» «
דמוקרטיה
מה ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה?



הרפובליקות הראשונות נולדו ביוון העתיקה וברומא העתיקה. היה בהן שלטון שאין בו מלך וזה תמיד עיקרון ברפובליקה - המשטר אינו של בית מלוכה אלא משטר שמייצג בה שכבות שונות של האזרחים, אך לא בהכרח את כל השכבות. עבדים למשל לא זכו לייצוג ברפובליקות שונות.

הדמוקרטיה היא שיטת משטר חדשה יותר שבה העם מנהיג את המדינה. ברוב הדמוקרטיות, כמו ישראל, ארה"ב, אנגליה, צרפת ועוד, העם בוחר, אחת לכמה שנים, את נציגיו לפרלמנט. הכנסת בישראל היא הפרלמנט שלנו. יש דמוקרטיות ישירות, כמו שווייץ, שבהן העם מצביע על ההחלטות בעצמו. בכל דמוקרטיה קיים חשש אמיתי שהרוב יכפה את רצונותיו על מיעוטים ולכן מקפידים על זכויות המיעוטים.


הנה סרטון הסבר קצר על ההבדלים בין דמוקרטיה לרפובליקה:

http://youtu.be/KE5wZrOOtBM


תולדות הדמוקרטיה שנולדה באתונה אבל הייתה בעצם רפובליקה:

https://youtu.be/f-feDZRxJKw


וחלק מסרט על ההבדלים בין השיטות:

http://youtu.be/m7viCT4zDmU?t=4m56s
דמוקרטיה
איך פועלת דמוקרטיה ובאילו שיטות בוחרים בה את המנהיגים?



דֵּמוֹקְרָטְיָה היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.

בדמוקרטיה אמתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.

דמוקרטיה מאוזנת שבנויה נכון חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט ומערכת המשפט כולה.

הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.. וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו"...


הנה סרטון שמסביר על הדמוקרטיה ותולדותיה:

http://youtu.be/u6jgWxkbR7A


העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):

http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U


שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):

http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q


ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/PaxVCsnox_4
קץ ההיסטוריה
מתי התרחש "קץ ההיסטוריה" לפי פוּקוּיאמַה?



"קץ ההיסטוריה?" היה שמו של מאמר מאת הפרופסור האמריקאי פרנסיס פוּקוּיאמַה משנת 1989. במאמר הועלתה האפשרות שנפילת הגוש הקומוניסטי אינה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית, אלא אירוע שמסמן את קיצה של ההיסטוריה כפי שהעולם הכיר עד אז. מתוך שלוש תנועות אידיאולוגיות, צורות משטר שנלחמו ביניהן לאורך המאה ה-20, ניצחה אחת. הקומוניזם קרס אל מול כל העולם בקריסת חומת הברזל, הפשיזם הובס כבר במלחמת העולם השנייה והדמוקרטיה הליברלית היא שניצחה.

לטענת פוקויאמה, החל מנקודה היסטורית זו (של נפילת הקומוניזם) מתחיל המעבר לתקופה שבה תשלוט בעולם צורת משטר אחת, עם השקפת עולם אחת. הדמוקרטיה הליברלית, הוא גרס, תשלוט מעתה בכל העולם, ללא עוררין ומבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר.

המריבה האקדמית והעיתונאית גם יחד הפכה לדיון מלא אמוציות (רגשות). אנשי מדע המדינה הפכו כוכבים לרגע. גם להיסטוריונים יש הרבה יצרים וכשהם מקבלים עידוד מפילוסופים וכלכלנים, הם יודעים להתווכח יפה לא פחות. הפוליטיקאים והעיתונאים שהצטרפו לוויכוחים בנושא רק ליבו את האש והמחישו על איזו יבלת דרך כנראה פוקויאמה.

הוא אגב לא נרגע אלא להיפך. את הרעיון המרכזי של המאמר פיתח הפרופסור לפילוסופיה מדינית בספר באותו שם רק בלי סימן השאלה, "קץ ההיסטוריה והאדם האחרון".

כיום אנו יודעים שההנחה שההיסטוריה הסתיימה ושהליברליזם ניצח התבררה במהירות כמופרכת. ארגוני טרור בינלאומיים ותנועות דתיות וקיצוניות הלכו במהירות והחליפו את האידאולוגיות הקודמות.

בהמשך הגיעו תנועות פנים ומפלגות במדינות רבות שהבינו כיצד קיצוניות ואפילו ארס מביאים בעולם המקוון לנסיקת מניות פוליטיות. מחומשות בשימוש נואל ברשתות החברתיות ובמניפולציות כמו פייק ניוז אפקטיבי ובוטים שתוכנתו להיות קיצוניים, הפכו כל אלה לאיום על הדמוקרטיה. לטווח הארוך הוא עלול להסתבר כלא פחות חמור מהפאשיזם והקומוניזם ואולי הרסני אף יותר מהם.

היום הן אלה שמאתגרות ומתנגדות לליברליזם הדמוקרטי של המדינות המפותחות בעולם. אבל ברור כבר שאחריהן יבואו אתגרים חדשים לדמוקרטיה. זה לא הקץ של ההיסטוריה, זה היה רק רגע של ניוטרל בדרך הארוכה שלה למילניום הבא.


הנה הרעיון של קץ ההיסטוריה:

https://youtu.be/g37Ed8pBNoU


וביקורת על מאמרו וספרו של פוקויאמה:

https://youtu.be/03mgPT5fiaU
יצחק רבין
מי ראש הממשלה ששילם בחייו על שרצה לעשות שלום?



ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נרצח אחרי הפגנה למען השלום, שערכו תומכיו ותומכי הסכם אוסלו, שהובילו רבין וממשלתו עם הפלשתינים. ברגע אחד של טירוף משיחי, הרג הרוצח את הדמוקרטיה הישראלית והוציא אותה מעידן של תמימות לתקופה של חשדות, האשמות וחשש כבד מהתנקשויות פוליטיות בעתיד.

רגעים היסטוריים בחיי אומה הם רגעים שמהווים תפנית בתולדותיה ורצח רבין הוא ללא ספק תפנית. רבים מתומכי תהליך אוסלו אומרים שביום שבו נרצח רבין, למעשה בוטל הסיכוי למימושו של הסכם אוסלו. זו טענה מעוררת מחלוקת אבל הדיון בה ימשיך להתקיים עוד שנים רבות.


הנה סיפור חייו של יצחק רבין (מתורגם):

https://youtu.be/TDHYHuGFnao


על רצח רבין ומה שקדם לרצח ומה שקרה בעקבותיו (עברית):

http://youtu.be/5iE656Mhs8s


סיפור חייו ופעילותו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין (עברית):

https://youtu.be/j05GL7tG1Cg


חבריו לבית הספר נזכרים ברבין הנער (עברית):

https://youtu.be/ZmBiCjSbtxU?t=15s


ומסע חייו (עברית):

https://youtu.be/VcyVVtw0WLI

דמוקרטיה

הודו
איך הפכה הודו לדמוקרטיה הגדולה בעולם?



הרפובליקה ההודית היא המדינה בעלת האוכלוסיה השנייה בעולם בגודלה, לאחר סין. היות והודו היא דמוקרטיה, היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם. זוהי מדינה עצומה, בעלת השטח במקום השביעי בגודלו בעולם וקו חוף שאורכו יותר מ-7,000 קילומטרים!

במאה ה-19 הודו נשלטה על ידי האימפריה הבריטית, שזה אומר אנגליה. בשנת 1947, לאחר מאבק מתמשך באנגלים, חלקו באלימות אבל רובו מאבק בדרכי שלום (בהנהגת מהטמה גאנדי), היא זכתה בעצמאות.

כיום הודו היא אחת המדינות הצומחות במהירות ובמקביל לעוני הגדול בה, היא הופכת למעצמת הייטק עולמית.


הנה פרסומת לטיול בהודו, עם מראות נהדרים שלה (עברית):

https://youtu.be/vYw0-gHpeyA


חבל לדאק - על האזור בהודו (עברית):

http://youtu.be/uiZTd7Hx2cY


מידע באנגלית על הודו:

http://youtu.be/bsFLpO-cJ3E


זה ההסבר למקור של שמה:

https://youtu.be/iSB8BG7L9z8


ובואו לטיול ישראלי בהודו (עברית):

https://youtu.be/QPtoORTjzLk?long=yes
בית המשפט העליון
מהו בית המשפט העליון?



תארו לעצמכם שבית המשפט פסק בעניינכם ונתן פסק דין שאינכם מרוצים ממנו, האם זה סוף העניין? האם לא תוכלו לעשות דבר? - האמת היא שאפשר להגיש ערעור ולבקש שבית המשפט ידון שוב בעניין. בערעור ידון בית משפט גבוה מזה שדן בנושא קודם. ניתן להגיש ערעור גם על הפסיקה שלו, עד שמגיעים לבית המשפט העליון. האחרון הוא בית המשפט הגבוה ביותר של מדינה. אם הגעתם אליו, פסיקתו תהיה סוף פסוק והיא שתתקיים.

אך בית המשפט העליון אינו רק המוסד השיפוטי הגבוה במדינת ישראל. בניגוד לבית המשפט המחוזי, שעוסק באזור מסוים בארץ, תחום השיפוט של בית המשפט העליון הוא כל שטח מדינת ישראל. פסיקה של בית המשפט העליון היא חשובה מאד. מרגע שניתנה פסיקה כזו, היא תיצור תקדים שיחייב את כל בתי המשפט בישראל. כלומר, שופטים יסתמכו בפסיקותיהם על תקדימים שנקבעו בו, במשפטים דומים, בעת שהם נותנים פסקי דין חדשים.

העליון בישראל הוא גם בית המשפט שבו דנים בעתירות של אזרחים, כלומר בנושאים של צדק, שהוגשו על ידי אזרחים במדינה. זהו תפקיד שיש רק לבית המשפט העליון בישראל. בבית המשפט הגבוה לצדק, או בקיצור בג"ץ, יכולים אזרחים להגיש בג"ץ כנגד רשויות המדינה וגופי ציבור שלטוניים ובית המשפט יפסוק בין האזרח לרשויות הללו.


מהו בג"צ - בית הדין הגבוה לצדק? (עברית לילדים)

https://youtu.be/cKv2QGhxY8c?t=5s


על בית המשפט העליון (עברית):

http://youtu.be/TjGEYmnZkkk


ובית משפט העליון של ארה"ב פסל חוק שאסר על מכירת משחקי מחשב אלימים לילדים וקטינים (עברית):

http://youtu.be/dumWbCVnq3g
מגנה כרטה
מהי המגנה כרטה?



אין סמל היסטורי ותיק יותר לשלטון החוק, זכויות האדם והדמוקרטיה מאשר מגנה כרטה. זו הייתה מגילה שהמלך האנגלי ג'ון הוכרח לחתום עליה בשנת 1215, על ידי הברונים שלו, בעלי אחוזות גדולות, שקצו בכוחו הבלתי מוגבל של המלך והחליטו להגבילו. בפגישה שעשו הברונים עם המלך, המלך הוכרח לחתום על ויתור הבעלות שלו על אדמות האצילים. אמנם אותם 40 בעלי האחוזות הגדולות הכריחו אותו לחתום, כדי להימנע ממצב שבו המלך יכול להאשים ברון אציל שחטא ואז להחרים את אדמתו ולקחתה לעצמו או להעבירה לאציל אחר, אבל כך נוצרה, לראשונה בהיסטוריה, המלוכה התחוקתית והוסכם על זכויות הבעלות על הקרקע.

אבל חשיבותו של המסמך הזה היא הרבה יותר גדולה ממה שנראה אז. עקרונות חשובים שהיום אנו מכירים ככללי יסוד במדינות מתוקנות נבעו מאותה חתימה היסטורית של המגנה כרטא. למשל העובדה ש"איש אינו מעל החוק", כלומר שמלך לא יכול לעשות כרצונו, לתקוף מדינות אחרות ואז להטיל מיסים על אזרחיו כדי לממן את ההרפתקאות הצבאיות הללו. אותה החלטה, שמלך לא יוכל להטיל מיסים כרצונו, אינה רק עניין כספי - היא הבסיס לשלטון של חוק, שבהמשך ההיסטוריה יהיה אבן יסוד בדמוקרטיה.

בנוסף, מהמאגנה כרטה יוולדו, עם הזמן, גם החוקה האמריקאית והצהרת העצמאות של ארצות הברית של אמריקה. בהמשך ההיסטוריה תביא המגנה כרטה להקמת הפרלמנטים, הם בתי המחוקקים (כמו הכנסת שלנו), שייצגו את העם וישמרו על זכויותיו. בעקבותיה תתקבל אחת מזכויות האדם החשובות - למשפט הוגן ועונש רק אחרי שתוכח אשמתו של הנאשם. חופש הדיבור, חופש הדת והזכות למשפט הוגן - כל אלה הם חלק קטן מהעקרונות שנולדו בחתימה זו. הזכויות הללו שהפכו מאז לזכויות של כלל האזרחים (בימי הביניים הם נקבעו רק לאצולה), בכלל המדינות הדמוקרטיות (במהלך המהפכה האמריקאית ובדמוקרטיות רבות שהוכרזו מאז) ומאז 1948 - בכל העולם כולו, כשהוכרזה ה"מגנה כרטה הבינלאומית לכל בני האדם" - דרישה לחופש ושמירה על זכויות האדם לכל אדם בעולם.


הנה סיפור המגנה כרטא והמהפכה שהיא יצרה בתרבות השלטון באירופה:

https://youtu.be/7xo4tUMdAMw


הנה סרטון אוסטרלי שמציג היטב את המגנה כרטה:

http://youtu.be/gA-y8uOJs9k


הנה העותק היחיד של כתב הזכויות הוותיק והחשוב כל כך:

https://youtu.be/zTr1nKVZBcI

חגיגות ה-800 שנים למגנה כרטה באנגליה בשנת 2015:

http://youtu.be/2PBAHaujY9M


כל המגנה כרטה:

http://youtu.be/IQNiBQehwp8


הנה החשיבות של מגנה כרטה בהיסטוריה של העולם:

http://youtu.be/4g5ZVF3EVUE?long=yes


וסרט תיעודי על סיפור המאגנה כרטא:

https://youtu.be/9zT4hkAxzLg?long=yes
בחירות
איך מתנהלות הבחירות הדמוקרטיות בישראל?



בדמוקרטיה משפיעים האזרחים על אופי השלטון על ידי הצבעה בבחירות, המתקיימות בישראל אחת ל-4 שנים או פחות, אם הממשלה נופלת בהצבעת אי-אמון. בישראל משתתפים בבחירות הכלליות, שבהן בוחרים את חברי הכנסת, כל אזרחי המדינה שהם מבוגרים ויש להם זכות הצבעה.

מפלגות שונות מקיימות עוד לפני הבחירות הכלליות גם פְּרַיְמֵרִיז. הפריימריז הן בחירות מַקְדִּימוֹת, שבהן נבחרים המועמדים של המפלגה לכנסת וכן המועמד לראשות הממשלה, אם המפלגה מציבה כזה.

לאחר הבחירות מזמין נשיא המדינה את המפלגות השונות ומברר על מי הן ממליצות בתור מרכיב הממשלה. לאחר זאת הוא מזמין את זה שהכי הרבה חברי כנסת ימליצו עליו ומטיל עליו להרכיב קואליציה וממשלה. אם הוא מצליח לעשות זאת, הוא או היא הופכים לראש ממשלה.


על בחירות דמוקרטיות בישראל (עברית):

http://youtu.be/WEDn1vsCF9c?t=7s


אוסף היסטורי באנימציה של נאומי בחירות וכרזות (עברית):

http://youtu.be/ri4yt88OVL8


וסיכום מערכת בחירות 2001 (עברית):

http://youtu.be/AQCexMSnlMo


הסכם עודפים
מהו הסכם עודפים ואיך הוא פועל?



בישראל יש דמוקרטיה ויש שיטת בחירות שמעוגנת בחוק. בשיטת הבחירות בישראל סופרים, החל מתום יום הבחירות, את כל הקולות.

לאחר שפוסלים את הקולות הפסולים, משלל הסיבות המוגדרות בחוק, נשארים כל הקולות הכשרים. הללו נספרים והמספר הזה מחולק ב-120. התוצאה שמתקבלת שווה לגודלו של מנדט, כלומר לכמות המצביעים שדרושים כדי לזכות מפלגה בעוד מושב בכנסת.

במקביל, תוצאות הבחירות הסופיות הללו מראות כיצד מתחלקים קולות המצביעים בין המפלגות השונות.

ועכשיו, כשיודעים כמה קולות קיבלה כל מפלגה בבחירות. אלה מחולקים במספר הקולות שדרושים לקבלת מנדטים. רק מנדטים שלמים ייספרו וייתנו למפלגה מנדטים. כל הקולות הנותרים יישארו בצד.

אבל עכשיו מגיע שלב העודפים. כאן יש אפשרות תיאורטית לכל מפלגה להשלים מנדט נוסף. בהנחה שהמפלגה חתמה על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת, ייספרו הקולות הנותרים של שתיהן. מי משתיהן שמחזיקה ביותר קולות עודפים שכאלה, היא שתזכה לקבל את הקולות הנותרים של חברתה להסכם העודפים.

ועכשיו, במידה וסכום הקולות הנותרים של שתי המפלגות יספיק למפלגה הזו למנדט נוסף - היא זו שתזכה בו.

באופן זה שיטת הבחירות מבטיחה שהקולות הנותרים לא ילכו לאיבוד. כי הסכמי העודפים הן ההבטחה הדמוקרטית למצביעים שייעשה הכל כדי שהצבעתם תיחשב במניין הקולות בבחירות ולא תרד לטמיון.


כך עובד הסכם עודפים בישראל (עברית):

https://youtu.be/GTK1nxwufyE


וכך פרשן מסביר בצורה פשוטה את הסכם העודפים (עברית):

https://youtu.be/ytY4sKXKMfw
מהו משטר פרלמנטרי?



שיטת המשטר הפרלמנטרית (Parliamentary government) היא שיטת משטר שבה הפרלמנט נבחר על ידי העם וראש הממשלה נקבע על-ידי הפרלמנט, מהיותו ראש מפלגת הרוב, שהיא מפלגת השלטון. במדינת ישראל הפרלמנט הוא הכנסת בירושלים.

במילים אחרות, העם בוחר את הרשות המחוקקת, היא הפרלמנט, שעל פי יחסי הכוחות שבו ממנה את הרשות המבצעת, היא הממשלה.

במשטר הפרלמנטרי תלויים ראש הממשלה, שהוא בעצם ראש הרשות המבצעת והממשלה שלו, באמון הפרלמנט. בדרך של הצבעת אי אמון בפרלמנט יכולים הממשלה וראש הממשלה להיות מודחים בכל רגע.

במשטר פרלמנטרי יש מיזוג רשויות: הרשות המבצעת צומחת מהרשות המחוקקת ותלוייה באמונה (זוכרים את אי-האמון בפרלמנט שיכול להפיל את הממשלה?), אבל היא יכולה גם להביא לפיזורה המוקדם, בנסיבות מסויימות.

בעיקר מסיבות היסטוריות, רוב מדינות אירופה והמדינות שנשלטו בעבר על ידי האימפריה הבריטית הן בעלות משטר פרלמנטרי.


הנה שיטת המשטר הפרלמנטרית:

https://youtu.be/M_Vl74KfJ_Y


וכמה סוגי ממשל הנהוגים בדמוקרטיה ייצוגית:

https://youtu.be/XASp14Zwsjs
מהו אוֹסְטְרָקוֹן וכיצד השתמשו בו לפוליטיקה בימי קדם?



אולי שמעתם פה ושם, כולל בנאום ראש הממשלה בזמנו, את המונח "אוֹסְטְרָקוֹן" (Ostracon). מדובר במונח ביוונית, המתיייחס לשבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

את האוסטרקונים יצרו משברי כדים וכלים שנשברו. החרסים הללו שימשו בימי קדם כחומר כתיבה זול. נייר לא היה בשימוש באזור עדיין ובהיותם סוג של פסולת, קל היה להשיג את הדברים ופשוט לכתוב עליהם דברים קצרים, כמו שמות ורשימות.

אבל מי כתבו אוסטרקונים? - אז בימי קדם כתבו עליהם סוחרים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים ופקידים.

בעולם הארכיאולוגיה אוהבים אותם, כי לדברי הארכיאולוגים, האוסטרקונים, כשברי כלי החרס ששימשו בימי קדם לכתיבה של מכתבים, פתקים ולעתים גם לציור.

היוונים, הבבלים, המצרים הקדומים וגם הישראלים של אותם ימים - כולם נהגו לכתוב מכתבים, רשימות, פתקים, תעודות ומסמכים על חרסים כאלו, או באמצעות חריטה עליהם או בעזרת דיו.

למעשה, משמעותה הכללית של המילה "אוֹסְטְרָקוֹן" היא חרס, שכן היא מתייחסת גם לכלי חרס ולא רק לשבר של כלי חרס, אבל בענייננו נוהגים להתייחס אליהם כשבר.


#אוסטרקונים בארץ ישראל
בארץ ישראל נמצאו הרבה אוסטרקונים, שנכתבו בעברית מקראית. אחד הקדומים שבהם התגלה בחירבת עזבת צרעה, שליד ראש העין. שם היה כתוב עליו האלפבית העברי.

בלכיש העתיקה נמצאו שברי חרס כאלו מהמאה ה-7. הם באים מהתקופה של לפני חורבן בית ראשון. בארץ ידועים גם חרסי שומרון, שנוצרו במאה ה-8 לפני הספירה.

אבל האוסטרקונים הגורליים ביותר שמצאו בישראל הם אלה ששימשו להפלת הגורלות במצדה, בשעות שלפני ההתאבדות ההרואית, שנועדה למנוע מהמורדים וממשפחתם ליפול בידי חיילי הצבא הרומי.


#אוסטרקונים ביוון העתיקה
באתונה העתיקה השתמשו באוסטרקון כ"פתק הצבעה" בבחירות. במאה ה-5 לפני הספירה רווחה אצלם שיטת ה"אוסטרקה" או אוֹסְטְרָקִיזם. בשיטה זו שימשו חתיכות כלי חרס לגירוש אנשים מאתונה, על פי החלטה של אספת העם.

איך זה מתחבר? - ובכן, השיטה עבדה כך: ההצבעה נפתחה כשכל מי שביקשו להצביע על הגליית אזרח אתונאי מהעיר, כתבו את שמו על אוסטרקון. מי מאזרחי העיר, ששמו הופיע הכי הרבה על החרסים, הוא שהוגלה מהעיר. כך נהגו האתונאים אז להוביל לפסק הדין שנקרא "אוסטרקיזם" או "אוסטרקיסמוס". פסק הדין הזה נועד לגרום לאדם הזה לעזוב את אתונה, לגלות בת 10 שנים. משחזר לאתונה, בתום הגלות, כוחו הפוליטי היה נחות והוא כבר לא חזר לממש את יכולותיו.

אבל מה הקשר לכוח פוליטי? - כי די מהר השיטה יוצאת הדופן הזו שימשה לגינוי של אישים פוליטיים חשובים, שהמצביעים ראו בהם איום פוטנציאלי על הדמוקרטיה של אתונה. למעשה, נוצרו לא פעם בריתות בין פוליטיקאים באתונה, להרחקת מתנגדיהם הפוליטיים ממנה. מכאן נולד המונח ostracism, בעברית "נידוי". הוא בא, אתם כבר יודעים, מהמילה היוונית ostrakon (גם אוסטרקה), שהתייחסה לאותם חרסים.

אגב, האתונאים ראו בהגליה גזרה על הפרט למען הגנה על החוקה ומיעטו להשתמש בה. גם אם היום יש חוקרים שרואים בה פגיעה בדמוקרטיה האתונאית, היוונים עצמם לא ראו את הפגיעה הזו במי שמגלים אותו מהעיר, כחמורה. להיפך, מבחינתם זה היה מחיר סביר, השמור למקרים קיצוניים. הם שמרו את האמצעי הזה רק לצרכי הגנה על החוקה והדמוקרטיה. זו הייתה, אם תרצו, גרסה קדומה של דמוקרטיה מתגוננת.


הנה אוסטרקון היווני שבו מצביעים על השם דמיסטוקלס:

https://youtu.be/I9FABWRIpAI


האוסטרקונים של תל לכיש (עברית):

https://youtu.be/-UGKhbzKWPA


אוסטרקונים מצוירים ממצרים העתיקה:

https://youtu.be/W40nqSzA_-w


עוד אוסטרקון שנמצא בארץ:

https://youtu.be/k-affa0Q3vI
מהי כלכלת בחירות ומה רע בה?



כשיש בחירות דמוקרטיות, מנסות המפלגות השונות להראות את פניהן לבוחרים, כמשרתות ציבור. בנסיבות כאלה, לממשלה הרבה יותר קל להמטיר הטבות על הבוחרים, כדי לגרוף קולות בקלות יחסית.

וזו כלכלת בחירות, שהיא טריק פוליטי של המטרת הטבות על סקטורים מסוימים או על הציבור כולו, במטרה להגדיל את התמיכה הפוליטית בבחירות.

המקרה הקלאסי של כלכלת בחירות הייתה ב-1981, כשששר האוצר של ראש הממשלה מנחם בגין, ארידור, החליט לממש את חזונו של בגין ו"להיטיב עם העם". במדיניות שכינה "כלכלה נכונה" הוריד משרד האוצר את המיסים והמכס על מוצרי צריכה. הציבור יכול היה לקנות פתאום בזול טלוויזיות צבעוניות, מכשירי וידאו ואפילו מכוניות. הוא גם ביטל את ה"מחיקון" בשידורי הטלוויזיה הישראלית, טכנולוגיה שלפני כן הסירה את הצבע מהשידורים והותירה אותם בשחור לבן.

בימינו השיטות מגוונות אף יותר. יש המחלקים מענקים לנפגעי תכנית כלכלית או משבר כלכלי, יש המורידים מיסים, או מי שמקדמים או משלימים חקיקה המיטיבה עם סקטורים שחשובים למפלגה השלטת. יש מי שנוקטים פעולות "לרווחת התושבים", מי שמעניקים הטבות כספיות או מחלקים כסף לציבור בניסיון לזכות באהדתו. יש הנענים לתביעות שכר במגזר הציבורי, לדרישות הציבור להקלה על יבוא של מוצרי צריכה וכדומה.

כמובן שכלכלת בחירות תוצג תמיד כדבר הגיוני וחיובי שבמקרה, ממש במקרה, חל בתקופת בחירות. תכנית "להזנקת הכלכלה" היא הרי דבר רצוי תמיד...

#אז איך יודעים אם זו כלכלת בחירות או ניהול אחראי של הכלכלה?

אם רוצים לדעת האם זו כלכלת בחירות, כל שצריך לעשות זה לבדוק האם מוצו כל הדרכים היעילות יותר והשנויות פחות במחלוקת להשגת אותן תוצאות. כמו למשל, העברת תקציב מדינה.

רוצים עוד דרך לדעת? - נסו לברר וללמוד האם מדובר בתוכנית או צעדים שאין ברירה אלא לבצע אותם, או שממשלה אחראית הייתה יכולה לדחותם לאחרי הבחירות או לנהל אותם אחרת, בצורה פחות בוטה ושלא כרוכה בחלוקה של כסף לציבור.


על כלכלת בחירות משלמים תמיד אחרי הבחירות ובדרך כלל ביוקר (עברית):

https://youtu.be/baocqHmsuTI


"להיטיב עם העם" בבחירות 1981 (עברית):

https://youtu.be/DdOTXpqlp0U


ביקורת על כלכלת בחירות במערכת בחירות 2021 (עברית):

https://youtu.be/NUM8jPSTkEY
איך הנאצים עלו לשלטון בגרמניה?



כיום נוטים להניח שהמפלגה הנאצית התחזקה והשתלטה על השלטון בגרמניה באופן לא דמוקרטי. זה לא ממש מדויק, כיוון שהיטלר והנאצים השתלטו על גרמניה באופן דמוקרטי, גם אם עשו בשקט מספר מעשי אלימות ופשע, שאפשרו לה לקבל את השלטון.

היטלר, מנהיגה הקיצוני של המפלגה, קיבל את ההזדמנות להנהיג את גרמניה, בעיקר מכיוון שנשיא גרמניה חשב שיוכל לשלוט בו ומצד שני לזכות בשקט בציבור הגרמני הסוער של אותם ימים (חלק ניכר מה"בלגן" בגרמניה היה בגלל הנאצים).

אבל משקיבל היטלר את השלטון, הוא לא בזבז זמן והחל בשרשרת צעדים שיהפכו אותו לשליט יחיד ולא יאפשרו להחזיר את המצב לקדמותו. הוא עשה זאת במהירות ובאכזריות שלא יאומנו. בתוך זמן קצר הפכה גרמניה לדיקטטורה גזענית, שניהלה כלכלת מלחמה מצליחה ובנתה שוב צבא גרמני עצום, שהיה לכוח מאיים, מהחזקים בעולם. הוא גם ניצל את אמצעי התקשורת המתפתחים, כמו הרדיו והקולנוע, הוא עשה שימוש בפסיכולוגיית המונים, כדי להסית את הגרמנים כנגד היהודים ובעד תורת הגזע האיומה שלו ולביצור מעמדו כשליט עליון של גרמניה ומי שצודק תמיד.

6 שנים אחר-כך יובילו הנאצים את המלחמה האיומה בהיסטוריה האנושית. כך הושלם תהליך שלפיו הצליחה מפלגה קטנה ונרדפת להפוך לשליטה של אומה גדולה וחזקה, לאיים על העולם כולו ובהמשך לפתוח במלחמת עולם, המלחמה הקשה והקטלנית בתולדות האדם.


כך עלו הנאצים לשלטון (עברית):

http://youtu.be/TMz4rPLiKWw


הנה האירועים שהעלו את היטלר לשלטון:

https://youtu.be/9CFWH4Fhkak


סיפור עלייתו של היטלר לשלטון (מתורגם):

https://youtu.be/jFICRFKtAc4


הרצאה (עברית):

https://youtu.be/e8t4eDxaLwo


וסיפור העלייה לשלטון של הצייר המתוסכל שהיה למנהיג הנאצים ולרודן ברוטלי:

https://youtu.be/95zvP1ZuNlA?long=yes
איך האינטרנט הורג את העיתונים?



אין ספק שהעיתונות עוברת משבר. המעבר לאינטרנט היה אמור להיות טבעי למי שמיומנותם בכתיבה מקצועית, בטקסטים, בצילום ובהובלת דעות. אבל זה לא זה.

היא הגיעה לא מוכנה לעידן האינטרנט, בלי הבנה שהרשת עומדת לשמוט את הקרקע ממקורות ההכנסה שלה, ללא מודל עסקי מספק ובחוסר יכולת להתאים את עצמה לזמנים האולטרה-מודרניים החדשים, של מדיה חברתית חינמית ופופולרית, של ציבור שמאס בצורך לשלם עבור איכות שחלקו הגדול לא מעריך.

האם האינטרנט יהרוג סופית את העיתונות?

בשנים האחרונות מנבאים רבים את סופם המתקרב של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, המעבר לצריכת חדשות ותוכן במחשבים, טבלטים וכמובן בטלפונים סלולריים.

מלכתחילה היה הגיון סביבתי רב בעלייה לרשת של העיתונים. הרי במקום לכרות עצים ולייצר נייר שמחר כבר לא רלוונטי ניתן וחשוב להתאים לרוח הזמן. אבל גם כשהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, התקווה הייתה שבמהדורות דיגיטליות הוא ימשיך להתקיים עוד שנים רבות.

רק שהכסף לעיתונות לא הגיע מהרשת ובמקביל הלכו וצנחו מכירות עיתון הנייר. הכל באינטרנט כל כך זול. אצל מרבית הגולשים האיכות לא הכרחית והם מסתפקים בכותרות. בשביל כותרות לא צריך עיתונאים ותחקירים ומקצוענות, אלא זוג עיניים ועכבר שמאפשר לגלוש למקורות פתוחים, להעתיק, לשכתב ולפרסם.

וכך, הידרדרות במספר המנויים, הכנסות שצנחו מפרסום בעיתונים ובאתרים שלהם, לוחות מכירה וקניה שהוחלפו באתרי יד שנייה משוכללים ויעילים - כל אלה תרמו לרווחיות הנשחקת וחייבו שינויים. נסיונות להתאמה למצב החדש - קיצוצים בכוח אדם, העלאת דמי מינוי, חומות תשלום בכניסה לתוכן אקסקלוסיבי, כתבות מוזמנות ותוכן ממומן - שום דבר לא עזר. גרף התוצאות העסקיות הלך וירד.

להכנסות המדלדלות הללו הייתה עוד תוצאה נגזרת ועגומה עוד יותר - המקצועיות העיתונאית הלכה ונפגעה.

עם הזמן החינם גם יצא מגבולות הרשת אל העולם האמיתי. תחרות חדשה מול חינמונים בבעלות טייקונים שמטפחים יחסים של הון שלטון, הצטרפה לעולם חדש של בלוגרים שאיש לא מחייב אותם בכללים כלשהם ובהמשך רשתות חברתיות שבאמצעות לייקים, לבבות ומדד עוקבים מעודדות מדידה של פוסטים בוויראליות הכמותית ולא באיכות, כל אלה ביחד עם קיצוניות, השתלחות ואובדן רסן. איזה עיתון יכול להתחרות בכל אלה ביחד?

הרשת גם הציעה יותר ויותר מאגרי חדשות מעודכנים תמיד, שאין להם חשש להעתיק מבזקים ולשכתב חומרים שלעיתונות עולה הון לייצר - כל אלה הביאו לכך שבעיקר העיתונים הרציניים נחלשים, מאבדים את יכולתם לשמור על הדמוקרטיה ונסגרים בזה אחר זה.

את השד הזה, הם ידעו, כבר לא יהיה קל להחזיר לבקבוק.

רובנו לא מבינים את ההשפעה של התהליך הזה על חיינו. השיח הציבורי, האלימות המילולית, תרבות הדיבור הירודה, ההקצנה, הפייק ניוז, סיפורי הקונספירציה, השיסוי ועוד מחלות רקע שעוברות דמוקרטיות בכל העולם - כל אלה הן תופעות שנגזרות ומתחזקות באופן משמעותי מהשינוי הטקטוני הזה בעולם העיתונות והמעבר למרחבים הדיגיטליים.

תוסיפו את הפוסטמודרניזם, בו כל בלוגר, אושיית פוסטים או "מוביל דעה", שהשכלתו או הבנתו נובעת לא פעם בעיקר מהפרסום או היופי ותבינו מה מחליף את העיתונאי המקצועי והאתי, את הכתב, התחקירן, הפרשן והעורך המקצועי והאחראי.

וזה לא שהעיתונות הייתה מושלמת. כולנו זוכרים את "עיתונאי קטן", בו כיוון אריק איינשטיין לעיתונאי ביצה ורכילאים בכסות עיתונות, שזיהמו את המדיה והוציאו לה שם רע. מי שעוקב יכול גם לראות איך אג'נדות של בעלי עיתונים מובילות את הקו של כל עיתון בימינו, במקום מחויבות לאמת, לערכים ולאחריות ציבורית.

אבל עדיין - אומרים שהעיתונות היא הטיוטה של ההיסטוריה. בעידן הנוכחי מחליפים צייצני טוויטר ומשולחי פוסטים בפייסבוק את בעלי המקצוע הללו. אין להם מגבלות או אתיקה, הם יכולים להרשות לעצמם הכל והמדיום מוביל לכך שהם הולכים ומקצינים, כי ברשתות החברתיות אם אתה לא בולט - אתה נעלם והדרך הקלה לבלוט היא להקצין, להשמיץ, להמציא, להאשים, ללעוג ולהתבריין - מלשון בריונות.

נוסיף לזה את ענקיות האינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, שהולכות ולוקחות את מה שנותר מהיכולת ליצור הכנסה ולשלם את משכורותיהם של כתבים, פרשנים ועיתונאים. ענקיות האינטרנט והמדיה החברתית הלכו ונגסו בעסקי הפרסום ברשת וכבר מזמן השתלטו על השוק הזה. לעיתונות לא היה סיכוי נגדן - בעולם שבו ענקיות רשת שולטות על הגישה אליהם, העיתונים מצאו את עצמם במלכוד קשה במיוחד.

ועדיין, נראה שיצרני התוכן וגופי העיתונות החשובים לא הרימו ידיים נגד ענקיות האינטרנט. כל מי שעיניו בראשו רואה כיצד נרמסות זכויות היוצרים של עיתונים וכלי תקשורת בעידן החדש. בעולם קיו גם רשויות, מחוקקים ומנהיגים פוליטיים אחראיים, שמנסים לשנות את הכללים לגבי השימוש שנעשה בתוכן של האחרונים בפלטפורמות המקוונות. הם הסיכוי האחרון לעצור את קריסת העיתונות ותקשורת ההמונים, החשובות כל כך לדמוקרטיות בעולם.


הנה השינוי העצום שעובר על עולם העיתונות והחשיבות להתאים את עצמנו לו (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI


מוכר העיתונים שמיטיב לתאר את המצב (עברית):

https://youtu.be/cd2JahghuTk


המעבר לאינטרנט הביא במקביל לצניחת המכירות של עיתוני הנייר (עברית):

https://youtu.be/ckjuZR9wxtY


החינמונים שנותנים עיתון פלוס אינטרסים פוליטיים בחינם (עברית):

https://youtu.be/9A8uQyKCZTM


עיתונאים מספרים על השפעת הרשתות החברתיות על עולם העיתונות:

https://youtu.be/-7esKJDZqzQ


התוצאות האיומות של זה הן גם החדשות המזויפות שיוצאות מהמדיה החברתית ומשנות את העולם (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU



סגירת בית מעריב בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/JFDxWhMKdvE


והרצאה על השינויים בעולם העיתונות (עברית):

https://youtu.be/n2mtbzS2nhU?long=yes
מהי הכנסת שאנו מכירים?
הכנסת היא בית המחוקקים והנבחרים של מדינת ישראל. הכנסת שוכנת במשכן הכנסת.

הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה. בחוק המעבר, בראשית ימי המדינה, הכנסת הוגדרה כבית המחוקקים במדינת ישראל.

בהיות ישראל דמוקרטיה פרלמנטרית, בוחרים אזרחי המדינה את נציגיהם בכנסת, והם אלה שממנים את הממשלה, הזקוקה לאמונם. שיטת הבחירות היא ארצית-יחסית, והאזרחים בוחרים ברשימות של המפלגות השונות. במערכת האיזונים שבין רשויות השלטון, הרשות המבצעת, הממשלה, יונקת את כוחה ואת סמכויותיה מהכנסת וזו מפקחת עליה באופן שוטף.

הרשות השופטת, הכוללת את מערכת בתי המשפט, מקבלת את מעמדה וסמכויותיה מ"חוק יסוד: השפיטה" שחוקקה הכנסת, פועלת לפי החוקים שמחוקקת הכנסת ובסמכותה לפרשם. לעיתים מפעילה הרשות השופטת ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת.

תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הממשלה באמצעים שונים העומדים לרשותה, בהם אישור חקיקת משנה, הצעות אי אמון, שאילתות, דיונים ועוד.

הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים. עבודת הכנסת נעשית לפי חוקים שונים, תקנון הכנסת, או "הנוהג והנוהל המקובלים".

לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת מרכז המחקר והמידע, היועץ המשפטי ובעבר נציבות הדורות הבאים.

מקום מושבה של הכנסת הוא במשכן הכנסת שבקריית הממשלה, בגבעת רם אשר בירושלים, בירת ישראל.


כך מחוקקים חוקים בכנסת:

https://youtu.be/x1hENaHt9cs


וממשרד החיוך - ראיון נוקב עם ח"כ אחמד טיבי:

https://youtu.be/CPf9eAsvTC8
מהו תפקיד הכנסת בישראל?



הכנסת היא הפרלמנט של מדינת ישראל, בית הנבחרים של המדינה היהודית. זוהי רשות לאומית שיש לה כמה תפקידים:

- לחוקק חוקים.

- לבקר את עבודת הממשלה.

- לקבל החלטות ולאשר פעולות שונות במדינה (חלוקת התקציב במדינה, קביעת גובה המסים ועוד).


בכנסת 120 חברי כנסת, שנבחרים אחת לארבע שנים. חברי הכנסת נבחרים מהמפלגות שקיבלו בבחירות את קולות הבוחרים. כל מפלגה מכניסה לכנסת חברי כנסת על פי מספר הקולות שקיבלה בבחירות. במקרה שהממשלה נופלת, בהצבעת אי-אמון בכנסת (כלומר אינה מקבלת יותר את תמיכה רוב חברי הכנסת) או אם אינה מצליחה להעביר בהצבעה את תקציב המדינה השנתי, הכנסת מתפזרת והבחירות מתקיימות לפני כן.


הנה בניית משכן הכנסת שנראה לרבים כמו מקדש יווני:

https://youtu.be/FVYb0qRPLgc


המחנות הפוליטיים שנוצרים בה (עברית):

https://youtu.be/nyrfyPa2uxI


סיפור הכנסת השנייה:

https://youtu.be/YdovsGMryLI


וחברי הכנסת בעבודה...

https://youtu.be/U6V0aoW6KZI
איפה כל אנגלי יכול לנאום?



האם לא הייתם רוצים פעם לנאום, ממש כמו חבר כנסת או שר, ולשאת את דבריכם למול כולם? - בלונדון בירת אנגליה זה אפשרי. אל דוכן הנואמים שממוקם בלונדון, בכניסה להייד פארק (Hyde Park) שבקצה רחוב אוקספורד, יכול כל אחד להגיע ביום ראשון ולשאת נאום לפני עוברי-האורח.

"פינת הנואמים" (Speakers' Corner) שנמצאת ליד מארבל ארץ' (Marble Arch) מצויה בלב מסורת אנגלית רבת-שנים. טיפוסים מוזרים, שונים ומשונים עומדים שם על במות קטנות ומטיפים לקהל על כל נושא שבעולם. וממש כמו בפרלמנט האנגלי הידוע בעולם כולו, גם בהייד פארק מצטרפים מהקהל אל הדיון וקוראים קריאות ביניים לעבר הנואם התורן.


הנה פינת הנואמים שבהייד פארק:

https://youtu.be/TCTfw4w57aE


וילדים שהשתלטו עליה בקמפיין פרסומי:

http://youtu.be/MAEIj37hyIM


על הייד פארק עצמו:

http://youtu.be/mHDDBgr2mMQ


והנה נאום חוצב להבות של מטיפה שמאיימת על החוטאים שילכו לגיהנום:

http://youtu.be/_anYCnBll4U


מה אמר הדיקטטור הגדול?



צ'ארלי צ'פלין היה אחד היוצרים הגדולים בתולדות הקולנוע. בעידן הסרטים המדברים, סוף סוף נשמע קולם של כוכבי הראינוע, הסרט האילם. רבים מהם התגלו לצופים כבעלי קולות מצחיקים, משונים, או לא מעניינים והקהל הפסיק לצפות בהם. צ'ארלי צ'פלין המתין שנים לפני שהחל לעשות "טוקיז", סרטים מדברים.

כשעשה זאת לבסוף, צ'אפלין היה מהכוכבים היחידים של הראינוע (הסרט האילם) שעברו אל "הסרט המדבר" בהצלחה מרובה. וצ'פלין לא סתם דיבר, אלא עשה סרט גדול, שבו לגלג על הדיקטטורה ועל הדיקטטור הנאצי היטלר. בסרט "הדיקטטור הגדול" הוא נתן את נאום חייו.

הסרט "הדיקטטור הגדול" שיצא לאקרנים בשנת 1940 הפליא צ'ארלי צ'אפלין להציג בצורה סאטירית את הדיקטטור המגוחך, שרוצה לשלוט בעולם ומסתבך בשיגעונו. בסופו מציג צ'אפלין את אחד הנאומים המרגשים והחכמים בתולדות הקולנוע, נאום של שלום, מלא אהבה וחמלה, של דיקטטור קולנועי לעולם אמיתי, שעמד לחוות בתוך זמן קצר את המלחמה האיומה בתולדותיו.

צריך להבין שרק ב-1929, עוד בטרם הפך לשליט גרמניה, זכה היטלר לנצל את ההמצאה החדשה, המיקרופון שמחובר למערכת הגברה, כדי לנאום בפני 18 אלף איש בבת-אחת. זו הייתה התקדמות עצומה, למי שנאלץ עד אז לנאום לפני מאות בודדות של מאזינים בכל פעם. באופן כללי, היטלר היה ידוע בניצול של כל המצאה חדשה בכדי לזכות בתמיכה, לשלוט ולהשיג את מטרות המפלגה הנאצית.

בסרט הזה מנצל דווקא הקומיקאי המצליח בעולם, את ההמצאות החדשות של הקולנוע וההגברה, בכדי ללעוג לפיהרר של גרמניה. לשמחתנו, במירוץ החידושים הזה ניצח הדיקטטור הקולנועי הטוב את הדיקטטור הנאצי האמיתי. הטוב ניצח את הרע, האמן ניצח את האנטישמי, הרשע והרצחני.

אגב, עוזריו של היטלר העידו שהרודן הנאצי אהב מאד את סרטין של צ'אפלין וגם את הסרט הזה, גם אם הפך אותו לבדיחה קולנועית.


הנה נאום הדיקטטור הגדול, מהנאומים הגדולים בתולדות הקולנוע (מתורגם):

http://youtu.be/Uizz0W9ynuk


קדימון הסרט "הדיקטטור הגדול":

https://youtu.be/zroWIN-lS8E


הנאום המעודכן מהאינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/j5U0pwdm5IU


וסצנת הנאום מהסרט (מתורגם):

https://youtu.be/tgWEeHD5Fhs
למה צריך עימותי בחירות?



העימותים בבחירות של 2016, בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, היו מלאי יצרים. מצד אחד עמדה קלינטון עם נתונים, ביטחון עצמי ושליטה בעניינים ומצד שני טראמפ - עם שפת גוף בוטחת, שפה שחצנית ונתונים שפעמים רבות לא עמדו במבחן העובדות והאמת. בבחירות הוא זכה, אז למה חשוב בכלל העימות הטלוויזיוני?

עימות בחירות (Election debate) הוא רגע חשוב מאד במירוץ לשלטון במדינות הדמוקרטיות. עימותי בחירות משודרים בטלוויזיה וצופים בהם אחוזים גבוהים מהמצביעים. בעימותי בחירות נדרשים המתמודדים להנהגה לענות על שאלות בעניינים חשובים שנוגעים למערכת הבחירות ולהנהגה עתידית שלהם. מדיעותיהם בנושאים שונים ועד התנהלות אישית, יכולת להעביר מסרים, להתמודד עם לחצים ולשדר מנהיגות - העימותים הם רגעי שיא במערכת הבחירות ובמדינות דמוקרטיות רואים בהם מבחן למועמדים. הם גם כלי שמאפשר לציבור המצביעים להתרשם מצדדים נוספים באישיותם של המועמדים.

העימות הראשון נערך בארצות הברית בשנת 1960. העימות היה בין המועמדים לנשיאות ארה"ב ג'ון קנדי וריצ'רד ניקסון. הוא היה הראשון בסדרה של ארבעה עימותים ביניהם אך היה לעימות היסטורי, מכיוון שהמחיש לראשונה את כוחה של הטלוויזיה וכיצד שינתה את הפוליטיקה לעד. בעימות הזה קבעו הצופים בטלוויזיה שקנדי ניצח, בעוד שמי שהאזינו לו ברדיו גרסו שניקסון ניצח. למעשה ניצח ג'ון קנדי בבחירות הללו, בזכות מה שראו הצופים בפעם הראשונה על המסך - מועמד שמקרין מנהיגות וקור רוח, למול מועמד שמשדר עייפות, לחץ ומגיע ל"ראיון עבודה אצל העם" כשהוא לא מגולח...

גם עימותים נוספים בהיסטוריה האמריקאית תרמו לניצחון מועמדים או גרמו להפסדים מביכים. אחד המקרים הזכורים הוא של הנשיא ג'ורג' בוש האב המביט בשעונו במהלך העימות ומשדר לחץ וחוסר נוחות, או האנחות של סגן הנשיא אל גור, שנאנח שוב ושוב ומפסיד את הבחירות לבוש הבן, מועמד כמעט חסר סיכוי מולו, שהציפיות ממנו היו כה נמוכות, עד שהביצועים הבינוניים שלו בעימות נתפסו כהישג והביאו אותו לנשיאות. זכור המתמודד רייגן המזלזל בנשיא ג'ימי קרטר במשפט "הנה אתה שוב מתחיל...", כשקרטר מדבר על שיחתו עם בתו בת ה-13 איימי שאמרה לו "מה הנושא החשוב בבחירות האלה". זכור גם המסך המפוצל שבו התעלם ברק אובמה ולא היישיר מבט אל יריבו המדבר ונועץ בו עיניים, מיט רומני. לאובמה לא הזיק העימות ואף הציג אותו שוב כמי שיודע לתקשר באופן מופלא והוא ניצח במירוץ לנשיאות פעמיים.

הטלוויזיה שינתה את כללי המשחק והעימותים לקראת בחירות הפכו למרכיב חובה בדרך שעל המועמדים לעבור בדרך להנהגה. הפוליטיקאים בעולם הדמוקרטי יודעים שעימות הוא רגע קובע וקריטי במירוץ.


הנה הדברים שעוזרים להחליט על המנצח בעימות והטריקים של המועמדים (עברית):

https://youtu.be/9ZB5Vc4pQSU


רגעים משמעותיים בעימותי הבחירות באמריקה - העימותים המקצועיים והקובעים למשרה החזקה בעולם:

https://youtu.be/4Y8SZDH3B_4


ניתוח החשיבות העצומה של שפת הגוף של המועמדים בעימותים טלוויזיוניים:

https://youtu.be/QPWxxmPbWsg


העימות ההיסטורי בין קנדי לניקסון ששינה את פני הפוליטיקה הדמוקרטית לתמיד:

http://youtu.be/zHGs4535W_o


על העימות בין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ (עברית):

https://youtu.be/u-tl6fvXm5I


ובחיוך - מה קורה כשמלחינים את המסרים בעימות לשיר מדהים (מתורגם):

https://youtu.be/95AR87ciruc
מהי שיטת הבחירות לנשיאות בארצות הברית?



למי שרגיל לשיטה הרובית-יחסית הנהוגה בישראל, שיטת הבחירות לנשיאות בארצות הברית יכולה להיות די מבלבלת. הסיבה - השיטה האמריקאית אינה של בחירה ישירה, כך שהאזרחים לא בוחרים את הנשיא ישירות. למעשה, הם בוחרים "אלקטורים", שהם נבחרי ציבור שיבחרו את הנשיא.

השיטה המלאה עובדת כך - בכל אחת ממדינות אמריקה בוחרים את הנשיא. מי מהמועמדים שזוכה ביותר ממחצית הקולות, אפילו בקול אחד יותר ממחצית הקולות, זוכה בכל האלקטורים של אותה מדינה. זו שיטה שזכתה לכינוי "המנצח לוקח הכל", כי אחרי שסופרים את הקולות הכשרים במדינה, מתכנסים האלקטורים שלה וקובעים פה אחד למי להעניק את קולותיהם. כמובן שהם תמיד יבחרו את המועמד ממפלגתם שלהם.

מספר האלקטורים בכל מדינה לא נקבע על פי גודלה, אלא לפי גודל האוכלוסיה. כך זוכה מדינה ענקית עם אוכלוסיה קטנה במספר זעום של אלקטורים, בעוד שלמדינה קטנה וצפופה מאד יהיו הרבה מהם. אחת לכמה שנים עורכים מפקד אוכלוסין ומעדכנים אותם. חשוב גם לציין שמיין ונברסקה, שתי מדינות מתוך 50, בוחרות בשיטה שונה.

אבל מרגע שהאלקטורים של המדינה בוחרים את המועמד שלהם, העניינים מתחילים להיות מעניינים ושונים משלנו. יש בארצות הברית מדינות "משעממות", שמצביעות תמיד לאותה מפלגה, דמוקרטים או לרפובליקנים. המעניינות הן דווקא המדינות המכונות "מדינות מתנדנדות", או "מדינות מפתח". אלה מדינות שאינן בכיסה של אף אחת מהמפלגות. מי מהמועמדים שיצליח לגייס את האלקטורים שלהן - הוא שייבחר לנשיאות. לכן עושות המפלגות, בכל מערכת בחירות מחדש, מאמצים עצומים לנצח בהן. שם הם נואמים הכי הרבה, משקיעים בתעמולה ופרסומות בטלוויזיה ועוד.

המשונה הוא שבארצות הברית יכול מועמד לזכות במרבית הקולות בספירה הארצית ועדיין להפסיד את הבחירות. זאת משום שעל פי "המנצח לוקח הכל" שנהוג באמריקה, יש לו פחות אלקטורים מאלה של היריב. כך קרה, למשל, בבחירות בשנת 2000. אז הובס המועמד הדמוקרטי אל גור, על אף שהיו לו חצי מיליון יותר בוחרים. הסיבה הייתה כמה אלפי קולות של בוחרים, שנתנו את האלקטורים של פלורידה למתחרהו ג'ורג' בוש. כך גם קרה בבחירות האחרונות באמריקה, כשהילרי קלינטון נוצחה בידי דונלד טראמפ, אף שהיא זכתה במיליוני קולות יותר...


הנה הסבר לדרך שבה תופסת הדמוקרטיה האמריקאית את בחירת הנשיא (מתורגם):

https://youtu.be/k3kcl2HDlww?t=9s


כך נבחר הנשיא האמריקאי (עברית):

https://youtu.be/S1DjkGGp-cY


המורכבות של השיטה נובעת מהיסטוריה מרתקת (מתורגם):

https://youtu.be/W9H3gvnN468


תקציר שיטת הבחירות לנשיאות באמריקה (עברית):

https://youtu.be/8TQHoDkPMVk


והסבר באנגלית לשיטת הבחירות לנשיאות באמריקה:

https://youtu.be/ok_VQ8I7g6I
מה מיוחד בעיר אתונה?



היא אחת הערים החשובות בהיסטוריה. עיר ומקום שנוצרו ונולדו בו המון חוכמה וחידושים, שנעשו בה כל כך הרבה דברים לראשונה, הבליחו בו רעיונות שדורות ותרבויות התבססו עליהם ונושמים וחיים אותם ללא הפסקה עד היום.

בעיר הזו נולדה הדמוקרטיה, הומצאה הפילוסופיה של המערב, נוצרו התאטרון, הטרגדיה, האמנות והאסתטיקה, שמהן תשאב ותתפתח כל התרבות האירופית. כאן הונח הבסיס לאדריכלות הגדולה, לשיטות הלוחמה, היא הייתה מושא החיקוי וההמשך של הרומאים ושל כל אלפיים השנים והתרבויות המערביות שאחריהם, אליה ערגו בני ויוצרי תקופת הרנסאנס ומי שמאוחר יותר יימנו על הזרם הנאו-קלאסי. בקיצור, היא אתונה (Athens).

אבל החידוש המשמעותי שלה הוא, ללא ספק, חידוש חברתי. בפוליס, עיר-המדינה היוונית אתונה, נולדה הדמוקרטיה העתיקה הראשונה בהיסטוריה. זו הייתה רחוקה אמנם מאוד מלהיות דמוקרטיה במובנה המודרני, אבל לראשונה, במשך מאתיים השנה שאחרי שנת 500 לפני הספירה, שלטה בעיר היוונית הזו אספה כללית של האזרחים הזכרים, הדמוקרטיה הראשונה בתולדות המין האנושי, שגם אם אינה משתווה לדמוקרטיות המשוכללות בנות ימינו, עם הצבעת נשים ושוויון לכל האזרחים, ממנה התחיל הכל.

למעשה, הדמוקרטיה של אתונה הייתה שיטת ממשל שבה יושמה שיטה שהיום היינו קוראים לה "דמוקרטיה ישירה". הדמוקרטיה האתונאית נוצרה במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בעת שעלה מעמדם האזרחי של אזרחי הפוליס. מדובר בבעלי האדמות והרכוש שבעיר ובתהליך המופלא הזה הם הפכו למעמד חברתי שהיה לראשונה לחלק מהמערכת השלטונית. במהלך המאה ה-5 לפני הספירה, התגבשה מערכת שלטונית זו למה שיזכה לשם "דמוקרטיה", שפירושה ביוונית "שלטון העם".


הנה תולדות הדמוקרטיה שנולדו באתונה:

https://youtu.be/f-feDZRxJKw


זה מה שניתן לראות באתונה כיום:

https://youtu.be/huIUfwUDPN4


ערש הדמוקרטיה:

https://youtu.be/u6jgWxkbR7A


כך נראית אתונה המודרנית:

https://youtu.be/fL3Cy7VJEHU


סרט תיעודי על אתונה העתיקה:

https://youtu.be/AR84c-kr0f4?long=yes
למה פרצה מלחמת האזרחים באמריקה?
כיצד חשף אדוארד סנודן את אמריקה?
איזה תפקיד מילאה המוסיקה לאחר רצח רבין?
מהי עבודתו של העיתונאי ומדוע היא כה חשובה?
למה התרחשה המהפכה הצרפתית?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.