כל מי שראה את הסרט "לאסי שובי הביתה" זוכר את המרחק העצום שעשתה לאסי, עד ששבה הביתה. סיפורים מדהימים יש על אודות כלבים שמצאו את דרכם הביתה ממרחקים גדולים.

יש המון ויכוחים בין המדענים באשר ליכולת הזו. חוקרים שונים טוענים שהעובדה שסיפורים כאלה כל כך מובלטים, היא ההוכחה שהם נדירים ומיוחדים ולא שגרתיים.

בניסוי שערכו עם 75 כלבים, יותר ממחצית מהם לא מצאו את דרכם הביתה, בעוד ש-30 הצליחו לחזור ממרחק של 2-3 קילומטרים.

מדענים אחרים עשו ניסויים עם מספרי כלבים קטנים יותר, שבהם הוכיחו יכולת ניווט משכנעת יותר של כלבים בדרכם הביתה.

הקביעה של המדענים היא שבכל מקרה לא מדובר בחוש ריח או יכולת לראות את הדרך. נראה שיכולת ההתמצאות הזו גדלה עם גיל הכלב ועם נסיונו בטיולים בסביבה.


הנה קטע שבו מראה לאסי בסרט כמה היא משתדלת לחזור הביתה:

http://youtu.be/RFJb6_0VLwc


אל תסמכו על זה - כשלכלב יש שבב הסיכוי גדל שיחזירו לך אותו:

http://youtu.be/IOTgIwT1cNk


וכתבת חדשות על כלבה שחזרה למשפחה אחרי שנתיים של היעדרות, אבל דווקא תודות למשפחה שחיפשה אותה:

http://youtu.be/qLpXnoI_hJ8

חוש הריח של הכלב גדול בין פי 40 לפי 50 משלנו בני-האדם. זה קורה הודות לאזורים המפותחים במוחו של הכלב, שמסייעים לחוש הריח שלו. כלבים יכולים לאתר ריחות אפילו באוויר או באדמה, כולל ריחות שחשבנו שנעלמו כבר מזמן.

מה שמייצר להם את חוש הריח המטורף הזה הוא המספר הגדול של קולטני הריח שיש להם. אם לבני אדם יש כ-6 מיליון קולטני ריח, הרי שלמרבית הכלבים יש בין בין 125 מיליון ל-220 מיליון קולטני ריח כאלה. יש אפילו גזעים שיש להם עד 300 מיליון קולטני ריח!

בעזרת השבחה גנטית (הכלאה של מיני כלבים שונים) הגיעו למינים מסוימים בקרב הכלבים, שמצטיינים במציאת ריחות מסוימים. כלבים כאלה משמשים לאיתור חומרי נפץ, סמים ושאר חומרים מסוכנים.


הנה הסבר על חוש הריח של כלב (מתורגם):

https://youtu.be/p7fXa2Occ_U


עוד הסבר יפה:

http://youtu.be/JAVIacPFXIY?t=3m15s


עוד המחשה ליכולות הריח של הכלבים:

https://youtu.be/9IWyj4NUxmQ


ומבחן ביתי לכלב על חוש ריח:

http://youtu.be/k4UTSooji5M

עד לפני שנים בודדות האינואיטים השוכנים בצפון כדור הארץ נודעו בין השאר במזחלות הכלבים שלהם הנקראות "קָמוּטִיִיט". את המזחלות משכו כלבי מזחלת (Sledge dogs).

כלבי המזחלת שמשכו בעבר את המזחלות בקוטב הצפוני ובגרינלנד היו מחוברים אל המזחלת במבנה מניפה, שאפשר להרבה כלבים למשוך מזחלת גדולה.

כיום הוחלפו מזחלות הכלבים בקטנועי שלג ובמגלשות שלג ממונעות, שמנוע מושך אותן במקום כלבי המזחלות.

מרבית כלבי המזחלת בעבר הרחוק היו כלבי האסקי סיבירי, הידועים ביכולתם להסתגל במהירות לתנאי מזג אוויר קשים מאוד.

מאז התחבב גזע ההאסקי הסיבירי על בני אדם והפך לחיית מחמד, אך מהגידול לכלבי מזחלת נובע גם האופי הברחני שלהם, והנטייה לברוח ולרוץ למרחקים גדולים.


הנה כלבי המזחלות של גרינלנד:

http://youtu.be/QeDv3hVcc8A


כלבי מזחלת באלסקה:

http://youtu.be/yzUkFxizqUg


כך מגדלים כלבי מזחלת ומאפשרים לאנשים לנהוג בהם:

http://youtu.be/ith_XxgR7JY


היום צריך להזכיר לכלבי בית מהגזעים הללו איך זה לעבוד בצוות:

http://youtu.be/Nj1p02iE0t4


והנה אנשים מספרים על כלבי המזחלת המופלאים:

http://youtu.be/6nVfFNbxX7s

דינגו (Dingo) הוא כלב הבר האוסטרלי. הוא מצוי בעיקר ביבשת אוסטרליה. במאה ה-17, כשהאירופאים הגיעו ליבשת אוסטרליה לראשונה, הוא היה נפוץ מאוד כחיית בר עצמאית. רק האבוריג'ינים, ילידי אוסטרליה, החזיקו אז כלבי דינגו ככלבי ציד או חיות מחמד.

מוצאו של כלב פרא זה העסיק לא מעט את החוקרים. לא היה ברור מה מקומו באבולוציה של בעלי החיים ביבשת. רק בתחילת המאה ה-20 פרסמה קבוצת חוקרים בינלאומית תוצאות של מחקר גנטי. במחקר נאספו דגימות דנ"א מכ-200 כלבי דינגו. הם הושוו גנטית למעל 600 כלבים מבויתים מכל העולם. הממצאים היו מרתקים וחד-משמעיים. הדינגו נמצא הכי קרוב לכלב שורק ניו-גינאי וכלבים מבויתים ממזרח אסיה.

כך שיצא שכלבי הדינגו חיים באוסטרליה, אך מוצאם במזרח אסיה. החוקרים מצאו שהדינגו הם ככל הנראה צאצאים של כלבים מבויתים, שהגיעו לפני כ-5,000 שנה, עם מהגרים או מלחים מסין. עם השנים הם ננטשו ובהדרגה הפכו לכלבי פרא.

הדינגו הוא טורף בעל חוש ריח מפותח הניזון מנחשים, לטאות, מכרסמים ויונקים כמו חזירי בר, כבשים ואפילו קנגורואים. והוא הגדול ביותר מבין הטורפים ביבשת אוסטרליה.

חוואים אוסטרלים צדים רבים מהם מכיוון שהם תוקפים את ההעדרים שלהם וטורפים עיזים וכבשים ובמקרים מסוימים אף טרפו בני אדם וילדים.

למרות שהדינגו דומה במראהו לכלב ביתי, הוא שונה ממנו במאפיינים רבים, הדינגו הוא טורף שהורגל לחיי הבר, עצמות הלסת שלו חזקות יותר והשיניים שלו גדולות יותר. בשונה מהכלב הביתי, הדינגו גם חי בלהקה בעלת היררכיה חברתית מורכבת. הוא גם איננו נובח כמו כלב אלא משמיע קולות הדומים לילת הזאב.


הנה סיפורו של הדינגו האוסטרלי - הכלב הפראי של היבשת:

https://youtu.be/kbko1EBchQM


דינגו מנסה לטרוף וולרו:

http://youtu.be/BdT5vRMvEig


קנגורו:

https://youtu.be/ijKMkwSeUQw


אפילו כריש:

https://youtu.be/G8JvtYWPPRY


בכל זאת יש מי שמגדל אותם לאהבה:

https://youtu.be/eqZUAaBBWzU


והנה סרט תיעודי על כלבי הדינגו הפראיים:

https://youtu.be/KbbtziC2wW4?long=yes

האצ'יקו, המכונה ביפאן כיום "האצ'יקו הכלב הנאמן", היה כלב מגזע אקיטה שחי בטוקיו משנת 1923. הוא התפרסם ככלב בעל נאמנות עצומה לבעליו, גם לאחר מותו של האחרון.

האצ'יקו נולד במחוז אקיטה שבצפון האי הונשו, האי העיקרי ביפאן. הוא אומץ בשנת 1924 על ידי פרופסור יפאני בשם הידסבורו אואנו, שהיה מרצה לחקלאות באוניברסיטה של טוקיו. הכלב הצעיר החל די מהר ללוות את הפרופסור בכל בוקר, אל תחנת הרכבת שיבויה שבטוקיו, כשהוא יצא לעבודתו. הוא גם התרגל לשוב בכל אחר-הצהריים ולקבל את פני אדוניו בשובו מהאוניברסיטה.

בשנת 1925, כשנה לאחר שאימץ את האצ'יקו, לקה אואנו בדימום תוך-גולגולתי ומת במקום. זה קרה בזמן שהירצה באוניברסיטה. לאחר זמן מה, מכרה אלמנתו את הבית ועקרה מטוקיו. את האצ'יקו היא מסרה למשפחה אחרת.

אבל הכלב לא מצא את עצמו במשפחתו החדשה. לאחר שנמלט מהבית החדש ושב אל ביתו של אואנו, הוא הבין שאואנו כבר לא מתגורר בו. האצ'יקו החל מתייצב כל יום בתחנת הרכבת, בדיוק בשעה שבה נהג לקבל את אדוניו השב מעבודתו.

די מהר הבחינו עובדי התחנה ואחדים מהנוסעים, בכלב הממתין בכל יום לאדוניו המת. הם החלו להאכיל אותו. במיוחד דאג לו אז גנן התחנה, שהתגורר בסמוך לה.

חוקר, שחקר באותה תקופה את היעלמותם של כלבי האקיטה ושהיה בעבר מתלמידיו של הפרופסור אואנו, פרסם בשנת 1928 מאמר על אודות האצ'יקו. אחריה באו עוד פרסומים ובשנת 1932 זכה סיפורו של הכלב הנאמן לפרסום רחב.

כך היה האצ'יקו הכלב לסמל של נאמנות מרגשת של כלב לבעליו. עד כדי כך נגע הפרסום לליבם של היפאנים, עד שגזע כלבי האקיטה, החל לגדול שוב וניצל מהכחדה מוחלטת.

כשנה לפני מותו, הוצב פסלו של האצ'יקו הנאמן, בכניסה לתחנת שיבויה. הטקס נעשה, אגב, בנוכחותו של הכלב האצ'יקו עצמו. הוא המשיך להגיע ולהמתין לשוב אדוניו בתחנה, עד היום שבו הוא נמצא מת, במרץ 1935.

גופתו של האצ'יקו פוחלצה והיא מוצגת כיום במוזיאון הלאומי למדע בטוקיו. על סיפורו של הכלב הנאמן נעשה בשנת 2009 הסרט ההוליוודי "האצ'י", בכיכובו של השחקן ריצ'ארד גיר, סרט שזכה להצלחה רבה.

פירוש השם האצ'יקו, אגב, הוא ביפאנית "הנסיך השמיני". לכלב האצ'יקו הוא ניתן על שום היותו השמיני בהמלטה בה נולד.


הנה קדימון מתורגם לסרט האצ'יקו (מתורגם):

https://youtu.be/6Q28cXyCbA0


סיפורו של האצ'יקו באנגלית:

https://youtu.be/3dBjE56ce_s?t=27s


סרטון אמיתי של הכלב הנאמן:

https://youtu.be/NHCx-xNQXIY


סצנת המפגש האקראי עם אשת אדוניו המת מהסרט "האצ'י":

https://youtu.be/k8qM14qF_Kc


מצגת וידאו על הכלב הנאמן:

https://youtu.be/fJxgu8TtIWI


והפוחלץ שלו במוזיאון:

https://youtu.be/n_1AkdxxQ3E


והסיפור המלא על האצ'יקו:

https://youtu.be/M-gUq3opk6g?long=yes

כלב מכשכש בזנבו מסיבות רבות ולא רק, כמו שאימא אמרה, כשהוא שמח לקראתנו. חשוב לדעת שכלבים לא מכשכשים בזנב כשהם לבד. כשכוש בזנב הוא פעולה של תקשורת והיא תתרחש רק כשהכלבים נמצאים בחברת כלבים אחרים, או בני אדם.

חשוב להכיר את המשמעויות השונות של כשכוש בזנב בשפת הגוף.

כשהוא מכניס את זנבו בין הרגליים, הכלב פוחד או כנוע. לעומת זאת זנב זקוף הוא תמיד סימן לביטחון. כשכוש של הזנב במרכז פירושו שהכלב שמח, בעוד שכשכוש זנב זקוף כלפי מעלה פירושו שהכלב קצת תוקפני.

אם הכלב מכשכש בזנב לקראתכם הוא ככל הנראה נרגש, אבל המחקרים מראים שכשכוש בזנב, תוך הטיית הזנב ימינה (מזווית המבט של הכלב) פירושה שהכלב רגוע ובטוח בעצמו. הטיה של הזנב לצד שמאל, מעידה דווקא על עצבנות של הכלב. נראה שזו צורת תקשורת כלבית - כלבים שמביטים בכלבים המכשכשים בזנב לצד שמאל, מבינים את המצוקה והעצבנות ומרגישים גם הם בכך.


על כשכוש בזנב אצל הכלבים:

https://youtu.be/2geqj8aBIvk


המחקר על התקשורת שבכיוון הכשכוש של הכלב:

https://youtu.be/TE9nA2PyD4M?t=23s

שמיעתו וחוש הריח המפותח של הכלב מאפשרים לו להבחין בדברים שורים מסביבו.

פעמים רבות אנו רואים את הכלב זוקף אוזניים או נדרך ואיננו מבינים מדוע - הסיבה היא לרוב שהכלב הבחין בדבר מה שאנו לא רואים או מבחינים בו.

שמיעתו של הכלב היא שונה, הרבה יותר רחבה מבחינת תדירויות הצליל, מזו שלנו, בני האדם.


הנה כלבים ושמיעתם:

https://youtu.be/ZQDeHcUf1VQ


וכך פועלת האוזן:

https://youtu.be/HMXoHKwWmU8

כלבי הקומונדור (Komondor) המוכרים גם בתור "כלב הרועים ההונגרי", הם כלבים גדולים בעלי פרווה ארוכה בצורת חוטים, אינסטינקט טבעי של שומר וכוח פיזי.

הקומונדור הוא גזע כלבים כלב ותיק ואתלטי של שומרי משק, שבדרך כלל משמשים לשמירה על רכוש ובעלי חיים. הוא חזק ומהיר ולא מהסס לזנק לעבר טורפים, כמו זאבים, דובים וכדומה וזינוק שמספיק כדי לגרש או להפילם.

בשל פרוותם הארוכה הדומה לחוטים מכנים את הקומונדור לעתים גם "כלב מגב". מעיל הפרווה העבה שלו דומה לזה של הכבשים, מה שמאפשר לו התמזגות אל תוך העדריפ ולהסוות את עצמו היטב.

הפרווה גם מספקת לקומונדור הגנה מפני טורפים וחיות בר בכלל ומפני צמחים דוקרים ומזג אוויר קיצוני.

גזע הקומונדור, שאף הוכרז כאוצר לאומי בהונגריה וכבעל חיים לשימור ומוגן משינויים, הובא לאירופה במקור על ידי הקומאנים.


הנה כלב הקומונדור:

https://youtu.be/P-WvautL6oo


תיאור הגזע הזה:

https://youtu.be/5Ygzr6aDNxU


כך הקומונדור מבלה במים:

https://youtu.be/dG6JrnIb-9g


הכבשה של הכלבים:

https://youtu.be/wrkC8q6_7ms

נביחתו של הכלב היא הדיבור שלו והדרך שבה הם מתקשרים ביניהם ועם בני אדם.

כשהכלב נובח על זרים שעוברים חצר הבית או מעבר לדלת, הוא בעצם מבהיר להם את גבולות הטריטוריה ששייכת לו. הוא מסמן ומודיע שזהו השטח שלו, נחלתו. במילים פשוטות הכלב מודיע בנביחה: "אל תתקרבו לשטח שלי!".

הכלבים גם אומרים שלום בנביחה וגם מזהירים את בעליהם, או מודיעים על מצוקה.


הנה תפקיד הנביחות:

http://youtu.be/zhM1xb6VbHg


למה לכלבים שונים יש נביחות אופייניות:

https://youtu.be/qjuOWeBcls8


גורים מסוגלים לנבוח על דברים משונים:

https://youtu.be/3sAKLlEg_F0


ויש כאלה שנובחים בלחישה:

https://youtu.be/C2E0PgVPCgA

הכלבים הדניים ידועים ככלבים הכי גדולים בעולם הכלבים. מדובר בזן ענקי ומרשים במידותיו. אך גם בקרב הכלבים הדניים יש כלב דני שהוא שיאן גודל שהוא גבוה מכל השאר.

ואכן, הכלב הגבוה בעולם ומחזיק שיא הגינס לכלב הגבוה בתבל לשנת 2013, הוא כלב דני שקוראים לו זאוס. גובהו של הדני הענק הזה שחי בארצות הברית, הוא לא פחות מ-110 סנטימטרים. הוא אוכל שק מזון של 14 קילוגרם ליום!


הנה סרטון על זאוס - הגוליית של הכלבים:

https://youtu.be/HM1XLPRdl3A


עוד מזאוס שהוכרז כשיאן גינס - הכלב הגבוה בעולם:

http://youtu.be/wJwnsKDrtwE


ותמונות מחייו של זאוס:

http://youtu.be/oSeiCtv8Nts

אמנם הכלב ידוע כחיה נאמנה לאדם, אבל באדינבורג ניצב פסלו מהמאה ה-19 של הכלב הסקוטי בובי גרייפרייר (Greyfriars Bobby) מהעיר אדינבורו. בובי התעלה על כל מה שמוכר בהיסטוריה והיה כנראה הכלב הנאמן ביותר אי-פעם.

סיפורו של בובי מתחיל אחרי מות אדוניו, הסקוטי ג'ון גריי. בובי הכלב שהיה מסייר עם בעליו, לא נטש את קברו של גריי בבית הקברות גרייפרייר קירק (Greyfriars Kirk) ושמר עליו במשך 14 שנה ברציפות, עד למותו שלו ב-1872. הוא סרב לעזוב את הקבר ובכל פעם שניסו להרחיקו מבית הקברות, הוא התעקש וחזר בדיוק למקום שבו קבור אדוניו המת.

בהתחלה ניסה שוב ושוב שומר בית הקברות להרחיקו משם. אבל הוא השתכנע לבסוף שמדובר בכלב עקשן ומיוחד במינו והתיר לו להישאר. אוכל קיבל בובי בכל יום מבעלי המסעדות והפאבים הסמוכים לבית הקברות, אנשים שהתרגשו מהנאמנות שלו למי שהיה עד לא מזמן לקוח שלהם. אבל מי שהגן בחייו על שלומו וזכויותיו של הכלב היה הלורד של אדינבורו. הלורד העשיר ורב-הכוח כל כך התרשם מנאמנותו, עד שהעניק לו את אות הכבוד הגבוה ביותר של העיר ומימן את רישיונו העירוני לכל החיים.

מאז מותו וקבורתו בקבר מכובד סמוך לבעליו, הפך הכלב בובי לאחד מנכבדיה המתים של העיר. בכל 14 לינואר מתקיימת לזכרו אזכרה שנתית ומכובדת בהשתתפות ראש העיר. מספרים שתושבי אדינבורו והמבקרים הרבים שפוקדים את הקבר מניחים עליו פרחים בכל יום.

בשנת 1961 צילמו אולפני וולט דיסני את סיפורו של בובי גרייפרייר והפכו את סיפורו למפורסם וידוע בעולם כולו.


הנה סיפורו של בובי גרייפרייר:

https://youtu.be/xPA7Ay-4ABo


על התקופה שאחרי מות בעליו:

http://youtu.be/OjSkBhCVb3M


האזכרה השנתית לזכרו של בובי:

https://youtu.be/9uzu-gV7dpc


סרטון שנעשה לזכרו:

http://youtu.be/OWblfj8Yse8


והנה הפתיחה והסיום של סרט שעשה עליו וולט דיסני:

http://youtu.be/B29nA5GVvFE

הנביחה של הכלב היא הדיבור שלו. נביחות הן הדרך שבה כלבים מתקשרים ביניהם.

כשמישהו זר או כלב אחר עובר ליד חצר הבית או מעבר לדלת, הכלב נובח וכך הוא מודיע שזה השטח הפרטי שלו, הטריטוריה שבה הוא שולט. זו האזעקה שלו, שאומרת לפולש להיזהר!

נביחות הכלבים הן גם לומר שלום, להודיע לבעליהם או לכלבים אחרים על מצוקה או להזהיר את הבעלים מסכנה.


הנה אוסף של כלבים נובחים מסיבות שונות ומשונות, החל מפחד, תימהון, תקשורת עם הבעלים ועוד:

http://youtu.be/nqelBMLz9Po

כלבי פוינטר (Pointer) הם כלבי ציד שפותחו באנגליה, משילוב של כמה גזעי כלבים (אחת ההשערות היא שצירוף של כלבי בלאדהונד, גיירהאונד ופוקסהאונד). יש להם הרבה תתי גזעים, ביניהם הפוינטר הגרמני קצר השיער שפותח בגרמניה ואהוד מאד בישראל. כל הפוינטרים הם בעלי חוש ריח מפותח שמאפשר להם להיות כלבי ציד מצוינים וגם כלבי הצלה מעולים בחיפוש ניצולים בין ההריסות.

כלבי הפוינטר זכו לשמם בזכות התנהגותם בשעת הציד. במקום להסתער על הציד ולהביאו בפיו לאדוניו הציד, הפוינטר יעמוד דרוך ליד הניצוד ו"יצביע" עליו ברגלו הקדמית, עד לבוא הציידים. ההצבעה (Point) היא ההתנהגות המיוחדת שלו בציד.


הנה כלב הפוינטר:

https://youtu.be/v1stD0KbtvI


תיאור הגזע הזה:

https://youtu.be/K1aAknEoxMA


כך הפוינטר ממלא את תפקידו בציד:

https://youtu.be/SoRyv3rpB5Q


וכלבי הפוינטר הגרמני קצר השיער:

https://youtu.be/I4FHYHUhyU0

עוד מימי האדם הקדמון ועד ימינו יש העדפה של כלבים שהם בעלי תכונות המועילות לנו. במהלך הדורות הרבים, מאז ביות הכלבים הראשונים, הפליא האדם לביית גזעים שונים של כלבים.

בתהליך של "ברירה מלאכותית" בוחר האדם לחזק תכונות וגזעים בעלי תכונות שמסייעות לו להתקיים. "גזע" הוא "מין" מלאכותי של כלבים, שנוצר על ידי האדם. הדבר נעשה על פי תכונותיהם השונות של כל גזע וגזע, כשתכונות הופכות ממש לתפקידים של כל גזע.

מגדלי הכלבים העדיפו שלא להרבות ואפילו להשמיד את הכלבים שאינם מצוידים בתכונות הרצויות, כמו שמירה טובה או יכולת לסייע בציד. את היעילים מביניהם, לעומת זאת, חיזקו ברבייה והעדיפו להרבות גורים לאותם שחיוניים לאדם.

בהדרגה יוצר ומחזק המין האנושי את הגזעים השונים. האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים.

כך נוצרו כמה תפקידים של גזעים שונים:

#כלבי ציד
גודלו לשיתוף פעולה ולתגובה מהירה לפקודות הצייד. תכונות אלה הפכו אותם לכלבים שלרוב יגלו חיבה גדולה כלפי האדם. ביניהם כלבי פּוֹינְטֶר, סְפַּנִייל, סטר, ובמיוחד רְטְרִיבָר, כולל הגולדן והלברדור רטריברים.

#כלבי רועים
כלבי הרועים, כלבי הבקר וכלבי הקולי ("לאסי"), פותחו לעבודת צוות, יחד עם הרועים והחוואים. בזכות כושר ההתמדה שלהם וכדי שירדפו אחרי העדרים וישמרו עליהם, כלבים אלה, פותחו להיות גם נאמנים וגם בעלי מרץ. כשהם מתרגשים הם נוטים לנבוח ויש להם גם נטייה לנשיכות קלות.

#כלבי שמירה
אלו כלבי הרים, שהלכו וטופחו לשמירה על עדרי הכבשים כשהרועה לא נמצא במקום. חוזקו בהם תכונות כמו רוגע ועצמאות, בצירוף נטייה להגנת יתר. יש גם גזעים שטופחו להגנה על הבית והמשק, כמו הבוקסרים והדוברמנים.

#כלבי רוח
כאן יש גזעים שבנויים למהירות ורצים בקלילות ומהר. גזעים כמו סלוקים, אַפְגֶנים, גרייהאונד, ויפט ודירהאונד. כלבי רוח אינם מרבים להפגין רגשות והם נוטים להיות מרוחקים ואדישים.

#טריירים
קטנים וחזקים ומרביתם פותחו במקור לציד של בעלי חיים קטנים ושרצים. הטריירים מצטיינים בנביחות ובחפירה. הם הנוטים ביותר לנשוך ואם מתגרים בהם, נדיר יהיה שהם ייסוגו .

#כלבי לוויה
אלו כלבי הצעצוע, הביתיים, שמאז ומתמיד גודלו כדי להיות חברה לבעליהם. הם נהנים ממגע עם בני־אדם ועוד יותר מגילויי חיבה. ביניהם נמצאים גזעים כמו פּוּדָלִים, סְפַּנִיילים קטנים, צ'יוואווה, טיבטים ובישוֹנים.

#כלבי הרחה
אלו גזעים שגודלו במקור כדי שיילכו בעקבות ריח וליילל לבעלים את הממצאים. הם מסוגלים לעקוב אחרי עקבות קלושים במיוחד והם מתקשרים עם כלבים אחרים מצוין. נמנים עליהם כלבי הביגל, הבָּאסְט הָאוּנד וכלבי הדם.


כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:

https://youtu.be/mCLQ_8I1paY


הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):

https://youtu.be/8_KWmzLObQ4


כך עושים מגדלי הכלבים את הברירה המלאכותית:

https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg

ידידו הטוב של האדם נחשב הכלב. הוא ידוע כבעל חיים עם יכולות חברתיות מאוד מפותחות.

בתרבות המערבית בני האדם נתנו לכלב את הכינוי "ידידו הטוב של האדם", כי הכלבים מסייעים לבני האדם, מרגיעים אותם והם תמיד אוהבים ותמיד שמחים לקבל את פנינו, כשאנו מגיעים הביתה.

גם ילדים שמגדלים כלב מפתחים אחריות, רגישות ורוך, שיאפשרו להם בהמשך החיים להיות אנשים טובים ורגישים יותר.

כלבי נחייה למשל מסייעים לאנשים עיוורים למצוא את דרכם. במקרים מסוימים, כלבים גם מצילים חיים, כמו הכלבים שמסייעים בחיפוש של טיילים שאבדו בשלג.

אבל האמת היא שלא בכל העולם והתרבויות הכלב הוא חברו הטוב של האדם. יש תרבויות וקבוצות אנשים שרואים בכלב חיה טמאה.


הנה ידידה הטוב של אישה, שנעמד בינה לבין אוטובוס דוהר ובכך הציל אותה (מתורגם):

https://youtu.be/az61DIdXiDA


אדם שנוסע עם כלבו באופנוע בכל העולם ומספר על אהבתם:

https://youtu.be/tJcsIwUviq8


על המתנדבים בצער בעלי חיים (עברית):

https://youtu.be/HZPqNn2idOw


כלב ותינוק מייבבים ביחד. הכלב מסייע לתינוק בבכי ומזדהה איתו:

http://youtu.be/r1EE_4Ubw_Y


על כלבים ומיהם בדיוק (עברית):

http://youtu.be/Jtqeu7OH_Bw


כלבים שמותחים בני אדם:

http://youtu.be/dLW5N5Yf8fk


סטנד אפ על כלבים (עברית):

https://youtu.be/YWoYVswjl1U


ובעלי הכלבים שעושים לכלב שלהם בוק (עברית):

https://youtu.be/237tljpaRoY?long=yes

הכלב הוא לא רק ידידו של האדם, הוא גם יכול להיות די אינטיליגנטי ונבון. מדובר בבעל חיים מאוד אינטואיטיבי, שיכול להתנהג באופן חכם למדי, לפחות בעיני בעליו.

כלב מכיר את שמו ואפשר ללמדו להבין עד 150 מילים ויותר. יש לכלבים גם יכולת לפתור בעיות ולהתמודד עם קשיים באופן אינטליגנטי משהו.

מבחינה חברתית, הכלבים מאוד מודעים - גם לבני אדם וגם אלו לאלו. המחקר יודע לומר שכלבים יכולים להבין הבעות פנים אנושיות ולהבחין בין פרצופים שמחים לכועסים. הם מסוגלים להראות ולבטא רגשות, כמו למשל קנאה.

מחקרים אחרים מדווחים שהם יכולים לקלוט ולחוש ברגשות שבעבר חשבנו שרק בני אנוש יכולים לחוש. יש אפילו סברה שכלבים יכולים לזהות בני אדם שאינם אמינים ואז להפסיק ולעקוב אחר הרמזים שלהם.

אז כן, אולי כשהם רודפים אחרי זנבם, כלבים לא ממש נראים מועמדים לפרס נובל, אבל מדובר בבעלי חיים די נבונים, אולי גם חכמים


הנה סרטון שמראה את החוכמה של כלב מאולף שיודע גם לעשות פעולות חשבוניות:

http://youtu.be/EAo0MJbsC_g


וכלב שיודע לספור ומזהה צורות:

http://youtu.be/kGUmudR9ZsQ

כמו אצל בעלי חיים רבים, שפמו של הכלב (Dog whiskers) משמש לו למטרות שונות. השערות הללו הן דקיקות מאוד והרבה יותר רגישות משערות רגילות. כך הן חשות ומאפשרות התמודדות של הכלב עם שינויים זעירים וסכנות בסביבה.

שערות אלה משמשות למישוש בחושך ולניווט בחשיכה. למעשה, שערות שפם אלו מאפשרות לכלבים לאמוד מרחקים בחושך. הם גם מאפשרים אומדן של גודל, צורה, מהירות תנועה ומיקום של עצמים במרחב.

השפם גם משמש לכלבים אמצעי פשוט כדי לגלות לאילו חורים או פתחים הם יכולים להיכנס.

אם הם מסוגלים לתחוב את אפם לפתח והשפם אינו נוגע בדפנות שלו, סימן הוא שהכלב יוכל לדחוס את גופו ולעבור בתוך הפתח.

למעשה יש לכלבים שערות נוספות על פניהם. השערות שמעל העין, למשל, מסייעות לחוש ולעצות עיניים בזמן, כדי למנוע נזק מעצם שמתקרב אל העין.

מכל הסיבות הללו, קיצוץ השערות הללו הוא מעשה רע ולא אחראי של בעלי כלבים, כלפי חברם הטוב.


הנה סרטון על שפמו של הכלב ויתרונותיו:

https://youtu.be/B80D6EoZod0


הסבר במצגת מעמיקה:

https://youtu.be/Du-avIZ4fWI


מאמנת מסבירה בקצרה:

https://youtu.be/oqLzozEWkl4


מה שקורה מתחת לשולחן כשאתם אוכלים:

http://youtu.be/VbXnMAHIgtg


והשלום שעושים הכלבים בפארק זה עם זה:

http://youtu.be/ly2ocMYMr3Q

הזאב המצוי הוא אכן בעל החיים הגדול ביותר במשפחת הכלביים והוא קרוב של הכלבים שאנו מגדלים. אך הוא חיית פרא, שחיה בטבע ולא בוייתה על ידי האדם, כפי שקרה לכלב. האמת היא שבעבר היו הכלבים חיות בר וכשהאדם טיפח אותם, הם הלכו ונעשו נעימים ולא תוקפניים, על אף שפעם היו גם הם טורפים.

הרבה אגדות וסיפורים מפחידים יש על זאבים. אבל האמת היא שהמין שהיה פעם המין הטורף הקטלני ביותר בעולם המערבי הוא היום הולך ונכחד. זה קרה בעיקר בגלל ציד גדול אבל גם בגלל בניית ערים וישובים, ביעור יערות וגידול שדות חקלאיים במקומות שהיו ערבות פתוחות.

דחיקת חיות בר כאלה מאזורי המחיה שלהם הלכה וחיסלה אותם. ראשי ערים ויישובים קטנים באמריקה, למשל, נהגו לתת פרסים גדולים למי שלכדו זאבים. אבל בשנים האחרונות, משהבינו בעולם המערבי את הפגיעה הקשה בטבע, החלו לשמר ולאפשר ליותר ויותר מינים נכחדים שכאלה, לשוב ולקבל אזורי מחייה מוגנים והם החלו לחזור ולהתרבות.


הנה סרטון על הזאבים הטורפים:

http://youtu.be/2iTIhh8pfv8


הזאבים במגע עם בני אדם, עם ניסיונות לנשוך ויללות:

http://youtu.be/pi3KPf1LuLM


והזאבים בשעת ציד:

http://youtu.be/A0E6geAq1k8

גשר אוברטון הוא גשר רגיל, שנמצא במילטון שבסקוטלנד. מאז נחנך הגשר, שנבנה בשנות ה-80, הוא נחשב לאחד המקומות המוזרים בעולם. מסתבר שהגשר מחזיק בשיא ההתאבדויות עולמי של... כלבים.

שוב ושוב קופצים עשרות כלבים מנקודה מסוימת בגשר אל מותם. לא ברור מה מושך אותם לקפוץ מהגשר ועוד פחות ברור מדוע כלבים שיוצאים בחיים מהקפיצה הראשונה חוזרים למעלה אל הגשר וקופצים שוב, עד שהם מתים...

החוקרים אינם מצליחים בשלב הזה למצוא הסבר מספק לתופעה המסתורית. היחיד שאיכשהו נראה הגיוני היה ההסבר שריח החורפנים (מינק) שחיים באזור הוא שמושך את הכלבים לקפוץ. עם זאת, זה לא מסביר מדוע זה קורה מאותה הנקודה על הגשר ומדוע אותם כלבים קופצים שוב ושוב.


הנה סיפורו של "גשר הכלבים המתאבדים":

https://www.youtube.com/watch?v=oI7iPb3qtZM


וסרטון שמתאר את המסתורין של גשר אוברטון ומנסה לחקור את עניין הריח:

http://youtu.be/Ysvn2JDzVw8?t=17s

בתהליך הברירה הטבעית בעולם, לא התערב איש. עקרון הברירה הטבעית, שמתייחס לאבולוציה של מינים שונים בטבע, מסביר שהמינים שהכי מתאימים לסביבתם הם ששורדים ומתרבים, כשהם מעבירים את התכונות שלהם הלאה.

לעומתם, יש מינים שמצוידים בתכונות שמפריעות לשרוד ולהתקיים באותה סביבה, או סתם לא מאפשרות הישרדות בה, תכונות אלא לא מועברות לאורך זמן לדורות הבאים, כי פרטים שהם בעלי התכונות הללו לא שורדים ולכן הם הולכים ומתמעטים, עד לכלייה סופית.

כך לדוגמה, היו פעם ג'ירפות עם צוואר קצר, אך יכולתן להשיג מזון הייתה קטנה משמעותית מאותן ג'ירפות שנולדו עם צוואר ארוך יותר, בגלל מוטציה. בהדרגה לאורך הדורות הלכו והתמעטו בעלות הצוואר הקצר, בשל רעב וכלייה, בעוד שג'ירפים בעלי צוואר ארוך הלכו והתרבו, כי היה להם מספיק מזון ולכן גם חוסן גופני ומהירות בריחה לא רעה מטורפים...

אך יש תהליך שנקרא "ברירה מלאכותית" שאותו חולל האדם, במהלך עשרות אלפי שנים. הכלבים הם דוגמה קלאסית לתהליך זה, שהוא מהיר הרבה יותר מהברירה הטבעית.

"ברירה" היא הוצאה של התכונות הנבחרות של מין מסוים. ברירה מלאכותית היא ברירה כזו שנעשית על ידי האדם.

הכלב למשל, נולד או בוית מהזאבים, ככל הנראה מהזאב האפור שנקרא קניס לופוס (Canis Lupus). זה היה לפני כ-15 אלף שנה, בסוף עידן הקרח האחרון, אם כי יש הערכות גבוהות בהרבה לגבי התקופה בה זה התרחש לראשונה.

מכל מקום, האדם הקדמון בוחר במודע להרבות זאבים שהם בעלי תכונות מועילות. הוא גם מחליט לא להרבות ואפילו להשמיד את הזאבים המתאימים פחות. כך הולכות ומתחזקות במהלך הדורות הבאים התכונות של ה"זאב הנחמד" שהאדם טיפח ויוצר לו הלאה, בעוד הזאבים עם התכונות הרעות, כמו תוקפנות או רעש, הולכים ומתמעטים.

ברירה מלאכותית התרחשה גם בבעלי חיים כמו פרות, סוסים ותרנגולות ובצמחים, כמו החיטה והבננות. כיום, בעידן ההנדסה הגנטית של הצמחים היא מגיעה לשיאים חדשים.

הכל החל כשזאבים התקרבו לאדם הקדמון וחיפשו מזון. אלה מהם שהצייד מצא כידידותיים, זכו לשאריות של מזונו. הזאבים החלו לבוא שוב ושוב לקבל שאריות מזון, אך האדם העדיף להתחלק עם הזאבים הידידותיים, אלה שלא חשפו שיניים ולא נהגו כטורפים.

במהלך דורות של זאבים, הלכו וטופחו זאבים שהיו נאמנים וטובים לאדם. הם הפכו לכלבים, זאבים מבוייתים, שאף החלו לסייע לאדם גם בציד. רבים מהם זכו לתפקידים בציד (כמו הפוינטר "המצביע", הסטר "היושב" ליד הטרף ודומיהם).

התערבות האדם בהתרבות שלהם המשיכה ובהדרגה יצר האדם את הגזעים השונים ("גזע" הוא "מין" מלאכותי של בעל חיים, כזה שנוצר על ידי האדם). האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים..


הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):

https://youtu.be/8_KWmzLObQ4


כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:

https://youtu.be/mCLQ_8I1paY


הברירה המלאכותית שיצרה את הכלבים:

https://youtu.be/kPDPTm7NgUE


עד היום מגדלי כלבים עושים ברירה מלאכותית:

https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg


וזאב עם האדם או ההיפך? - דיון מיתולוגי ומדעי על מי התחיל עם מי? (מתורגם):

https://youtu.be/T6f1-nEjDdM?long=yes

עד הופעת הרובוט ניקוי איירובוט, היה האייבו (AIBO) של תאגיד סוני הרובוט הביתי המפורסם ביותר. אייבו שיצא בגירסתו הראשונה בשנת 1999 פותח כבר החל מראשית שנות ה-90.

אייבו הוא כלב חכם ביותר שיודע להגיב ליחס של בעליו - יחס חם יזכה לתגובה שונה לחלוטין של הכלב הרובוטי מיחס כועס או אדיש. הוא גם מזהה חפצים, מגיב לסביבה ומשחק במשחקים של כלב אמיתי. יכולתו המתוכנתת ללמוד פקודות ולפתח "אישיות" משל עצמו הדהימה רבים והוא בהחלט שותף לחיים של האנשים הרבים שרכשו אותו, במיוחד למי שחלם על כלב שנים ולא רצה הרבה שערות בבית..

כיום יש לאייבו מתחרים שונים ובמיוחד כלב חדשני שקוראים לו "האייקייבי". זהו הכלב-רובוט החדש והחמוד במיוחד שמיוצר בחברת "אאוטרייג'ס אינטרנשיונל" ומאיים לכבוש את שוק הכלבלבים הרובוטיים בסערה.


הנה סרטון של רובוט הכלב Aibo:

http://youtu.be/7AMr3Zersjo?t=51s