» «
שטעטל
מה היה השטעטל היהודי?



שטעטל או שטייטל הייתה העיירה היהודית של פעם. בשל האיסור שהטיל השלטון על היהודים להתגורר בערים הגדולות, הם התיישבו בהמוני עיירות קטנות באזורי הספר הרחוקים מהערים הללו. במשך מאות שנים ישבו יהודי ארצות מזרח אירופה ובעיקר בשטחי פולין, בעיירות משלהם, או שהם היו בהן רוב. בעיירות השטעטל חיו עד אלפים בודדים של יהודים, שדיברו יידיש ושמרו על אורח החיים היהודי שלהם. כבר במאה ה-18 היו אלפי עיירות יהודיות כאלה.

המילה שטעטל פירושה "עיירה" או "עיר קטנה" ביידיש ("שטאָט" פירושה עיר). רוב השטעטלים חוסלו על ידי הנאצים בתקופת השואה. בתוך 4 שנים הרסו והרגו הנאצים את הקהילות היהודיות, שחלקן התקיימו 2000 שנה!


הנה סרט מצויר ומרגש של השטעטל היהודי של לפני המלחמה:

https://youtu.be/Ttqfoq8BdyA


והנה עוד עיירה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה, עם זיהוי של המצולמים בה:

https://youtu.be/RRnMrGy9LYk


שחזור שנעשה בארץ לשטעטל היהודי:

https://youtu.be/P1sMC-x-Nag


ומצגת וידאו עם תמונות העיירה היהודית:

https://youtu.be/5uQu_C6kO6A
שופפלוך
מה הסיפור המוזר של הלכודיש העברית מהכפר הנוצרי?



זו שפה מוזרה, יש שיגידו שאפילו לא שפה, אלא ניב מקומי סודי. מדובר בכפר גרמני, או עיירת-רפאים נידחת בשם "שוֹפְּפְלוֹך" (Schopfloch), שנמצאת בין שטוטגרט לנירנברג, מדרום לפרנקפורט. בכפר הזה חייתה פעם קהילה יהודית ענפה, שיחסיה עם הנוצרים שבכפר היו הרמוניים והדדיים. למעשה, הקהילה היהודית הזו השפיעה על התושבים הנוצרים שבו כל כך, עד שאלה אימצו לעצמם שפת סתרים מיוחדת, שהיא בעצם הכלאה בין עברית לאידיש.

נראה ששמה של השפה "לכודיש" (Lachodisch) הוא שיבוש של הביטוי "לשון קודש" בעברית.

מקורה ההיסטורי של התופעה היחודית הזו, בכל אירופה, בסוחרי בקר יהודיים, שהתיישבו בכפר במאה ה-14. הללו דיברו ביניהם עברית, בכדי שהגויים לא יבינו את סודות הסחר-מכר שעשו איתם. במשך השנים למדו המקומיים הרבה מהמילים של "השפה הסודית" שלהם והיא הפכה לניב מקומי. בראשית המאה ה-19 היו שליש מתושבי הכפר יהודים. חלקם היגר מהכפר בתקופת האמנציפציה והגיע לערים הגדולות. אחרים היגרו מעבר לים.

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגוררה בשופפלוך הקהילה היהודית הענפה, שתור הזהב שלה מתחיל עוד בימי הביניים. בשיאה היא הגיעה למספר תושבים, עד כדי שליש מבני המקום ויש בה בית עלמין יהודי, שהחלו לקבור בו בשנת 1612.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת פרסם קארל פיליפ, המורה המקומי שלימד בשופפלוך במשך 40 שנה, ספרון שמהווה מעין מחקר על שפת הלכודיש, הכולל גם מילון קטן.

במחקר הוא סיפר על קומץ קשישים נוצרים, המדקלמים מילים בשפה מסתורית וייחודית לכפר. השפה מזכירה שילוב מוזר בין עברית ליידיש. קשישי העיירה יודעים גם להגות, במבטא גרמני כבד, את כל האלף-בית העברי.

בני הדור המבוגר שבמקום, אלו שראו בלכודיש מעין שפת סתרים, הולכים כיום לעולמם. כמו היהודים בשואה ועל אף הנסיונות להצילה, הולכת גם הלכודש ונעלמת בדרך כל שפה... בבית המועצה המקומית ניתן עדיין למצוא חומר מחקרי על "שפת הלכודש" ואפשר גם לתאם פגישה עם קשישים דוברי השפה, או לקחת בהשאלה את המפתח לבית הקברות היהודי המקומי.

באוצר המלים של ה"לכודיש", ניתן למצוא מילים כמו "מלמד" שהוא מורה, "כיילף" שזה כלב, "מכשי'פלה", שפירושה המעט נבזי הוא "אשתי", "ויים" הוא יין, "שופל" לשפל, "בוסר" הוא "בשר" ויש עוד כמה מאות של מילים כאלה. ביניהן "שופט", שכך מכנים עד ימינו את ראש העיר בשופפלוך ו"מזל דוף" שזה מזל טוב.


הנה תושבי הכפר הגרמני שופפלוך חוגגים:

https://youtu.be/LdOpygc6qPQ
עזרא ונחמיה
מתי התרחשה שיבת ציון?



זה קרה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, כשהוגלתה ממלכת יהודה לבבל. יהודי בבל הגולים התבססו בה וחיו את חייהם.

זה נמשך עד שכ-50 שנה לאחר חורבן הבית, נכבשה בבל על ידי הפרסים. כורש מלך פרס הכריז אז "כל ממלכות הארץ נתן לי אלוהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים. מי בכם מכל עמו יהי ה' אלוהיו עמו ויעל לירושלים" (עזרא א', ב-ג).

זו הייתה הפתעה ליהודים. לאחר עשורים שלמים של חיים בממלכת הקשוחה כלפיהם, הם מקבלים את ההצהרה הנדירה והמפתיעה של מלך פרס שמרשה להם ולמעשה לכל העמים הגולים, לחזור לירושלים ולשקם את בית המקדש שלהם.

הצהרת כורש הייתה הסימן לחלק מבני העם היהודי לשוב לארץ. הם עלו במסגרת "עליית עזרא ונחמיה" - כמה עליות שונות, שבהן גם הקימו את בית המקדש השני. המונח "שיבת ציון" מופיע במקרא בפסוק: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תהלים קכ"ו).

במאה ה-19, עם תחילת העליות המודרניות לארץ ישראל, נעשה שימוש חדש בשם. הפעם זו הייתה "שיבת ציון המודרנית".


הנה סרט על הצהרת כורש, לאחר גלות בבל והשיבה למולדת היהודית (עברית):

https://youtu.be/zStaQrbe2FI


מצגת וידאו על הצהרת כורש ושיבת ציון (עברית):

http://youtu.be/u4jct8SJ_OY


וסרטון קצר על שיבת ציון:

http://youtu.be/NLcvQTYLmuk
יידיש
מהי שפת היידיש שצמחה בגולה?



מחוץ לעברית, שפת יידיש או אידיש (Yiddish) היא אולי השפה היהודית הידועה ביותר שיש. היידיש שימשה את יהודי אירופה במהלך כ-1000 שנים, החל מהמאה ה-10 לספירה.

במהלך תקופה זו היא הפכה ללשון שבה דיברו רוב היהודים בעולם המערבי. יהדות אשכנז השתמשה בה באופן מסוים כאמצעי הגנה מפני התבוללות ועם הזמן היא הפכה סמל לזהות ולתרבות היהודית של מזרח אירופה ואירופה בכלל.

היידיש נולדה כשהגיעו קהילות יהודיות מצרפת וצפון איטליה לאזור נהר הריין שבגרמניה. תושבי האזור הנוצרים דיברו גרמנית עתיקה והיהודים למדו אותה. אך מסעי הצלב והאנטישמיות הרבה גרמו ליהודים להסתגר באותה תקופה ובתוך כך הלך ונוצר מבלי משים אצל היהודים ניב של הגרמנית שמסביב, שהיה מיוחד להם. בד בבד התערבבו בו ביחד עם הגרמאנית, אותה גרמנית עתיקה, גם מילים וביטויים עבריים, ארמיים, סלאביים ורומאניים. הניב הזה זכה לשם "יידיש", כלומר "ניב יהודי".

כך הלכה והתפתחה היידיש, אותו שילוב של עברית וגרמנית, במשך כ-300 שנה, עד המאה ה-13.

כשהחלו היהודים להגר מזרחה, בעיקר לפולין ובהמשך לרוסיה וגליציה, נדדה איתם שפת היידיש, או כמו שהיא מכונה לעתים - השפה האידית, למזרח אירופה. השפה הפתלתלה והצבעונית משהו התפשטה אז ברחבי היבשת. בתקופה זו היא הפכה לשפת היהודים בקהילות של מרבית ארצות אירופה.

בשאר המילניום, במחצית האלף השנייה, דיברה יהדות אשכנז, זו של מזרח אירופה, בעיקר יידיש. במאה ה-19 הביאו יהודי אמריקה את היידיש לארצות הברית והיא הייתה לשפתם העיקרית באותה תקופה.

היידיש הפכה לשפה הבלעדית גם בשטייטלים, העיירות היהודיות המיושבות במזרח אירופה. היא הפכה לגורם תרבותי מרכזי, כשגם התיאטרון, השירה, הספרות וההגות ושאר האמנויות והיצירה היהודיות נעשו אז בעיקר בה.

אפילו לשולחן האוכל היהודי תרמה היידיש את שלה, עם מאכלים של ארוחת שבת כמו קרעפאלאך, בעבאלאך וקניידאלאך של פסח.

כיום היידיש הולכת ודועכת כשפת דיבור, במיוחד מאז השואה, שבה נרצחו מיליונים שדיברו אותה. במדינת ישראל הצעירה לא ראו ביידיש שפה רצויה. היא הייתה גלותית ויהודית מדי ולא התאימה ל"ישראליות" שכל כך רצו לטפח כאן. גם כיום, ההתעניינות בשפה העתיקה הזו היא יותר מסיבות רגשיות והיסטוריות ופחות מאמונה שהיא תוכל לחזור ולהפוך נפוצה כבעבר.


כך חדרה היידיש לעברית במלעיל (עברית):

https://youtu.be/-lFVCgXPu8M


שיר ערש באידיש:

https://youtu.be/Os5UeFjBFTs


השפות היהודיות, שגם האידיש נמנית עליהן (עברית):

https://youtu.be/YNKZvuaPaTc


שיר הילדים "אלף בית", ששולב בסצנת הגירוש מהגטו בסט "רשימת שינדלר":

https://youtu.be/j1VL-y9JHuI


והשיר "דונה דונה", שזכה לפרסום עולמי מחדש בשנות ה-60:

https://youtu.be/fAb9EVsEL8w

גלות

סנט הלנה
מהו האי סנט הלנה שאליו הוגלה נפוליאון בסוף חייו?



האי סנט הלנה (Saint Helena) התפרסם בהיסטוריה כמקום הגלות של נפוליאון בונפרטה והמקום שבו סיים את חייו, נפוליאון הוגלה לאי בשנת 1815, לאחר שהובס בווטרלו על ידי האנגלים. הוא חי בו 6 שנים ומת מוות מסתורי, שרבים מאמינים עד היום שהייתה בו הרעלה, אם כי אין לכך כל הוכחות.

סנט הלנה הוא אי געשי שנשלט עד היום על ידי הבריטים. זהו אחד האיים המיושבים הכי נידחים על פני כדור הארץ. הוא נמצא במרחק של 2,000 קילומטרים מחופי מערב אפריקה ומתגוררים כ-4,500 תושבים הרואים בעצמם "קדושים". בעבר היה נקודת מעבר לאניות שהפליגו מאירופה לכיוון האוקיינוס ההודי, אך מאז המאה ה-19 אוניות הסוחר אינן זקוקות לנמל בדרכן בהפלגות ארוכות וערכו הכלכלי של סנט הלנה ירד משמעותית. גם פתיחתה של תעלת סואץ האיצה את הפיכתו של האי למקום שמתבסס בעיקר על חקלאות גידול בקר.

תקוותו הכלכלית הגדולה של האי כרגע היא שדה התעופה החדש שמוקם בו. סביר שהוא יגדיל את התיירות אל האי, שכן בעבר הייתה הדרך היחידה של תיירים להגיע אליו, באמצעות הפלגה בת 5 ימים מדרום אפריקה.


קצת מסנט הלנה:

https://youtu.be/p4T3ieZZxfE


באי הזה יושב הר געש עצום שהתפרצות ומפולת אדירה התרחשה בו ב-1980:

https://youtu.be/-H_HZVY1tT4


מצגת על נפוליאון בסנט הלנה:

https://youtu.be/02yT_hfHBqo


וכך מת נפוליאון באי:

https://youtu.be/eBH7jTTUf4o
חורבן בית המקדש
איך חרב בית המקדש בפעם השנייה?



בית המקדש השני (Temple in Jerusalem) נבנה כמה מאות שנים לפני הספירה על ידי עולי בבל. זה היה לאחר ששבו מהגלות בבבל, מה שנקרא "שיבת ציון". בית המקדש הורחב ושופץ עוד יותר על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס. הוא היה לבניין מפואר ומרשים במיוחד.

אבל גורל בית המקדש בגירסת הפאר ההורדוסית לא היה טוב - בשנת 70, פחות מ-90 שנה לאחר השיפוץ, הוא נחרב בידי הרומאים. זה קרה במהלך כיבוש ירושלים על ידי הרומאים, במסגרת הדיכוי האכזרי של המרד הגדול של יהודה, כנגד השלטון הרומי.

חורבן בית המקדש היה סמל חשוב וקשה בנפילת יהודה למול האימפריה הרומית, אבל חלק קטן בכמות ההרס והאכזריות שהביאו הכוחות הרומיים לארץ במלחמה זו. לאחר דיכוי המרד הם בזזו את הארץ ולקחו את מרבית היהודים שנשארו בחיים לעבדים. רובם הוגלו לרומא ולמקומות אחרים באימפריה הרומית. גם ארון הקודש והמנורה נבזזו ולא נמצאו עד היום.


הנה סיפור הכיבוש של ירושלים על ידי צבאו של טיטוס וחורבן הבית השני (עברית):

https://youtu.be/jmVUTO6a5Ao


סרטון קצר שמתאר את חורבן בית שני:

http://youtu.be/Sbbv_WleRyo


העדות על הגליית היהודים וביזת המנורה שמופיעה בתבליט על שער טיטוס ברומא:

https://youtu.be/2Pz_p8Tf24g


סרט תיעודי המציג שלב אחרי שלב במרד ובחורבן שבא בעקבותיו (עברית):

https://youtu.be/0pdaZy3amCY?long=yes


וסרט ארוך שמציג את חורבן בית המקדש, כפי שתיאר אותו יוספוס פלביוס:

http://youtu.be/GTxDcif-XT4?long=yes
אוסטרקון
מהו אוֹסְטְרָקוֹן וכיצד השתמשו בו לפוליטיקה בימי קדם?



אולי שמעתם פה ושם, כולל בנאום ראש הממשלה בזמנו, את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). מדובר במונח ביוונית, המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

את האוסטרקונים יצרו משברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את הדברים ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.

אבל מי כתבו אוסטרקונים? - אז בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.

בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור.

היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים וגם הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.

למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.


#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.

בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.

אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.


#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.

איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.

אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.

אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.


הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:

https://youtu.be/I9FABWRIpAI


האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):

https://youtu.be/-UGKhbzKWPA


אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:

https://youtu.be/W40nqSzA_-w


עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:

https://youtu.be/k-affa0Q3vI
לאדינו
מהי שפת הלאדינו?



שפת הלדינו, או לאדינו (Ladino) היא שפה ספרדית-יהודית, שנחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילות היהודים של ספרד בימי הביניים.

ב-1492 הפכו היהודים הללו למגורשי ספרד, למזלם הם הוזמנו על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העותמאנית. עם ההגירה לשם הם הביאו איתם את אוצר המלים והדקדוק של הספרדית מימי הביניים.

למעשה, שפת הלאדינו, המכונה גם ספניולית, משלבת בין עברית וספרדית קסטיליאנית או גלגו.

השפה, שנכתבה באותיות עבריות או בכתב רש"י, היא אמנם שפתם של היהודים שגורשו מספרד ב-1492. אך אותם מגורשי ספרד, שהצטרפו לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית, הנחילו את הלדינו בקהילות הקיימות.

שפת הלאדינו היא תבנית נוף קהילתה. ספוגה בצליל הלטיני, עם חן מיוחד וצליל פעמונים שתורם לה הניגון הספרדי, היא שונה מהותית, כמעט בכל דבר, מהאופי של היידיש, אחותה היהודית-מזרח אירופית.

כי הלדינו היא שפה ישירה ומדויקת, עממית, צלולה וחכמה. היא גם מלאת כבוד והדר ועדיין מצליחה להיות גם משעשעת. שרים בה שירי ערש, שירי ערגה, אהבה ויופי. בתולדות המדינה שמור מקום של כבוד למחזה המוסיקלי "בוסתן ספרדי", בו שילב הכותב הספרדי ירושלמי ומי שלימים יהיה נשיא המדינה יצחק נבון, שירי לדינו נפלאים.

אבל איך הייתה הלדינו לשפתם של יהודי טורקיה, יוון ואפילו ארץ ישראל של פעם?

לאורך מאות שנים דיברו היהודים ממגורשי ספרד את שפת הלדינו. בתפוצות שיצרה גלות ספרד, היא הייתה לסוג של קשר בין המגורשים. בתהליך מדהים אבל בדיעבד מובן, השפה הזו הוטמעה, בתוך פחות ממאה, והייתה לשפה השלטת בקרב מרבית היהודים שחיים סביב הים התיכון. וכך, משפה גולה, עמוסת שירים, זיכרונות והקשרים עתיקים, הפכה הספרדית של המאה ה-15, לשפת יהודי טורקיה והבלקן.

עם העליה ארצה, במהלך המאה ה-19 ויתכן שגם לפני כן, הביאו העולים משם את הלדינו לכאן. ילדי העולים מארצות אלה למדו בבית אימם את השפה וידעו לדינו מילדותם. ככל שפה יהודית, גם שפת הלדינו ספחה לתוכה גם מילים עבריות.

התופעה הזו יצרה משהו ייחודי ומפתיע. באופן מדהים ולא צפוי, הפכו הסיפור ההיסטורי והמרחק הגיאוגרפי והתרבותי של מגורשי ספרד לאי המשמר שפה עתיקה, עם אוצר מילים ודקדוק של ספרדית מימי הביניים. זו ספרדית שבספרד המודרנית אינה מובנת עוד, אבל עבור יהודי האימפריה העות'מנית היא חיה ונושמת אפילו היום.

איפה הלדינו בישראל של היום?

כל כך הרבה מילים עלו איתה לארץ: קומבינה, ספונג'ה, פלברות או פלאבראס (דיבורי סתם), סטֶיפה (של שטרות), בר מינן, קלבסה, חייל דמיקולו שפירושו "חייל מהתחת שלי", סוליקו, צ'פצ'ולה (מרושלת), פוסטמה ועוד.

הלדינו נתנה לנו גם שלל מאכלים יהודיים ספרדיים, עם שמות צמודים, כולל פסוליה, חמינדוס, בורקאס בשבת ופיניונס ופיפיטאס לפיצוח.


כך נשמעת שפת הלאדינו של הספרדים:

https://youtu.be/N2S0lzA0ngo


אחד משירי הלדינו האהובים של יהודי ספרד:

https://youtu.be/4aKMxd7Zk0s


השפות היהודיות, שגם הלאדינו נמנית עליהן (עברית):

https://youtu.be/YNKZvuaPaTc


יסמין לוי, זמרת הלדינו הבינלאומית (עברית):

https://youtu.be/P4GYoKj0cMg


וכאן היא מלמדת קהל ספרדי את השירה בלדינו:

https://youtu.be/U0qN31fKClE


אני והכפר
מה מצויר בציור "אני והכפר" של מארק שאגאל?



הציור "אני והכפר" של הצייר היהודי מארק שאגאל צויר בשנת 1911. בציור מתוארת העיר ויטבסק, כמו שזכר אותה שאגאל מרוסיה. הוא צייר אותו לאחר שעבר להתגורר בפריז.

במרכז היצירה מתוארות שתי דמויות המביטות זו בזו. בצד ימין דיוקן עצמי של שאגאל בפנים ירוקות וכובע. בצד שמאל ראש של עז או כבשה. לשתיהן שרשרות דומות, עם צלב במרכזן. מרחוק דמויות של חקלאי פוסע ואישה חולבת פרה.

השילוב ביצירה הוא בין השיחה של שתי הדמויות הגדולות (יש עיגול החוצה אותן) ומרכיבים של תנועה בחיי הכפר. בתים צבעוניים, חלקם הפוכים, באווירה סוריאליסטית משהו, שהשפיעה על סוריאליסטים רבים.

הציור משלב את סגנון הקוביזם עם ציור באווירה עממית רוסית ויהודית. הוא אינו מוסדר ומנומק כמו הקוביזם ולא מצויר בפרספקטיבה, כאילו הרעיון העממי הוא המקבל את המקום המרכזי ולא השיטה האמנותית. הצירוף של זכרונות וחלומות שנראה שהוא משופע בו השפיע מאד על הזרם הסוריאליסטי באמנות.


הנה היצירה "אני והכפר" במוזיאון לאמנות חדישה בניו יורק:

https://youtu.be/hg24zE5hSJc


והנה עיירה יהודית לפני מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/RRnMrGy9LYk
מהי השואה?



השואה הוא כינוי להשמדת היהודים האיומה שעשו הנאצים במלחמת העולם השניה. זה היה רצח עם חסר תקדים בתולדות המין האנושי, שהתנהל באופן שיטתי בידי גרמניה הנאצית והעמים ששתפו עימה פעולה.

הנאצים ובמיוחד המנהיג שלהם, היטלר, שנאו את היהודים והאשימו אותם בכל דבר רע שקרה להם. להיטלר הייתה אובססיה, שגעון מטורף נגד העם היהודי ואידיאולוגיה אנטישמית גזענית. המדיניות הנאצית החלה בנישול היהודים מזכויותיהם וגזילת רכושם, נמשכה בסימון שלהם בטלאי צהוב וריכוזם בגטאות ואחר כך במחנות ריכוז.

לבסוף החלו ברצח המוני ושיטתי של העם היהודי, תוך כוונה מוצהרת לחסל את הגזע היהודי כולו.

לצורך השמדת היהודים בשואה הקימו היטלר ועוזריו 15 אלף מחנות השמדה ורצחו 6 מליון יהודים בשואה, כמעט מחצית מכלל הנרצחים על ידם, בני עמים ודתות אחרים.

אבל זה לא עזר להם. הנאצים ההיטלראים לא יכלו לעם ישראל. הם נוצחו במלחמה וחוסלו בעצמם. 3 שנים אחרי תום מלחמת העולם השניה הוקמה מדינת ישראל.


הנה קדימון לסרט לילדים (כל הסרט למטה) על שתי אחיות אמיתות שעברו את השואה (עברית):

https://youtu.be/qXrsy7kTZEQ


סיפורה של השואה:

https://youtu.be/3gQawPAsZwI


מספר הסופר אורי אורלב, על השואה אותה עבר כילד (עברית):

http://youtu.be/57uyhiKcZEE


החוויות הקשות במחנות ההשמדה, כפי שנשמרו באלבום תמונות של חייל נאצי(עברית):

https://youtu.be/Johmwy48P2w


ניצולה מספרת בצריף שלה במחנה מה למדה בו (עברית):

https://youtu.be/xrX8PJw4yTs


על אנה פרנק, הילדה היהודית שהפכה לדמות הזדהות עם השואה (עברית):

https://youtu.be/r2h4xobj-yw


"שיר השירים" מתוך היצירה "מאוטהאוזן" של המלחין היווני הנודע תיאודורקיס על משורר המחפש את אהובתו שבמחנה (עברית):

https://youtu.be/SnsjkTRvHWE


וסרט לילדים שמספר את השואה מנקודת מבט של ילדים בה (עברית):

https://youtu.be/IRNc1qMX4TE?long=yes
מה הייתה פרשת דרייפוס?



פרשת דרייפוס היתה עלילה אנטישמית כנגד קצין תותחנים יהודי בצבא הצרפתי. היא החלה בעת שהואשם סרן אלפרד דרייפוס, שבגד במדינתו וריגל לטובת האויבת גרמניה. זו היתה התקופה שלאחר תבוסת צרפת לגרמנים, במלחמת צרפת פרוסיה ב-1870. והעם הצרפתי ביקש לנקום. העיתון האנטישמי "המילה החופשית", הוא שפרסם את הידיעה על כך לראשונה ובעקבותיו החל משפט דרייפוס.

דרייפוס, הקצין היהודי היחידי במטה הכללי של צבא צרפת, נחשד בשליחת מידע סודי שנשלח לשגרירות גרמניה. הוא נשפט בבית דין צבאי וכיוון שלא היו נגדו ראיות של ממש, הציגה התביעה ראיות מזויפות, שפרקליטו של דרייפוס לא קיבל רשות לעיין בהן. פסק הדין קבע שדרייפוס אשם בבגידה והוא נידון למאסר עולם באי השדים שמול חופי גיאנה הצרפתית.

גם הדרגות הצבאיות של דרייפוס נשללו ממנו, בטקס צבאי משפיל בכיכר העיר, כשמסביב המון אדם הקורא קריאות אנטישמיות, נגד היהודים.

שנים אחר כך, בעקבות מאמר בשם "אני מאשים" ("J'accuse") של הסופר הצרפתי אמיל זולא, מאמר שבו האשים את ראשי הצבא בזיוף הראיות להרשעתו של דרייפוס, הפכה הפרשה לסיפור עולמי. לאחר סדרת משפטים, אחד כנגד זולא, ועוד שניים חוזרים לדרייפוס, הוא זוכה ב-1906 מכל אשמה.

לאחר ששמו של דרייפוס טוהר לחלוטין והוא הוחזר לצבא ואף זכה לאות לגיון הכבוד הצרפתי, הכל חזר לכאורה לשגרה. אבל השפעתה של הפרשה הקשה והאנטישמיות האיומה שהתגלתה בה, השפיעה מאד על עיתונאי יהודי בשם הרצל, שהבין שהאנטישמיות באירופה חייבת להוביל את העם היהודי אל מדינה משלו ולעצמאות בארצו. הרצל החל לפעול והתנועה הציונית יצאה לדרך. כך הפך משפט ראווה אנטישמי לגורם שיניע את הציונות ואת שיבת היהודים לארצם, ארץ האבות.


הנה פרשת דרייפוס (עברית):

http://youtu.be/UmhynKCzLgs


על הפרשה שהציתה את הציונות (עברית):

https://youtu.be/HnLpTqVLRnQ


טקס הסרת הדרגות המשפיל מתוך סרט (מתורגם):

https://youtu.be/VOB3D3crVfw


ומותר לחייך, גם אם היה אז עצוב (עברית):

https://youtu.be/mxw8hDV1nWs
מהי מוסיקת הכליזמרים היהודית?



מוזיקת הכְּלֵיזְמֶרִים (Klezmer) היא המוסיקה יהודית של יהדות מזרח אירופה. להקות ה"כלייזמר" היהודיות הלהיבו ושימחו את היהודים בגלות ולעיתים גם את הנוצרים שמסביב. מוסיקה זו, שנוגנה בחתונה היהודית ובשמחות וחגיגה, התבססה על אילתור ונגינה של לחנים עממיים, שעברו מאב לבן. כל זאת במקום נגינה של תווים כתובים.

בין הכלים המרכזיים במוסיקת הכלייזמרים היו הכינור, החצוצרה והקונטרבס, אבל בזכות כושר הביטוי שהפגינו נגני הקלרינט והיכולת של הכלי לחקות רגשות אנושיים, מצחוק עד בכי, תפס הקלרינט מקום מרכזי במוסיקת ה"כלייזמרים".

בשנים האחרונות, כחלק מגל המוסיקה העממית בעולם, החלו לצוץ לא מעט הרכבי כלייזמרים שאינם יהודים. הם מנגנים בתשוקה רבה לחנים יהודיים עתיקים ומאלתרים בסולואים שמכניסים יצירתיות צעירה למוסיקה הוותיקה כל כך. בתוך כך הם מופיעים בשלל פסטיבלים של מוסיקת עולם, בקונצרטים ובאירועים שונים ואפילו כאמני רחוב, עם כובע פתוח לטיפים.


הנה סיפורה של מוסיקת הכליזמרים (עברית):

https://youtu.be/a5U-EmKEff4


נגני כליזמר בירושלים:

https://youtu.be/4lXZr3veBnI


נגנים בהרכב עליי מרים ב"פסטיבל הכלייזמר" בבירה:

https://youtu.be/dwrMdfi06As


וסרט תיעודי על גדול נגני הכלייזמר גיורא פיידמן (עברית):

https://youtu.be/DVN-9eZYduw?long=yes
מה עושה מנורת המקדש על שער טיטוס?



שער טיטוס (Arch of Titus) הוא שער שנבנה על ידי הקיסר דומיטיאנוס, שהקדיש אותו כשער ניצחון לאחיו טיטוס, לכבוד ניצחונו על היהודים והדיכוי של המרד הגדול בארץ ישראל, בשנת 70 לספירה. כשהחריב טיטוס את בית המקדש בירושלים, הוא הגלה עשרות אלפי יהודים לרומא כשבויים ועבדים.

שער טיטוס, שנבנה כשער ניצחון ומפאר את ניצחונו של טיטוס, מציג בין השאר גם תבליטים המספרים את סיפור הניצחון הרומאי. בין השאר יש בו תבליט שבו מתוארת ביזת ירושלים, לאחר חורבן בית המקדש השני וכיבוש ירושלים על ידי הרומאים. אם למישהו יש ספק, אז על השער מופיעה בלטינית עתיקה הכתובת: "פרטים משער טיטוס שמתארים את הביזה והשלל מירושלים".

אבל המיוחד באמת בשער טיטוס הוא בכך שהוא הרמז הרומאי היחידי שמעיד על גורלה של מנורת המקדש היהודי שנבזזה מבית המקדש על ידי הרומאים. בתבליט מופיעים שבויים יהודים, המובלים כפופים לרומא, כשהם נושאים את מנורת המקדש, את מזבח הזהב ואף כלי נגינה - הכל מבית המקדש שבירושלים.

במשך אלפי שנים הוזנח שער טיטוס, הלך והתפורר. במשך מאות שנים לא עברו יהודי רומא מתחת לשער הזה, שריד לחרפת הגלות והחורבן היהודי. רק במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעידן הפשיסטי של איטליה, הורה הדיקטטור האיטלקי מוסוליני לשפץ אותו. כמי ראה בשער הניצחון של טיטוס חלק מגדולת העם האיטלקי ותהילת האימפריה הרומית שקדמה לו, הוא רצה שהשער יפאר את רומא הפשיסטית ויקרין עליה מתהילת העבר.

עם קום מדינת ישראל, החליט הרב הראשי לישראל דאז, על אימוץ המנורה משער טיטוס כסמל המדינה וסמל לאומי לכל עם ישראל. ברבות השנים הועלתה ביקורת רבה לגבי ההחלטה. חוקרים רבים גרסו שאמנם יש למנורה שבציור שבעה קנים ובסיסה מזכיר את המדרגות, שעל פי האמונה היהודית נהג הכהן הגדול לעלות עליהן בדרך להדלקת הנרות. אבל מנגד, הם גורסים, במנורה שבתבליט הרומי מופיעים פרטים בעייתיים שלא ייתכן שהם יהודיים. זה מתחיל מהבסיס המתומן של המנורה, ככל הנראה מעשה ידיו ודמיונו של אמן רומי או יווני. הסיבה - העיצוב אינו מזכיר את סגנון המנורה כפי שהוכר בהלכה היהודית. עוד מקור לביקורת על האותנטיות של ציור המנורה שבתבליט הם עיטורי בעלי החיים שמופיעים עליה. לא יתכן, אומרים החוקרים, שבעלי חיים כמו אריות, דרקונים ובעלי חיים ימיים, שמובלטים על בסיס המנורה, הם ממקור יהודי. על פי ההלכה היהודית, ציורים שכאלה הם בחזקת עבודה זרה, שמקומה על מנורת בית המקדש אינו סביר מכל טעם שהוא.


הנה סיפורם של שער טיטוס והמנורה שעליו (עברית):

https://youtu.be/UTKXT1GIa1c


על התבליט המפורסם של גלות היהודים (עברית):

https://youtu.be/JGGz5dtbGQY


השער מקרוב:

https://youtu.be/SSuPczrQV38


ובאנגלית על הצד היהודי של שער טיטוס:

https://youtu.be/LOGWUJpWNSg
מי היה הרצל, האיש שראה בעיניו את עתיד היהדות?



בנימין זאב הרצל מכונה "חוזה מדינת היהודים". זאת משום שהוא היה הראשון שהחליט שחשוב שליהודים תהיה מדינה משלהם. הוא זיהה את האנטישמיות נגד היהודים כתופעה חמורה שתרדוף את יהודי אירופה ובאופן מסוים השואה שתפרוץ כמה עשרות שנים אחר-כך הייתה התממשות של כל חששותיו.

הרצל היה דוקטור למשפטים, מחזאי, סופר ועיתונאי, אבל הוא היה קודם כל מנהיג וממציא הציונות - האיש שרצה שהיהודים יחזרו הביתה לארץ ישראל, כדי להקים מדינה יהודית חדשה וחופשית. הוא כתב ספרים שהציגו בפרוטרוט את דמותה של המדינה היהודית, גייס תמיכה בעולם והפך במהירות למנהיג היהודים באשר הם.

הרצל התגלה במהירות כגאון דיפלומטי. הוא ידע למכור למנהיגים הרלוונטיים, כמו הקייזר האנטישמי והסולטן התורכי השולט אז בארץ ישראל, את רעיונותיו. הרצל הצליח "למכור להם" את הסיבות שמצא, למה כדאי להם לעודד מדינה יהודית בארץ ישראל. הוא נסע לארץ ישראל, נפגש וביקש מהסולטן הטורקי את עזרתו ואישורו להקים מדינה יהודית ועוד.

הוא אמנם לא זכה בחייו לראות את התגשמות חלומו ורק חצי מאה אחר-כך הוכרזה מדינת ישראל,אבל פעילותו הייתה בלתי נתפסת במונחים של אדם בודד, צעיר יחסית ובסך הכל, הבה נזכור, עיתונאי.

בחייו האישיים והמשפחתיים לא הצליח הרצל יותר מדי ומשפחתו התפרקה. גם בריאותו לא הייתה טובה והוא מת בן 44 בלבד, בשנת 1904, בכפר שבאוסטריה התחתית. בצוואתו ביקש הרצל להיקבר "קבורת עניים", לצד קברו של אביו. הוא ביקש שלא יינשאו נאומים על קברו ולא יונחו זרי פרחים. משאלתו האחרונה הייתה שעצמותיו יועלו לארץ ישראל לאחר שתוקם המדינה. ואכן, הוא נקבר בחלקה המשפחתית בבית העלמין דבלינגן,אך למרות בקשותיו הגיעו המונים להלוויה ודוד וולפסון אף נשא דברים.

לאחר קום המדינה הועלה ארונו ונקבר במקום שנקרא על שמו, הר הרצל בירושלים.


הנה סיפורו של הרצל (עברית):

https://youtu.be/PV-W9f0wNFE


תקציר חייו של הרצל בסרטון הבא (עברית):

http://youtu.be/doKHB3fz0fk


סרטון משעשע על מה קורה כשהרצל עם חבר מגיעים לחגוג את יום העצמאות היום (עברית):

http://youtu.be/heFD2msV--4


עוד על חייו של בנימין זאב הרצל (עברית):

http://youtu.be/KKwW_cFmLbQ


סיפור ביקורו של "מלך היהודים" בארץ ישראל (עברית):

https://youtu.be/ogz4_nXTtzo?long=yes


תחנות חייו (עברית):

https://youtu.be/YYJ_5J_rX7s?long=yes


ועלילותיו המדהימות של הרצל (עברית):

https://youtu.be/KEDK61TknUM?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.