אף שהיו אחרים שטענו שהקדימו אותו, הרוב מסכימים כי מי שהמציא את הטלפון הוא אלכסנדר גרהם בל (Alexander Graham Bell). הוא היה ממציא ומורה לחירשים, שהכיר את מבנה אוזן האדם ועיצב על פיה את שפופרת הטלפון שפיתח בשנת 1876.

לאחר שחברת הטלגרף דחתה הצעה לקנות את הפטנט שלו, אלכסנדר בל ייסד את חברת הטלפון בל והפך אותה לחברה מצליחה ביותר שמכשיריה פרושים בכל העולם.

בחנוכת הקו הבינלאומי ניהל שיחה עם עוזרו שהיה במרחק של 5,000 קילומטר ואמר לו שוב את מה שאמר בניסוי הראשון שלהם: "ווטסון, בוא הנה, אני זקוק לעזרתך" וווטסון השיב: "בסדר, אבל הפעם זה ייקח לי קצת יותר זמן.."

בעברית תרגם אליעזר בן יהודה את הטלפון ל"שח-רחוק" אבל המילה לא נקלטה ולא משתמשים בה אלא במילה הלועזית "טלפון".


הנה אלכסנדר גרהם בל, ממציא הטלפון:

http://youtu.be/KPICIBEL7Dg


כך נשמע קולו של בל:

https://youtu.be/4lJ6Pwb15JY


סרטון שמספר איך הומצא הטלפון:

http://youtu.be/2BCvXH5M9n0?t=15s


סיפור שיחת הטלפון הראשונה של אלכסנדר גרהם בל ועוזרו:

http://youtu.be/KlFLn2cb8yk


הדרך שעשה הטלפון הראשון של בל עד שהגיע אל האייפון:

http://youtu.be/yf3dUvGNx5A


ותכנית חינוכית על ממציא הטלפון (עברית):

https://youtu.be/cFp9YLV1Yzs?long=yes

שידורי הטלוויזיה הקלאסית עובדים כך:

מצלמות הטלוויזיה שבתחנת השידור מצלמות את התוכניות. החומר המצולם והמוקלט מועבר אל מקלטי הטלוויזיה שבבתים על ידי כבלים או באמצעות משדרי טלוויזיה. הכבלים מעבירים את השידור בקוד דיגיטלי, מתחנת הטלוויזיה. הקוד של השידור עובר דרך המרכזיות של חברת הכבלים, אל הממיר שבבתי הצופים. הממיר הופך את הקוד המוצפן לקוד שהטלוויזיה יכולה להבין.

יש חברות שמשדרות דרך לוויין ולא דרך כבלים. בשיטה זו משדרי הטלוויזיה משדרים את התכניות דרך אנטנות, אל לווייני תקשורת שמעבירים את השידורים לכל העולם. בכל בית שבו מוצבת צלחת לוויין מתאימה, נקלטים השידורים ועוברים לממיר הלוויין, כך שהצופים יוכלו לצפות בהם.

כיום יש טלוויזיות חכמות שמקבלות את התוכן שלהן ישירות מהאינטרנט, באמצעות סטרימר, אפליקציות ומערכת הפעלה חכמה. כל אלה מזרימים תוכן כמו סרטים, סדרות ותוכניות, באמצעות רשת האינטרנט.

כך או כך, בטלוויזיה יש מנגנון אלקטרוני שמקבל את הקוד הדיגיטלי של התוכן המשודר או מוזרם אליה ומדליק אלפי נוריות זעירות על המסך. אלפי הנקודות הזעירות שעל המסך יוצרות את הפיקסלים. כל פיקסל נצבע בצבע מסוים וכולם ביחד מרכיבים תמונה גדולה. כך משתנה התמונה עשרות פעמים בשנייה ואנו רואים את התכנית, הסדרה או הסרט.


הנה שידור הטלוויזיה:

http://youtu.be/OmV9aJCXHIg


וכך מסייעים הלוויינים להעביר את שידורי הטלוויזיה לבתי הצופים:

http://youtu.be/p6kZlukStOY

בימינו הטלוויזיה כל כך מרכזית, שקשה לתפוס שפעם העולם לא כלל את מכשיר הפלא הזה. וה"פעם" הזה היה לפני מאה שנים בלבד..

ג'ון לוגי ביירד (John Logie Baird) הוא מדען שהיה אחד המרכזיים בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. רבים היו שותפים לפיתוח ולהמצאת הטלוויזיה, אך ביירד היה הראשון שהציג לעולם טלוויזיה פועלת שהייתה מסוגלת לקלוט שידורים ולהציגם.

ביירד נולד בהלנסבורג שבסקוטלנד בשנת 1888. עוד בילדותו ניכר היה שיש לו כושר המצאה רב. בין השאר הוא תיכנן שלט רחוק למצלמה, חיבר תשתית חשמלית לתאורה בביתו והתקין רשת טלפונית בסיסית בין חדרו שלו לבין חדריהם של חבריו לשכונה.

ביירד החל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת גלזגו, אך לימודיו נפסקו עקב מלחמת העולם הראשונה והוא מעולם לא סיים אותם. בשנת 1923, כמו מדענים רבים שניסו לעשות זאת אז, הוא החל לעבוד על פיתוח מכשיר טלוויזיה. את ההישג הגדול הראשון שלו הוא השיג בשנת 1924 כששידר תמונה למרחק של כ-3 מטרים והצליח להציג אותה.

זו הייתה טלוויזיה מכנית, עם תמונה מאד לא ברורה, אבל ככה מתחילים. ביירד המשיך לשפר ולשכלל את הטלוויזיה שלו וב-26 בינואר 1926 הוא הציג לעולם לראשונה טלוויזיה עובדת. זה היה בהדגמה פומבית בלונדון כשמדענים וכתבי עיתונות צפו בשידור הטלוויזיה הפומבי הראשון בהיסטוריה, שהציג בובת פיתום שכינויה היה "סטוקי ביל" שהוצבה מול מצלמה בחדר נפרד מחוץ לטווח הראיה של הקהל.

שנה אחר-כך, בשנת 1927, הדגים ביירד שידור טלוויזיה רחוק טווח בין לונדון שבאנגליה לגלזגו שבסקוטלנד, מרחק של כ-730 קילומטרים. אותות הטלוויזיה הועברו בהדגמה באמצעות קו הטלפון..

גם בהמשך חייו המשיך ביירד לעסוק בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. הוא אחראי לפיתוחים רבים בתחום הטלוויזיה, כשהמציא טלוויזיה צבעונית והיה הראשון שפיתח שיטה להקלטת קטעי וידאו באמצעות מכשיר שהוא קרא לו "פונוויז'ן", האבא של מכשיר הווידאו שאנו מכירים.


הנה ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

https://youtu.be/PmjXwU0pYao


צוות של ה-BBC מפעיל שוב את הטלוויזיה הראשונה שהוצגה לעולם, 80 שנה אחרי שהוצגה לראשונה:

https://youtu.be/upoWPhjZksk


וסרט תיעודי על ג'ון לוגי ביירד ועל המצאת הטלוויזיה:

https://youtu.be/lCh3pbIcAYA?long=yes

כיום כבר נדיר למצוא מקרים של ממציא בודד ששוקד בעצמו על המצאה טכנולוגית, כמו שאולי היה פעם. ואכן, את הטלפון הסלולארי פיתח צוות שלם של מהנדסים ואנשי פיתוח, עובדי חברת מוטורולה. היא ממציאת הטלפון הסלולרי.

אבל מרטין קופר (Martin Cooper), ראש הצוות בחברת מוטורולה שהמציא את הטלפון הנייד הראשון, נחשב לדמות שמייצגת את ממציאי הטלפון הנייד. יש אפילו סרטון וידאו שמראה אותו במקום שממנו עשה את שיחת הטלפון הנייד הראשונה בהיסטוריה, בשנת 1973..


הנה תולדות ההמצאה של הטלפון הנייד:

http://youtu.be/DMbGrakUHc4


הנה סרטון על הסלולארי הראשון:

http://youtu.be/UfcMyoNHKes


לא כולם יודעים שהטלפון הסלולארי הראשון נבחן כבר בתחילת המאה ה-20:

http://youtu.be/ILiLaRXHUr0


וכך התפתחו הטלפונים הניידים מאז ועד היום:

https://youtu.be/JcnXOhrmDB8


פרסומות לטלפונים ניידים וגדולים במיוחד:

https://youtu.be/yCB6gUrma2c

רשתות חברתיות (Social networks) הן מושג כללי לקבוצות של אנשים שיש ביניהם קשר. בשנים האחרונות מתייחס המושג בדרך כלל לרשתות חברתיות באינטרנט.

רשת חברתית היא קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם קשרים שונים. התקשורת ברשת החברתית מאפשרת לתקשר עם חברים, להכיר חברים חדשים בעלי תחומי עניין כמו שלנו, לשתף תכנים שונים ומידע עם אחרים וליצור קבוצות וקהילות שונות. ברשתות חברתיות ניתן להזמין לאירועים ולהשתתף באירועים שאחרים יזמו או הזמינו אליהם.

מבחינת הפצת מידע הפכו הרשתות החברתיות כבר מזמן לכלי תקשורת המונים לכל דבר. כמובן שישנו הבדל מהותי בין רשת חברתית שהיא דמוקרטית יותר באופיה, שכן רבים בה מפרסמים עבור צרכנים רבים (Many to many), אל מול עיתון, תכנית רדיו או טלוויזיה, בהם פונים עיתונאי או מערכת ממוסדת אחת לצרכני תקשורת רבים (One to many).

הרשתות החברתיות הפופולאריות ביותר מתחלקות בין האוכלוסיות והגילאים. בעוד מרבית המבוגרים נמצאים בפייסבוק ההמונית ובלינקדאין הקרייריסטית, הצעירים עזבו אותה זה מכבר, לטובת שיתוף תמונות וסטוריז באינסטגרם ובסנאפצ'ט ותקשורת, כמעט חיים חברתיים שלמים בווטסאפ. העיתונאים ואמריקה מצידם מתקשרים בטוויטר, בעוד שוחרי העיצוב והסטייל משתפים בפינטרסט.

במידע העצום שמצטבר כיום ברשתות החברתיות השונות, מטפלים בטכנולוגיות של ביג דאטה ודאטה סיינס. תוכנות מיוחדות ואלגוריתמים חכמים שפותחו לשם כך, מזהים במידע העצום שנאסף על כל משתמש את תחומי העניין שלו, כמו גם מאפייני התנהגות שונים ועוד.

המידע שנאסף כך משמש את הרשתות החברתיות הללו להגדלת השימוש בהן ולהצגת פרסומות רלוונטיות שמכניסות לבעליהן רווחים עצומים.

המידע הזה גם נמכר לחברות אחרות, המנצלות אותו כדי לטרגט את הפרסומות והמוצרים שלהם באופן מדויק מאי-פעם. זה המחיר שאנו משלמים על השימוש החינמי ברשתות החברתיות הללו - הפרטיות שלנו בתמורה לחיבור החברתי. כלומר, אנו המשתמשים, אנחנו הסחורה בהן, במיוחד אם אנו שואלים ממה מרוויחות הנהלות הרשתות החברתיות ומהו המוצר שלהן.

בצד ההצלחה הכלכלית האדירה של הרשתות החברתיות המובילות הן גם מחזקות תופעות פסיכולוגיות קשות, כמו דיכאון, חרדות, תחושת החמצה (FOMO) ובצידן תופעות סוציולוגיות חברתיות כמו חיזוק האלימות המילולית, קיטוב והקצנה. לא פעם הן גם כלי יעיל לשיסוי המשתמשים אלה באלה בידי פוליטיקאים ובעלי עניין, להפצת חדשות כזב, הפייק ניוז ולהדהוד יעיל יותר מאי פעם של תיאוריות קונספירציה.


הנה הסבר על עולם הרשתות החברתיות (עברית):

http://youtu.be/bvU8c46EXUA


כך הרשתות הללו מחווטות את מוחנו מחדש:

https://youtu.be/CkMh6xdJNeM


וכך משנות הרשתות החברתיות את העולם:

https://youtu.be/trH4iuebjjI?long=yes

אין ספק שהעיתונות עוברת משבר. המעבר לאינטרנט היה אמור להיות טבעי למי שמיומנותם בכתיבה מקצועית, בטקסטים, בצילום ובהובלת דעות. אבל הוא לא.

העיתונות הגיעה לא מוכנה לעידן האינטרנט, בלי הבנה שהרשת עומדת לשמוט את הקרקע ממקורות ההכנסה שלה. האלף החדש קיבל אותה ללא מודל עסקי מספק ובחוסר יכולת להתאים את עצמה לזמנים האולטרה-מודרניים החדשים, של מדיה חברתית חינמית ופופולרית, של ציבור שמאס בצורך לשלם עבור איכות שחלקו הגדול אפילו לא מעריך.

האם האינטרנט יהרוג סופית את העיתונות?

בשנים האחרונות מנבאים רבים את סופם המתקרב של העיתונים, כי מאז תחילת המאה ה-21, הופכת הזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט, למשמעותית יותר ויותר. בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם.

בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, חל מעבר לצריכת חדשות ותוכן על מסכי המחשב, הטבלט וכמובן הטלפון החכם. גם הפרסום, שמממן חלק גדול מהפעילות בעולם העיתונות, עובר לדיגיטל - על חשבון הפרינט כמובן.

מלכתחילה היה הגיון סביבתי רב בעלייה לרשת של העיתונים. הרי במקום לכרות עצים ולייצר נייר שמחר כבר לא רלוונטי ניתן וחשוב להתאים לרוח הזמן. אבל גם כשהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, התקווה הייתה שבמהדורות דיגיטליות הוא ימשיך להתקיים עוד שנים רבות.

רק שהכסף לעיתונות לא הגיע מהרשת ובמקביל הלכו וצנחו מכירות עיתון הנייר. הכל באינטרנט כל כך זול. אצל מרבית הגולשים האיכות לא הכרחית והם מסתפקים בכותרות. בשביל כותרות לא צריך עיתונאים ותחקירים ומקצוענות, אלא זוג עיניים ועכבר שמאפשר לגלוש למקורות פתוחים, להעתיק, לשכתב ולפרסם.

וכך, הידרדרות במספר המנויים, הכנסות שצנחו מפרסום בעיתונים ובאתרים שלהם, לוחות מכירה וקניה שהוחלפו באתרי יד שנייה משוכללים ויעילים - כל אלה תרמו לרווחיות הנשחקת וחייבו שינויים. נסיונות להתאמה למצב החדש - קיצוצים בכוח אדם, העלאת דמי מינוי, חומות תשלום בכניסה לתוכן אקסקלוסיבי, כתבות מוזמנות ותוכן ממומן - שום דבר לא עזר. גרף התוצאות העסקיות הלך וירד.

להכנסות המתדלדלות הללו הייתה עוד תוצאה נגזרת ועגומה עוד יותר - המקצועיות העיתונאית הלכה ונפגעה.

עם הזמן החינם גם יצא מגבולות הרשת אל העולם האמיתי. תחרות חדשה מול חינמונים בבעלות טייקונים שמטפחים יחסים של הון שלטון, הצטרפה לעולם חדש של בלוגרים שאיש לא מחייב אותם בכללים כלשהם ובהמשך רשתות חברתיות שבאמצעות לייקים, לבבות ומדד עוקבים מעודדות מדידה של פוסטים בוויראליות הכמותית ולא באיכות, כל אלה ביחד עם קיצוניות, השתלחות ואובדן רסן. איזה עיתון יכול להתחרות בכל אלה ביחד?

הרשת גם הציעה יותר ויותר מאגרי חדשות מעודכנים תמיד, שאין להם חשש להעתיק מבזקים ולשכתב חומרים שלעיתונות עולה הון לייצר - כל אלה הביאו לכך שבעיקר העיתונים הרציניים נחלשים, מאבדים את יכולתם לשמור על הדמוקרטיה ונסגרים בזה אחר זה.

את השד הזה, הם ידעו, כבר לא יהיה קל להחזיר לבקבוק.

רובנו לא מבינים את ההשפעה של התהליך הזה על חיינו. השיח הציבורי, האלימות המילולית, הקיטוב, תרבות הדיבור הירודה, ההקצנה, הפייק ניוז, סיפורי הקונספירציה, השיסוי ועוד מחלות רקע שעוברות דמוקרטיות בכל העולם - כל אלה הן תופעות שנגזרות ומתחזקות באופן משמעותי מהשינוי הטקטוני הזה בעולם העיתונות והמעבר למרחבים הדיגיטליים.

תוסיפו את הפוסטמודרניזם, בו כל בלוגר, אושיית פוסטים או "מוביל דעה", שהשכלתו או הבנתו נובעת לא פעם בעיקר מהפרסום או היופי ותבינו מה מחליף את העיתונאי המקצועי והאתי, את הכתב, התחקירן, הפרשן והעורך המקצועי והאחראי.

וזה לא שהעיתונות הייתה מושלמת. כולנו זוכרים את "עיתונאי קטן", בו כיוון אריק איינשטיין לעיתונאי ביצה ורכילאים בכסות עיתונות, שזיהמו את המדיה והוציאו לה שם רע. מי שעוקב יכול גם לראות איך אג'נדות של בעלי עיתונים מובילות את הקו של כל עיתון בימינו, במקום מחויבות לאמת, לערכים ולאחריות ציבורית.

אבל עדיין - אומרים שהעיתונות היא הטיוטה של ההיסטוריה. בעידן הנוכחי מחליפים צייצני טוויטר ומשולחי פוסטים בפייסבוק את בעלי המקצוע הללו. אין להם מגבלות או אתיקה, הם יכולים להרשות לעצמם הכל והמדיום מוביל לכך שהם הולכים ומקצינים, כי ברשתות החברתיות אם אתה לא בולט - אתה נעלם והדרך הקלה לבלוט היא להקצין, להשמיץ, להמציא, להאשים, ללעוג ולהתבריין - מלשון בריונות.

נוסיף לזה את ענקיות האינטרנט, כמו גוגל ופייסבוק, שהולכות ולוקחות את מה שנותר מהיכולת ליצור הכנסה ולשלם את משכורותיהם של כתבים, פרשנים ועיתונאים. ענקיות האינטרנט והמדיה החברתית הלכו ונגסו בעסקי הפרסום ברשת וכבר מזמן השתלטו על השוק הזה. לעיתונות לא היה סיכוי נגדן - בעולם שבו ענקיות רשת שולטות על הגישה אליהם, העיתונים מצאו את עצמם במלכוד קשה במיוחד.

ועדיין, נראה שיצרני התוכן וגופי העיתונות החשובים לא הרימו ידיים נגד ענקיות האינטרנט. כל מי שעיניו בראשו רואה כיצד נרמסות זכויות היוצרים של עיתונים וכלי תקשורת בעידן החדש. בעולם קיו גם רשויות, מחוקקים ומנהיגים פוליטיים אחראיים, שמנסים לשנות את הכללים לגבי השימוש שנעשה בתוכן של האחרונים בפלטפורמות המקוונות. הם הסיכוי האחרון לעצור את קריסת העיתונות ותקשורת ההמונים, החשובות כל כך לדמוקרטיות בעולם.


הנה השינוי העצום שעובר על עולם העיתונות והחשיבות להתאים את עצמנו לו (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI


מוכר העיתונים שמיטיב לתאר את המצב (עברית):

https://youtu.be/cd2JahghuTk


המעבר לאינטרנט הביא במקביל לצניחת המכירות של עיתוני הנייר (עברית):

https://youtu.be/ckjuZR9wxtY


החינמונים שנותנים עיתון פלוס אינטרסים פוליטיים בחינם (עברית):

https://youtu.be/9A8uQyKCZTM


עיתונאים מספרים על השפעת הרשתות החברתיות על עולם העיתונות:

https://youtu.be/-7esKJDZqzQ


התוצאות האיומות של זה הן גם החדשות המזויפות שיוצאות מהמדיה החברתית ומשנות את העולם (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


סגירת בית מעריב בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/JFDxWhMKdvE


והרצאה על השינויים בעולם העיתונות (עברית):

https://youtu.be/n2mtbzS2nhU?long=yes

המברק (Telegram), או הטלגרמה כמו שקראו לו פעם, הם מסרים קצרים שהועברו למרחקים באמצעות תקשורת מיוחדת ומהירה יחסית.

הטלגרמות, המברקים של פעם, היו כמו הטוויטר של פעם, אבל במחיר כספי ולא זול במיוחד. באמצעות המברק אנשים יכולים היו לכתוב מסר קצר ולשלוח אותו לאחרים. הוא היה מגיע מודפס כמובן והשולחים היו משלמים עבורו. אתה כותב שורה ומשלם עבור המלים לפי מספרן.

הטכנולוגיות השתנו עם השנים. מה שהחל עוד הרבה לפני עידן הטכנולוגיה, נולד במסרים שהועברו במדורות וסימני עשן מראשי ההרים. אבל הוא היה לטלגרף, כשהחלו להשתמש בקודים כמו קוד מורס וקוד בודו, להעברת ידיעות מוצפנות.

עם השנים הטכנולוגיה של המורס התפתחה והייתה להודעות טלגרמה שנשלחו ברשת הטלקס (Telex). הטלקס הזכיר רשת טלפונים אבל איפשר לשלוח רק מברקי טלקס כתובים, כולל הודעות טלקס בינלאומיות. היו ימים שבהם אנשים לא יכולים היו לשוחח עם חו"ל בשיחות חוץ ובינלאומיות. גם בטלקס השתמשו בתשלום וגם כאן היה מגוון שימושים רחב - ממשלוח ברכות או הודעות דחופות ועד לאישור עסקאות על ידי בנקים.

הודעות הטלגרף שנודעו בעולם בתור טלגרמה (telegram) או כבלגרמה (cablegram), זכו בישראל לחידושו של בן יהודה כ"מברק". השימוש בהם בארץ הגיע לשיא בשנות ה-70-80, כשישראלים נאלצו להמתין יותר מ-7 שנים לקו טלפון.

כך או כך, בעידן החדש הפך המברק לאובייקט היסטורי ומיושן, שלא מכסה את עלות השירות. ככל שנכנסו לשימוש וצברו פופולריות הדואר האלקטרוני, מסרוני ה-SMS והאינטרנט ובהמשך גם הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים האישיים - הפכו המברקים ללא רלוונטיים.

שליחת המברק הפכה יותר ויותר מיותרת ובהדרגה הגיעו גם הממשלות להבנה שבעידן האינטרנט מדובר בפריט אנכרוניסטי, שלא לומר מת, שבעיקר מוביל את הדואר ואת חברות המברקים להפסדים.

וכך, הלכה ונעלמה הטכנולוגיה המיושנת הזו. היום כבר אין כמעט בעולם שירותי מברקים, שנטלו תפקיד משמעותי בהעברה של תמסורות לאורך השנים. מברקים שימשו, בין השאר, כדי להודיע על הטיסה הראשונה בהיסטוריה בשנת 1903, כדי להכריז על מינויו של צ'רצ'יל ללורד הראשון של הצי הבריטי ועל תחילתה של מלחמת העולם השנייה.

ואגב, את המברק הקצר בהיסטוריה שלח ויקטור הוגו (יש המייחסים אותו לאוסקר וויילד). הוא שלח אותו למוציא לאור של ספרו. תוכן המברק היה בפשטות סימן שאלה "?" - הסופר רצה לדעת איך הספר החדש שלו נמכר. הספר נמכר כנראה היטב, כי התשובה של המו"ל הייתה "!"...


כך עבד בעבר מכשיר הטלגרף:

http://youtu.be/DRlXZGMWnfI


כך כתבו ושידרו אז הודעות בקוד מורס:

https://youtu.be/YPsgEdmlUf0


ומברק צימרמן ההיסטורי ששינה את העולם:

https://youtu.be/KKhgrCDkm0s

כולנו ודאי יודעים של"ג בעומר הוא חג שמזכיר את מרד בר כוכבא. המורדים הרי הדליקו משואות אש, מדורות גדולות, על ראשי ההרים. באמצעותן הם העבירו ממקום למקום את ההודעה על המרד שפרץ. ואכן, השימוש באש לצורך תקשורת נעשה באמצעות משואות איתות. המדורות הגדולות נראו למרחוק ובאמצעותן נהגו להעביר ידיעות חשובות ולאותת על סכנה.

השימוש במשואות היה נפוץ גם לסימון של אנשים שרצו לזהות את מקומם לאחרים, כדי לסמן על מקומות מסוכנים לספינות בים, טרם המצאת המגדלור.

מסרים נפוצים בתקשורת המשואות היו גם של ניצחון בקרב או בקשת עזרה. בלילה שימשה הלהבה הגדולה לתקשורת כזו וביום הקפידו על כמות העשן וצבעו. היו נהוגים צבעים שונים לסוגי המסרים המקובלים.

תקשורת המשואות היתה סדרתית, כך שבכל הר היתה נקודת תצפית שבה ראו הצופים משואה שנדלקת על ראש הר בסדרה, והיו מדליקים את המשואה שלהם כדי להעביר את המסר הלאה, לנקודה הבאה. במקרים של סדרת משואות מאורגנת ניתן היה להעביר בחלקי שעה מסרים שונים למרחקים של אלפי קילומטרים.


הנה סרטון על מרד בר כוכבא שעשה שימוש בתקשורת באמצעות מדורות (עברית):

http://youtu.be/nWdKmFO4S4M?t=18s

על אילו כללים כדאי להקפיד לגלישה בטוחה ברשת?
איך להיזהר ברשת?


המשרד לביטחון פנים ממליץ על כמה כללים להתנהגות זהירה בגלישה באינטרנט:

1. תהיו רגישים למסרים שאתם מקבלים ומוסרים ברשתות החברתיות​

2. דיווח הוא הגשת עזרה ולא הלשנה

3. ​ הרכוש הציבורי נועד גם בשבילכם- שמרו עליו

4. ​ שיתוף חברים טובים יכול להציל חיים

5. ​ הגוף שלך – שייך רק לך

6. ​ מידע אישי לא מוסרים ברשת

7. ​ אלכוהול שותה לך את החיים

8. ​חרם על מישהו היום יכול להיות חרם עליך מחר

9. ​ בעת צרה פנו למבוגר אחראי או גורם מקצועי

10. ​ בהימורים בסוף מפסידים


הנה סרטון על חשיבות הגלישה הבטוחה ברשת (עברית):

http://youtu.be/kDGPVF5M8oo

הרגע הזה שבו נולדת טכנולוגיה שתשנה את העולם לחלוטין הוא הרגע שאיש לא יכול לחזות את השפעתו. אמנם רובנו יודעים לדקלם מתוך שינה שהאייפון הראשון של "אפל", זה שהציג ב-2007 מייסד החברה והמנכ"ל שלה סטיב ג'ובס, הוא הטלפון החכם הראשון.

אבל אם האייפון היה אכן הטלפון שעתיד להוביל את המהפכה החדשה של הסמארטפונים הקלים, הפשוטים להפעלה וכמובן בעלי מסך המגע. האמת היא שהוא לא היה הראשון.

כי הטלפון החכם הראשון נולד הרבה לפני כן והוא ממש לא היה הצלחה או אפילו מוצר נפוץ. אולי משום שהוא הקדים את זמנו ב-15 שנה...

מדובר בטלפון של חברת IBM משנת 1992 שזכה לשם סיימון (Simon). הוא הושק ב-1994 ופעל על מערכת הפעלה Zaurus, הפופולרית אצל יצרנים של מכשירי כף יד (PDA) באותם ימים.

במשקל חצי קילוגרם, עם זמן סוללה של שעה בלבד ומחיר של 900 דולר, הטלפון הזה לא יכול היה להיות פופולרי באותם זמנים. היה לו מסך LCD בגווני ירוק, גודל של 1.5 על 4.5 אינץ' ורזולוציה של 290 על 160 פיקסל.

אבל אי אפשר לקחת מה"סיימון" את העובדה שבנוסף לביצוע שיחות הוא היה הראשון שאיפשר פיצ'רים חדשניים כמו קריאת מיילים, רשימת אנשי קשר, קבלת פקסים, עדכון פגישות ובדיקה של היומן. והוא גם זיהה כתב יד טבעי וכתיבה בעט סטיילוס..

"Simon" היה מכשיר הסלולר הראשון שהציג יכולות מקוונות מתקדמות, דוגמת ציור חופשי, מקלדת וירטואלית ואלגוריתם שהשלים מילים.

חייו של ה"סיימון" היו קצרים. הוא נמכר רק בכמה מדינות בארצות הברית ו-50,000 יחידות בלבד ממנו נמכרו. השאר הושמדו. יעברו עוד עשור וחצי עד שסטיב ג'ובס יעלה על הבמה ויציג את הטלפון הכי חכם הבא.


הנה הטלפון החכם הראשון אי פעם:

https://youtu.be/XD_mLPIV_GE


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ZGoNMSBvYUw


וכך עובר אליו המידע:

https://youtu.be/eHp1l73ztB8

קשה לזכור את האלפבית של קוד מורס או שפת מורס. אז בעברית המציאו דרך פשוטה לזכור את האותיות בקווים ונקודות, על ידי הקבלה שלהם לניקוד של פתח וחיריק המזכירים את קוד המורס - פתח בתור קו וחיריק בתור נקודה.

למשל המילה אִמַא מייצגת את א'. הניקוד חיריק ופתח ולכן א' היא: נקודה קו.

עוד דוגמה? - ד' מיוצגת במילה דַלִיתִי. הניקוד הוא פתח, חיריק, חיריק ולכן ד' כותבים: קו נקודה נקודה.

אז לפניכם כל אותיות האלפבית.

שימו לב:

אִמַא, בַשלִי לִי מִיץ, גַמַדִים, דַלִיתִי, הַגַנַה, וִי, זַמַר לִירִי, חִיחִיחִיחִי, טִיט בִיצַה, יִידִיש, כַבִירַה, לִיבַבתִינִי, מַפַם, נַעִים, סַבִי אַבִי, עִיר הַנַמַל, פִיל קַנַדִי, צִיטַטַה, קַטַרִינַה, רִיבַתִי,שִירִי לִי, תַם.

זה די פשוט.. הכתבים כותבים, העורך בוחר את הכתבות והתמונות הטובות ומחליט כיצד יסודר העיתון ומה ישאר מחוץ לגליון. מומחי לשון שנקראים מגיהים עוברים על הכתבות ומתקנים את שגיאות הכתיב והניסוח שבהן. עתה יושבים האנשים שעורכים את העיתון מבחינה גרפית ומעמדים את עמודי העיתון על מסך המחשב.

העיתון יוצא לדפוס, מכינים תבניות פלסטיק של כל דף בעיתון והן מוכנסות למכונות הדפוס הגדולות שידפיסו את גליונות העיתון בצבעים. גלגלי ענק של נייר מאפשרים הדפסה של עיתונים גדולים. אחרי ההדפסה יוצאים העיתונים לסגירה, הוספת הסיכות לגליונות ואריזה. משם הם יוצאים לאולם ההעמסה, כדי לשלוח אותם אל החנויות ולמנויים.


הנה התהליך המלא של יצירת העיתון היומי:

https://youtu.be/G7zYpvtRAlE


כך מכינים את העיתון היומי:

http://youtu.be/NhjSZE0SLTM?t=34s


ושיר על אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון (עברית):

https://youtu.be/Vev_L4_5_lE

הטלפון הסלולארי הראשון בהיסטוריה היה של חברת מוטורולה, מדגם שנקרא "דיינהטק 8000X".

הטלפון הזה, שזכה לכינוי "לבנה", היה גדול וכבד במיוחד. אבל גודלו ומשקלו. לא הפריעו למצטיידים המוקדמים להיסחב איתו לכל מקום. הוא היה הדבר הכי מסעיר בקהילה העסקית - טלפון נייד ראשון, שניתן לקחת לכל מקום.

כשהציגה אותו מוטורולה לעולם, בשנת 1984, "טלפון הלבנה" היה יקר ומסורבל להפליא. לא היו בו אפליקציות, יכולות ניווט, וידאו או כל פיצ'ר אחר שאנו מכירים מהסמארטפון המודרני.

אבל חשוב לזכור שבלי חלוצים שכאלה, לא היינו מגיעים לעידן שבו הטלפון הוא הנווט, הטלוויזיה, יומן הפגישות, נגן המוסיקה ותיבת המכתבים שלנו, בצירוף המון דברים מרגשים נוספים.


הנה המוטורולה דיינהטק 8000X - "טלפון הלבנה", סליחה, הסלולארי הראשון:

https://youtu.be/0WUF3yjgGf4


את האבטיפוס הראשון, שפותח במוטורולה, 11 שנה לפני כן, ראו רק עיתונאים:

https://youtu.be/axx56_7Vz6Q


תולדות ההמצאה של הטלפון הנייד:

http://youtu.be/DMbGrakUHc4


לא כולם יודעים שהטלפון הסלולארי הראשון נבחן כבר בתחילת המאה ה-20:

http://youtu.be/ILiLaRXHUr0


ותולדות הטלפון הנייד עד ימינו:

https://youtu.be/g6wDRiE8JaM?long=yes

יוני דואר (June Mail) הן יונים שמשתמשים בהן להעברה של מסרים ממקום למקום.

עוד בימי קדם ידוע היה שהיונים תמיד ישובו בחזרה אל ביתן והן עושות זאת במהירות גבוהה מאד ובדרך הקצרה ביותר. לכן כבר אז עשו הפרסים והמצרים הקדמונים שימוש ביונים כדי להעביר ידיעות ממקום למקום.

יוני הדואר שימשו לצרכים שונים. כוחות צבא העבירו באמצעותן מידע לעורף ולשליטים, סוחרים העבירו מידע על עיסקאות ועוד.

שימוש מעניין ליוני הדואר היה ליוונים הקדמונים. אלה נהגו להודיע באמצעות יוני-דואר על המנצחים במשחקים האולימפיים, האולימפיאדה היוונית העתיקה.

זני מסוימים של יונים, במיוחד יונת הסלע שהושבחה לשם כך, משמשים טוב יותר להעברת ידיעות, מזני יונים אחרים.


הנה יוני הדואר שבאמצעותן שלחו הבריטים הודעות בין יחידות הצבא:

http://youtu.be/gPUJnqnOCX8


השימושים הצבאיים והתכונות המיוחדות שהפכו את היונים לדוור המושלם:

https://youtu.be/z3QPYXNPaaE


וסרטון הדרכה לשליחת הודעות עם יוני דואר (עברית):

http://youtu.be/Z_l-SkUs-Xw

העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן. נסקרו בו אז נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. על קיומו ידוע להיסטוריונים, על אף שהברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.

אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת.

העיר שטרסבורג של אותם ימים היא צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת. זה הביא לכך שהצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו וילכו ויתרבו, מאז ועד היום.

בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. גם החינמונים, עיתוני החינם הולכים ומערערים את הקיום הכלכלי של העיתונות הרצינית, שנעשית על ידי עיתונאים מקצועיים ומחייבת לימוד, עיון ותחקיר שהם יקרים למימון.

גם אם נראה לעתים שהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, הציפייה והתקווה היא שבמהדורות דיגיטליות תמשיך העיתונות להתקיים עוד שנים רבות. חשיבותה האדירה לדמוקרטיה, במיוחד אל מול שופרות שלטון המתחזים לעיתונים, מחייבת את הדמוקרטיות האמיתיות בעולם להגן ולשמור על קיומה של עיתונות חופשית ונטולת פניות.


הנה סרטון על התפתחות העיתונים:

http://youtu.be/hG_MPTpIg90


העיתונות אז, היום ובעתיד:

https://youtu.be/lA_HD6g0HE4


מומחה שמספר על תולדות העיתונים (עברית):

https://youtu.be/vqiZArrlteo


וכך מייצרים את העיתון היומי החשוב ביותר בעולם - ניו יורק טיימס:

https://youtu.be/MrWP2z8I0Qk

אחרי שנים בהם כבר מעט משתמשים סביבנו בזימוניות, הן חזרו ברגע לעניין הציבורי, במסגרת מתקפת פיצוצי הבִּיפֶּרים (Beepers) בלבנון.

מתקפת הפיצוצים המתוחכמת ומסעירת הדימיון, שבוצעה בספטמבר 2024 במכשירי הזימוּנִית (Pager) של מפקדי ופעילי חיזבאללה פגעה ישירות במפקדי ופעילי ארגון הטרור וזכתה להערכה עצומה בעולם, תוך שהיא מותירה את הארגון מבולבל ומתוסכל.

המתקפה המתוחכמת נגד המכשירים הללו, בה נהרגו עשרות מחבלי ארגון הטרור ונפצעו אלפים אחרים, חלקם התעוורו - כל אלו מעוררים ודאי סקרנות לגבי המכשיר שלמבוגרים נראה היה שסיים את תפקידו מזמן ולצעירים רבים כלל אינו מוכר.

מכשירי הזימונית הללו נולדו כאמצעי תקשורת מיידית, עבור מנהלים, רופאים ובעלי מקצועות דחופים. הם נהגו לקבל בהם הודעות מיידיות.

הזימונית פותחה לראשונה בסוף שנות ה-50, כשהממציא היהודי-אמריקני אלפרד ג'יי גרוס, מומחה לפיתוח של מכשירי ווקי טוקי, רשם פטנט על תקשורת רדיו חד-כיוונית.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 שולבו טכנולוגיות של מכשירי קשר ורדיו לרכב עם הזימונית ונוצר מכשיר הזימונית הראשון שהתבסס על המצאה חדשה שמזערה מכשירים - הטרנזיסטור.

טכנולוגיית הזימונית השתפרה במהירות ובשנות ה-80 הפכו המכשירים הללו נפוצים מאוד והגיעו לעשרות מיליוני משתמשים בכל העולם. בנוסף, התקשורת שלהם הפכה דו-כיוונית, כשניתן היה לא רק לקבל הודעות אלא גם לשלוח ישירות מהמכשיר.

אבל עם הזמן והטכנולוגיה, הקטינה כניסת הטלפונים סלולריים את הביקוש לשירותי הזימונית בעולם והשימוש בהן הלך ודעך.

ועדיין, להעברת הודעות חירום ממשיכים מכשירי הזימונית לשמש גופים רבים והיטב. בזכות השימוש בתקשורת לוויינית, שהיא אמינה יותר מרשתות סלולריות, במיוחד במצבי חירום, ממשיכים לא מעט שירותי חירום כאלה בעולם להשתמש במערכות ביפר מודרניות.

לצערנו, גם ארגוני טרור נוהגים להשתמש בהם מעת לעת, בעיקר כדי להימנע מחדירה ואיכון הסלולריים שלהם בידי האויב. לשמחתנו, יש מי שמצליחים, תודות לכך, לחדור אליהם ולבצע פעולות שומטות לסתות כמו זו שבוצעה בלבנון.


הנה פרסומת מהעבר לביפר (עברית):

https://youtu.be/hATtKIYqlH8


כך עוברים המסרים המיידיים אל הזימונית:

https://youtu.be/4EHzzfqB4uY


הסבר על הזימונית ההיסטורית, לאור פיצוצי לבנון:

https://youtu.be/v2Fr2lL99rE


הבנת האירוע הלבנוני של הפייג'רים:

https://youtu.be/YlT7fGTt4_A


מתקפת מכשירי הזימונית (עברית):

https://youtu.be/wnB91ZVNLCw


ודיווחים מהעולם על מתקפת הביפרים:

https://youtu.be/-Pnj3sdCris

הטלוויזיה (Television) היא ללא ספק אחת הטכנולוגיות המשפיעות ביותר על חיינו בעידן המודרני. יש הרואים בה, ביחד עם פצצת האטום, את ההמצאה המרכזית של המאה ה-20. אבל גם אם לא עד כדי כך, ניכר שזו טכנולוגיה מהפכנית, שהשפעתה על כל תחומי החיים והתודעה היא משמעותית וארוכת טווח.

מעצם תחושת האינטימיות שהוא משרה על הצופים בו, מקנה מכשיר הטלוויזיה למדיום הטלוויזיוני כוח רב והשפעה עצומה על ההמונים, על טעמם ועל דעותיהם בתחומים רבים. הטלוויזיה משלה את הצופה שהיא מציעה גישה מיידית לאמת ולמציאות ובכך היא זכתה לכוח רב במשך שנים רבות, יותר מכל מדיום אחר בתרבות הפופולרית.

האמת היא שאת הטלוויזיה לא המציא אדם בודד, אלא מספר ממציאים שכל אחד קידם אותה בעוד צעד לכיוון של המכשיר המוצלח שאנו מכירים כיום.

על אף נסיון מוקדם, כבר בשנת 1884, של מודל ראשון ופרימיטיבי של טלוויזיה לא ממש מוצלחת, נבנתה בין השנים 1907-1910 הטלוויזיה האלקטרו-מכנית הראשונה, על ידי הרוסי בוריס רוזינג וולדימיר זוורקין.

בשנת 1925 הוצגה בפעם הראשונה תמונת טלוויזיה בציבור. זה עדיין לא היה שידור מתחנת טלוויזיה, אבל המהנדס הסקוטי ג'ון לוגי ביירד הצליח להציג תמונה בשחור-לבן של צילום מציאותי, גם אם מהבהב ולא ממש ברור. הוא נחשב לממציא הטלוויזיה האמיתית.

בשנת 1927 המציא צעיר אמריקאי בשם פיילו פארנסוורת' טלוויזיה אלקטרונית שהייתה מוצלחת יותר וברורה מהטלוויזיה המכנית של ג'ון לוגי ביירד.

בשנת 1936 החלו לראשונה שידורי טלוויזיה, על ידי שירות השידור הבריטי ה-BBC, שמאז ועד היום נחשב לאחת מרשתות הטלוויזיה הטובות בעולם.

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, הפכה תעשיית הטלוויזיה לחזקה מאוד. גם כלכלית וגם בהשפעתה על החיים ועל העולם, תעשיית הטלוויזיה הפכה מאז לאחת החזקות והמשפיעות בתרבות הפופולרית.

המדיום הטלוויזיוני הצטיין בשתי יכולות כמעט מנוגדות. מצד אחד הטלוויזיה היטיבה להציג תיעוד חי של המציאות, בעיקר בשידורי חדשות וסיקור "חי" ממקומות ההתרחשות ומצד שני - ביכולת שלה לבדר ולהציע בריחה מסוימת מהמציאות, בעזרת תכנים מהנים לשעות הפנאי. שעשועונים, דיווחים, תכניות אירוח, אירועי מדיה ותכניות ריאליטי - הטלוויזיה לימדה אותנו שכל עוד יש רייטינג, אין לה שום בעיה לערבב בין הגבוה לנמוך, בין המשמעותי לסתמי ובין הטוב לרע.

בשנים האחרונות הטלוויזיות הפכו לשטוחות והטכנולוגיות מתפתחות במהירות עצומה. מכשירי טלוויזיית פלזמה, LCD וטלוויזיה המבוססת על נורות לד - כל טכנולוגיה כזו מספיקה לכמה שנים ואז מגיעה טכנולוגיה חדשה והופכת לפופולרית יותר.


הנה סיפורו של ג'ון לוגי ביירד, ממציא הטלוויזיה:

https://youtu.be/YdfhcHZEkFU


דוגמה של הטלוויזיה המיכנית שלו עם הצגה של סרט אנימציה של פליקס החתול:

http://youtu.be/llP-uy2rzKE


כאן ממציא הטלוויזיה המיכנית ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

https://youtu.be/MuXhV78z0ck



בירד מציג את ההמצאה:

https://youtu.be/PmjXwU0pYao


סרטים אותנטיים שבהם הוא נראה עובד על ההמצאה:

https://youtu.be/nwJ2bMATIAM


על ממשיכו בפיתוח הטלוויזיה, פיילו פרסנוורת' האמריקאי:

https://youtu.be/i9g3KQOEsa0


ותולדות הטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes

קוד מורס או שפת מורס הוא שיטת שידור של מסרים ותקשורת, שקדמה לטלפון. שיטה זו איפשרה להעביר הודעות שנקראו "מברקים", בין מקום למקום ומאדם לאדם. בקוד מורס יש לכל אות ומספר צירוף של קווים ונקודות. האיש המשדר שולח את ההודעה באמצעות מכשיר שמשדר מורס, ברצף ארוך של קווים ונקודות.

רוצים דוגמה? - הסימן הבינלאומי למצוקה או חירום הוא SOS. בשפת מורס הוא נראה כמו 3 נקודות, 3 קווים ושוב 3 נקודות. זה כך משום שהאות S היא 3 נקודות והאות O היא 3 קווים.

קוד מורס תורגם לשפות שונות. אם תרצו לדעת מי כותב את אאוריקה תוכלו לפענח את צירוף האותיות הבאות במורס:

קו - נקודה, קו - שתי נקודות, קו - שלוש נקודות.

או

- • - • • - • • •



הנה הסבר לילדים על קוד מורס:

https://youtu.be/ORIDAmGf_yQ


סיפורו של קוד המורס:

https://youtu.be/L6gxfX4GrbI


שידור מורס נשמע כך:

https://youtu.be/JJtJve1Aqu8


כל האותיות באנגלית במורס:

http://youtu.be/JT9zM_-2S6g?t=29s


שפת מורס יכולה לסייע לנכים לתקשר, כמו כאן:

https://youtu.be/Oc_QMQ4QHcw


וסרטון הדרכה אמריקאי לקוד מורס:

https://youtu.be/xsDk5_bktFo?long=yes

סמואל מורס האמריקאי השלים בשנת 1844 את פיתוח הטלגרף, שארך 10 שנים ואיפשר לשדר מסרים והודעות בשפת מורס שפיתח, באמצעות כבלים.

הטלגרף שפיתח מורס היה מכשיר ששימש להעברה של הודעות שנקראו "מברקים" למרחקים ארוכים. המברקים הללו הועברו על ידי תשדורות של אותות אלקטרומגנטיים, כשכל צירוף של אותות קו או נקודה משמש בתור אות במסר המילולי המוצפן, כלומר המסר הסודי.

הצופן זה זכה לשם "שפת מורס" או "קוד מורס".

מקור המילה "טלגרף" ביוונית הוא "כתב-רחוק". זה בדיוק מה שאיפשרה טכנולוגיית הטלגרף - לכתוב ולהעביר למרחקים מסרים כתובים, שבעברית נקראו אז "מברק", על שם הברקים שבשמיים.


הנה סרטון על תולדות הטלגרף:

http://youtu.be/pkafFxtc8A8


כך עובד מכשיר טלגרף:

http://youtu.be/DRlXZGMWnfI


קוד מורס - כך כתבו ושידרו הודעות בטלגרף:

https://youtu.be/YPsgEdmlUf0


פרישת קווי הטלגרף בארה"ב ואיך היא סייעה לניצחון לינקולן במלחמת האזרחים באמריקה:

http://youtu.be/iOICsjn1JjU


וסרט ארוך על התפתחות הטלגרף:

http://youtu.be/wGs57VQHt7M?long=yes

טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.

הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.

ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.

אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.

בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!

במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.

כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.

מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.

גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.

גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.

מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.

טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.


הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:

https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s


ההיסטוריה של טוויטר:

http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc


השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI


מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:

https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes


והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:

https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes

כיום נשלחים בעולם כמעט 300 מיליארד מיילים ביום, אבל ההמצאה הזו אינה כל כך ותיקה. את הדואר האלקטרוני המציא בשנת 1972 המתכנת האמריקני ריימונד תומלינסון, בימים שהאינטרנט עוד לא היה קיים. תומלינסון פיתח תוכננה למערכת Arpanet, שקדמה לאינטרנט.

זה החל כשריי תומלינסון הוסיף לתוכנת ההודעות הלא חדשנית שפיתחה החברה שבה עבד אפשרות לעריכת ההודעה ולמשלוח. כשהחליט להצמיד את הסימן המוכר לנו כ"שטרודל" ליצירת כתובת אישית עבור מקבל ההודעה, הוא בעצם יצר אפשרות לשליחת מכתב אלקטרוני. לתוכנה הוסיף אפשרות חדשנית במיוחד אז - הוספת קבצים מצורפים.. זו הייתה ההתחלה הצנועה למהפכה הגדולה.

כשהראה את התוכנה שפיתח לחבר לעבודה, הוא ביקש ממנו לא לדבר על כך, כיוון שהוא אינו אמור לעבוד על "דבר כזה" בעבודה... אחרי זמן מה החלו להשתמש בתוכנה במשרד ההגנה האמריקאי ובמיוחד במערכת ארפא-נט. במערכת המחשוב הכי חשובה באותו הזמן אימצו את התוכנה והפכו אותה לכלי שימושי ונפוץ. היות והארפנט תהפוך ךלאינטרנט, הפך הדואר האלקטרוני לאחד מיסודות מהפכת המידע.

אגב, ריי תומלינסון, שנחשב "אבי הדואר האלקטרוני", לא הרוויח פרוטה מהמצאתו. לקח זמן רב עד שהבין את גודלה של המצאתו והוא מעולם לא רשם עליה פטנט..


על המצאת המייל:

http://youtu.be/XhXk3wzemR4


סיפורו של ממציא הדוא"ל מפיו:

http://youtu.be/kJp0NHkBIAY


ובצרפתית זה אפילו משעשע:

http://youtu.be/aKbsodGeDCE