» «
ביומימיקרי
מהו הביומימיקרי?



בשנים האחרונות לומדים המדענים והמהנדסים שבניגוד לנסיון להמציא בעצמנו פתרונות לכל הבעיות של האדם, יתכן שעלינו פשוט להביט מסביב. במילים אחרות, אנו מוקפים בפתרונות לבעיות שונות, שמישהו כבר מצא בעבר. אגב, המישהו הזה הוא ממש לא האדם - הוא האבולוציה!

דוגמאות? - הפתרונות של הטבע נמצאים מסביבנו. מצמחים או עלים ניתן ללמוד כיצד לשפר את מערכות הפצת המים שאנו בונים. מחקר של דגים מעופפים ושפיריות יכולים לסייע לשיפור האווירודינמיות של כלי תעופה ורכב, מצמחי מים ניתן ללמוד כיצד ליצור בדים אטומים למים וכך הלאה. אבל בתגית "ביומימיקרי" תוכלו לראות עוד דוגמאות רבות למוצרים שנולדו מתצפית ולמידה של הטבע.

ביומימיקרי (Biomimicry) או ביומימטיקה, הם שמות שונים לתחום דעת אחד וחדש, העוסק בחיקוי של הפתרונות שבטבע. פתרונות כאלה יכולים לסייע לתכנון ופיתוח של מערכות טכנולוגיות חדשות. הוכחות רבות כבר ניתנו לכך שבאמצעות שיטות תכנון וכלים מהתחום הביומימטי, ניתן לפתור בעיות. הפתרונות יהיו בהרבה מקרים טובים יותר מאשר להמציא בעצמנו את הגלגל, בכל פעם מחדש. האבולוציה, אתם יודעים...

בשנים האחרונות חיקוי הטבע שולט. הביומימיקרי, או בשמו הנוסף "ביומימטיקה", הוא תחום חדש שמתפתח במהירות בעולם האקדמי והעסקי. רבים רואים בו מנוע חדשנות ובסיס אפשרי להתקדמות טכנולוגית ומדעית עצומה. גם עולם החינוך מוצא טעם רב בהנחיית תלמידים לצפות בטבע ולחשוב מה ניתן ללמוד ממנו, לפתרון בעיות אנושיות.

הנחת היסוד הביומימיקרית היא שלמרבית הבעיות שבהן נתקל המין האנושי ישנם פתרונות שכבר ניתנות בטבע. ככל שייווצר שילוב בין הידע האנושי לבין הפתרונות שנוצרו במהלך האבולוציה בטבע, ניתן יהיה למצוא פתרונות חדשניים לבעיות לא פשוטות. חלקן מלווה את האדם כבר עשרות אלפי שנים ויתכן שאימוץ גישת הביומימיקרי הייתה יכולה כבר מזמן לייצר פתרונות. בכל מקרה, ברור שפתרונות כאלה יוכלו גם להיות ברי-קיימא ולשמור על הסביבה, המשאבים והמערכות האקולוגיות שמסביבנו, טוב יותר.

אגב, המושג "ביומימיקרי" בא מהמשמעות של "חיקוי החיים". "ביו" פירושו "חיים" ו"מימיקרי" נגזר מהמילה "מימזיס" שטבע אריסטו והמשמעות שלה "חיקוי".


הנה עולם הביומימיקרי (עברית):

https://youtu.be/4vcMLcNFKn0


סיפורו של התחום (מתורגם):

https://youtu.be/iMtXqTmfta0


הסבר של מדען ודוגמאות לפיתוחי ביומימיקריה:

https://youtu.be/pYqLseKuHq4


כך מסייעת הביומימיקרי לשיפור מערכות צנרת וביוב:

https://youtu.be/FBUpnG1G4yQ


כך לומדים מזחל את התנועה הנכונה למערכות מלאכותיות:

https://youtu.be/lCRD2DMRaMQ


מצגת וידאו של תלמיד על המכונית של מרצדס שנעשתה בלימוד מדג הקופסינון (עברית):

https://youtu.be/SQtRVADmHZ4


הרצאת טד נהדרת על הביומימיקרי (מתורגם):

https://youtu.be/k_GFq12w5WU?long=yes


והנה סרט תיעודי קצר על הקשר בין הטבע לפיתוחים בתחום הננוטכנולוגיה (מתורגם):

https://youtu.be/4b7Nu_loOYA?long=yes
ביומימטיקה
מה בין ביומימטיקה לביומימיקרי?



"ביומימטיקה" (biomimetics) היא מושג מקביל ל"ביומימיקרי" (Biomimicry). פירוש שניהם הוא זהה ומכוון לתחום דעת העוסק בחיקוי או למידה של פתרונות שיצרה האבולוציה בטבע. פירוש המילה ביומימיקרי הוא "חיקוי החיים" והביומימטיקה היא הצד המדעי שלו.

למידה מפתרונות טבעיים שכאלה יכולה לסייע לאדם לתכנון ולפיתוח של מערכות טכנולוגיות חדשות ולפתרון בעיות מקבילות בעולם ההנדסי והמדעי. אגב, בניגוד למחשבה שמדובר בתחום דעת חדש, זהו תחום רב-תחומי שמתקיים לאורך מאות שנים, עם שורשים עוד בימי האדם הקדמון.

רוצים דוגמה? - סיפורו של איקרוס והכנפיים שהוא ואביו ריחפו בעזרתן הם סוג מיתולוגי של ביומימיקרי. ההבדל הוא שכיום הביומימיקרי מבוצע באופן שיטתי, מסודר ומחקרי ומנסה לפתור בעיות שבעבר נדמה היה שהטבע לא התמודד איתן.

הוכחות רבות כבר ניתנו לכך שבאמצעות שיטות תכנון וכלים מהתחום הביומימטי, ניתן לפתור בעיות. הפתרונות יהיו בהרבה מקרים טובים יותר מאשר להמציא בעצמנו את הגלגל, בכל פעם מחדש. האבולוציה בחוכמתה, המשליכה הצידה ומנוונת פתרונות גרועים ולעומת זאת מתגמלת בשרידות מצוינת את הפתרונות שיוצרים התאמה טובה לצרכים שונים. זוהי דרך טבעית של האבולוציה להשביח את החיים, דרך שראוי שהמדענים והמהנדסים ילמדו גם ממנה.


הנה הרעיון הבסיסי של הביומימטיקה והביומימיקרי (עברית):

https://youtu.be/g8VJSZz4aIs


דברים שאפשר ללמוד מהטבע:

https://youtu.be/pYqLseKuHq4


כך למשל למדו מהשלדג כיצד לפתור בעיות רעש ברכבות מהירות:

https://youtu.be/UHb_XNgIHFY


והרצאת טד על הביומימטיקה ובה 12 פתרונות עיצוב שבאו מהטבע לפי רוח הביומימיקרי (מתורגם):

https://youtu.be/n77BfxnVlyc?long=yes
נמלים
מה המשקל שנמלים יכולות להרים ומה הרובוט שבנוי על זה?



פעם חשבו שהנמלים יכולות להרים משקל עצום ביחס למשקלן שלהן וציינו שנמלה יכולה לשאת משא במשקל של 50 פעמים ממשקל גופה. בהמשך גילו שנמלה יכולה להרים בבת אחת גם פי 1,000 ממשקל הגוף שלה. הדבר דומה לבן אדם שמרים משאית על כתפיו!

אבל בשנים האחרונות מתחדד שמדובר גם כאן ביכולת הרבה יותר גדולה. מחקרים חדשים לימדו את החוקרים שמשהו במכניקה המובנית של צוואר הנמלה מאפשר לה להרים משקל ששמגיע גם לפי 5,000 ממשקל גופה. החוקרים שביצעו צילומי רנטגן לנמלים, גילו שהרקמות שמרכיבות את צוואר הנמלה הן רקמות רכות. החיבור של הרקמות הללו לשלד הקשיח של ראש הנמלה ואל הגוף שלה יוצר חיכוך שונה, שמצליח להוריד את העומס שנוצר על צוואר הנמלה. למעשה, גילו החוקרים, יש לנמלה מעין ציר לפעולת ההרמה שלה - ומנוף, כולנו זוכרים, מצליח להרים משקל מדהים, בזכות המבנה שלו.

לאחר שהחוקרים למדו את המכלול המכני של גוף הנמלים, הם עשו "הנדסה לאחור" ובנו מודל מכני שמחקה את מבנה גופן, בחומרים וביכולת התנועה שלו. כיום הם מנסים לפתח רובוט שרוב הכוח שלו, כמו אצל הנמלה, מופנה להרמת המשאות, במקום להזזת משקלו העצמי. הוא שוקל הרבה פחות ובנוי מאסיבי הרבה פחות, בניגוד לנטייה הטבעית של בוני הרובוטים בעבר.


הנה קבוצת נמלים שיכולה לשאת לטאה ענקית בלי להתאמץ:

http://youtu.be/rBVmJtQsGgM


ונמלה סוחבת לבדה סיגריה:

http://youtu.be/l43kTZ4Br5U
ביומימטיקה
מתי נולד הביומימיקרי ואיך הוא התפתח?



ביומימיקרי (Biomimicry), בעברית "חיקוי החיים", כמו גם המושג המקביל והזהה "ביומימטיקה" (biomimetics), הם מונחים מודרניים במדע ובטכנולוגיה. אבל הלמידה מהטבע או החיקוי שלו, הם דברים ששורשיהם נעוצים עוד באדם הראשון, האדם הקדמון. אז למדו מהטבע דברים פשוטים, כמו ציד, ליקוט, הגנה מהגשם וכדומה.

במהלך ההיסטוריה מעריכים החוקרים שיש סבירות שההמצאה החשובה בהיסטוריה, הגלגל, נולדה כך גם היא. אמנם איננו יודעים כיצד נולד הגלגל, אבל יש השערה שאת המצאתו אנו חייבים לחיפושיות זבל, שאדם קדמון כלשהו התבונן בהן וראה כיצד הם יוצרות מפסולת זעירה כדור זבל ענקי וכבד יחסית לגודלן וכוחן וכך מגלגלות אותו בקלות אל הקן.

אותו ממציא קדמון הבין שאם יוכל לשחזר את הרעיון לגלגלים כאלו, יוכלו הוא וחבריו להעביר משאות כבדים ומסורבלים ממקום למקום, בדיוק כמו חיפושית הזבל המעבירה כך ממקום למקום משא כה כבד. אם כן, מדובר בביומימיקרי קדום במיוחד, שהשפעתו על העולם ובהיסטוריה היא בלתי נתפסת.

המדען החלוץ והבולט שקישר בין הטבע להנדסה ולמדע היה ליאונרדו דה-וינצ'י, שהירבה להשתמש בטבע כמקור השראה וידע הנדסי.

בשנת 1997 התפרסם הספר "ביומימיקרי: חדשנות בהשראת הטבע". בספר זה נכנס המושג ביומימיקרי לתודעה ובעקבותיו זכה להכרה אקדמית וציבורית כתחום מדעי. הטענה המרכזית בו היא ש-3.8 מיליארד שנים של אבולוציה יצרו פתרונות מדהימים לרבות מהבעיות שעמן מתמודד המין האנושי. שלל "הצלחות" אבולוציוניות החליפו במהלך תקופה ארוכה זו "כישלונות" שנעלמו

כיום מספק הביומימיקרי יתרון לחוקרים העוסקים באימוץ של פתרונות טבעיים לבעיות מגוונות בתחומי התכנון, ההנדסה, העיצוב והמדע.

אחת התופעות המרשימות בעשורים האחרונים היא של מדענים ומהנדסים, המפתחים מכונות ורובוטים בחיקוי של צורות, תהליכים, מבנים ומערכות טבעיות שלמות, הקיימים כולם בטבע.

הטבע לפי גישה זו ניתן לראות כ"מחסן מלא" בפתרונות, רעיונות, חומרים, מבנים ותהליכים סביבתיים ברי-קיימא, המאפשרים ללמוד מהם ולקבל השראה לפתרון בעיות.


הנה הרעיון הבסיסי של הביומימטיקה והביומימיקרי (עברית):

https://youtu.be/g8VJSZz4aIs


עבודות של סטודנטים שמדגימות זאת (עברית):

https://youtu.be/Dg053BGv8DM


דברים שאפשר ללמוד מהטבע:

https://youtu.be/pYqLseKuHq4


למידה על תכנון מבנים ובנייה מהטבע?

https://youtu.be/DGY1d1w81xU


וסרט תיעודי קצר על הקשר בין הטבע לפיתוחים בתחום הננוטכנולוגיה (מתורגם):

https://youtu.be/4b7Nu_loOYA?long=yes

למידה מהטבע

סטיק לייט
איך המציאו את הסטיק לייט מלימוד של הטבע?


בעלי חיים שיוצרים אור בגופם היא תופעה בטבע. בעלי חיים שכאלה יכולים להפוך חלקים מגופם לנקודות אור זוהרות בחשיכה.

האור שיוצרת תופעת הביו-לומינציה בטבע אינו חם ואינו מתכלה. הוא נוצר מחיבור בין חומרים שהריאקציה ביניהם היא שיוצרת את האור.

ואם האור הכימי לא מתכלה אז לא פלא שכיום מנסים ליצור שימוש בביו לומינציה לתאורה שימושית וחסכונית בחיי היום יום. דמיינו איזו תאורה חסכונית באנרגיה תהיה זו שמגיעה מעצים מאירים בתור תאורת דרכים.

רמזים לפוטנציאל של אור מחומרים אפשר לראות כבר היום, כשהסטיק לייטס, אותם "מקלורים" כימיים (האקדמיה ללשון עברית תרגמה סטיק-לייט ל"מקלור"), עושים שימוש בכימיה כדי להאיר.

הסטיק לייט נולד בסוף שנות ה-70 כשהבינו שחיבור בין חומרים שיוצרים אור הוא הדרך לסמן דברים בחשיכה.

אז הכניסו לו כמוסה פנימית עם מי חמצן (בשפת הכימאים "תמיסת מימן פראוקסידי") ומסביבה חומר בשם פניל אוקסלט אסטר. כששוברים את הכמוסה הפנימית נוצרת תגובה כימית בין שני החומרים והם מייצרים אנרגיה. יש בסטיקלייט גם תמיסה של צבע פלורסנטי, שמקבלת את האנרגיה הזו וכמו נורת פלורוסנט פולטת מיד את האור ונותנת לסטיק לייט את הצבע המיוחד שלו.

בתחילה אכן השתמשו בסטיק לייטים בעיקר בצבא, כדי לזהות מטרות ולוחמים ולאיתות בין כוחות המתאמנים בחשיכה.

הצבע היה אז ירוק. כיום מופצים המקלורים במגוון צורות וצבעים, גם כצמידים, תולעים מוארות ועוד והם משמשים לא פעם לבידור משעשע במסיבות.


הנה המצאת המקלות הזוהרים והכימיה שלהם:

http://youtu.be/EjwqnYoKElo


וסרטון אנימציה שמסביר את תופעת הביו-לומינציה:

http://youtu.be/oKjFVBVGad0?t=14s
קורי עכביש
איך האדם למד מהעכביש לייצר קורים חזקים להפליא?



קורי העכביש (Spider Silk) הם חזקים מפלדה וגמישים יותר מאשר גומי. הקוּרים הללו עשויים סיבי משי שאותם מייצר העכביש בבלוטות מיוחדות הנמצאות בבטנו. חוטי המשי הדקיקים הללו עשויים מחלבונים מבניים, המיוצרים ומופרשים מהבלוטות שבבבטן העכביש.

בתחילת המילניום החדש הגיעו מדענים מהאוניברסיטה העברית ומגרמניה למסקנה שטוויית קורי עכביש מלאכותיים תוכל לאפשר שחזור של מולקולות דומות לאלה הטבעיות שנוצרות בעת טוויית הקורים בטבע.

היישומים האפשריים הם רבים, במיוחד בתעשיות של תחומים הדורשים גדלים מזעריים. ייצור המוני של סיבים בעלי עובי זעיר של אלפית המילימטר ועדיין חזקים וגמישים כל כך, עשוי לשמש בעתיד לתפרים עדינים אחרי ניתוחים, שיותירו צלקות כמעט בלתי נראות, ודאי ביחס לאלה של היום. תפרים כאלה גם יקצרו את זמן הניתוח, יחישו את איחוי התפרים ויתרמו לייעול של ממש בתחום הכירורגיה.

מסיבים כאלו ניתן יהיה גם לשפר את ייצורם של מיקרו-מוליכים וסיבים אופטיים חזקים וגמישים להפליא למחשוב, לשפר את הייצור התעשייתי של בדים חזקים מתמיד שישמשו את תעשיית הטקסטיל, הביגוד ואופנה, כמו גם לייצור צבאי של אפודים ושכפ"צים משופרים נגד כדורים ולפיתוח של חוטי דיג חזקים מאי-פעם.

באוניברסיטה השבדית באופסלה למדעי החקלאות הצליחו חוקרים, באמצעות חיידקים, לייצר חלבון שאינו טבעי. למעשה הם יצרו אותו משני חלבונים שנלקחו מעכבישים שונים. החלבון הזה מתאפיין במסיסות מעולה במים ולשם טווייתו הם יצרו מעין "נול חלבוני" - מתקן טווייה המבוסס על חומרים שאינם אורגניים.


הנה קורי העכביש הטבעיים:

https://youtu.be/TtmwL7gb-i4


כך לומדים מהם המדענים ליצור חומרים חזקים ביותר מקורי העכביש:

https://youtu.be/3mcVs3K_ts0


כך מייצרים קורי עכביש מלאכותיים - משי חזק וגמיש כמו הטבעי:

https://youtu.be/35Q4l81R4ak?t=28s


פיתוח שוודי של קורים מלאכותיים ללא עכביש בגרמניה:

https://youtu.be/Yg6527AxKFE


חוטים שיהפכו בד נגד כדורים:

https://youtu.be/kBVA_i4R1VY


או חבלים חזקים מכל מה שידוע בעולם החבלים:

https://youtu.be/A8YSH_N7MWw


והרצאת טד על כוחם של קורי העכביש:

https://youtu.be/xossR6eHv3I?long=yes
גקסקין
מהו הדבק החדשני בעולם?



דבק הגקסקין מחקה את היכולת של השממית גקו להידבק ולטפס על משטחים יבשים וחלקים, אפילו על זכוכית. לגקו יש על כל אצבע חצי מליון זיפים מסועפים. הזיפים הללו מאפשרים לאצבעות להידבק ברמה המולקולרית אל החומר. אין שם דבק אלא יכולת הצמדות טבעית. זה החיבור בין ביולוגיה להנדסה.

כיום מיוצרות, חוץ מהדבק שמתבסס על שערות האצבעות של הגקו, גם רצועות דביקות שניתן להשתמש בהן מאות פעמים, גם מתחת למים, מבלי שיגמרו או יפסיקו להדביק. רצועות כאלה הן כה חזקות שהן יכולות בקלות לגרור כלי רכב ממקום למקום!


הנה היכולת המופלאה של שממית הגקו (מתורגם):

https://youtu.be/YeSuQm7KfaE


על המחקר שקשור בתכונת הדבק הטבעי שלו:

http://youtu.be/uOTbOx7xJKE


וההסבר על זיפי האצבעות של הגקו:

http://youtu.be/OoYeIsSkafI
זרזירים
מה מיוחד בנחילי הזרזירים שבשמיים?



הם הפולשים האולטימטיביים, הברברים של עולם הציפורים, טייסים ידועים בדיוקם וחברי להקות ענק עם התנהגות של ענן שחור ומרחף כמו שמלה כהה של רקדנית בשמיים.

אלו הם הזרזירים (starling), עוף חברותי שנע בלהקות גדולות, נחילים של אלפי פריטים שיודע כקבוצה טריק אחד בלבד, אבל הוא כל כך מדהים שהוא עצמו תופעה טבעית לא פחות ממופלאה.

לעניין הזה קוראים לזה מעוף הזרזירים. זהו מעוף של להקות זרזירים ענקיות, נחיל עצום היוצר ענן שחור של ציפורים. בתיאום מרהיב ומושלם בין כל פרטי הלהקה יוצר כל כמה רגעים ענן הציפורים צורה חדשה ומעופף לכיוון אחר.

המעוף המשותף הזה שלהם הוא אחד הדברים היפים בעולם הציפורים. כמו נחילי הסרדינים העצומים שנעים מתחת לפני המים כאיוושות וגלים כהים ואדירים, כך נראות להקות הזרזירים העצומות באוויר, כמו ענן שחור ומהיר להפליא המשייט לו ברקיע, במעין מחול בלתי נתפס.

חוץ מלהתרבות, לנדוד ולהשיג מזון כשלא פעם הם אף גורמים נזק לשדות, הזרזירים מבצעים בלהקות הענק מגוון של תרגילי תעופה מדהימים, בדרך כלל לפנות ערב. רבים כבר מזהים את הענן השחור של להקות הזרזירים, המשנה כהרף עין את כיוון התעופה ויוצר צורות מרהיבות בשמיים.

ההסבר האבולוציוני המקובל למעוף המיוחד של הזרזירים בעולם הציפורים הוא הצורך להתגונן מעופות דורסים, שכמו כל טורף בעולם הטבע מנסים לבודד זרזירים או לאתר את הזרזירים החלשים יותר לטרף.

נחיל כמו זה, המבצע פניות חדות בהפתעה ומשנה צורה כל הזמן, מקשה על הטורף לצוד או להתרכז בזרזיר בודד. כשנפתחת הלהקה מצורת גוש למניפה, למשל, היא יוצרת משב רוח שמטיל את העוף הדורס על גבו.


הנה זרזיר אירופי מדבר בחיקוי:

https://youtu.be/yhBaVInb3jI


כך מזהים זרזיר:

https://youtu.be/ypoPyoUn9CY


הזרזירים במעוף היפהפה שלהם:

https://youtu.be/QOGCSBh3kmM


שיש לו סאונד מדהים משלו:

https://youtu.be/V4f_1_r80RY


ושרים:

https://youtu.be/vFmk-RfZaY8


מעוף הזרזירים
מה לומד האדם ממעוף הזרזירים?



מעופן של להקות הזרזירים הוא אחד הדברים המופלאים שיש בעולם הציפורים. כמו להקות הסרדינים העצומות, שנעות כגלים אדירים וכהים מתחת לפני המים, כך נעים הזרזירים באוויר, כמו ענן שחור ומהיר להפליא.

מדענים הצליחו לבנות מודל של מעוף להקות הזרזירים ולגלות כיצד הם עפים בתיאום מושלם שכזה. הטענה היא שהמעוף המשותף, בדיוק כמו אצל דגים קטנים, נועד להגדיל את הביטחון של חברי הלהקה מפני טורפים.

העוף הדורס ינסה מבחינתו לפצל את הלהקה ובכך להחליש את יכולתה להתנגד ולהפחיד אותה. אותן הציפורים שרואות אותו, מעבירות מידע לאחרות באמצעות דפוסים של אור וצל, וכך כולן נוהגות באופן מתואם כדי להימלט.

הידע הנלמד מהזרזירים הוא חשוב מאד, שכן בעתיד ניתן יהיה לבנות מערכות תיאום למל"טים או לנחילי רובוטים שמתעופפים באוויר ומבצעים פעולות ריגול או לוחמה, מבלי שטייס אנושי צריך להטיס אותם.


הנה סיפורו של "מחול הזרזירים" וההסבר (עברית):

https://youtu.be/edwBwtUAyjQ


ויזואלית "מחול הזרזירים" הוא מדהים:

http://youtu.be/eakKfY5aHmY


מהמחקר על מעופם של הזרזירים (מתורגם):

https://youtu.be/Gtm_1VWhKFs


הזרזירים במעופם היפהפה:

https://youtu.be/QOGCSBh3kmM


והצלילים, הסאונד המדהים של הזרזירים:

https://youtu.be/V4f_1_r80RY
מהו עכביש ה"פליק-פלאק"?



"סברנוס רכנברגי" הוא שם של עכביש, אחד ממינים רבים בעולם. אבל הוא אחראי להפתעה של ממש בתחום מחקר החרקים. חוקרי החרקים, שהיו בטוחים שהם יודעים הכל על תנועה של חרקים, הופתעו לגלות בשנת 2009 שהעכביש המשונה הזה שבא ממרוקו, נע ממקום למקום, במין קפיצה שמזכירה קפיצות פליק פלאק אנושיות.

ואכן הוא זכה בציבור לכינוי "עכביש הפליק-פלאק". בכך שהוא מגלגל עצמו כך, הוא יכול להכפיל את מהירותו. הוא עושה זאת גם כהגנה נגד טורפים וגם כדרך יעילה להתמודד עם החום הרב בסביבתו.

ההפתעה שסיפק "עכביש הפליק-פלאק" בתנועה היחודית הזו, הביאה מומחים לרובוטיקה, לפתח מודלים של רובוט בדמותו. כמוהו גם הרובוט יודע לבצע קפיצות מרהיבות בסגנון של העכביש האמיתי והופך עצמו למעין גלגל שמסוגל כך להגדיל מאד את מהירות התנועה שלו בעת סכנה. החוקרים מתכננים שרובוטים ישתמשו ביכולת התנועה המהירה הזו, כדי לנוע על כוכב מאדים ועל כוכבי לכת נוספים בעתיד.


הנה עכביש הפליק-פלאק בפעולה ורובוט ראשוני שנבנה כחיקוי של תנועתו:

https://youtu.be/fAjNjPUbV2g


הסבר וידאו קצר:

https://youtu.be/RerXsbuJ1S4


התנועה המופלאה שלו:

https://youtu.be/ppENKVwNZms


הסיבוב המטורף שמאפשר לו להתגלגל במהירות בדיונות ולחמוק מטורפים:

https://youtu.be/mzEdV1sPXV4


רובוט מתקדם שמתגלגל כמוהו:

https://youtu.be/jGP5NxcCyjE


ועוד רובוט "פליק-פלאק" שפותח גם הוא בהשראת העכביש הזה:

http://youtu.be/t7cms6yk0W4
מה למדו מהנדסי רכבות מהשלדג?



השלדג (Kingfisher) הוא ציפור שמתמחה בלהביט למים ולהמתין לדגים. כשהוא רואה דג, מסתער עליו השלדג ולוקח אותו מהמים. הוא עושה זאת במהירות אדירה וכמעט בלי להתיז מים ברגע הפגיעה בהם, עם הנחיתה מלמעלה. למה זה חשוב? - מיד תבינו...

אולי תתקשו להאמין אבל מהשלדג למדו מהנדסי רכבות כיצד לייצר רכבות מהירות במיוחד. זה קרה כשמהנדס הרכבת יפאני, שהיה גם צפר חובב, צפה בשלדג בעת הצלילה שלו לתוך המים ושם לב למשהו שצפרים רבים ראו, אבל איש לא הבין כמוהו.

הוא שם לב שכניסת השלדג לתוך המים, היא חלקה לגמרי וכמעט ואינה מייצרת גל רעש. השלדג חייב את השקט היחסי הזה, בעת הפגיעה במים. המהנדס החליט לחקור מה מיוחד במבנה גופו של השלדג ושמאפשר לו לשמור על מים שקטים יחסית, למרות שהוא עובר מתווך אחד לאחר, מהאוויר אל המים.

די מהר הוא הבין שהדבר דומה למעבר של רכבת שיוצאת ממנהרה אל האוויר הפתוח. המעבר הזה, במיוחד כשמדובר ברכבות מהירות במיוחד, מייצר חיכוך שמהווה בעיה ואף סכנה במהירויות כה גבוהות, כמו אלה של רכבות הקליע היפאניות. תובנה זו של המהנדס החכם הובילה אותו לחקור את מבנה גופו של השלדג ובמיוחד את צורת המקור שלו ולתכנן מחדש את צורתו של קטר הרכבת על בסיס מקור השלדג. הרכבות הללו מהירות ובטוחות בזכות הלמידה מהשלדג, הרבה יותר.

לשמו זכה העוף הזה כמובן, בזכות דרך השגת המזון שלו - קוראים לו "של-דג" כי הוא שולה מהמים, כלומר מוציא, דגים מתוך המים.


מהנדסי הרכבות שלמדו מהשלדג כיצד לתכנן רכבות שקטות (מתורגם):

https://youtu.be/iMtXqTmfta0


הנה השלדג:

https://youtu.be/1CsyenHROSE


שיטת הציד של השלדג:

https://youtu.be/6YRM0sy3xIY


כך הוא גם לוכד לטאות ובעלי חיים אחרים:

https://youtu.be/laio6NW-PMs


כשהוא צד או לא, השלדג בכל מקרה הוא עוף יפה להפליא:

https://youtu.be/xX9J-lVUQd0


וזה הפך את השלדג ל"נער הפוסטר" של הביומימיקרי:

https://youtu.be/pynSWVdphH4
למה צריך דחלילים ומאיפה הרעיון?



את הדחליל (Scarecrow) מציבים החקלאים והגננים בגינה ובשדה, כדי לגרש ציפורים שמזיקות לצמחים ולעצים ומקלקלות או גוזלות מהאדם את הפרות והירקות.

הדחליל, שנראה כמו אדם, גורם לציפורים לחשוש מפניו והן מתרחקות ממנו. במיוחד הן חוששות מדחלילים שנראים להן חיים - דחלילים שיש עליהם סרטים שמתנופפים ברוח או פחיות מרעישות שמפחידות ציפורים הרבה יותר.

אגב, הדחליל הוא דוגמה מצוינת ללמידה מהטבע, מה שמפורט אצלנו בתגית "ביומימיקרי". הלמידה הזו התרחשה לפני שנים רבות, כשחקלאים הבינו שמה שעושים בעלי חיים, כשהם מרתיעים טורפים בחיקוי של דברים אחרים (דוגמאות בתגית "הידמות"), יכולים גם הם לעשות - באמצעות הדמיה של דמות אנושית, שתרתיע ציפורים ותמנע נזקים מהגידולים החקלאיים שלהם.


הנה דמות הדחליל המפורסמת ביותר - הדחליל מארץ עוץ:

http://youtu.be/6YzFFMy5mb0


וקטע מהצגה שבו הדחליל עושה קולות:

http://youtu.be/_7L8yIoVXFk?t=8s
מאיזה בעל חיים למדו ליצור טורבינות רוח?
מאיזה בעל חיים למדו ליצור טורבינות רוח?


הזואולוגים בזמנו לא הצליחו להבין כיצד יכול הלוויתן הגבנוני העצום והמסורבל לרדוף אחרי הטרף הזריז, בזריזות וביעילות כה רבה. לפי כל הגיון היו אמורים ממדיו הגדולים להכשיל אותו במשימה. הם חקרו את העניין לעומק וגילו בליטות זעירות בקצה הסנפיר של הלווייתן הגבנוני.

הבליטות שעל קצה הסנפיר של הלוויתן הגבנוני מונעות היווצרות של מערבולות ויוצרות זרימת מים חלקה מסביב לסנפיר.

מהבליטות הללו למדו המהנדסים כיצד לייעל את התנועה של מדחפים וכנפיים של מטוסים, אל מול התנגדות האוויר.

אחד הרעיונות השימושיים היה לפתח להבים משופרים לטורבינות רוח עצומות. טורבינה כזו פותחה, למשל, בחברת whalepower.

בחברה אחרת פיתחו בעזרת הידע הזה להבים חדשניים לטורבינות תת ימיות, שמייצרות חשמל מזרימת הגאות והשפל.


הנה ההשראה הטכנולוגית ששאבו המדע וההנדסה מסנפירי הלוויתן הגבנוני:

https://youtu.be/FMG5Ah1g8rM?t=29s


הלוויתן הגבנוני ושירת הציד שלו, המהום אופייני, הנשמע במים במרחק של מאות קילומטרים:

https://youtu.be/WabT1L-nN-E


על גודלו של הלוויתן הגבנוני:

http://youtu.be/G10_wHNNPeI?t=7s


הנדידה שלו:

https://youtu.be/zGbUxKdGAGE


ובזכות יכולות השחייה שלו, גומע הלווייתן הגבנוני אלפי קילומטרים עד לאנטארקטיקה:

https://youtu.be/yMxY4c5SeIs
מה לומדים מהגאוניות המבנית של חדק הפיל?



אם היינו מנסים לפתח יד מלאכותית, היכן היינו לומדים כיצד לפתח יד כזו? - סביר שההגיון היה מוביל אותנו ללימוד מסודר של הזרוע האנושית. אבל מדעני חברת FESTO הגרמנית החליטו ללמוד דווקא מהחדק של הפיל.

לדעת הזואולוגים זו המערכת הביולוגית המניעה בצורה היעילה ביותר דברים ממקום למקום. בחיפושיהם ממי ללמוד, גילו מהנדסי חברת FESTO וזואולוגים שגויסו לסייע להם שחדק הפיל מספק את הדרך הטובה ביותר בטבע להזזה של חפצים, באופן בטוח, חסכוני ויעיל.

רק בחדק שלו יש לפיל לא פחות מ-40 אלף שרירים. להשוואה - בכל הגוף האנושי כולו יש לנו 650 שרירים. בחדק גם אין עצמות ולכן הוא גמיש באופן יוצא מהכלל.

מצויד בתכונות כמו טווח תנועה רחב, גמישות, דיוק, עדינות ומהירות תנועה, החדק, מסתבר, הוא המערכת הביולוגית היעילה ביותר בטבע בהעברה או הנעה של עצמים שונים ממקום למקום. בכך שואבים ממנו החוקרים השראה לפיתוחה של ה-Bionic Handling Assistant, זרוע אחיזה מלאכותית שהיא גם יעילה וגם בטוחה.

חברת FESTO פיתחה וממשיכה לפתח זרוע אחיזה גמישה, לצרכים מודרניים מגוונים. הזרוע הביונית שמפתחת החברה היא מערכת הובלה פניאומאטית, המחקה את מבנה השרירים של החדק.

המערכת הזו נועדה למטרות מגוונות, משינוע של מוצרים ומרכיבים בתעשייה ובחקלאות ועד להרכבה עדינה, ומילוי צרכים רפואיים ושיקום של אנשים הסובלים ממוגבלויות.

טווח התנועה המתקבל בזרוע הבוטנית שמבוססת על החדק, לא מוגבל לצירים לינאריים, כלומר קוויים. חיישנים הסובבים את הזרוע מאפשרים ניטור של מסלול התנועה שלה והתאמה מתמדת של תנועתה למה שמתרחש מסביב.

אבל דווקא מערכת השרירים ולא העצמות היא שהופכת את החדק כה מוצלח בהזזת עצמים ממקום למקום, החל מהזעירים או הקטנים כמו עלים ופירות ועד גזעי עצים ענקיים.

באופן דומה, את הזרוע הביונית מרכיבות יחידות המצופות בחומר פלסטי ומלאות באוויר דחוס. הן מחוברות ביניהן ללא חיבורי מתכת. זהו אגב רק אחד מהסודות שהופכים אותה לבטוחה הרבה יותר במגע עם בני אדם, בין אם הוא מגע אקראי או מתוכנן.

לבטיחות הזו תורם גם ההתקן שבקצה הזרוע ומשמש לאחיזה של חפצים, לצרכים שונים - מהרכבה עדינה ועד שינוע של חפצים קטנים.

ואלה לא רק היעילות והבטיחות שמבטיח הלימוד מהחדק הטבעי של הפיל. בניגוד לתנועות הגסות שמאפיינות אמצעים מכניים דומים, התנועה היעילה והעדינה המאפיינת את הזרוע המלאכותית של FESTO, מאפשרת גם חיסכון באנרגיה.

החיסכון האנרגטי הזה אולי לא נראה משמעותי מאוד, אבל במכפלות של מערכות רבות כאלה, הפועלות ללא הפסקה, הוא הופך ליתרון בצד ההוצאות וגם בצד השמירה על הסביבה.


הנה הזרוע הביונית שפותחה בהשראת חדק הפיל:

https://youtu.be/SKJybDb1dz0


על פיתוח רובוטים שלומד מהחדק הפילי (עברית):

https://youtu.be/LDMDcMstUow?end=1m10s


החדק שלו משמש פיל כדי להילחם:

https://youtu.be/ZVAMnirC72c


החדק גם מעולה בלהשפריץ:

https://youtu.be/N6nvJeFLYv8


להפיל עץ חזק:

http://youtu.be/sNmLlJtiBek


ועוד מעט על זרוע האחיזה הגמישה של חברת פסטו:

https://youtu.be/9wr4xXdrUyg
איך השממית מטיילת על התקרה מבלי ליפול?



השממית (House Gecko) היא לטאה קטנה שאנו רואים לעיתים קרובות בבית. היא אוכלת יתושים ואנשים נוהגים לומר שהיא מביאה מזל טוב לבית שבו היא נמצאת. אבל הדבר המופלא בשממית הוא האופן שבו היא מהלכת על הקירות ואפילו על התקרה, מבלי ליפול.

תודות לכריות הצמדה שיש לה בכפות הרגליים, השממית אינה נופלת מהתקרה ומקירות שעליהם היא מהלכת. כריות ההצמדה הללו עשויות משערות רבות וזעירות שיש להן צורה של וו. כל שערה כזו נתפסת בחריץ או בבליטה זעירה על הקיר או התקרה. כך מאפשרות שערות הוו הללו לשממית להצמד כמעט לכל משטח במבנה וללכת מבלי ליפול.

מנגנון ההיצמדות של רגלי השממית היווה השראה לפיתוח של דבקים מסחריים וחזקים. המחקר של רגל השממית סייע רבות לפיתוח של מנגנון היצמדות מכני, שהוא גם חזק וגם ניתן להסרה.


הנה הסבר על השממיות ויכולות האחיזה המדהימות שלהן:

http://youtu.be/t8cWrUd4Dy0


וסרטון מתורגם על היכולת של השממית ללעוג לכוח הכבידה:

https://youtu.be/YeSuQm7KfaE


תצוגה של יכולת האחיזה של שממית הבית על הקיר ולגמרי הפוכה:

http://youtu.be/rymLoj2ReuE


צילום מקרוב של שממית הבית:

http://youtu.be/XwoD9hoc95M
מהי שנת חורף, למה בעלי חיים ישנים בחורף ומה אנו למדים מזה?



רבים מבעלי החיים ישנים שינה עמוקה בחורף. תרדמת החורף היא מצב שבו בעל החיים יורד בפעילותו כמעט לחלוטין. גם חילוף החומרים של גופו קטן משמעותית במהלך שנת החורף.

בזכות תרדמת החורף יכולים בעלי החיים לשרוד תקופות מזג אוויר קשה ותנאים קשים בסביבה, שבהם המזון מועט ביותר. על ידי המעבר למצב של תרדמה, מתגוננים בעלי החיים טוב יותר ויכולים לשרוד את העונות הקשות.

מרבית בעלי החיים צורכים לפני המעבר לשנת חורף מזון רב. כך הם צוברים שומן שמסייע לגופם לעבור את התרדמה בשלום. משך שנת החורף משתנה בין חיות קטנות, הישנות ימים אחדים, וחיות גדולות בתנאי סביבה מתאימים, שישנות במשך חצי שנה.


הנה הסבר תרדמת החורף של בעלי החיים שמהם מנסים כיום ללמוד להטיס אסטרונאוטים לכוכבים רחוקים מאוד בתרדמת (מתורגם):

https://youtu.be/xptpXSTtgSY


הכנות לתרדמת החורף אצל הדובים:

http://youtu.be/TpY4frpheWw


מי ישנים? - מכרסמים, עטלפים ועד דובים, כולם ישנים בחורף:

http://youtu.be/3hSGuYMOe3E


סוף שנת החורף של הנחשים:

http://youtu.be/lUup6AdcKLw


האביב של דובי הקוטב:

http://youtu.be/OwZH_aT0FGI


והסבר על תרדמת החורף (עברית):

https://youtu.be/AgURvB6Jgzs
מהו פרפר כנף הזכוכית?
מה מיוחד בפרפר הזכוכית?


פרפר כנף הזכוכית (Glasswinged butterfly) הוא פרפר בעל הסוואה מעניינת במיוחד. אם לבעלי חיים שונים, יש הסוואה שמסתירה את קיומם ומשתלבת בנוף, או כזו שבה הם "מתחפשים" לבעלי חיים אחרים, כנפיו של פרפר הזכוכית הן שקופות כמעט לחלוטין. רק מסגרת דקיקה של צבע מסגירה את קיומו.

כל כנף של פרפר כנף הזכוכית מגיעה לגודל של כ-6 סנטימטרים. השקיפות המדהימה של כנפיו נזקפת לכך שבכנפיו אין קשקשים צבעוניים, ולכך שיש להם יכולת החזרת אור נמוכה ביותר, ולמעשה הם מחזירות פחות אור ממה שזכוכית שקופה מחזירה.

חוקרים גילו כי ברמה המיקרוסקופית בפני השטח של כנף הפרפר ישנם מבנים זעירים המפוזרים בתבניות אקראיות. וכי מבנה המיוחד הזה גורם לכך שאור שעובר פשוט עובר ישירות דרך כנפי הפרפר, מבלי להיות מוחזר כאשר הוא נתקל בפני השטח שלהם.

מבנה זה הוא כה מתוחכם ויחודי, שמדענים מנסים ללמוד ממנו כיצד לייצר צגים בעלי שקיפות גבוהה יותר, שלא מחזירים אור כלל ולכן אין בהם השתקפויות. מה שיאפשר לייצר צגים דיגטליים, לסמארטפונים, לפטופים וטבלטים, שאיכות התצוגה שלהם תישאר טובה גם באור יום. מסכים כאלו ימנעו למשל את התופעה המוכרת והמטרידה שבה החזר קרני השמש מהצג גורם לסינוור ולפגיעה באיכות התצוגה.

את פרפר כנף הזכוכית ניתן למצוא באזורים במרכז אמריקה, במיוחד במרחב שבין מקסיקו לפנמה ובחלק התחתון של הפרחים ביערות הגשם. שמו המדעי "גרטה אוטו" (Greta Oto). המשמעות של שמו בספרדית היא "מראות קטנות".


הנה פרפר כנף הזכוכית:

https://youtu.be/gDSu5Us6JnY


אם השם גרטה אוטו מזכיר לכם של נערה גרמניה אז הנה היא:

https://youtu.be/_Qsfb-0Ohe8?t=1m13s&end=1m38s


עוד ממנו:

https://youtu.be/R46SeA8OL3c


ומצגת וידאו של תמונותיו:

https://youtu.be/5LmxeCE8yWI


איך גילה ג'נר את החיסון נגד אבעבועות שחורות?



פיתוח החיסון נגד אבעבועות שחורות (Smallpox) הוא סיפור של תגלית אקראית, שכולו דוגמה לתושיה ולאומץ של רופא חוקר שגילה דבר במקרה וזיהה בו את התרופה למחלה איומה ומדבקת, שקטלה במהלך הדורות מאות מיליוני בני אדם.

זה סיפורו של רופא כפרי בריטי בשם אדוארד ג'נר (Edward Jenner). הוא הבחין בתופעה מעניינת, שלא נראתה לו סתמית. הוא שם לב שנערות שעבדו בחליבת פרות, היו נדבקות לפעמים באבעבועות הפרות, מחלת עור קלה יחסית שאינה מסכנת חיים. אבל מה שמשך את תשומת ליבו הייתה העובדה שאותן הנערות שנדבקו באבעבועות הפרות, לא נדבקו באבעבועות שחורות. זאת על אף שמגפת האבעבועות שחורות פגעה בהרבה אנשים בסביבתן.

ג'נר חקר את התופעה במשך יותר מעשרים שנה. התעוזה והבטחון שלו בשיטה המדעית הביאו אותו במהלך המחקר לניסוי נועז מאין כמותו. הוא הדביק את בנו בגרסה קלה של אבעבועות הפרות ולאחר כמה חודשים הזריק לו את נגיף האבעבועות השחורות. לשמחתו הרבה, ג'נר אימת את עמידותו של הילד בפני המחלה. הוא המשיך ובדק את השיטה וחיסן עוד מספר ילדים נגד אבעבועות שחורות.

התגלית שהוא גילה והוכיח בניסוייו היא שלאחר ההידבקות באבעבועות הפרות, הגוף מחוסן גם כנגד אבעבועות הפרות, אבל גם כנגד אבעבועות שחורות, מחלה קשה הרבה יותר ומסכנת חיים של ממש.

ג'נר הוכיח שזה נובע מכך שהנגיף שגורם לאבעבועות הפרות הוא מאותה המשפחה של הנגיף שגורם לאבעבועות שחורות. כך התגבר החיסון הצולב שגילה ג'נר על אחת המחלות האיומות בתולדות האנושות.

הרופא והחוקר החכם הזה הבין עתה שלאחר דורות רבים של קטל מהמחלה האיומה בהיסטוריה, יש בידיו סוף סוף את הנשק הרפואי שיחסל אותה. יש לו חיסון מוכח ויעיל נגד אבעבועות שחורות.

אבל למעשה פיצח ג'נר משהו הרבה יותר גדול. הוא גילה את הזיכרון החיסוני של הגוף והניח את הבסיס המדעי לעולם החיסונים כולו. הוא היה החלוץ של מדע האימונולוגיה.

בשנת 1979, לאחר מספר שנים שבהם לא התגלה אף מקרה של אבעבועות שחורות, הכריז ארגון הבריאות העולמי על כך שמחלת האבעבועות שחורות נעלמה סופית מהעולם. כך הפכה האבעבועות שחורות להיות המחלה המדבקת הראשונה בהיסטוריה שהוכחדה לחלוטין. המדהים הוא שלא מדענים רבי-ידע ועתירי זמן ותקציבי מחקר עשו זאת. זה היה רופא כפרי, איש סקרן וערני שחיסל את המחלה הנוראה והקטלנית בהיסטוריה לתמיד.

ההישג הרפואי של ג'נר הוא ייחודי בהיסטוריה, כי אבעבועות שחורות היא המגפה היחידה שהאדם הצליח למגר לחלוטין. עם כל השאר אנו ממשיכים לחיות, גם אם אינן מהוות איום על חיינו ומקווים שלא יצוץ זן חדש ועמיד בעתיד.


הנה סיפורו של ג'נר, שלא רק גילה את החיסון לוירוס אלא היה החלוץ בחיסונים המדעיים:

https://youtu.be/E_PKQ_M7AtU


על התגלית המופלאה שסימנה את עולם החיסונים:

http://youtu.be/jJwGNPRmyTI


על המגפה של אבעבועות שחורות (עברית):

https://youtu.be/hTGdetPBhho


והחיסון נגד האבעבועות השחורות (מתורגם):

http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s
איך טיול בטבע הביא להמצאת הסקוץ'?



הצמדן או הסקוץ' לא הומצא בסוכנות החלל, אלא מתוך התבוננות בצמח טבעי על כדור הארץ. זה קרה בשנת 1948, כשהמדען השווייצרי ג'ורג' דה מסטרל טייל עם כלבו. דה מסטרל הבחין שזרעים קוצניים של צמח בשם "לפה קוצנית" (Burdock plant), דבקו בפרוותו של הכלב ובמכנסיו שלו. מדובר במנגנון הפצה של הצמח, כלומר כך הוא מפיץ את זרעיו לכל עבר.

היכולת של הזרע להיצמד חזק כל כך לפרווה ולבד סיקרנה את ג'ורג' דה-מסטרל. הוא בחן אותו במיקרוסקופ וראה ווים זעירים שמאפשרים לו להיצמד למשטחים כאלה. ואכן, הפרח של הלפה הקוצנית מוקף בעלעלים מעוקלים שמצמידים אותו לפרווה של בעלי חיים שעוברים לידו.

ההמשך הוא מרתק. דה מסטרל הבין שכך ניתן ליצור שיטת חיבור בין מרכיבים גמישים, כמו בדים ורצועות. בתהליך של מימיקרי, למידה מהטבע, הוא פיתח על פי העקרון של הצמדות זרעי הלפה הקוצנית את הסקוטש, באנגלית ה-Velcro, ששמו העברי "צמדן".

אמנם נעשה בצמדן שימוש רב בחלליות, אך כיום הוא נמצא גם בשימוש צבאי, תעשייתי וביתי נרחב.


כך נצמד הסקוץ':

https://youtu.be/eToAEyTdmrE


הנה שיטת ההפצה הטבעית שהפכה לאחד המוצרים השימושיים של נאסא:

https://youtu.be/hitt-tCguLw


כך למד דה מסטרל מהטבע ופיתח את הצמדן, או הסקוץ':

http://youtu.be/oqdsApay87k


שימו לב כמה קשה לנתק את הזרעים הללו:

https://youtu.be/ini4BaQcBRE


כך עובד הוולקרו:

https://youtu.be/mgcIivxODH0


והנה סרטון תיעודי שמראה את הצמדן, ייצורו ושימושיו:

https://youtu.be/LdJw3zhk__g?long=yes
מהי ההנעה הסילונית של התמנון והדיונון?



לתמנון, האוקטופוס (Octopus) שאנו מכירים, יש מערכת הנעה שמזיזה אותו ממקום למקום בצורה יעילה במיוחד. מערכת ההנעה הסילונית של התמנון מזכירה יותר מטוס סילון מאשר יצור חי.

הוא מצויד ביכולת לשחות באמצעות שולי הגלימה או בעזרת כיווץ של זרועותיו, אבל המנגנון האמת מופלא שלו הוא זה שמאפשר לו תנועת סילון מהירה מאוד, המתבצעת על ידי פליטה חזקה של מים, דרך תעלה צינורית גמישה בגופו, שמזכירה סיפון. הסיפון הזה פולט מים בחוזקה, ממש כמו מתקני הסודה או המשקאות המוגזים במסעדות מזון מהיר המוציאים את המשקה בחוזקה.

כך בדיוק קורה גם במטוס סילון, שפולט סילון אוויר ובזכות זה הוא טס חזק ובמהירות עצומה.

התמנון אמנם אינו היחיד שמשתמש בשיטת תנועה שכזו. גם הדיונונים, קרובי משפחתו, נעים כך והם לא היחידים. אבל אצל הדיונון, יצור ימי מרתק ובכל כשרונות אינספור, הכל עובד בצורה שמרתקת את הדמיון.

גם בנושא התנועה מנסים המהנדסים כבר שנים ללמוד כיצד פועלת מערכת ההנעה הזו, כדי לבנות רובוטים יעילים במיוחד שמחקים את יכולותיו והיעילות שלו, כולל התנועה המהירה במרחב.

אבל כיצד בדיוק פועלת מערכת ההנעה של היצורים המופלאים הללו?

התמנונים דוחסים את הגלימה השרירית שלהם כדי לינוק מים, ואז פולטים אותם בזרם חזק, דרך פתח דמוי משפך שנמצא בקצה הגלימה הזו. כך הם יוצרים סילון מים מאחור, שכמו סילון האוויר של מטוסי הג'מבו, מניע אותם קדימה. סילון המים שבאמצעותו מניעים התמנונים את עצמם יוצר מערבולת מים טבעתית, שדוחפת אותם קדימה במהירות וביעילות מופלאים.

אגב, כשהתמנון לא מתפקד כסוג של יצור סילוני ימי, הוא נע על רגליו. נכון, אנחנו חושבים שאלה לא בדיוק רגליים, אלא שמונה זרועות שיש לו. אבל מחקרים מודרניים גילו ששתיים מהזרועות של התמנון הן למעשה רגליים. בעזרת שתי אלה הוא נע, ממש כמו אדם ההולך על רגליו, בעוד 6 הזרועות האחרות משמשות את האוקטופוס לאכילה ולאחיזת אובייקטים, בעזרת כריות ההצמדה שלו.


הנה סרטון שמדגים יפה את מהירותו של התמנון בעת ציד למשל:

http://youtu.be/O43hgHGn4KQ


דיונונים אוסטרליים בעומק הים:

http://youtu.be/n45x2Ek-jAk?t=50s


תמנון "מהלך" על שתיים מרגליו:

https://youtu.be/23qzi88k3aM


והסבר נוסף על ההליכה הזו וכיצד היא משתלבת ביכולות המדהימות האחרות שלו:

https://youtu.be/WIbK9KpEzi0
מיהו בעל המקור הצבעוני ביותר בטבע?



לטוקן הססגוני-מקור יש את המקור הכי צבעוני בטבע. והמקור הצבעוני שלו אינו רק יפה ומלא בצבעים - הוא גם מעניין מבחינת מבנהו.

אמנם המקור של הטוקן הססגוני מקור נראה גדול וכבד אבל הוא אינו כזה. המקור שלו הוא קל מאוד. בדומה לטוקנים אחרים במשפחה שלו, מקורו עשוי מעצם חלולה שמסביבה יש קרטין.

כיום הפך מקורו של הטוקן הזה למוקד מחקר, שנועד ללמוד את מבנה המקור הזה ולסייע למהנדסים לבנות מטוסים חזקים וקלים יותר בעתיד.


הנה סרטון שמראה את הטוקן הססגוני-מקור:

http://youtu.be/XrQ2vhBKI0c


וקריאתו של הטוקן ססגוני-המקור בטבע:

http://youtu.be/9LX0aVFvy8s
מה לימד פרח הלוטוס את המדע?
מה מיוחד בספוגי הזכוכית "סלסלת ונוס"?
למה חיפושית הזבל נקראת כך וכיצד תרמה כנראה לאנושות?
איזה מטוס תכנן לאונרדו דה וינצ'י וכיצד?
איזו כנסייה נבנית כבר למעלה ממאה שנים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.