהסרה של עשבים קטנים.
מעדר בצורת לב - הוא מעדר שמתאים במיוחד לעבודה מסביב לצמחים קיימים. צורת הלב המעוגל מאפשרת לגנן לעבוד בקרבת הצמח, מבלי לפגוע בשורשים שלהם.
מעדר שטוח ורחב (עדשה) יהיה אידיאלי ליצירה של תלמים רחבים, להסרת עשבים שטחיים ולעבודה רבה על פני שטח נרחב.
מעדר מזלג - מעדר שעיקר השימוש בו הוא לאוורור עמוק יותר של הקרקע ולהפיכת הקומפוסט. שיניו הארוכות מאפשרות חדירה לעומק האדמה.
הנה המעדר בניכוש עשבים:
https://youtu.be/UHaKaB28GCY
כך מנכשים במעדר:
https://youtu.be/i_-eKRk39Cc
סוגי מעדרים משמשים למגוון משימות:
https://youtu.be/RzncK1a7XCo
המחפרון המכני (Backhoe) שהחליף אותו בשדות הנרחבים:
https://youtu.be/F5GE2yVHJ9s
והם המחליפים של המעדר בחקלאות:
https://youtu.be/H1Se0c0F54Q
למה הצמחים פורחים ומהי בעצם פריחת הצמח?
אחת התופעות היפות בטבע היא פריחה (Blooming) של הצמח. כשהפרחים פורחים הם נפתחים, כדי למשוך אליהם בעלי-חיים שיאביקו אותם. זה תהליך יפהפה ומרהיב עין.
אך מטרת הפריחה היא לא יופי בלבד, אלא הפצת זרעים, כלומר כדי להתרבות. הפריחה היא שיטת הפצה של זרעי הצמח שפרחיו נפתחים. כל פרח הוא איבר רבייה, המכיל איברי רבייה זכריים או נקביים המשמשים לרבייה, באמצעות הזרעים העוברים ביניהם.
מי שמעבירים את הזרעים מפרח לפרח הם אותם פרפרים או ציפורים הנמשכים אל הפרחים.
איך הצמחים מושכים את המאביקים? - למעשה, הפרח הפורח הוא סוג של פרסומת טבעית. ממש כמו שלט ענק או מנצנץ ובולט לצד הדרך או מעל חנות. באמצעות צבעי הפרחים, צורתם והריחות שהם מפיצים ממנו, יוצר הצמח פרסומת המזוהה ממרחק ומושכת "לקוחות", כלומר מאביקים.
השיטה המשלימה למשיכת אותם מאביקים היא התגמול שהם מקבלים. צוף או אבקה מהווים אוכל בשביל אותם בעלי חיים.
פרפרים וציפורים למשל, נמשכים לאותם מעדנים טבעיים שהפרח מכיל, כי כשהם מקבלים אותם הם זוכרים את החוויה הטובה הזו.
כך נוצרת אצל בעלי החיים הללו התניה חיובית, כלומר חוויה שתחזיר אותם בעתיד לביקורים נוספים ולהאבקה שוב ושוב של הצמחים. זה סוג של סיטואציית Win-win, בה עולם מרוויחים ומנצחים - המאביק מקבל צוף או אבקה טעימים וחשובים לתזונתו והצמח זוכה ממנו להפצה של זרעיו אל הפרחים הבאים שבהם יבקר המאביק.
הנה הפריחה:
https://youtu.be/J2eXF4jNh_I
חלקי הפרח (עברית):
https://youtu.be/eDCcRTTjhVA
פרחים פורחים בהילוך מהיר:
https://youtu.be/LjCzPp-MK48
הדְבוֹרָה הַמְזַמֶרֶת (bumblebee) היא רק אחד המאביקים שבאים אל הפרחים להאביק אותם:
https://youtu.be/J7q9Kn1rhRc
והסקורה ביפאן, פריחת הדובדבן:
http://youtu.be/cfxZAZmC3lo
אחת התופעות היפות בטבע היא פריחה (Blooming) של הצמח. כשהפרחים פורחים הם נפתחים, כדי למשוך אליהם בעלי-חיים שיאביקו אותם. זה תהליך יפהפה ומרהיב עין.
אך מטרת הפריחה היא לא יופי בלבד, אלא הפצת זרעים, כלומר כדי להתרבות. הפריחה היא שיטת הפצה של זרעי הצמח שפרחיו נפתחים. כל פרח הוא איבר רבייה, המכיל איברי רבייה זכריים או נקביים המשמשים לרבייה, באמצעות הזרעים העוברים ביניהם.
מי שמעבירים את הזרעים מפרח לפרח הם אותם פרפרים או ציפורים הנמשכים אל הפרחים.
איך הצמחים מושכים את המאביקים? - למעשה, הפרח הפורח הוא סוג של פרסומת טבעית. ממש כמו שלט ענק או מנצנץ ובולט לצד הדרך או מעל חנות. באמצעות צבעי הפרחים, צורתם והריחות שהם מפיצים ממנו, יוצר הצמח פרסומת המזוהה ממרחק ומושכת "לקוחות", כלומר מאביקים.
השיטה המשלימה למשיכת אותם מאביקים היא התגמול שהם מקבלים. צוף או אבקה מהווים אוכל בשביל אותם בעלי חיים.
פרפרים וציפורים למשל, נמשכים לאותם מעדנים טבעיים שהפרח מכיל, כי כשהם מקבלים אותם הם זוכרים את החוויה הטובה הזו.
כך נוצרת אצל בעלי החיים הללו התניה חיובית, כלומר חוויה שתחזיר אותם בעתיד לביקורים נוספים ולהאבקה שוב ושוב של הצמחים. זה סוג של סיטואציית Win-win, בה עולם מרוויחים ומנצחים - המאביק מקבל צוף או אבקה טעימים וחשובים לתזונתו והצמח זוכה ממנו להפצה של זרעיו אל הפרחים הבאים שבהם יבקר המאביק.
הנה הפריחה:
https://youtu.be/J2eXF4jNh_I
חלקי הפרח (עברית):
https://youtu.be/eDCcRTTjhVA
פרחים פורחים בהילוך מהיר:
https://youtu.be/LjCzPp-MK48
הדְבוֹרָה הַמְזַמֶרֶת (bumblebee) היא רק אחד המאביקים שבאים אל הפרחים להאביק אותם:
https://youtu.be/J7q9Kn1rhRc
והסקורה ביפאן, פריחת הדובדבן:
http://youtu.be/cfxZAZmC3lo
מה עושים במגרפה?
המגרפה (Rake) המשמשת לטיפוח וניקיון של גינות וחצרות הבית, היא אחד מכלי העבודה העתיקים והשימושיים ביותר בתולדות החקלאות והגינון. התפתחותה משקפת את ההיסטוריה המרתקת של עיבוד האדמה והתרבות האנושית.
ראשיתה של המגרפה בתקופה הניאוליתית, כשבני האדם החלו לעבד את האדמה. בתחילה היו אלה ענפים מפוצלים ששימשו לגירוף עלים ולאיסוף היבול. עם התפתחות עיבוד המתכות, החלו ליצור מגרפות מברונזה וברזל, שהיו עמידות ויעילות יותר.
בימי הביניים התפתחה המגרפה למגוון צורות המותאמות למשימות שונות - החל ממגרפות שיניים רחבות לאיסוף עלים, ועד למגרפות צרות לעיבוד ערוגות.
המהפכה התעשייתית הביאה עמה ייצור המוני של מגרפות פלדה, שהפכו את הכלי לנגיש יותר.
המגרפה בנויה כוללת ידית ארוכה לאחיזה ובקצה יש בה מוט רוחבי בעל שיניים, המשמש לגריפה ולעיבוד אדמה, על ידי איסוף וניקוי של עלים, דשא ובשדות גם חציר. מגרפת עלים, למשל, שימושית במיוחד בתקופת הסתיו, כשהעלים נושרים מהעצים.
כיום המגרפה היא כלי רב-תכליתי המשמש לא רק בחקלאות ובגינון, אלא גם באמנות הגינון היפנית (Zen Gardens) וכסמל תרבותי לעבודת אדמה.
בנוסף להיותה כלי חקלאי, יש גם מגרפות ענק לתעשייה, עשויות פלדה וגורפות בשדות ובשטחים גדולים, חציר ודומיו. בעבר רתמו אותן לסוסים והיום לטרקטורים.
חומרים מודרניים כמו פלסטיק וסגסוגות קלות משקל הפכו אותה לנוחה יותר לשימוש, תוך שמירה על העיצוב הבסיסי שהוכיח את עצמו לאורך אלפי שנים.
מגרפת עלים:
https://youtu.be/gHkR-8K3qRw
כך משתמשים במגרפה בגינה:
https://youtu.be/9NP4b1ckTsI
הכירו מגרפת על ענקית ויעילה במיוחד:
https://youtu.be/EG1PAGfZIAo
וגירוף של עלים ולכלוך בחצר:
https://youtu.be/3bTKVRGeZII
המגרפה (Rake) המשמשת לטיפוח וניקיון של גינות וחצרות הבית, היא אחד מכלי העבודה העתיקים והשימושיים ביותר בתולדות החקלאות והגינון. התפתחותה משקפת את ההיסטוריה המרתקת של עיבוד האדמה והתרבות האנושית.
ראשיתה של המגרפה בתקופה הניאוליתית, כשבני האדם החלו לעבד את האדמה. בתחילה היו אלה ענפים מפוצלים ששימשו לגירוף עלים ולאיסוף היבול. עם התפתחות עיבוד המתכות, החלו ליצור מגרפות מברונזה וברזל, שהיו עמידות ויעילות יותר.
בימי הביניים התפתחה המגרפה למגוון צורות המותאמות למשימות שונות - החל ממגרפות שיניים רחבות לאיסוף עלים, ועד למגרפות צרות לעיבוד ערוגות.
המהפכה התעשייתית הביאה עמה ייצור המוני של מגרפות פלדה, שהפכו את הכלי לנגיש יותר.
המגרפה בנויה כוללת ידית ארוכה לאחיזה ובקצה יש בה מוט רוחבי בעל שיניים, המשמש לגריפה ולעיבוד אדמה, על ידי איסוף וניקוי של עלים, דשא ובשדות גם חציר. מגרפת עלים, למשל, שימושית במיוחד בתקופת הסתיו, כשהעלים נושרים מהעצים.
כיום המגרפה היא כלי רב-תכליתי המשמש לא רק בחקלאות ובגינון, אלא גם באמנות הגינון היפנית (Zen Gardens) וכסמל תרבותי לעבודת אדמה.
בנוסף להיותה כלי חקלאי, יש גם מגרפות ענק לתעשייה, עשויות פלדה וגורפות בשדות ובשטחים גדולים, חציר ודומיו. בעבר רתמו אותן לסוסים והיום לטרקטורים.
חומרים מודרניים כמו פלסטיק וסגסוגות קלות משקל הפכו אותה לנוחה יותר לשימוש, תוך שמירה על העיצוב הבסיסי שהוכיח את עצמו לאורך אלפי שנים.
מגרפת עלים:
https://youtu.be/gHkR-8K3qRw
כך משתמשים במגרפה בגינה:
https://youtu.be/9NP4b1ckTsI
הכירו מגרפת על ענקית ויעילה במיוחד:
https://youtu.be/EG1PAGfZIAo
וגירוף של עלים ולכלוך בחצר:
https://youtu.be/3bTKVRGeZII