שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הנדסה גנטית?
הנדסה גנטית (Genetic engineering) היא התערבות אנושית באורגניזמים, צמחים ובעלי חיים, התערבות שבה מועברים גנים בודדים ליצור חי במעבדה, בכדי שיקנו לו תכונות רצויות וישנו את התנהגות האורגניזם "מושתל הגנים" ובהמשך את התנהגות צאצאיו ומי שיוולדו ממנו.
אם מדובר בתהליך של שינוי גנים מלאכותי, באורגניזמים ויצורים חיים, המביא לשינוי תכונותיהם, אז צריך לשאול למה זה טוב. אז בין התכונות הללו מקובל לדבר על שיפור המראה, הצבע, הריח או הטעם של הירק והפרי, הארכת חיי המדף שלהם, שיפור העמידות מפני מזיקים או בתנאי מזג אוויר, נוחות בטיפול, כמו קילוף קל של פירות וכדומה.
מזונות שנוצרו מגידולים שעברו שינויים גנטיים כזאת נקראים "מזונות מהונדסים גנטית". אבל המושג "הנדסה גנטית" אינו מדויק כל כך, כי לא מדובר בהנדסה של ממש, אלא בסוג של מניפולציה גנטית.
כך או כך, הזנים החדשים שמפותחים בדרך זו הם לרוב עמידים יותר מהזנים הטבעיים והאחידים. הסיבה היא שאם תופיע מחלה שתתקוף זן מסוים, היא עלולה להכחיד אותו לחלוטין. דבר מעין זה התרחש באירלנד של המאה ה-19 וחיסל את תפוחי האדמה האיריים, מה שהוביל לרעב האירי הגדול.
כבר אלפי שנים שהאדם משפר את הגידולים החקלאיים שלו, על ידי השבחה גנטית. בשיטה זו מבצעים החקלאים או החוקרים הכלאה ברבייה מינית, בין זנים שונים של פירות, ירקות ובעלי חיים. אבל תמיד נעשית ההכלאה הזו בין זנים שונים של אותו המין. לכל זן כזה אפיונים משלו וההכלאה אפשרה ליצור זנים בעלי צירוף תכונות הרצוי לנו.
אבל ההשבחה הגנטית, על אף שאפשרה התערבות ביצירת הזנים, לא נחשבת להנדסה גנטית. כי בעוד שהשבחה גנטית "מטפלת" בחי ובצומח מבחוץ, ההנדסה הגנטית מצידה, מטפלת בהם ברמה של הגנים.
תארו לעצמכם שיחדירו גן מיצור כלשהו, אל תא אחד של צמח, כשאנו יודעים שצמחים ניתן לשבט בקלות יחסית מאותו תא בודד. במהלך ההתחלקות של תאי הצמח, יעבור כמובן הגן החדש, אל כל תאי הצמח המתפתח. זה מה שיוליד צמח שיצטיין בתכונות העדיפות שיושתלו לתוכו באותו גן שהושתל לתא הראשון שממנו הוא התרבה.
זו הסיבה שיש התנגדות בקרב רבים להנדסה גנטית באורגניזמים שכאלה, צמחים ובעלי חיים. יש למתנגדים חשש ממזון מהונדס גנטית, שנועד לפתור את בעיית הרעב העולמי, אבל הוא לטענתם סוג של מדביר חרקים שמגיע היישר למזון שלנו.
הנה ההנדסה הגנטית (עברית):
https://youtu.be/KFladv_mSG8
הסבר לילדים על הנדסה גנטית, פיתוח בעלי חיים משולבים ושכפול גנטי (עברית):
https://youtu.be/QT8dAYQpoUY
האם הנדסה גנטית תוכל לשמש אותנו בחיסול מחלות שעוברות מיתושים, למשל:
https://youtu.be/TnzcwTyr6cE
יש הרואים בהנדסת צמחים, ירקות ופירות בעיה וסכנה (עברית):
https://youtu.be/RjzuubDBzfY
מה דעת המומחים על כך (עברית):
https://youtu.be/6CGigBWEXfs
עוד קצת על המחלוקת לגבי ההנדסה הגנטית של אורגניזמים (מתורגם):
https://youtu.be/7TmcXYp8xu4?long=yes
וסרטון תיעודי על ההנדסה הגנטית שמתחילה להפוך את חיינו למדע בדיוני בעוד תחום (מתורגם):
https://youtu.be/jAhjPd4uNFY?long=yes
האם בעתיד ישוכפלו בני אדם?
מיהי הכבשה דולי?
הכבשה דולי היתה המקרה הראשון בהיסטוריה שבו נעשה שיבוט גנטי של יונק, כלומר - יצירה של יונק מתא בוגר אחד של יונק קיים.
היה זה המדען יאן וילמוט ממכון רוזלין באדינבורו, שהצליח בשנת 1997 לשבט את הכבשה דולי.
פריצת הדרך הזו הייתה אדירה. רבים ראו במעשה פריצת דרך בלתי נתפסת כמעט, בדרך לייצור המוני של בעלי חיים לצרכי האדם, כמו הפקה של דם, חלב ואיברים לצורכי ריפוי.
רבים הבינו מיד ששיבוט כזה יאפשר גם לשכפל בעתיד גם בני אדם, מה שיאפשר ליצור כפילים גנטיים של אנשים, כך שישמשו להם כמעין בנק איברים למקרי חירום.
אפשרויות נוספות של ההמצאה הן שכפול של ילד בריא מתא מגופו של ילד העומד למות, כמו גם הארכת חייהם של אנשים קשישים - על ידי יצירת תאומים גנטיים חדשים.
מצד שני, רבים ראו ורואים באפשרות השיבוט של בני אדם עניין מדאיג שיכול גם לשמש למטרות רעות, כמו למשל יצירת צבאות משוכפלים של לוחמים מובחרים, שיוכלו לבצע משימות בשירותם של משטרים תוקפניים ומסוכנים.
ייצור של לוחמים כאלה, חשוב להבין, יהיה מסוכן מפני שאין חשש שימותו. תמיד ניתן יהיה לייצר עוד מהם.
מאז הכבשה דולי, אולי ההישג המדעי הגדול ביותר של סקוטלנד, כבר הצליחו המדענים לשבט עובר אנושי. כיום יש אפילו שירות מסחרי שמשבט חיות מחמד לבעליהם.
בעשורים האחרונים נבחנת אפילו האפשרות שמדענים ישתמשו בשיטת השיבוט של הכבשה דולי לשיבוט של ממותות פרה-היסטוריות, שנעלמו מהעולם לפני עידן ועידנים.
סיפורה של הכבשה דולי:
http://youtu.be/YoEWYJHf0kU
כך שובטה הכבשה דולי:
https://youtu.be/39BbcZVCx8I
על השכפול של הכבשה דולי והמחלוקת על התערבות האדם בטבע:
http://youtu.be/CkZV7hl-kXE
והנה דולי המפוחלצת במוזיאון בעיר אדינבורו:
http://youtu.be/dPreBtCbmgQ
מתי נוכל להזמין ילד ממין, צבע שיער ועיניים שנרצה?
תינוקות מעצבים (Designer babies) הם תינוקות שההורים מזמינים בשבילם מראש מאפיינים חיצוניים מסוימים.
כבר היום ניתן "להזמין", באמצעות הנדסה גנטית, קביעת צבע עיניים לתינוק שלנו, צבע שיער ואפילו לבקש לקבוע את מינו - האם יהיה זכר או נקבה.
בעתיד, באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית שונות, ניתן יהיה לשלוט ביותר מגן אחד ולהזמין גם פרמטרים מורכבים מאוד, כמו גובה הילד, האינטליגנציה שלו - איי קיו ואפילו האישיות שלו.
כשהורים יוכלו להזמין "תינוקות מעצבים" יתחיל מסלול מטורף שהמדענים מכנים "מרוץ חימוש גנטי". הורים, שכבר היום משקיעים ממון בהכשרת ילדיהם לחיים, באמצעות חוגים, פעילויות, צעצועים ולימודים, יתחילו לצייד אותם בתכונות גנטיות.
הרי אם הילד שלי יתחרה ב"ילד מעצבים", שתכונות שונות שהוזמנו בו נותנות לו יתרון, אז גם אני אתחיל כהורה לצייד את ילדי בתכונות מוזמנות שכאלה. כדי שלא יישאר מאחור...
ואגב, קיים חשש סביר שלעשירים יהיה יתרון גם בזה וילדיהם ייהנו מיתרונות גנטיים שנקנו בכסף רב. כך ינציחו את יתרונם על על פני המעמד הבינוני וכמובן גם הנמוך.
וזה עוד לפני הבעיות האתיות שיש עם ילדים בהזמנה. נניח שזה בסדר שהורים יבקשו לטפל בגנים של העובר שבבטן ולערוך אותם כך שיוולד להם ילד עם IQ גבוה, שיער בלונדיני, עיניים כחולות, אופי נוח, או שישחק כדורגל מצוין ו... כן, שיאהב בנות בבקשה.
אבל מה יהיה אם מדען מטורף ישנה את הגנים של עוברים וייצר דווקא ילדים עם נטיות אלימות ועם משמעת ברזל?
ומה יקרה אם בעל הון יזמין אוסף של ילדים שיהיו עובדי משק, מעין בהמות משק אנושיות וחסונות מאד, בעלות מראה אנושי, אבל כה טפשות וכנועות, עד שהן תשרתנה אותו מבלי להתלונן?
אז ילדי מעצבים אולי בדרך, אבל יש שם שאלות של אתיקה שיחייבו רגולציה, מעין הסדרה בחוק של מה מותר ומה אסור לעשות בפיתוח של ילדים כאלה. הם בני אדם וחשוב מאוד שיישמרו זכויות האדם שלהם.
הנה רעיון תינוקות המעצבים:
https://youtu.be/EacIgAToJvM
ומה עם התכונות המוזמנות?
https://youtu.be/Ewqhw1xu3T0
הנדסה גנטית מתקדמת היא שתאפשר הנדסת ילדים בהזמנה (מתורגם):
https://youtu.be/jAhjPd4uNFY?long=yes
הרצאת טד על העתיד של התחום (מתורגם):
https://youtu.be/nOHbn8Q1fBM?long=yes
והעולם העתידני בו ילדים יתוכננו בהזמנה מתפריט:
https://youtu.be/-VqUDPkTTP4?long=yes
האם בעתיד נוכל להפוך חיידקים לכונן קשיח?
הכונן הקשיח הוא טכנולוגיה משתנה שהולכת ומתקדמת לשכלול בלתי נתפס. אבל הוא מוגבל בנפח הנתונים שהוא מסוגל לשמור. האינפורמציה בעולם ממלאת כיום מעל 50 מיליארד כוננים קשיחים. מסתבר שאת כל המידע העצום הזה ניתן יהיה לדחוס בקלות לתוך 300 גרם של דנ"א!
היות ודנ"א הוא זיכרון ביולוגי ששורד מאות אלפי שנים, יש חוקרים שמבטיחים שאם נמתין עוד מעט, יתכן שנזכה לראות כוננים ביולוגיים (Biological drive) המבוססים על חיידקים שישמשו לאחסון מידע, בכמויות ובשרידות חסרי-תקדים. להמחשת היכולות של טכנולוגיה כזו - בשנת 2012 הצליחו באוניברסיטת הרווארד לאחסן 704TB של מידע בגרם אחד של DNA.
מדענים מבטיחים זה כמה שנים שחיידקי אי-קולי, אותם חיידקים שלרוב לא נרצה לפגוש בחומוס שלנו, יוכלו להיות, החזיקו חזק, הכונן הקשיח שלנו. הרעיון הפשוט הוא להנדס גנטית את חיידקי האי-קולי, כך שיתאפשר "לרשום" ברצף הדנ"א של החיידקים את המידע הדיגיטלי שלנו, ממש כמו שמשתמשים כיום בכונן קשיח. אלא שבמקום 0 ו-1 כמו במדיה דיגיטלית, ישמשו אותנו לרישום נוקלאוטידים, שרשרות רצף של האותיות T A C ו-G שיש בדי אן איי של החיידקים הללו.
כמובן שלצורך כמויות המידע הנדרשות לנו ישמשו חיידקים רבים ולא אחד. על כל אחד מהם יירשם חלק זעיר במידע שנאגור עליו, כשביחד יוכלו טריליוני חיידקים להיות אמצעי איחסון עצום בנפח האחסון שלו, אך לא גדול בממדיו.
נוסף לכתיבת המידע על החיידקים, יש גם צורך ביכולות לקרוא לאחר מכן את הנתונים שנרשמו עליהם, כדי להשתמש בהם שוב. לפענוח הנתונים שאגרנו על חיידקי האי. קולי וכדי לעשות שימוש באותו מידע שנשמר על ה"דיסק החיידקי" המדהים הזה, יידרש פענוח הגנום של החיידקים והמרתו לאופן הסידור המקורי של הנתונים. זו לא משימה קלה, אך בהתחשב בכך שפענוח הגנום האנושי כבר הסתיים, יש סיכוי שעוד בחיינו נזכה לראות כונן חיידקי חי שכזה..
ב-2013 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמדענים הצליחו לאחסן בגדילי DNA הקלטה של "יש לי חלום", נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג, כמו גם תמונה, מאמר מדעי ואת הטקסט של כל 154 הסונטות של שייקספיר. לאחר מכן הצליחו החוקרים לקרוא את המידע בחזרה, בדיוק שמתקרב ל-100%. גם חברת מיקרוסופט כבר הצליחה בעבר, לשמור קבצי מוסיקה על מחרוזות DNA, מה שללא ספק נותן ממד חדש למושגים כמו "אוזן מוזיקלית" או "פרפרים בראש"...
הנה האפשרות לאחסן מידע ב-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/r8qWc9X4f6k
זו הטכנולוגיה שתאפשר שמירת נתונים על דנ"א של חיידקים:
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
כך יוכלו חיידקים לשמש לאיחסון מידע:
https://youtu.be/vJfcR6SQYmo
כוננים ביולוגיים הם מעבר לפינה:
https://youtu.be/dNtVWPaOzho
מדענים מספרים על המחקר בתחום:
https://youtu.be/BgOlfRcsowI
הפיתוחים הללו התחילו כבר לפני עשרות שנים:
https://youtu.be/FKdtmOjxiHw
האם בעתיד נאכל בשר מתורבת?
כשרשת מרכולי בריאות בארה"ב גילתה תוויות בשר שגויות על מוצרי תחליף בשר ששיווקה, הם הוסרו במהירות מהמדפים. אבל ההפתעה הגדולה הייתה העובדה שאיש מהצרכנים שקנו את מוצרי ה"בשר" לא הבחין בטעות.
הדבר מדגים את השיפור העצום בטעמים של תחליפי בשר, שאינם בשריים. אבל רבים מהצרכנים מעוניינים בכל זאת באכילת בשר והיו שמחים לוותר על שחיטה של בעלי חיים לשם כך. האם ניתן לגדל בשר תעשייתי?
התשובה היא כבר כן. בשר מתורבת הוא בשר מלאכותי שמגדלים במעבדה, מתאי פרות, תרנגולות וחזירים. זה אינו מזון צמחוני, אבל הוא יכול להפחית את פליטת גזי החממה לעומת גידול חיות אמיתיות. כבר כמה עשורים מנסים את הכיוון המחקרי הזה, אך בשנים האחרונות מצליחים סוף סוף המדענים להגיע לתוצאות ראשונות. שיטות לגידול מלאכותי של בשר דג נעשו בשנות ה-90 כדי לאפשר לאסטרונאוטים בשר שישמש לתזונה בחלל, אבל המיזם לא צלח.
בשנים האחרונות נוסו שיטות גידול בשר חדשות וגודלו בצלחות תרבית עשרות אלפי רצועות שריר מתאי גזע. לאחר שהוכנו להמבורגר הוא נמסר לטעימה וחוות הדעת היו טובות יחסית, במיוחד בהתייחס לעובדה שאין בבשר המתורבת של ההמבורגר הזה שומן.
התקווה היא שהכיוון הזה יציע בעתיד בשר זול ונכון לסביבה. לא רק הדאגה לרווחת בעלי החיים צריכה להוביל לייצור של בשר כזה, אלא גם הצורך במענה לדרישה הגוברת בעולם לבשר והצורך הדחוף בהקטנה של פליטות הפחמן הדו־חמצני והמתאן לאטמוספירה.
הנה קונספט הבשר המתורבת (מתורגם):
https://youtu.be/k-jdYzMWjlo
כך ניתן לייצר בשר מתורבת:
http://youtu.be/gyxPxcE_4to
זו הסיבה שמפתחים אותו (מתורגם):
https://youtu.be/6c-pSSsNdFM
הסבר הייצור המתורבת של הבשר (עברית):
https://youtu.be/LWTAcBAf0Ak
פרסומת למסעדה המבוססת על בשר כזה (ללא מילים):
https://youtu.be/amWRS1gTiOQ
מדפסת המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
והבעיות שיוצר הבשר הרגיל לעולם ומדוע משתדלים לייצר במקומו תחליף תעשייתי:
http://youtu.be/gdMQND4TPqM
איך יש כל כך הרבה זני תפוחים?
לא סתם היה התפוח נוכח בגן העדן ותפס מקום כה חשוב בסיפור החטא של האדם הראשון וזוגתו. זה היה רומן מטעימה ראשונה. גם היסטורית, עצי התפוח (Apple trees) הם מהעצים הראשונים שבויתו על ידי האדם. כך הם ליוו את האדם מהולדת האנושות ועד עולם המחשבים האישיים של העשורים האחרונים.
התפוחים התפתחו מתפוח הבר ממין "מאלוס סיברסי" (Malus sieversii), שגדל במקור במרכז אסיה.
כיום התפוחים מתוקים מאשר התפוחים של תקופות קדומות יותר וישנם מעל 7,500 זני תפוחים שונים, שתורבתו ונוצרו על ידי האדם. לכל זן תכונות אחרות. מבדילים ביניהם גורמים רבים, כולל הטעמים, הצבעים, הצורות, העמידות למחלות שונות ולסוגי אקלים שונים.
במהלך השנים והגלובליזציה, בה פירות וירקות נשלחים מפינות שונות בעולם לארצות רחוקות, פותחו גם זנים מיוחדים שמקנים חיי מדף ארוכים וקלות משלוח, לצורך יצוא.
התפוחים הם פירות בריאיים מאד לגופנו. לא סתם נוצרה הממרה "תפוח אחד ביום ירחיק את הרופא!". החל מחיזוק המערכת החיסונית, דרך מניעת מחלות לב, הגדלת השליטה של הגוף ברמת הכולסטרול שלו ובכמות הסוכרים בדם ועוד.
מחקרים גם מצאו שאכילת תפוח אחד ביום לפחות מקטינה משמעותית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. מסרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הפה, סרטן הכליות וסרטן השחלות.
התפוח עתיר ויטמינים בריאים והוא מסייע לשמור על הגיינת הפה. למעשה, כשאין בידיכם משחת שיניים או אפשרות לצחצח שיניים, כדאי לכם לנגוס בתפוח - הוא ינקה את הפה ויילחם בחיידקים לא רע בכלל...
בין הזנים המוכרים של התפוח ניתן למצוא את ה"רד דלישס" האדום, הזן המתוק והכי נמכר בעולם, זן שהעץ שלו לא זקוק להפריה מעץ תפוח אחר, כי הוא מפרה את עצמו.
ה"גרני סמית" (או גרנד סמית, כפי שמכנים אותו בישראל), לעומתו, הוא תפוח חמוץ-מתוק בצבע ירוק חזק וקליפה מבריקה. הוא נקרא על שם מי שגילתה אותו, מריה אן סמית' האוסטרלית, שמצאה בחצרה עץ תפוח והבחינה שהוא גדל מערימת זבל שעמדה בסמוך. ככל הנראה הוא תוצאה של הפרייה של תפוח תרבותי מתפוח בר.
אבל התפוח שזכה לפרסום עולמי, חייב אותו למחשב ה"מקינטוש" של חברת אפל, שנקרא על שמו. תפוח המקינטוש מזוהה בקליפתו הצבועה בגווני האדום-ירוק ובטעמו החמצמץ, שהפך אותו לחביב על תושבי קנדה וצפון אמריקה.
הנה התפוח ומגוון התפוחים שיש (עברית):
https://youtu.be/mQePz62zkqA
כך מגדלים תפוחים:
https://youtu.be/iQ6dz6jE3ew
ישראל היא מעצמת תפוחים ומפתחת זנים חדשים בעצמה (עברית):
https://youtu.be/3F8n0IM33-g
והסיידר, מיץ התפוחים המצוין שמכינים מתפוחים (עברית):
https://youtu.be/H0yyY-n1DXk
מהי המוטציה של הקלמנטינה?
בסוף המאה ה-19 התגלתה הקלֶמֶנטינה (Clementine) באלג'יריה, על ידי האב קלמאן רודייה, כומר צרפתי שישב באלג'יריה בתוקף תפקידו בהפצת הנצרות. על שמו של קלמאן נקראת הקלמנטינה עד היום.
האגדה מספרת שרודייה הוא שטיפח את הקלמנטינה ויצר אותה מהכלאה בין מנדרינת הטנג'רין הים-תיכונית לבין חושחש, אותו עץ הדר שאמנם הפרי שלו אינו אכיל, אבל הגזע שלו משמש כבר אלפי שנים בתור "כנה", כלומר בסיס שעליו מבצעים הרכבה של עצי הדר. החוקרים והיסטוריוני המזון, מאידך, סבורים שחלקו של קלמנט רודייה היה רק בגילוי הפרי ובפרסומו בעולם ושההכלאה בין הזנים נעשתה במה שקרוי "מוטציה ספונטנית" וללא התערבות אנושית.
כך או כך, תרם הכומר הצרפתי רודייה לעולם את אחד הפירות האהובים והטעימים וכיום מהוות הקלמנטינות את אחד הפירות הנפוצים בעולם. טעמה המתוק-חמצמץ של הקלמנטינה וקילופה הקל ביחס לתפוז, הפכו אותה לפרי אהוב ופופולרי בעולם כולו. בהדרגה היא הלכה והחליפה את התפוז והמנדרינה שבאו מסין, בתור החטיף הבריא והנייד של פירות ההדר. אבל טעמה לא נחשב תמיד מוצלח במיוחד. עד שבאה קלמנטינת האור הישראלית...
הקלמנטינות מזן "אור" פותחו בארץ על ידי המהנדסים של מכון וולקני. הן משווקות בעולם בהצלחה רבה. הסיבה העיקרית להצלחה הרבה שלהן בעולם, היא היותן של ה"אור" הקלמנטינות הטעימות ביותר. זאת על אף שהן היקרות ביותר לצרכנים.
קלמנטינות אור מכניסות כיום למגדלים יותר מכל זן אחר של פרי הדר, כולל תפוזי השמוטי, אלו שפעם היו תפארת ענף ההדרים בישראל. כיום יש גם זני קלמנטינות נוספים כמו מיכל ונובה, אבל רבים רואים ב"אור" את זן הקלמנטינה הטוב בעולם.
עם זאת, הזן המוצלח הזה חשוף לאיומים מסחריים שונים, מזנים מתחרים, זולים יותר וכאלה שמשתפרים כל העת. גם הפרות וגניבות של הפטנט, פגעו מעט בשיווק של זן האור, כשכמה "תיירים" מספרד גנבו ענף מפרדס ישראלי והפכו אותו לפרדס מניב בספרד.
הפרדס, שהתגלה במקרה, הפך למקרה משפטי ידוע. תוצאותיו היו תשלומי תמלוגים עצומים למכון וולקני, פרסום עולמי לזן המשובח שנוצר כאן ויצירת מגוון של הסכמים לגידולו בעולם, שמכניסים סכומי כסף ניכרים למפתחי זן האור. אולי זה סוג של טוויסט מתוק על מה שנקרא "להפוך את הלימון ללימונדה..."
הנה הקלמנטינה:
https://youtu.be/LAnMegb6ttU
כך מקלפים קלמנטינה:
https://youtu.be/6yg65ZUJQZs
הבדלים בין קלמנטינות למנדרינות:
https://youtu.be/IMzo3fP2wXU
פיסול מקלמנטינות:
https://youtu.be/_OfSUeI_2nc
רגע עם להקה שנקראת קלמנטינה ושרה מחרוזת משיריו של אגדה ישראלית אחרת - אריק איינשטיין (עברית):
https://youtu.be/hG4kfcR2vVA
וסרט תיעודי על גידול הקלמנטינות בספרד:
https://youtu.be/85LTqTIJGXc?long=yes
מאיפה באים התמרים?
גם אם אינם נמנים במפורש על שבעת המינים, נראה שאין כמו התמרים (Clementine) המתוקים ועץ תָּמָר שעליו הם גדלים, כדי שהוא ייחשב לאחד משבעת מיני הפירות החשובים ביותר של ארץ ישראל.
ארץ ישראל ועץ התמר, שבמקרא נקרא גם תֹּמֶר, קשורים היטב. לרבים נראה שאין עץ ארץ ישראלי יותר מהעץ הזה.
לאורך הדורות נהגו היסטוריונים ונוסעים יהודים, רומים, יוונים, פרסים, ערבים וצלייני מסעי הצלב, לציין את האיכותם המעולה של התמרים ביערות עין-גדי ובבקעת בית-שאן.
עץ התמר הוא גבוה מאוד, מהגבוהים ביחס לעצים אחרים. לאיסוף הפירות מהעצים קוראים "גדיד תמרים".
התמר הוא פרי משביע מאוד. את התמר אוכלים יבש או לח. טעמו מאוד מתוק ויש לו צורה מאורכת.
מהתמר מפיקים גם את הסילאן, סירופ המשמש בדרך כלל להכנה של עוגות ותיבול קינוחים ומנות אחרונות.
כבר בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל והעם היהודי שבה. הוכחה מסוימת נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, כשלרגל דיכוי המרד היהודי הם הוציאו מטבע ושמו "יהודה שבויה". על המטבע מופיעה אישה יהודיה, כשהיא אבלה וישובה תחת עץ תמר ולידה עומד זקוף, חייל רומי ובידו רומח.
בוטנית, טיפוס הפרי הוא ענבה, המאופיין בזרע אחד בתוכו. התמר עצמו הוא עץ דו-בֵּיתי, מה שאומר שיש עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שיניבו את הפירות.
לתמר גם תפקידים שונים ברפואה העממית העתיקה. באכילת פרי התמר נהגו לטפל למשל באנמיה וחז"ל כתבו שהתמר המשביע גם נחשב כפרי משלשל ומחזק עבור הגוף.
הרמב"ם, מגדולי הרבנות והרפואה היהודית כתב על לבבות הדקל שהם סגולה להגברת פוריות. בזמנים אחרים שימשה אבקה מזרעי תמר קלויים וכתושים לריפוי פצעים ולעצירה של דימומים מהאף.
ואם נשוב לרגע למקורות, על אף שהתמר לא נמנה על שבעת המינים, רבים מהפרשנים המסורתיים של התלמוד מפרשים את ה"דבש", השביעי מתוך שבעת המינים, כדבש תמרים.
בימינו ישנם בישראל מטעי תמרים גדולים בקיבוצי ויישובי הערבה, בעמק בית שאן ובבקעת הירדן. תמר מג'הול המבוקש והאהוב כל כך גדל במטעי ענק בישראל, כשחלק גדול מהפירות הללו מיוצא לחו"ל.
הנה התמרים של ישראל (עברית):
https://youtu.be/KXm3HUfEZYg
האם התמר הוא אחד משבעת המינים? (עברית):
https://youtu.be/yc5AsitmNiw
קטיף התמרים, הגדיד בעיצומו (ללא מילים):
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
והשיר הקסום והמתוק "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
הנדסה גנטית (Genetic engineering) היא התערבות אנושית באורגניזמים, צמחים ובעלי חיים, התערבות שבה מועברים גנים בודדים ליצור חי במעבדה, בכדי שיקנו לו תכונות רצויות וישנו את התנהגות האורגניזם "מושתל הגנים" ובהמשך את התנהגות צאצאיו ומי שיוולדו ממנו.
אם מדובר בתהליך של שינוי גנים מלאכותי, באורגניזמים ויצורים חיים, המביא לשינוי תכונותיהם, אז צריך לשאול למה זה טוב. אז בין התכונות הללו מקובל לדבר על שיפור המראה, הצבע, הריח או הטעם של הירק והפרי, הארכת חיי המדף שלהם, שיפור העמידות מפני מזיקים או בתנאי מזג אוויר, נוחות בטיפול, כמו קילוף קל של פירות וכדומה.
מזונות שנוצרו מגידולים שעברו שינויים גנטיים כזאת נקראים "מזונות מהונדסים גנטית". אבל המושג "הנדסה גנטית" אינו מדויק כל כך, כי לא מדובר בהנדסה של ממש, אלא בסוג של מניפולציה גנטית.
כך או כך, הזנים החדשים שמפותחים בדרך זו הם לרוב עמידים יותר מהזנים הטבעיים והאחידים. הסיבה היא שאם תופיע מחלה שתתקוף זן מסוים, היא עלולה להכחיד אותו לחלוטין. דבר מעין זה התרחש באירלנד של המאה ה-19 וחיסל את תפוחי האדמה האיריים, מה שהוביל לרעב האירי הגדול.
כבר אלפי שנים שהאדם משפר את הגידולים החקלאיים שלו, על ידי השבחה גנטית. בשיטה זו מבצעים החקלאים או החוקרים הכלאה ברבייה מינית, בין זנים שונים של פירות, ירקות ובעלי חיים. אבל תמיד נעשית ההכלאה הזו בין זנים שונים של אותו המין. לכל זן כזה אפיונים משלו וההכלאה אפשרה ליצור זנים בעלי צירוף תכונות הרצוי לנו.
אבל ההשבחה הגנטית, על אף שאפשרה התערבות ביצירת הזנים, לא נחשבת להנדסה גנטית. כי בעוד שהשבחה גנטית "מטפלת" בחי ובצומח מבחוץ, ההנדסה הגנטית מצידה, מטפלת בהם ברמה של הגנים.
תארו לעצמכם שיחדירו גן מיצור כלשהו, אל תא אחד של צמח, כשאנו יודעים שצמחים ניתן לשבט בקלות יחסית מאותו תא בודד. במהלך ההתחלקות של תאי הצמח, יעבור כמובן הגן החדש, אל כל תאי הצמח המתפתח. זה מה שיוליד צמח שיצטיין בתכונות העדיפות שיושתלו לתוכו באותו גן שהושתל לתא הראשון שממנו הוא התרבה.
זו הסיבה שיש התנגדות בקרב רבים להנדסה גנטית באורגניזמים שכאלה, צמחים ובעלי חיים. יש למתנגדים חשש ממזון מהונדס גנטית, שנועד לפתור את בעיית הרעב העולמי, אבל הוא לטענתם סוג של מדביר חרקים שמגיע היישר למזון שלנו.
הנה ההנדסה הגנטית (עברית):
https://youtu.be/KFladv_mSG8
הסבר לילדים על הנדסה גנטית, פיתוח בעלי חיים משולבים ושכפול גנטי (עברית):
https://youtu.be/QT8dAYQpoUY
האם הנדסה גנטית תוכל לשמש אותנו בחיסול מחלות שעוברות מיתושים, למשל:
https://youtu.be/TnzcwTyr6cE
יש הרואים בהנדסת צמחים, ירקות ופירות בעיה וסכנה (עברית):
https://youtu.be/RjzuubDBzfY
מה דעת המומחים על כך (עברית):
https://youtu.be/6CGigBWEXfs
עוד קצת על המחלוקת לגבי ההנדסה הגנטית של אורגניזמים (מתורגם):
https://youtu.be/7TmcXYp8xu4?long=yes
וסרטון תיעודי על ההנדסה הגנטית שמתחילה להפוך את חיינו למדע בדיוני בעוד תחום (מתורגם):
https://youtu.be/jAhjPd4uNFY?long=yes
האם בני אדם ישוכפלו בעתיד?
שכפול בני אדם, או שיבוט, היא טכנולוגיה שבהישג יד. כבר שוכפלו כבשים, כלבים ועכברים, אז סביר שבקרוב תעלה שאלת שכפול בני האדם לדיון של ממש. כבר היום עוסקים רופאים, מדענים ופילוסופים בסוגיות שקשורות באפשרויות השונות שתציע הטכנולוגיה הזו. ביניהן שכפול אחים, החזרת מי שמת לתחייה בשכפול שלו, שיבוט של איינשטיין חדש למען המדע ועוד.
אבל יש גם ספקות וסימני שאלה על הטכנולוגיה הזו והסכנות שגלומות בה. תחום בשם ביואתיקה עוסק בהיבטים שונים של הנושא של שיבוט יצורים חיים בכלל ובני אדם בפרט.
מי ערב לנו שגורמים פשיסטיים לא ינסו למשל לשבט את היטלר מחדש? ואולי ישבטו גורמי פשע עשרות או מאות חיילים אלימים וחזקים להפליא, כדי לנצח את השוטרים במאבק המתמיד שביניהם?
הנה סרטון על שכפול של בני אדם:
http://youtu.be/7tbxN5uwaqA
והאם שכפול בני-אדם הוא בכלל אפשרי?
https://youtu.be/uLQK6PUNS0w
שכפול בני אדם, או שיבוט, היא טכנולוגיה שבהישג יד. כבר שוכפלו כבשים, כלבים ועכברים, אז סביר שבקרוב תעלה שאלת שכפול בני האדם לדיון של ממש. כבר היום עוסקים רופאים, מדענים ופילוסופים בסוגיות שקשורות באפשרויות השונות שתציע הטכנולוגיה הזו. ביניהן שכפול אחים, החזרת מי שמת לתחייה בשכפול שלו, שיבוט של איינשטיין חדש למען המדע ועוד.
אבל יש גם ספקות וסימני שאלה על הטכנולוגיה הזו והסכנות שגלומות בה. תחום בשם ביואתיקה עוסק בהיבטים שונים של הנושא של שיבוט יצורים חיים בכלל ובני אדם בפרט.
מי ערב לנו שגורמים פשיסטיים לא ינסו למשל לשבט את היטלר מחדש? ואולי ישבטו גורמי פשע עשרות או מאות חיילים אלימים וחזקים להפליא, כדי לנצח את השוטרים במאבק המתמיד שביניהם?
הנה סרטון על שכפול של בני אדם:
http://youtu.be/7tbxN5uwaqA
והאם שכפול בני-אדם הוא בכלל אפשרי?
https://youtu.be/uLQK6PUNS0w
הכבשה דולי היתה המקרה הראשון בהיסטוריה שבו נעשה שיבוט גנטי של יונק, כלומר - יצירה של יונק מתא בוגר אחד של יונק קיים.
היה זה המדען יאן וילמוט ממכון רוזלין באדינבורו, שהצליח בשנת 1997 לשבט את הכבשה דולי.
פריצת הדרך הזו הייתה אדירה. רבים ראו במעשה פריצת דרך בלתי נתפסת כמעט, בדרך לייצור המוני של בעלי חיים לצרכי האדם, כמו הפקה של דם, חלב ואיברים לצורכי ריפוי.
רבים הבינו מיד ששיבוט כזה יאפשר גם לשכפל בעתיד גם בני אדם, מה שיאפשר ליצור כפילים גנטיים של אנשים, כך שישמשו להם כמעין בנק איברים למקרי חירום.
אפשרויות נוספות של ההמצאה הן שכפול של ילד בריא מתא מגופו של ילד העומד למות, כמו גם הארכת חייהם של אנשים קשישים - על ידי יצירת תאומים גנטיים חדשים.
מצד שני, רבים ראו ורואים באפשרות השיבוט של בני אדם עניין מדאיג שיכול גם לשמש למטרות רעות, כמו למשל יצירת צבאות משוכפלים של לוחמים מובחרים, שיוכלו לבצע משימות בשירותם של משטרים תוקפניים ומסוכנים.
ייצור של לוחמים כאלה, חשוב להבין, יהיה מסוכן מפני שאין חשש שימותו. תמיד ניתן יהיה לייצר עוד מהם.
מאז הכבשה דולי, אולי ההישג המדעי הגדול ביותר של סקוטלנד, כבר הצליחו המדענים לשבט עובר אנושי. כיום יש אפילו שירות מסחרי שמשבט חיות מחמד לבעליהם.
בעשורים האחרונים נבחנת אפילו האפשרות שמדענים ישתמשו בשיטת השיבוט של הכבשה דולי לשיבוט של ממותות פרה-היסטוריות, שנעלמו מהעולם לפני עידן ועידנים.
סיפורה של הכבשה דולי:
http://youtu.be/YoEWYJHf0kU
כך שובטה הכבשה דולי:
https://youtu.be/39BbcZVCx8I
על השכפול של הכבשה דולי והמחלוקת על התערבות האדם בטבע:
http://youtu.be/CkZV7hl-kXE
והנה דולי המפוחלצת במוזיאון בעיר אדינבורו:
http://youtu.be/dPreBtCbmgQ
תינוקות מעצבים (Designer babies) הם תינוקות שההורים מזמינים בשבילם מראש מאפיינים חיצוניים מסוימים.
כבר היום ניתן "להזמין", באמצעות הנדסה גנטית, קביעת צבע עיניים לתינוק שלנו, צבע שיער ואפילו לבקש לקבוע את מינו - האם יהיה זכר או נקבה.
בעתיד, באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית שונות, ניתן יהיה לשלוט ביותר מגן אחד ולהזמין גם פרמטרים מורכבים מאוד, כמו גובה הילד, האינטליגנציה שלו - איי קיו ואפילו האישיות שלו.
כשהורים יוכלו להזמין "תינוקות מעצבים" יתחיל מסלול מטורף שהמדענים מכנים "מרוץ חימוש גנטי". הורים, שכבר היום משקיעים ממון בהכשרת ילדיהם לחיים, באמצעות חוגים, פעילויות, צעצועים ולימודים, יתחילו לצייד אותם בתכונות גנטיות.
הרי אם הילד שלי יתחרה ב"ילד מעצבים", שתכונות שונות שהוזמנו בו נותנות לו יתרון, אז גם אני אתחיל כהורה לצייד את ילדי בתכונות מוזמנות שכאלה. כדי שלא יישאר מאחור...
ואגב, קיים חשש סביר שלעשירים יהיה יתרון גם בזה וילדיהם ייהנו מיתרונות גנטיים שנקנו בכסף רב. כך ינציחו את יתרונם על על פני המעמד הבינוני וכמובן גם הנמוך.
וזה עוד לפני הבעיות האתיות שיש עם ילדים בהזמנה. נניח שזה בסדר שהורים יבקשו לטפל בגנים של העובר שבבטן ולערוך אותם כך שיוולד להם ילד עם IQ גבוה, שיער בלונדיני, עיניים כחולות, אופי נוח, או שישחק כדורגל מצוין ו... כן, שיאהב בנות בבקשה.
אבל מה יהיה אם מדען מטורף ישנה את הגנים של עוברים וייצר דווקא ילדים עם נטיות אלימות ועם משמעת ברזל?
ומה יקרה אם בעל הון יזמין אוסף של ילדים שיהיו עובדי משק, מעין בהמות משק אנושיות וחסונות מאד, בעלות מראה אנושי, אבל כה טפשות וכנועות, עד שהן תשרתנה אותו מבלי להתלונן?
אז ילדי מעצבים אולי בדרך, אבל יש שם שאלות של אתיקה שיחייבו רגולציה, מעין הסדרה בחוק של מה מותר ומה אסור לעשות בפיתוח של ילדים כאלה. הם בני אדם וחשוב מאוד שיישמרו זכויות האדם שלהם.
הנה רעיון תינוקות המעצבים:
https://youtu.be/EacIgAToJvM
ומה עם התכונות המוזמנות?
https://youtu.be/Ewqhw1xu3T0
הנדסה גנטית מתקדמת היא שתאפשר הנדסת ילדים בהזמנה (מתורגם):
https://youtu.be/jAhjPd4uNFY?long=yes
הרצאת טד על העתיד של התחום (מתורגם):
https://youtu.be/nOHbn8Q1fBM?long=yes
והעולם העתידני בו ילדים יתוכננו בהזמנה מתפריט:
https://youtu.be/-VqUDPkTTP4?long=yes
הנדסה גנטית
הכונן הקשיח הוא טכנולוגיה משתנה שהולכת ומתקדמת לשכלול בלתי נתפס. אבל הוא מוגבל בנפח הנתונים שהוא מסוגל לשמור. האינפורמציה בעולם ממלאת כיום מעל 50 מיליארד כוננים קשיחים. מסתבר שאת כל המידע העצום הזה ניתן יהיה לדחוס בקלות לתוך 300 גרם של דנ"א!
היות ודנ"א הוא זיכרון ביולוגי ששורד מאות אלפי שנים, יש חוקרים שמבטיחים שאם נמתין עוד מעט, יתכן שנזכה לראות כוננים ביולוגיים (Biological drive) המבוססים על חיידקים שישמשו לאחסון מידע, בכמויות ובשרידות חסרי-תקדים. להמחשת היכולות של טכנולוגיה כזו - בשנת 2012 הצליחו באוניברסיטת הרווארד לאחסן 704TB של מידע בגרם אחד של DNA.
מדענים מבטיחים זה כמה שנים שחיידקי אי-קולי, אותם חיידקים שלרוב לא נרצה לפגוש בחומוס שלנו, יוכלו להיות, החזיקו חזק, הכונן הקשיח שלנו. הרעיון הפשוט הוא להנדס גנטית את חיידקי האי-קולי, כך שיתאפשר "לרשום" ברצף הדנ"א של החיידקים את המידע הדיגיטלי שלנו, ממש כמו שמשתמשים כיום בכונן קשיח. אלא שבמקום 0 ו-1 כמו במדיה דיגיטלית, ישמשו אותנו לרישום נוקלאוטידים, שרשרות רצף של האותיות T A C ו-G שיש בדי אן איי של החיידקים הללו.
כמובן שלצורך כמויות המידע הנדרשות לנו ישמשו חיידקים רבים ולא אחד. על כל אחד מהם יירשם חלק זעיר במידע שנאגור עליו, כשביחד יוכלו טריליוני חיידקים להיות אמצעי איחסון עצום בנפח האחסון שלו, אך לא גדול בממדיו.
נוסף לכתיבת המידע על החיידקים, יש גם צורך ביכולות לקרוא לאחר מכן את הנתונים שנרשמו עליהם, כדי להשתמש בהם שוב. לפענוח הנתונים שאגרנו על חיידקי האי. קולי וכדי לעשות שימוש באותו מידע שנשמר על ה"דיסק החיידקי" המדהים הזה, יידרש פענוח הגנום של החיידקים והמרתו לאופן הסידור המקורי של הנתונים. זו לא משימה קלה, אך בהתחשב בכך שפענוח הגנום האנושי כבר הסתיים, יש סיכוי שעוד בחיינו נזכה לראות כונן חיידקי חי שכזה..
ב-2013 דיווח הוול סטריט ג'ורנל שמדענים הצליחו לאחסן בגדילי DNA הקלטה של "יש לי חלום", נאומו המפורסם של מרטין לותר קינג, כמו גם תמונה, מאמר מדעי ואת הטקסט של כל 154 הסונטות של שייקספיר. לאחר מכן הצליחו החוקרים לקרוא את המידע בחזרה, בדיוק שמתקרב ל-100%. גם חברת מיקרוסופט כבר הצליחה בעבר, לשמור קבצי מוסיקה על מחרוזות DNA, מה שללא ספק נותן ממד חדש למושגים כמו "אוזן מוזיקלית" או "פרפרים בראש"...
הנה האפשרות לאחסן מידע ב-DNA (מתורגם):
https://youtu.be/r8qWc9X4f6k
זו הטכנולוגיה שתאפשר שמירת נתונים על דנ"א של חיידקים:
https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
כך יוכלו חיידקים לשמש לאיחסון מידע:
https://youtu.be/vJfcR6SQYmo
כוננים ביולוגיים הם מעבר לפינה:
https://youtu.be/dNtVWPaOzho
מדענים מספרים על המחקר בתחום:
https://youtu.be/BgOlfRcsowI
הפיתוחים הללו התחילו כבר לפני עשרות שנים:
https://youtu.be/FKdtmOjxiHw
כשרשת מרכולי בריאות בארה"ב גילתה תוויות בשר שגויות על מוצרי תחליף בשר ששיווקה, הם הוסרו במהירות מהמדפים. אבל ההפתעה הגדולה הייתה העובדה שאיש מהצרכנים שקנו את מוצרי ה"בשר" לא הבחין בטעות.
הדבר מדגים את השיפור העצום בטעמים של תחליפי בשר, שאינם בשריים. אבל רבים מהצרכנים מעוניינים בכל זאת באכילת בשר והיו שמחים לוותר על שחיטה של בעלי חיים לשם כך. האם ניתן לגדל בשר תעשייתי?
התשובה היא כבר כן. בשר מתורבת הוא בשר מלאכותי שמגדלים במעבדה, מתאי פרות, תרנגולות וחזירים. זה אינו מזון צמחוני, אבל הוא יכול להפחית את פליטת גזי החממה לעומת גידול חיות אמיתיות. כבר כמה עשורים מנסים את הכיוון המחקרי הזה, אך בשנים האחרונות מצליחים סוף סוף המדענים להגיע לתוצאות ראשונות. שיטות לגידול מלאכותי של בשר דג נעשו בשנות ה-90 כדי לאפשר לאסטרונאוטים בשר שישמש לתזונה בחלל, אבל המיזם לא צלח.
בשנים האחרונות נוסו שיטות גידול בשר חדשות וגודלו בצלחות תרבית עשרות אלפי רצועות שריר מתאי גזע. לאחר שהוכנו להמבורגר הוא נמסר לטעימה וחוות הדעת היו טובות יחסית, במיוחד בהתייחס לעובדה שאין בבשר המתורבת של ההמבורגר הזה שומן.
התקווה היא שהכיוון הזה יציע בעתיד בשר זול ונכון לסביבה. לא רק הדאגה לרווחת בעלי החיים צריכה להוביל לייצור של בשר כזה, אלא גם הצורך במענה לדרישה הגוברת בעולם לבשר והצורך הדחוף בהקטנה של פליטות הפחמן הדו־חמצני והמתאן לאטמוספירה.
הנה קונספט הבשר המתורבת (מתורגם):
https://youtu.be/k-jdYzMWjlo
כך ניתן לייצר בשר מתורבת:
http://youtu.be/gyxPxcE_4to
זו הסיבה שמפתחים אותו (מתורגם):
https://youtu.be/6c-pSSsNdFM
הסבר הייצור המתורבת של הבשר (עברית):
https://youtu.be/LWTAcBAf0Ak
פרסומת למסעדה המבוססת על בשר כזה (ללא מילים):
https://youtu.be/amWRS1gTiOQ
מדפסת המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
והבעיות שיוצר הבשר הרגיל לעולם ומדוע משתדלים לייצר במקומו תחליף תעשייתי:
http://youtu.be/gdMQND4TPqM
לא סתם היה התפוח נוכח בגן העדן ותפס מקום כה חשוב בסיפור החטא של האדם הראשון וזוגתו. זה היה רומן מטעימה ראשונה. גם היסטורית, עצי התפוח (Apple trees) הם מהעצים הראשונים שבויתו על ידי האדם. כך הם ליוו את האדם מהולדת האנושות ועד עולם המחשבים האישיים של העשורים האחרונים.
התפוחים התפתחו מתפוח הבר ממין "מאלוס סיברסי" (Malus sieversii), שגדל במקור במרכז אסיה.
כיום התפוחים מתוקים מאשר התפוחים של תקופות קדומות יותר וישנם מעל 7,500 זני תפוחים שונים, שתורבתו ונוצרו על ידי האדם. לכל זן תכונות אחרות. מבדילים ביניהם גורמים רבים, כולל הטעמים, הצבעים, הצורות, העמידות למחלות שונות ולסוגי אקלים שונים.
במהלך השנים והגלובליזציה, בה פירות וירקות נשלחים מפינות שונות בעולם לארצות רחוקות, פותחו גם זנים מיוחדים שמקנים חיי מדף ארוכים וקלות משלוח, לצורך יצוא.
התפוחים הם פירות בריאיים מאד לגופנו. לא סתם נוצרה הממרה "תפוח אחד ביום ירחיק את הרופא!". החל מחיזוק המערכת החיסונית, דרך מניעת מחלות לב, הגדלת השליטה של הגוף ברמת הכולסטרול שלו ובכמות הסוכרים בדם ועוד.
מחקרים גם מצאו שאכילת תפוח אחד ביום לפחות מקטינה משמעותית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. מסרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הפה, סרטן הכליות וסרטן השחלות.
התפוח עתיר ויטמינים בריאים והוא מסייע לשמור על הגיינת הפה. למעשה, כשאין בידיכם משחת שיניים או אפשרות לצחצח שיניים, כדאי לכם לנגוס בתפוח - הוא ינקה את הפה ויילחם בחיידקים לא רע בכלל...
בין הזנים המוכרים של התפוח ניתן למצוא את ה"רד דלישס" האדום, הזן המתוק והכי נמכר בעולם, זן שהעץ שלו לא זקוק להפריה מעץ תפוח אחר, כי הוא מפרה את עצמו.
ה"גרני סמית" (או גרנד סמית, כפי שמכנים אותו בישראל), לעומתו, הוא תפוח חמוץ-מתוק בצבע ירוק חזק וקליפה מבריקה. הוא נקרא על שם מי שגילתה אותו, מריה אן סמית' האוסטרלית, שמצאה בחצרה עץ תפוח והבחינה שהוא גדל מערימת זבל שעמדה בסמוך. ככל הנראה הוא תוצאה של הפרייה של תפוח תרבותי מתפוח בר.
אבל התפוח שזכה לפרסום עולמי, חייב אותו למחשב ה"מקינטוש" של חברת אפל, שנקרא על שמו. תפוח המקינטוש מזוהה בקליפתו הצבועה בגווני האדום-ירוק ובטעמו החמצמץ, שהפך אותו לחביב על תושבי קנדה וצפון אמריקה.
הנה התפוח ומגוון התפוחים שיש (עברית):
https://youtu.be/mQePz62zkqA
כך מגדלים תפוחים:
https://youtu.be/iQ6dz6jE3ew
ישראל היא מעצמת תפוחים ומפתחת זנים חדשים בעצמה (עברית):
https://youtu.be/3F8n0IM33-g
והסיידר, מיץ התפוחים המצוין שמכינים מתפוחים (עברית):
https://youtu.be/H0yyY-n1DXk
בסוף המאה ה-19 התגלתה הקלֶמֶנטינה (Clementine) באלג'יריה, על ידי האב קלמאן רודייה, כומר צרפתי שישב באלג'יריה בתוקף תפקידו בהפצת הנצרות. על שמו של קלמאן נקראת הקלמנטינה עד היום.
האגדה מספרת שרודייה הוא שטיפח את הקלמנטינה ויצר אותה מהכלאה בין מנדרינת הטנג'רין הים-תיכונית לבין חושחש, אותו עץ הדר שאמנם הפרי שלו אינו אכיל, אבל הגזע שלו משמש כבר אלפי שנים בתור "כנה", כלומר בסיס שעליו מבצעים הרכבה של עצי הדר. החוקרים והיסטוריוני המזון, מאידך, סבורים שחלקו של קלמנט רודייה היה רק בגילוי הפרי ובפרסומו בעולם ושההכלאה בין הזנים נעשתה במה שקרוי "מוטציה ספונטנית" וללא התערבות אנושית.
כך או כך, תרם הכומר הצרפתי רודייה לעולם את אחד הפירות האהובים והטעימים וכיום מהוות הקלמנטינות את אחד הפירות הנפוצים בעולם. טעמה המתוק-חמצמץ של הקלמנטינה וקילופה הקל ביחס לתפוז, הפכו אותה לפרי אהוב ופופולרי בעולם כולו. בהדרגה היא הלכה והחליפה את התפוז והמנדרינה שבאו מסין, בתור החטיף הבריא והנייד של פירות ההדר. אבל טעמה לא נחשב תמיד מוצלח במיוחד. עד שבאה קלמנטינת האור הישראלית...
הקלמנטינות מזן "אור" פותחו בארץ על ידי המהנדסים של מכון וולקני. הן משווקות בעולם בהצלחה רבה. הסיבה העיקרית להצלחה הרבה שלהן בעולם, היא היותן של ה"אור" הקלמנטינות הטעימות ביותר. זאת על אף שהן היקרות ביותר לצרכנים.
קלמנטינות אור מכניסות כיום למגדלים יותר מכל זן אחר של פרי הדר, כולל תפוזי השמוטי, אלו שפעם היו תפארת ענף ההדרים בישראל. כיום יש גם זני קלמנטינות נוספים כמו מיכל ונובה, אבל רבים רואים ב"אור" את זן הקלמנטינה הטוב בעולם.
עם זאת, הזן המוצלח הזה חשוף לאיומים מסחריים שונים, מזנים מתחרים, זולים יותר וכאלה שמשתפרים כל העת. גם הפרות וגניבות של הפטנט, פגעו מעט בשיווק של זן האור, כשכמה "תיירים" מספרד גנבו ענף מפרדס ישראלי והפכו אותו לפרדס מניב בספרד.
הפרדס, שהתגלה במקרה, הפך למקרה משפטי ידוע. תוצאותיו היו תשלומי תמלוגים עצומים למכון וולקני, פרסום עולמי לזן המשובח שנוצר כאן ויצירת מגוון של הסכמים לגידולו בעולם, שמכניסים סכומי כסף ניכרים למפתחי זן האור. אולי זה סוג של טוויסט מתוק על מה שנקרא "להפוך את הלימון ללימונדה..."
הנה הקלמנטינה:
https://youtu.be/LAnMegb6ttU
כך מקלפים קלמנטינה:
https://youtu.be/6yg65ZUJQZs
הבדלים בין קלמנטינות למנדרינות:
https://youtu.be/IMzo3fP2wXU
פיסול מקלמנטינות:
https://youtu.be/_OfSUeI_2nc
רגע עם להקה שנקראת קלמנטינה ושרה מחרוזת משיריו של אגדה ישראלית אחרת - אריק איינשטיין (עברית):
https://youtu.be/hG4kfcR2vVA
וסרט תיעודי על גידול הקלמנטינות בספרד:
https://youtu.be/85LTqTIJGXc?long=yes
גם אם אינם נמנים במפורש על שבעת המינים, נראה שאין כמו התמרים (Clementine) המתוקים ועץ תָּמָר שעליו הם גדלים, כדי שהוא ייחשב לאחד משבעת מיני הפירות החשובים ביותר של ארץ ישראל.
ארץ ישראל ועץ התמר, שבמקרא נקרא גם תֹּמֶר, קשורים היטב. לרבים נראה שאין עץ ארץ ישראלי יותר מהעץ הזה.
לאורך הדורות נהגו היסטוריונים ונוסעים יהודים, רומים, יוונים, פרסים, ערבים וצלייני מסעי הצלב, לציין את האיכותם המעולה של התמרים ביערות עין-גדי ובבקעת בית-שאן.
עץ התמר הוא גבוה מאוד, מהגבוהים ביחס לעצים אחרים. לאיסוף הפירות מהעצים קוראים "גדיד תמרים".
התמר הוא פרי משביע מאוד. את התמר אוכלים יבש או לח. טעמו מאוד מתוק ויש לו צורה מאורכת.
מהתמר מפיקים גם את הסילאן, סירופ המשמש בדרך כלל להכנה של עוגות ותיבול קינוחים ומנות אחרונות.
כבר בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל והעם היהודי שבה. הוכחה מסוימת נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, כשלרגל דיכוי המרד היהודי הם הוציאו מטבע ושמו "יהודה שבויה". על המטבע מופיעה אישה יהודיה, כשהיא אבלה וישובה תחת עץ תמר ולידה עומד זקוף, חייל רומי ובידו רומח.
בוטנית, טיפוס הפרי הוא ענבה, המאופיין בזרע אחד בתוכו. התמר עצמו הוא עץ דו-בֵּיתי, מה שאומר שיש עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שיניבו את הפירות.
לתמר גם תפקידים שונים ברפואה העממית העתיקה. באכילת פרי התמר נהגו לטפל למשל באנמיה וחז"ל כתבו שהתמר המשביע גם נחשב כפרי משלשל ומחזק עבור הגוף.
הרמב"ם, מגדולי הרבנות והרפואה היהודית כתב על לבבות הדקל שהם סגולה להגברת פוריות. בזמנים אחרים שימשה אבקה מזרעי תמר קלויים וכתושים לריפוי פצעים ולעצירה של דימומים מהאף.
ואם נשוב לרגע למקורות, על אף שהתמר לא נמנה על שבעת המינים, רבים מהפרשנים המסורתיים של התלמוד מפרשים את ה"דבש", השביעי מתוך שבעת המינים, כדבש תמרים.
בימינו ישנם בישראל מטעי תמרים גדולים בקיבוצי ויישובי הערבה, בעמק בית שאן ובבקעת הירדן. תמר מג'הול המבוקש והאהוב כל כך גדל במטעי ענק בישראל, כשחלק גדול מהפירות הללו מיוצא לחו"ל.
הנה התמרים של ישראל (עברית):
https://youtu.be/KXm3HUfEZYg
האם התמר הוא אחד משבעת המינים? (עברית):
https://youtu.be/yc5AsitmNiw
קטיף התמרים, הגדיד בעיצומו (ללא מילים):
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
והשיר הקסום והמתוק "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
מהו מזון העתיד?
הסרט "סוילנט גרין" הציג בשנות ה-70 של המאה הקודמת חזון של עתיד שבו אנשים לא סועדים במזון טבעי אלא ניזונים מכמוסות המכילות את כל מה שהם צריכים. נראה שהסרט הולך ומתממש ואנו צועדים לעבר עתיד של אוכל מרוכז. אז נכון שכנראה שגם בעתיד הקרוב עדיין נוכל לאכול חומוס וקוסקוס או סושי, אבל לאט לאט הולך ומסתמן מזון העתיד.
משקה בשם Soylent שיצא בגרסתו השנייה, מציע את כל אבות המזון והוויטמינים שהגוף שלנו צריך - בבקבוק אחד. כל זאת בחיסכון של זמן וכסף (מחירו כשליש מעלות המזון הרגיל, משהו כמו 35 שקלים ליום). המשקה הפשוט והמשופר שנקרא כרגע soylent 2.0 מבטיח להיות אף טעים מקודמיו, שנמכרו כאבקה. הוא שופר גם במקורות המינרלים שמהם הוא מיוצר.
מרבית הלקוחות של סוילנט 2.0 הם אנשי הייטק עסוקים, שאם לא יצרכו אותו סביר שרובם ימשיכו לצרוך ג'אנק פוד לא ממש בריא או לשכוח לאוכל באופן מסודר, במהלך יום העבודה שלהם...
הנה משקה ה-soylent בגירסתו הקודמת, שבה נמכר כאבקה:
https://youtu.be/SGkLWjuiakQ
הסיבה לבחירת השם "סוינלט":
https://youtu.be/t8NCigh54jg?t=8m51s&end=10m01s
בחור שחי חודשים על סוילנט בלבד, לא מרגיש רעב וחש מעולה, אך מרגיש שחברתית הוא קצת הפסיד בכך שהוא ניזון רק מסוילנט:
https://youtu.be/BuQk6N0ooQI
תגובות של טועמים סוגי מזון עתידני, כולל הסוילנט:
https://youtu.be/lCNSst-_z5c
האם זוהי תזונת העתיד? (מתורגם)
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
והאם אוכל רגיל עומד להפוך לנוסטלגיה, כמו בסצנה מהסרט "סוילנט גרין" משנת 1973?
https://youtu.be/kQQ6wNfkcmc
הסרט "סוילנט גרין" הציג בשנות ה-70 של המאה הקודמת חזון של עתיד שבו אנשים לא סועדים במזון טבעי אלא ניזונים מכמוסות המכילות את כל מה שהם צריכים. נראה שהסרט הולך ומתממש ואנו צועדים לעבר עתיד של אוכל מרוכז. אז נכון שכנראה שגם בעתיד הקרוב עדיין נוכל לאכול חומוס וקוסקוס או סושי, אבל לאט לאט הולך ומסתמן מזון העתיד.
משקה בשם Soylent שיצא בגרסתו השנייה, מציע את כל אבות המזון והוויטמינים שהגוף שלנו צריך - בבקבוק אחד. כל זאת בחיסכון של זמן וכסף (מחירו כשליש מעלות המזון הרגיל, משהו כמו 35 שקלים ליום). המשקה הפשוט והמשופר שנקרא כרגע soylent 2.0 מבטיח להיות אף טעים מקודמיו, שנמכרו כאבקה. הוא שופר גם במקורות המינרלים שמהם הוא מיוצר.
מרבית הלקוחות של סוילנט 2.0 הם אנשי הייטק עסוקים, שאם לא יצרכו אותו סביר שרובם ימשיכו לצרוך ג'אנק פוד לא ממש בריא או לשכוח לאוכל באופן מסודר, במהלך יום העבודה שלהם...
הנה משקה ה-soylent בגירסתו הקודמת, שבה נמכר כאבקה:
https://youtu.be/SGkLWjuiakQ
הסיבה לבחירת השם "סוינלט":
https://youtu.be/t8NCigh54jg?t=8m51s&end=10m01s
בחור שחי חודשים על סוילנט בלבד, לא מרגיש רעב וחש מעולה, אך מרגיש שחברתית הוא קצת הפסיד בכך שהוא ניזון רק מסוילנט:
https://youtu.be/BuQk6N0ooQI
תגובות של טועמים סוגי מזון עתידני, כולל הסוילנט:
https://youtu.be/lCNSst-_z5c
האם זוהי תזונת העתיד? (מתורגם)
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
והאם אוכל רגיל עומד להפוך לנוסטלגיה, כמו בסצנה מהסרט "סוילנט גרין" משנת 1973?
https://youtu.be/kQQ6wNfkcmc
מהו הסיפור היצרי של גילוי האינסולין?
יצרים, אגו, כסף וכבוד - כל אלה שימשו בתולדות המדע לא פעם והביאו אנשים למקומות גבוהים ולהישגים על-זמניים ומשני-עולם, אך גם לתחתיות ולהתנהגות מכוערת, יצרית ואפילו לא אנושית.
סיפור גילוי האינסולין (insulin) הוא אחד מהסיפורים המדעיים היצריים והמכוערים בתולדות המדע.
השנה היא 1922 וזריקת האינסולין הראשונה בהיסטוריה ניתנת ללאונרד תומפסון, חולה בן 14 שהיה עתיד למות מסוכרת בתוך זמן קצר. הוא חי מאז חייבים טובים והמשיך לחיות בזכות האינסולין.
עד אותם ימים מחלת הסוכרת הייתה תלויה באינסולין שמייצר הגוף ושאחראי בגוף לאיזון רמות הסוכר בדם. למעשה, הפגיעה בייצור האינסולין הטבעי, מה שאנו קוראים "סוכרת", הייתה מחלה חשוכת מרפא שהסתיימה בדרך כלל במוות, תוך זמן קצר.
אבל שנה קודם, ב-1921, הצליחו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד לראשונה את האינסולין.
השניים, פרדריק בנטינג וצ'רלס בסט, עשו את המחקר במעבדה באוניברסיטה, שנוהלה בידי הפיסיולוג ג'ון מקלאוד.
מקלאוד היה ראש המעבדה שבה עבדו השניים על המחקר, אבל הקשר שלו למחקר עצמו היה קלוש.
קלוש, אלא אם מחשיבים את העובדה שהוא לא האמין במחקר של השניים, לא עזר להם ואף התנגד למחקר כולו. רק משהתברר לו שבנטינג גילה תגלית חשובה, תגלית המקדמת אותם לעבר בידוד האינסולין, הוא ניצל את כוחו לתרמית של ממש.
רופא צעיר בשם קוליפ מונה בסודיות על ידי מקלאוד, כדי שישיג את בנטינג ובסט. כך תכנן מקלאוד להצליח לעקוף את בנטינג ולהיחשב לבעל התגלית הגדולה של בידוד האינסולין.
אבל הצדק ניצח ובנטינג ועוזרו בסט השלימו את המחקר ויצרו את טיפול האינסולין. הטיפול הזה החל להציל חולי סוכרת וחולל סערה של אופטימיות באשר לעתיד הניצחון על המחלה.
ההישג היה כביר. בנטינג, שלא היה רופא, קיבל בזכות התגלית את הדוקטורט שלו גם ברפואה. בסט היה ונשאר סטודנט לרפואה, אבל ישלים די מהר את לימודיו ויהפוך לרופא מעוטר ונערץ.
בנטינג ומקלאוד זכו על התגלית המדהימה
בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה בשנת 1923.
רגע, מה?
קראתם נכון. בנטינג מקלאוד הם שזכו על התגלית בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה.
כן. ההחלטה של ועדת הפרס, לחלק את הנובל בין בנטינג ומקלאוד, במקום בין צמד החוקרים האמיתיים בנטינג ובסט, חוללה סערה. למעשה, עד היום היא מעוררת מחלוקת שאינה נגמרת. החוקרים הצעירים וכל מי שמסביבם הרגישו כמה הדבר לא צודק אבל ההחלטה בוועדת נובל נותרה ללא שינוי.
ד"ר בנטינג יצא גבר. בזכות תגליתו הוא הפך לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה מבין זוכי פרס הנובל לרפואה. אבל הוא היה לא רק גאון אלא גם בן אדם, חוקר וחבר טוב. את כספי חצי הפרס שבהם זכה הוא חלק עם בסט, עוזרו ושותפו לתגלית ששינתה את העולם. מקלאוד, בניגוד לו, לקח את המחצית שלו לעצמו.
אגב, על אף פרס הנובל שהוענק למקלאוד, הקהילה המדעית מכירה כמגלי האינסולין רק בבנטינג ובבסט. מנהל המעבדה שלא האמין בשניים ואף ניסה להכשילם לא מוזכר בפרסומים מדעיים, מלבד בפרסומים הרשמיים והלא נחשבים הקשורים בפרס נובל.
את סיפור הגילוי והמאבק בין הרופאים ניתן לראות בסרט הקולנוע "די תהילה לכל" (Glory Enough for All).
ואגב, כל הניסיונות שנעשו באותה תקופה לייצר אינסולין באופן מלאכותי, בכמויות שנדרשו כדי לטפל בחולים, נכשלו. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 המשיכו להפיק אותו מלבלבים של חזירים וכלבים.
רק לקראת סוף המאה הקודמת הצליחו לפתח אינסולין בהנדסה גנטית. השיטה, אגב, מעוררת הערצה לכשעצמה. חוקרים חיברו את הגן שאחראי לייצור האינסולין לחיידקים ואלו מייצרים כמויות גדולות של אינסולין. שיטה זו מייצרת היום חלק ניכר מהאינסולין שמזריקים חולי סוכרת וכיום נבחנות גם כמוסות אינסולין, לבליעה במקום הזרקה.
הנה סיפורה של תרופת האינסולין והגילוי המסעיר של השניים (מתורגם):
https://youtu.be/k_3hbrqLZ5U
על גילוי התרופה בידי בנטינג ובסט:
https://youtu.be/TOKlH7C41M8
היחיד שאין עליו ויכוח הוא ד"ר בנטינג, צעיר זוכי פרס הנובל לרפואה בהיסטוריה:
https://youtu.be/5Nt9RKg2vPU
סרטון לילדים המתאר את הרגע בו הכריעו את מחלת הסוכרת:
https://youtu.be/JXKXobieDKs
תולדות האינסולין והתרופה לסוכרת מאז גילויה:
https://youtu.be/ZVa0BZnSd_A
על גילוי האינסולין:
https://youtu.be/Gk1D4VgM8jY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/FfMgBnvK_xY
וגלולת האינסולין שפותחה 100 שנה אחר כך:
https://youtu.be/ORqsnxxcyBY
יצרים, אגו, כסף וכבוד - כל אלה שימשו בתולדות המדע לא פעם והביאו אנשים למקומות גבוהים ולהישגים על-זמניים ומשני-עולם, אך גם לתחתיות ולהתנהגות מכוערת, יצרית ואפילו לא אנושית.
סיפור גילוי האינסולין (insulin) הוא אחד מהסיפורים המדעיים היצריים והמכוערים בתולדות המדע.
השנה היא 1922 וזריקת האינסולין הראשונה בהיסטוריה ניתנת ללאונרד תומפסון, חולה בן 14 שהיה עתיד למות מסוכרת בתוך זמן קצר. הוא חי מאז חייבים טובים והמשיך לחיות בזכות האינסולין.
עד אותם ימים מחלת הסוכרת הייתה תלויה באינסולין שמייצר הגוף ושאחראי בגוף לאיזון רמות הסוכר בדם. למעשה, הפגיעה בייצור האינסולין הטבעי, מה שאנו קוראים "סוכרת", הייתה מחלה חשוכת מרפא שהסתיימה בדרך כלל במוות, תוך זמן קצר.
אבל שנה קודם, ב-1921, הצליחו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד לראשונה את האינסולין.
השניים, פרדריק בנטינג וצ'רלס בסט, עשו את המחקר במעבדה באוניברסיטה, שנוהלה בידי הפיסיולוג ג'ון מקלאוד.
מקלאוד היה ראש המעבדה שבה עבדו השניים על המחקר, אבל הקשר שלו למחקר עצמו היה קלוש.
קלוש, אלא אם מחשיבים את העובדה שהוא לא האמין במחקר של השניים, לא עזר להם ואף התנגד למחקר כולו. רק משהתברר לו שבנטינג גילה תגלית חשובה, תגלית המקדמת אותם לעבר בידוד האינסולין, הוא ניצל את כוחו לתרמית של ממש.
רופא צעיר בשם קוליפ מונה בסודיות על ידי מקלאוד, כדי שישיג את בנטינג ובסט. כך תכנן מקלאוד להצליח לעקוף את בנטינג ולהיחשב לבעל התגלית הגדולה של בידוד האינסולין.
אבל הצדק ניצח ובנטינג ועוזרו בסט השלימו את המחקר ויצרו את טיפול האינסולין. הטיפול הזה החל להציל חולי סוכרת וחולל סערה של אופטימיות באשר לעתיד הניצחון על המחלה.
ההישג היה כביר. בנטינג, שלא היה רופא, קיבל בזכות התגלית את הדוקטורט שלו גם ברפואה. בסט היה ונשאר סטודנט לרפואה, אבל ישלים די מהר את לימודיו ויהפוך לרופא מעוטר ונערץ.
בנטינג ומקלאוד זכו על התגלית המדהימה
בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה בשנת 1923.
רגע, מה?
קראתם נכון. בנטינג מקלאוד הם שזכו על התגלית בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה.
כן. ההחלטה של ועדת הפרס, לחלק את הנובל בין בנטינג ומקלאוד, במקום בין צמד החוקרים האמיתיים בנטינג ובסט, חוללה סערה. למעשה, עד היום היא מעוררת מחלוקת שאינה נגמרת. החוקרים הצעירים וכל מי שמסביבם הרגישו כמה הדבר לא צודק אבל ההחלטה בוועדת נובל נותרה ללא שינוי.
ד"ר בנטינג יצא גבר. בזכות תגליתו הוא הפך לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה מבין זוכי פרס הנובל לרפואה. אבל הוא היה לא רק גאון אלא גם בן אדם, חוקר וחבר טוב. את כספי חצי הפרס שבהם זכה הוא חלק עם בסט, עוזרו ושותפו לתגלית ששינתה את העולם. מקלאוד, בניגוד לו, לקח את המחצית שלו לעצמו.
אגב, על אף פרס הנובל שהוענק למקלאוד, הקהילה המדעית מכירה כמגלי האינסולין רק בבנטינג ובבסט. מנהל המעבדה שלא האמין בשניים ואף ניסה להכשילם לא מוזכר בפרסומים מדעיים, מלבד בפרסומים הרשמיים והלא נחשבים הקשורים בפרס נובל.
את סיפור הגילוי והמאבק בין הרופאים ניתן לראות בסרט הקולנוע "די תהילה לכל" (Glory Enough for All).
ואגב, כל הניסיונות שנעשו באותה תקופה לייצר אינסולין באופן מלאכותי, בכמויות שנדרשו כדי לטפל בחולים, נכשלו. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 המשיכו להפיק אותו מלבלבים של חזירים וכלבים.
רק לקראת סוף המאה הקודמת הצליחו לפתח אינסולין בהנדסה גנטית. השיטה, אגב, מעוררת הערצה לכשעצמה. חוקרים חיברו את הגן שאחראי לייצור האינסולין לחיידקים ואלו מייצרים כמויות גדולות של אינסולין. שיטה זו מייצרת היום חלק ניכר מהאינסולין שמזריקים חולי סוכרת וכיום נבחנות גם כמוסות אינסולין, לבליעה במקום הזרקה.
הנה סיפורה של תרופת האינסולין והגילוי המסעיר של השניים (מתורגם):
https://youtu.be/k_3hbrqLZ5U
על גילוי התרופה בידי בנטינג ובסט:
https://youtu.be/TOKlH7C41M8
היחיד שאין עליו ויכוח הוא ד"ר בנטינג, צעיר זוכי פרס הנובל לרפואה בהיסטוריה:
https://youtu.be/5Nt9RKg2vPU
סרטון לילדים המתאר את הרגע בו הכריעו את מחלת הסוכרת:
https://youtu.be/JXKXobieDKs
תולדות האינסולין והתרופה לסוכרת מאז גילויה:
https://youtu.be/ZVa0BZnSd_A
על גילוי האינסולין:
https://youtu.be/Gk1D4VgM8jY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/FfMgBnvK_xY
וגלולת האינסולין שפותחה 100 שנה אחר כך:
https://youtu.be/ORqsnxxcyBY
מהו ריצוף הגנום האנושי ומה חשיבותו בעתיד?
בתחילת המאה ה-21 השלימו החוקרים את אחת המשימות המורכבות והחשובות בתולדות המדע. המדענים חלמו להבין את רצף זוגות הבסיסים שמהם מורכב ה-DNA של האדם. לשם כך הם נטלו על עצמם את המשימה הלא פשוטה, של ריצוף הגנום האנושי (DNA sequencing).
דנ"א, אנחנו יודעים, אלה מחרוזות ארוכות של מולקולות, המיוצגים באותיות C, A, T ו-G ובהם מאוחסנים המרכיבים של כל איבר ותכונה בגופנו - אבל מהו ריצוף דנ"א?
ריצוף הגנום האנושי, או ריצוף דנ"א (DNA sequencing) הוא המיזם הביולוגי השיתופי הגדול בהיסטוריה. השם מעורר ההשראה שלו הוא למעשה "פרויקט גנום האדם".
הפרויקט הזה היה מהלך מדעי מורכב שבו התגייסה הקהילה המדעית כולה, עם ביולוגים רבים מכל העולם, לזיהוי ומיפוי של כל הגנים בגנום האנושי ובזיהוי תפקידיהם.
לשונית אגב, ריצוף הגנום האנושי היה צריך להיקרא הַרְצָפָה של הגנום האנושי.
מבחינה מדעית התהליך נועד לקבוע מהו סדר הבסיסים של הדנ"א, בלועזית נוקלאוטידים, בקטע של דנ"א או רנ"א. רק שנבין - הדנ"א שלנו מורכב מכ-3 מיליארד בסיסים כאלה.
מטרת ריצוף הדנ"א היתה לפצח את סוד המורכבות האנושית בתחום הביולוגי שלה. היא צלחה לאחר השקעה של כ-2 מיליארד דולר
במהלך פיצוח הדנ"א של המין האנושי זוהו ורוצפו כ-25,000 גנים אנושיים. חשיבות התהליך הביא לפיתוחן של שיטות לריצוף מהיר של מקטעי דנ"א ארוכים. ובכל זאת, השיטת הנפוצה יותר, זו שבה נקבעו מרבית הרצפים הגנטיים שהמדע מכיר כיום בדנ"א, מאפשרת קריאת מקטעים קצרים יחסית, לרוב פחות מ-1000 נוקלאוטידים.
מקטעים ארוכים יותר רוצפו על ידי המדענים באמצעות חלוקה של ה-DNA למקטעים קצרים וחופפים בקצוות והרכבה לרצף ארוך, בתום הריצוף של כל אחד בנפרד ובאמצעות הקטעים החופפים.
בדיעבד, אגב, הסתבר שהייתה הגזמה אדירה בתקווה שמיפוי הדנ"א האנושי יאפשר למדע לגלות את כל סודות המין האנושי. זו כנראה הייתה תקוות שווא שהופרכה. ההשפעה של הסביבה החיצונית עלינו היא כה גדולה, שאין סיכוי להסיק מהדנ"א של בן אדם מה יהיו תכונותיו המדויקות, כמו האופי, דרך הגובה או אפילו העתיד הבריאותי שלו.
את הכיוון הזה, אגב, גילה עשרות שנים לפני כן מדע הפסיכולוגיה - בוויכוח העתיק שבין גנטיקה וסביבה, באשר לגורם שיוצר את אופיו של האדם. התשובה גם שם הייתה גם וגם.
במילים אחרות, כמו שאין די בשונות הגנטית כשלעצמה כדי להסביר הבדלים בין אורגניזמים השונים זה מזה לגמרי, כמו חתול ודג, נראה שלא ניתן להסביר את השונות הפיזיולוגית והתפקודית של יצורים, גם אם הגנום שלהם דומה ואפילו מאוד.
הנה ריצוף הגנום האנושי:
https://youtu.be/ONGdehkB8jU
ריצוף דנ"א (מתורגם):
https://youtu.be/MvuYATh7Y74
והסבר של הדנ"א וכיצד הוא פועל (מתורגם):
https://youtu.be/zwibgNGe4aY
בתחילת המאה ה-21 השלימו החוקרים את אחת המשימות המורכבות והחשובות בתולדות המדע. המדענים חלמו להבין את רצף זוגות הבסיסים שמהם מורכב ה-DNA של האדם. לשם כך הם נטלו על עצמם את המשימה הלא פשוטה, של ריצוף הגנום האנושי (DNA sequencing).
דנ"א, אנחנו יודעים, אלה מחרוזות ארוכות של מולקולות, המיוצגים באותיות C, A, T ו-G ובהם מאוחסנים המרכיבים של כל איבר ותכונה בגופנו - אבל מהו ריצוף דנ"א?
ריצוף הגנום האנושי, או ריצוף דנ"א (DNA sequencing) הוא המיזם הביולוגי השיתופי הגדול בהיסטוריה. השם מעורר ההשראה שלו הוא למעשה "פרויקט גנום האדם".
הפרויקט הזה היה מהלך מדעי מורכב שבו התגייסה הקהילה המדעית כולה, עם ביולוגים רבים מכל העולם, לזיהוי ומיפוי של כל הגנים בגנום האנושי ובזיהוי תפקידיהם.
לשונית אגב, ריצוף הגנום האנושי היה צריך להיקרא הַרְצָפָה של הגנום האנושי.
מבחינה מדעית התהליך נועד לקבוע מהו סדר הבסיסים של הדנ"א, בלועזית נוקלאוטידים, בקטע של דנ"א או רנ"א. רק שנבין - הדנ"א שלנו מורכב מכ-3 מיליארד בסיסים כאלה.
מטרת ריצוף הדנ"א היתה לפצח את סוד המורכבות האנושית בתחום הביולוגי שלה. היא צלחה לאחר השקעה של כ-2 מיליארד דולר
במהלך פיצוח הדנ"א של המין האנושי זוהו ורוצפו כ-25,000 גנים אנושיים. חשיבות התהליך הביא לפיתוחן של שיטות לריצוף מהיר של מקטעי דנ"א ארוכים. ובכל זאת, השיטת הנפוצה יותר, זו שבה נקבעו מרבית הרצפים הגנטיים שהמדע מכיר כיום בדנ"א, מאפשרת קריאת מקטעים קצרים יחסית, לרוב פחות מ-1000 נוקלאוטידים.
מקטעים ארוכים יותר רוצפו על ידי המדענים באמצעות חלוקה של ה-DNA למקטעים קצרים וחופפים בקצוות והרכבה לרצף ארוך, בתום הריצוף של כל אחד בנפרד ובאמצעות הקטעים החופפים.
בדיעבד, אגב, הסתבר שהייתה הגזמה אדירה בתקווה שמיפוי הדנ"א האנושי יאפשר למדע לגלות את כל סודות המין האנושי. זו כנראה הייתה תקוות שווא שהופרכה. ההשפעה של הסביבה החיצונית עלינו היא כה גדולה, שאין סיכוי להסיק מהדנ"א של בן אדם מה יהיו תכונותיו המדויקות, כמו האופי, דרך הגובה או אפילו העתיד הבריאותי שלו.
את הכיוון הזה, אגב, גילה עשרות שנים לפני כן מדע הפסיכולוגיה - בוויכוח העתיק שבין גנטיקה וסביבה, באשר לגורם שיוצר את אופיו של האדם. התשובה גם שם הייתה גם וגם.
במילים אחרות, כמו שאין די בשונות הגנטית כשלעצמה כדי להסביר הבדלים בין אורגניזמים השונים זה מזה לגמרי, כמו חתול ודג, נראה שלא ניתן להסביר את השונות הפיזיולוגית והתפקודית של יצורים, גם אם הגנום שלהם דומה ואפילו מאוד.
הנה ריצוף הגנום האנושי:
https://youtu.be/ONGdehkB8jU
ריצוף דנ"א (מתורגם):
https://youtu.be/MvuYATh7Y74
והסבר של הדנ"א וכיצד הוא פועל (מתורגם):
https://youtu.be/zwibgNGe4aY
מה תפקיד הפירות והירקות ומה הם נושאים בהם?
רבים רואים בפירות (Fruits) את המתנה של הטבע לבעלי החיים, לצורך קיומם. גם האדם וגם מינים רבים אחרים מתענגים על טעמם של הפירות והירקות וניזונים מהם.
אבל האבולוציה עובדת אחרת לגמרי. בהתפתחות האבולוציונית אין מתנות ואין תכונות שמתפתחות אצל אורגניזם, לטובת אורגניזם אחר. כדי שתתפתח תכונה מסוימת, היא צריכה להציע יתרון הישרדותי ברור לאורגניזם שבו מתפתחת התכונה בעצמו.
ואכן, הפירות הם אחת הדרכים שבהן מפיצים צמחים ועצים את הזרעים שלהם. שיטות הפצה כאלה נועדו כדי להרבות את הצמח, באמצעות זרעיו. ככל שבעלי חיים אוכלים ומפרישים את הזרעים, או נושאים עימם את הפרי לאכילה ומשאירים זרעים במקומות רבים, סיכוייו של הצמח או העץ עם הפרי להתרבות ולהשריש במקומות נוספים גדלים. צמחים שלא מפתחים פירות עם זרעים בתוכם, סופם שהאבולוציה תלך ותקטין את מספרם ולכן הם יילכו וייעלמו, במרוצת הדורות.
יעניין אתכם ודאי לדעת שהיום מפתחים בהנדסה גנטית פירות מסויימים ללא זרעים, כמו אבטיח ללא גרעינים, למשל. אבל על כאלה לא בונים שיתרבו בעצמם, אלא מרבים ומגדלים אותם באופן מלאכותי ומהונדס.
הנה עץ עם הרכבה של המון מיני פרי:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
פירות במקומות אקזוטיים הם מושא הקנאה של תושבי המדינית המפותחות, שהפרי בהן יקר, פחות מגוון, מהונדס ולכן גם פחות טעים:
https://youtu.be/6E8fnQ4y9OE
כמה פירות שחיברו מיני פרי שונים לאחד:
https://youtu.be/NeK8wS0KJLE
והפירות הטרופיים הפחות מוכרים בעולם:
https://youtu.be/OKTej1u-7-0
רבים רואים בפירות (Fruits) את המתנה של הטבע לבעלי החיים, לצורך קיומם. גם האדם וגם מינים רבים אחרים מתענגים על טעמם של הפירות והירקות וניזונים מהם.
אבל האבולוציה עובדת אחרת לגמרי. בהתפתחות האבולוציונית אין מתנות ואין תכונות שמתפתחות אצל אורגניזם, לטובת אורגניזם אחר. כדי שתתפתח תכונה מסוימת, היא צריכה להציע יתרון הישרדותי ברור לאורגניזם שבו מתפתחת התכונה בעצמו.
ואכן, הפירות הם אחת הדרכים שבהן מפיצים צמחים ועצים את הזרעים שלהם. שיטות הפצה כאלה נועדו כדי להרבות את הצמח, באמצעות זרעיו. ככל שבעלי חיים אוכלים ומפרישים את הזרעים, או נושאים עימם את הפרי לאכילה ומשאירים זרעים במקומות רבים, סיכוייו של הצמח או העץ עם הפרי להתרבות ולהשריש במקומות נוספים גדלים. צמחים שלא מפתחים פירות עם זרעים בתוכם, סופם שהאבולוציה תלך ותקטין את מספרם ולכן הם יילכו וייעלמו, במרוצת הדורות.
יעניין אתכם ודאי לדעת שהיום מפתחים בהנדסה גנטית פירות מסויימים ללא זרעים, כמו אבטיח ללא גרעינים, למשל. אבל על כאלה לא בונים שיתרבו בעצמם, אלא מרבים ומגדלים אותם באופן מלאכותי ומהונדס.
הנה עץ עם הרכבה של המון מיני פרי:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
פירות במקומות אקזוטיים הם מושא הקנאה של תושבי המדינית המפותחות, שהפרי בהן יקר, פחות מגוון, מהונדס ולכן גם פחות טעים:
https://youtu.be/6E8fnQ4y9OE
כמה פירות שחיברו מיני פרי שונים לאחד:
https://youtu.be/NeK8wS0KJLE
והפירות הטרופיים הפחות מוכרים בעולם:
https://youtu.be/OKTej1u-7-0
מי מייצר את האבטיח המרובע?
אבטיח (Watermelon) הוא מהפירות הכי אהובים בקיץ ובכלל. הוא אינו יקר מדי והוא טעים ומרענן להפליא. אבל אחד הפירות המוזרים שמסתובבים כיום בחנויות מזון יוקרתיות הוא האבטיח המרובע (Square watermelon). במחירים שמקבילים לכ-400 שקלים תוכלו לקנות אבטיח מרובע שיפאר את הפיקניק או ארוחת הערב החגיגית שלכם.
מסתבר שביפאן גם את זה הצליחו לייצר. הם נעזרים בתבנית מרובעת שאליה מוכנס האבטיח הקטן, בשלב מוקדם בגידולו. בצורה כזו הוא גדל לתוך המסגרת המרובעת ו"נאלץ" להתאים את עצמו לצורה שהוקצתה לו. כך הוא יוצא בתום תקופת הגדילה שלו, בצורת קוביה מרובעת וחטובה.
כמובן שאיש לא עוצר באטרקציה הזו. חקלאים יפאנים שזיהו את האבטיחים בצורות כמקור הכנסה מעולה, החלו ליצור תבניות של לבבות, משולשים ועוד. אלו כבר עולים יותר...
הנה האבטיח המרובע שבא מיפאן:
https://youtu.be/2JNSpMhJLvg
האם זה השלב הבא? - אבטיחים בצורות כמו לב:
https://youtu.be/zhheamH_gns
בצורות הנדסיות:
https://youtu.be/hPntOoRbaws
והאתגר שלא אחר לבוא - כמה גומיות יפוצצו את האבטיח המרובע:
https://youtu.be/Hga87KPRj4g
אבטיח (Watermelon) הוא מהפירות הכי אהובים בקיץ ובכלל. הוא אינו יקר מדי והוא טעים ומרענן להפליא. אבל אחד הפירות המוזרים שמסתובבים כיום בחנויות מזון יוקרתיות הוא האבטיח המרובע (Square watermelon). במחירים שמקבילים לכ-400 שקלים תוכלו לקנות אבטיח מרובע שיפאר את הפיקניק או ארוחת הערב החגיגית שלכם.
מסתבר שביפאן גם את זה הצליחו לייצר. הם נעזרים בתבנית מרובעת שאליה מוכנס האבטיח הקטן, בשלב מוקדם בגידולו. בצורה כזו הוא גדל לתוך המסגרת המרובעת ו"נאלץ" להתאים את עצמו לצורה שהוקצתה לו. כך הוא יוצא בתום תקופת הגדילה שלו, בצורת קוביה מרובעת וחטובה.
כמובן שאיש לא עוצר באטרקציה הזו. חקלאים יפאנים שזיהו את האבטיחים בצורות כמקור הכנסה מעולה, החלו ליצור תבניות של לבבות, משולשים ועוד. אלו כבר עולים יותר...
הנה האבטיח המרובע שבא מיפאן:
https://youtu.be/2JNSpMhJLvg
האם זה השלב הבא? - אבטיחים בצורות כמו לב:
https://youtu.be/zhheamH_gns
בצורות הנדסיות:
https://youtu.be/hPntOoRbaws
והאתגר שלא אחר לבוא - כמה גומיות יפוצצו את האבטיח המרובע:
https://youtu.be/Hga87KPRj4g
מהי מחלת המלריה, המחלה הקטלנית בהיסטוריה?
מלריה (Malaria), הנקראת גם קדחת הביצות, היא המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית. אין מחלה שהרגה יותר אנשים.
מחלה נפוצה באזורים מסוימים בעולם ובמיוחד באפריקה. מאות מיליונים, לפחות רבע מיליארד איש, חולים בה בכל שנה בעולם.
מחלת המלריה מועברת על ידי יתושי אנופלס. דרך עקיצותיהם הם מעבירים את טפילי המלריה מאדם חולה לאדם בריא. יתושי האנופלס עוקצים בעיקר בשעות החשיכה וחיים באזורים נמוכים (מתחת לגובה של 2,000 מטרים).
התסמינים של המלריה הם חום גבוה, צמרמורת והרגשה רעה באופן כללי.
אין חיסון מלא כנגד מחלת המלריה, רק ניסויים חלקיים, שיעילותם חלקית. הדרכים העיקריות שבהן ניתן להימנע ממנה הן על ידי הימנעות מעקיצות באופן כללי. יש גם תרופות המונעות את הופעת המחלה ומקלות בתסמינים.
בשנים האחרונות התקדם המאבק במחלת המלריה ונראה שהעולם מתקרב לניצחון עליה. שיעור מקרי ההידבקות בעולם הולך וצונח ומאז שנת 2000 הוא צנח למחצית. יש אף מדענים שמעריכים שעד לשנת 2040 תודבר מחלת המלריה לחלוטין.
השינוי הגדול בהידבקות הוא באמצעות הנדסה גנטית של הגנים ביתושי אנופלס, היתושים שמעבירים את נגיף המלריה מאדם לאדם. כך, במקום לרסס ולחסל כמה שיותר יתושים, או עיקור המיני שלהם שמקטין את מספרם של נושאי המלריה, פיתחו בעריכה גנטית משהו עוד יותר טוב - גן סינתטי, שהופך את היתוש לעמיד בפני הטפיל שגורם למלריה ובכך מונע את ההידבקות במלריה גם ממי שנעקצו מהיתוש.
מעל 2 מיליון מתו עד לא מזמן ממלריה בכל שנה, כש-90% מהם באו מיבשת אפריקה. כיום המספר צנח לפחות מחצי מיליון מתים בשנה והתקווה היא שהמגמה הזו תימשך.
הנה מחלת המלריה (מתורגם):
http://youtu.be/EqGNZjzsrMg
עוד על מחלת המלריה (מתורגם):
http://youtu.be/FLEaiy3CkFE
סיפורה העצוב של אפריקה הנגועה במלריה (מתורגם):
http://youtu.be/ujax3tQs93o
כך מתפתחת מחלת המלריה באדם:
http://youtu.be/A2-XTlHBf_4
כיצד יתושה בהיריון גורמת להידבקות במלריה:
https://youtu.be/WoIO-g1hiSo
קרן גייטס שמנסה למנוע את ההידבקות במלריה באפריקה:
http://youtu.be/le3FHwfwNK0
וסרטון תיעודי על מחלת המלריה (מתורגם):
https://youtu.be/TnzcwTyr6cE?long=yes
מלריה (Malaria), הנקראת גם קדחת הביצות, היא המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית. אין מחלה שהרגה יותר אנשים.
מחלה נפוצה באזורים מסוימים בעולם ובמיוחד באפריקה. מאות מיליונים, לפחות רבע מיליארד איש, חולים בה בכל שנה בעולם.
מחלת המלריה מועברת על ידי יתושי אנופלס. דרך עקיצותיהם הם מעבירים את טפילי המלריה מאדם חולה לאדם בריא. יתושי האנופלס עוקצים בעיקר בשעות החשיכה וחיים באזורים נמוכים (מתחת לגובה של 2,000 מטרים).
התסמינים של המלריה הם חום גבוה, צמרמורת והרגשה רעה באופן כללי.
אין חיסון מלא כנגד מחלת המלריה, רק ניסויים חלקיים, שיעילותם חלקית. הדרכים העיקריות שבהן ניתן להימנע ממנה הן על ידי הימנעות מעקיצות באופן כללי. יש גם תרופות המונעות את הופעת המחלה ומקלות בתסמינים.
בשנים האחרונות התקדם המאבק במחלת המלריה ונראה שהעולם מתקרב לניצחון עליה. שיעור מקרי ההידבקות בעולם הולך וצונח ומאז שנת 2000 הוא צנח למחצית. יש אף מדענים שמעריכים שעד לשנת 2040 תודבר מחלת המלריה לחלוטין.
השינוי הגדול בהידבקות הוא באמצעות הנדסה גנטית של הגנים ביתושי אנופלס, היתושים שמעבירים את נגיף המלריה מאדם לאדם. כך, במקום לרסס ולחסל כמה שיותר יתושים, או עיקור המיני שלהם שמקטין את מספרם של נושאי המלריה, פיתחו בעריכה גנטית משהו עוד יותר טוב - גן סינתטי, שהופך את היתוש לעמיד בפני הטפיל שגורם למלריה ובכך מונע את ההידבקות במלריה גם ממי שנעקצו מהיתוש.
מעל 2 מיליון מתו עד לא מזמן ממלריה בכל שנה, כש-90% מהם באו מיבשת אפריקה. כיום המספר צנח לפחות מחצי מיליון מתים בשנה והתקווה היא שהמגמה הזו תימשך.
הנה מחלת המלריה (מתורגם):
http://youtu.be/EqGNZjzsrMg
עוד על מחלת המלריה (מתורגם):
http://youtu.be/FLEaiy3CkFE
סיפורה העצוב של אפריקה הנגועה במלריה (מתורגם):
http://youtu.be/ujax3tQs93o
כך מתפתחת מחלת המלריה באדם:
http://youtu.be/A2-XTlHBf_4
כיצד יתושה בהיריון גורמת להידבקות במלריה:
https://youtu.be/WoIO-g1hiSo
קרן גייטס שמנסה למנוע את ההידבקות במלריה באפריקה:
http://youtu.be/le3FHwfwNK0
וסרטון תיעודי על מחלת המלריה (מתורגם):
https://youtu.be/TnzcwTyr6cE?long=yes
מהם המחשבים הביולוגיים הזעירים?
מחשוב ביולוגי (Bio computing) הוא תחום מדעי שבו חוקרים ומפתחים יכולת ליצור מחשבים ביולוגיים, לצד המחשבים הרגילים שבהם אנו משתמשים כיום. המדענים בתחום הביוטכנולוגיה מבטיחים שמחשבים ביולוגיים יפעלו בדרך כזו שהם יוכלו לתקשר בעתיד עם מערכות ביולוגיות ואורגניזמים חיים.
הכוונה היא שבעתיד הרחוק יסעו מחשבים מולקולריים ומחשבי דנ"א זעירים ביותר ממש בתוך הגוף. הם יאתרו מחלות ובעיות רפואיות, דוגמת תאים סרטניים, סתימות בעורקים או גידולים פנימיים, ויפעלו נגדם באופן אוטומטי.
כדי שנבין את סדרי הגודל - טיפת מים אחת תוכל להכיל טריליונים רבים של מחשבים ביולוגיים, שיוכלו לבצע פעולות שונות, ללא עזרה ממחשוב ותוכנות חיצוניות. בליעת טיפת תרופה עתידית תוכל להזרים לגופנו המוני מחשבים זעירים שכאלה, מוגבלים ביכולות של כל אחד מהם, אך מדהימים ביכולות של כולם ביחד. אלו יוכלו לאבחן את הבעיות הרפואיות ואז גם לרפא אותן - אם זה לתקן פגמים בגנים או להשמיד גידולים ברמת התאים הבודדים והראשונים שלהם.
ביכולת המתפתחת של המחשבים הביולוגיים, לתקשר ישירות עם מערכות ביולוגיות, או במילים אחרות, יצורים חיים, הם יוכלו לבצע פעולות שמחשבים בסדרי הגודל של ימינו לא יוכלו לעולם לבצע.
והמדהים ביותר הוא שאנו בני האדם, אפילו לא נדע שאובחנו אצלנו תאיים סרטניים למשל, ושהם הושמדו. הפעולות הללו יתקיימו באופן אוטומטי, בתוך גופנו, בשלבים הראשונים של התפתחות הבעיות הללו וללא נזקים לגוף!
הנה טריליוני המחשבים הננו-ביולוגיים שישוטטו בתאים שבגופנו, יזהו מחלות מתהוות וירפאו אותנו עוד לפני שנרגיש בהן (עברית):
https://youtu.be/jE_mX1CnQlU
המחשב הביולוגי שכבר הצליחו לפתח:
https://youtu.be/IQ545ZniAOw
וסרט תיעודי על המחשוב הביולוגי של העתיד:
https://youtu.be/00vBqYDBW5s?long=yes
מחשוב ביולוגי (Bio computing) הוא תחום מדעי שבו חוקרים ומפתחים יכולת ליצור מחשבים ביולוגיים, לצד המחשבים הרגילים שבהם אנו משתמשים כיום. המדענים בתחום הביוטכנולוגיה מבטיחים שמחשבים ביולוגיים יפעלו בדרך כזו שהם יוכלו לתקשר בעתיד עם מערכות ביולוגיות ואורגניזמים חיים.
הכוונה היא שבעתיד הרחוק יסעו מחשבים מולקולריים ומחשבי דנ"א זעירים ביותר ממש בתוך הגוף. הם יאתרו מחלות ובעיות רפואיות, דוגמת תאים סרטניים, סתימות בעורקים או גידולים פנימיים, ויפעלו נגדם באופן אוטומטי.
כדי שנבין את סדרי הגודל - טיפת מים אחת תוכל להכיל טריליונים רבים של מחשבים ביולוגיים, שיוכלו לבצע פעולות שונות, ללא עזרה ממחשוב ותוכנות חיצוניות. בליעת טיפת תרופה עתידית תוכל להזרים לגופנו המוני מחשבים זעירים שכאלה, מוגבלים ביכולות של כל אחד מהם, אך מדהימים ביכולות של כולם ביחד. אלו יוכלו לאבחן את הבעיות הרפואיות ואז גם לרפא אותן - אם זה לתקן פגמים בגנים או להשמיד גידולים ברמת התאים הבודדים והראשונים שלהם.
ביכולת המתפתחת של המחשבים הביולוגיים, לתקשר ישירות עם מערכות ביולוגיות, או במילים אחרות, יצורים חיים, הם יוכלו לבצע פעולות שמחשבים בסדרי הגודל של ימינו לא יוכלו לעולם לבצע.
והמדהים ביותר הוא שאנו בני האדם, אפילו לא נדע שאובחנו אצלנו תאיים סרטניים למשל, ושהם הושמדו. הפעולות הללו יתקיימו באופן אוטומטי, בתוך גופנו, בשלבים הראשונים של התפתחות הבעיות הללו וללא נזקים לגוף!
הנה טריליוני המחשבים הננו-ביולוגיים שישוטטו בתאים שבגופנו, יזהו מחלות מתהוות וירפאו אותנו עוד לפני שנרגיש בהן (עברית):
https://youtu.be/jE_mX1CnQlU
המחשב הביולוגי שכבר הצליחו לפתח:
https://youtu.be/IQ545ZniAOw
וסרט תיעודי על המחשוב הביולוגי של העתיד:
https://youtu.be/00vBqYDBW5s?long=yes
מהי עריכה גנטית?
בשנים האחרונות מותאמים אישית חלק מהטיפולים לחולי סרטן והם לא נאלצים לקבל טיפול זהה לשל כולם, טיפול שלא פעם אף מזיק להם. זו מהפיכה של ממש ברפואה, שמתקדמת לעבר השלב הבא שלה - השלב שבו הרופאים יוכלו ממש לערוך את הגֵנים שלנו, בפקודות כמו "גזור" ו"הדבק", כשהמטרה היא לתקן את הגֵנום שלנו, שפירושו מכלול הגֵנים שיש לנו בגוף. השיטה היא כמובן להוציא את הגנים הפגומים.
עריכה גנטית (Gene editing), או עריכה של תכונות באופן גנטי, היא טכנולוגיה שבאמצעותה ניתן לערוך את הגֵנים של בני-אדם ובעלי חיים. גֵנים עשויים מ-DNA ובאמצעות עריכה גנטית ניתן למשל להוציא מקטע של דנ"א מהגוף ולהכניס במקומו מקטע אחר, בעל תכונות טובות יותר, בריאות יותר וכדומה.
המדענים מעריכים שבעתיד הטכנולוגיה הזו תאפשר לרפא מחלות גנטיות ולשנות את התפקוד של תאים מסוימים בגוף, כך שירפאו תאים בעלי דנ"א פגום, יחליפו תאים סרטניים, יפרישו חומרים שהגוף צריך ושחסרים בו ועוד.
כבר היום יש הצלחות כאלה בריפוי מחלות קלות יותר, כמו אלה שנובעות מפגם בגן בודד. הן נקראות "הפרעות מנדליאניות" ונכללות בהן מחלות כמו מחלת הנטינגטון ומחלות חרמשיות.
בקצה העליון של ההבטחה הטכנולוגית הזו, יתכן אף שניתן יהיה לשנות תכונות של ילדים, על ידי עריכת גנים שונים, עוד בשלב היותם עוברים בבטן. כבר היום אנו מסוגלים לדעת על תכונות ומחלות גנטיות של העובר, מה שנקרא "ריצוף דנ"א טרום לידתי", וזה מרגיש כמו ההתחלה של העתיד...
אחת הדוגמאות המדהימות של העריכה הגנטית היא שבאמצעות תהליכים כאלה ניתן לחתוך גנים שמהווים סיכון בריאותי אפשרי בעתיד. מה שיותר חשוב הוא ליצור גן שמייצר חלבון שנקרא PD-1, למשל. חלבון זה מונע למעשה הפעלת תגובה חיסונית ששומרת על תאים סרטניים, תאים שמתחפשים לתאים בריאים וזוכים להגנת החלבון הזה מפני המערכת החיסונית של הגוף. זה פותח פתח לאפשרויות כמו הזרקת תאים מהונדסים שיילחמו בתאים סרטניים.
עם זאת, עריכת תכונות בבני אדם אינה עניין פשוט מבחינה אתית. כי ברור שרגע אחרי שעריכת תאי גזע עובריים תתבצע לצורך חיסול מחלות גנטיות, היא תפנה להזמנת תכונות מועדפות של ילדים. משיער בהיר או עיניים כחולות ועד לייצור גאונים, ספורטאים מצוינים או לוחמי-על ממושמעים בשירות האומה - כל אלה עלולים להביא אותנו להתגעגע לאנשים הלא מושלמים שאנו מגדלים כיום...
יש אמנם חשש מתופעות לוואי שיתלוו לעריכת תכונות שכזו. בעיקר מטריד החשש ששינויים גנטיים יזמינו בעיות חדשות שנובעות משינוי ההתפתחות האבולוציונית הנורמלית והמאוזנת. אחרי הכל מהנדסים אנושיים לא יוכלו כל כך מהר להתחרות במיליוני שנות אבולוציה וברירה טבעית...
רוצים עוד בנושא? - קראו על טכנולוגיה מדהימה בתחום, בתגית "CRISPR".
כך עורכים דנ"א בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/6tw_JVz_IEc
עריכה גנטית בטכנולוגיית CRISPR החדשנית:
https://youtu.be/2pp17E4E-O8
השימושים של עריכה גנטית למאבק במחלות:
https://youtu.be/bfqLD7iTR0U
לריפוי כבר עורכים גנים, כמו במקרה של הצלת ילדה שחלתה בלוקמיה ונרפאה תודות לעריכה של הגנים שלה:
https://youtu.be/d0oI3jqvYAw
וריצוף הגנום האנושי (מתורגם):
https://youtu.be/MvuYATh7Y74
בשנים האחרונות מותאמים אישית חלק מהטיפולים לחולי סרטן והם לא נאלצים לקבל טיפול זהה לשל כולם, טיפול שלא פעם אף מזיק להם. זו מהפיכה של ממש ברפואה, שמתקדמת לעבר השלב הבא שלה - השלב שבו הרופאים יוכלו ממש לערוך את הגֵנים שלנו, בפקודות כמו "גזור" ו"הדבק", כשהמטרה היא לתקן את הגֵנום שלנו, שפירושו מכלול הגֵנים שיש לנו בגוף. השיטה היא כמובן להוציא את הגנים הפגומים.
עריכה גנטית (Gene editing), או עריכה של תכונות באופן גנטי, היא טכנולוגיה שבאמצעותה ניתן לערוך את הגֵנים של בני-אדם ובעלי חיים. גֵנים עשויים מ-DNA ובאמצעות עריכה גנטית ניתן למשל להוציא מקטע של דנ"א מהגוף ולהכניס במקומו מקטע אחר, בעל תכונות טובות יותר, בריאות יותר וכדומה.
המדענים מעריכים שבעתיד הטכנולוגיה הזו תאפשר לרפא מחלות גנטיות ולשנות את התפקוד של תאים מסוימים בגוף, כך שירפאו תאים בעלי דנ"א פגום, יחליפו תאים סרטניים, יפרישו חומרים שהגוף צריך ושחסרים בו ועוד.
כבר היום יש הצלחות כאלה בריפוי מחלות קלות יותר, כמו אלה שנובעות מפגם בגן בודד. הן נקראות "הפרעות מנדליאניות" ונכללות בהן מחלות כמו מחלת הנטינגטון ומחלות חרמשיות.
בקצה העליון של ההבטחה הטכנולוגית הזו, יתכן אף שניתן יהיה לשנות תכונות של ילדים, על ידי עריכת גנים שונים, עוד בשלב היותם עוברים בבטן. כבר היום אנו מסוגלים לדעת על תכונות ומחלות גנטיות של העובר, מה שנקרא "ריצוף דנ"א טרום לידתי", וזה מרגיש כמו ההתחלה של העתיד...
אחת הדוגמאות המדהימות של העריכה הגנטית היא שבאמצעות תהליכים כאלה ניתן לחתוך גנים שמהווים סיכון בריאותי אפשרי בעתיד. מה שיותר חשוב הוא ליצור גן שמייצר חלבון שנקרא PD-1, למשל. חלבון זה מונע למעשה הפעלת תגובה חיסונית ששומרת על תאים סרטניים, תאים שמתחפשים לתאים בריאים וזוכים להגנת החלבון הזה מפני המערכת החיסונית של הגוף. זה פותח פתח לאפשרויות כמו הזרקת תאים מהונדסים שיילחמו בתאים סרטניים.
עם זאת, עריכת תכונות בבני אדם אינה עניין פשוט מבחינה אתית. כי ברור שרגע אחרי שעריכת תאי גזע עובריים תתבצע לצורך חיסול מחלות גנטיות, היא תפנה להזמנת תכונות מועדפות של ילדים. משיער בהיר או עיניים כחולות ועד לייצור גאונים, ספורטאים מצוינים או לוחמי-על ממושמעים בשירות האומה - כל אלה עלולים להביא אותנו להתגעגע לאנשים הלא מושלמים שאנו מגדלים כיום...
יש אמנם חשש מתופעות לוואי שיתלוו לעריכת תכונות שכזו. בעיקר מטריד החשש ששינויים גנטיים יזמינו בעיות חדשות שנובעות משינוי ההתפתחות האבולוציונית הנורמלית והמאוזנת. אחרי הכל מהנדסים אנושיים לא יוכלו כל כך מהר להתחרות במיליוני שנות אבולוציה וברירה טבעית...
רוצים עוד בנושא? - קראו על טכנולוגיה מדהימה בתחום, בתגית "CRISPR".
כך עורכים דנ"א בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/6tw_JVz_IEc
עריכה גנטית בטכנולוגיית CRISPR החדשנית:
https://youtu.be/2pp17E4E-O8
השימושים של עריכה גנטית למאבק במחלות:
https://youtu.be/bfqLD7iTR0U
לריפוי כבר עורכים גנים, כמו במקרה של הצלת ילדה שחלתה בלוקמיה ונרפאה תודות לעריכה של הגנים שלה:
https://youtu.be/d0oI3jqvYAw
וריצוף הגנום האנושי (מתורגם):
https://youtu.be/MvuYATh7Y74
