» «
דיו
מתי שימש הדיו של הדיונון לכתיבה?



שמו של הדיונון בעברית ניתן לו בזכות שובל הדיו שהוא פולט כשהוא מתחמק מפני טורפים או כדי להטעות את הטרף שלו. הדיו מסייע לו להסוות את כיוון הבריחה שלו, ממש כמו שצבאות משתמשים בעשן כדי להסוות את תנועת החיילים והשריון בשטח.

כיום מפיקים דיו לכתיבה ולעטים באופן סינתטי. לא כולם יודעים שבעבר השתמשו אבותינו בדיו של הדיונון לצורכי כתיבה. כמובן שהיו אמצעים נוספים להשגת דיו מהטבע באותם הזמנים, כגון דיו שהופק מקליפות אגוזים וזרעים, מפחם ובהמשך ההיסטוריה גם מתרכובות כימיות.

בנוסף לדיו, הדיונון מסוגל להחליף את צבעו במהירות הבזק, באמצעות הרחבה וכיווץ של תאים מיוחדים שעל פני עורו. בזכות היכולת הזו הוא יוצר מגוון עצום של צבעי ומרקמי הסוואה שמותאמים מיידית לכל סביבה שבה הוא חי. גם לצבע הקבוע של דיונוני המעמקים שהוא אדום כהה, יש תפקיד של הסוואה כיוון שבמעמקי הים הוא נראה פחות מאשר גוונים אחרים.


הנה הדיונון פולט שובל דיו ומנסה להמלט מהמצלמה:

http://youtu.be/qVRYxMmkUZs


הדיונון הענקי ויכולתו להשתנות, להחליף צבעים ולהסוות את עצמו בצורה מדהימה כדי לצוד:

http://youtu.be/E-zodF-XrSE


הנה הדיו של הדיונון וכיצד הוא פולט אותו כדי להטעות את הטרף שלו - במקרה זה דג פתיון של דייגים:

http://youtu.be/nSN-kn-IRCQ?t=4m19s


והנה סרטון של דיונונים אוסטרליים אדומים בים:

http://youtu.be/n45x2Ek-jAk?t=50s


והסבר של היכולת המדהימה של הסקוויד לחמוק במהירות ולפלוט דיו הסוואה:

http://youtu.be/uiT79Lfxwps?t=41s
כתיבה פשוטה
למה עדיף לכתוב פשוט?



אחד הדברים המופלאים בתרבות האנושית הוא העוצמה של הפשטות. אנחנו מעריכים אותה בעיקר כשאנו נתקלים בחומר מסובך מדי, בשפה גבוהה מדי, או בכתיבה פתלתלה ומעמיסה, שאתם בטח הייתם קוראים לה "חופרת"... אז איך עדיף לכתוב? - אתם כבר יודעים, כי קראתם את הכותרת. כיתבו פשוט!

כדאי להתאים את הכתיבה לקהל היעד שלכם. אם קהל היעד הזה הוא כולם אז חשוב מאד לכתוב פשוט. אם אינכם כותבים לפרופסורים ודוקטורים, אז אל תשתמשו במילים מסובכות. ברוב המקרים הן לא מעידות שאתם חכמים, אלא שאתם הרבה פחות חכמים מכפי שאתם חושבים שאתם...

מצד שני, רבים מהפרופסורים והאנשים המשכילים, או לפחות החלק הטוב שבהם, לא מת על יותר מדי מילים גבוהות, לא מובנות, בכתיבה, שרק הם יוכלו להבין. גם הם יעריכו אתכם הרבה יותר אם תכתבו פשוט ומובן. הרבה אנשים מסתתרים מאחרי מילים גבוהות והיום פחות מתמיד. המילים הגבוהות נראות כמו משהו שאפשר להסתתר מאחוריו. אבל האמת שהן הרבה פחות יפות לכם.

ועוד דבר - אוסקר וויילד אמר פעם ש"היו עצמכם, כי כל השאר כבר תפוסים..." - אז אל תכתבו כמו מישהו אחר שאתם מכירים, אלא מצאו את הדרך והפשטות היפה שלכם. גם אם לא תהיו הכי טובים בעולם, וסביר שכך יהיה, לפחות בהתחלה, היו אתם ומשם תוכלו ללכת ולהשתפר ולהיות יותר ויותר טובים. בקיצור, נסו לפתח סגנון אישי בכתיבה שלכם ותקבלו הרבה יותר הערכה מכולם. חקיינים יש הרבה. הרבה מדי.


הנה הסברים נוספים לסיבה שטוב לכתוב פשוט:

https://youtu.be/Dz8E8UOBFJQ?t=10s
קומדיה
מהי קומדיה?



קומדיה (comedy) היא יצירה דרמטית שעושה שימוש רב בהומור. באמנויות הבמה משמש המונח גם לתיאור הופעה שהמרכיב המרכזי שבה הוא ההומור.

בין מאפייניה הבולטים של הקומדיה ניתן לראות את השימוש בדמויות לא חכמות במיוחד, קלי דעת, או חסרי מודעות מספקת. לא פעם תכיל הקומדיה אנשים עם נכות, כשלים גופניים או לשוניים בולטים. גם האווירה בקומדיה היא של קלות דעת, סלחנות לנזקים וכדומה.

כיום מצליחות בטלוויזיה "קומדיות מצבים", סיטקומים, שבהם יש המון צחוק מסביב למצבים מצחיקים.


הנה הקומדיה:

https://youtu.be/ZKNUbTx5Dto?t=8m28s&end=11m07s


כך היא נולדה (מתורגם):

https://youtu.be/arQ6U3ev5ic


קומדיה על בעל מבולבל שחווה את ההיריון של אשתו בצורה משונה:

https://youtu.be/4NErcCRzrEs


הנה ז'אנר הקומדיה דלארטה:

https://youtu.be/Vg52FbYTcIU


סיפורה של קומדיית המצבים מהטלוויזיה:

https://youtu.be/FM3IkZNtNNg?t=30s&end=9m13s


ותכנית חינוכית על סוגות התאטרון:

https://youtu.be/FU7Z9Qex5sk?long=yes
אקרוסטיכון
מהו אקרוסטיכון?



אקרוסטיכון (Acrostic) היא שיטת כתיבה של שירים, שבה האותיות הראשונות של כל שורה יוצרות ביחד מילה, שם, צירוף מילים, משפט או את אותיות האלף-בית. בכל מקרה יוצר האקרוסטיכון צירוף בעל משמעות, שרצה המחבר להעביר. לעיתים הוא נועד כדי למנוע גניבה של הפיוט, מעין צורה קדומה של סימון זכויות היוצרים, לעיתים אחרות כדי להאדיר את שם האל, לסייע לזכור טקסטים ארוכים, למנוע קיצור של השיר ועוד.

בימי הביניים היה האקרוסטיכון קישוט שירי מקובל ומוערך והיוקרה של מי שכתבו אקרוסטיכונים מורכבים הייתה רבה. גם ביהדות השתמשו בו רבות, מהתנ"ך ועד לספרד של ימי הביניים, למשל באחד הפיוטים היהודיים הידועים, הפיוט לשבת "דְּרוֹר יִקְרָא", שבו שילב המחבר דונש בן לברט את שמו "דונש" באקרוסטיכון, ב-4 מהבתים בפיוט.

בימינו השעשוע נחשב מיושן יותר ומשמש בעיקר כדי לברך באירועים שמחים, כמו ימי הולדת, בר מצווה, בת מצווה וכדומה.

אך לא רבים יודעים שאקרוסטיכונים שימשו בעבר לא פעם כאמצעים להצפנה של מסרים וסודות. רבים השתמשו בשיטת האקרוסטיכון כדי להעביר מסר סודי פשוט בתוך שיר תמים לכאורה. כך הועברו מסרים מוצפנים לאהובים נסתרים, אל חברים ואפילו אל מחוץ ולתוך הכלא. שריד לכך אפשר למצוא לא פעם גם בטוקבקים באינטרנט, כשהטוקבקיסט מסתיר מסר פוגעני מעיני המודרטור שמבקר את התגובות ומחליט האם יפורסמו או לא. כך שימש אקרוסטיכון גם בספר "מסעות גוליבר".

פירוש המילה "אקרוסטיכון" הוא ביוונית "ראשי השורות". המקור מהמילים היווניות "אקרוס" (akros) שפירושה קיצוני ו"סטיכון" (stichos) שהיא שורה.



משימת יצירה
=========
כתבו שיר קצר שבו אקרוסטיכון של שמכם הפרטי.


הנה הסבר של האקרוסתיכון:

http://youtu.be/bCjMClh2opY


לדוגמה, כך כותבים אקרוסטיכון באנגלית למילה Cat:

http://youtu.be/B5dy7qWDrV0


והנה שיר מקסים שכתב בעל לאשתו הטריה שירה ושיבץ את שמה באקרוסטיכון:

http://youtu.be/JNBMfKqtH4s

כתיבה

מקלדות העתיד
איך תיראה מקלדת העתיד?



בהנחה שאנשים לא יסתפקו רק בדיבור אל המחשב, שימיר את המילים לטקסטים, סביר שהמקלדות עוד יהיו איתנו זמן רב. אבל המקלדת הפיזית, זו שניתן להרגיש, אולי לא תהיה חלק מהעתיד שלנו.

מקלדות מסוגים שונים מסתמנות כמקלדות העתיד. אם מפני שהמחשבים עצמם הופכים קלים יותר ויותר, ואם בגלל שאנו עוברים בהמונינו למחשב הזעיר שנקרא סמארטפון, או טאבלט, או משקפיים חכמות וכדומה.

ייתכן שמקלדות העתיד כלל לא יהיו פיזיות, אלא מקלדות מוקרנות (Projection Keyboards) - מכשירים שישלחו קרניים שיציירו את המקלדת על גבי השולחן, או אף על האוויר. הקלדה על הקרניים הללו, או על ההולוגרמות של המקלדת, היא שתקליד את הטקסט אל המחשב.


הנה מקלדת מוקרנת שכבר נמכרת כיום:

https://youtu.be/FpmMxcrbHXY


וכך היא עובדת גם בחשיכה:

https://youtu.be/VaS7yBmT1pQ


מקלדת וירטואלית עתידית:

https://youtu.be/j0XvPuah7Tk


ואולי היא בכלל תיראה כמו בסרטון הזה:

https://youtu.be/VFxkTEpgRSM


והנה המקלדת המשודרת מטלפונים ניידים:

https://youtu.be/lzsBwnv_dAg
מקלדת מוקרנת
מהי המקלדת המוקרנת?



המחשוב הזעיר שאנו חווים לא נקרא רק מחשב. מחקרים מוכיחים שרוב הגלישה והשימוש בכלים ממוחשבים נעשים כיום על ידי ציוד מובייל, החל מסמארטפונים ועד לטאבלטים ושלל מכשירים ניידים אחרים.

לשם כך מפותחות יותר ויותר מקלדות מוקרנות (Projection Keyboards), שמאפשרות להקרין את המקלדת על גבי השולחן, במקום לחבר למכשיר מקלדת פיזית כבדה ומסורבלת. הקלדה באצבעות על הקלידים המוצגים על השולחן, מעבירה את הטקסט אל הסמארטפון או המכשיר שממנו משודרת המקלדת הוירטואלית הזו.

על פי הקואורדינטות (נקודות המיקום של האצבעות) יודע המכשיר על איזה "קליד" הקלדנו והוא מכניסו לרצף הטקסט המוקלד, ממש כאילו הייתה זו מקלדת רגילה.

כיום משווקות כמה מקלדות עם הקרנה כאלה. הן מתחברות למכשירים בעזרת שידור בלוטוס או בכבל ועושות את העבודה לא רע.


הנה פרסומת למקלדת מוקרנת של Serafim:

https://youtu.be/DDwZdg7sXxE


המקלדת המוקרנת של Celluon:

https://youtu.be/FpmMxcrbHXY


והנה Banggood - יצרן שמציג מתקן שעולה כמה עשרות דולרים ומקרין את המקלדת הווירטואלית על השולחן:

https://youtu.be/1rQKDwPQET4
קולמוס
איך פעל הקוּלְמוּס, העט העתיק?


הקוּלְמוּס (Quill) או עט הנוצה, היה העט הקדום, ששימש לכתיבה במשך מאות שנים, בטרם הומצא העט הכדורי. את הקולמוס מכינים מקנה סוף או מנוצה של עוף גדול.

קולמוסים קדומים התגלו במצרים והם מהמאה ה-4 לפני הספירה. ביניהם נמצאו גם כאלה שהחוד שלהם חצוי והם נחשבים מתקדמים יותר. הם הוכנו מקנה או מבמבוק, על ידי חידוד חלק ממנו.

בקהילות יהודיות באגן הים התיכון השתמשו בדרך כלל בקולמוסים שנוצרו מקנה. גם בימינו משמשים עדיין סופרי סת"ם, מי שכותבים ביד ספרי תורה גדולים, מזוזות, תפילין ומגילות. למרות שקולמוסי הנוצה הם נפוצים וקלים להכנה יותר, בימינו יש מי ששומרים עדיין על מסורת קולמוסי הקנה העתיקה.

הקולמוסים העתיקים הם שיצרו את הקליגרפיה. בהיותם כלים מדויקים וגמישים לקליגרפיה, משתמשים עד היום, לקליגרפיה איכותית, בקולמוסים שנוצרו מנוצות ציפור גדולה.

בימינו משתמשים ליצירת קולמוסים בעיקר בנוצות של תרנגולי הודו, אבל לא רק. על אף שהם נחשבים נחותים, ניתן למצוא היום קולמוסים רבים, שנוצרו ממתכת, ואף קולמוסים שעשויים פלסטיק.

מקור המילה קולמוס הוא בשפה יוונית, שבה הקנה המצוי נקרא "kalamos". ממנה הוא עבר לשפות שונות, כולל עברית. באנגלית הושפע ממילה זו ביוונית ולטינית, גם שמו של הקולמוס שנעשה מנוצה, שנקרא Quill. זאת בניגוד לקולמוס שנעשה מקנה, שנקרא באנגלית Reed pen.


הנה עט הנוצה:

https://youtu.be/FNWnM474sSo


כך נהגו לייצר אותו מהנוצות:

https://youtu.be/SF_dRWZNsQM


כך כתבו איתו:

https://youtu.be/z603Je-yjd8


סוגי קולמוסים:

https://youtu.be/_8lAstpEfi0


והעט הכדורי שהחליף אותם:

http://youtu.be/PLalXbsSLF0


הנה ממציא העט הכדורי בירו ליד קודמו, ממציא עט הנוצה:

http://youtu.be/k1c-13IhgfI
עט כדורי
מי המציא את העט הכדורי?



את העט הכדורי (Ballpoint pen), "העט עם הרפיל" כמו שכינו אותו פעם, המציא עיתונאי הונגרי שרצה לפתח עט שלא מחייבת את הקסת, אותה צלוחית מלאה בדיו שהכותבים של פעם נאלצו לטבול בתוכה את העט כדי שיהיה להם דיו לכתיבה של 3 המילים הבאות.. אמנם היה ניסיון אמריקאי במאה שקדמה לו, בפיתוח עט כזה, אבל הוא לא הפך למוצר של ממש.

לאחר ביקור בדפוס של העיתון שלו, הבין בשנת 1935 העיתונאי המבריק לדיסלס לסלו בירו שאם יצליח לפתח עט שישתמש בדיו של הדפוס - הוא יפתח עט שהדיו בו מאפשר כתיבה ללא הפסקה. הדיו של הדפוס היה בעל יתרון אחד גדול - הוא התייבש מהר. זו לא הייתה תכונה שאפיינה את הדיו שבו כתבו עד אז ולא פעם הוא לכלך את הדפים או עשה כתמים של ממש. ובירו החליט להכניס את הדיו הזה לתוך צינור מתכת זעיר שיישב בתוך העט ושבתחתיתו יהיה מעין כדור קטן שכל הזמן "יתלכלך" בדיו והגלגול שבחיכוך עם הנייר יאפשר עוד ועוד דיו לכתיבה בעט.

בהתחלה העט הכדורי לא הצליח. לאחר שטייסים החלו להשתמש בעט הכדורי, בשל העובדה שעטים אחרים לא פעלו טוב בשחקים, התפרסם העט החדשני והפך להצלחה אדירה. מאז נקרא העט הכדורי במדינות רבות "עט בירו", על שם הממציא.


הנה המצאת העט הכדורי:

http://youtu.be/PLalXbsSLF0


וממציא העט הכדורי בירו ליד קודמו, ממציא עט הנוצה:

http://youtu.be/k1c-13IhgfI


כתב יתדות
איך כתבו בימי קדם על לוחות חימר?



הכתב העתיק שהומצא על ידי התרבויות העתיקות של מסופוטמיה שימש אותם לצרכים יומיומיים. הסופרים היו מי שכתבו אז, כי אנשים רגילים לא ידעו קרוא וכתוב, אפילו אם היו מלכים ובעלי משרות מכובדות.

סופרי מסופוטמיה נהגו לכתוב אז על חימר באמצעות מקל קטן, שקצת מזכיר מקל אכילה סיני של היום. לחיצה עם המקל על לוחות חומר, שעשויים מטיט רטוב, יצרה סימנים שונים בצורות יתדות, בכתב שזכה לשם כתב היתדות (Cuneiform).

הכתב הזה סייע לכתוב את המיתולוגיות, הסיפורים, האגדות והרעיונות של התרבויות העתיקות, אבל הוא גם שימש בחיי היום יום, לרישום של פרטים חקלאיים, נושאים מסחריים, רישומי חובות וכדומה.


הנה סיפור כתב היתדות:

https://youtu.be/vglAeKfm2XA


כך נהגו הסופרים השומרים לכתוב על החימר:

https://youtu.be/KHOnhYCskd0


כתובים בכתב יתדות:

https://youtu.be/T6HPEUtgoas


והסבר ארוך של צורת הכתיבה הזו:

https://youtu.be/r7Wvp37uIvc?long=yes
מי המציא את הגפרורים?



אמנם היו פיתוחים עוד לפניו, אבל כימאי ורוקח אנגלי בשם ג'ון ווקר נחשב למי שהמציא את "הגפרורים השימושיים", גפרורי החיכוך הראשונים. אלו היו גפרורי זרחן, שהורכבו מקיסמי עץ שראשם צופה בתערובת שהכילה זרחן לבן וגופרית. שפשוף של הגפרור בכל משטח, הצית אותו.

ווקר החליט שלא לרשום פטנט על הגפרורים שהמציא ובשנת 1827 הוא החל למכור גפרורים באופן מסחרי. במקביל אליו החלו יצרנים רבים לייצר גם הם גפרורים.

אבל הזרחן הלבן והרעיל, שאותו הכילו הגפרורים של ווקר, הפך אותם למסוכנים ורעילים. גם ההצתה הקלה שלו הייתה מסוכנת, לעיתים אפילו בתוך הקופסה כשנוצר חיכוך מקרי בין הגפרורים..

30 שנה אחר כך החליף השוודי ינס יאקוב ברצליוס (Jöns Jacob Berzelius) את הזרחן הלבן המסוכן בזרחן אדום. הוא כינה את הגפרורים הלא-מסוכנים שלו "גפרורי ביטחון" (Safety matches). אולי היו בטוחים יותר, אך הם עדיין לא היו מספיק אמינים בכדי להפוך למוצרים מצליחים. מפתחים שונים ניסו לשפר אותם. בשנת 1855 הציגו האחים השוודים לינדסטרום את הגפרור הסופי והאמין, שבו אנו משתמשים עד היום.

עוד שלב בשליטה האנושית על האש הושלם.


הנה המצאת הגפרורים:

http://youtu.be/H2a0KHiZhts


סודות פיתוח הגפרורים של ג'ון ווקר:

http://youtu.be/JRq_7iPkRUs


והנה מצגת וידאו של התפתחות גפרורי הביטחון:

http://youtu.be/LDipxaQHovA
מהם הסיפורים ב-6 מילים?




מספרים שהסופר ארנסט המינגוויי המציא סגנון כתיבה של סיפורים ב-6 מילים. הסיפור הראשון שכתב היה "למכירה: נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו". לא ברור אם הוא זה שאכן כתב את הסיפור הקצרצר כל-כך ולא ברור אם הוא שהמציא את סגנון הכתיבה הזה, אבל הרעיון מצוין בכל מקרה. המינגוויי, לפי הסיפור הזה, טען שזו עבודתו הטובה ביותר..

הסוגה הספרותית המקצרת כל כך אינה חדשה. סיפורת בזק (flash fiction) כבר קיימת זמן רב. לפי ויקיפדיה, אורך של סיפור בזק כזה נע בין 300 ל-1000 מילים. לא קל לקרוא לסיפור בזק סיפור ויש המכנים אותו פשוט "קטע". ממשלי איזופוס ועד צ'כוב וקפקא, הסיפורים הללו נכתבו גם בעבר. אבל רק בעידן הפוסט-מודרני הם הפכו למבוקשים, בעיקר בשל הצורך בפוסטים קצרים באינטרנט. בשנת 2007 אף הומצא פרס המיקרו לסיפורת בזק.

אבל הסיפורים ב-6 מילים הם התמצית של התמצית של הקיצור, שיאו של סיפור הבזק. בארצות הברית יצא אפילו ספר ששמו "זה לא יצא בדיוק כמו שתכננתי: זיכרונות בשש מילים של סופרים מפורסמים ועלומים". בספר שירים וסיפורים קצרצרים, שנבחרו מתוך 25 אלף קטעים שאסף מגזין אינטרנט מקוראיו. כמו ש"ציוץ" הוא בעברית מסר קצר בטוויטר, יש נסיונות למתג את זה אצלנו כ"צרצר".

נסו לחשוב על הסיפור הקצרצר ועל כמה דמיון הוא מפעיל אצל הקורא. קחו למשל את סיפור האהבה והאכזבה הבא:
"כאב שהיא עזבה אחרי שעה בלבד."
יש כאן דרמה עצומה, שרובה יכול להיכתב בראשו של הקורא: אהבה קצרה מאד, באופן קיצוני. אכזבה. כאב שעתיד מכאן ואילך להיות קשור בשמה ובזכרון השעה המאושרת היחידה בחייו ועוד.

ונסו לדמיין איזו דרמה של בדידות קיצונית, תקווה וייחול שכנראה לא התממש יש בסיפור הזה:
"למכירה: מזרון זוגי משומש בצד אחד."
הוא או היא קנו מזרון זוגי. קיוו שיבוא מישהו לאייש אותו לידם, אבל זה מעולם לא קרה. סיפור חיים קצרצר שמאחסן בתוכו מאות לילות של בדידות, עם תקווה תמידית שהיא תסתיים. ואז יקיצה מאכזבת, בכל בוקר שוב לבד..

הנה עוד כמה דרמות קצרצרות:

"כשקרו לי החיים, תמיד ראיתי אושר."

"פעם, במלחמה, המוות לא פעם ניצח."


מטלה יצירתית
==========
כתבו סיפור משלכם בן 6 מילים.


הנה קליפ קצר ודומם על הסיפור של המינגוויי:

https://youtu.be/0xHlg8gUtFE


הנה הסיפורים ב-6 מילים שנכתבו בעקבות הסיפור ההוא:

https://youtu.be/nc5VbZ2RnTg


הנה סיפורי 6 מילים באנגלית:

https://youtu.be/v1uD-dEl3Hs


וזו יוזמה לספר את כל התנ"ך ב-6 מילים, לאו דווקא רצופות:

https://youtu.be/Ymfh6RJezQ4
מי המציא את כתב הברייל?



כתב הברייל, הכתב המבוסס על נקודות בולטות, לא נוצר ביום אחד. שרשרת נסיונות קדמה להמצאה החשובה כל כך. שיטה ראשונית פותחה בצבא הצרפתי על ידי קצין ששמו היה שארל ברביה. הוא פיתח שיטת סימנים מובלטים לקריאה של הוראות קרב בלילה ובתנאי ראות קשים.

גם המורה לעיוורים ויליאם מון פיתח סידרת אותיות כזו שניתן לקרוא באמצעות קצות האצבעות אך היא לא הייתה יעילה. 50 שנה לפניו הבין ולנטין האי הצרפתי את אפשרויות הבלט. הוא לימד את העיוורים לקרוא מדפי התבליט שבאמצעותו הדפיסו אז בבתי הדפוס את הספרים. ואולם אותיות הדפוס הרגילות שהיו טבועות על התבליטים היו קשות מדי לקריאה בשביל העיוורים.

מי שפיתח את כתב הברייל המפורסם היה סטודנט צרפתי עיוור מהמאה ה-19 בשם לואי ברייל. בשנת 1824 הוא שמע שחיילי הצבא הצרפתי נעזרים בשיטת ברביה לקריאת לילה והוא פיתח את שיטת הסימנים לכל מערכת האותיות שזכתה לשם "כתב ברייל".


כך נולד כתב ברייל מבעיה צבאית:

https://youtu.be/cyfxQ6sdaIE


על המצאת הכתב לעיוורים של לואי ברייל:

http://youtu.be/9IQKqPaICKI


נער בכיתה ח' שפיתח בעצמו מדפסת ברייל גאונית:

https://youtu.be/N7fu5uCvQSs?t=16s


וסרט ארוך על המצאת כתב הברייל:

https://youtu.be/OFyY7u95nxw?long=yes
מהו כתב היתדות?



כתב היתדות (Cuneiform) הוא הכתב הקדום ביותר שיצר המין האנושי. הכתב העתיק הזה נוצר אצל עמי מסופוטמיה, ביניהם השומרים, האשורים, הבבלים והכנענים.

אותיות כתב היתדות הן קווים ישרים בצורת משולש או יתד. מכאן השם שניתן לסוג הכתב הזה. מרבית האותיות או הסימנים ציינו הברות, כשכל סימן ציין הברה מסוימת. בסך הכל נוצרו בכתב היתדות סימנים לכ-600 הברות.

כתיבת היתדות נעשתה בעזרת קנה סוף מחודד בצורת משולש. הכותבים השתמשו באותה תקופה בלוחות או בלוחיות קטנות של חומר רך שנקראו טאבלטים. לאחר סיום הכתיבה יובשו הלוחות בשמש והכתב נשמר לתמיד.

סמוך לשנת 2500 לפני הספירה אימצו האכדים את הכתב השומרי לצורכי לשונם. במהלך מאות השנים שלאחר מכן אומץ כתב היתדות גם בידי החורים, העילמים והחתים. מכתב היתדות האכדי יווצרו בהמשך כתבי יתדות אלפביתיים, זה של האימפריה הפרסית, על 36 סימניו, וכתב היד של אוגריתית שכלל 31 סימנים. אלו היו כתבי יתדות עם מספר צירופים קטן בהרבה, שכן כל צירוף יתדות שיקף בהם אות ולא הברה. תעודות עתיקות שנמצאו באוגרית היו כתובות בכתב יתדות כזה וניתן לראות בהן את ההתקדמות לכתב האלפביתי, המצומצם יותר ודומה לשיטה המקובלת בשפות המודרניות יותר, שבה כל אות יש תפקיד.

במהלך האלף ה-1 לפני הספירה נוצר הכתב האלפביתי הארמי-עברי. בהדרגה הוא הלך ודחק את רגלי כתב היתדות. השימוש בסמלים ברורים וקריאים יותר שייקראו "אותיות", היה שימושי מאד. הוא הביא די מהר להיעלמותו הסופית של כתב היתדות ולהשתלטות של מערכות המבוססות על מערכות של אותיות אלפביתיות.


הנה כתב היתדות:

https://youtu.be/vglAeKfm2XA


כך עבר כתב היתדות מהשומרים, אל האכדים ואל החיתים:

https://youtu.be/nOE8r9pdXO0


כך נהגו הסופרים השומרים לכתוב על החימר:

https://youtu.be/KHOnhYCskd0


והנה עוד צורת כתיבה של כתב יתדות:

https://youtu.be/HbZ2asfyHcA


והנה כתובים בכתב יתדות:

https://youtu.be/T6HPEUtgoas
למה משמש כתב ברייל?



כתב ברייל הוא כתב שפותח על ידי לואי ברייל (Braille) בשביל שעיוורים יוכלו לקרוא ולכתוב. הוא מבוסס על הבלטה של סימנים על נייר. הסימנים הבולטים מאפשרים לעיוורים לזהותם על ידי מישוש באצבע וכך לקרוא.

בשיטת ברייל כל אות או מספר מיוצגים על ידי שש נקודות, המסודרות בתבנית ניקוב אחרת. לכל אותיות האלף בית, המספרים וסימני הפיסוק יש תבניות ברייל משלהן.

מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל. הסיבה היא שחלק גדול מהם התעוור בבגרותו ובגיל מבוגר קשה יותר ללמוד שפה חדשה. מרבית העיוורים מלידה יודעים לקרוא בכתב ברייל.


הנה מצגת שמסבירה על כתב הברייל:

http://youtu.be/HGGUx_fQ4sw


הנה כתבה על עיתון בכתב ברייל לעיוורים:

http://youtu.be/RX0B-9PsVtM


הנה עיוור מציג את מכונת הכתיבה בכתב ברייל:

http://youtu.be/hj51UuxwjaE
האם מכונת הכתיבה חוזרת?



פעם, לפני המצאת המחשב והמקלדת שלו, הייתה מכונת הכתיבה הכלי העיקרי שבאמצעותו כתבו מסמכים, ספרים, דו"חות וכל דבר שכתב יד לא התאים לכתיבתו. המכונה הייתה מהירה ואיפשרה לכתוב במהירות עצומה. הכתב היה ברור ומדויק וכשנאלצו לתקן שגיאות, השתמשו ב"טיפקס" - המצאה של מזכירה שרצתה למחוק שגיאות הקלדה במכונת הכתיבה שלה.

אך כשהגיע המחשב, הוחלפו מכונות הכתיבה הללו במקלדות ובתוכנות "עיבוד תמלילים". תוכנות אלה אפשרו תיקון שגיאות והדפסת עותקים רבים, כמו גם המון תכונות ואפשרויות עיצוב מתוחכמות, שמכונות כתיבה לא הציעו. אבל אז הגיע האינטרנט. לאנשים שכותבים במחשב שמחובר לרשת, קשה מאד להתרכז. הסחות הדעת שבאות כל הזמן מהאינטרנט ומתוכנות המייל והתקשורת שבמחשב, גרמו לרבים לאבד את הריכוז ולהתקשות יותר מבעבר, בכתיבה של מסמכים וחומרים חשובים.

כיום יש נסיונות לפתח מכונת כתיבה ממוחשבת, פשוטה ומנותקת מהאינטרנט. מכונה כזו, שמאפשרת כתיבה מבלי להיות מחוברים לרשת, תחליף את הסחות הדעת של הרשת בכלי טכנולוגי לביצוע של משימה אחת בלבד - כתיבה. דוגמה למכשיר כזה הוא Hemingwrite.


הנה מכונת ההמינגרייט, המחשב ללא הסחות דעת:

https://youtu.be/Cfbhcddyb8Q


במקביל יש המפתחים מקלדת למחשב עם תחושה של מכונת כתיבה:

https://youtu.be/5tMEZlRY9m8


הנה אנשים שמעולם לא הפסיקו להשתמש ולתקן מכונות כתיבה:

http://youtu.be/iX8Y4fWgOjw


וגאון הקומדיה ג'רי לואיס על מכונת הכתיבה המדומה עם המוסיקה של לירוי אנדרסון:

http://youtu.be/fuST9npgy_o
מה זה בלוג?



בלוג הוא יומן רשת שבו מספר המחבר דברים שקורים לו, או הגיגים ומחשבות. בלוגים הם יומנים אישיים שמאפשרים לכותב ברשת לחלוק עם הקוראים שלו את דעותיו, מחשבותיו וחדשות שנודעו לו. כך יכול כל אדם להתבטא באופן פומבי ולפרסם את דבריו ברשת בקלות. מרבית הבלוגים התמקדו בחייהם האישיים של הכותבים, אך רבים הקדישו את עצמם לכתיבה על נושא שעניין את הכותב. בלוגים שונים הגיעו לרמה כה גבוהה שהם הפכו משפיעים וחשובים לא פחות מכלי תקשורת ועיתונים ותיקים. ביניהם היו בלוגי טכנולוגיה, מחשבים וכדומה. חלק מהבלוגרים המקצועיים הפכו לאנשים מפורסמים ומצליחים וחלקם מתפרנסים מהבלוג שלהם ונחשבים למעצבי דעה ברשת.

הבלוגים התחילו כאתר בו כותבים דברים, אך עם הזמן נוצר גם הוידאו-בלוג, בלוג שבו במקום לכתוב היוצר מדבר אל מצלמת וידאו והתוכן מפורסם בתור וידאו להמונים. אבל עדיין, מרבית הבלוגים בעולם הם בלוגים כתובים.

כיום, בעידן של הפייסבוק שהשתלט על השיח האינטרנטי כמעט לחלוטין, עולם הבלוגים הפך לפחות חשוב ומשמעותי מבעבר. אנשים רבים עברו לפרסם את המחשבות שלהם בפייסבוק במקום לכתוב פוסט בבלוג שלהם.

מקור המילה "בלוג" היא מקיצור של המונח "Web-Log", בעברית יומן רשת.


הנה הסבר של מהו הבלוג:

http://youtu.be/qgdfZdDfv8Y


והסבר עוד יותר טוב:

http://youtu.be/NjwUHXoi8lM


והנה החבובות מסבירים מהם וידאו בלוג:

http://youtu.be/GIiZ6_yGm6M
האם רובוטים יהיו לעיתונאי העתיד?



זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!

ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..

ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.

במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.

אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - הוא יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.


הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:

http://youtu.be/GCzzeT8fM2k?t=21s


ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:

http://youtu.be/vkrV4MiX4IM


חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:

http://youtu.be/EEczLkSTSrQ


ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:

https://youtu.be/inlkQcSjD9w


מהי טיפוגרפיה?



טיפוגרפיה (Typography) היא הבסיס של העיצוב המודרני. זוהי האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב הטקסט. הוא כולל את השימוש החזותי במרכיביו, כמו האותיות, המילים והמשפטים. כיום עוסקים רבים מהמעצבים בצדדים של הטיפוגרפיה כמו בחירת הגופנים (Fonts) והסידור שלהם במרחב הכתיבה. מגוון של בעלי מקצוע עוסקים במלאכת הטיפוגרפיה, ביניהם טיפוגרפים, מעצבים גרפיים, מעצבי פונטים ואנשי פרסום. אחת הסיבות להצלחת מחשבי המקינטוש של חברת Apple היא ההתייחסות המעמיקה של המנכ"ל האגדי סטיב ג'ובס לטיפוגרפיה והטמעת יכולות אלה במחשבים שיצרה החברה.

רבים מהמעצבים רואים בטיפוגרפיה את הנושא המרכזי בעולם העיצוב הגרפי ואת הבסיס לעיצוב כולו. רבים מאנשי העיצוב אומרים שהמיומנות והידע המקצועי בטיפוגרפיה הם הסימנים למעצב אמיתי. היכולת לעסוק במרכיבי יסוד כאלה, כמו בחירת הגופנים, גודלי האותיות, אורך שורות, ריווח בין השורות, המילים, האותיות והיחס ביניהן - כל אלה הם מרכיבים חשובים ואולי החשובים ביותר בעיצוב הגרפי המודרני.

הרעיון הוא שמחוץ להיות הכתב אמצעי אמנותי להעברת רעיונות וליצירת אמנויות כמו שירה או ספרות, הכתב הוא גם כלי שימושי המשמש באופן מעשי למגוון שימושים כמו כותרות, טקסט רץ, עיצוב מודעות, אינפוגרפיקה ועוד. כשרונם של המעצבים מתבטא בין השאר, ביכולתם להתאים ולדייק את השימוש במרכיבי הטקסט לצרכי העבודה שלהם ולהעברה הטובה ביותר של המסרים, הרעיון האמנותי או המטרות של הטקסט.


הנה חשיבות הטיפוגרפיה:

https://youtu.be/QmH4Gx-0oKQ


וקצת על טיפוגרפיה ועבודה עליה:

https://youtu.be/3yqTESOBFew


טיפוגרפיה בתנועה כמו שעושים כיום לא פעם בוידאו:

https://youtu.be/idnHLe5wqbQ


ההיסטוריה של הטיפוגרפיה העברית:

https://youtu.be/7_y_IWHwUhY


וההמשך:

https://youtu.be/lirpZJyg03E
מהם בוטי הכתיבה שכותבים חדשות?



האם אנו בדרך לעולם שבו כל החדשות ייכתבו בידי תוכנות מחשב חכמות? - רבים סבורים שכן. מסתבר שכבר היום יש תוכנות מחשב שכותבות חדשות בעצמן. התוכנות הללו נקראות "בוט כתיבה" (Writing bot) והן ככל הנראה יהיו הכותבים של הרבה מהחומר החדשותי שנקרא בעתיד. כיום כותבים בוטי הכתיבה בקושי דיווחים בסיסיים, והם רחוקים מלהחליף את הכותבים האנושיים והמיומנים. נראה, עם זאת, שזה רק עניין של זמן, עד שיופיעו בוטים שיוכלו להפיק ראיונות ואפילו פרשנויות המבוססים על ביג דאטה וכרייה מבוססת אלגוריתמים של מידע סטטיסטי. כתבות עומק? - אפילו אלה אינן מחוץ לתחום מתישהו בעתיד...

בוטי הכתיבה של ימינו מבוססים על אלגוריתמי "דווחנות" עיתונאיים, שכבר כיום מפעילים העיתונים ואתרי החדשות המובילים בעולם. היכולת לדווח במהירות עצומה, ששום עיתונאי אנושי לא יוכל לה, היא אחד ממוקדי התחרות החשובים בעיתונות האונליין המודרנית. יש כאלה שמוסיפים לכתבה הבהרה ברורה, על כך שהכתב הוא בוט. כך נוהג למשל העיתון הכלכלי פורבס. עיתונים ואתרי חדשות אחרים, מעדיפים כרגע להימנע מכך, מחשש שקוראים לא יסמכו על כתבות שהפיקה תוכנה.

בעיתונות הספורט מייצרים כיום אלגוריתמי כתיבה משוכללים כתבות מקיפות ומנומקות היטב על משחקי ספורט. אלו עולים לרשת בתוך דקה משריקת הסיום של המשחק. כתבות כאלה כוללות סטטיסטיקות ממשחקים קודמים, מעונות קודמות, היסטוריה של המתחרים ועוד. לכתב אנושי היה לוקח שעות כדי לייצר דיווח כל כך מפורט ומנומק של המשחק. הבוט עושה את זה בדקות, אם לא בשניות. כמובן שאת רוב עבודת האיסוף והניתוח הוא מבצע במהלך המשחק.

גם בתחום הכלכלה, שבו זמן פרסום המידע שווה לעיתים כסף רב, משתמשים היום באלגוריתמים כאלה. כך משמשים אלגוריתמים אוטומטיים של כתיבה עיתונאית להנפקת כתבות, שמפורסמות שניות לאחר אירועים בבורסה או בשוק ההון.

בתחומים של משברים ואסונות יש להם יתרון. באתרים מסוימים התפרסמה כתבה על רעידת אדמה כ-3 דקות לאחר שהתרחשה. אגב, הבוט שכתב אותה עשה זאת בתוך שניות. שאר הזמן בדקות הללו, עד שפורסמה הידיעה, נדרש כדי שהעורך או העיתונאי האנושי יאשר לפרסם את הכתבה.

פיתוח הבוטים העיתונאיים הללו ממשיך ליעדים שאפתניים מאד. מחשוב תהליכים מקביליים, של איסוף מידע וניתוחו, תוך התמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של נתונים מתחומים שונים, איתור ותיקון מהיר של טעויות בנתונים או חיפוש ואיתור אוטומטי של אותם "סקופים" אפשריים, שיעוררו עניין בציבור.

היתרונות של העיתונאי הרובוטי ברורים - מרגע שהוא פותח, השימוש בו זול מאוד. הוא לא זקוק לחופשות או לתנאים סוציאליים, אין לו ילד חולה והוא אף פעם לא שובת בשל תנאי העבודה הלוחצים או השכר הנמוך..

עוד על כך קראו באאוריקה בתגית: "עיתונאי רובוט". שם תכירו בוטי כתיבה חכמים שמייצרים מאמרים מנתונים גולמיים, מה'ביג דאטה' של תחומים כמו ספורט ועיתונות.


מוצר של חברת "Automated Insights" שמנתח נתונים רבים ומספק מאמרים בלשון אנושית, שקל לקרוא ולהבין:

http://youtu.be/hx1SMxgxKnc


בוט כתיבה שכתב פרק נוסף ומדהים של הארי פוטר:

https://youtu.be/XFYckCslt74


והנה בוט כתיבה שלומד את כתב היד שלך וכותב בשמך:

https://youtu.be/LsZH7SS_lfQ


עוד רובוט כתב יד:

https://youtu.be/BqgT_Nu0QnY
מהי קליגרפיה?



קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.

מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.

גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.

במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.

דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.

קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".


הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:

https://youtu.be/ppZWIwZsRdU


אוסף קליגרפיות מרהיבות:

https://youtu.be/zg7QLW0KrQw


וקליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:

http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s


סרטון על יופייה של הקליגרפיה ביפאן:

http://youtu.be/cUI9PPeUCmI


הדגמה של הקליגרפיה היפאנית:

http://youtu.be/geQtLi66W-A


וסרטון על הקליגרפיה הפרסית:

http://youtu.be/HZ9SYpYTdOE
למה מעצבים יורדים על פונט הקומיק סאנס?



בעולם הגופנים נחשב הקומיק סאנס (Comic Sans) לעוף, סליחה פונט, מוזר. מעצבים שונאים אותו במיוחד, אבל בקרב המשתמשים הרגילים במחשבים, הוא פופולארי מאד. הוא פונט כל כך שנוא ואהוב, שמדידות של ביטויי שנאה בטוויטר מצאו שהוא ממקומם במקום השני בביטויי השנאה, אחרי ג'סטין ביבר...

רבים טוענים שהבעיה המרכזית בקומיק סנס, היא השימוש שעושים בו רבים כל כך, מבלי לשים לב להקשר. רבים מהמעצבים אומרים שהוא טוב רק למסיבות של ילדים או לציורי קומיקס. לדבריהם, כשמשתמשים בו בהקשרים שאמורים להיות רציניים ובוגרים יותר, זה יוצא מגוחך וילדותי.

השנאה לקומיק סאנס הפכה חלק כל כך פופולרי בתרבות הרשת, עד שנוצרו משחקי רשת לחיסול האותיות שלו, יש אתרים שמציעים רשימות של פונטים אחרים בכתב יד, רק כדי שאנשים לא ישתמשו בקומיק סאנס, טפו עליו...

יש סבורים שהשנאה לפונטים כמו קומיק סאנס והעובדה שמחשיבים אותם ל"פגיעה בעיצוב” היא כבר אוטומטית וסוג של "בון-טון", הדיעה הנכונה או "מה שנכון לחשוב", אצל רבים מדי. מרבית המסתייגים ממנו, לפי המבקרים הללו, כבר לא זוכרים או שמעולם לא ידעו למה הוא לא טוב.

העובדות אגב, מעידות שכמה שהוא מוכפש, הופך קומיק סאנס ליותר ויותר פופולרי בשימוש בו. מה קורה פה? - היתכן שקומיק סאנס הוא הדונלד טראמפ של עולם הגופנים?

זה הפרדוקס שחוזר לא פעם בתרבות, של משהו שהופך כל כך פופולרי, עד שמובילי דיעה או מבקרים מתחילים לצקצק ולזלזל בו, בהמשך מקבלים אחרים מהם את המסר והוא מחלחל, עד שהוא הופך לרעיון שגור ושכיח. מצד שני, רבים שרוצים לבדל את עצמם מההמון, או להיות מיוחדים מול ה"נכון", ההורים או הזקנים בכלל, פונים דווקא אל המוקצה הזה. לפעמים הם אפילו משתלטים על הכלל, כמו שקרה עם הנצרות, עם טראמפ ועם גופן הקומיק סאנס.

אגב, בשנים האחרונות יצרו לקומיק-סאנס פונט ממשיך, שנקרא Comic Neue.


הנה סיפורו של הקומיק סאנס:

https://youtu.be/5l4sCaw71NE


והרצאת וידאו מעולה על עניין הקומיק סאנס:

https://youtu.be/GUCcObwIsOs
מהו נייר פפירוס?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.