שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם הקווים שעל העלים?
על העלים אפשר לראות קווים דקיקים. אלה הם העורקים, שהם מעין צינורות דקים שמגיעים לכל פינה בעלה. ממש כמו שבעורקי האדם עובר דם, שמזין את כל חלקי גופנו, כך עובר המוהל בעורקיו של העלה ומזין אותו.
שימו לב שכמו מערכת הדם של בעלי החיים, עורקי העלים בנויים בצורה של פרקטל. מכל ענף מתפצלים ענפים נוספים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה של ענף ראשי וממנו ענפי משנה, שמהם עוד ענפים וכך הלאה.
הנה סרטון על עורקי העלה:
http://youtu.be/swLVNljDS64?t=22s
וסיפור העץ הנדיב:
http://youtu.be/LxMy8Xa58Fo
מהי השרשה ואיך משרישים צמחים?
השרשה היא אחת הטכניקות החקלאיות העתיקות ביותר בעולם ובמהותה פשוטה להפליא: לוקחים חלק מצמח אחד וגורמים לו להצמיח שורשים משלו, כך שהוא הופך לצמח עצמאי לחלוטין.
הרומאים השתמשו בשיטה זו לפני אלפי שנים כדי להרבות גפנים, אגסים ותאנים. הם, ככל הידוע, מהראשונים שהבינו שאפשר "לשכפל" עץ מוצלח מבלי להמתין לזרע.
הצלחת ההשרשה תלויה בתא צמחי מיוחד בשם מריסטם (meristem), רקמה שנמצאת בנקודות גדילה של הצמח ומסוגלת להתפתח לכל סוג תא אחר. כשגוזמים ענף ומכניסים אותו לאדמה, תאי המריסטם מזהים שחסרים שורשים ומתחילים לייצר אותם.
בפועל, הדרך הנפוצה ביותר היא השרשת גבעול (stem cutting) שנעשית כך: חותכים ענף בריא באורך 10 עד 15 סנטימטרים, ממש מתחת לעלה. מסירים את העלים התחתונים וטובלים את הקצה בהורמון השרשה (rooting hormone) שמכיל חומר בשם אוקסין (auxin) - הורמון צמחי טבעי שמאיץ את היווצרות השורשים.
לאחר מכן נועצים את הגבעול באדמה לחה או בחול גס ושומרים על לחות גבוהה. בתוך שבועות ספורים, לרוב 3 עד 8, מתחילים להופיע שורשים.
יש גם שיטת השרשה בהנחת ענפים (layering), בה הענף לא מנותק מהצמח המקורי אלא מעוגן לאדמה תוך כדי גדילה, עד שהוא מפתח שורשים עצמאיים. שיחי דמדמניות (currant) ויסמין (jasmine) מושרשים כך לעיתים קרובות.
דוגמה יפה להשרשה יש בגנים הבוטניים של קיו גרדן (Kew Gardens) בלונדון. שם שמורים ענפים מושרשים של עצים היסטוריים שכבר אינם קיימים. ביניהם ניתן למצוא עצים שנטע בחצרו צ'רלס דרווין (Charles Darwin), הוגה תורת האבולוציה. ההשרשה, במובן מסוים, מאפשרת לצמחים כאלו לנצח את הזמן.
#אילו צמחים קל להשריש:
צמחים שקל להשריש אותם הם לרוב
כאלו שיש להם בעלי גזע מעוצה אך בשרני ומלא נוזלים, מה שהופך אותו קל להשרשה. ביניהם גרניום, יהודי נודד, בזיליקום, נענע, ליפופית הבטטה, ירקה, קולאוס, בת שבע, פוטוס, גזניה, ניצנית, ביגוניה, פסיפלורה, היביסקוס וכל הסוקולנטים.
משימה בוטנית
============
נסו להשריש צמח במים. הביאו מזמרה, כוס זכוכית, מים פושרים ואת הצמח שממנו תרצו לחתוך ענף.
אפשר להשריש ישירות באדמה או לשתול אותו בעציץ פלסטיק מלא באדמה עם דשן, תערובת שתילה.
הנה השרשה של נענע (עברית):
https://youtu.be/OI0YL732Q-M
הסבר ושיעור פרטי על השרשת צמחים בקלות (עברית):
https://youtu.be/lv8YCh_nqC0?long=yes
מה יש בגני טופיארי המפוזרים בעולם?
טופיארי (Topiary) היא אמנות של עיצוב צורני של צמחים רב-שנתיים ופיסולם באמצעות גיזום אומנותי. לצמחים מפוסלים שמגדלים כך קוראים "צמחיית טופיארי".
מארצות הברית, בלגיה ועד סידני שבאוסטרליה - בעולם אפשר למצוא לא מעט גני טופיארי מרשימים שכאלה. אלו פארקים, לעתים גדולים מאוד, שבהם פסלי טופיארי בשלל צורות וגדלים, גזומים בכל צורה אפשרית, המציעים חוויה אסתטית של גננות ונוי הפתוחים לציבור הרחב.
בטופיארי משתמשים בכלובי רשת, שבאמצעותם משמרים ומתחזקים במשך תקופות ארוכות את הדמויות והצורות הגאומטריות המפוסלות.
הנושאים מגוונים - מפסלי חיות ויצורים אגדיים, דרך בני אדם בשלל צורות, עצמים מוכרים בגדלים מרשימים ועוד.
פארק טופיארי (Topiary Park) אופייני הוא חלומם של אמנים ומעצבי נוף. על שטח בן 28 דונם, גן הטופיארי של העיר קולומבוס, אוהיו, למשל, נולד כפרי דמיונו של האמן יליד אוהיו ג'יימס מייסון.
פארק טופיארי מרשים אחר הוא זה שנמצא בעיירת הנופש הציורית בבלגיה. מוצגות בו לא פחות מ-250 פסלי טופיארי של דמויות שונות, עשויות מעצים ומשיחים מעוצבים, חלקם בני יותר מ-130 שנים.
הנה אמנות גני הטופיארי:
https://youtu.be/YKaIf6dpTh4
פארק טופיארי באוהיו:
https://youtu.be/tTKi-B5I-xU
גן טופיארי בהודו:
https://youtu.be/n9BEH47-wJs
וגבר שחור בדרום קרוליינה שיצר גן כזה לבדו כדי להוכיח ששחורים יודעים לטפח את החצר שלהם:
https://youtu.be/FeZjae4Yzcw
מה הפלא העתיק של הלוונדר?
לָבֶנְדֶר (Lavender), או בעברית אזוביון, הוא צמח תבלין בעל ריח נעים, הידוע בעולם בפרחים הסגולים והיפים ובפריחה כמעט תמידית של הלבנדר הרפואי.
#היסטוריה
הלבנדר, אזוביון, נזכר כבר מימי קדם, כשהיוונים והרומים הרבו להשתמש בו באירופה, כצמח בושם ומרפא. ככל הנראה הם השתמשו באזוביון דגול, המין הנפוץ באזור הים התיכון.
בארץ הוא פחות נפוץ וכאן השתמשו אבותינו יותר באזוביון הרפואי. לצמח הזה היווניים קראו "נרדוס", על שם העיר נהרדעא שעל גדות תעלה בין הפרת לחידקל בצפון סוריה.
#שימושי בית
כבר מאות שנים שחקלאי שדות הלבנדר קוטפים אותם וכורכים אותם לזרים, במעין שזירה מיוחדת, או מכניסים פרחי לבנדר ריחניים לשקיקי בד. השקיקים מוכנסים לארונות, כדי לשמור על ריח נעים בבגדים.
עם זנים רבים ומגוון סוגים, הלבנדר משמש בתחומים רבים, מהפקת שמן אתרי לצורכי בישום וייצור של סבונים ארומתרפיים, דרך שימוש ביתי במקלוני ריח עשויי לבנדר ואפילו להרחקת יתושים ומעט מזיקים.
#מטבח
הלבנדר אינו כוכב המטבח אבל הוא יכול להיות תוסף ראוי במטבח. בפרחי לבנדר אפשר להשתמש לקישוט של עוגות, עוגיות ולחמניות. הם יוסיפו טעם יוצא דופן וגם מראה.
#בריאות
ללוונדר יש כמה סגולות רפואיות. הוא טוב גם להרגעה וגם לחיטוי. תה המכיל את צמח אם שותים אותו כמה פעמים לאורך היום, ידוע כמרגיע חרדה, לחץ כללי ונדודי שינה.
חליטה סטנדרטית של פרחים וגבעולים של הצמח תסייע גם לכאבי ראש, מיגרנות ותסמונת קדם וסתית.
לשימוש חיצוני ניתן להשתמש בחליטה כשטיפה מרגיעה לעור. משחה מועשרת בשמן לבנדר תהיה שימושית מאוד לשרירים כואבים ועם רוזמרין היא גם תשפר את זרימת הדם.
שמן לבנדר יכול לעזור במקרים של דלקות ופצעים, להרגעת העור, להרגעה נפשית ונגד חרדה, אפילו בעוצמה המשתווה לזו של תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים.
השמן האתרי מלוונדר נמצא בשימוש נרחב גם בעיסוי ארומתרפי לכאבי שרירים ולחץ.
הנה הלוונדר (עברית):
https://youtu.be/HmR59ZPbQ04
יולי ושיא הפריחה בדרום צרפת:
https://youtu.be/-EfK8OhRElI
פריחת הלוונדר:
https://youtu.be/GUJCT_1_iGY
קציר בשדות הלוונדר של פרובאנס:
https://youtu.be/IDkXXWi0d0I
היום הלבנדר חוזר בגדול גם אל האי הבריטי:
https://youtu.be/s0mDoEd6qUg
על שימושי הלבנדר:
https://youtu.be/riSfwYYC6Gc
מצגת וידאו של שדות הלבנדר:
https://youtu.be/hc4BFoa-bPo
שדות הלוונדר בפרובאנס:
https://youtu.be/U8AzaciQrcs
קציר מסורתי של פרחי הלבנדר:
https://youtu.be/n4Vx4dPhQGw
והכנת הבשמים:
https://youtu.be/EV2E-oDOCIs
איך תורמים העצים לאדם?
רבים שואלים למה צריך עצים בערים, מדוע כדאי לטעת הרבה עצים ברחובות העיר ובפארקים שלה ולמה בכלל לבזבז מקום על גנים וגינות ציבוריים.
במילים אחרות - במה יכולים העצים לתרום לנו?
כנראה שעצים הם הצמח השימושי ביותר שהטבע העניק לאנושות. מאז ימי קדם, העץ שימש כחומר גלם לבניית מחסה, כלים, כלי נשק, נייר וספינות שחצו ימים. אבל התרומה של העצים למין האנושי עמוקה הרבה יותר ממה שנראה לעין.
הנוכחות הבסיסית ביותר של העץ בחיינו היא הנשימה עצמה. מסתבר שיערות הגשם באמזונאס (Amazon Rainforest) הם המערכת האקולוגית הצמחית הגדולה ביותר בכדור הארץ. כמו כל עץ וצמח בעולם, העצים בה סופגים פחמן דו-חמצני בקנה מידה עצום, מייצרים חמצן וכך גם משפיעים על האיזון האטמוספרי של כל הכוכב שלנו, כדור הארץ.
גם לרפואה תרמו העצים תרומה שאי אפשר להפריז בחשיבותה. הכינין (Quinine), למשל, היא התרופה ההיסטורית הראשונה כנגד מלריה. היא הופקה מקליפת עץ הסינכונה (Cinchona) שבדרום אמריקה. אגב, כשהאירופים גילו את הכינין במאה ה-17, הם כינו אותו "אבקת הירושלמי" כי לא האמינו שילידים יכולים היו לגלות תרופה כזו לבדם.
תרופת האספירין הידועה עצמה פותחה גם היא מהעצים, אך על בסיס חומר פעיל שנמצא בקליפת עץ הערבה (Willow). בימינו, תרופות כימותרפיות חשובות כמו טקסול (Taxol) מופקות מעץ הטקסוס (Pacific Yew).
ואם נשוב לעצים שבעיר - על פני השטח, תרומה שמדברת אל כולם היא הפחתת החום העירוני. מחקרים מראים שרחוב עם עצים יכול להיות קריר ב-5 מעלות צלזיוס ממקבילו שחשוף לשמש. זו לא רק נוחות, אלא חיסכון אדיר באנרגיה, מניעת מקרי מוות מגלי חום ושהייה נעימה וקרירה יותר במרחב הציבורי.
גם הנפש מרוויחה. מחקרים הראו שחשיפה של שעתיים שבועיות לטבע, ובעיקר לסביבה מיוערת וירוקה, קשורה לשיפור משמעותי ברווחה הנפשית. ביפן מכנים זאת שינרין-יוקו (Shinrin-Yoku), "אמבטיית יער", כשמדובר בפרקטיקה רפואית ומוכרת של ממש.
הנה הסבר לתרומת העץ לאדם (עברית):
http://youtu.be/IuHM-H998Q4
התרומה של העצים לעיר היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/zarll9bx6FI
אך היתכן שהמון עצים זה פחות טוב משחשבנו? (מתורגם)
https://youtu.be/bbxmH_Kj7fk
מהי מנהרת האהבה שבאוקראינה?
מנהרת האהבה אינה מערה או מנהרה אמיתית. היא פשוט קטע דרך במסילת רכבת, שעובר בתוך יער עבות באוקראינה. קטע המסילה זכה לכינוי "מנהרת האהבה" בזכות היופי של היער ה"חצוב" על ידי הרכבת, שככל שהיא נוסעת בו הוא שומר על צורת המנהרה שלו.
מנהרת האהבה של הכפר קלבן הפכה לאטרקציה חשובה באוקראינה וזוגות רבים מאוקראינה ומחו"ל באים למקום היפה הזה, כדי להצטלם ולזכור לנצח עד כמה יפה יכול הטבע להיות.
הנה מנהרת האהבה בכפר קלוואן שבאוקראינה:
http://youtu.be/B2Gk9ofWgKo
וסרטון נוסף שמראה את מנהרת האהבה של אוקראינה בקיץ, עם אור מלא וצבעים אחרים:
http://youtu.be/-yBHxV0D6Ik
מה הסיפור של הפטרוזיליה?
פטרוזיליה (Parsley), בעברית פטרוזיל, הוא צמח תבלין עתיק ורב-תכליתי, שמקורו באגן הים התיכון ובעולם הקולינריה הוא נחשב לאחד מהתבלינים העתיקים ביותר שיש.
הפטרוזיליה היא סמל לחוכמת הטבע, צמח תבלין מהנפוצים בעולם, מרענן וטעים להפליא, בריא ובעל עלים ירוקים ועדינים.
שני סוגים עיקריים של פטרוזיליה קיימים. העדינה שבהם היא הפטרוזיליה הסלובית, כשהשנייה היא הפטרוזיליה המסולסלת.
#מטבח
הפטרוזיליה (Petroselinum) היא צמח תבלין נפוץ, שמככב בקולינריה מסורתית, הן כעשב תיבול - בתבשילים ומטבלים - והן כעלים למאכל בסלטים חיים. מדובר בתבלין עתיק שהפך לכוכב מרכזי בעולם הבישול, מוסיף ארומה מיוחדת לכל מנה ומציע הרבה יותר מאשר רק טעם ירקרק נעים.
בין השאר, הפטרוזיליה מומלצת לתיבול דגים, בשר וסלטים, לצד פסטות שאוהבות את הטעם העמוק של הפטרוזיליה האיטלקית.
מקורה של הפטרוזיליה באגן העתיק של הים התיכון ומשם הוא הפך חלק בלתי נפרד ממנות איכות של מטבחים מודרניים ברחבי העולם. כמו הכוסברה, כשרבים מתבלבלים ביניהן, גם הפטרוזיליה תשלים מגוון גדול של תבשילים ביתיים.
במסורת הקולינרית של המזרח התיכון, הפטרוזיליה היא כוכב אמיתי. מעל מנות חומוס איכותיות הוא חייב להתנוסס, לצד שמן הזית, לימון, כמון ופפריקה מתוקה. בסלט הטבולה המפורסם, היא הופכת למרכיב מרכזי המעניק טריות וחדות. גם השפים המקצועיים מבינים את האמנות העדינה של השימוש בו - לא רק כתבלין, אלא כמרכיב שמוסיף חיים וצבע לכל צלחת.
במטבח האירופי, הפטרוזיליה משתלבת במגוון רחב של מנות, מרטבים עשירים, דרך מרקים מפנקים ובתבשילי בשר מסורתיים. דוגמה מושלמת לאיך הפטרוזיליה יכולה להפוך מנה פשוטה ליצירת אמנות קולינרית היא הגרמולטה האיטלקית המפורסמת, המורכבת מתערובת של פטרוזיליה מגורדת, שום וקליפת לימון.
במטבח האשכנזי, הפטרוזיליה מופיעה בלביבות, בסלט תפוח אדמה ובמנות שורשיות מסורתיות. היא מוסיפה נגיעה של רעננות ועומק טעם שמזכיר לרבים את האוכל המנחם, החם והמזמין של בית סבתא.
#גינון
הפטרוזיליה, הן האיטלקית והן המסולסלת, מצוינות וגדלות היטב בגידול ביתי.
יש לגדל את הפטרוזיליה באדמה פוריה, עם ניקוז מים טוב. אפשר לשתול אותה בערוגה או בעציצים גדולים. הפטרוזיליה אוהבת קור והרבה מים. בדרך כלל ובמיוחד בעונת החורף יש למקם אותה בשמש מלאה.
רק בשיא הקיץ הלוהט שווה להעביר אותה (אם היא בעציץ), לחצי צל.
כדי להצמיח הרבה פטרוזיליה, במשך חודשים רצופים וללא צורך בשתילה מחדש, מומלץ לגזום את הפטרוזיליה ולהוריד את עליה, כך שיצמחו חדשים.
ובכדי לאפשר צמיחה מחודשת של הפטרוזיליה, מומלץ לקטוף אותה מהעלים ולא מהגבעול.
#רפואה
לפטרוזיליה ערך תזונתי מרשים. זהו צמח תבלין הידוע כצמח מרפא המנקה את הגוף. היא אינה רק תבלין מטבחי מרהיב, אלא גם צמח מרפא עם היסטוריה עשירה של שימושים רפואיים מסורתיים. מאז ימי יוון ורומא העתיקות, רופאים וחכמי מזרח ומערב ראו בו מקור לידע וריפוי וצמח בעל תכונות מרפא מרתקות.
הפטרוזיליה עשירה בוויטמינים ומכילה נוגדי חמצון המסייעים לבריאות הגוף. היא מכילה חומרים פעילים כמו אפיול ומיריסטיצין, שנחקרים על ידי מדענים בניסיון להבין את השפעותיהם הביולוגיות. מחקרים ראשוניים מצביעים על תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-חמצוניות, אך המדע טרם אמר את המילה האחרונה.
בעולם הרפואה המסורתית, הפטרוזיליה נחשבה לצמח רב-תכליתי. תה פטרוזיליה שימש כטיפול עממי לבעיות עיכול, אך המחקר המדעי המודרני מתייחס לטענות אלה בזהירות ובביקורתיות.
הרכב התזונתי של הפטרוזיליה מרשים. היא עשירה בוויטמין C, ברזל, וויטמין K, ומכילה כמויות משמעותיות של אנטי-אוקסידנטים. עם זאת, חשוב להדגיש - צריכה מבוקרת ומושכלת היא המפתח.
קיימות אזהרות חשובות לגבי שימוש בפטרוזיליה. נשים בהיריון צריכות להיוועץ ברופא לפני צריכתה, שכן כמויות גדולות עלולות לגרום לתופעות לוואי.
במסורות עתיקות ברפואה העממית נהוג לייחס לפטרוזיל תכונות של ניקוי דרכי השתן, טיפול בבעיות עיכול חיזוק מערכת החיסון, הורדת לחץ דם גבוה והקלה על אבנים בכליות. המדע המודרני, לעומת זאת, בוחן בזהירות את השימושים הטיפוליים המסורתיים שעושים בו שימוש.
הנה הפטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/eqjDCZS8S9M
גידול פטרוזיליה בעציצים:
https://youtu.be/J7gtUiGay58
הכנת שמן פטרוזיליה:
https://youtu.be/QBCRdr1ikGQ
פסטו פטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/HM-JL8lGNzA
כך שומרים עשבי תיבול במקרר (עברית):
https://youtu.be/koMvT_2GlY0
ויתרונות הבריאות של הפטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/jVsfvBqtHYs?long=yes
מה יש בגנים האבודים של הליגן?
הגנים האבודים של הליגן (The lost gardens of Heligan) נמצאים בקורנוול שבאנגליה, ליד העיירה מוואגיסי (Mevagissey). מלאים בצמחייה שופעת ובנויים בסגנון הגנים האנגליים של המאה ה-19, הם נחשבים מהגנים הבוטניים הידועים והמרשימים של הממלכה המאוחדת.
הגנים הללו הם בני מאות שנים. הם משתרעים על פני יותר מ-800 דונם וכוללים פסלי צמחים, עטופי צמחייה שופעת עלים ומעוררי דמיון, כמו מגיחים מקרקעית היער ומחכים למבקרים שיגלו אותם מחדש.
עם ג'ונגל ירוק, גינות ירק נעימות וצמחים בני יותר מ-100 שנה, בין וליד קבוצת מבני אבן עתיקים, הגנים האלה נתנו השראה ברבות השנים ללא מעט אגדות ילדות קסומות.
במהלך המאה ה-18 ועד לתחילת המאה ה-20 ול"מלחמה הגדולה", טיפחו את הגנים בני משפחת טרמיין. לאחר מאות שנים של פעילות, הוזנחו הגנים, עת רבים מעובדי המקום נהרגו במלחמה האיומה ולא שבו עוד הביתה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הלכו הגנים המקסימים ונשכחו מן העולם. רק בשנת 1992, לפחות 200 שנים לאחר הקמתם, בנו, ושחזרו אותם פועלים חרוצים, תוך שהם משיבים את הגנים לימיהם הגדולים.
תוכלו לראות כאן פסלים צומחים וירוקים, מרשימים ומיוחדים, המעטרים את פינות הגן בדמויות אדם מרשימות, עם שמות מעוררי דמיון כמו בת הבוץ הקטנה (The Mud Maiden), ראש נערה חולמנית (Dreaming Girls' Head), הגברת האפורה, עלמת הבוץ (Mudmaid) וראשו הענק של הליגן.
הנה סיפורם של הגנים האבודים בהליגן:
https://youtu.be/c48IK05tOZg
הגנים האבודים של הליגן:
https://youtu.be/yMc9kd3iEHU
וגני הליגן האבודים:
https://youtu.be/7529ZIR3BS0
איך גדלים העצים?
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
סרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
וסרטון תיעודי על העצים הגדולים בעולם:
https://youtu.be/Q5x7nYtwlJ0?long=yes
על העלים אפשר לראות קווים דקיקים. אלה הם העורקים, שהם מעין צינורות דקים שמגיעים לכל פינה בעלה. ממש כמו שבעורקי האדם עובר דם, שמזין את כל חלקי גופנו, כך עובר המוהל בעורקיו של העלה ומזין אותו.
שימו לב שכמו מערכת הדם של בעלי החיים, עורקי העלים בנויים בצורה של פרקטל. מכל ענף מתפצלים ענפים נוספים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה של ענף ראשי וממנו ענפי משנה, שמהם עוד ענפים וכך הלאה.
הנה סרטון על עורקי העלה:
http://youtu.be/swLVNljDS64?t=22s
וסיפור העץ הנדיב:
http://youtu.be/LxMy8Xa58Fo
השרשה היא אחת הטכניקות החקלאיות העתיקות ביותר בעולם ובמהותה פשוטה להפליא: לוקחים חלק מצמח אחד וגורמים לו להצמיח שורשים משלו, כך שהוא הופך לצמח עצמאי לחלוטין.
הרומאים השתמשו בשיטה זו לפני אלפי שנים כדי להרבות גפנים, אגסים ותאנים. הם, ככל הידוע, מהראשונים שהבינו שאפשר "לשכפל" עץ מוצלח מבלי להמתין לזרע.
הצלחת ההשרשה תלויה בתא צמחי מיוחד בשם מריסטם (meristem), רקמה שנמצאת בנקודות גדילה של הצמח ומסוגלת להתפתח לכל סוג תא אחר. כשגוזמים ענף ומכניסים אותו לאדמה, תאי המריסטם מזהים שחסרים שורשים ומתחילים לייצר אותם.
בפועל, הדרך הנפוצה ביותר היא השרשת גבעול (stem cutting) שנעשית כך: חותכים ענף בריא באורך 10 עד 15 סנטימטרים, ממש מתחת לעלה. מסירים את העלים התחתונים וטובלים את הקצה בהורמון השרשה (rooting hormone) שמכיל חומר בשם אוקסין (auxin) - הורמון צמחי טבעי שמאיץ את היווצרות השורשים.
לאחר מכן נועצים את הגבעול באדמה לחה או בחול גס ושומרים על לחות גבוהה. בתוך שבועות ספורים, לרוב 3 עד 8, מתחילים להופיע שורשים.
יש גם שיטת השרשה בהנחת ענפים (layering), בה הענף לא מנותק מהצמח המקורי אלא מעוגן לאדמה תוך כדי גדילה, עד שהוא מפתח שורשים עצמאיים. שיחי דמדמניות (currant) ויסמין (jasmine) מושרשים כך לעיתים קרובות.
דוגמה יפה להשרשה יש בגנים הבוטניים של קיו גרדן (Kew Gardens) בלונדון. שם שמורים ענפים מושרשים של עצים היסטוריים שכבר אינם קיימים. ביניהם ניתן למצוא עצים שנטע בחצרו צ'רלס דרווין (Charles Darwin), הוגה תורת האבולוציה. ההשרשה, במובן מסוים, מאפשרת לצמחים כאלו לנצח את הזמן.
#אילו צמחים קל להשריש:
צמחים שקל להשריש אותם הם לרוב
כאלו שיש להם בעלי גזע מעוצה אך בשרני ומלא נוזלים, מה שהופך אותו קל להשרשה. ביניהם גרניום, יהודי נודד, בזיליקום, נענע, ליפופית הבטטה, ירקה, קולאוס, בת שבע, פוטוס, גזניה, ניצנית, ביגוניה, פסיפלורה, היביסקוס וכל הסוקולנטים.
משימה בוטנית
============
נסו להשריש צמח במים. הביאו מזמרה, כוס זכוכית, מים פושרים ואת הצמח שממנו תרצו לחתוך ענף.
אפשר להשריש ישירות באדמה או לשתול אותו בעציץ פלסטיק מלא באדמה עם דשן, תערובת שתילה.
הנה השרשה של נענע (עברית):
https://youtu.be/OI0YL732Q-M
הסבר ושיעור פרטי על השרשת צמחים בקלות (עברית):
https://youtu.be/lv8YCh_nqC0?long=yes
טופיארי (Topiary) היא אמנות של עיצוב צורני של צמחים רב-שנתיים ופיסולם באמצעות גיזום אומנותי. לצמחים מפוסלים שמגדלים כך קוראים "צמחיית טופיארי".
מארצות הברית, בלגיה ועד סידני שבאוסטרליה - בעולם אפשר למצוא לא מעט גני טופיארי מרשימים שכאלה. אלו פארקים, לעתים גדולים מאוד, שבהם פסלי טופיארי בשלל צורות וגדלים, גזומים בכל צורה אפשרית, המציעים חוויה אסתטית של גננות ונוי הפתוחים לציבור הרחב.
בטופיארי משתמשים בכלובי רשת, שבאמצעותם משמרים ומתחזקים במשך תקופות ארוכות את הדמויות והצורות הגאומטריות המפוסלות.
הנושאים מגוונים - מפסלי חיות ויצורים אגדיים, דרך בני אדם בשלל צורות, עצמים מוכרים בגדלים מרשימים ועוד.
פארק טופיארי (Topiary Park) אופייני הוא חלומם של אמנים ומעצבי נוף. על שטח בן 28 דונם, גן הטופיארי של העיר קולומבוס, אוהיו, למשל, נולד כפרי דמיונו של האמן יליד אוהיו ג'יימס מייסון.
פארק טופיארי מרשים אחר הוא זה שנמצא בעיירת הנופש הציורית בבלגיה. מוצגות בו לא פחות מ-250 פסלי טופיארי של דמויות שונות, עשויות מעצים ומשיחים מעוצבים, חלקם בני יותר מ-130 שנים.
הנה אמנות גני הטופיארי:
https://youtu.be/YKaIf6dpTh4
פארק טופיארי באוהיו:
https://youtu.be/tTKi-B5I-xU
גן טופיארי בהודו:
https://youtu.be/n9BEH47-wJs
וגבר שחור בדרום קרוליינה שיצר גן כזה לבדו כדי להוכיח ששחורים יודעים לטפח את החצר שלהם:
https://youtu.be/FeZjae4Yzcw
לָבֶנְדֶר (Lavender), או בעברית אזוביון, הוא צמח תבלין בעל ריח נעים, הידוע בעולם בפרחים הסגולים והיפים ובפריחה כמעט תמידית של הלבנדר הרפואי.
#היסטוריה
הלבנדר, אזוביון, נזכר כבר מימי קדם, כשהיוונים והרומים הרבו להשתמש בו באירופה, כצמח בושם ומרפא. ככל הנראה הם השתמשו באזוביון דגול, המין הנפוץ באזור הים התיכון.
בארץ הוא פחות נפוץ וכאן השתמשו אבותינו יותר באזוביון הרפואי. לצמח הזה היווניים קראו "נרדוס", על שם העיר נהרדעא שעל גדות תעלה בין הפרת לחידקל בצפון סוריה.
#שימושי בית
כבר מאות שנים שחקלאי שדות הלבנדר קוטפים אותם וכורכים אותם לזרים, במעין שזירה מיוחדת, או מכניסים פרחי לבנדר ריחניים לשקיקי בד. השקיקים מוכנסים לארונות, כדי לשמור על ריח נעים בבגדים.
עם זנים רבים ומגוון סוגים, הלבנדר משמש בתחומים רבים, מהפקת שמן אתרי לצורכי בישום וייצור של סבונים ארומתרפיים, דרך שימוש ביתי במקלוני ריח עשויי לבנדר ואפילו להרחקת יתושים ומעט מזיקים.
#מטבח
הלבנדר אינו כוכב המטבח אבל הוא יכול להיות תוסף ראוי במטבח. בפרחי לבנדר אפשר להשתמש לקישוט של עוגות, עוגיות ולחמניות. הם יוסיפו טעם יוצא דופן וגם מראה.
#בריאות
ללוונדר יש כמה סגולות רפואיות. הוא טוב גם להרגעה וגם לחיטוי. תה המכיל את צמח אם שותים אותו כמה פעמים לאורך היום, ידוע כמרגיע חרדה, לחץ כללי ונדודי שינה.
חליטה סטנדרטית של פרחים וגבעולים של הצמח תסייע גם לכאבי ראש, מיגרנות ותסמונת קדם וסתית.
לשימוש חיצוני ניתן להשתמש בחליטה כשטיפה מרגיעה לעור. משחה מועשרת בשמן לבנדר תהיה שימושית מאוד לשרירים כואבים ועם רוזמרין היא גם תשפר את זרימת הדם.
שמן לבנדר יכול לעזור במקרים של דלקות ופצעים, להרגעת העור, להרגעה נפשית ונגד חרדה, אפילו בעוצמה המשתווה לזו של תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים.
השמן האתרי מלוונדר נמצא בשימוש נרחב גם בעיסוי ארומתרפי לכאבי שרירים ולחץ.
הנה הלוונדר (עברית):
https://youtu.be/HmR59ZPbQ04
יולי ושיא הפריחה בדרום צרפת:
https://youtu.be/-EfK8OhRElI
פריחת הלוונדר:
https://youtu.be/GUJCT_1_iGY
קציר בשדות הלוונדר של פרובאנס:
https://youtu.be/IDkXXWi0d0I
היום הלבנדר חוזר בגדול גם אל האי הבריטי:
https://youtu.be/s0mDoEd6qUg
על שימושי הלבנדר:
https://youtu.be/riSfwYYC6Gc
מצגת וידאו של שדות הלבנדר:
https://youtu.be/hc4BFoa-bPo
שדות הלוונדר בפרובאנס:
https://youtu.be/U8AzaciQrcs
קציר מסורתי של פרחי הלבנדר:
https://youtu.be/n4Vx4dPhQGw
והכנת הבשמים:
https://youtu.be/EV2E-oDOCIs
גינון
רבים שואלים למה צריך עצים בערים, מדוע כדאי לטעת הרבה עצים ברחובות העיר ובפארקים שלה ולמה בכלל לבזבז מקום על גנים וגינות ציבוריים.
במילים אחרות - במה יכולים העצים לתרום לנו?
כנראה שעצים הם הצמח השימושי ביותר שהטבע העניק לאנושות. מאז ימי קדם, העץ שימש כחומר גלם לבניית מחסה, כלים, כלי נשק, נייר וספינות שחצו ימים. אבל התרומה של העצים למין האנושי עמוקה הרבה יותר ממה שנראה לעין.
הנוכחות הבסיסית ביותר של העץ בחיינו היא הנשימה עצמה. מסתבר שיערות הגשם באמזונאס (Amazon Rainforest) הם המערכת האקולוגית הצמחית הגדולה ביותר בכדור הארץ. כמו כל עץ וצמח בעולם, העצים בה סופגים פחמן דו-חמצני בקנה מידה עצום, מייצרים חמצן וכך גם משפיעים על האיזון האטמוספרי של כל הכוכב שלנו, כדור הארץ.
גם לרפואה תרמו העצים תרומה שאי אפשר להפריז בחשיבותה. הכינין (Quinine), למשל, היא התרופה ההיסטורית הראשונה כנגד מלריה. היא הופקה מקליפת עץ הסינכונה (Cinchona) שבדרום אמריקה. אגב, כשהאירופים גילו את הכינין במאה ה-17, הם כינו אותו "אבקת הירושלמי" כי לא האמינו שילידים יכולים היו לגלות תרופה כזו לבדם.
תרופת האספירין הידועה עצמה פותחה גם היא מהעצים, אך על בסיס חומר פעיל שנמצא בקליפת עץ הערבה (Willow). בימינו, תרופות כימותרפיות חשובות כמו טקסול (Taxol) מופקות מעץ הטקסוס (Pacific Yew).
ואם נשוב לעצים שבעיר - על פני השטח, תרומה שמדברת אל כולם היא הפחתת החום העירוני. מחקרים מראים שרחוב עם עצים יכול להיות קריר ב-5 מעלות צלזיוס ממקבילו שחשוף לשמש. זו לא רק נוחות, אלא חיסכון אדיר באנרגיה, מניעת מקרי מוות מגלי חום ושהייה נעימה וקרירה יותר במרחב הציבורי.
גם הנפש מרוויחה. מחקרים הראו שחשיפה של שעתיים שבועיות לטבע, ובעיקר לסביבה מיוערת וירוקה, קשורה לשיפור משמעותי ברווחה הנפשית. ביפן מכנים זאת שינרין-יוקו (Shinrin-Yoku), "אמבטיית יער", כשמדובר בפרקטיקה רפואית ומוכרת של ממש.
הנה הסבר לתרומת העץ לאדם (עברית):
http://youtu.be/IuHM-H998Q4
התרומה של העצים לעיר היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/zarll9bx6FI
אך היתכן שהמון עצים זה פחות טוב משחשבנו? (מתורגם)
https://youtu.be/bbxmH_Kj7fk
מנהרת האהבה אינה מערה או מנהרה אמיתית. היא פשוט קטע דרך במסילת רכבת, שעובר בתוך יער עבות באוקראינה. קטע המסילה זכה לכינוי "מנהרת האהבה" בזכות היופי של היער ה"חצוב" על ידי הרכבת, שככל שהיא נוסעת בו הוא שומר על צורת המנהרה שלו.
מנהרת האהבה של הכפר קלבן הפכה לאטרקציה חשובה באוקראינה וזוגות רבים מאוקראינה ומחו"ל באים למקום היפה הזה, כדי להצטלם ולזכור לנצח עד כמה יפה יכול הטבע להיות.
הנה מנהרת האהבה בכפר קלוואן שבאוקראינה:
http://youtu.be/B2Gk9ofWgKo
וסרטון נוסף שמראה את מנהרת האהבה של אוקראינה בקיץ, עם אור מלא וצבעים אחרים:
http://youtu.be/-yBHxV0D6Ik
פטרוזיליה (Parsley), בעברית פטרוזיל, הוא צמח תבלין עתיק ורב-תכליתי, שמקורו באגן הים התיכון ובעולם הקולינריה הוא נחשב לאחד מהתבלינים העתיקים ביותר שיש.
הפטרוזיליה היא סמל לחוכמת הטבע, צמח תבלין מהנפוצים בעולם, מרענן וטעים להפליא, בריא ובעל עלים ירוקים ועדינים.
שני סוגים עיקריים של פטרוזיליה קיימים. העדינה שבהם היא הפטרוזיליה הסלובית, כשהשנייה היא הפטרוזיליה המסולסלת.
#מטבח
הפטרוזיליה (Petroselinum) היא צמח תבלין נפוץ, שמככב בקולינריה מסורתית, הן כעשב תיבול - בתבשילים ומטבלים - והן כעלים למאכל בסלטים חיים. מדובר בתבלין עתיק שהפך לכוכב מרכזי בעולם הבישול, מוסיף ארומה מיוחדת לכל מנה ומציע הרבה יותר מאשר רק טעם ירקרק נעים.
בין השאר, הפטרוזיליה מומלצת לתיבול דגים, בשר וסלטים, לצד פסטות שאוהבות את הטעם העמוק של הפטרוזיליה האיטלקית.
מקורה של הפטרוזיליה באגן העתיק של הים התיכון ומשם הוא הפך חלק בלתי נפרד ממנות איכות של מטבחים מודרניים ברחבי העולם. כמו הכוסברה, כשרבים מתבלבלים ביניהן, גם הפטרוזיליה תשלים מגוון גדול של תבשילים ביתיים.
במסורת הקולינרית של המזרח התיכון, הפטרוזיליה היא כוכב אמיתי. מעל מנות חומוס איכותיות הוא חייב להתנוסס, לצד שמן הזית, לימון, כמון ופפריקה מתוקה. בסלט הטבולה המפורסם, היא הופכת למרכיב מרכזי המעניק טריות וחדות. גם השפים המקצועיים מבינים את האמנות העדינה של השימוש בו - לא רק כתבלין, אלא כמרכיב שמוסיף חיים וצבע לכל צלחת.
במטבח האירופי, הפטרוזיליה משתלבת במגוון רחב של מנות, מרטבים עשירים, דרך מרקים מפנקים ובתבשילי בשר מסורתיים. דוגמה מושלמת לאיך הפטרוזיליה יכולה להפוך מנה פשוטה ליצירת אמנות קולינרית היא הגרמולטה האיטלקית המפורסמת, המורכבת מתערובת של פטרוזיליה מגורדת, שום וקליפת לימון.
במטבח האשכנזי, הפטרוזיליה מופיעה בלביבות, בסלט תפוח אדמה ובמנות שורשיות מסורתיות. היא מוסיפה נגיעה של רעננות ועומק טעם שמזכיר לרבים את האוכל המנחם, החם והמזמין של בית סבתא.
#גינון
הפטרוזיליה, הן האיטלקית והן המסולסלת, מצוינות וגדלות היטב בגידול ביתי.
יש לגדל את הפטרוזיליה באדמה פוריה, עם ניקוז מים טוב. אפשר לשתול אותה בערוגה או בעציצים גדולים. הפטרוזיליה אוהבת קור והרבה מים. בדרך כלל ובמיוחד בעונת החורף יש למקם אותה בשמש מלאה.
רק בשיא הקיץ הלוהט שווה להעביר אותה (אם היא בעציץ), לחצי צל.
כדי להצמיח הרבה פטרוזיליה, במשך חודשים רצופים וללא צורך בשתילה מחדש, מומלץ לגזום את הפטרוזיליה ולהוריד את עליה, כך שיצמחו חדשים.
ובכדי לאפשר צמיחה מחודשת של הפטרוזיליה, מומלץ לקטוף אותה מהעלים ולא מהגבעול.
#רפואה
לפטרוזיליה ערך תזונתי מרשים. זהו צמח תבלין הידוע כצמח מרפא המנקה את הגוף. היא אינה רק תבלין מטבחי מרהיב, אלא גם צמח מרפא עם היסטוריה עשירה של שימושים רפואיים מסורתיים. מאז ימי יוון ורומא העתיקות, רופאים וחכמי מזרח ומערב ראו בו מקור לידע וריפוי וצמח בעל תכונות מרפא מרתקות.
הפטרוזיליה עשירה בוויטמינים ומכילה נוגדי חמצון המסייעים לבריאות הגוף. היא מכילה חומרים פעילים כמו אפיול ומיריסטיצין, שנחקרים על ידי מדענים בניסיון להבין את השפעותיהם הביולוגיות. מחקרים ראשוניים מצביעים על תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-חמצוניות, אך המדע טרם אמר את המילה האחרונה.
בעולם הרפואה המסורתית, הפטרוזיליה נחשבה לצמח רב-תכליתי. תה פטרוזיליה שימש כטיפול עממי לבעיות עיכול, אך המחקר המדעי המודרני מתייחס לטענות אלה בזהירות ובביקורתיות.
הרכב התזונתי של הפטרוזיליה מרשים. היא עשירה בוויטמין C, ברזל, וויטמין K, ומכילה כמויות משמעותיות של אנטי-אוקסידנטים. עם זאת, חשוב להדגיש - צריכה מבוקרת ומושכלת היא המפתח.
קיימות אזהרות חשובות לגבי שימוש בפטרוזיליה. נשים בהיריון צריכות להיוועץ ברופא לפני צריכתה, שכן כמויות גדולות עלולות לגרום לתופעות לוואי.
במסורות עתיקות ברפואה העממית נהוג לייחס לפטרוזיל תכונות של ניקוי דרכי השתן, טיפול בבעיות עיכול חיזוק מערכת החיסון, הורדת לחץ דם גבוה והקלה על אבנים בכליות. המדע המודרני, לעומת זאת, בוחן בזהירות את השימושים הטיפוליים המסורתיים שעושים בו שימוש.
הנה הפטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/eqjDCZS8S9M
גידול פטרוזיליה בעציצים:
https://youtu.be/J7gtUiGay58
הכנת שמן פטרוזיליה:
https://youtu.be/QBCRdr1ikGQ
פסטו פטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/HM-JL8lGNzA
כך שומרים עשבי תיבול במקרר (עברית):
https://youtu.be/koMvT_2GlY0
ויתרונות הבריאות של הפטרוזיליה (עברית):
https://youtu.be/jVsfvBqtHYs?long=yes
הגנים האבודים של הליגן (The lost gardens of Heligan) נמצאים בקורנוול שבאנגליה, ליד העיירה מוואגיסי (Mevagissey). מלאים בצמחייה שופעת ובנויים בסגנון הגנים האנגליים של המאה ה-19, הם נחשבים מהגנים הבוטניים הידועים והמרשימים של הממלכה המאוחדת.
הגנים הללו הם בני מאות שנים. הם משתרעים על פני יותר מ-800 דונם וכוללים פסלי צמחים, עטופי צמחייה שופעת עלים ומעוררי דמיון, כמו מגיחים מקרקעית היער ומחכים למבקרים שיגלו אותם מחדש.
עם ג'ונגל ירוק, גינות ירק נעימות וצמחים בני יותר מ-100 שנה, בין וליד קבוצת מבני אבן עתיקים, הגנים האלה נתנו השראה ברבות השנים ללא מעט אגדות ילדות קסומות.
במהלך המאה ה-18 ועד לתחילת המאה ה-20 ול"מלחמה הגדולה", טיפחו את הגנים בני משפחת טרמיין. לאחר מאות שנים של פעילות, הוזנחו הגנים, עת רבים מעובדי המקום נהרגו במלחמה האיומה ולא שבו עוד הביתה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הלכו הגנים המקסימים ונשכחו מן העולם. רק בשנת 1992, לפחות 200 שנים לאחר הקמתם, בנו, ושחזרו אותם פועלים חרוצים, תוך שהם משיבים את הגנים לימיהם הגדולים.
תוכלו לראות כאן פסלים צומחים וירוקים, מרשימים ומיוחדים, המעטרים את פינות הגן בדמויות אדם מרשימות, עם שמות מעוררי דמיון כמו בת הבוץ הקטנה (The Mud Maiden), ראש נערה חולמנית (Dreaming Girls' Head), הגברת האפורה, עלמת הבוץ (Mudmaid) וראשו הענק של הליגן.
הנה סיפורם של הגנים האבודים בהליגן:
https://youtu.be/c48IK05tOZg
הגנים האבודים של הליגן:
https://youtu.be/yMc9kd3iEHU
וגני הליגן האבודים:
https://youtu.be/7529ZIR3BS0
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
סרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
וסרטון תיעודי על העצים הגדולים בעולם:
https://youtu.be/Q5x7nYtwlJ0?long=yes
מה מיוחד בשדרת עצי הג'ינקו שביפאן?
היפאנים מעריצים את עץ הג'ינקו בילובה. בתרבות היפנית יש לעצי הג'ינקו מקום מכובד, במיוחד מאז שהתגלה ש-6 עצי ג'ינקו הצליחו לשרוד את הפצצה האטומית בהירושימה. עד היום הם חיים והיפאנים מתייחסים לזן העצים השורד הזה כ"עץ התקווה".
שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו, ורבות נוספות בערים אחרות, הן מהמקומות היפים והשלווים. גווני הצהוב של השדרה הזו מעניקים גוון אחר ונעים לצועדים ולשוהים בהם. זהו היופי הנשגב של הבלתי-רגיל!
הנה שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו:
http://youtu.be/MkZvVIgThP0
ועוד סרטון של שדרת עצי הגינקו:
http://youtu.be/LfUqB-dCDJc
היפאנים מעריצים את עץ הג'ינקו בילובה. בתרבות היפנית יש לעצי הג'ינקו מקום מכובד, במיוחד מאז שהתגלה ש-6 עצי ג'ינקו הצליחו לשרוד את הפצצה האטומית בהירושימה. עד היום הם חיים והיפאנים מתייחסים לזן העצים השורד הזה כ"עץ התקווה".
שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו, ורבות נוספות בערים אחרות, הן מהמקומות היפים והשלווים. גווני הצהוב של השדרה הזו מעניקים גוון אחר ונעים לצועדים ולשוהים בהם. זהו היופי הנשגב של הבלתי-רגיל!
הנה שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו:
http://youtu.be/MkZvVIgThP0
ועוד סרטון של שדרת עצי הגינקו:
http://youtu.be/LfUqB-dCDJc
מה ההיסטוריה של צמחי התבלין?
צמחי תבלין הם צמחים בעלי תכונות מיוחדות של טעם וריח, המשמשים במטבח האנושי כבר אלפי שנים, מאז ימי קדם.
להבדיל מהתבלינים (Spices), שמקורם במזרח הרחוק, מרבית צמחי התבלין (herbs) באים במקור מאגן הים התיכון.
עדויות מוקדמות על שימוש בצמחי תבלין ובושם נמצאו בכתבים מצריים עתיקים, שגילם מוערך בכ-4,500 שנה. יש מהם, כמו הרוזמרין, ששימשו למטרות של חניטה מצרית, של מה שיהיו המומיות המפורסמות משם.
במקביל לכך ואולי אף קודם לכך, שימשו צמחים בעלי תכונות דומות - גם בהודו, בסין ובמטבחים של עוד מעמי המזרח הרחוק, לצרכים קולינריים שונים.
התבלינים היבשים שימשו בעת העתיקה כמשאב מרכזי במסחר לאירופה. בשל ערכם הגבוה הם גם היו סוג של מטבע עובר לסוחר ואפילו עילה למלחמות.
צמחי התבלין, לעומתם, היו לשימוש מקומי ומיידי. הסיבה היא שהשימוש בהם היה לרוב כמוצר טרי ומיידי עם הקטיפה. השימוש בהם היה רב, במאכלים עתיקים, שונים ומגוונים.
כיום מגדלים צמחי תבלין בעציצים פורחים, במרפסות שמש ופטיו, או בחלקות מיוחדות בגינות פרטיות ובגינות גג. כמובן שעבור החנויות, הרשתות ולשווקים הם מופצים טריים, מגידולים חקלאיים ובכמויות מסחריות.
לצד התבלינים היבשים, במטבח של ימינו נעשה שימוש רב בצמחי תבלין טריים, בחלקם שימושים מסורתיים ובאחרים - חדשים יותר. מסלטים ותוספות למאכלים ועד למיצוי, ייבוש והכנת תבלינים או למשקאות תה חמים.
הנה צמחי התבלין (עברית):
https://youtu.be/aCCpngpNUvM
כמה צמחי תבלין שניתן לגדל במים ובלי אדמה:
https://youtu.be/YllaxS_FOhE
על גידול חיל של כמה צמחי תבלין (עברית):
https://youtu.be/7agC_D534PI
את הריחן למשל, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
והתפעלות מצמחי התבלין בגינה (עברית):
https://youtu.be/6v-9CV7xwkQ?long=yes
צמחי תבלין הם צמחים בעלי תכונות מיוחדות של טעם וריח, המשמשים במטבח האנושי כבר אלפי שנים, מאז ימי קדם.
להבדיל מהתבלינים (Spices), שמקורם במזרח הרחוק, מרבית צמחי התבלין (herbs) באים במקור מאגן הים התיכון.
עדויות מוקדמות על שימוש בצמחי תבלין ובושם נמצאו בכתבים מצריים עתיקים, שגילם מוערך בכ-4,500 שנה. יש מהם, כמו הרוזמרין, ששימשו למטרות של חניטה מצרית, של מה שיהיו המומיות המפורסמות משם.
במקביל לכך ואולי אף קודם לכך, שימשו צמחים בעלי תכונות דומות - גם בהודו, בסין ובמטבחים של עוד מעמי המזרח הרחוק, לצרכים קולינריים שונים.
התבלינים היבשים שימשו בעת העתיקה כמשאב מרכזי במסחר לאירופה. בשל ערכם הגבוה הם גם היו סוג של מטבע עובר לסוחר ואפילו עילה למלחמות.
צמחי התבלין, לעומתם, היו לשימוש מקומי ומיידי. הסיבה היא שהשימוש בהם היה לרוב כמוצר טרי ומיידי עם הקטיפה. השימוש בהם היה רב, במאכלים עתיקים, שונים ומגוונים.
כיום מגדלים צמחי תבלין בעציצים פורחים, במרפסות שמש ופטיו, או בחלקות מיוחדות בגינות פרטיות ובגינות גג. כמובן שעבור החנויות, הרשתות ולשווקים הם מופצים טריים, מגידולים חקלאיים ובכמויות מסחריות.
לצד התבלינים היבשים, במטבח של ימינו נעשה שימוש רב בצמחי תבלין טריים, בחלקם שימושים מסורתיים ובאחרים - חדשים יותר. מסלטים ותוספות למאכלים ועד למיצוי, ייבוש והכנת תבלינים או למשקאות תה חמים.
הנה צמחי התבלין (עברית):
https://youtu.be/aCCpngpNUvM
כמה צמחי תבלין שניתן לגדל במים ובלי אדמה:
https://youtu.be/YllaxS_FOhE
על גידול חיל של כמה צמחי תבלין (עברית):
https://youtu.be/7agC_D534PI
את הריחן למשל, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
והתפעלות מצמחי התבלין בגינה (עברית):
https://youtu.be/6v-9CV7xwkQ?long=yes
מה מיוחד בפסלים שבגן הפסלים של מיניאפוליס?
גן הפסלים של מיניאפוליס (Minneapolis Sculpture Garden), שנפתח בשנת 1988, הוא גן מרהיב וירוק, שתוכנן על ידי אדוארד לרבי בארנס ואדריכלי הנוף קווינל ורוטשילד. הוא משתרע על פני שטח רחב ידיים של 45 דונם.
מדובר בריאה ירוקה בעיר האמריקאית מיניאפוליס, אבל מה שמפורסם בה כל כך הם לא הצמחים והעצים במיוחדים אלא העובדה שזהו גן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. הגן גם פתוח בחינם לציבור ולרבים זו הזדמנות להתחבר באופן נגיש יותר לאמנות מודרנית.
בפארק המרשים יש לא פחות מ-40 מיצבים, פסלים קינטיים ופסלים קבועים של אמנים מודרניים מפורסמים מאוד, כמו הנרי מור וקלאוס אולדנבורג. הפסלים הם של מוזיאון לאמנות מודרנית בשם "המרכז לאמנות ווקר" שמעבר לרחוב.
הפסלים פרושים על שטח ירוק ונרחב, בו מצויים גם ברווזים ואף מבנים עטופי ירק. אבל בנוסף לכל אלה, הפארק מכיל גם גן פרחים עם מגוון רחב של צמחים עונתיים ופרחי בר שגבוהים במיוחד בקיץ.
#גשר הכף והדובדבן
גן הפסלים במיניאפוליס ידוע במיוחד במזרקת "גשר הכף והדובדבן" (Spoonbridge And Cherry), או בשפת המקום "ספונברידג' ודובדבן", שיצרו קלאס אולדנבורג וקוז'יה ואן ברוגן. הפסל הזה שהוא גשר נמצא בלב הפארק ומהווה אטרקציה ידועה במיוחד ומפורסמת בעולם כולו.
אבל יש עוד לא מעט יצירות מרתקות בגן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. אחד מהם הוא סוס בטרפילד ולא הריק גם התרנגול הכחול הענקי, שהמבקרים נדהמים מגודלו ויופיו.
#פסל ה-LOVE
בפארק גם פסל האהבה של האמן רוברט אינדיאנה, בצורת המילה LOVE. את הפסל הזה אפשר למצוא במקומות רבים ברחבי העולם והוא הפך מזמן לאייקון עולמי, המתנוסס על חולצות, שלטי ענק ופרסומות בעיתונים.
#פסל הנאוטילוס
עוד פסל מיוחד ומעניין בפארק הוא פסל הנאוטילוס של צ'רלס גינבר. את ההשראה לפסל הפלדה הענקי הזה שאב האמן מקונכיית הנאוטילוס בעלת הצורה הלוליינית המושלמת.
קונכייה מרתקת זו היא לא רק יפה להפליא, אלא גם אחד מבעלי החיים הימיים העתיקים והמיוחדים ביותר בטבע.
הנאוטילוס שרדה מיליוני שנים על פני כדור הארץ ונחשבת לדוגמה קלאסית של סדרת פיבונאצ'י. סיבוב סביב הפסל, יאפשר להבין את קסמו הלולייני ולהבין כיצד הוא מורכב ממספר חללים גדלים והולכים המולחמים זה לזה לאובייקט פיסולי אחד.
הנה גן הפסלים של מיניאפוליס:
https://youtu.be/EJQ0PtuoLL0
הגן מהאוויר:
https://youtu.be/Qit5MVhCHTY
וסרט תיעודי על המקום:
https://youtu.be/U1VCDfQ7UA4?long=yes
גן הפסלים של מיניאפוליס (Minneapolis Sculpture Garden), שנפתח בשנת 1988, הוא גן מרהיב וירוק, שתוכנן על ידי אדוארד לרבי בארנס ואדריכלי הנוף קווינל ורוטשילד. הוא משתרע על פני שטח רחב ידיים של 45 דונם.
מדובר בריאה ירוקה בעיר האמריקאית מיניאפוליס, אבל מה שמפורסם בה כל כך הם לא הצמחים והעצים במיוחדים אלא העובדה שזהו גן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. הגן גם פתוח בחינם לציבור ולרבים זו הזדמנות להתחבר באופן נגיש יותר לאמנות מודרנית.
בפארק המרשים יש לא פחות מ-40 מיצבים, פסלים קינטיים ופסלים קבועים של אמנים מודרניים מפורסמים מאוד, כמו הנרי מור וקלאוס אולדנבורג. הפסלים הם של מוזיאון לאמנות מודרנית בשם "המרכז לאמנות ווקר" שמעבר לרחוב.
הפסלים פרושים על שטח ירוק ונרחב, בו מצויים גם ברווזים ואף מבנים עטופי ירק. אבל בנוסף לכל אלה, הפארק מכיל גם גן פרחים עם מגוון רחב של צמחים עונתיים ופרחי בר שגבוהים במיוחד בקיץ.
#גשר הכף והדובדבן
גן הפסלים במיניאפוליס ידוע במיוחד במזרקת "גשר הכף והדובדבן" (Spoonbridge And Cherry), או בשפת המקום "ספונברידג' ודובדבן", שיצרו קלאס אולדנבורג וקוז'יה ואן ברוגן. הפסל הזה שהוא גשר נמצא בלב הפארק ומהווה אטרקציה ידועה במיוחד ומפורסמת בעולם כולו.
אבל יש עוד לא מעט יצירות מרתקות בגן הפסלים העירוני הגדול ביותר בארצות הברית. אחד מהם הוא סוס בטרפילד ולא הריק גם התרנגול הכחול הענקי, שהמבקרים נדהמים מגודלו ויופיו.
#פסל ה-LOVE
בפארק גם פסל האהבה של האמן רוברט אינדיאנה, בצורת המילה LOVE. את הפסל הזה אפשר למצוא במקומות רבים ברחבי העולם והוא הפך מזמן לאייקון עולמי, המתנוסס על חולצות, שלטי ענק ופרסומות בעיתונים.
#פסל הנאוטילוס
עוד פסל מיוחד ומעניין בפארק הוא פסל הנאוטילוס של צ'רלס גינבר. את ההשראה לפסל הפלדה הענקי הזה שאב האמן מקונכיית הנאוטילוס בעלת הצורה הלוליינית המושלמת.
קונכייה מרתקת זו היא לא רק יפה להפליא, אלא גם אחד מבעלי החיים הימיים העתיקים והמיוחדים ביותר בטבע.
הנאוטילוס שרדה מיליוני שנים על פני כדור הארץ ונחשבת לדוגמה קלאסית של סדרת פיבונאצ'י. סיבוב סביב הפסל, יאפשר להבין את קסמו הלולייני ולהבין כיצד הוא מורכב ממספר חללים גדלים והולכים המולחמים זה לזה לאובייקט פיסולי אחד.
הנה גן הפסלים של מיניאפוליס:
https://youtu.be/EJQ0PtuoLL0
הגן מהאוויר:
https://youtu.be/Qit5MVhCHTY
וסרט תיעודי על המקום:
https://youtu.be/U1VCDfQ7UA4?long=yes
מהי השלכת?
מהי שלכת הסתיו?
מה זו שלכת?
בסתיו, כשיורדת הטמפרטורה ונעשה פחות חם מהקיץ, מתקצרים הימים ועלי העצים לא מקבלים מספיק אור כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שחשוב לבריאותם. משום כך לא מצליחים העצים לייצר כלורופיל בעליהם וזה גורם לעלים להצהיב ולהאדים ואז לנשור. זוהי השלכת שמוכרת לנו משום שהעצים מתרוקנים מרוב העלים ומסביבם יש המון עלי שלכת מפוזרים.
יש עצים שאינם משירים את העלים שלהם. עצים כאלו נקראים "עצים ירוקי-עד".
הנה הסבר מתורגם לשינוי צבע העלים:
https://youtu.be/IPvbl1mu7kM
לשינוי של צבע העלים בסתיו:
http://youtu.be/9mPwXC_ep4k
סרטון קפיצות זמן של סתיו ושלכת:
https://youtu.be/VIXsc_NcDlE
שלכת בעצי הדובדבן שביפאן:
http://youtu.be/PfiVUgDmU88
ומצגת וידאו של שלכת:
http://youtu.be/EagVnMO-HUY
מה זו שלכת?
בסתיו, כשיורדת הטמפרטורה ונעשה פחות חם מהקיץ, מתקצרים הימים ועלי העצים לא מקבלים מספיק אור כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתזה שחשוב לבריאותם. משום כך לא מצליחים העצים לייצר כלורופיל בעליהם וזה גורם לעלים להצהיב ולהאדים ואז לנשור. זוהי השלכת שמוכרת לנו משום שהעצים מתרוקנים מרוב העלים ומסביבם יש המון עלי שלכת מפוזרים.
יש עצים שאינם משירים את העלים שלהם. עצים כאלו נקראים "עצים ירוקי-עד".
הנה הסבר מתורגם לשינוי צבע העלים:
https://youtu.be/IPvbl1mu7kM
לשינוי של צבע העלים בסתיו:
http://youtu.be/9mPwXC_ep4k
סרטון קפיצות זמן של סתיו ושלכת:
https://youtu.be/VIXsc_NcDlE
שלכת בעצי הדובדבן שביפאן:
http://youtu.be/PfiVUgDmU88
ומצגת וידאו של שלכת:
http://youtu.be/EagVnMO-HUY
מהי הטפטפת שהפכה את ישראל למעצמת השקיה?
טכנולוגיית הטפטפות (Drippers) היא אחת ההמצאות הישראליות החשובות בעולם. היא אפשרה השקיה מדברית שהפכה את ישראל למדינה שהביסה את המדבר וזו שהראתה את הדרך לאומות רבות לעשות זאת.
השינוי העצום שהיא עשתה בחקלאות העולמית מתבטא בכך שבאמצעות הטפטפת מועברות טיפות מים ודשן מדודות ישירות אל שורשי הצמח ולא מתבזבזות על האדמה שמסביב.
כיום מיוצאות הטפטפות לכל העולם. עשרות מיליארדי הטפטפות שיוצרו עד היום שיפרו את החקלאות העולמית ללא הכר ואפשרו לנצל את המים החסרים בתבונה. מיליוני חקלאים ביותר מ-100 מדינות העולם משתמשים בהן.
ממציא הטפטפות היה שמחה בלאס, מתכנן המים הראשי של היישוב בעבר ומי שגם ייסד את תה"ל. ביחד עם קיבוץ חצרים הוא הקים את מפעל נטפים והחל לייצר את הטפטפות הראשונות.
הטפטפות הללו נקראו אז טפטפת בלאס (Blass dripper) ופתרו את הבעיות, אך לא מיד הפכו להצלחה של ממש. אך לאחר שפנו עם הבעיות הלא פתורות אל המהנדס רפי מהודר, הוא שיפר את הטפטפות ופתר את מחלות הילדות שלהן.
השיפור בטפטפות, בשליטה על כמויות המים והחיסכון בהם בהשקיה יצרו שיפור ויעילות בניהול משק המים המדברי. מכאן כבר לא איחרה ההצלחה להגיע. בזכותה הפכה ישראל הצעירה למעצמה עולמית בתחום ההשקייה ומוצרי ההשקייה והחל ביתר שאת היצוא לעולם הגדול.
הנה המצאת הטפטפות מהדור הראשון, שכונה טפטפת בלאס (Blass dripper) ולעתיד:
https://youtu.be/QAGlTo0quR4
הטפטפות, שזכו להצלחה בינלאומית:
https://youtu.be/o7v_zC0LNw0
המרכז הטכנולוגי של חברת נטפים:
https://youtu.be/R26GDgnBEGg
והסבר על טפטפות והשקייה מדברית לילדים קטנים:
https://youtu.be/dCz5_SZKYBg
טכנולוגיית הטפטפות (Drippers) היא אחת ההמצאות הישראליות החשובות בעולם. היא אפשרה השקיה מדברית שהפכה את ישראל למדינה שהביסה את המדבר וזו שהראתה את הדרך לאומות רבות לעשות זאת.
השינוי העצום שהיא עשתה בחקלאות העולמית מתבטא בכך שבאמצעות הטפטפת מועברות טיפות מים ודשן מדודות ישירות אל שורשי הצמח ולא מתבזבזות על האדמה שמסביב.
כיום מיוצאות הטפטפות לכל העולם. עשרות מיליארדי הטפטפות שיוצרו עד היום שיפרו את החקלאות העולמית ללא הכר ואפשרו לנצל את המים החסרים בתבונה. מיליוני חקלאים ביותר מ-100 מדינות העולם משתמשים בהן.
ממציא הטפטפות היה שמחה בלאס, מתכנן המים הראשי של היישוב בעבר ומי שגם ייסד את תה"ל. ביחד עם קיבוץ חצרים הוא הקים את מפעל נטפים והחל לייצר את הטפטפות הראשונות.
הטפטפות הללו נקראו אז טפטפת בלאס (Blass dripper) ופתרו את הבעיות, אך לא מיד הפכו להצלחה של ממש. אך לאחר שפנו עם הבעיות הלא פתורות אל המהנדס רפי מהודר, הוא שיפר את הטפטפות ופתר את מחלות הילדות שלהן.
השיפור בטפטפות, בשליטה על כמויות המים והחיסכון בהם בהשקיה יצרו שיפור ויעילות בניהול משק המים המדברי. מכאן כבר לא איחרה ההצלחה להגיע. בזכותה הפכה ישראל הצעירה למעצמה עולמית בתחום ההשקייה ומוצרי ההשקייה והחל ביתר שאת היצוא לעולם הגדול.
הנה המצאת הטפטפות מהדור הראשון, שכונה טפטפת בלאס (Blass dripper) ולעתיד:
https://youtu.be/QAGlTo0quR4
הטפטפות, שזכו להצלחה בינלאומית:
https://youtu.be/o7v_zC0LNw0
המרכז הטכנולוגי של חברת נטפים:
https://youtu.be/R26GDgnBEGg
והסבר על טפטפות והשקייה מדברית לילדים קטנים:
https://youtu.be/dCz5_SZKYBg
מהו גן הרעל המסוכן בעולם?
אם פעם תיקלעו לגן הזה, אל תתנו למראה היפה שלו להטעות אתכם, כי בגן הרעל (The Poison Garden), או גן אלנוויק (The Alnwick Garden), מהאטרקציות היפות ביותר בצפון אנגליה, נמצא אחד הגנים המסוכנים בעולם.
ממוקם מאחורי שערי ברזל שחורים, גן הרעל הזה הוקם בידי דוכסית נורת'ומברלנד, מחוז בצפון מזרח אנגליה, ג'יין פרסי. את ההתעניינות שלה בגן ארסי של צמחים שיכולים להרוג במקום לרפא היא החלה לאחר שביקרה בגן הרעל של מדיצ'י שבאיטליה.
להקמת הגן היא שכרה את ז'אק וירץ', אדריכל נוף שיצר את הגן אחרי שהליידי עברה להתגורר בטירה. בחירת הצמחים הייתה בתנאי שלכל צמח צריך להיות סיפור.
בשל הסכנה מהצמחים הנמצאים בגן הרעל, הביקור בו מתבצע רק בסיור מאורגן. במהלכו יכולים המבקרים לפגוש בזהירות מעל 100 סוגי צמחים רעילים. אחד מהם אפילו מפיק ציאניד,
בקיצור - זה לא מקום שתרצו להריח, לגעת או לטעום מהצמחים שבו. מספרים שמזמן לזמן יש אפילו אנשים שמתעלפים משאיפת גז רעיל במהלך הסיור בגן.
מסביב לגן הרעל נמצא גן אניק, גן ענקי ומרהיב שאינו מסוכן כמובן. מאות דונמים של צמחים צבעוניים מאפשרים בו למבקרים לשוטט בגן מטופח, בין שורות ורדים ריחנים, מזרקות מדורגות ועוד.
הנה סיפורו של גן הרעל:
https://youtu.be/tboW11dMeKs
אז בואו לביקור בגן אלנוויק הרעיל:
https://youtu.be/jGo9gYypQc8
אם פעם תיקלעו לגן הזה, אל תתנו למראה היפה שלו להטעות אתכם, כי בגן הרעל (The Poison Garden), או גן אלנוויק (The Alnwick Garden), מהאטרקציות היפות ביותר בצפון אנגליה, נמצא אחד הגנים המסוכנים בעולם.
ממוקם מאחורי שערי ברזל שחורים, גן הרעל הזה הוקם בידי דוכסית נורת'ומברלנד, מחוז בצפון מזרח אנגליה, ג'יין פרסי. את ההתעניינות שלה בגן ארסי של צמחים שיכולים להרוג במקום לרפא היא החלה לאחר שביקרה בגן הרעל של מדיצ'י שבאיטליה.
להקמת הגן היא שכרה את ז'אק וירץ', אדריכל נוף שיצר את הגן אחרי שהליידי עברה להתגורר בטירה. בחירת הצמחים הייתה בתנאי שלכל צמח צריך להיות סיפור.
בשל הסכנה מהצמחים הנמצאים בגן הרעל, הביקור בו מתבצע רק בסיור מאורגן. במהלכו יכולים המבקרים לפגוש בזהירות מעל 100 סוגי צמחים רעילים. אחד מהם אפילו מפיק ציאניד,
בקיצור - זה לא מקום שתרצו להריח, לגעת או לטעום מהצמחים שבו. מספרים שמזמן לזמן יש אפילו אנשים שמתעלפים משאיפת גז רעיל במהלך הסיור בגן.
מסביב לגן הרעל נמצא גן אניק, גן ענקי ומרהיב שאינו מסוכן כמובן. מאות דונמים של צמחים צבעוניים מאפשרים בו למבקרים לשוטט בגן מטופח, בין שורות ורדים ריחנים, מזרקות מדורגות ועוד.
הנה סיפורו של גן הרעל:
https://youtu.be/tboW11dMeKs
אז בואו לביקור בגן אלנוויק הרעיל:
https://youtu.be/jGo9gYypQc8
מהם העצים ירוקי-העד שעליהם לא נושרים בחורף?
שני סוגי עצים יש בעולם. סוג אחד הוא עצים נשירים. העלים שלהם נושרים בחורף ומתחילים לצמוח באביב. בסתיו הבא העלים משנים את צבעם ובחורף הבא שוב נושרים וחוזר חלילה.
עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree), לעומתם, הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. עצי האורן, למשל, הם עצים ירוקי עד. הם נשארים עם עלים לאורך כל השנה וגם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל שהוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.
עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם של ירוקי-העד נשארים תמיד על הענפים.
הנה ההבדלים שבין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:
https://youtu.be/ty6XEk64Cg0
אגדת העצים ירוקי-העד:
https://youtu.be/EL9VOpMikKU
ומינים של ירוקי עד:
https://youtu.be/UXIMGnjlXus
שני סוגי עצים יש בעולם. סוג אחד הוא עצים נשירים. העלים שלהם נושרים בחורף ומתחילים לצמוח באביב. בסתיו הבא העלים משנים את צבעם ובחורף הבא שוב נושרים וחוזר חלילה.
עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree), לעומתם, הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. עצי האורן, למשל, הם עצים ירוקי עד. הם נשארים עם עלים לאורך כל השנה וגם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל שהוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.
עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם של ירוקי-העד נשארים תמיד על הענפים.
הנה ההבדלים שבין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:
https://youtu.be/ty6XEk64Cg0
אגדת העצים ירוקי-העד:
https://youtu.be/EL9VOpMikKU
ומינים של ירוקי עד:
https://youtu.be/UXIMGnjlXus
מהם עצי הבונסאי הזעירים?
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
והנה תצוגת עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
והנה תצוגת עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
