שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם הרובוטים ואיך הם נכנסים לחיינו?
לעיתים אנו קוראים לאדם שמתנהג ללא רגש וללא מחשבה משל עצמו "רובוט". בלי להעליב, אבל הכינוי לא ממש הולם את הרובוטים האמיתיים, שכן הם ממש מתאמצים להיות בני אדם...
הרובוט הוא מכונה אוטומטית שנעה ונשלטת על ידי מחשב ומסוגלת לבצע פעולות שונות ובעלות דרגות שונות של מורכבות.
את המילה "רובוט" המציא הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. המילה לקוחה מהמילה הצ'כית "רובוטה", שמשמעותה "עבודת פרך". כיום המילה רובוט מגדירה מכונה אוטומטית שניתן לתכנת באופן גמיש.
כיום קוראים "רובוט" גם להומנואיד, מכונה שהמראה החיצוני והיכולות שלה מזכירות את אלה של בני-האדם. למשל מכונה בעלת בינה מלאכותית או יכולות חישה ותנועה כמו של בני-אדם. לעיתים רובוטים דמויי אדם קרויים גם אוטומטונים.
הרובוטים מככבים בספרות המדע הבדיוני ובמקביל מפתחות חברות מסחריות, כמו סוני, הונדה וטויוטה, כל הזמן רובוטים בעלי יכולות מעניינות.
הנה עולם הרובוטים, ההתפתחות והכניסה שלהם לחיינו (עברית):
https://youtu.be/7KEtTKYR800
הדגמת טד מעולה ומתורגמת על הרובוטים ועל העתיד איתם (מתורגם):
https://youtu.be/FJJe8PXEUhk
הסבר באנגלית על הרובוטים:
http://youtu.be/8wHJjLMnikU?t=11s
ההיסטוריה של הרובוטים ותולדות הרובוטים:
https://youtu.be/2GxbXcPGhDg
לאנושות יש גם חששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):
https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s
וסרט תיעודי על עולם הרובוטיקה והעתיד עם רובוטים:
https://youtu.be/8VvYu1fWyxA?long=yes
מהי בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית?
הגדרה פשוטה של האינטליגנציה המלאכותית או הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) היא: כל דבר שמחקה את האינטליגנציה שלנו כבני אדם באמצעות מחשבים.
בינה מלאכותית היא תוכנה או מכונה שיכולה לפתור בעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של פעם, שהיו מסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו מסוגלת לחקות חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה.
מערכת כזו יכולה לא פעם ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תלמד ותפעל המערכת על פי הבנתה ואז היא תהיה "מכונה לומדת". תחום למידת המכונה מתמחה ברעיון הזה, של פיתוחי מערכות לומדות ואימון שלהם, כמו שהורה או מורה מאמן ילד שגדל. קראו על כך בתגית "למידת מכונה".
יש גם תחום של "למידה עמוקה", בו המכונה "לא צריכה" אנשים שילמדו ויאמנו אותה, אלא לומדת, מסיקה מסקנות ומפתחת יכולות בעצמה. הרחיבו על כך בתגית "למידה עמוקה".
באופן כללי, בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה הזו. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.
המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה ברמה שכזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").
הנה הסבר קצר ופשוט של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/hE74j-nD-q8
העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):
https://youtu.be/xcOw84E93MI
כך ה-AI ישנה ומשנה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית (עברית):
https://youtu.be/g0yEDyEppeM
רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:
https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ
קבלו את iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:
https://youtu.be/2oJSJa6P_EI
מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
הרצאת טד על הבינה המלאכותית שתשחרר אותנו מעבודה שחורה ולא יעילה (מתורגם):
https://youtu.be/ajGgd9Ld-Wc?long=yes
וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
איך תיראה תעשיית העתיד?
כיצד תהיה תעשיית העתיד איש מן הסתם לא יכול לחזות. אפשר לשער או לנסות להבין לאן מועדות פני עולם התעשייה, אבל דווקא הלא ידוע הוא שיעצב את העתיד הזה יותר מהדברים הידועים והתחזיות המבוססות על מה שידוע לנו עכשיו.
עם מגוון מרכיבים חדשניים שהולכים ותופסים מקום בעולם התעשייתי כבר היום, יתכן שהם יהיו המרכזיים בה, אם כי לא בטוח שלא ייוולדו תחומים חדשים ומשבשים לעולמות התעשייה והניהול, שיטלטלו אותם עד כדי שינויים מסעירים פי כמה. האינטרנט ששינה את העולם בשנות התשעים הוא דוגמה למתחם כזה, שהפך מאוטוסטרדת המידע, כינוי שרימז על הכמות והמהירות בהן המידע עובר בה, למרכז העולם שלנו, פחות מדור אחר כך.
אם מושגים כמו דיגיטליזציה, קישוריות, דאטה, בינה מלאכותית, ואוטומציה היו מילות הקוד של התעשייה בימינו, לא מן הנמנע שמושגים כמו רובוטיקה מתקדמת, מציאות מדומה, הדפסות תלת ממד ודומיהם יהיו מרכיבים משמעותיים בצונמי הטכנולוגי הבא.
בעולם ההווה בו רובוטים מרכיבים מוצרים מאלפי חלקים בעצמם, צובעים בכל יום עבודה אלפי כלי רכב ועושים זאת בדיוק מרהיב, או אוספים במהירות מגוון מוצרים מאגפים שונים במרכזים הלוגיסטיים של מפלצות המכירות המקוונות ומארגנים אותם לאריזה, דמיינו מה הרובוטים של העתיד יידעו לעשות.
כשרובוטים ישלטו לחלוטין בפסי הייצור, יחליפו שליחים ונהגים וכשבוטים יתפסו לחלוטין את מקומם של מוקדני תמיכה ואנשי מכירות, עולם העסקים ימצא ללא ספק גם מודלים עסקיים חדשים.
המיקוד בלקוח וצרכיו האישיים, בצירוף טכנולוגיות לייצור של מוצרי Oneof לאדם היחיד ועל פי טעמו, מדפסות תלת ממד ומוצרים דומים שעוד לא קיימים יביאו ודאי להתאמת וייצור המוצרים והשירותים הייחודיים לכל אדם ואדם בנפרד. כל אלה יסתמכו על הדאטה הפרטי המפורט לרמות שלא יאומנו שנצבר עליו ועל מה שבאמת עושה לו את זה (כולל פרטים ואנליזות רבים שאפילו הצרכן לא מודע להם).
במקביל, יתכן מאד שעסקים וחברות עסקיות ישפיעו בעתיד על המציאות, החברה והחינוך הרבה יותר מממשלות, ארגונים ומדינות. כבר היום רואים לכך ניצנים בדמות רשתות חברתיות שמאפשרות החלפת שלטון באפשרות שהן נותנות להפיץ בקלות מסרים שקריים, פייק ניוז ודברי הסתה מטורגטים.
מצד שני, טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים, ראיית מכונה, למידה עמוקה והעברת הידע האנושי כולו לענן - כל אלה ודומיהן שעוד לא פותחו יאפשרו לעולם תעשייה ברמה מאוד גבוהה, אבל במחיר סביבתי לא פשוט. אם לא נלמד ונפתור בעיות יסוד בייצור האנרגיה הנדרשת לעולם כל כך מתקדם ומתועש, יש חשש שהכל הקדמה הזו תתברר כעיסקה רעה מאוד למין האנושי.
הנה התעשייה של הדור הרביעי:
https://youtu.be/IMmnSZ7U1qM
סרטון מרשים על תעשיית 4.0 של חברה שמפתחת מוצרים כאלה:
https://youtu.be/LuqrSz6YFgg
חלק מהמרכיבים שנחוצים למהפכה התעשייתית הזו:
https://youtu.be/zlgDkbhDIwo
חוקרים רואים ש-AI ואנליטיקה מתחברות לתעשיית העתיד וישנו את החברה:
https://youtu.be/CD4tzZ4MG9I
האם כך תתנהל התעשייה בדור הבא, בהשוואה לתעשיות ההווה והעבר?
https://youtu.be/HPRURtORnis
אלו חלק מהשינויים שהתעשייה תעבור:
https://youtu.be/ktcRXyE8SaY
התעשייה החכמה היא תעשייה 4.0 של העתיד:
https://youtu.be/Gh4_elXBYBA
וסרטון תיעודי על התעשייה בעתיד דרך מה שעוברת התעשייה הגרמנית כבר היום:
https://youtu.be/Y990kaGbJD0?long=yes
מהי מציאות רבודה?
מציאות רבודה היא טכנולוגיה חדשנית בעולם המחשבים שמציגה רובד חדש על המציאות, או בפשטות - מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה.
במציאות הרבודה מוצגים לדרישת המשתמש מרכיבי מידע מהאינטרנט או ממקורות מידע אחרים. מרכיבי מידע אלו מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת וניתנים לשליטה אינטראקטיבית, כלומר המשתמש יכול לשלוט בהצגתם באופנים שונים, כמו בפקודות קוליות, במסכי מגע ועוד.
מרכיבי המידע של המציאות הרבודה יכולים לכלול מידע כתוב, קולי או ויזואלי (ציורים, איורים וכדומה). ניתן להציג כך דגמים בתלת ממד של תמונה, הדגמות בווידאו של פריטים שאתם רואים בפוסטר, ספר, מודעה בעיתון וכך הלאה.
שימושי מציאות רבודה ניתן למצוא כיום באפליקציות סלולאר וטאבלטים, במשקפיים חכמים ועוד.
הנה סרטון עם דוגמאות של מציאות רבודה לחיי היום יום:
http://youtu.be/tnRJaHZH9lo?t=1m6s
שימוש במציאות רבודה כדי לתת מידע על מקומות בתל אביב:
http://youtu.be/KAp5xBQTMoE?t=5s
משחק מציאות רבודה לסמארטפונים, שבו מחפשים פוקימונים ומתחרים באחרים מי יתפוס אותם:
https://youtu.be/2sj2iQyBTQs
בקמפיין פוליטי הנשיא אובמה הצטלם במציאות רבודה עם בוחריו:
http://youtu.be/B4qsLf-S0I4
ומציאות רבודה בעולם הפרסום:
http://youtu.be/oH_LfXnklRw
באדריכלות המודרנית:
https://youtu.be/oGLb1cxGm-c
האמנות:
https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=3m17s&end=4m15s
החינוך:
https://youtu.be/Q_xF8ujj7ko
וסרט תיעודי על עולם המציאות הרבודה:
https://youtu.be/Xg4pKgXSJho?long=yes
מהי מדפסת התלת-ממד ואיך פועלת מדפסת תלת-מימד?
מדפסות תלת-מימד החדישות משתמשות בטכנולוגיה חדשנית של הדפסה תלת-ממדית כדי להדפיס חפצים, דגמים ומכשירים שונים. הן פועלות בצורה דומה למדפסות רגילות אבל פועלות במרחב בו יש 3 ממדים ולא שניים, כמו במדפסות נייר.
עיצוב והדפסת הדגמים התלת-ממדיים מתחיל מהמחשב ומתוכנת תיב"ם - תוכנה המשמשות לתכנון בעזרת מחשב ועיצוב מוצרים. לאחר שהמודל מוכן, הוא נשלח להדפסה במדפסת תלת המימד.
הדפסת תלת-הממד עצמה מורכבת משני מרכיבים. הראשון הוא המדפסת, שעיקרה זרוע ניידת שמובילה את החומר "המודפס" לכל נקודה במרחב התלת-ממדי ויוצקת אותו בשכבות. השני הוא החומר המודפס עצמו, חומר שצריך להיות יציב מספיק, כך שלא יאבד את הצורה שקיבל בתהליך ההדפסה. הדפסת החומר נעשית שכבה אחרי שכבה, עד שמתקבל המוצר הסופי, בדיוק כפי שתוכנן בתוכנת המחשב.
בעבר "הדפיסו" מדפסות תלת-ממד בעזרת חומרים פולימריים מסוגים שונים. אך כיום הולכות מדפסות השלושה-מימדים ומשתכללות וגדל גם מגוון החומרים המשמשים להדפסה כזו. בין החומרים שניתן להדפיס בעזרתם נמצאים כיום גם גומי, בטון ומרכיבי מזון. כך ניתן להדפיס כיום במהירות ובזול מוצרים כמו תכשיטים, ספלי קפה, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, דברי מאכל, חלקי חילוף לרכב ושלל מוצרים מפלסטיק, גומי ומתכת.
הנה העולם המטורף של מדפסות התלת ממד (עברית):
https://youtu.be/ImmfJjoHAWg?t=32s
כך הדפסת תלת-הממד פועלת:
http://youtu.be/E2xFBMO7thE
עוד שיא שנשבר - הדפסה פורצת דרך של לב בתלת ממד (עברית):
https://youtu.be/FfsucfAa9WU
וחנות מלאה במדפסות תלת-ממד (עברית):
https://youtu.be/lZyRB8K7les
מהו האינטרנט של הדברים?
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
מהו הרובוט התעשייתי שמחליף פועלי ייצור?
בשנת 2015 נהרג לראשונה אדם על ידי רובוט תעשייתי. רבים הזדעקו וכתבו ודיברו על התממשות החשש שרובוטים "יחסלו את המין האנושי". בפועל הסתבר שההרוג כנראה שכח את כללי הבטיחות ונכנס לאזור שבו פעל הרובוט, אזור שהוא מסוכן לבני-אדם ואסור היה לו להימצא בו.
הרובוט בתעשייה אינו הרובוט שאנו מדמיינים. הוא לא הומנואיד שנראה כמו אדם. הרובוט הזה הוא בדרך כלל מכונה, לרוב גדולה, לעיתים עם זרועות ענק אבל לא בהכרח, המצוידת בכל מקרה ביכולות ממוחשבות ובביצועים משוכללים ומדויקים מאד.
הרובוטים הללו הם חלק מרכזי בתעשייה המודרנית. יש תחומים שונים בתעשייה של ימינו שבהם נותרו מעט מאד עובדים אנושיים על פס הייצור. חלק גדול מהעובדים בתעשייה המשתמשת ברובוטים עוסק בדרך כזו או אחרת בתפעול רובוטי הענק של התעשייה ובתחזוקה שלהם.
לעולם לא נמאס להם.. הנה "זמנים מודרניים" של הרובוטים בפס הייצור:
https://youtu.be/d7hwDw7rCuo
וכאן הרובוטים התעשייתיים עובדים בהילוך מהיר, בתעשיית הרכב במפעל מכוניות "קיה":
https://youtu.be/sjAZGUcjrP8
הנה רמת הדיוק שהם מגיעים אליה:
https://youtu.be/SOESSCXGhFo
רובוט תעשייה קטן:
https://youtu.be/e2u2rEY7btU
רובוט מדגים לעיתונאים כיצד מרכיבים דלתות למכוניות שהונפו באוויר:
https://youtu.be/XjlAYgxBhao
ומה קורה כשהרובוטים הקודמים יוצאים לפנסיה ומגיעים עובדים רובוטיים מוחדשים (שעבדו קודם במפעל אחר):
https://youtu.be/nkLd45Ftfhc
איך יתכננו מהנדסי העתיד מוצרים?
מהי ראייה ממוחשבת במערכות זיהוי תמונה?
ראייה ממוחשבת (Computer Vision) היא יכולת של מערכת מבוססת מחשב לעבד תמונות או וידאו. במערכות ראייה ממוחשבת עושים שימוש במגוון תחומים, מזיהוי פנים, זיהוי מבנים, מיפוי, מדידה, שיפוץ תמונות, לרוב לצרכים אסתטיים ועוד.
מערכות ראייה ממוחשבת מבוססות על יכולת זיהוי תמונה. במערכות כאלה יכולה המערכת לזהות מרכיבים בתמונה, על סמך מידע שהוזן לתוכה ולמידת מכונה, שבה היא השתכללה עם הזמן.
מכשירים סלולאריים ורובוטים נעזרים בראייה ממוחשבת כדי לראות ולהבין, ממש כמו בני אדם, את סביבתם. הם מצוידים ביכולת לנתח את המרכיבים החזותיים שנקלטו במערכת הראייה מבוססת החיישנים שלהם ולשפר את היכולות שלהם, בהתבססות על מה שלמדו בפעמים קודמות. זו כמובן "למידת מכונה".
מערכות ראייה ממוחשבת משמשות כיום גם לזיהוי פרצופים של חשודים בביצוע עבירות, מחבלים וחברים בארגוני טרור וכדומה.
זוהי טכנולוגיית הראייה הממוחשבת:
https://youtu.be/zLkz6ljKtyw
כך ניתן להשתמש בראייה ממוחשבת לשימושים שונים:
https://youtu.be/ObIjxA9vCR8?t=15s
מכשיר הקינקט הכיל שבב זיהוי תנועה עם ראייה ממוחשבת ועשה פלאים:
https://youtu.be/jGJh63sV66A
הנה "Alice" טכנולוגיית ניתוח הסביבה של חברת פרינגפיי (Fringefy):
https://youtu.be/UeH09CfBsqE
והרצאה שלמה על ראייה ממוחשבת (עברית):
https://youtu.be/hG5tRy3FEWI?t=1m14s?long=yes
לעיתים אנו קוראים לאדם שמתנהג ללא רגש וללא מחשבה משל עצמו "רובוט". בלי להעליב, אבל הכינוי לא ממש הולם את הרובוטים האמיתיים, שכן הם ממש מתאמצים להיות בני אדם...
הרובוט הוא מכונה אוטומטית שנעה ונשלטת על ידי מחשב ומסוגלת לבצע פעולות שונות ובעלות דרגות שונות של מורכבות.
את המילה "רובוט" המציא הסופר הצ'כי קארל צ'אפק. המילה לקוחה מהמילה הצ'כית "רובוטה", שמשמעותה "עבודת פרך". כיום המילה רובוט מגדירה מכונה אוטומטית שניתן לתכנת באופן גמיש.
כיום קוראים "רובוט" גם להומנואיד, מכונה שהמראה החיצוני והיכולות שלה מזכירות את אלה של בני-האדם. למשל מכונה בעלת בינה מלאכותית או יכולות חישה ותנועה כמו של בני-אדם. לעיתים רובוטים דמויי אדם קרויים גם אוטומטונים.
הרובוטים מככבים בספרות המדע הבדיוני ובמקביל מפתחות חברות מסחריות, כמו סוני, הונדה וטויוטה, כל הזמן רובוטים בעלי יכולות מעניינות.
הנה עולם הרובוטים, ההתפתחות והכניסה שלהם לחיינו (עברית):
https://youtu.be/7KEtTKYR800
הדגמת טד מעולה ומתורגמת על הרובוטים ועל העתיד איתם (מתורגם):
https://youtu.be/FJJe8PXEUhk
הסבר באנגלית על הרובוטים:
http://youtu.be/8wHJjLMnikU?t=11s
ההיסטוריה של הרובוטים ותולדות הרובוטים:
https://youtu.be/2GxbXcPGhDg
לאנושות יש גם חששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו (עברית):
https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s
וסרט תיעודי על עולם הרובוטיקה והעתיד עם רובוטים:
https://youtu.be/8VvYu1fWyxA?long=yes
הגדרה פשוטה של האינטליגנציה המלאכותית או הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence) היא: כל דבר שמחקה את האינטליגנציה שלנו כבני אדם באמצעות מחשבים.
בינה מלאכותית היא תוכנה או מכונה שיכולה לפתור בעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של פעם, שהיו מסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו מסוגלת לחקות חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה.
מערכת כזו יכולה לא פעם ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תלמד ותפעל המערכת על פי הבנתה ואז היא תהיה "מכונה לומדת". תחום למידת המכונה מתמחה ברעיון הזה, של פיתוחי מערכות לומדות ואימון שלהם, כמו שהורה או מורה מאמן ילד שגדל. קראו על כך בתגית "למידת מכונה".
יש גם תחום של "למידה עמוקה", בו המכונה "לא צריכה" אנשים שילמדו ויאמנו אותה, אלא לומדת, מסיקה מסקנות ומפתחת יכולות בעצמה. הרחיבו על כך בתגית "למידה עמוקה".
באופן כללי, בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה הזו. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.
המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה ברמה שכזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").
הנה הסבר קצר ופשוט של הבינה המלאכותית:
https://youtu.be/hE74j-nD-q8
העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):
https://youtu.be/xcOw84E93MI
כך ה-AI ישנה ומשנה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית (עברית):
https://youtu.be/g0yEDyEppeM
רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:
https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ
קבלו את iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:
https://youtu.be/2oJSJa6P_EI
מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):
https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
הרצאת טד על הבינה המלאכותית שתשחרר אותנו מעבודה שחורה ולא יעילה (מתורגם):
https://youtu.be/ajGgd9Ld-Wc?long=yes
וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:
https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
כיצד תהיה תעשיית העתיד איש מן הסתם לא יכול לחזות. אפשר לשער או לנסות להבין לאן מועדות פני עולם התעשייה, אבל דווקא הלא ידוע הוא שיעצב את העתיד הזה יותר מהדברים הידועים והתחזיות המבוססות על מה שידוע לנו עכשיו.
עם מגוון מרכיבים חדשניים שהולכים ותופסים מקום בעולם התעשייתי כבר היום, יתכן שהם יהיו המרכזיים בה, אם כי לא בטוח שלא ייוולדו תחומים חדשים ומשבשים לעולמות התעשייה והניהול, שיטלטלו אותם עד כדי שינויים מסעירים פי כמה. האינטרנט ששינה את העולם בשנות התשעים הוא דוגמה למתחם כזה, שהפך מאוטוסטרדת המידע, כינוי שרימז על הכמות והמהירות בהן המידע עובר בה, למרכז העולם שלנו, פחות מדור אחר כך.
אם מושגים כמו דיגיטליזציה, קישוריות, דאטה, בינה מלאכותית, ואוטומציה היו מילות הקוד של התעשייה בימינו, לא מן הנמנע שמושגים כמו רובוטיקה מתקדמת, מציאות מדומה, הדפסות תלת ממד ודומיהם יהיו מרכיבים משמעותיים בצונמי הטכנולוגי הבא.
בעולם ההווה בו רובוטים מרכיבים מוצרים מאלפי חלקים בעצמם, צובעים בכל יום עבודה אלפי כלי רכב ועושים זאת בדיוק מרהיב, או אוספים במהירות מגוון מוצרים מאגפים שונים במרכזים הלוגיסטיים של מפלצות המכירות המקוונות ומארגנים אותם לאריזה, דמיינו מה הרובוטים של העתיד יידעו לעשות.
כשרובוטים ישלטו לחלוטין בפסי הייצור, יחליפו שליחים ונהגים וכשבוטים יתפסו לחלוטין את מקומם של מוקדני תמיכה ואנשי מכירות, עולם העסקים ימצא ללא ספק גם מודלים עסקיים חדשים.
המיקוד בלקוח וצרכיו האישיים, בצירוף טכנולוגיות לייצור של מוצרי Oneof לאדם היחיד ועל פי טעמו, מדפסות תלת ממד ומוצרים דומים שעוד לא קיימים יביאו ודאי להתאמת וייצור המוצרים והשירותים הייחודיים לכל אדם ואדם בנפרד. כל אלה יסתמכו על הדאטה הפרטי המפורט לרמות שלא יאומנו שנצבר עליו ועל מה שבאמת עושה לו את זה (כולל פרטים ואנליזות רבים שאפילו הצרכן לא מודע להם).
במקביל, יתכן מאד שעסקים וחברות עסקיות ישפיעו בעתיד על המציאות, החברה והחינוך הרבה יותר מממשלות, ארגונים ומדינות. כבר היום רואים לכך ניצנים בדמות רשתות חברתיות שמאפשרות החלפת שלטון באפשרות שהן נותנות להפיץ בקלות מסרים שקריים, פייק ניוז ודברי הסתה מטורגטים.
מצד שני, טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים, ראיית מכונה, למידה עמוקה והעברת הידע האנושי כולו לענן - כל אלה ודומיהן שעוד לא פותחו יאפשרו לעולם תעשייה ברמה מאוד גבוהה, אבל במחיר סביבתי לא פשוט. אם לא נלמד ונפתור בעיות יסוד בייצור האנרגיה הנדרשת לעולם כל כך מתקדם ומתועש, יש חשש שהכל הקדמה הזו תתברר כעיסקה רעה מאוד למין האנושי.
הנה התעשייה של הדור הרביעי:
https://youtu.be/IMmnSZ7U1qM
סרטון מרשים על תעשיית 4.0 של חברה שמפתחת מוצרים כאלה:
https://youtu.be/LuqrSz6YFgg
חלק מהמרכיבים שנחוצים למהפכה התעשייתית הזו:
https://youtu.be/zlgDkbhDIwo
חוקרים רואים ש-AI ואנליטיקה מתחברות לתעשיית העתיד וישנו את החברה:
https://youtu.be/CD4tzZ4MG9I
האם כך תתנהל התעשייה בדור הבא, בהשוואה לתעשיות ההווה והעבר?
https://youtu.be/HPRURtORnis
אלו חלק מהשינויים שהתעשייה תעבור:
https://youtu.be/ktcRXyE8SaY
התעשייה החכמה היא תעשייה 4.0 של העתיד:
https://youtu.be/Gh4_elXBYBA
וסרטון תיעודי על התעשייה בעתיד דרך מה שעוברת התעשייה הגרמנית כבר היום:
https://youtu.be/Y990kaGbJD0?long=yes
מציאות רבודה היא טכנולוגיה חדשנית בעולם המחשבים שמציגה רובד חדש על המציאות, או בפשטות - מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה.
במציאות הרבודה מוצגים לדרישת המשתמש מרכיבי מידע מהאינטרנט או ממקורות מידע אחרים. מרכיבי מידע אלו מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת וניתנים לשליטה אינטראקטיבית, כלומר המשתמש יכול לשלוט בהצגתם באופנים שונים, כמו בפקודות קוליות, במסכי מגע ועוד.
מרכיבי המידע של המציאות הרבודה יכולים לכלול מידע כתוב, קולי או ויזואלי (ציורים, איורים וכדומה). ניתן להציג כך דגמים בתלת ממד של תמונה, הדגמות בווידאו של פריטים שאתם רואים בפוסטר, ספר, מודעה בעיתון וכך הלאה.
שימושי מציאות רבודה ניתן למצוא כיום באפליקציות סלולאר וטאבלטים, במשקפיים חכמים ועוד.
הנה סרטון עם דוגמאות של מציאות רבודה לחיי היום יום:
http://youtu.be/tnRJaHZH9lo?t=1m6s
שימוש במציאות רבודה כדי לתת מידע על מקומות בתל אביב:
http://youtu.be/KAp5xBQTMoE?t=5s
משחק מציאות רבודה לסמארטפונים, שבו מחפשים פוקימונים ומתחרים באחרים מי יתפוס אותם:
https://youtu.be/2sj2iQyBTQs
בקמפיין פוליטי הנשיא אובמה הצטלם במציאות רבודה עם בוחריו:
http://youtu.be/B4qsLf-S0I4
ומציאות רבודה בעולם הפרסום:
http://youtu.be/oH_LfXnklRw
באדריכלות המודרנית:
https://youtu.be/oGLb1cxGm-c
האמנות:
https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=3m17s&end=4m15s
החינוך:
https://youtu.be/Q_xF8ujj7ko
וסרט תיעודי על עולם המציאות הרבודה:
https://youtu.be/Xg4pKgXSJho?long=yes
המהפכה התעשייתית הרביעית
מדפסות תלת-מימד החדישות משתמשות בטכנולוגיה חדשנית של הדפסה תלת-ממדית כדי להדפיס חפצים, דגמים ומכשירים שונים. הן פועלות בצורה דומה למדפסות רגילות אבל פועלות במרחב בו יש 3 ממדים ולא שניים, כמו במדפסות נייר.
עיצוב והדפסת הדגמים התלת-ממדיים מתחיל מהמחשב ומתוכנת תיב"ם - תוכנה המשמשות לתכנון בעזרת מחשב ועיצוב מוצרים. לאחר שהמודל מוכן, הוא נשלח להדפסה במדפסת תלת המימד.
הדפסת תלת-הממד עצמה מורכבת משני מרכיבים. הראשון הוא המדפסת, שעיקרה זרוע ניידת שמובילה את החומר "המודפס" לכל נקודה במרחב התלת-ממדי ויוצקת אותו בשכבות. השני הוא החומר המודפס עצמו, חומר שצריך להיות יציב מספיק, כך שלא יאבד את הצורה שקיבל בתהליך ההדפסה. הדפסת החומר נעשית שכבה אחרי שכבה, עד שמתקבל המוצר הסופי, בדיוק כפי שתוכנן בתוכנת המחשב.
בעבר "הדפיסו" מדפסות תלת-ממד בעזרת חומרים פולימריים מסוגים שונים. אך כיום הולכות מדפסות השלושה-מימדים ומשתכללות וגדל גם מגוון החומרים המשמשים להדפסה כזו. בין החומרים שניתן להדפיס בעזרתם נמצאים כיום גם גומי, בטון ומרכיבי מזון. כך ניתן להדפיס כיום במהירות ובזול מוצרים כמו תכשיטים, ספלי קפה, כלי בית, פסלים, גפיים תותבות, דברי מאכל, חלקי חילוף לרכב ושלל מוצרים מפלסטיק, גומי ומתכת.
הנה העולם המטורף של מדפסות התלת ממד (עברית):
https://youtu.be/ImmfJjoHAWg?t=32s
כך הדפסת תלת-הממד פועלת:
http://youtu.be/E2xFBMO7thE
עוד שיא שנשבר - הדפסה פורצת דרך של לב בתלת ממד (עברית):
https://youtu.be/FfsucfAa9WU
וחנות מלאה במדפסות תלת-ממד (עברית):
https://youtu.be/lZyRB8K7les
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
בשנת 2015 נהרג לראשונה אדם על ידי רובוט תעשייתי. רבים הזדעקו וכתבו ודיברו על התממשות החשש שרובוטים "יחסלו את המין האנושי". בפועל הסתבר שההרוג כנראה שכח את כללי הבטיחות ונכנס לאזור שבו פעל הרובוט, אזור שהוא מסוכן לבני-אדם ואסור היה לו להימצא בו.
הרובוט בתעשייה אינו הרובוט שאנו מדמיינים. הוא לא הומנואיד שנראה כמו אדם. הרובוט הזה הוא בדרך כלל מכונה, לרוב גדולה, לעיתים עם זרועות ענק אבל לא בהכרח, המצוידת בכל מקרה ביכולות ממוחשבות ובביצועים משוכללים ומדויקים מאד.
הרובוטים הללו הם חלק מרכזי בתעשייה המודרנית. יש תחומים שונים בתעשייה של ימינו שבהם נותרו מעט מאד עובדים אנושיים על פס הייצור. חלק גדול מהעובדים בתעשייה המשתמשת ברובוטים עוסק בדרך כזו או אחרת בתפעול רובוטי הענק של התעשייה ובתחזוקה שלהם.
לעולם לא נמאס להם.. הנה "זמנים מודרניים" של הרובוטים בפס הייצור:
https://youtu.be/d7hwDw7rCuo
וכאן הרובוטים התעשייתיים עובדים בהילוך מהיר, בתעשיית הרכב במפעל מכוניות "קיה":
https://youtu.be/sjAZGUcjrP8
הנה רמת הדיוק שהם מגיעים אליה:
https://youtu.be/SOESSCXGhFo
רובוט תעשייה קטן:
https://youtu.be/e2u2rEY7btU
רובוט מדגים לעיתונאים כיצד מרכיבים דלתות למכוניות שהונפו באוויר:
https://youtu.be/XjlAYgxBhao
ומה קורה כשהרובוטים הקודמים יוצאים לפנסיה ומגיעים עובדים רובוטיים מוחדשים (שעבדו קודם במפעל אחר):
https://youtu.be/nkLd45Ftfhc
איך יתכננו בעתיד מוצרים?
איך ירגישו בעתיד את המוצר ממסך המחשב?
אם כיום מייצרים מוצרים על גבי המחשב ובהמשך מכינים אבטיפוס - דגם מוחשי של המוצר, כדי לבחון ו"להרגיש אותו", מבטיחים מפתחים שבעתיד תאפשר הטכנולוגיה שינוי מסעיר בתהליכי הייצור בעולם. ישנו פיתוח מואץ של טכנולוגיות תלת-ממד שיאפשרו למהנדסים להנפיש כל דגם, כולל המכונות והמנועים המתוחכמים ביותר, עד לרמה המילימטרית. הם יוכלו ממש להרגיש ולבחון כל מרכיב ותפקוד של המכונה - באופן מדומה, אבל דומה לחלוטין למציאות ולעולם הממשי. בעזרת פיתוחים שכיום הולכים ותופסים את מקומם בתהליכי הייצור, כמו משקפי תלת-ממד, מדפסות תלת-ממד ומסכי תלת ממד משוכללים, יוכלו המהנדסים להרכיב את המוצר ולגלות בו את הפגמים והבעיות, עוד בשלב הווירטואלי.
ההבטחה היא שבעתיד ניתן יהיה לבחון את הטכנולוגיה על גבי המחשב בצורה שתתחרה במציאות לחלוטין. ברור לכולם שזה יחסוך זמן רב בתהליכי הפיתוח, ישביח את המוצרים ואת הבטיחות שלהם וכמובן יוזיל את הפיתוחים באופן משמעותי. המרחק משולחן השרטוטים אל העולם האמיתי יתקצר באופן משמעותי ומכשירים רבים ייוצרו באופן ממשי רק לפני הייצור הסופי במפעל.
הנה פיתוח וירטואלי של מוצרים, כמעט רק על המחשב, כפי שהוא מבוצע כיום בחברת SpaceX של אילון מוסק:
http://youtu.be/xNqs_S-zEBY
הנה מה שמאפשרת הטכנולוגיה של התכנון בסיוע המחשב:
https://youtu.be/rrroYKL3UXE
ומצגת וידאו שמראה את התכנון בעזרת מחשב כיום:
http://youtu.be/x1rxXm6sG9Y
איך ירגישו בעתיד את המוצר ממסך המחשב?
אם כיום מייצרים מוצרים על גבי המחשב ובהמשך מכינים אבטיפוס - דגם מוחשי של המוצר, כדי לבחון ו"להרגיש אותו", מבטיחים מפתחים שבעתיד תאפשר הטכנולוגיה שינוי מסעיר בתהליכי הייצור בעולם. ישנו פיתוח מואץ של טכנולוגיות תלת-ממד שיאפשרו למהנדסים להנפיש כל דגם, כולל המכונות והמנועים המתוחכמים ביותר, עד לרמה המילימטרית. הם יוכלו ממש להרגיש ולבחון כל מרכיב ותפקוד של המכונה - באופן מדומה, אבל דומה לחלוטין למציאות ולעולם הממשי. בעזרת פיתוחים שכיום הולכים ותופסים את מקומם בתהליכי הייצור, כמו משקפי תלת-ממד, מדפסות תלת-ממד ומסכי תלת ממד משוכללים, יוכלו המהנדסים להרכיב את המוצר ולגלות בו את הפגמים והבעיות, עוד בשלב הווירטואלי.
ההבטחה היא שבעתיד ניתן יהיה לבחון את הטכנולוגיה על גבי המחשב בצורה שתתחרה במציאות לחלוטין. ברור לכולם שזה יחסוך זמן רב בתהליכי הפיתוח, ישביח את המוצרים ואת הבטיחות שלהם וכמובן יוזיל את הפיתוחים באופן משמעותי. המרחק משולחן השרטוטים אל העולם האמיתי יתקצר באופן משמעותי ומכשירים רבים ייוצרו באופן ממשי רק לפני הייצור הסופי במפעל.
הנה פיתוח וירטואלי של מוצרים, כמעט רק על המחשב, כפי שהוא מבוצע כיום בחברת SpaceX של אילון מוסק:
http://youtu.be/xNqs_S-zEBY
הנה מה שמאפשרת הטכנולוגיה של התכנון בסיוע המחשב:
https://youtu.be/rrroYKL3UXE
ומצגת וידאו שמראה את התכנון בעזרת מחשב כיום:
http://youtu.be/x1rxXm6sG9Y
ראייה ממוחשבת (Computer Vision) היא יכולת של מערכת מבוססת מחשב לעבד תמונות או וידאו. במערכות ראייה ממוחשבת עושים שימוש במגוון תחומים, מזיהוי פנים, זיהוי מבנים, מיפוי, מדידה, שיפוץ תמונות, לרוב לצרכים אסתטיים ועוד.
מערכות ראייה ממוחשבת מבוססות על יכולת זיהוי תמונה. במערכות כאלה יכולה המערכת לזהות מרכיבים בתמונה, על סמך מידע שהוזן לתוכה ולמידת מכונה, שבה היא השתכללה עם הזמן.
מכשירים סלולאריים ורובוטים נעזרים בראייה ממוחשבת כדי לראות ולהבין, ממש כמו בני אדם, את סביבתם. הם מצוידים ביכולת לנתח את המרכיבים החזותיים שנקלטו במערכת הראייה מבוססת החיישנים שלהם ולשפר את היכולות שלהם, בהתבססות על מה שלמדו בפעמים קודמות. זו כמובן "למידת מכונה".
מערכות ראייה ממוחשבת משמשות כיום גם לזיהוי פרצופים של חשודים בביצוע עבירות, מחבלים וחברים בארגוני טרור וכדומה.
זוהי טכנולוגיית הראייה הממוחשבת:
https://youtu.be/zLkz6ljKtyw
כך ניתן להשתמש בראייה ממוחשבת לשימושים שונים:
https://youtu.be/ObIjxA9vCR8?t=15s
מכשיר הקינקט הכיל שבב זיהוי תנועה עם ראייה ממוחשבת ועשה פלאים:
https://youtu.be/jGJh63sV66A
הנה "Alice" טכנולוגיית ניתוח הסביבה של חברת פרינגפיי (Fringefy):
https://youtu.be/UeH09CfBsqE
והרצאה שלמה על ראייה ממוחשבת (עברית):
https://youtu.be/hG5tRy3FEWI?t=1m14s?long=yes
מהו מחשוב ענן?
מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.
למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.
הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.
יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:
אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.
נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.
עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.
הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):
https://youtu.be/w_j8xd3zxhA
מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:
https://youtu.be/i9x0UO8MY0g
עוד על הענן:
http://youtu.be/lLBL_rjfbgY
כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:
https://youtu.be/ae_DKNwK_ms
וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:
http://youtu.be/gpzM6Mask80
מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.
למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.
הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.
יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:
אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.
נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.
עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.
הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):
https://youtu.be/w_j8xd3zxhA
מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:
https://youtu.be/i9x0UO8MY0g
עוד על הענן:
http://youtu.be/lLBL_rjfbgY
כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:
https://youtu.be/ae_DKNwK_ms
וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:
http://youtu.be/gpzM6Mask80
מה זה ביטקוין?
הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.
את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.
האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.
המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.
הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.
הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").
אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.
הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):
https://youtu.be/OhhPE_rthzc
כמו מטבעות קריפטו אחרים, הביטקוין הוא מטבע מבוזר שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/srmAw34D8Bg
מהו ביטקוין (עברית):
http://youtu.be/KxOTrdntwZE
כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes
וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:
https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes
הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.
את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.
האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.
המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.
הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.
הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").
אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.
הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):
https://youtu.be/OhhPE_rthzc
כמו מטבעות קריפטו אחרים, הביטקוין הוא מטבע מבוזר שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):
https://youtu.be/M5pSWe_4SWs
על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/srmAw34D8Bg
מהו ביטקוין (עברית):
http://youtu.be/KxOTrdntwZE
כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):
http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes
וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:
https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes
איך יובילו חבילות בעתיד?
חברת אמאזון היא אולי חברת המסחר החדשנית והטכנולוגית בעולם. אך אחת הבעיות שמטרידות אותה הוא השילוח המהיר של חבילות אל המזמינים. שירות עתידי שמתכננת החברה הוא "אמזון פריים אייר", שבאמצעותו יובילו רחפנים את החבילות שהוזמנו מהם, היישר מהמחסנים המקומיים שלהם - אל פתח דלתו של המזמין.
רחפנים כאלה יהיו מצוידים ביכולות ניווט מדויקות, במערכת תקשורת מתוחכמת, שתשדר ללקוח את מיקום החבילה בכל שנייה ותזמן אותו לצאת אל פתח הבית, בדיוק ברגע שבו מונחתת החבילה שלו בפתח הדלת.
ואמזון לא היחידה - גם חברות שילוח גדולות, כמו חברת UPS למשל, בודקות או מפתחות שליחים רובוטיים משלהן.
הנה רחפן החבילות המתוכנן:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
הקורונה והסגרים הכניסו גם את הישראלים לתחרות בתחום (עברית):
https://youtu.be/kEzhXGkVWFM
העתיד של השליחים, לפי אמזון:
http://youtu.be/98BIu9dpwHU
ופרודיות על גנבי חבילות וציידי תחתונים שיוליד השירות הזה:
http://youtu.be/ViqsDpTvRdk
חברת אמאזון היא אולי חברת המסחר החדשנית והטכנולוגית בעולם. אך אחת הבעיות שמטרידות אותה הוא השילוח המהיר של חבילות אל המזמינים. שירות עתידי שמתכננת החברה הוא "אמזון פריים אייר", שבאמצעותו יובילו רחפנים את החבילות שהוזמנו מהם, היישר מהמחסנים המקומיים שלהם - אל פתח דלתו של המזמין.
רחפנים כאלה יהיו מצוידים ביכולות ניווט מדויקות, במערכת תקשורת מתוחכמת, שתשדר ללקוח את מיקום החבילה בכל שנייה ותזמן אותו לצאת אל פתח הבית, בדיוק ברגע שבו מונחתת החבילה שלו בפתח הדלת.
ואמזון לא היחידה - גם חברות שילוח גדולות, כמו חברת UPS למשל, בודקות או מפתחות שליחים רובוטיים משלהן.
הנה רחפן החבילות המתוכנן:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
הקורונה והסגרים הכניסו גם את הישראלים לתחרות בתחום (עברית):
https://youtu.be/kEzhXGkVWFM
העתיד של השליחים, לפי אמזון:
http://youtu.be/98BIu9dpwHU
ופרודיות על גנבי חבילות וציידי תחתונים שיוליד השירות הזה:
http://youtu.be/ViqsDpTvRdk
מהי אדריכלות דיגיטלית?
אדריכלות דיגיטלית (Digital Architecture) היא סגנון אדריכלי חדשני, שמאופיין בכך שהוא נוצר באמצעות מחשב. בזרם הזה משמשים האלגוריתמים וקודי המחשב כחלק משמעותי ואף מרכזי בכלי העבודה של האדריכל. הוא מזין מידע, נתונים גיאומטריים ונוסחאות מתמטיות אל התוכנה ולאחר שהמחשב עושה את העבודה, אז מחליט האדריכל אם ועד כמה התוצאה מתאימה לצרכיו ולטעמו. למעשה משתנה תפקידו של האדריכל בסגנון הזה. אם לדמות זאת לעיתונאי, למשל, הרי שהוא פחות הכותב ויותר העורך, זה שמחליט מבין ההצעות שהוא מקבל מהמחשב, איזו מתאימה לו יותר.
הסגנון הזה, אגב, זכה גם לשם "פרמטריזם" (parametrism), על שום "פלט" הפרמטרים (משתנים) והנתונים שיוצאים מתוכנת מחשב, לצורך בניית המבנים שתוכננו בה. כמובן שזו אדריכלות שניתן לייצרה רק בדיגיטציה, כשהתוכנה לא רק מאפשרת שרטוטים מורכבים ומודלים תלת-ממדיים, אלא גם עוסקת בחישובים ובהנדסה של המבנים העתידיים. אם בתרבות המודרנית כבר התרגלנו שהמדיה היא המסר, הרי שבאופן דומה משמשת התוכנה באדריכלות הדיגיטלית כשותפה המלאה של האדריכל והמהנדס.
האדריכלות הדיגיטלית שינתה לחלוטין את מראה המבנים החדשים. את הצורות המקובלות למבנים גדולים מחליפות במהירות בועות זכוכית ענקיות, צורות חוצניות, מבנים כמו ביולוגיים, הרכבי מבנים שכמו נלקחו מציוריו של אמן אולטרה מודרניסטי וצורות המזכירות מודלים מדעיים מתחומי הכימיה או הפיזיקה והאטום.
האדריכלים בזרם זה משתמשים בתוכנות מחשב המתרגמות למכונות ענק, את הצורות האדריכליות שהם משרטטים על המחשב. הדברים יוצאים מהמסך אל המציאות בקלות רבה, אם כי לא ממש בזול. כי האדריכלות המדהימה הזו היא בעיני רבים צעצוע יקר לאלפיון העליון, מה שאומר שהיא אפשרית בעיקר לגופים עתירי ממון, למוסדות ציבור בעלי תקציב גדול או למי שזכו בתרומה נדיבה.
דוגמאות נהדרות לאדריכלות הזו הם הגשרים שמתכנן אדריכל הגשרים סנטיאגו קלטראווה, כמו גשר המיתרים שבכניסה לירושלים. הגשר הזה, כמו עבודותיו האחרות, תוכנן באמצעות תוכנת מחשב שעשתה בין השאר את החישובים המורכבים שנדרשים להנדסה כזו. הצורה המשונה עברה היישר מהמחשב אל מכונות המייצרות את חלקיו של הגשר ויודעות להציע את הוראות ההרכבה שלהם זה לזה.
הנה האדריכלות הדיגיטלית:
https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU
אדריכל מסביר:
https://youtu.be/5LtpK5_APMM
כך זה נראה על מסך המחשב:
https://youtu.be/AlYKDTWKGOc
ומשם הוא עובר למכונות יציקה ותיעוש של הצורות:
https://youtu.be/rfpj6yCX7VI
אדריכלות דיגיטלית (Digital Architecture) היא סגנון אדריכלי חדשני, שמאופיין בכך שהוא נוצר באמצעות מחשב. בזרם הזה משמשים האלגוריתמים וקודי המחשב כחלק משמעותי ואף מרכזי בכלי העבודה של האדריכל. הוא מזין מידע, נתונים גיאומטריים ונוסחאות מתמטיות אל התוכנה ולאחר שהמחשב עושה את העבודה, אז מחליט האדריכל אם ועד כמה התוצאה מתאימה לצרכיו ולטעמו. למעשה משתנה תפקידו של האדריכל בסגנון הזה. אם לדמות זאת לעיתונאי, למשל, הרי שהוא פחות הכותב ויותר העורך, זה שמחליט מבין ההצעות שהוא מקבל מהמחשב, איזו מתאימה לו יותר.
הסגנון הזה, אגב, זכה גם לשם "פרמטריזם" (parametrism), על שום "פלט" הפרמטרים (משתנים) והנתונים שיוצאים מתוכנת מחשב, לצורך בניית המבנים שתוכננו בה. כמובן שזו אדריכלות שניתן לייצרה רק בדיגיטציה, כשהתוכנה לא רק מאפשרת שרטוטים מורכבים ומודלים תלת-ממדיים, אלא גם עוסקת בחישובים ובהנדסה של המבנים העתידיים. אם בתרבות המודרנית כבר התרגלנו שהמדיה היא המסר, הרי שבאופן דומה משמשת התוכנה באדריכלות הדיגיטלית כשותפה המלאה של האדריכל והמהנדס.
האדריכלות הדיגיטלית שינתה לחלוטין את מראה המבנים החדשים. את הצורות המקובלות למבנים גדולים מחליפות במהירות בועות זכוכית ענקיות, צורות חוצניות, מבנים כמו ביולוגיים, הרכבי מבנים שכמו נלקחו מציוריו של אמן אולטרה מודרניסטי וצורות המזכירות מודלים מדעיים מתחומי הכימיה או הפיזיקה והאטום.
האדריכלים בזרם זה משתמשים בתוכנות מחשב המתרגמות למכונות ענק, את הצורות האדריכליות שהם משרטטים על המחשב. הדברים יוצאים מהמסך אל המציאות בקלות רבה, אם כי לא ממש בזול. כי האדריכלות המדהימה הזו היא בעיני רבים צעצוע יקר לאלפיון העליון, מה שאומר שהיא אפשרית בעיקר לגופים עתירי ממון, למוסדות ציבור בעלי תקציב גדול או למי שזכו בתרומה נדיבה.
דוגמאות נהדרות לאדריכלות הזו הם הגשרים שמתכנן אדריכל הגשרים סנטיאגו קלטראווה, כמו גשר המיתרים שבכניסה לירושלים. הגשר הזה, כמו עבודותיו האחרות, תוכנן באמצעות תוכנת מחשב שעשתה בין השאר את החישובים המורכבים שנדרשים להנדסה כזו. הצורה המשונה עברה היישר מהמחשב אל מכונות המייצרות את חלקיו של הגשר ויודעות להציע את הוראות ההרכבה שלהם זה לזה.
הנה האדריכלות הדיגיטלית:
https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU
אדריכל מסביר:
https://youtu.be/5LtpK5_APMM
כך זה נראה על מסך המחשב:
https://youtu.be/AlYKDTWKGOc
ומשם הוא עובר למכונות יציקה ותיעוש של הצורות:
https://youtu.be/rfpj6yCX7VI
איך הבלוקצ'יין פועל?
ביזור, שקיפות, פתיחות, נגישות, מעקב מתמיד ויעילות - ההתפעלות מהבלוקצ'יין, אותו אלגוריתם המנהל מערכות מבוזרות, היא עצומה. הוא מנהל כיום את המסחר בביטקוין ובמאות מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, אבל יכול לעשות עוד המון דברים, כמו ניהול של מערכת בנקאית אמינה מאד, ניהול מלאי לוגיסטי יעיל או חוזים חכמים במיוחד. הסוד של הבלוקצ'יין הוא רישום ותיעוד מדויקים, לא פוסקים, עם אבטחה חזקה כנגד טעויות ותרמיות ותוך שמירה על אנונימיות רבה של מבצעי הפעולות בו. אבל איך בדיוק הוא פועל?
ובכן, דמיינו יומן רישום דיגיטלי שמנוהל, נשמר ומתעדכן לא במקום אחד, אלא במחשבים של רבים ממשתמשי הכלי הזה. בכל אחד מהמחשבים הללו שמורה ההיסטוריה של כל הפעולות שנעשו דרכו. דמיינו שהיומן הזה הוא שרשרת של בלוקים, ממנה מורכבת המערכת. מכאן, אגב, בא שמה של המערכת, בלוקצ'יין. כל בלוק מייצג אוסף תקופתי של פעולות.
מורכב מדי? - בפשטות נסביר שהבלוקצ’יין הוא מאגר נתונים מאובטח ומבוזר (כלומר מפוזר ומחולק), שפועל ללא גורם מרכזי או מפקח. המאגר הזה, של הבלוקצ’יין, נמצא בו זמנית על המון מחשבים, שכל הזמן עוברים סינכרון ומעודכנים בפעולות חדשות שנעשו, כלומר בעסקאות שנסגרו.
היות וכל העסקאות נשמרות בתוך בלוקים של מידע בבלוקצ'יין, לפי הסדר הכרונולוגי שלהן, מכיל כל בלוק את המידע על כל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים.
כל זמן מה, ננעלים דיגיטלית כל הבלוקים ביחד, מה שיוצר את שרשרת בלוקים שמהווה את מערכת הבלוקצ’יין. למעשה, בונים כל השותפים למערכת מעין סולם דיגיטלי של תנועות, מבלוקים שכל אחד מהם מכיל כמות עצומה של עסקאות ותנועות שנעשו ברשת.
אבטחת המידע נעשית כאן על ידי כך שאת המידע המוצפן ומרוכז בבלוקים, לא ניתן לשנות בדיעבד. יש עותקים של כל בלוק כזה בהמוני מחשבים, מה שמונע תרמית או מניפולציה על המידע שבבלוק אחד. את האמון במתווכים מחליף כאן שיתוף פעולה המוני, של בעלי מחשבים רבים, המחזיקים על מחשביהם את התיעוד שבבלוקים הללו.
כך הבלוקצ'יין פועל (בעברית):
https://youtu.be/DSAtE0dh-PY
ויטליק בוטרין, מפתח מטבע האת'ריום, מסביר מהו (מתורגם):
https://youtu.be/2B4urKQl6dM
ביזור, שקיפות, פתיחות, נגישות, מעקב מתמיד ויעילות - ההתפעלות מהבלוקצ'יין, אותו אלגוריתם המנהל מערכות מבוזרות, היא עצומה. הוא מנהל כיום את המסחר בביטקוין ובמאות מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, אבל יכול לעשות עוד המון דברים, כמו ניהול של מערכת בנקאית אמינה מאד, ניהול מלאי לוגיסטי יעיל או חוזים חכמים במיוחד. הסוד של הבלוקצ'יין הוא רישום ותיעוד מדויקים, לא פוסקים, עם אבטחה חזקה כנגד טעויות ותרמיות ותוך שמירה על אנונימיות רבה של מבצעי הפעולות בו. אבל איך בדיוק הוא פועל?
ובכן, דמיינו יומן רישום דיגיטלי שמנוהל, נשמר ומתעדכן לא במקום אחד, אלא במחשבים של רבים ממשתמשי הכלי הזה. בכל אחד מהמחשבים הללו שמורה ההיסטוריה של כל הפעולות שנעשו דרכו. דמיינו שהיומן הזה הוא שרשרת של בלוקים, ממנה מורכבת המערכת. מכאן, אגב, בא שמה של המערכת, בלוקצ'יין. כל בלוק מייצג אוסף תקופתי של פעולות.
מורכב מדי? - בפשטות נסביר שהבלוקצ’יין הוא מאגר נתונים מאובטח ומבוזר (כלומר מפוזר ומחולק), שפועל ללא גורם מרכזי או מפקח. המאגר הזה, של הבלוקצ’יין, נמצא בו זמנית על המון מחשבים, שכל הזמן עוברים סינכרון ומעודכנים בפעולות חדשות שנעשו, כלומר בעסקאות שנסגרו.
היות וכל העסקאות נשמרות בתוך בלוקים של מידע בבלוקצ'יין, לפי הסדר הכרונולוגי שלהן, מכיל כל בלוק את המידע על כל העסקאות שנעשו בפרק זמן מסוים.
כל זמן מה, ננעלים דיגיטלית כל הבלוקים ביחד, מה שיוצר את שרשרת בלוקים שמהווה את מערכת הבלוקצ’יין. למעשה, בונים כל השותפים למערכת מעין סולם דיגיטלי של תנועות, מבלוקים שכל אחד מהם מכיל כמות עצומה של עסקאות ותנועות שנעשו ברשת.
אבטחת המידע נעשית כאן על ידי כך שאת המידע המוצפן ומרוכז בבלוקים, לא ניתן לשנות בדיעבד. יש עותקים של כל בלוק כזה בהמוני מחשבים, מה שמונע תרמית או מניפולציה על המידע שבבלוק אחד. את האמון במתווכים מחליף כאן שיתוף פעולה המוני, של בעלי מחשבים רבים, המחזיקים על מחשביהם את התיעוד שבבלוקים הללו.
כך הבלוקצ'יין פועל (בעברית):
https://youtu.be/DSAtE0dh-PY
ויטליק בוטרין, מפתח מטבע האת'ריום, מסביר מהו (מתורגם):
https://youtu.be/2B4urKQl6dM
מה זה ביג דאטה?
בעידן האינטרנט ורשתות המחשבים הגדולות והעולמיות מצטברות כמויות עצומות של מידע. התחום המדעי המכונה ביג דאטה (Big Data) עוסק בניהול של כמויות חסרות תקדים של מידע שמצטבר במאגרי נתונים ענקיים, תוך נסיון למצוא בו דפוסים ותבניות שיכולות לסייע בהפקת תועלת.
ההגדרה היפה של ביג-דאטה שאנו מכירים היא ש"ביג-דאטה הוא חתונה של סטטיסטיקה ומחשוב". ואכן, החתונה הזו מצליחה ליצור התפתחות לא רגילה בניתוח נתונים גולמיים בתחומי הרפואה, הכספים, המדעים ועוד. עולם הביג דאטה מתפתח במהירות וצפוי לשנות את חיינו בעתיד, בדרכים רבות.
באמצעות שירות "פלו טרנדס", למשל, חוזה כיום חברת גוגל מראש התפרצויות של מחלת השפעת. היא עושה זאת על סמך העליה בחיפושים שנערכים במנוע החיפוש שלה, של ביטויי חיפוש שקשורים למחלה, כמו חום, נזלת וכאבי שרירים. יש מחקרים שמצאו אמנם שגוגל לא הצליחה לחזות התפרצויות כאלה, אבל המאמץ נמשך..
אגב, בניגוד למחשבה שרק מחשבי-על הם שמעבדים את המידע לתחום הביג דאטה (קראו באאוריקה בתגית "ווטסון"), ישנן כיום מערכות שמטפלות בעיבוד נתונים כאלה, גם במחשבים רגילים.
הנה עולם הביג דאטה:
https://youtu.be/RrhDqByPxwY
והסבר על הביג דאטה (מתורגם):
http://youtu.be/j-0cUmUyb-Y?t=14s
בעידן האינטרנט ורשתות המחשבים הגדולות והעולמיות מצטברות כמויות עצומות של מידע. התחום המדעי המכונה ביג דאטה (Big Data) עוסק בניהול של כמויות חסרות תקדים של מידע שמצטבר במאגרי נתונים ענקיים, תוך נסיון למצוא בו דפוסים ותבניות שיכולות לסייע בהפקת תועלת.
ההגדרה היפה של ביג-דאטה שאנו מכירים היא ש"ביג-דאטה הוא חתונה של סטטיסטיקה ומחשוב". ואכן, החתונה הזו מצליחה ליצור התפתחות לא רגילה בניתוח נתונים גולמיים בתחומי הרפואה, הכספים, המדעים ועוד. עולם הביג דאטה מתפתח במהירות וצפוי לשנות את חיינו בעתיד, בדרכים רבות.
באמצעות שירות "פלו טרנדס", למשל, חוזה כיום חברת גוגל מראש התפרצויות של מחלת השפעת. היא עושה זאת על סמך העליה בחיפושים שנערכים במנוע החיפוש שלה, של ביטויי חיפוש שקשורים למחלה, כמו חום, נזלת וכאבי שרירים. יש מחקרים שמצאו אמנם שגוגל לא הצליחה לחזות התפרצויות כאלה, אבל המאמץ נמשך..
אגב, בניגוד למחשבה שרק מחשבי-על הם שמעבדים את המידע לתחום הביג דאטה (קראו באאוריקה בתגית "ווטסון"), ישנן כיום מערכות שמטפלות בעיבוד נתונים כאלה, גם במחשבים רגילים.
הנה עולם הביג דאטה:
https://youtu.be/RrhDqByPxwY
והסבר על הביג דאטה (מתורגם):
http://youtu.be/j-0cUmUyb-Y?t=14s
האם בעתיד נוכל להפוך חיידקים לכונן קשיח?
הכונן הקשיח הוא טכנולוגיה משתנה שהולכת ומתקדמת לשכלול בלתי נתפס. אבל הוא מוגבל בנפח הנתונים שהוא מסוגל לשמור. האינפורמציה בעולם ממלאת כיום מעל 50 מיליארד כוננים קשיחים. מסתבר שאת כל המידע העצום הזה ניתן יהיה לדחוס בקלות לתוך 300 גרם של דנ"א!
היות ודנ"א הוא זיכרון ביולוגי ששורד מאות אלפי שנים, יש חוקרים שמבטיחים שאם נמתין עוד מעט, יתכן שנזכה לראות כוננים ביולוגיים (Biological drive) המבוססים על חיידקים שישמשו לאחסון מידע, בכמויות ובשרידות חסרי-תקדים. להמחשת היכולות של טכנולוגיה כזו - בשנת 2012 הצליחו באוניברסיטת הרווארד לאחסן 704TB של מידע בגרם אחד של DNA.
מדענים מבטיחים זה כמה שנים שחיידקי אי-קולי, אותם חיידקים שלרוב לא נרצה לפגוש בחומוס שלנו, יוכלו להיות, החזיקו חזק, הכונן הקשיח שלנו. הרעיון הפשוט הוא להנדס גנטית את חיידקי האי-קולי, כך שיתאפשר "לרשום" ברצף הדנ"א של החיידקים את המידע הדיגיטלי שלנו, ממש כמו שמשתמשים כיום בכונן קשיח. אלא שבמקום 0 ו-1 כמו במדיה דיגיטלית, ישמשו אותנו לרישום נוקלאוטידים, שרשרות רצף של האותיות T A C ו-G שיש בדי אן איי של החיידקים הללו.
כמובן שלצורך כמויות המידע הנדרשות לנו ישמשו חיידקים רבים ולא אחד. על כל אחד מהם יירשם חלק זעיר במידע שנאגור עליו, כשביחד יוכלו טריליוני חיידקים להיות אמצעי איחסון עצום בנפח האחסון שלו, אך לא גדול בממדיו.
נוסף לכתיבת המידע על החיידקים, יש גם צורך ביכולות לקרוא לאחר מכן את הנתונים שנרשמו עליהם, כדי להשתמש בהם שוב. לפענוח הנתונים שאגרנו על חיידקי האי. קולי וכדי לעשות שימוש באותו מידע שנשמר על ה"דיסק החיידקי" המדהים הזה, יידרש פענוח הגנום של החיידקים והמרתו לאופן הסידור המקורי של הנתונים. זו לא משימה קלה, אך בהתחשב בכך שפענוח הגנום האנושי כבר הסתיים, יש סיכוי שעוד בחיינו נזכה לראות כונן חיידקי חי שכזה..
ב-2013 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמדענים הצליחו לאחסן בגדילי DNA הקלטה של "יש לי חלום", נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג, כמו גם תמונה, מאמר מדעי ואת הטקסט של כל 154 הסונטות של שייקספיר. לאחר מכן הצליחו החוקרים לקרוא את המידע בחזרה, בדיוק שמתקרב ל-100%. גם חברת מיקרוסופט כבר הצליחה בעבר, לשמור קבצי מוסיקה על מחרוזות DNA, מה שללא ספק נותן ממד חדש למושגים כמו "אוזן מוזיקלית" או "פרפרים בראש"...
הנה האפשרות לאחסן מידע ב-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/r8qWc9X4f6k
זו הטכנולוגיה שתאפשר שמירת נתונים על דנ"א של חיידקים:
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
כך יוכלו חיידקים לשמש לאיחסון מידע:
https://youtu.be/vJfcR6SQYmo
כוננים ביולוגיים הם מעבר לפינה:
https://youtu.be/dNtVWPaOzho
מדענים מספרים על המחקר בתחום:
https://youtu.be/BgOlfRcsowI
הפיתוחים הללו התחילו כבר לפני עשרות שנים:
https://youtu.be/FKdtmOjxiHw
הכונן הקשיח הוא טכנולוגיה משתנה שהולכת ומתקדמת לשכלול בלתי נתפס. אבל הוא מוגבל בנפח הנתונים שהוא מסוגל לשמור. האינפורמציה בעולם ממלאת כיום מעל 50 מיליארד כוננים קשיחים. מסתבר שאת כל המידע העצום הזה ניתן יהיה לדחוס בקלות לתוך 300 גרם של דנ"א!
היות ודנ"א הוא זיכרון ביולוגי ששורד מאות אלפי שנים, יש חוקרים שמבטיחים שאם נמתין עוד מעט, יתכן שנזכה לראות כוננים ביולוגיים (Biological drive) המבוססים על חיידקים שישמשו לאחסון מידע, בכמויות ובשרידות חסרי-תקדים. להמחשת היכולות של טכנולוגיה כזו - בשנת 2012 הצליחו באוניברסיטת הרווארד לאחסן 704TB של מידע בגרם אחד של DNA.
מדענים מבטיחים זה כמה שנים שחיידקי אי-קולי, אותם חיידקים שלרוב לא נרצה לפגוש בחומוס שלנו, יוכלו להיות, החזיקו חזק, הכונן הקשיח שלנו. הרעיון הפשוט הוא להנדס גנטית את חיידקי האי-קולי, כך שיתאפשר "לרשום" ברצף הדנ"א של החיידקים את המידע הדיגיטלי שלנו, ממש כמו שמשתמשים כיום בכונן קשיח. אלא שבמקום 0 ו-1 כמו במדיה דיגיטלית, ישמשו אותנו לרישום נוקלאוטידים, שרשרות רצף של האותיות T A C ו-G שיש בדי אן איי של החיידקים הללו.
כמובן שלצורך כמויות המידע הנדרשות לנו ישמשו חיידקים רבים ולא אחד. על כל אחד מהם יירשם חלק זעיר במידע שנאגור עליו, כשביחד יוכלו טריליוני חיידקים להיות אמצעי איחסון עצום בנפח האחסון שלו, אך לא גדול בממדיו.
נוסף לכתיבת המידע על החיידקים, יש גם צורך ביכולות לקרוא לאחר מכן את הנתונים שנרשמו עליהם, כדי להשתמש בהם שוב. לפענוח הנתונים שאגרנו על חיידקי האי. קולי וכדי לעשות שימוש באותו מידע שנשמר על ה"דיסק החיידקי" המדהים הזה, יידרש פענוח הגנום של החיידקים והמרתו לאופן הסידור המקורי של הנתונים. זו לא משימה קלה, אך בהתחשב בכך שפענוח הגנום האנושי כבר הסתיים, יש סיכוי שעוד בחיינו נזכה לראות כונן חיידקי חי שכזה..
ב-2013 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמדענים הצליחו לאחסן בגדילי DNA הקלטה של "יש לי חלום", נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג, כמו גם תמונה, מאמר מדעי ואת הטקסט של כל 154 הסונטות של שייקספיר. לאחר מכן הצליחו החוקרים לקרוא את המידע בחזרה, בדיוק שמתקרב ל-100%. גם חברת מיקרוסופט כבר הצליחה בעבר, לשמור קבצי מוסיקה על מחרוזות DNA, מה שללא ספק נותן ממד חדש למושגים כמו "אוזן מוזיקלית" או "פרפרים בראש"...
הנה האפשרות לאחסן מידע ב-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/r8qWc9X4f6k
זו הטכנולוגיה שתאפשר שמירת נתונים על דנ"א של חיידקים:
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
כך יוכלו חיידקים לשמש לאיחסון מידע:
https://youtu.be/vJfcR6SQYmo
כוננים ביולוגיים הם מעבר לפינה:
https://youtu.be/dNtVWPaOzho
מדענים מספרים על המחקר בתחום:
https://youtu.be/BgOlfRcsowI
הפיתוחים הללו התחילו כבר לפני עשרות שנים:
https://youtu.be/FKdtmOjxiHw
מהי למידת מכונה או למידה חישובית? ומהם מדעני הדאטה?
למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית שלה עם מידע.
זוהי לא בדיוק טכנולוגיה או כלי ספציפי, אלא תחום מחקרי מדעי, המשלב מרכיבים מעולמות הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. באמצעותם מאפשרת למידת המכונה זיהוי אוטומטי של דפוסים מרתקים בכמויות נתונים גדולות.
אבל איך מכונה לומדת?
ובכן, בואו נדמיין לרגע מצב דמיוני. דמיינו מיליוני תלמידים מטומטמים, שלומדים אצל מורה לא מוכשר במיוחד, אולי אפילו אידיוט. כל פעם המורה הזה מראה להם משהו שהוא רוצה שיידעו (מראה להם למשל שתי תמונות ואומר מה מופיע בכל אחת) ואז בוחן אותם. חוץ מלתת ציון לתשובות שלהם, הוא תמיד מעיף מהכיתה שלו את אלו שלא זיהו ומשכפל את אלה שכן. אז מראה המורה עוד משהו ובוחן ושוב מעיף... הוא עושה את זה מיליוני פעמים... כן, דמיינו שהוא חוזר על התהליך הזה עם מיליוני תלמידים, שוב ושוב... קוראים לזה, אגב, "אִיטֵרַצְיות", פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במהלך פתרון של בעיה.
כך, בהדרגה ובאופן שלא תמיד מובן לנו, המכונות, סליחה - התלמידים המטומטמים, הולכים ומשתפרים. הם לומדים!
אז לאור הסיפור הזה, איך עושה זאת המחשב?
בצורה דומה אבל טכנולוגית, ככל שמחשב לומד מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר. המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.
אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו.
אם נסכם לרגע, אנשי למידת המכונה יוצרים מכונה המלמדת את עצמה התנהגויות ותובנות, על סמך מפגשים עם מצבים שונים וסיטואציות שמהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות. המכונה הזו מתנהגת כמו בן-אנוש, שלומד ללא הפסקה, מהתנסויות וטעויות, אבל בהיקפים מטורפים ועם המון דאטה.
על ביג דאטה שמעתם? התחום הזה של מכונה לומדת הוא בדיוק הסיבה שענקי האינטרנט אוספים עלינו מידע בכמויות ענק. בעזרתן הם משפרים את האלגוריתמים והמכונות הלומדות שלהם ויוצרים להן ידע המשתבח והולך.
בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו.
האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם. באופן אחר, הם כל כך משתפרים שיש כבר רבים שמתחילים לחשוש מזה...
המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר ביצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על הקוד שלה, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.
איך מכונות לומדות? -הנה (מתורגם):
https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo
מאיפה מגיע המידע הנחוץ לאימון המכונה ומה חשוב באיסופו (מתורגם):
https://youtu.be/x2mRoFNm22g
המקור ההיסטורי של משין לרנינג ודרך פעולתה:
https://youtu.be/HBDp183HEic
עוד הסבר על למידת המכונה:
https://youtu.be/mJeNghZXtMo
אחד האתגרים בלמידת מכינה הוא ליצור למידה שאינה מוטית לכיוונים חברתיים ספציפיים:
https://youtu.be/59bMh59JQDo
הסבר קצר על הלמידה החישובית:
https://youtu.be/ty-kTUzMnjk
והסבר מפורט יותר:
https://youtu.be/EQhwNcQhP4g
מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:
https://youtu.be/EfGD2qveGdQ
תוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:
https://youtu.be/qv6UVOQ0F44
רוצים לאמן מכונה ואפילו בלי תכנות? - הנה פעילות נחמדה וחכמה:
https://youtu.be/i9tjzr1KME0
למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית שלה עם מידע.
זוהי לא בדיוק טכנולוגיה או כלי ספציפי, אלא תחום מחקרי מדעי, המשלב מרכיבים מעולמות הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. באמצעותם מאפשרת למידת המכונה זיהוי אוטומטי של דפוסים מרתקים בכמויות נתונים גדולות.
אבל איך מכונה לומדת?
ובכן, בואו נדמיין לרגע מצב דמיוני. דמיינו מיליוני תלמידים מטומטמים, שלומדים אצל מורה לא מוכשר במיוחד, אולי אפילו אידיוט. כל פעם המורה הזה מראה להם משהו שהוא רוצה שיידעו (מראה להם למשל שתי תמונות ואומר מה מופיע בכל אחת) ואז בוחן אותם. חוץ מלתת ציון לתשובות שלהם, הוא תמיד מעיף מהכיתה שלו את אלו שלא זיהו ומשכפל את אלה שכן. אז מראה המורה עוד משהו ובוחן ושוב מעיף... הוא עושה את זה מיליוני פעמים... כן, דמיינו שהוא חוזר על התהליך הזה עם מיליוני תלמידים, שוב ושוב... קוראים לזה, אגב, "אִיטֵרַצְיות", פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במהלך פתרון של בעיה.
כך, בהדרגה ובאופן שלא תמיד מובן לנו, המכונות, סליחה - התלמידים המטומטמים, הולכים ומשתפרים. הם לומדים!
אז לאור הסיפור הזה, איך עושה זאת המחשב?
בצורה דומה אבל טכנולוגית, ככל שמחשב לומד מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר. המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.
אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו.
אם נסכם לרגע, אנשי למידת המכונה יוצרים מכונה המלמדת את עצמה התנהגויות ותובנות, על סמך מפגשים עם מצבים שונים וסיטואציות שמהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות. המכונה הזו מתנהגת כמו בן-אנוש, שלומד ללא הפסקה, מהתנסויות וטעויות, אבל בהיקפים מטורפים ועם המון דאטה.
על ביג דאטה שמעתם? התחום הזה של מכונה לומדת הוא בדיוק הסיבה שענקי האינטרנט אוספים עלינו מידע בכמויות ענק. בעזרתן הם משפרים את האלגוריתמים והמכונות הלומדות שלהם ויוצרים להן ידע המשתבח והולך.
בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו.
האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם. באופן אחר, הם כל כך משתפרים שיש כבר רבים שמתחילים לחשוש מזה...
המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר ביצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על הקוד שלה, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.
איך מכונות לומדות? -הנה (מתורגם):
https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo
מאיפה מגיע המידע הנחוץ לאימון המכונה ומה חשוב באיסופו (מתורגם):
https://youtu.be/x2mRoFNm22g
המקור ההיסטורי של משין לרנינג ודרך פעולתה:
https://youtu.be/HBDp183HEic
עוד הסבר על למידת המכונה:
https://youtu.be/mJeNghZXtMo
אחד האתגרים בלמידת מכינה הוא ליצור למידה שאינה מוטית לכיוונים חברתיים ספציפיים:
https://youtu.be/59bMh59JQDo
הסבר קצר על הלמידה החישובית:
https://youtu.be/ty-kTUzMnjk
והסבר מפורט יותר:
https://youtu.be/EQhwNcQhP4g
מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:
https://youtu.be/EfGD2qveGdQ
תוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:
https://youtu.be/qv6UVOQ0F44
רוצים לאמן מכונה ואפילו בלי תכנות? - הנה פעילות נחמדה וחכמה:
https://youtu.be/i9tjzr1KME0
