למה נשפט אוסקר וויילד?
ודאי שמעתם את השם אוסקר וויילד (Oscar Wilde) אבל מה אתם יודעים על האיש? - מיהו גיבור התרבות הנערץ של בריטניה הוויקטוריאנית שנפל ממעמדו אל תהום העבריינות, הכלא וההשפלה ובהמשך לעוני גדול וחיים עלובים בגלות, בה בחר להתרחק מארצו?
זה קרה באנגליה בשנת 1895. הימים הם ימי התקופה הוויקטוריאנית ואוסקר וויילד הוא מהסופרים המבריקים והמצליחים ביותר של התקופה באנגליה. מי שנולד למשפחה אירית משכילה בדבלין ב) 1854 הוא דמות מרכזית ונערצת בחיי התרבות של לונדון בסוף המאה ה-19.
בשיא הצלחתו, ויילד הוא המחזאי המבוקש ביותר בלונדון. המחזה שלו "חשיבותה של רצינות" (The Importance of Being Earnest) זכה להצלחה עצומה והרומן "תמונתו של דוריאן גריי" (The Picture of Dorian Gray) הוא כבר קלאסיקה ספרותית.
ויילד ידוע בשנינותו המבריקה, בסגנון הלבוש האקסצנטרי שלו ובאישיות הכריזמטית והמוערכת כל כך. אבל מעבר לפינה מחכה לו פרשה שתהרוס את חייו.
נפילתו של ויילד החלה בשנת 1895, כשהוא תבע את המרקיז קווינסברי (Marquess of Queensberry) על הוצאת דיבה. המרקיז, הסתבר לו, השאיר כרטיס ביקור במועדון של ויילד עם הכיתוב, שכלל שגיאת כתיב מכוונת "posing as a somdomite".
מה הסיפור?
בעצם, המרקיז האשים את ויילד בקיום יחסים הומוסקסואליים עם בנו, לורד אלפרד דגלאס (Lord Alfred Douglas). ויילד כאמור תבע אותו, אך במהלך המשפט המתוקשר התביעה התהפכה על ויילד. זה קרה כשבמהלך המשפט התגלו ראיות למערכות היחסים שלו עם גברים, דבר שהיה אסור ומנוגד לחוק באנגליה של אותם ימים.
המשטרה מיהרה לעצור את ויילד והוא הועמד למשפט על "התנהגות מגונה". לונדון סערה והעיתונים חגגו. האיש, סמל אנגלי מוערך עד אין קץ, עומד למשפט בשל קשריו ההומוסקסואלים.
גזר הדין היה נורא. הסופר והמחזאי הנודע נשפט לשנתיים בכלא עם עבודת פרך. הוא נאסר בכלא רדינג (Reading Gaol). בכלא עבר האיש הרגיש התעללות קשה. בריאותו התדרדרה והוא איבד את כל כספו ומעמדו החברתי.
לאחר שחרורו מהכלא בשנת 1897, לא היה לויילד מה לחפש בפריז. איש לא חיכה לו ומרבית מעריציו וחבריו הפנו לו עורף. אוסקר ויילד מיהר לעבור לפריז. הוא בחר בגלות ושם נטל את השם סבסטיאן מלמות' (Sebastian Melmoth), שם שנבחר כהתייחסות לספר גותי "מלמות הנודד" (Melmoth the Wanderer) שנכתב על ידי דודו צ'ארלס מטורין (Charles Maturin).
בפריז אוסקר ויילד חי בעוני, נטוש על ידי רוב חבריו ובני משפחתו. למרות מצבו הקשה, הוא כתב אז את "הבלדה של כלא רדינג" (The Ballad of Reading Gaol), יצירה כואבת ומרגשת המתארת את חוויותיו בכלא.
ויילד נפטר בפריז ב-30 בנובמבר 1900, בגיל 46, מדלקת קרום המוח שהתפתחה כתוצאה מדלקת אוזן כרונית שהחמירה בעקבות נפילה. בחדר מלון זול, כשלצדו רק מעט חברים נאמנים, הוא מת.
על מצבתו בבית הקברות פר-לשז (Père Lachaise) שבפריז נחרטו כמה מילים מ"הבלדה של כלא רדינג". סיפור חייו הטרגי הפך לסמל למחיר הכבד שגבתה החברה הוויקטוריאנית מאלה שהעזו לחיות בניגוד למוסכמות הנוקשות. כחצי מאה אחריו ייטול את חייו גאון אחר, ראו בתגית אלן טיורינג מחשש מאותו החוק בדיוק.
משפטיו של אוסקר וויילד הם חלק מאחת הפרשות העצובות בהיסטוריה, של אמן מוכשר ואחד מגדולי התרבות הבריטית והעולמית, שנשפט על עבירה שכיום אינה קיימת בספרי החוקים של מדינות העולם המתקדמות.
ודאי שמעתם את השם אוסקר וויילד (Oscar Wilde) אבל מה אתם יודעים על האיש? - מיהו גיבור התרבות הנערץ של בריטניה הוויקטוריאנית שנפל ממעמדו אל תהום העבריינות, הכלא וההשפלה ובהמשך לעוני גדול וחיים עלובים בגלות, בה בחר להתרחק מארצו?
זה קרה באנגליה בשנת 1895. הימים הם ימי התקופה הוויקטוריאנית ואוסקר וויילד הוא מהסופרים המבריקים והמצליחים ביותר של התקופה באנגליה. מי שנולד למשפחה אירית משכילה בדבלין ב) 1854 הוא דמות מרכזית ונערצת בחיי התרבות של לונדון בסוף המאה ה-19.
בשיא הצלחתו, ויילד הוא המחזאי המבוקש ביותר בלונדון. המחזה שלו "חשיבותה של רצינות" (The Importance of Being Earnest) זכה להצלחה עצומה והרומן "תמונתו של דוריאן גריי" (The Picture of Dorian Gray) הוא כבר קלאסיקה ספרותית.
ויילד ידוע בשנינותו המבריקה, בסגנון הלבוש האקסצנטרי שלו ובאישיות הכריזמטית והמוערכת כל כך. אבל מעבר לפינה מחכה לו פרשה שתהרוס את חייו.
נפילתו של ויילד החלה בשנת 1895, כשהוא תבע את המרקיז קווינסברי (Marquess of Queensberry) על הוצאת דיבה. המרקיז, הסתבר לו, השאיר כרטיס ביקור במועדון של ויילד עם הכיתוב, שכלל שגיאת כתיב מכוונת "posing as a somdomite".
מה הסיפור?
בעצם, המרקיז האשים את ויילד בקיום יחסים הומוסקסואליים עם בנו, לורד אלפרד דגלאס (Lord Alfred Douglas). ויילד כאמור תבע אותו, אך במהלך המשפט המתוקשר התביעה התהפכה על ויילד. זה קרה כשבמהלך המשפט התגלו ראיות למערכות היחסים שלו עם גברים, דבר שהיה אסור ומנוגד לחוק באנגליה של אותם ימים.
המשטרה מיהרה לעצור את ויילד והוא הועמד למשפט על "התנהגות מגונה". לונדון סערה והעיתונים חגגו. האיש, סמל אנגלי מוערך עד אין קץ, עומד למשפט בשל קשריו ההומוסקסואלים.
גזר הדין היה נורא. הסופר והמחזאי הנודע נשפט לשנתיים בכלא עם עבודת פרך. הוא נאסר בכלא רדינג (Reading Gaol). בכלא עבר האיש הרגיש התעללות קשה. בריאותו התדרדרה והוא איבד את כל כספו ומעמדו החברתי.
לאחר שחרורו מהכלא בשנת 1897, לא היה לויילד מה לחפש בפריז. איש לא חיכה לו ומרבית מעריציו וחבריו הפנו לו עורף. אוסקר ויילד מיהר לעבור לפריז. הוא בחר בגלות ושם נטל את השם סבסטיאן מלמות' (Sebastian Melmoth), שם שנבחר כהתייחסות לספר גותי "מלמות הנודד" (Melmoth the Wanderer) שנכתב על ידי דודו צ'ארלס מטורין (Charles Maturin).
בפריז אוסקר ויילד חי בעוני, נטוש על ידי רוב חבריו ובני משפחתו. למרות מצבו הקשה, הוא כתב אז את "הבלדה של כלא רדינג" (The Ballad of Reading Gaol), יצירה כואבת ומרגשת המתארת את חוויותיו בכלא.
ויילד נפטר בפריז ב-30 בנובמבר 1900, בגיל 46, מדלקת קרום המוח שהתפתחה כתוצאה מדלקת אוזן כרונית שהחמירה בעקבות נפילה. בחדר מלון זול, כשלצדו רק מעט חברים נאמנים, הוא מת.
על מצבתו בבית הקברות פר-לשז (Père Lachaise) שבפריז נחרטו כמה מילים מ"הבלדה של כלא רדינג". סיפור חייו הטרגי הפך לסמל למחיר הכבד שגבתה החברה הוויקטוריאנית מאלה שהעזו לחיות בניגוד למוסכמות הנוקשות. כחצי מאה אחריו ייטול את חייו גאון אחר, ראו בתגית אלן טיורינג מחשש מאותו החוק בדיוק.
משפטיו של אוסקר וויילד הם חלק מאחת הפרשות העצובות בהיסטוריה, של אמן מוכשר ואחד מגדולי התרבות הבריטית והעולמית, שנשפט על עבירה שכיום אינה קיימת בספרי החוקים של מדינות העולם המתקדמות.
