האם זיהום אוויר הוא משהו שגורם לאוויר להיות כהה, מפויח ולא מצטלם טוב וזהו?

זיהום האוויר בגזים ובחלקיקי פחם גורמים לבני האדם והחיות למחלות רבות. בעיקר אנו מושפעים מזיהום האוויר בדרכי הנשימה ובכלי הנשימה שלנו. החוקרים גילו שמחלת האסתמה (מחלת הקצרת) נמצאת בעליה מתמדת בעולם, בעיקר בשל זיהום האוויר בכדור הארץ.

גם בצמחייה פוגע זיהום האוויר קשות. העצים הם שנפגעים הכי קשה מזיהומי אוויר. חלקיקי הפיח שנמצאים באבק המרחף והמזוהם, שוקעים על העלים של הצומח ומפריעים לנשימה של הצמחים ולתהליכי הפוטוסינתזה (ההטמעה) שלהם. אולי אם זה היה רק פוגע בצורתם או ביופיים של הירקות והפירות היינו יכולים להתעלם מכך, אבל מסתבר שכשאנו צורכים אותם אנו מכניסים לגופנו את החומרים הרעילים שנספגו דרך האוויר ופוגעים קשה בבריאותנו.


הנה ההבדל בין אוויר מזוהם לנקי (מתורגם):

https://youtu.be/xEodej_M7TI


זיהום האוויר בישראל (עברית):

http://youtu.be/JiHtMf8kqf0


הנזקים והמחלות הנגרמים מזיהום האוויר (עברית):

http://youtu.be/KZFnGMeXvgc


וסרטון לדוגמה, על זיהום אוויר בירושלים (עברית):

http://youtu.be/AN2zF2BC3CM

אובך (Mist) הוא תופעה של זיהום אוויר גבוה שלרוב נגרם בעקבות סופת אבק. באובך מקשים גרגרי חול ואבק באוויר על הראייה והנשימה ויוצרים זיהום אוויר חריג. האובך נגרם כששכבת אוויר יציבה וכבדה מונעת מהזיהום לעלות למעלה. כך לא עולה האובך למעלה ולא מתפשט, אלא נשאר על פני האדמה. גם רוחות חלשות תורמות לכך שהאובך לא מתפוגג.

הגורמים לאובך יכולים להיות שונים. זרמי אוויר מדבריים הם גורמים עיקריים לאובך. בישראל הם מגיעים בדרך כלל ממדבריות צפון אפריקה וסיני. ועדיין, האובך הקשה בתולדות מדינת ישראל נגרם בספטמבר 2015 דווקא מכיוון המדבר הסורי שבצפון-מזרח.

אובך מתרחש בדרך כלל באביב ולעיתים בחורף. אובך קייצי או סתווי הוא נדיר יותר.

במקרים מסוימים יכול האובך להיות גם מעשה ידי אדם. דוגמאות יהיו למשל שריפות גדולות, מדורות ליל ל"ג בעומר והאובך שנוצר בשל זיהום אוויר שיוצא מארובות של מפעלי תעשייה. אגב, זו הסיבה שמחייבים מפעלים הפולטים אוויר מזוהם לבנות את הארובות שלהם לגובה רב.

מבחינה בריאותית, חולי לב-ריאות, קשישים, ילדים ונשים בהריון חייבים להימנע מלשהות בעת האובך באוויר הפתוח.


הנה אובך חורפי:

https://youtu.be/wSGNwUeNqJI


ואובך קשה שפקד את ישראל:

https://youtu.be/C7SXD1S_3ZQ?t=11s

ערפיח (Smog) הוא ענן סמיך שרובץ מעל לערים שזיהום האוויר בהן גבוה. הערפיח נראה כמו ערפל צהבהב וגורמים אותו עשן המכוניות והאוטובוסים ועשן שיוצא מארובות של מפעלי תעשייה מזהמים. הערפיח הוא בעצם שילוב בין ערפל ופיח.

ההרכב הכימי שלו עלול להפוך את הערפיח לגורם קטלני. כתוצאה מהשפעותיו הקשות של הערפיח, מתים בכל שנה מיליונים בעולם. אחוז גבוה מהם תופסים אנשים קשישים וכאלו שסובלים מקשיי נשימה. הערפיח נחשב גם לגורם משמעותי של מחלות ריאה והתקפות אלרגיה.

כיום מנסים לצמצם או למנוע כליל בעולם את תופעת הערפיח. אמצעי הכרחי ועיקרי הוא מעבר לצריכה יעילה יותר של דלק, שתאפשר להקטין את הזיהום משריפה של דלקים, ככל הניתן. אמצעי נוסף ומניעתי, הוא צמצום של מזהמים בערים, על ידי פיתוח תחבורה ציבורית יעילה אל המטרופולינים, הערים הגדולות, והגבלות על תנועת כלי רכב באזורים עירוניים.


הנה סרטון על הערפיח שבערים הגדולות בסין:

http://youtu.be/JSyc72cE32Q


וידאו של העיר הסינית בייג'ינג שמראה את הערפיח היטב:

https://youtu.be/BPzzlBVtXH0


המסכות שמפיצים בסין, כדי לשמור על הבריאות בערפיח:

http://youtu.be/aIRkax6WUwQ


ומעבדת מחקר שמוקדשת למחקר של הערפיח וכיצד ניתן להקטין אותו:

http://youtu.be/JVcFps_gWpk

כור גרעיני הוא מתקן שבו מבצעים ביקוע גרעיני מבוקר. במרבית המקרים המטרות של הכור הגרעיני הן הפקה של אנרגיה חשמלית (על ידי הנעה של תחנות כוח המייצרות חשמל) או לצורכי מחקר.

בהפקת אנרגיה חשמלית יש יתרון גדול לכור הגרעיני על פני תחנות הכוח הפחמיות ודומותיהן. הסיבה היא שתהליכי ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים מייצרים אנרגיה גבוהה יותר ובצריכה קטנה יותר של דלק, מאשר בתחנות חשמל העושות שימוש בתהליכים כימיים ומונעות בפחם או נפט.

מעבר לסיכונים המוכרים שבשימוש במתקנים גרעיניים, חשוב לזכור עדיין שבהתנהלות רגילה, הם מזהמים פחות.


כך פועל כור גרעיני להפקת אנרגיה (מתורגם):

http://youtu.be/DlE2Ba9qRyc


ומפני שכור גרעיני מקל מאד על ייצור של נשק גרעיני השמיד צה"ל בעבר כור גרעיני שהקימו בעיראק (עברית):

http://youtu.be/A2fFHzN8btw

תחנות כוח מאפשרות להמיר את הנפט, הגז והפחם לאנרגיה. שלושתם חומרי בערה ששריפה שלהם מאפשרת לייצר חשמל. ההבדלים ביניהם הם ברמת זיהום האוויר שנוצר מייצור החשמל מכל אחד מהם.

הפחם מזהם מאד את כדור הארץ והנפט מזהם מעט פחות, אבל הוא עדיין גורם לפגיעה באיכות הסביבה. הגז הכי פחות מזהם ולכן עדיף להשתמש בו ליצירת חשמל. אבל הכי טוב לייצר חשמל מאנרגיית השמש, שאינה נגמרת ולא מזהמת את הסביבה.


הילי הילדה שמסבירה כיצד נוצר החשמל כך (עברית):

https://youtu.be/6Qrm9SHjkOE


כל תהליך ייצור החשמל, בשיטות וחומרים שונים ועד הבית (עברית):

http://youtu.be/mPMyyAwrDJ8?t=9s


והתחליף המופלא שאנו רק צריכים לבחור בו (מתורגם):

https://youtu.be/_6gV8Fzszjg

שריפות הענק שמציתים איכרים ביער האמזונאס נמשכות חודשים רבים בכל שנה. האיכרים הללו מבעירים את השריפות העצומות הללו כדי לפנות שטחי עיבוד חדשים לצורכיהם החקלאיים. השריפות מתפשטות על פני אלפי קילומטרים רבועים וממשיכות לבעור במשך חודשים עד שהגשמים מגיעים ומכבים אותן.

הכי עצוב זה שאחרי כמה שנים מוצאים החקלאים שהקרקע אינה פוריה ואז הם מציתים חלקות יער חדשות וממשיכים בהרס היער. בשלושים השנה האחרונות הושמדו בכל שנה כ-20 אלף קילומטרים רבועים של יער. בתהליך מתמשך ועצוב שנקרא "דפורסטיישן" (deforestation) הושמד היער בשטח ששוה לגודלה של ספרד כולה!

אבל מעבר לאובדן היערות היפים ומלאי החיים הללו יש משמעות סביבתית איומה לשריפות הענק הללו. השריפות באמזונס משנות לרעה את מאזן הגשם ביער הגשם העצום. הן פוגעות במה שמכונה בפי רבים "הריאות של העולם". אלפי טונות של פחמן-דו-חמצני נפלטים לאטמוספרה בכל יום מהשריפות הללו ופוגעות גם בהשפעתו המקררת של יער האמזונס, שמגיעה עד אירופה.

אך גם באמזונס, כמו בכל העולם, מביאה ההתחממות הגלובלית שהיא חלק ממשבר האקלים העולמי, לעליית טמפרטורת המקסימום ולגלי החום שמגדילים את כמות השריפות בעולם.

מומחים מסבירים שזוהי התוצאה של התחממות העולם בכמעלה אחת. לדבריהם, אם לא נייצב את מצב האקלים ונעצור את ההתחממות הגלובלית, יילך המצב הזה ויחריף. הסכנה היא אובדן שליטה עד כדי מעבר של נקודת האל חזור, שממנה גם אם נשנה את המצב, זה כבר לא יעצור את משבר שינוי האקלים החמור שהעולם עובר.


הנה תפקיד העצים באקלים כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/3hxE7Af98AI


על הפגיעה ביערות הגשם באמזונס (מתורגם):

http://youtu.be/13ClKVhGggs


תוצאות משבר האקלים נכון לשנת 2021 (עברית):

https://youtu.be/UJQ8Wk5p1p4


דמיינו עולם ללא עצים - זה הרבה יותר גרוע:

https://youtu.be/wxy5k88IZiI


תופעת הדפורסטיישן:

https://youtu.be/nUstYj4o2VQ


הנזק שהיא גורמת לכדור הארץ:

https://youtu.be/Nc7f5563azs


התוצאות הסביבתיות הקשות:

https://youtu.be/c8Frtk6hfYo


והסליחה שאנו צריכים לבקש מכדור הארץ ומהדורות הבאים שלנו:

https://youtu.be/eRLJscAlk1M

מקור שמו של הקוֹרְקִינֵט הוא בכלל שיבוש של מילה בצרפתית: המילה טרוטינט (trottinette) שובשה לקורקינט ומאז זה השם של מה שבעברית קיבל בכלל, מי זוכר, את השם גַּלְגִּלַּיִם..

מדובר בכלי תחבורה פשוט ביותר, העשוי ממשטח צר הניצב על מספר גלגלים, לרוב שניים. יש לו גם כידון היגוי שמחובר במוט אל הגלגל הקדמי וזהו. נראה שזו אינה המצאה של ממציא אלא המצאה שכונתית של ילדים, שהפכה לאחד מכלי הרכב האהובים והנמכרים עד היום.

יש גם גירסה של קורקינט עם 3 גלגלים שנקרא סטריטר. חוץ מהדחיפה שלו בעזרת רגל אחת, כשהסטריטר מאט, ניתן להאיץ אותו שוב בהזזה של שתי הרגליים לצדדים.

כיום נפוצים גם הקורקינטים החשמליים, שפועלים על חשמל והממונעים שנוסעים על דלק. בהיותו כלי רכב אישי, הקורקינט חוסך אנרגיה וזיהום אוויר.



הנה סרטון על רוכבי הקורקינט הנועזים:

http://youtu.be/K6jEzM-I6FA



והקורקינט החשמלי, שמנצח את הסגווי כאמצעי הניידות החסכוני ביותר בעיר (עברית):

http://youtu.be/gLR8otVSlts

מכוניות אמריקאיות היו במשך שנים רבות מכוניות ענק, במיוחד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הן היו יקרות לתחזוקה, צרכו דלק בטירוף, פגעו בסביבה ועלו הרבה יותר, אבל הייתה סיבה להתלהבות האמריקאית מהן והיא קשורה גם להיסטוריה וגם לפסיכולוגיה של ארצות הברית כאומה.

מכוניות הענק של אמריקה בשנות החמישים היו סוג של השתקפות של ארצות הברית של אותה תקופה. אחרי מלחמת העולם השנייה זו הייתה אמריקה חזקה, מנצחת ובעלת צמיחה כלכלית עצומה. החלום האמריקאי מומש אז באופן מלא וארצות הברית צעדה אל שגשוג ופריחה כלכלית שאולי מעולם לא נהנתה ממנה.

המכוניות האמריקאיות העצומות היו גם שיקוף אז - של הגודל, גם הפיזי וגם התדמיתי, שארצות הברית חוותה אז. זה היה פחות מעשור אחרי שאמריקה ניצחה את המשטרים הפשיסטיים של היטלר ויפן, בנוקאאוט גרעיני. היא הפכה בבת אחת לאימפריה עולמית והמכוניות הללו, באופן מוצדק או לא, היו ההוכחה שהיא נתנה לעצמה לעוצמתה כמובילת העולם החופשי.


הנה פרסומות למכוניות אמריקאיות בשנות ה-50:

https://youtu.be/wGhho4WYtVw


המכונית הגדולה היא חלק משנות החמישים:

https://youtu.be/9rTTesS5wTE


תרבות המכוניות של שנות החמישים:

https://youtu.be/7f-9otKq1I8


וזה חוזר:

https://youtu.be/Y4NdDkXku4c


ובימינו, כשהדלק שובר שיאים במחיריו (עברית):

https://youtu.be/2NJyL8Rs294

הסגווי (Segway) הוא כלי תחבורה חשמלי, בעל שני הגלגלים בלבד, המשמש בני אדם לתנועה קלה ושקטה בעיר.

את שמו בעברית, "רכינוע", קיבל כלי התחבורה החשמלי מכך שהוא נע בהתאם לכיוון הרכינה של הגוף של הנוסע - רכינה שלו קדימה תניע את הסגוויי קדימה ונסיעה לאחור תתבצע ברכינה אחורה.

כאמור, לסגווי, בעל שני הגלגלים בלבד, יש בסיס בהיקף של בן-אדם יחיד ועל אף זאת הוא כלי תחבורה יציב שלא נופל כלל. הסוד הטכנולוגי שמאפשר זאת הם חיישני השיפוע, הג'יירוסקופים שמייצבים את הסגווי ושומרים אותו מאוזן.

הג'יירוסקופ הוא מכשיר שמודד ושומר על יציבות בכל מקרה, גם במצבים שבהם הרוכב מטה את גופו. הוא עושה זאת באמצעות מנועי ייצוב ממוחשבים שמותקנים בו.

מנוע נוסף הסיע אותו, לפחות בדגם המקורי, עד למהירות של 30 קילומטרים לשעה.

ממציא הסגווי הוא דין קיימן, שהבטיח לקראת חשיפתו שההמצאה שיחשוף תשנה את עולם הרכב ותתרום לאיכות הסביבה. הסגווי לא עשה זאת, בעיקר בשל עלויות גבוהות מדי שלא איפשרו לו להפוך לכלי שימושי ונפוץ בקרב הציבור הרחב.

כיום הסגווי נפוץ במיוחד אצל עשירים וגיקים וככלי לסיורים מאורגנים באתרי תיירות ברחבי העולם. את ההבטחה שלא הצליח הסגוויי לקיים מצליחים למרבה ההפתעה לקיים האופניים החשמליים והקורקינט החשמלי - שני פיתוחים חדשים על כלי רכב ותיקים וזולים הרבה יותר.


הנה הסגווי והנסיעה איתו:

http://youtu.be/rzQe9ELzpaI?t=7s


כך פועל הסגוויי:

https://youtu.be/RpC9e5vObgc


השימוש בסגווי והנסיעה הבטוחה בו:

http://youtu.be/z4HJTCSwiyQ


והלהיט לתיירים שהפך הסגווי במקומות רבים בעולם:

http://youtu.be/2PMMbGaOhco