שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נכשל אביב העמים ב-1848 אך הצית את הלאומיות?
"אביב העמים" (Springtime of nations) הוא כינויה הציורי של תופעה היסטורית מדהימה שהתרחשה במהלך שנתיים באמצע המאה ה-19.
בשנים 1848-1849 זה היה מאבק לחירות. המאבק הזה יצר שורה של מהפכות במדינות שונות באירופה, כנגד אימפריות ששלטו בהן.
מרבית מהפכות אביב העמים היו מהפכות לאומיות, שמטרתן הייתה השגת עצמאות מדינית. מיעוטן היו מהפכות פוליטיות וחברתיות.
מהפכנים ליבֶּרלים הם שהובילו את המהפכות הללו, כנגד השמרנות שאיפיינה את אירופה בתקופה שלאחר נפוליאון. בנוסף להם, השתתפו בהן אזרחים רבים, שבאותה תקופה כוחם והמעורבות שלהם בחיי המדינה עלו משמעותית.
הלאומיות באה ברצון לשבור את הסדר הישן, בהמשך למהפכה הצרפתית. הסדר הישן, בו שלטו בני מעמד האצולה והכנסייה באירופה, זכה בפעם הראשונה לתנועת נגד, ממוקדת מטרה, בועטת ודורשת זכויות.
בתוך חודשים ספורים דוכאו מרבית מהפכות אביב העמים. אבל העקרונות של החירות והשוויון שבהם האמינו, ביססו וחיזקו את הליברליזם ואת התנועות הלאומיות, בעמי אירופה. בטווח הקצר, כמעט ולא הצליחה אף מהפכה כזו. לטווח הארוך יותר, יצר נחשול "אביב העמים" שינוי אמיתי.
#השפעת אביב העמים
כאמור, גם אם בטווח הקצר נכשל "אביב העמים", כמעט בכל מקום שבו פרצה מהפיכה, בטווח הארוך, הוא השפיע על כל אירופה והביא לאירועים שונים ומגוונים בתקופת המחצית השנייה של המאה ה-19.
כ-10 שנים אחרי "אביב העמים" החלו הנסיכויות הרבות באזור שמדרום לאוסטריה להתאחד לממלכה אחת, היא איטליה. הונגריה זכתה באוטונומיה. באוסטריה ובגרמניה לא חזרו האיכרים לשיעבוד הפאודלי ובהמשך איחד אוטו פון ביסמרק את כל גרמניה, על כל מדינותיה.
ניצוצות התסיסה הליברלית והלאומית שנדלקו באביב העמים, הביאו בהמשך המאה ה-19 להתחזקות הכוחות הלאומיים והליברליים ולשינויים משמעותיים באירופה, גם בתחום החוקתי וגם בפוליטי.
הלאומיות שנולדה והתחזקה ב"אביב העמים", עתידה להביא בהמשך המאה ה-19 לשינויים רבים בעולם, כולל יצירת מדינות הלאום, תהליכים של חילון (מלשון חילוניות) ועוד.
במאה ה-20 הלאומיות תבשיל, תתפתח ותהיה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפאשיזם שלמעשה מהווה הקצנה משמעותית שלה ובהמשך גם למלחמת העולם השנייה.
הנה סיפור האביב הקצר של הלאומיות:
https://youtu.be/gXU0wQDO53U
שיעור בלאומיות (עברית):
https://youtu.be/r10tp0M9ovU
עוד על הלאומיות (עברית):
https://youtu.be/IXx395EdN9Q
הסבר מעמיק לתופעה המרתקת של עמים שרוצים הגדרה עצמית (עברית):
https://youtu.be/WHVR28tVW8Q
ופודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
היכן החלו מהפכות 1848 הידועות כ"אביב העמים"?
המהפכות של 1848 היו סדרת התקוממויות ומחאות ששטפו את אירופה, החל משנת 1848 ובעיקר בה. הן זכו לכינוי "אביב העמים" (Revolutions of 1848)
מקור המהפכות הללו הוא בגורמים שונים, כשבמרכזם דיכוי פוליטי ושאיפה לעצמאות לאומית, לצד מצוקה כלכלית.
מקור המהפכות הללו הוא בצרפת, כשקבוצת פוליטיקאים ואינטלקטואלים ליברליים הפילו בפברואר 1848 את המלך לואי פיליפ והקימו את הרפובליקה השנייה.
היה זה הרוזן פון מטרניך, הקנצלר האוסטרי שאמר אז "כשפריז מתעטשת - אירופה מצטננת." ואכן, חווה את נפילת ממשלתו. רבים באירופה למדו מההתקוממות האלימה של הפריזאים נגד השלטון והתקוממויות דומות התקיימו אז במדינות נוספות, ביניהן איטליה, גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית.
#מנועי השינוי
שני מושגים הובילו את המהפכנים אז: ליברליזם, כלומר החופש, שהדרישה אליו התחזקה אז באירופה, ולאומיות, שהפכה לכוח מניע משמעותי.
ואכן, המנועים העיקריים של מהפכות 1848 היו שניים: אחד הוא בני מעמד הביניים והעובדים, שדרשו ייצוג פוליטי, לצד הגדלת ההזדמנויות הכלכליות. השני הוא של תנועות לאומיות ואף לאומניות, ששאפו להקים מדינות עצמאיות, על בסיס הזהויות התרבותיות והלשוניות המשותפות.
#התוצאות
כמעט בכל מדינה באירופה (חוץ מאנגליה ורוסיה) הופלו ב-1848 ממשלות. לא מעט כיסאות מלוכה אז רעדו.
בצרפת בוטל השלטון המלוכני, אותה מונרכיה שב-1815 הוקמה מחדש, אחרי שבוטלה במהפכה הצרפתית. ההישג הגדול ביותר הושג בווינה, כשממשל מטרניך המדכא הודח. לעומת זאת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, הקיסר האוסטרו-הונגרי מבית הבסבורג, המשיך לשלוט. ועדיין, הפיאודליזם, ששלט אלפי שנים במחוזות האימפריה שלו, בוטל כמעט לחלוטין.
ועדיין, בתוך שנה חזר ושב הסדר על כנו. ב-1849 נראה היה שבמרבית ממלכות אירופה לא נותר הרבה מההתקוממויות של 1848, למעט הרושם והאווירה.
ובכל זאת, אף שהמהפכות הללו לא הצליחו להפיל את מרבית השליטים, "אביב העמים" סימן שינוי משמעותי בהיסטוריה האירופית. במדינות רבות הוכנסו רפורמות חברתיות ופוליטיות חשובות. בשתיים מהמרכזיות שבהן נסללה הדרך לאיחוד בין הנסיכויות הרבות, מה שהוליד שתי אומות גדולות ומאוחדות - גרמניה ואיטליה.
על השינוי שיצרה התקופה המשמעותית הזו בהיסטוריה - ראו תגית "אביב העמים".
הנה מהפכות 1848 ו"אביב העמים" לילדים (עברית):
https://youtu.be/Z-ePLk7drew
סקירת מהפכות שנת 1848:
https://youtu.be/dPUVlVmwHc0
פודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על 1848 ואביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
והרצאת וידאו מלאה על המהפכות של אותן שנים באירופה:
https://youtu.be/cXTaP1BD1YY?long=yes
מהי ההליכה לקנוסה ומי המלך שהתרפס לפני האפיפיור?
במרכזה של שרשרת טירות וביצורים, על השיפולים של הרי האפנינים, בטוסקנה שבצפון איטליה, נמצאת טירת קנוסה (באיטלקית: castello di Canossa). זו הייתה יכולה להיות עוד טירה לא חשובה, כמו אלפי טירות אחרות שנבנו בימי הביניים באירופה כולה, אבל בקנוסה נערכה בשנת 1077 אחת הפגישות ההיסטוריות והדרמתיות, ששינו את פני אירופה לשנים רבות ולמעשה את ההיסטוריה האנושית כולה.
זה החל ב"מחלוקת האינבסטיטורה" שעסקה במחלוקת על הזכות למנות אנשי דת לכהונות כנסייתיות. לכאורה דבר טכני ולא חשוב, אבל למעשה עניין מהותי בשליטה על אירופה כולה. המחלוקת הביאה לתקרית קנוסה ולהמחשה של עוצמתה ושליטתה של הכנסייה בפוליטיקה של אירופה וביחסי הכוחות שבין הכנסייה לשליטים.
היינריך הרביעי לא היה קיסר רומי כמו שאנו מכירים מההיסטוריה. למעשה, הוא היה קיסר של מה שכונה "האימפריה הרומית הקדושה", מעין שריד עמום של האימפריה הרומית, שהמשיך להתקיים במהלך ימי הביניים. בגרמניה כינו אותו גם הרייך הראשון.
העימות שהוביל להליכה לקנוסה התנהל כמשחק דמקה עצבני בן 4 שנים. הוא החל כשהיינריך הרביעי, גרמניה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה באותו זמן, מינה לעיר מילאנו ארכיבישוף, מבלי שקיבל את אישור האפיפיור. מששמע זאת האפיפיור, הוא איים לנדות את המלך, שמצדו הודיע לבישופים של גרמניה שהוא מדיח את האפיפיור.
בצעד הבא במשחק הדמקה וכיפופי הידיים הדיח האפיפיור את המלך ואת כל בישופי גרמניה והודיע על שחרור הווסאלים של היינריך ה-4 מחובת הנאמנות למלך. בכך התיר האפיפיור לווסאלים למרוד בקיסר. זה היה השלב שבו הבין המלך שיחסי הכוחות אינם לטובתו ושהוא עלול לאבד את מלכותו. מהחשש לגורלו הוא חזר בו מהדחת האפיפיור והחליט ללכת אליו, לטירת קנוסה שבה שהה האפיפיור ראש הכנסיה באותו הזמן.
לפני שנפגשו השניים, נאלץ המלך-קיסר להמתין בשלג שלפני שערי הטירה, במשך 3 ימים, כשהוא יחף ולבוש שק, תוך שהוא מבקש סליחה ורחמים מהאפיפיור. רק אז, כשהמלך הושפל, סלח לו האפיפיור. בכך הוגדרו מחדש יחסי הכוחות שבין הכנסיה והאצולה באירופה הנוצרית.
מאז, מתאר הביטוי "הליכה לקנוסה" אדם המוותר על כבודו, או נכנע ללחצים ומסכים להשפיל את עצמו ולחזור בו מהחלטות קודמות שהחליט, רק כדי לשמור על מעמדו, תפקידו, או על התמיכה בו.
הנה ההמתנה המשפילה בשלג ליד שערי טירת קנוסה:
https://youtu.be/6iwNJPkgE2A
טירת קנוסה ההיסטורית:
http://youtu.be/feS9bOW7XS8
מצגת וידאו של הטירה הנישאת שעל ההר:
http://youtu.be/mB12DC0t-OA
ותכנית רדיו של ההיסטוריון פרופסור הרסגור על סיפור קנוסה (עברית):
https://youtu.be/P4kX6iusmdY?long=yes
מהו משטר מונרכי?
שלטון מונרכי, או שיטת המשטר המונרכית (Monarchy) היא שיטת משטר שבה המדינה מונהגת בידי מלכים, המוקפים במשפחת המלוכה.
השלטון המלוכני עובר מדור לדור במשפחת המלוכה. בני העמים שבראשם עמדו מלכים, האמינו שהזכות למלוך ניתנה למלך או המלכה ישירות מהאל. בממלכות אלה יש למלכים יורשים מלידה והם בניהם. הבכור הוא היורש ורק אם הוא לא יכול למשול, יהפוך הבא בתור בסדר הלידה ליורש וכך הלאה.
במונרכיה יוכתר היורש, לאחר מות המלך, למלך החדש. לעתים, כשאין למלך בן יורש, אז הבת הבכורה היא היורשת והיא מוכתרת למלכה. כך הוכתרה המלכה אליזבט השנייה, מלכת אנגליה.
העסקה של המונרכיה הייתה פשוטה - המלך עושה כרצונו בממלכה, שולט לבדו ומחליט על פי הבנתו ובתמורה מספק כוח צבאי מאורגן וכלכלה טובה לבני עמו. כך שלטו המלכים והקיסרים במשך אלפי שנים בשלטון מונרכי, שלטון המלך, המכינה גם "המונרך".
חלקם הקימו אימפריות משגשגות וחלקם נפלו בקרב או אפילו הוחלפו בבניהם או באחרים.
השלטון המונרכי היה שלטון מוחלט. המלכים עשו כרצונם בממלכות שבהן שלטו. הם גבו מסים ומהממון הרב בנו ארמונות ומפעלי פאר, יצאו למלחמות קשות ואכזריות, לעתים מיותרות וסתמיות.
המלכים פינקו את מקורביהם ואת האבירים, שהגנו עליהם ועל שלטונם וממלכתם. הפינוקים הללו לפריבילגיה, בעלי זכויות היתר, היו באמצעים כמו תוארי אצולה, אדמות ולא פעם גם ברכוש וכסף רב שהם קיבלו מהמלך. כך שימרו המלכים את שלטונם וטיפחו מעמד אצולה שתמך בהם.
תמורת שירותם למלך, נהגו האבירים והיועצים הללו לבנות להם טירות ולשלוט באדמות שקיבלו מהמלך. הם היו האצולה הפאודלית וגם להם היו משרתים, צמיתים וואסאלים, שעיבדו את אדמותיהם.
היו מלכים שלא היססו להרוג ולטבוח מתנגדים, או אנשים שמפניהם הם חששו. המלך המפורסם הורדוס, למשל, חיסל רבים מבני משפחתו, כדי שלא יפילו אותו.
מלכים אחרים שינו סדרי עולם, רק מפני שהמציאות הפריעה להם. אחד מהם הוא המלך האנגלי הנרי השמיני, שהקים דת משלו, הדת האנגליקנית, רק מכיוון שהנצרות הקתולית שעליה נמנו הוא ואזרחיו, לא אפשרה לו להתגרש ולהינשא שוב לאישה אחרת. אז הוא הפך את כל האנגלים לנוצרים אנגליקנים, דת שהמציא ושבה, כמה מפתיע, מותר היה לו להתגרש כרצונו ולשאת את הבאה בתור, מבין ששת נשותיו...
הנה המשטר המונרכי:
https://youtu.be/wh-QBiYO6TI
ראו את משפחת המלוכה בספרד מבפנים ואל מול הציבור:
https://youtu.be/M38aGFcb12E
הסבר של המונרכיה הבריטית:
https://youtu.be/4PYEKSOBRtM
וכמה סוגי הנהגה במדינות העולם:
https://youtu.be/IK71DMenSDY
מהי הוותיקן, המדינה הקטנה בעולם?
קריית הוותיקן ששטחה פחות מחצי קילומטר מרובע, היא המדינה העצמאית הקטנה ביותר בתבל.
מדינת הוותיקן נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה ובה יושב האפיפיור ומה שקרוי "הכס הקדוש".
הותיקן נמצא בריבונות הכנסייה ומשמש כמרכז הנצרות הקתולית בעולם. מדינת הוותיקן הוקמה בעקבות הסכם שנחתם בשנת 1929 בין האפיפיור פיוס ה-11 ושליט איטליה בניטו מוסוליני. זה היה הסכם שסיים סכסוך היסטורי ישן מאז שנת 1870, שנה בה המלך האיטלקי סיפח לממלכה את הוותיקן, ביחד עם סיפוח רומא.
מדינת הוותיקן שבראשות האפיפיור היא למעשה מובלעת קטנה בתוך רומא. על פי ההסכמים עם איטליה יש לה עצמאות מוחלטת, על אף שהאפיפיור הוא גם הבישוף של רומי ובה בעת גם המנהיג הרוחני של הקתולים בעולם כולו.
ה"צבא" של הוותיקן, אגב, זה ששומר על המדינה הזעירה, מורכב משומרים שהם שכירי חרב. שומרי הוותיקן הם שווייצרים, המתפרנסים מהגנה על האפיפיור ואנשיו ולבושים עד היום בלבוש מסוגנן מתקופת הרנסאנס.
הנה קריית הוותיקן:
http://youtu.be/pIMPC7CT-ls
לוותיקן היה תפקיד היסטורי ושלילי במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/oWTirEQ215I
הדרכה באנגלית לוותיקן:
http://youtu.be/r3Aqx937YV0
וסיפורה של קריית הוותיקן:
https://youtu.be/OPHRIjI3hXs?long=yes
למה נוצרה המלוכה ומי הפכו למלכים?
כבר בתקופות קדומות חיו בני האדם בשבטים. מי שהיה צייד אמיץ וטוב בהגנה על השבט, נבחר בדרך כלל להנהיג אותו. כראש השבט הוא הכתיב לאחרים את סדר היום, את זמני הציד, נגד מי יילחם השבט וכיצד יתנהלו הטקסים שלו.
ככל שהתרבות התפתחה והשבטים החלו לעבד את האדמה ולמכור ולסחור במוצרים, נוצרו בעלי ממון. אנשים עשירים אלו החלו לשלוט ולהנהיג. הם החלו לעמוד בראש העמים החדשים שנוצרו. עם השנים הם יחלו לעמוד בראש העמים הללו והנהיגו את העם, מהרגע שמונו לשליטים ולמשך כל ימי חייהם.
בהדרגה החלו השליטים הללו להעניק לעצמם תארים שהבטיחו שהם ייראו בעיני עמם כאנשים מיוחדים, שאין להחליפם. תארים כמו מלך, נסיך, קיסר, צאר וכדומה יבטיחו שהמנהיג יהיה מורם מהעם הפשוט.
המלוכה נולדה באימפריות הראשונות של מסופוטמיה, ערש התרבות האנושית. מלכים כמו סרגון וחמורבי הפכו את ארצותיהם לאימפריות הראשונות בהיסטוריה.
כשהחלו מלכים להוריש את המנהיגות לבניהם, נוצרו שושלות המלוכה. בעמים רבים החלה משפחת המלוכה לקבל מעמד של מי שאלוהים מינה אותה לשלטון. המלך הפך את עצמו לנציגו של האל עלי-אדמות ומי שלא קיבל זאת נענש.
הם הגדירו את ארצם כממלכה, נסיכות, אמירות, קיסרות וכדומה. רבים מהם היו מלכים אהובים ונערצים, אך היו גם מלכים רצחניים ובזבזנים, ששאבו את כל הכסף של הממלכה לצרכיהם הפרטיים, לבניית ארמונות ולארגון של מסיבות ותענוגות מנקרי עיניים.
חלקם נענשו על כך בהפיכות אכזריות והיו אף מלכים שהוצאו להורג בהפיכות שכאלה.
גם לעם היהודי היו מלכים. הבולטים שבהם היו שאול המלך, שהיה ראשון המלכים, יורשו דוד המלך שהפך מנער אמיץ ופשוט שניצח את גוליית הפלישתי למלך עוצמתי ובנו, שלמה המלך, שכונה "החכם באדם".
הנה המלכים הראשונים של מסופוטמיה:
http://youtu.be/nor-5z5ZkPk
האימפריות הראשונות בהיסטוריה הונהגו על ידם:
https://youtu.be/4sPVe5mjphA
ואלו המלכים הגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/pYfgTLeh54Y
מהו מרווח השטן שאסרו פעם בהלחנה?
מרווח הטריטון (Tritone, שלושה טונים) הוא מרווח מוסיקלי בן שלושה טונים, שבמשך מאות שנים ראו בו מרווח איום, שמזמין צרות למי שמשתמש בו. בניגוד למרווחים מוסיקליים אחרים, הצליל שלו הוא מעט משונה ונותן תחושה לא יציבה באוזנו של המאזין.
זו הסיבה שלקראת סוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס נחשב הטריטון ל"מרווח השטן". כינו אותו אז בלטינית "השטן במוזיקה" (diabolus in musica). ואכן, ההתייחסות אליו כאל מרווח שטני גרמה לכך שאסרו על הלחנה שכוללת מנגינות עם המרווח הזה, של טריטון המנוגן בין שני תווים שבאים אחד אחרי השני.
מבחינת מוסיקלית, הטריטון הוא מרווח דיסוננטי. כלומר הוא כזה שנתפש כצורם ו"בלתי יציב". כמו כל מרווח דיסוננטי לא ניתן לסיים בו משפט מוסיקלי ואחריו תמיד יבוא המשך, או "פתרון מוסיקלי".
להמונים הנבערים של עידן החושך של ימי הביניים היה קל למכור את הטריטון כשטני. הפחד והבורות התערבבו עם תחושת האי-נוחות שגרם המרווח למאזין וגרמו לו להאמין שהמרווח הזה מטופל אישית על ידי השטן.
את שמו קיבל מרווח השטן מטריטון, שליח המצולות במיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה הוא היה בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים. אגב, טריטון המיתולוגי הזה היה בחלקו העליון אדם, בעוד פלג גופו התחתון היה של דג.. משונה ממש כמו המרווח שקיבל את שמו, לא?
הנה המחשה תיאטרלית של הטריטון וההתנגדות הדתית והתרבותית אליו בימי הביניים:
https://youtu.be/9hUfI0uQbS0
המשמעות המתמטית של מרווח הטריטון:
http://youtu.be/oDweyxD2FtA
"עיר הלוונדר" ממשחק הפוקימון, קטע שבו שימש המרווח ליצירת המוסיקה הכי מרגיזה בתולדות משחקי הוידאו:
http://youtu.be/de3cONeaR_8
ומצגת וידאו נהדרת על טריטון בתיאוריה של המוזיקה:
https://youtu.be/JJIO-Jr0E8o
מי היו האבירים ששמרו על הממלכות בימי הביניים?
אבירים (Knights) היו לוחמים חמושים ורכובים באירופה של ימי הביניים.
האבירים רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. האבירים לחמו מעל גב הסוסים כשהם עטויים בשריון ומצוידים בכלי נשק אימתניים.
הם נחשבו חלק מהאצילים של אותם הימים והצטיינו בתכונות חברתיות של אדיבות אמיצה והתנהגות מכובדת, שעד היום מכנים "התנהגות אבירית" או "אבירות". קראו על כך בתגית "אבירות".
ימי הביניים היו תקופה של כיבושים רבים והרבה אלימות. עמי אירופה טיפחו שכבה של לוחמים איכותיים ומאומנים היטב שיוכלו להתמודד עם פולשים ואויבים. תמורת ההגנה והשירות שלהם בהגנת הממלכה, המלך נהג לתת להם נחלות גדולות וזכויות יתר והם הפכו לעשירים.
האבירים נהגו בימי הביניים לבנות להם טירות מבוצרות ומוגנות בחומות. הם גרו בטירות והיו לוחמים בשביל המלך. הם היו חלק מהשיטה הפיאודלית, בה העניק המלך לאביריו מהשטחים שכבשו. בשטחים אלו עבדו איכרים שנקראו צמיתים והם פרנסו את האביר ואת כל צרכיו וצרכי משפחתו. בתמורה, האביר היה עובד כלוחם בשירות המלוכה.
האבירים חיו בדרך כלל בטירה שבנו לעצמם, עם משרתים ועובדים רבים שחיו בה גם הם. כל דיירי הטירה זכו להגנה מהאביר ובתמורה עבדו בשירותו.
בהדרגה התפתחו כפרים מסביב לטירות, בהם גרו האיכרים בבתים פשוטים. האיכרים האלו היו צמיתים או ואסאלים, ששירתו את האביר ומשפחתו בעבודה חקלאית בנחלה שלו וקיבלו הגנה ומעט אוכל ששמרו לעצמם ממה שגידלו.
הנה מסלול הכשרת האביר (עברית):
https://youtu.be/i3WJtItRxYQ
קרבות האבירים של ימי הביניים מתוך סרט קולנוע:
http://youtu.be/cIwNBX7k4vs
כך נלחמו האבירים:
http://youtu.be/5hlIUrd7d1Q?t=14s
האבירים קיבלו מהמלך נחלות וזכויות יתר (מתורגם):
https://youtu.be/dI9a_HI3-ZU
לרוב האבירים התגוררו בטירה (מתורגם):
https://youtu.be/Pp_rT66aJu4
האבירים נלחמים על סוסיהם:
http://youtu.be/J8L6AVIeVXw
סרטון תיעודי על חיי האבירים (מתורגם):
https://youtu.be/UBp26Q4gmYA?long=yes
וסרט תיעודי מתורגם על האבירים והדרך בה הוכשרו לתפקידם (מתורגם):
https://youtu.be/_KcwU85bwC0?long=yes
מה כתב מקיאוולי במדריך לדיקטטורים?
מה דעתכם על פילוסוף שמייעץ לשליט לנהוג באופן לא מוסרי? לא להיות נדיב או משוחרר מדי עם החוקים, אלא להיות נחוש ותקיף? להשתמש בהונאה ובמניפולציות כדי להשיג את מטרותיו ולא לתת לעצמו לעולם להיות פגיע אל מול אויביו?
אז כן, היה אחד כזה בהיסטוריה. קראו לו ניקולו מקיאוולי והוא היה הוגה מדיני ומדינאי איטלקי מהמאה ה-16.
הדעות שהשמיע לא היו קלות לעיכול. טענתו הייתה שכדי להשיג איחוד באיטליה, על העם האיטלקי ללמוד כיצד להשתמש בזכויות הטבעיות - פוליטיות שלו, מה שנקרא "וירטו". מכיוון שהאיטלקים לא יודעים להשתמש בזכויות הללו, צריך קודם לקחת אותם מהם ולהעניק אותם מחדש רק כשילמדו את זכויות ה”וירטו". הנסיך יושיע את איטליה ויקדם אותה לדבריו, גם אם יהיה עריץ, עדיף שיהיה גם עריץ ואכזר אך גם רחמן. במקרה של סתירה, הוא מרגיע את הנסיך, אז עדיף שיהיה עריץ אכזר.
זה כמובן עורר הרבה זעם כלפי מקיאבלי. "המטרה מקדשת את האמצעים" הוא גורס. בינתיים, עד שיוחזר ה" וירטו", גרס מקיאבלי, ייקח נסיך את הזכויות וישלוט באיטליה ביד קשה, עד שיווכח שאפשר להחזיר את הזכויות וישליט משטר דמוקרטי. מקיאוולי גורס שהעם יסכים לקבל כל סוג של שליט (אפילו מה שבעתיד יזכה לכינוי "פשיזם"), בתנאי שהממלכה תשגשג. הנסיך לדעתו יעשה כל מה שצריך על מנת שאיטליה תצליח.
דמות הנסיך של מקיאוולי היא אכזרית כדי שהעם יישמע לו, יירא מפניו ויכבד אותו. הנסיך יטיל אימה במעשים אכזריים ובשלטון טוטליטרי ולצד המלחמות שיקנו לו ולעם שם טוב, הוא יעסיק את העם בחגיגות ובשעשועים.
רק לאחר שהודח מתפקידיו הפוליטיים על ידי בני מדיצ'י והורחק לבל יעסוק בפוליטיקה, הוא עבר לאנגליה והחל לכתוב מאמרים וספרים.
לפי מקיאוולי מוסר ופוליטיקה לא הולכים ביחד. הוא תאר בספריו את הפוליטיקה של זמנו באופן מציאותי ורצה לשפר את הממשל כך שיתבסס על הגיון ולא על מוסר. מקיאבלי גרס שכל האמצעים כשרים בידי השליט במאבקו על השלטון ושמירתו. על אף שבספריו הוא לא התנגד למוסר, הוא לא ראה בו תועלת רבה בפוליטיקה.
ספרו המפורסם והידוע ביותר לשמצה הוא הספר "הנסיך", שהתפרסם אחרי מותו. זהו מעין מדריך לשליט, שבו מלמד הוגה הדעות, ממש כמו בספר לימוד, כיצד לנהל על פי צורכי המציאות הפוליטית ולא לפי עקרונות דת או מוסר. הכנסיה הקתולית אסרה להדפיס ולהפיץ את הספר ואפילו קריאתו נחשבה לעבירה דתית. אין ספק שהרבה דיקטטורים למדו מהספר הזה כמה דברים על ניהול נוקשה על פי "טובת המדינה".
אבל בדיעבד מקיאוולי נחשב לאבי התורה המדינית המודרנית, מה שהיום קרוי "מדע המדינה". חסידי המוסר והכנסייה הנוצרית גינו את דעותיו המדיניות. הראשונים שנאו את העובדה שהוא מנתח את ההנהגה בצורה קרה ולא מוטרד מהצד המוסרי של מעשי המנהיג שעליהם המליץ. הכנסייה זעמה על גישתו החילונית של מקיאבלי והמונח "מקיאווליזם" נחשב עד היום לשם גנאי שפירושו מדיניות צינית ותככנית, שאין בה עקרונות ואידיאלים, אלא שליטה, כוח וניצחון. מצד שני, הוא היה גאון, בעל יכולת לנמק כל טיעון בצורה מדויקת ולפרוש משנה מסודרת ובעלת הגיון רב.
הנה סרטון על מקיאוולי ועצותיו (מתורגם):
https://youtu.be/GTQlnmWCPgA
חייו של ניקולו מקיאוולי:
http://youtu.be/44DNBRL4nR8?t=17s
על ספרו "הנסיך" (עברית):
https://youtu.be/yMZ9-p6CylQ
עוד על הספר המפורסם הזה:
http://youtu.be/bPiF0HOPBbc
והרצאת וידאו על הפילוסוף של הפוליטיקאים הערמומיים (עברית):
https://youtu.be/72aiJlKanRE?long=yes
"אביב העמים" (Springtime of nations) הוא כינויה הציורי של תופעה היסטורית מדהימה שהתרחשה במהלך שנתיים באמצע המאה ה-19.
בשנים 1848-1849 זה היה מאבק לחירות. המאבק הזה יצר שורה של מהפכות במדינות שונות באירופה, כנגד אימפריות ששלטו בהן.
מרבית מהפכות אביב העמים היו מהפכות לאומיות, שמטרתן הייתה השגת עצמאות מדינית. מיעוטן היו מהפכות פוליטיות וחברתיות.
מהפכנים ליבֶּרלים הם שהובילו את המהפכות הללו, כנגד השמרנות שאיפיינה את אירופה בתקופה שלאחר נפוליאון. בנוסף להם, השתתפו בהן אזרחים רבים, שבאותה תקופה כוחם והמעורבות שלהם בחיי המדינה עלו משמעותית.
הלאומיות באה ברצון לשבור את הסדר הישן, בהמשך למהפכה הצרפתית. הסדר הישן, בו שלטו בני מעמד האצולה והכנסייה באירופה, זכה בפעם הראשונה לתנועת נגד, ממוקדת מטרה, בועטת ודורשת זכויות.
בתוך חודשים ספורים דוכאו מרבית מהפכות אביב העמים. אבל העקרונות של החירות והשוויון שבהם האמינו, ביססו וחיזקו את הליברליזם ואת התנועות הלאומיות, בעמי אירופה. בטווח הקצר, כמעט ולא הצליחה אף מהפכה כזו. לטווח הארוך יותר, יצר נחשול "אביב העמים" שינוי אמיתי.
#השפעת אביב העמים
כאמור, גם אם בטווח הקצר נכשל "אביב העמים", כמעט בכל מקום שבו פרצה מהפיכה, בטווח הארוך, הוא השפיע על כל אירופה והביא לאירועים שונים ומגוונים בתקופת המחצית השנייה של המאה ה-19.
כ-10 שנים אחרי "אביב העמים" החלו הנסיכויות הרבות באזור שמדרום לאוסטריה להתאחד לממלכה אחת, היא איטליה. הונגריה זכתה באוטונומיה. באוסטריה ובגרמניה לא חזרו האיכרים לשיעבוד הפאודלי ובהמשך איחד אוטו פון ביסמרק את כל גרמניה, על כל מדינותיה.
ניצוצות התסיסה הליברלית והלאומית שנדלקו באביב העמים, הביאו בהמשך המאה ה-19 להתחזקות הכוחות הלאומיים והליברליים ולשינויים משמעותיים באירופה, גם בתחום החוקתי וגם בפוליטי.
הלאומיות שנולדה והתחזקה ב"אביב העמים", עתידה להביא בהמשך המאה ה-19 לשינויים רבים בעולם, כולל יצירת מדינות הלאום, תהליכים של חילון (מלשון חילוניות) ועוד.
במאה ה-20 הלאומיות תבשיל, תתפתח ותהיה גורם מרכזי לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, לפאשיזם שלמעשה מהווה הקצנה משמעותית שלה ובהמשך גם למלחמת העולם השנייה.
הנה סיפור האביב הקצר של הלאומיות:
https://youtu.be/gXU0wQDO53U
שיעור בלאומיות (עברית):
https://youtu.be/r10tp0M9ovU
עוד על הלאומיות (עברית):
https://youtu.be/IXx395EdN9Q
הסבר מעמיק לתופעה המרתקת של עמים שרוצים הגדרה עצמית (עברית):
https://youtu.be/WHVR28tVW8Q
ופודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על אביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
המהפכות של 1848 היו סדרת התקוממויות ומחאות ששטפו את אירופה, החל משנת 1848 ובעיקר בה. הן זכו לכינוי "אביב העמים" (Revolutions of 1848)
מקור המהפכות הללו הוא בגורמים שונים, כשבמרכזם דיכוי פוליטי ושאיפה לעצמאות לאומית, לצד מצוקה כלכלית.
מקור המהפכות הללו הוא בצרפת, כשקבוצת פוליטיקאים ואינטלקטואלים ליברליים הפילו בפברואר 1848 את המלך לואי פיליפ והקימו את הרפובליקה השנייה.
היה זה הרוזן פון מטרניך, הקנצלר האוסטרי שאמר אז "כשפריז מתעטשת - אירופה מצטננת." ואכן, חווה את נפילת ממשלתו. רבים באירופה למדו מההתקוממות האלימה של הפריזאים נגד השלטון והתקוממויות דומות התקיימו אז במדינות נוספות, ביניהן איטליה, גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית.
#מנועי השינוי
שני מושגים הובילו את המהפכנים אז: ליברליזם, כלומר החופש, שהדרישה אליו התחזקה אז באירופה, ולאומיות, שהפכה לכוח מניע משמעותי.
ואכן, המנועים העיקריים של מהפכות 1848 היו שניים: אחד הוא בני מעמד הביניים והעובדים, שדרשו ייצוג פוליטי, לצד הגדלת ההזדמנויות הכלכליות. השני הוא של תנועות לאומיות ואף לאומניות, ששאפו להקים מדינות עצמאיות, על בסיס הזהויות התרבותיות והלשוניות המשותפות.
#התוצאות
כמעט בכל מדינה באירופה (חוץ מאנגליה ורוסיה) הופלו ב-1848 ממשלות. לא מעט כיסאות מלוכה אז רעדו.
בצרפת בוטל השלטון המלוכני, אותה מונרכיה שב-1815 הוקמה מחדש, אחרי שבוטלה במהפכה הצרפתית. ההישג הגדול ביותר הושג בווינה, כשממשל מטרניך המדכא הודח. לעומת זאת הקיסר פרנץ יוזף הראשון, הקיסר האוסטרו-הונגרי מבית הבסבורג, המשיך לשלוט. ועדיין, הפיאודליזם, ששלט אלפי שנים במחוזות האימפריה שלו, בוטל כמעט לחלוטין.
ועדיין, בתוך שנה חזר ושב הסדר על כנו. ב-1849 נראה היה שבמרבית ממלכות אירופה לא נותר הרבה מההתקוממויות של 1848, למעט הרושם והאווירה.
ובכל זאת, אף שהמהפכות הללו לא הצליחו להפיל את מרבית השליטים, "אביב העמים" סימן שינוי משמעותי בהיסטוריה האירופית. במדינות רבות הוכנסו רפורמות חברתיות ופוליטיות חשובות. בשתיים מהמרכזיות שבהן נסללה הדרך לאיחוד בין הנסיכויות הרבות, מה שהוליד שתי אומות גדולות ומאוחדות - גרמניה ואיטליה.
על השינוי שיצרה התקופה המשמעותית הזו בהיסטוריה - ראו תגית "אביב העמים".
הנה מהפכות 1848 ו"אביב העמים" לילדים (עברית):
https://youtu.be/Z-ePLk7drew
סקירת מהפכות שנת 1848:
https://youtu.be/dPUVlVmwHc0
פודקאסט מתוך "שעה היסטורית" עם פרופסור הרסגור על 1848 ואביב העמים באירופה (עברית):
https://youtu.be/gtYMs3jM9vY?long=yes
והרצאת וידאו מלאה על המהפכות של אותן שנים באירופה:
https://youtu.be/cXTaP1BD1YY?long=yes
במרכזה של שרשרת טירות וביצורים, על השיפולים של הרי האפנינים, בטוסקנה שבצפון איטליה, נמצאת טירת קנוסה (באיטלקית: castello di Canossa). זו הייתה יכולה להיות עוד טירה לא חשובה, כמו אלפי טירות אחרות שנבנו בימי הביניים באירופה כולה, אבל בקנוסה נערכה בשנת 1077 אחת הפגישות ההיסטוריות והדרמתיות, ששינו את פני אירופה לשנים רבות ולמעשה את ההיסטוריה האנושית כולה.
זה החל ב"מחלוקת האינבסטיטורה" שעסקה במחלוקת על הזכות למנות אנשי דת לכהונות כנסייתיות. לכאורה דבר טכני ולא חשוב, אבל למעשה עניין מהותי בשליטה על אירופה כולה. המחלוקת הביאה לתקרית קנוסה ולהמחשה של עוצמתה ושליטתה של הכנסייה בפוליטיקה של אירופה וביחסי הכוחות שבין הכנסייה לשליטים.
היינריך הרביעי לא היה קיסר רומי כמו שאנו מכירים מההיסטוריה. למעשה, הוא היה קיסר של מה שכונה "האימפריה הרומית הקדושה", מעין שריד עמום של האימפריה הרומית, שהמשיך להתקיים במהלך ימי הביניים. בגרמניה כינו אותו גם הרייך הראשון.
העימות שהוביל להליכה לקנוסה התנהל כמשחק דמקה עצבני בן 4 שנים. הוא החל כשהיינריך הרביעי, גרמניה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה באותו זמן, מינה לעיר מילאנו ארכיבישוף, מבלי שקיבל את אישור האפיפיור. מששמע זאת האפיפיור, הוא איים לנדות את המלך, שמצדו הודיע לבישופים של גרמניה שהוא מדיח את האפיפיור.
בצעד הבא במשחק הדמקה וכיפופי הידיים הדיח האפיפיור את המלך ואת כל בישופי גרמניה והודיע על שחרור הווסאלים של היינריך ה-4 מחובת הנאמנות למלך. בכך התיר האפיפיור לווסאלים למרוד בקיסר. זה היה השלב שבו הבין המלך שיחסי הכוחות אינם לטובתו ושהוא עלול לאבד את מלכותו. מהחשש לגורלו הוא חזר בו מהדחת האפיפיור והחליט ללכת אליו, לטירת קנוסה שבה שהה האפיפיור ראש הכנסיה באותו הזמן.
לפני שנפגשו השניים, נאלץ המלך-קיסר להמתין בשלג שלפני שערי הטירה, במשך 3 ימים, כשהוא יחף ולבוש שק, תוך שהוא מבקש סליחה ורחמים מהאפיפיור. רק אז, כשהמלך הושפל, סלח לו האפיפיור. בכך הוגדרו מחדש יחסי הכוחות שבין הכנסיה והאצולה באירופה הנוצרית.
מאז, מתאר הביטוי "הליכה לקנוסה" אדם המוותר על כבודו, או נכנע ללחצים ומסכים להשפיל את עצמו ולחזור בו מהחלטות קודמות שהחליט, רק כדי לשמור על מעמדו, תפקידו, או על התמיכה בו.
הנה ההמתנה המשפילה בשלג ליד שערי טירת קנוסה:
https://youtu.be/6iwNJPkgE2A
טירת קנוסה ההיסטורית:
http://youtu.be/feS9bOW7XS8
מצגת וידאו של הטירה הנישאת שעל ההר:
http://youtu.be/mB12DC0t-OA
ותכנית רדיו של ההיסטוריון פרופסור הרסגור על סיפור קנוסה (עברית):
https://youtu.be/P4kX6iusmdY?long=yes
שלטון מונרכי, או שיטת המשטר המונרכית (Monarchy) היא שיטת משטר שבה המדינה מונהגת בידי מלכים, המוקפים במשפחת המלוכה.
השלטון המלוכני עובר מדור לדור במשפחת המלוכה. בני העמים שבראשם עמדו מלכים, האמינו שהזכות למלוך ניתנה למלך או המלכה ישירות מהאל. בממלכות אלה יש למלכים יורשים מלידה והם בניהם. הבכור הוא היורש ורק אם הוא לא יכול למשול, יהפוך הבא בתור בסדר הלידה ליורש וכך הלאה.
במונרכיה יוכתר היורש, לאחר מות המלך, למלך החדש. לעתים, כשאין למלך בן יורש, אז הבת הבכורה היא היורשת והיא מוכתרת למלכה. כך הוכתרה המלכה אליזבט השנייה, מלכת אנגליה.
העסקה של המונרכיה הייתה פשוטה - המלך עושה כרצונו בממלכה, שולט לבדו ומחליט על פי הבנתו ובתמורה מספק כוח צבאי מאורגן וכלכלה טובה לבני עמו. כך שלטו המלכים והקיסרים במשך אלפי שנים בשלטון מונרכי, שלטון המלך, המכינה גם "המונרך".
חלקם הקימו אימפריות משגשגות וחלקם נפלו בקרב או אפילו הוחלפו בבניהם או באחרים.
השלטון המונרכי היה שלטון מוחלט. המלכים עשו כרצונם בממלכות שבהן שלטו. הם גבו מסים ומהממון הרב בנו ארמונות ומפעלי פאר, יצאו למלחמות קשות ואכזריות, לעתים מיותרות וסתמיות.
המלכים פינקו את מקורביהם ואת האבירים, שהגנו עליהם ועל שלטונם וממלכתם. הפינוקים הללו לפריבילגיה, בעלי זכויות היתר, היו באמצעים כמו תוארי אצולה, אדמות ולא פעם גם ברכוש וכסף רב שהם קיבלו מהמלך. כך שימרו המלכים את שלטונם וטיפחו מעמד אצולה שתמך בהם.
תמורת שירותם למלך, נהגו האבירים והיועצים הללו לבנות להם טירות ולשלוט באדמות שקיבלו מהמלך. הם היו האצולה הפאודלית וגם להם היו משרתים, צמיתים וואסאלים, שעיבדו את אדמותיהם.
היו מלכים שלא היססו להרוג ולטבוח מתנגדים, או אנשים שמפניהם הם חששו. המלך המפורסם הורדוס, למשל, חיסל רבים מבני משפחתו, כדי שלא יפילו אותו.
מלכים אחרים שינו סדרי עולם, רק מפני שהמציאות הפריעה להם. אחד מהם הוא המלך האנגלי הנרי השמיני, שהקים דת משלו, הדת האנגליקנית, רק מכיוון שהנצרות הקתולית שעליה נמנו הוא ואזרחיו, לא אפשרה לו להתגרש ולהינשא שוב לאישה אחרת. אז הוא הפך את כל האנגלים לנוצרים אנגליקנים, דת שהמציא ושבה, כמה מפתיע, מותר היה לו להתגרש כרצונו ולשאת את הבאה בתור, מבין ששת נשותיו...
הנה המשטר המונרכי:
https://youtu.be/wh-QBiYO6TI
ראו את משפחת המלוכה בספרד מבפנים ואל מול הציבור:
https://youtu.be/M38aGFcb12E
הסבר של המונרכיה הבריטית:
https://youtu.be/4PYEKSOBRtM
וכמה סוגי הנהגה במדינות העולם:
https://youtu.be/IK71DMenSDY
הסדר הישן
קריית הוותיקן ששטחה פחות מחצי קילומטר מרובע, היא המדינה העצמאית הקטנה ביותר בתבל.
מדינת הוותיקן נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה ובה יושב האפיפיור ומה שקרוי "הכס הקדוש".
הותיקן נמצא בריבונות הכנסייה ומשמש כמרכז הנצרות הקתולית בעולם. מדינת הוותיקן הוקמה בעקבות הסכם שנחתם בשנת 1929 בין האפיפיור פיוס ה-11 ושליט איטליה בניטו מוסוליני. זה היה הסכם שסיים סכסוך היסטורי ישן מאז שנת 1870, שנה בה המלך האיטלקי סיפח לממלכה את הוותיקן, ביחד עם סיפוח רומא.
מדינת הוותיקן שבראשות האפיפיור היא למעשה מובלעת קטנה בתוך רומא. על פי ההסכמים עם איטליה יש לה עצמאות מוחלטת, על אף שהאפיפיור הוא גם הבישוף של רומי ובה בעת גם המנהיג הרוחני של הקתולים בעולם כולו.
ה"צבא" של הוותיקן, אגב, זה ששומר על המדינה הזעירה, מורכב משומרים שהם שכירי חרב. שומרי הוותיקן הם שווייצרים, המתפרנסים מהגנה על האפיפיור ואנשיו ולבושים עד היום בלבוש מסוגנן מתקופת הרנסאנס.
הנה קריית הוותיקן:
http://youtu.be/pIMPC7CT-ls
לוותיקן היה תפקיד היסטורי ושלילי במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/oWTirEQ215I
הדרכה באנגלית לוותיקן:
http://youtu.be/r3Aqx937YV0
וסיפורה של קריית הוותיקן:
https://youtu.be/OPHRIjI3hXs?long=yes
כבר בתקופות קדומות חיו בני האדם בשבטים. מי שהיה צייד אמיץ וטוב בהגנה על השבט, נבחר בדרך כלל להנהיג אותו. כראש השבט הוא הכתיב לאחרים את סדר היום, את זמני הציד, נגד מי יילחם השבט וכיצד יתנהלו הטקסים שלו.
ככל שהתרבות התפתחה והשבטים החלו לעבד את האדמה ולמכור ולסחור במוצרים, נוצרו בעלי ממון. אנשים עשירים אלו החלו לשלוט ולהנהיג. הם החלו לעמוד בראש העמים החדשים שנוצרו. עם השנים הם יחלו לעמוד בראש העמים הללו והנהיגו את העם, מהרגע שמונו לשליטים ולמשך כל ימי חייהם.
בהדרגה החלו השליטים הללו להעניק לעצמם תארים שהבטיחו שהם ייראו בעיני עמם כאנשים מיוחדים, שאין להחליפם. תארים כמו מלך, נסיך, קיסר, צאר וכדומה יבטיחו שהמנהיג יהיה מורם מהעם הפשוט.
המלוכה נולדה באימפריות הראשונות של מסופוטמיה, ערש התרבות האנושית. מלכים כמו סרגון וחמורבי הפכו את ארצותיהם לאימפריות הראשונות בהיסטוריה.
כשהחלו מלכים להוריש את המנהיגות לבניהם, נוצרו שושלות המלוכה. בעמים רבים החלה משפחת המלוכה לקבל מעמד של מי שאלוהים מינה אותה לשלטון. המלך הפך את עצמו לנציגו של האל עלי-אדמות ומי שלא קיבל זאת נענש.
הם הגדירו את ארצם כממלכה, נסיכות, אמירות, קיסרות וכדומה. רבים מהם היו מלכים אהובים ונערצים, אך היו גם מלכים רצחניים ובזבזנים, ששאבו את כל הכסף של הממלכה לצרכיהם הפרטיים, לבניית ארמונות ולארגון של מסיבות ותענוגות מנקרי עיניים.
חלקם נענשו על כך בהפיכות אכזריות והיו אף מלכים שהוצאו להורג בהפיכות שכאלה.
גם לעם היהודי היו מלכים. הבולטים שבהם היו שאול המלך, שהיה ראשון המלכים, יורשו דוד המלך שהפך מנער אמיץ ופשוט שניצח את גוליית הפלישתי למלך עוצמתי ובנו, שלמה המלך, שכונה "החכם באדם".
הנה המלכים הראשונים של מסופוטמיה:
http://youtu.be/nor-5z5ZkPk
האימפריות הראשונות בהיסטוריה הונהגו על ידם:
https://youtu.be/4sPVe5mjphA
ואלו המלכים הגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/pYfgTLeh54Y
מרווח הטריטון (Tritone, שלושה טונים) הוא מרווח מוסיקלי בן שלושה טונים, שבמשך מאות שנים ראו בו מרווח איום, שמזמין צרות למי שמשתמש בו. בניגוד למרווחים מוסיקליים אחרים, הצליל שלו הוא מעט משונה ונותן תחושה לא יציבה באוזנו של המאזין.
זו הסיבה שלקראת סוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס נחשב הטריטון ל"מרווח השטן". כינו אותו אז בלטינית "השטן במוזיקה" (diabolus in musica). ואכן, ההתייחסות אליו כאל מרווח שטני גרמה לכך שאסרו על הלחנה שכוללת מנגינות עם המרווח הזה, של טריטון המנוגן בין שני תווים שבאים אחד אחרי השני.
מבחינת מוסיקלית, הטריטון הוא מרווח דיסוננטי. כלומר הוא כזה שנתפש כצורם ו"בלתי יציב". כמו כל מרווח דיסוננטי לא ניתן לסיים בו משפט מוסיקלי ואחריו תמיד יבוא המשך, או "פתרון מוסיקלי".
להמונים הנבערים של עידן החושך של ימי הביניים היה קל למכור את הטריטון כשטני. הפחד והבורות התערבבו עם תחושת האי-נוחות שגרם המרווח למאזין וגרמו לו להאמין שהמרווח הזה מטופל אישית על ידי השטן.
את שמו קיבל מרווח השטן מטריטון, שליח המצולות במיתולוגיה היוונית. על פי המיתולוגיה הוא היה בנו של פוסידון, אל הימים והאוקיינוסים. אגב, טריטון המיתולוגי הזה היה בחלקו העליון אדם, בעוד פלג גופו התחתון היה של דג.. משונה ממש כמו המרווח שקיבל את שמו, לא?
הנה המחשה תיאטרלית של הטריטון וההתנגדות הדתית והתרבותית אליו בימי הביניים:
https://youtu.be/9hUfI0uQbS0
המשמעות המתמטית של מרווח הטריטון:
http://youtu.be/oDweyxD2FtA
"עיר הלוונדר" ממשחק הפוקימון, קטע שבו שימש המרווח ליצירת המוסיקה הכי מרגיזה בתולדות משחקי הוידאו:
http://youtu.be/de3cONeaR_8
ומצגת וידאו נהדרת על טריטון בתיאוריה של המוזיקה:
https://youtu.be/JJIO-Jr0E8o
אבירים (Knights) היו לוחמים חמושים ורכובים באירופה של ימי הביניים.
האבירים רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. האבירים לחמו מעל גב הסוסים כשהם עטויים בשריון ומצוידים בכלי נשק אימתניים.
הם נחשבו חלק מהאצילים של אותם הימים והצטיינו בתכונות חברתיות של אדיבות אמיצה והתנהגות מכובדת, שעד היום מכנים "התנהגות אבירית" או "אבירות". קראו על כך בתגית "אבירות".
ימי הביניים היו תקופה של כיבושים רבים והרבה אלימות. עמי אירופה טיפחו שכבה של לוחמים איכותיים ומאומנים היטב שיוכלו להתמודד עם פולשים ואויבים. תמורת ההגנה והשירות שלהם בהגנת הממלכה, המלך נהג לתת להם נחלות גדולות וזכויות יתר והם הפכו לעשירים.
האבירים נהגו בימי הביניים לבנות להם טירות מבוצרות ומוגנות בחומות. הם גרו בטירות והיו לוחמים בשביל המלך. הם היו חלק מהשיטה הפיאודלית, בה העניק המלך לאביריו מהשטחים שכבשו. בשטחים אלו עבדו איכרים שנקראו צמיתים והם פרנסו את האביר ואת כל צרכיו וצרכי משפחתו. בתמורה, האביר היה עובד כלוחם בשירות המלוכה.
האבירים חיו בדרך כלל בטירה שבנו לעצמם, עם משרתים ועובדים רבים שחיו בה גם הם. כל דיירי הטירה זכו להגנה מהאביר ובתמורה עבדו בשירותו.
בהדרגה התפתחו כפרים מסביב לטירות, בהם גרו האיכרים בבתים פשוטים. האיכרים האלו היו צמיתים או ואסאלים, ששירתו את האביר ומשפחתו בעבודה חקלאית בנחלה שלו וקיבלו הגנה ומעט אוכל ששמרו לעצמם ממה שגידלו.
הנה מסלול הכשרת האביר (עברית):
https://youtu.be/i3WJtItRxYQ
קרבות האבירים של ימי הביניים מתוך סרט קולנוע:
http://youtu.be/cIwNBX7k4vs
כך נלחמו האבירים:
http://youtu.be/5hlIUrd7d1Q?t=14s
האבירים קיבלו מהמלך נחלות וזכויות יתר (מתורגם):
https://youtu.be/dI9a_HI3-ZU
לרוב האבירים התגוררו בטירה (מתורגם):
https://youtu.be/Pp_rT66aJu4
האבירים נלחמים על סוסיהם:
http://youtu.be/J8L6AVIeVXw
סרטון תיעודי על חיי האבירים (מתורגם):
https://youtu.be/UBp26Q4gmYA?long=yes
וסרט תיעודי מתורגם על האבירים והדרך בה הוכשרו לתפקידם (מתורגם):
https://youtu.be/_KcwU85bwC0?long=yes
מה דעתכם על פילוסוף שמייעץ לשליט לנהוג באופן לא מוסרי? לא להיות נדיב או משוחרר מדי עם החוקים, אלא להיות נחוש ותקיף? להשתמש בהונאה ובמניפולציות כדי להשיג את מטרותיו ולא לתת לעצמו לעולם להיות פגיע אל מול אויביו?
אז כן, היה אחד כזה בהיסטוריה. קראו לו ניקולו מקיאוולי והוא היה הוגה מדיני ומדינאי איטלקי מהמאה ה-16.
הדעות שהשמיע לא היו קלות לעיכול. טענתו הייתה שכדי להשיג איחוד באיטליה, על העם האיטלקי ללמוד כיצד להשתמש בזכויות הטבעיות - פוליטיות שלו, מה שנקרא "וירטו". מכיוון שהאיטלקים לא יודעים להשתמש בזכויות הללו, צריך קודם לקחת אותם מהם ולהעניק אותם מחדש רק כשילמדו את זכויות ה”וירטו". הנסיך יושיע את איטליה ויקדם אותה לדבריו, גם אם יהיה עריץ, עדיף שיהיה גם עריץ ואכזר אך גם רחמן. במקרה של סתירה, הוא מרגיע את הנסיך, אז עדיף שיהיה עריץ אכזר.
זה כמובן עורר הרבה זעם כלפי מקיאבלי. "המטרה מקדשת את האמצעים" הוא גורס. בינתיים, עד שיוחזר ה" וירטו", גרס מקיאבלי, ייקח נסיך את הזכויות וישלוט באיטליה ביד קשה, עד שיווכח שאפשר להחזיר את הזכויות וישליט משטר דמוקרטי. מקיאוולי גורס שהעם יסכים לקבל כל סוג של שליט (אפילו מה שבעתיד יזכה לכינוי "פשיזם"), בתנאי שהממלכה תשגשג. הנסיך לדעתו יעשה כל מה שצריך על מנת שאיטליה תצליח.
דמות הנסיך של מקיאוולי היא אכזרית כדי שהעם יישמע לו, יירא מפניו ויכבד אותו. הנסיך יטיל אימה במעשים אכזריים ובשלטון טוטליטרי ולצד המלחמות שיקנו לו ולעם שם טוב, הוא יעסיק את העם בחגיגות ובשעשועים.
רק לאחר שהודח מתפקידיו הפוליטיים על ידי בני מדיצ'י והורחק לבל יעסוק בפוליטיקה, הוא עבר לאנגליה והחל לכתוב מאמרים וספרים.
לפי מקיאוולי מוסר ופוליטיקה לא הולכים ביחד. הוא תאר בספריו את הפוליטיקה של זמנו באופן מציאותי ורצה לשפר את הממשל כך שיתבסס על הגיון ולא על מוסר. מקיאבלי גרס שכל האמצעים כשרים בידי השליט במאבקו על השלטון ושמירתו. על אף שבספריו הוא לא התנגד למוסר, הוא לא ראה בו תועלת רבה בפוליטיקה.
ספרו המפורסם והידוע ביותר לשמצה הוא הספר "הנסיך", שהתפרסם אחרי מותו. זהו מעין מדריך לשליט, שבו מלמד הוגה הדעות, ממש כמו בספר לימוד, כיצד לנהל על פי צורכי המציאות הפוליטית ולא לפי עקרונות דת או מוסר. הכנסיה הקתולית אסרה להדפיס ולהפיץ את הספר ואפילו קריאתו נחשבה לעבירה דתית. אין ספק שהרבה דיקטטורים למדו מהספר הזה כמה דברים על ניהול נוקשה על פי "טובת המדינה".
אבל בדיעבד מקיאוולי נחשב לאבי התורה המדינית המודרנית, מה שהיום קרוי "מדע המדינה". חסידי המוסר והכנסייה הנוצרית גינו את דעותיו המדיניות. הראשונים שנאו את העובדה שהוא מנתח את ההנהגה בצורה קרה ולא מוטרד מהצד המוסרי של מעשי המנהיג שעליהם המליץ. הכנסייה זעמה על גישתו החילונית של מקיאבלי והמונח "מקיאווליזם" נחשב עד היום לשם גנאי שפירושו מדיניות צינית ותככנית, שאין בה עקרונות ואידיאלים, אלא שליטה, כוח וניצחון. מצד שני, הוא היה גאון, בעל יכולת לנמק כל טיעון בצורה מדויקת ולפרוש משנה מסודרת ובעלת הגיון רב.
הנה סרטון על מקיאוולי ועצותיו (מתורגם):
https://youtu.be/GTQlnmWCPgA
חייו של ניקולו מקיאוולי:
http://youtu.be/44DNBRL4nR8?t=17s
על ספרו "הנסיך" (עברית):
https://youtu.be/yMZ9-p6CylQ
עוד על הספר המפורסם הזה:
http://youtu.be/bPiF0HOPBbc
והרצאת וידאו על הפילוסוף של הפוליטיקאים הערמומיים (עברית):
https://youtu.be/72aiJlKanRE?long=yes
מהי החנית של ה"פרילאנס" ומאיפה בא המושג?
אבירים (Knights) היו לוחמים באירופה של ימי הביניים. הם רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. האבירים לחמו מעל גב הסוסים כשהם עטויים בשריון ומצוידים בכלי נשק אימתניים.
חלקם של האבירים היו "שכירי חרב", אבירים שלא היו כפופים לאדון כלשהו אלא חופשיים לבחור את מי לשרת בכל שלב בקריירת הלוחמה שלהם. מאז הודעה התופעה של "שכירי החרב" והפכה לזוג של פרנסה, קיצונית ומכניסה.
המיומנות של האבירים הייתה לוחמה בעיקר בשלושה כלי נשק: חנית, כידון ורומח. כלי הנשק הדומים האלה, על אף השוני בגדלים והאורכים שלהם, נקראו בצרפתית ובהמשך גם באנגלית עתיקה Lance.
מאז מכונה מי שאינו שכיר ומרבה לעבוד מול אנשים ועסקים שונים ולא קבועים, "פרי לאנס", כלומר "בעל רומח חופשי" או "כידון חופשי".
הנה תולדות הפרילנסר שהפך בימינו מאביר חופשי לעובד עצמאי בכלכלת החלטורה (מתורגם):
https://youtu.be/OXT8xdqcAoU
האבירים בקרב חניתות:
https://youtu.be/ZMU4cDecq7U
אבירים נלחמים על סוסיהם:
http://youtu.be/J8L6AVIeVXw
בקולנוע:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
שיעור בחנית, למקרה שתרצו להיות פרי לאנסרים:
https://youtu.be/e_D1ZQ7Hu0g?long=yes
וסרט תיעודי מתורגם על האבירים והדרך בה הוכשרו לתפקידם (מתורגם):
https://youtu.be/_KcwU85bwC0?long=yes
אבירים (Knights) היו לוחמים באירופה של ימי הביניים. הם רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. האבירים לחמו מעל גב הסוסים כשהם עטויים בשריון ומצוידים בכלי נשק אימתניים.
חלקם של האבירים היו "שכירי חרב", אבירים שלא היו כפופים לאדון כלשהו אלא חופשיים לבחור את מי לשרת בכל שלב בקריירת הלוחמה שלהם. מאז הודעה התופעה של "שכירי החרב" והפכה לזוג של פרנסה, קיצונית ומכניסה.
המיומנות של האבירים הייתה לוחמה בעיקר בשלושה כלי נשק: חנית, כידון ורומח. כלי הנשק הדומים האלה, על אף השוני בגדלים והאורכים שלהם, נקראו בצרפתית ובהמשך גם באנגלית עתיקה Lance.
מאז מכונה מי שאינו שכיר ומרבה לעבוד מול אנשים ועסקים שונים ולא קבועים, "פרי לאנס", כלומר "בעל רומח חופשי" או "כידון חופשי".
הנה תולדות הפרילנסר שהפך בימינו מאביר חופשי לעובד עצמאי בכלכלת החלטורה (מתורגם):
https://youtu.be/OXT8xdqcAoU
האבירים בקרב חניתות:
https://youtu.be/ZMU4cDecq7U
אבירים נלחמים על סוסיהם:
http://youtu.be/J8L6AVIeVXw
בקולנוע:
https://youtu.be/jamZyBva_LE
שיעור בחנית, למקרה שתרצו להיות פרי לאנסרים:
https://youtu.be/e_D1ZQ7Hu0g?long=yes
וסרט תיעודי מתורגם על האבירים והדרך בה הוכשרו לתפקידם (מתורגם):
https://youtu.be/_KcwU85bwC0?long=yes
למה התעללה האינקוויזיציה באנשים?
האינקוויזיציה (Inquisition) הייתה מוסד חקירה ושיפוט שהקימה הכנסייה הקתולית באירופה, החל מימי הביניים, כדי לחקור ולהעניש אנשים שלדעתה לא היו נאמנים לנצרות והאמונה הקתולית. בתי-הדין שכונו "אינקוויזיציה" הוקמו לאורך השנים בארצות נוצריות שונות.
אנשי האינקוויזיציה לא ידעו חוכמות. הם אסרו על כל ביטוי של כפירה במה שהכנסייה חשבה וכל חשד לסטייה מהמקובל והמותר על ידי הכנסייה זכתה לחקירה ובדרך כלל לענישה חמורה. את גלילאו גליליי הם הכניסו למאסר בית עד למותו. את כל השאר הם הוציאו להורג.
בראש בית הדין של האינקוויזיציה בימי הביניים ישב שופט ראשי שכונה "אינקוויזיטור". ביחד איתו שפטו מספר שופטים נוספים. העונש שהטילו על אשמים שהודו באשמה והביעו חרטה, היה קל. מנגד, מי שלא התחרטו, נידונו לעונשים כבדים, ביניהם עינויים, מאסר ואף הוצאה להורג באמצעות עליה על המוקד.
האינקוויזיציות המפורסמות בהיסטוריה היו אלה האינקוויזיציה של ימי-הביניים, האינקוויזיציה הספרדית והאינקוויזיציה הרומית.
ולמעשה, האינקוויזיציה מעולם לא בוטלה או נסגרה. בשלב מסוים שינו בכנסייה הקתולית את שמה והיא זכתה לשם הנקי של "החברה להפצת הדת". אבל לא בטוח שמכשירי העינויים ומתקני ההוצאה להורג הושלכו שם לפח. הם בטח אוחסנו זמנית בבוידעם...
הנה תולדות האינקוויזיציה הספרדית (מתורגם):
https://youtu.be/zmcKS47BsAo
עוד מסיפוריה של האינקוויזיציה בספרד:
http://youtu.be/CkzDrLpmIXY
ובחיוך עצוב (עברית):
http://youtu.be/po7DkAbVMdw
האינקוויזיציה (Inquisition) הייתה מוסד חקירה ושיפוט שהקימה הכנסייה הקתולית באירופה, החל מימי הביניים, כדי לחקור ולהעניש אנשים שלדעתה לא היו נאמנים לנצרות והאמונה הקתולית. בתי-הדין שכונו "אינקוויזיציה" הוקמו לאורך השנים בארצות נוצריות שונות.
אנשי האינקוויזיציה לא ידעו חוכמות. הם אסרו על כל ביטוי של כפירה במה שהכנסייה חשבה וכל חשד לסטייה מהמקובל והמותר על ידי הכנסייה זכתה לחקירה ובדרך כלל לענישה חמורה. את גלילאו גליליי הם הכניסו למאסר בית עד למותו. את כל השאר הם הוציאו להורג.
בראש בית הדין של האינקוויזיציה בימי הביניים ישב שופט ראשי שכונה "אינקוויזיטור". ביחד איתו שפטו מספר שופטים נוספים. העונש שהטילו על אשמים שהודו באשמה והביעו חרטה, היה קל. מנגד, מי שלא התחרטו, נידונו לעונשים כבדים, ביניהם עינויים, מאסר ואף הוצאה להורג באמצעות עליה על המוקד.
האינקוויזיציות המפורסמות בהיסטוריה היו אלה האינקוויזיציה של ימי-הביניים, האינקוויזיציה הספרדית והאינקוויזיציה הרומית.
ולמעשה, האינקוויזיציה מעולם לא בוטלה או נסגרה. בשלב מסוים שינו בכנסייה הקתולית את שמה והיא זכתה לשם הנקי של "החברה להפצת הדת". אבל לא בטוח שמכשירי העינויים ומתקני ההוצאה להורג הושלכו שם לפח. הם בטח אוחסנו זמנית בבוידעם...
הנה תולדות האינקוויזיציה הספרדית (מתורגם):
https://youtu.be/zmcKS47BsAo
עוד מסיפוריה של האינקוויזיציה בספרד:
http://youtu.be/CkzDrLpmIXY
ובחיוך עצוב (עברית):
http://youtu.be/po7DkAbVMdw
מי היו הצמיתים בימי הביניים ומה ביניהם לווסאלים?
בנחלות האבירים בימי הביניים עבדו איכרים שנקראו וסאלים (Vasalls). מעמדם בחברה היה נמוך, שכן הם עשו עסקה של מחויבות ושבועת אמונים לאדון הפיאודלי ובתמורה קיבלו אדמה שיוכלו לעבד.
אבל נמוך עוד יותר היה מעמדם של ה"צמיתים", שחויבו לפרנס מתנובת האדמה את הפיאודל, כלומר את האביר שאת אדמתו הם עיבדו, בלי יותר מדי הסכמים.
אנשי שני המעמדות לא היו בעלי רכוש כלשהו ולכן הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול מהתנובה, לצרכיו וצרכי משפחתו.
אך בעוד הווסאל התחבר ולמעשה נשבע אמונים לאדון הפיאודלי בעיסקה לטווח ארוך, הצמית שכר את אדמתו והיה שייך לאדון. הוא נשא אישה רק ברשות האדון ובאישורו גם השיא את ילדיו, כשהזכות על הלילה הראשון של בנותיו שמורה, אם ירצה, לאדון.
לצמית לא הייתה זכות לוותר על האדמה ולעבור למקום אחר או למלאכה אחרת ומצבו היה די דומה לזה של עבד.
לווסאל, לעומת זאת, העניק האדון כסף, קרקע כדי שיוכל לעבד ולגדל בה ירקות ופירות, או דברים אחרים שלהם הוא נזקק. בתמורה, התחייב הווסאל להעניק לאדון שירותים שונים שדרש האדון וחלק נכבד מתנובת האדמה שקיבל ממנו.
לעומת הצמיתים שמעמדם היה נשאר כשל עבדים, הזמנים והזכויות של הווסאלים השתנו לאורך ימי הביניים. אז גם אם בעבר היו תקופות בהן גם החוק וגם משמעות המילה וסאל הייתה כשל עבד וזה גם היחס שקיבלו אנשים אלה מהחוק, במאה ה-8 המונח הוחל גם על אנשים חופשיים שהיו תלויים באדון לפרנסתם בהסכם.
הנה הצמית הימי בייניימי שמעמדו נחות והוא תלוי בפיאודל (מתורגם):
https://youtu.be/p-h_VU6wzp4
כך הייתה המערכת הפאודלית בנויה (מתורגם):
https://youtu.be/dI9a_HI3-ZU
חיי אותם איכרים פשוטים בכפרים של ימי הביניים:
https://youtu.be/yq3q7KMlvw0
והאוכל שהם אכלו:
https://youtu.be/WeVcey0Ng-w
בנחלות האבירים בימי הביניים עבדו איכרים שנקראו וסאלים (Vasalls). מעמדם בחברה היה נמוך, שכן הם עשו עסקה של מחויבות ושבועת אמונים לאדון הפיאודלי ובתמורה קיבלו אדמה שיוכלו לעבד.
אבל נמוך עוד יותר היה מעמדם של ה"צמיתים", שחויבו לפרנס מתנובת האדמה את הפיאודל, כלומר את האביר שאת אדמתו הם עיבדו, בלי יותר מדי הסכמים.
אנשי שני המעמדות לא היו בעלי רכוש כלשהו ולכן הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול מהתנובה, לצרכיו וצרכי משפחתו.
אך בעוד הווסאל התחבר ולמעשה נשבע אמונים לאדון הפיאודלי בעיסקה לטווח ארוך, הצמית שכר את אדמתו והיה שייך לאדון. הוא נשא אישה רק ברשות האדון ובאישורו גם השיא את ילדיו, כשהזכות על הלילה הראשון של בנותיו שמורה, אם ירצה, לאדון.
לצמית לא הייתה זכות לוותר על האדמה ולעבור למקום אחר או למלאכה אחרת ומצבו היה די דומה לזה של עבד.
לווסאל, לעומת זאת, העניק האדון כסף, קרקע כדי שיוכל לעבד ולגדל בה ירקות ופירות, או דברים אחרים שלהם הוא נזקק. בתמורה, התחייב הווסאל להעניק לאדון שירותים שונים שדרש האדון וחלק נכבד מתנובת האדמה שקיבל ממנו.
לעומת הצמיתים שמעמדם היה נשאר כשל עבדים, הזמנים והזכויות של הווסאלים השתנו לאורך ימי הביניים. אז גם אם בעבר היו תקופות בהן גם החוק וגם משמעות המילה וסאל הייתה כשל עבד וזה גם היחס שקיבלו אנשים אלה מהחוק, במאה ה-8 המונח הוחל גם על אנשים חופשיים שהיו תלויים באדון לפרנסתם בהסכם.
הנה הצמית הימי בייניימי שמעמדו נחות והוא תלוי בפיאודל (מתורגם):
https://youtu.be/p-h_VU6wzp4
כך הייתה המערכת הפאודלית בנויה (מתורגם):
https://youtu.be/dI9a_HI3-ZU
חיי אותם איכרים פשוטים בכפרים של ימי הביניים:
https://youtu.be/yq3q7KMlvw0
והאוכל שהם אכלו:
https://youtu.be/WeVcey0Ng-w
מה הייתה השיטה הפאודלית והמעמדות בה?
השיטה הפיאודלית הייתה שיטת שלטון שבה העניק המלך לאציליו ודרכם לאביריו שטחים, עבור התמיכה בו.
תמורת השטחים הללו, שבהם זכו לשלוט, הם נלחמו בשבילו בשדה הקרב וסייעו לו בהגנה על הממלכה.
בנחלות הללו של האבירים עבדו איכרים שנקראו צמיתים, או וסאלים (Vasall). הווסאלים פרנסו את האביר ואת כל צרכיו וצרכי משפחתו. הם עצמם הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול.
השיטה הפאודלית, השיטה החברתית הנפוצה באירופה של ימי הביניים, לא דגלה בכלכלה חופשית ואנשים לא יכולים היו לבחור במה לעבוד והיכן. במסגרת הפאודליזם זכו העניים בהגנה מצד האדון ובזכות לחיות על אדמותיו - תמורת נאמנות לו ועבודה עבורו.
בשיטה הפאודלית היו האדמות שייכות למלך ולמשפחת המלוכה בלבד. כשהמלך העניק אדמות לאצילים ששירתו אותו בנאמנות או הנהיגו את הצבא בהצלחה, הוא קנה את תמיכתם והשתתפותם בהגנה על מלכותו.
האצילים הללו נהגו להשכיר את אדמותיהם לאבירים ואדונים, ששילמו להם עבור שכירות. הם עצמם העסיקו בעבודה באדמתם איכרים שנקראו "אריסים".
האריסים היו איכרים שעבדו את האדמה וחייהם היו קשים למדי. תמורת העבודה הקשה שלהם לא זכו להרבה, אך הם קיבלו בכל זאת שכר נמוך כלשהו וחלקת אדמה קטנה, שבה גידלו מזון לבני משפחתם.
מעמדות ימי הביניים קצת מזכירים את הקאסטות של הודו בימינו. בני הצמיתים, כלומר מי שנולדו לצייתים, היו צמיתים גם הם, בעוד בני האבירים היו אבירים. במקרים נדירים שיחרר האציל צמית והוא הפך לאדם חופשי.
הנה סיפורו של הפיאודליזם (מתורגם):
https://youtu.be/QRLYwEklgzY
עקרונות השיטה הפאודלית (מתורגם):
https://youtu.be/sYi-X90Hzv0
על הצמית, וסאל ימי בייניימי שמעמדו נחות והוא תלוי בפיאודל (מתורגם):
https://youtu.be/p-h_VU6wzp4
חיי האנשים הפשוטים בימי הביניים:
https://youtu.be/lUme01ZA714
השיטה הפאודלית של ימי הביניים:
https://youtu.be/zO-8f3XpNMg
וסקירת וידאו של הפאודליזם:
https://youtu.be/Z2-f4ZXKsUE
השיטה הפיאודלית הייתה שיטת שלטון שבה העניק המלך לאציליו ודרכם לאביריו שטחים, עבור התמיכה בו.
תמורת השטחים הללו, שבהם זכו לשלוט, הם נלחמו בשבילו בשדה הקרב וסייעו לו בהגנה על הממלכה.
בנחלות הללו של האבירים עבדו איכרים שנקראו צמיתים, או וסאלים (Vasall). הווסאלים פרנסו את האביר ואת כל צרכיו וצרכי משפחתו. הם עצמם הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול.
השיטה הפאודלית, השיטה החברתית הנפוצה באירופה של ימי הביניים, לא דגלה בכלכלה חופשית ואנשים לא יכולים היו לבחור במה לעבוד והיכן. במסגרת הפאודליזם זכו העניים בהגנה מצד האדון ובזכות לחיות על אדמותיו - תמורת נאמנות לו ועבודה עבורו.
בשיטה הפאודלית היו האדמות שייכות למלך ולמשפחת המלוכה בלבד. כשהמלך העניק אדמות לאצילים ששירתו אותו בנאמנות או הנהיגו את הצבא בהצלחה, הוא קנה את תמיכתם והשתתפותם בהגנה על מלכותו.
האצילים הללו נהגו להשכיר את אדמותיהם לאבירים ואדונים, ששילמו להם עבור שכירות. הם עצמם העסיקו בעבודה באדמתם איכרים שנקראו "אריסים".
האריסים היו איכרים שעבדו את האדמה וחייהם היו קשים למדי. תמורת העבודה הקשה שלהם לא זכו להרבה, אך הם קיבלו בכל זאת שכר נמוך כלשהו וחלקת אדמה קטנה, שבה גידלו מזון לבני משפחתם.
מעמדות ימי הביניים קצת מזכירים את הקאסטות של הודו בימינו. בני הצמיתים, כלומר מי שנולדו לצייתים, היו צמיתים גם הם, בעוד בני האבירים היו אבירים. במקרים נדירים שיחרר האציל צמית והוא הפך לאדם חופשי.
הנה סיפורו של הפיאודליזם (מתורגם):
https://youtu.be/QRLYwEklgzY
עקרונות השיטה הפאודלית (מתורגם):
https://youtu.be/sYi-X90Hzv0
על הצמית, וסאל ימי בייניימי שמעמדו נחות והוא תלוי בפיאודל (מתורגם):
https://youtu.be/p-h_VU6wzp4
חיי האנשים הפשוטים בימי הביניים:
https://youtu.be/lUme01ZA714
השיטה הפאודלית של ימי הביניים:
https://youtu.be/zO-8f3XpNMg
וסקירת וידאו של הפאודליזם:
https://youtu.be/Z2-f4ZXKsUE
איך ומה אכלו בטירות של ימי הביניים?
בעוד האיכרים העניים אוכלים מזון דל, בטירות האצילים של ימי הביניים נהגו לערוך משתאות ולאכול ארוחות פאר עמוסות מזון.
גם בארוחות רגילות וגם במשתאות, תמיד הודגשו ההבדלים בין הסועדים. כולם ישבו באולם האוכל על ספסלי עץ. על כיסא ישב רק האביר, בעל הטירה. הכיסא שלו היה בראש השולחן. המעניין הוא שעד היום משתמשים בתואר "יושב ראש" לבכיר היושבים בשולחן, או באנגלית "Chairman", איש הכיסא, מה שאשכרה נולד בטירות האצילים של ימי הביניים.
במשתה נהגו לפאר את הנדיבות של האדון ולהדגיש את העושר והפאר שלו, גם בנגינה ובשירה בשעת הארוחה ואחריה.
לרוב שימש לארוחות כאלה האולם המרכזי של הטירה. האצילים ועוזריהם החשובים ביותר נהגו לשבת על במה מוגבהת, ליד השולחן המרכזי והמפואר. הם נהגו לסעוד בכלים מעוצבים ויקרים.
ליד הבמה, מונמכים בגובהם, ישבו העובדים הפשוטים יותר. הם אכלו מכלי עץ פשוטים וזכו למנות הפשוטות יותר. האכילה רק בכפות וסכינים. המזלגות עדיין לא היו אז.
מדי פעם נהגו להשליך עצמות לחיות הבית וכלבי הטירה שאכלו על הרצפה. המשרתים והעובדים הזוטרים אכלו במטבח או בחדר אוכל קטן למשרתים.
הנה חדר האוכל בטירה מימי הביניים:
https://youtu.be/XCgNPSDXjx4
מה אכלו בימי הביניים? (מתורגם)
https://youtu.be/sccmEFa-O2o
סרטון הומוריסטי אבל מבוסס על ממצאי היסטוריונים, שמראה ארוחה "אופיינית" בטירה:
http://youtu.be/Xff4Z5xMMro
וסרט תיעודי על האוכל בימי הביניים:
https://youtu.be/tTXKAYO6Z80?long=yes
בעוד האיכרים העניים אוכלים מזון דל, בטירות האצילים של ימי הביניים נהגו לערוך משתאות ולאכול ארוחות פאר עמוסות מזון.
גם בארוחות רגילות וגם במשתאות, תמיד הודגשו ההבדלים בין הסועדים. כולם ישבו באולם האוכל על ספסלי עץ. על כיסא ישב רק האביר, בעל הטירה. הכיסא שלו היה בראש השולחן. המעניין הוא שעד היום משתמשים בתואר "יושב ראש" לבכיר היושבים בשולחן, או באנגלית "Chairman", איש הכיסא, מה שאשכרה נולד בטירות האצילים של ימי הביניים.
במשתה נהגו לפאר את הנדיבות של האדון ולהדגיש את העושר והפאר שלו, גם בנגינה ובשירה בשעת הארוחה ואחריה.
לרוב שימש לארוחות כאלה האולם המרכזי של הטירה. האצילים ועוזריהם החשובים ביותר נהגו לשבת על במה מוגבהת, ליד השולחן המרכזי והמפואר. הם נהגו לסעוד בכלים מעוצבים ויקרים.
ליד הבמה, מונמכים בגובהם, ישבו העובדים הפשוטים יותר. הם אכלו מכלי עץ פשוטים וזכו למנות הפשוטות יותר. האכילה רק בכפות וסכינים. המזלגות עדיין לא היו אז.
מדי פעם נהגו להשליך עצמות לחיות הבית וכלבי הטירה שאכלו על הרצפה. המשרתים והעובדים הזוטרים אכלו במטבח או בחדר אוכל קטן למשרתים.
הנה חדר האוכל בטירה מימי הביניים:
https://youtu.be/XCgNPSDXjx4
מה אכלו בימי הביניים? (מתורגם)
https://youtu.be/sccmEFa-O2o
סרטון הומוריסטי אבל מבוסס על ממצאי היסטוריונים, שמראה ארוחה "אופיינית" בטירה:
http://youtu.be/Xff4Z5xMMro
וסרט תיעודי על האוכל בימי הביניים:
https://youtu.be/tTXKAYO6Z80?long=yes
למה שנאו ההמונים את המלכה מארי אנטואנט?
מארי אנטואנט (Marie Antoinette) הייתה אשתו של לואי ה־16, מלך צרפת האחרון, זה שלפני המהפכה הצרפתית. היא הוצאה להורג בגיליוטינה במהלך אותה מהפכה. האשימו אותה שגילתה אדישות לגורל העם הצרפתי וחגגה חיי פאר, בזמן שהעם נאנק בקשיים כלכליים.
המלכה הזו למדה על בשרה את ערכו של מוניטין רע. היא התפרסמה בשל אמירה שיוחסה לה בטעות: "אם אין לחם, שיאכלו עוגות". האמת ההיסטורית, אגב, היא שהדברים הללו מעולם לא נאמרו על ידיה ושהיא דווקא חילקה לחם להמונים הרעבים, שצבאו על שערי הארמון. זה כמובן לא עזר לה והיא הוצאה להורג בגיליוטינה, לעיני אותם המונים, שבאו לחזות במותה של מלכתם.
אבל למה זה מה שקרה?
מארי אנטואנט נישאה בגיל 14 ליורש העצר הצרפתי, בנישואים פוליטיים בין בתי המלוכה האוסטרי והצרפתי. היא נולדה כארכידוכסית באוסטריה, ששמה מריה אנטוניה, בתה של קיסרית האוסטרית מריה תרזה.
לבקשתה, בנה לה בעלה לואי ה-16 כפר מדומה לצד ארמון ורסאי המפואר שלהם, הארמון המפואר באירופה. הכפר הפרטי שלה כלל בתים כפריים קטנים ששימשו ליצירת אשליה עבור המלכה, של חיי כפר שלווים. הכפר הידוע בשם "הכפר הקטן" או "כפר המלכה" (Petit hameau) ונתפס כעוד סימן לאטימות ולניתוק מהעם של זוג המלכים הזה. ההתנהגות הזו, גם אם לא הפכה אותה באמת לאויבת העם הצרפתי, הקנתה לה מוניטין שברבות הימים יביא אותה אל הגיליוטינה.
כשהתרחשה המהפכה הפכה מארי אנטואנט בעיני המהפכנים לסמל השחיתות השלטונית בצרפת. התדמיתה שלה הושחרה והיא נתפסה יותר ויותר כדמות מפלצתית, שרק אם יפטרו ממנה יבוא הקץ לסבל העם. מצבה ומצב בעלה רק החמיר עם ניסיון הבריחה של המשפחה המלכותית לאוסטריה, בה קיוו להתיישב ולנהל משם מאבק על המלוכה בצרפת.
לאחר תקופה בה המשיכו להחזיק אותם במאסר, הותזו ראשיהם של לואי ה-16 ומארי אנטואנט בגיליוטינה, כשהבינו המהפכנים שרק הוצאתם להורג תביא קץ לתקוות להחזיר את המלוכה לצרפת.
הנה סיפורה של מארי אנטואנט:
https://youtu.be/9ZHu4ni2OWA
על חייה (עברית):
https://youtu.be/u64_-SqCOM4
וסופם בהוצאתה להורג על ידי המהפכנים:
https://youtu.be/lB1eh5_Mwf0
מארי אנטואנט (Marie Antoinette) הייתה אשתו של לואי ה־16, מלך צרפת האחרון, זה שלפני המהפכה הצרפתית. היא הוצאה להורג בגיליוטינה במהלך אותה מהפכה. האשימו אותה שגילתה אדישות לגורל העם הצרפתי וחגגה חיי פאר, בזמן שהעם נאנק בקשיים כלכליים.
המלכה הזו למדה על בשרה את ערכו של מוניטין רע. היא התפרסמה בשל אמירה שיוחסה לה בטעות: "אם אין לחם, שיאכלו עוגות". האמת ההיסטורית, אגב, היא שהדברים הללו מעולם לא נאמרו על ידיה ושהיא דווקא חילקה לחם להמונים הרעבים, שצבאו על שערי הארמון. זה כמובן לא עזר לה והיא הוצאה להורג בגיליוטינה, לעיני אותם המונים, שבאו לחזות במותה של מלכתם.
אבל למה זה מה שקרה?
מארי אנטואנט נישאה בגיל 14 ליורש העצר הצרפתי, בנישואים פוליטיים בין בתי המלוכה האוסטרי והצרפתי. היא נולדה כארכידוכסית באוסטריה, ששמה מריה אנטוניה, בתה של קיסרית האוסטרית מריה תרזה.
לבקשתה, בנה לה בעלה לואי ה-16 כפר מדומה לצד ארמון ורסאי המפואר שלהם, הארמון המפואר באירופה. הכפר הפרטי שלה כלל בתים כפריים קטנים ששימשו ליצירת אשליה עבור המלכה, של חיי כפר שלווים. הכפר הידוע בשם "הכפר הקטן" או "כפר המלכה" (Petit hameau) ונתפס כעוד סימן לאטימות ולניתוק מהעם של זוג המלכים הזה. ההתנהגות הזו, גם אם לא הפכה אותה באמת לאויבת העם הצרפתי, הקנתה לה מוניטין שברבות הימים יביא אותה אל הגיליוטינה.
כשהתרחשה המהפכה הפכה מארי אנטואנט בעיני המהפכנים לסמל השחיתות השלטונית בצרפת. התדמיתה שלה הושחרה והיא נתפסה יותר ויותר כדמות מפלצתית, שרק אם יפטרו ממנה יבוא הקץ לסבל העם. מצבה ומצב בעלה רק החמיר עם ניסיון הבריחה של המשפחה המלכותית לאוסטריה, בה קיוו להתיישב ולנהל משם מאבק על המלוכה בצרפת.
לאחר תקופה בה המשיכו להחזיק אותם במאסר, הותזו ראשיהם של לואי ה-16 ומארי אנטואנט בגיליוטינה, כשהבינו המהפכנים שרק הוצאתם להורג תביא קץ לתקוות להחזיר את המלוכה לצרפת.
הנה סיפורה של מארי אנטואנט:
https://youtu.be/9ZHu4ni2OWA
על חייה (עברית):
https://youtu.be/u64_-SqCOM4
וסופם בהוצאתה להורג על ידי המהפכנים:
https://youtu.be/lB1eh5_Mwf0
מה היה גירוש ספרד?
גירוש ספרד התרחש ב-31 במארס 1492 כשצו שלטוני שהוציאו מלכי ספרד הורה לכל יהודי ספרד לעזוב את תחומי ספרד בתוך שלושה חודשים. הגירוש היה למעשה מכל חצי האי האִיבֶּרִי, גם ספרד וגם פורטוגל. בכך הסתיימה תקופה מצוינת של מה שנקרא "תור הזהב" של היהודים בספרד.
הצו הוצא לאחר ששליטיה הדתיים של ספרד, המלך פרננדו ה-2 והמלכה איזבלה ה-1, קיבלו את הצעת היועץ וראש האינקוויזיציה טורקמדה והחליטו בעצתו לגרש את היהודים מתחומי הממלכה ובכך להסיר את מה שנתפס בעיניהם כמכשול האחרון לאיחודה של ספרד הקתולית. הנחה את השלושה הללו הרצון לנתק מכלל היהודים את האנוסים - "הנוצרים החדשים", ובכך להבטיח את נאמנותם לנצרות.
אלפי יהודים, כולל הרב הראשי ורבים ממנהיגי ועשירי היהודים בספרד העדיפו להיטבל לנצרות ונשארו בספרד. מאות אלפי יהודים אחרים העדיפו לגלות לארצות אחרות כמו הולנד, טורקיה, איטליה וצפון אפריקה. רבים מהם נטבחו בדרך מספרד למקום שבחרו לעבור אליו.
אחרים היגרו לארצות בהן שלטה האימפריה העות'מנית, הטמיעו את שפת הלדינו להם בקהילות שאליהן הצטרפו וחיו שם מאות שנים.
היו שבאו ישירות לארץ ישראל ומאז הם בה עד ימינו. הם נקראים ס"ט, קיצור של" ספרדי טהור". הס"טים נחשבים לסוג של אצולה ביהדות של עדות המזרח בישראל. מצד אחד כזו שצמיחה אנשים מצליחים, משכילים ובולטים בישראליות העכשווית ומצד שני כזו המואשמת בהתנשאות על היהודים הספרדיים האחרים.
רק בשנת 1968, כמעט 500 שנה אחרי גירוש ספרד, הודיעה ממשלת ספרד על ביטול צו הגירוש. הם סלחו ליהודים.
קצת מאוחר מדי, לא?
הנה קליפ עלילתי נהדר המתאר את הגירוש מספרד (עברית):
https://youtu.be/7GSKbAMvmcw
מצגת וידאו על גירוש ספרד (עברית):
https://youtu.be/FLIJlhEUzoU
היהודים הספרדים שומעים את הצו ומגורשים - קטע מסרט בנושא:
https://youtu.be/ZdrmY3BSTpQ
עוד על הגירוש של יהודי ספרד בשנת 1492:
http://youtu.be/T7dm62jgib0
ובחיוך על הסיבות לגירוש הספרדי (עברית):
https://youtu.be/Yy3uGrGKEE0
גירוש ספרד התרחש ב-31 במארס 1492 כשצו שלטוני שהוציאו מלכי ספרד הורה לכל יהודי ספרד לעזוב את תחומי ספרד בתוך שלושה חודשים. הגירוש היה למעשה מכל חצי האי האִיבֶּרִי, גם ספרד וגם פורטוגל. בכך הסתיימה תקופה מצוינת של מה שנקרא "תור הזהב" של היהודים בספרד.
הצו הוצא לאחר ששליטיה הדתיים של ספרד, המלך פרננדו ה-2 והמלכה איזבלה ה-1, קיבלו את הצעת היועץ וראש האינקוויזיציה טורקמדה והחליטו בעצתו לגרש את היהודים מתחומי הממלכה ובכך להסיר את מה שנתפס בעיניהם כמכשול האחרון לאיחודה של ספרד הקתולית. הנחה את השלושה הללו הרצון לנתק מכלל היהודים את האנוסים - "הנוצרים החדשים", ובכך להבטיח את נאמנותם לנצרות.
אלפי יהודים, כולל הרב הראשי ורבים ממנהיגי ועשירי היהודים בספרד העדיפו להיטבל לנצרות ונשארו בספרד. מאות אלפי יהודים אחרים העדיפו לגלות לארצות אחרות כמו הולנד, טורקיה, איטליה וצפון אפריקה. רבים מהם נטבחו בדרך מספרד למקום שבחרו לעבור אליו.
אחרים היגרו לארצות בהן שלטה האימפריה העות'מנית, הטמיעו את שפת הלדינו להם בקהילות שאליהן הצטרפו וחיו שם מאות שנים.
היו שבאו ישירות לארץ ישראל ומאז הם בה עד ימינו. הם נקראים ס"ט, קיצור של" ספרדי טהור". הס"טים נחשבים לסוג של אצולה ביהדות של עדות המזרח בישראל. מצד אחד כזו שצמיחה אנשים מצליחים, משכילים ובולטים בישראליות העכשווית ומצד שני כזו המואשמת בהתנשאות על היהודים הספרדיים האחרים.
רק בשנת 1968, כמעט 500 שנה אחרי גירוש ספרד, הודיעה ממשלת ספרד על ביטול צו הגירוש. הם סלחו ליהודים.
קצת מאוחר מדי, לא?
הנה קליפ עלילתי נהדר המתאר את הגירוש מספרד (עברית):
https://youtu.be/7GSKbAMvmcw
מצגת וידאו על גירוש ספרד (עברית):
https://youtu.be/FLIJlhEUzoU
היהודים הספרדים שומעים את הצו ומגורשים - קטע מסרט בנושא:
https://youtu.be/ZdrmY3BSTpQ
עוד על הגירוש של יהודי ספרד בשנת 1492:
http://youtu.be/T7dm62jgib0
ובחיוך על הסיבות לגירוש הספרדי (עברית):
https://youtu.be/Yy3uGrGKEE0
למה כל טירה הוקפה בחפיר?
חפיר הוא תעלה שמקיפה מבצר או טירה, כדי להגן עליהם מתוקפים. בעולם העתיק הוא נחשב כקו ההגנה הראשון מפני תוקפים, זה שמונע מהם להתקרב לחומות שבקו ההגנה השני.
החפיר מקיף את חומת המבצר כדי למנוע גישה אל החומה מכלי מצור. כלי המצור כמו איל ניגוח או מגדל מצור, חייבים להתקרב אל החומה או השער על מנת לסייע ללוחמים לפרוץ למתחם המבוצר. החפיר, במיוחד כשהוא מלא מים, מונע התקרבות אליהם וגם חפירת מנהרות מתחת לחומה, כדי לפרוץ פנימה או לגרום לקריסתה.
בטירות באירופה של ימי הביניים נהגו למלא את החפירים במים מהנהרות שבסביבה. את החפיר היו חוצים בעזרת גשר מתקפל. זה היה גשר הרמה, שבעת התקפה ובלילות היה מורם, כדי למנוע התקפות פתע.
לעתים החפיר היה עצום בגודלו. התפיר של העיר הענקית ביזנטיון, למשל, התמתח בימי קדם לאורך של 6.5 קילומטרים. הוא הקיף את הבירה הקדומה והמבוצרת של האימפריה הביזנטית ונבנה כך שלמראה ראשון של אוייב, מילאו אותו מצינורות ענקיים שהובילו אליו מתוך העיר.
החפיר העתיק ביותר נמצא בעיר העתיקה של יריחו. אך עד היום משתמשים בעיקרון החפיר בביצורים צבאיים, כמו התעלות נגד טנקים, שנועדו למנוע מתקפה של טנקים ורכבים משוריינים בשדה הקרב ובהתקפות פתע על מוצבים.
הנה חפיר מסביב למבצר מהמאה ה-14:
http://youtu.be/ht_iJ1B98yY
חפיר של טירה:
http://youtu.be/qcuT7wPCoic
המפקח קלוזו מ"הפנתר הוורוד" מנסה לחצות חפיר בעזרת גשר ההרמה שלו:
http://youtu.be/_jOtVy3t7-Q
חפיר המצודה במגדל דוד בירושלים:
http://youtu.be/Z9sFIj3H__c
וסרט על כל כלי המצור שהחפיר נועד לעצור:
https://youtu.be/QVO8VznqMeQ?long=yes
חפיר הוא תעלה שמקיפה מבצר או טירה, כדי להגן עליהם מתוקפים. בעולם העתיק הוא נחשב כקו ההגנה הראשון מפני תוקפים, זה שמונע מהם להתקרב לחומות שבקו ההגנה השני.
החפיר מקיף את חומת המבצר כדי למנוע גישה אל החומה מכלי מצור. כלי המצור כמו איל ניגוח או מגדל מצור, חייבים להתקרב אל החומה או השער על מנת לסייע ללוחמים לפרוץ למתחם המבוצר. החפיר, במיוחד כשהוא מלא מים, מונע התקרבות אליהם וגם חפירת מנהרות מתחת לחומה, כדי לפרוץ פנימה או לגרום לקריסתה.
בטירות באירופה של ימי הביניים נהגו למלא את החפירים במים מהנהרות שבסביבה. את החפיר היו חוצים בעזרת גשר מתקפל. זה היה גשר הרמה, שבעת התקפה ובלילות היה מורם, כדי למנוע התקפות פתע.
לעתים החפיר היה עצום בגודלו. התפיר של העיר הענקית ביזנטיון, למשל, התמתח בימי קדם לאורך של 6.5 קילומטרים. הוא הקיף את הבירה הקדומה והמבוצרת של האימפריה הביזנטית ונבנה כך שלמראה ראשון של אוייב, מילאו אותו מצינורות ענקיים שהובילו אליו מתוך העיר.
החפיר העתיק ביותר נמצא בעיר העתיקה של יריחו. אך עד היום משתמשים בעיקרון החפיר בביצורים צבאיים, כמו התעלות נגד טנקים, שנועדו למנוע מתקפה של טנקים ורכבים משוריינים בשדה הקרב ובהתקפות פתע על מוצבים.
הנה חפיר מסביב למבצר מהמאה ה-14:
http://youtu.be/ht_iJ1B98yY
חפיר של טירה:
http://youtu.be/qcuT7wPCoic
המפקח קלוזו מ"הפנתר הוורוד" מנסה לחצות חפיר בעזרת גשר ההרמה שלו:
http://youtu.be/_jOtVy3t7-Q
חפיר המצודה במגדל דוד בירושלים:
http://youtu.be/Z9sFIj3H__c
וסרט על כל כלי המצור שהחפיר נועד לעצור:
https://youtu.be/QVO8VznqMeQ?long=yes
