» «
גלידה
מי המציאו את הגלידה?



על פי הסיפורים הגלידה הומצאה על ידי קיסר רומי נירון, שהיה ידוע בגחמות שלו. נירון קיסר הורה למשרתיו להביא שלג מההרים ולהגיש לו אחרי שערבבו עם פירות טריים.

אך ההיסטוריה מראה שהגלידה הומצאה עוד לפני כן, בפרס העתיקה. בסוף המאה ה-5 לפני הספירה, נהגו לאסוף שם את השלג ולערבבו עם מיץ ענבים מרוכז. התוצאה הזכירה סוג של סורבה מודרני.

את הגלידה החלבית, אגב, המציאו בסין, בסביבות המאה ה-2 לפני הספירה. כמה מאות אחר כך הוסיפו לה הרומאים דבש.

הערבים הם שהוסיפו לגלידה לראשונה גם סוכר, שהחליף את מיצי פירות. יש תיאוריות היסטוריות שקושרות אותם לראשונה להכנה של קינוחים קפואים - ערבוב של קרח מפסגות הרים עם מיצי פירות למעין ברד מרענן. הקינוחים הללו נקראו "שיראב". מכאן יוולד השם "שרבט" ובצרפת "סורבה".

מהברד המרענן שיביאו המורים לסיציליה תיוולד בהמשך ה" גרניטה" - הקינוח של ברד עשוי מים קפואים עם פירות טחונים בסוכר ומעט אלכוהול.

לימים יחליפו הצרפתים את מיצי הפירות בחלב ובשמנת, ותיוולד הגלידה הראשונה. עד היום מבחינים בצרפת בין הגלידה שבה מככב החלב כמרכיב בסיסי והסורבה שבו מים קפואים הם המרכיב החשוב במעדן הקפוא.

הגלידה המודרנית הופיעה במאה ה-18 באמריקה וקבלה את שמה מהשם "Iced cream".


הנה תולדותיה של הגלידה בקצרה:

https://youtu.be/SCdgFQh7WyQ


על המצאת הגלידה בהיסטוריה האנושית:

https://youtu.be/-vUfwo8XflU


וסיפורה של הגלידה בעברית:

https://youtu.be/fmI9erVhCB0?t=9m15s&end=10m56s


הנה סרטון תיעודי על תולדות הגלידה:

https://youtu.be/hLbI1bR52Rw?long=yes
פלאפל
מי המציא את הפלאפל?



בניגוד לתחושתם של רבים, ישראל אינה מולדת הפלאפל. הפלאפל הומצא ככל הנראה על ידי הקופטים במצרים, בעת שנזקקו למנה עיקרית, במקום מנת הבשר שנמנעה מהם בחגים מסוימים, לפי אמונתם. זה קרה ככל הנראה בין המאות ה-3 ל-7 לספירה והקופטים השתמשו בפול מצרי להכנת הפלאפל שלהם.

ממצרים התפשט המאכל הטעים והפשוט להכנה למדינות אחרות במזרח התיכון, כמו ישראל של היום, סוריה ולבנון. במקומות אלה החלו להכינו מגרגרי חומוס דווקא.

אם יש תרומה ישראלית בנושא הפלאפל, ניתן לשער שבאה לידי ביטוי בהכנסת קציצות הפלאפל אל תוך הפיתה. זהו מנהג שהחל כפי הנראה בשנות ה-50 דווקא בישראל הקטנה, עת אנשים רבים נזקקו למזון מהיר וזול שניתן לקחת. כך שבאופן מסוים הפלאפל הוא בכל זאת גם אוכל ישראלי.


הנה הפלאפל הלאומי:

https://youtu.be/zWpqusURdwI


סרטון על מוכר הפלאפל:

https://youtu.be/vUC5sYIwRxo


בישראל הפלאפל הפך כמעט דת:

http://youtu.be/f31Fq2uTiFg?t=6s


דברים שלא ידעתם על המאכל הלאומי של ישראל:

https://youtu.be/O5nwvhiCvfk


סרטון ארוך על הוויכוח לגבי מקורו של הפלאפל:

http://youtu.be/DEtGtEqCgTA


כך מכינים פלאפל בבית:

https://youtu.be/2p_h3s1CPoc


והנה עוד אוכל רחוב ישראלי:

https://youtu.be/H59sVeCGMME?long=yes
נודלס
איך אוכלים נודלס בסין?



במדינות המזרח הרחוק אי-אפשר להימנע מדוכני הרחוב הרבים שבהם מוכרים את הנודלס (Noodles). זהו סוג של אטריות אורז שמקורם בסין. הנודלס הן רצועות בצק דקיקות שעשויות מקמח, ביצים ומים. הטבחים הסיניים נוהגים להכין אותו כשהוא מוקפץ במחשבת הווק העמוקה. דוכני הנודלס בסין הם פופולאריים מאד. גם במסעדות ובארוחות איכותיות הוא מוגש כשהוא מלווה מאכלים יקרים ונחשבים הרבה יותר.

אבל הנודלס הפשוט הוא גם טעים להפליא. הסינים נוהגים לשלב אותו עם ירקות, סוגי בשר שונים ועוד. הם גם מכינים מרק עם נודלס רחבים יותר.

מנולדס עשוי גם המאכל הלוהט של תאילנד - פאד תאי (Pad Thai). הוא נולד ממהגרים שהגיעו מדרום סין שהביאו את מסורת הכנת הנודלס לתאילנד. דוכני הרחוב הרבים מציעים בתאילנד את המנה התאילנדית המסורתית הזו. מכינים בהם איטריות אורז מטוגנות בשילוב עם ביצים, ירקות, צ'ילי, רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה.


הנודלס נולד בסין:

https://youtu.be/cBmhnmD47I8


כך מכינים נודלס בסין:

https://youtu.be/UEkbRb2vCNQ


נודלס הוא מאכל הרחוב הסיני:

https://youtu.be/7AhOlaNIlec


וכך מכינים את הנודלס במסעדה:

https://youtu.be/PHoQN9vQwHE


הבן של הנודלס ועשוי מנודלס הוא הפאד תאי של תאילנד:

https://youtu.be/uLT6oCr2a38


תולדות הפאד-תאי שנולד מהנודלס:

https://youtu.be/I1ajv_Yt7Tg


ומישהי שהחליטה לבדוק כל מיני סוגי נודלס מוזרים יותר ופחות:

https://youtu.be/5H_oHVm3WC0
דים סאם
מהו באמת הדים סאם?



אנו מכירים את ה"דים סאם" (Dim Sum) בתור מאכל רחוב סיני של כיסני בצק ממולאים, שמכינים בסין באידוי או בטיגון. אבל הגיוזה, אותן כופתאות טעימות במגוון מילויים וצבעים, אינן היחידות בדים סאם. במקור הסיני מתייחס השם "דים סאם" לארוחה סינית שמורכבת ממנות קטנות ושכל אזור בסין הוסיף לה מנות משלו. כיום מוגשים במסעדות דים סאם שבמערב, רק הכיסנים והלחמניות לסוגיהן, כגון שו מאי, וונטון, צ'ו צ'או, גיוזה ולחמניות הבאו. שאר המנות הסיניות הושמטו מהתפריט, כולל שונג פון, שהם גלילי אטריות אורז, דייסת האורז המוגשת בבוקר - קונג'י ובשרים צלויים, ירקות מאודים וכדומה.

בימים עברו נחשב הדים סאם בסין למאכל חגיגי שנהגו להכין לכבוד ראש השנה הסיני. הדים סאם נולד במקור בקנטון שבסין. ראשיתן של מסעדות הדים סאם הייתה בתור בתי תה שהוקמו על תוואי דרך המשי ומכרו תה לסוחרים במסע ולחקלאים בעבודה. עם השנים נוספו ליד התה המסייע לעיכול חטיפים סיניים ובהדרגה פיתחו את מגוון מנות הדים סאם המוכרות לנו כיום. המסעדות הללו הוקמו בכל רחבי סין ובסוף המאה ה-20 בעולם כולו. בשיטת השירות המודרנית שהתפתחה בהן עובר המלצר והסועדים בוחרים מעגלתו העמוסה בכלי אידוי את המנות שהם רוצים. בתום הארוחה נקבע החשבון על פי מספר כלי האידוי שעל השולחן.

במאה ה-19, עת היגרו סינים קנטונזים רבים לארצות הברית, הם הקימו בה מסעדות דים סאם זולות ומוצלחות. כיום מציעים אותו גם בארץ, כמו בארצות ומקומות רבים אחרים בעולם המערבי, הדים סאם הפך ללהיט, בחלק מהמקומות ממש כמו הסושי שהצלחתו אדירה ברחבי העולם המערבי כולו.

פירוש השם דים סאם בסינית הוא "נגיעות קטנות".


הנה המדריך לדים סאם:

https://youtu.be/aL_GtZswHSk


כמה ממנות הדים-סאם המעניינות ביותר:

https://youtu.be/dkCfSegyQSY


הנה בחור שאוכל 11 סוגי דים סאם:

https://youtu.be/bTtv9ADzdxE


בין הסינים עצמם לא תמיד יש הסכמה על הטעימים והטעימים פחות:

https://youtu.be/exnshNBjVkQ


וסרט תיעודי על נפלאות המטבח הקנטונזי והסיני בכלל:

https://youtu.be/CTbWXZiTbEI?long=yes

מאכלי רחוב

פיש אנד צ'יפס
מה הסיפור של הפיש אנד צ'יפס?



פעם היו מגישים אותם ברחוב בנייר עיתון, הילדים מתים עליהם והם מההברקות הקולינריות, אולי היחידות, של המטבח הבריטי, יש שיאמרו מנת הדגל שלהם. בכל מקרה, פיש אנד צ'יפס (Fish & Chips) הוא מאכל רחוב מטוגן וטעים להפליא. מכינים אותו מדג שנטבל בבלילה, טוגן בשמן עמוק והוא מוגש ביחד עם טוגנים, צ'יפס בשבילכם, או בצל כבוש. בבריטניה לא תמצאו פאב שמכבד את עצמו ולא יגיש למבקשים מנה פריכה של פיש נ צ'יפס, כמו שצריך..

במאכל הזה חיברו הבריטים את הצ'יפס שלמדו להכין מהצרפתים ומהבלגים בסביבות המאה ה-17, לחטיפי דג שבעבר הם הכינו אפויים אבל הבינו שכמו הצ'יפס, ניתן לטגן אותם, מה שנותן להם טעם טוב בהרבה. אגב, יש טענות שדווקא מהגרים יהודים הם אלו שהביאו את המאכל הזה לאנגליה, מספרד ופורטוגל.

הייתה כאן סגירת מעגל בחיבור שבין הדג לצ'יפס, כי היסטורית הצ'יפס שימש את האירופים כתחליף לדגים מטוגנים בתקופות החורף, כשלא ניתן היה לדוג בנהרות הקפואים.

כיום הפיש אנד צ'יפס הוא מאכל טייק אוויי פופולארי במקומות רבים בעולם והוא מזוהה עם המטבח הבריטי, מה שאומר שבכל מדינות הכתר הבריטי הוא נפוץ כמזון רחוב אהוד. ואכן, בתקופת האימפריה הבריטית הוא היה אחד מסמליה. להמחשה עד כמה - ההערכה היא שבשנת 1900 מכרו בבריטניה פיש אנד צ'יפס, לפחות 30 אלף מסעדות ודוכני רחוב!


הנה תולדות הפיש אנד צ'יפס:

https://youtu.be/aMuiUjDbZbo


כך עובד דוכן אנגלי של פיש נ' צ'יפס:

https://youtu.be/Qim5UfWOm6o


האהבה האדירה של האנגלים לפיש אנד צ'יפס:

https://youtu.be/8A2Sd9cWu1A?t=29s


מחקר טלוויזיוני של הפיש אנד צ'יפס:

https://youtu.be/GOXjtR4N524?long=yes


וסרט תיעודי על האהבה למאכל הזה בסקוטלנד:

https://youtu.be/3CJQph5gLeE?long=yes
נקניקיות
כיצד מייצרים נקניקיות?



יצור נקניקיות הוא תהליך שרבים רואים בו משהו די מגעיל..

הרי כבר במקור היא הייתה אמצעי לניצול שאריות הבשר שנשאר מחיתוך נתחי הבשר המובחרים, שהוכנסו לתוך המעיים של בעל החיים והפכו לנקניקייה.

כך כם כיום, כשבהתחלה טוחנים את הבשר, במיוחד בשר מהסוג הלא ממש מגרה. אחרי ערבול ודחיסה של הבשר הטחון לתוך סוג של שקיות עיטוף, מוכנסות הנקניקיות לבישול ועישון ולבסוף הן נעטפות באריזות ומוכנות לשיווק בחנויות.


הנה סרטון שמראה את התהליך של הכנת נקניקיות במפעל:

http://youtu.be/g945gRZAaaM


הנה סרטון נוסף על ייצור הנקניקיות במפעל:

http://youtu.be/2NzUm7UEEIY
קרפ צרפתי
מה הקשר בין ישו לקרפ צרפתי?



קרפ צרפתי, בעברית "חביתית צרפתית", הוא מאכל פופולארי שהתפשט למקומות רבים בעולם. באופן מסוים הוא אפילו האבא של הפנקייק שהאמריקאים כל כך אוהבים, אבל למעשה יש חביתיות מקבילות כמעט לכל עם. הידועים הם הפלצ'ינטה ההונגרית, הפנקייק הבריטי והפְּפָאנקוכן של הגרמנים.

כך או כך, הצרפתים מתים על הקרפ והתור בדוכני ומסעדות הקרפרי (Crêperie), מלא תמיד בשוחרי הקרפים המתוקים והמלוחים הללו. מגוון הקרפים שניתן לקנות בבתי-הקרפ, הקרפרי של פריז הוא גדול ועשיר בטעמים ובסגנונות ההכנה.

הקרפ הצרפתי הוא מעין שכבת בצק דקה שמתבססת על תערובת של אחד מסוגי הקמח עם נוזל - חלב, מים, או אפילו בירה. אפשר לאכול את הקרפ בסגנון מלוח או מתוק, שאז יהיו התוספות ריבה, סוכר, שוקולד, קצפת, או סירופ מייפל וכדומה.

הקרפ הוא המאכל שנוהגים הצרפתים להכין כבר שנים רבות בשנדלאר, חג נוצרי שנחוג ב-2 לפברואר בכל שנה, לזכר היום שבו הובא ישו התינוק לראשונה על ידי מריה אמו, אל בית המקדש בירושלים.

כמו חגים נוצריים שונים גם לחג זה יש כנראה שורשים עתיקים יותר ומקובל שבימי קדם נהגו תמיד בתחילת פברואר, להתחיל את הזריעות הראשונות של החורף. הנוהג בצרפת היה כבר אז להכין מהקמח שנותר בבית קרפים, שהיו מעין סמל לשגשוג חקלאי וליבול חיטה משובח שקיוו לו בסוף החורף המתחיל.


כך מכינים קרפ צרפתי במטבח:

https://youtu.be/ABfDv9OJuCI


והנה דוכן הקרפ הצרפתי בפאריס:

https://youtu.be/yRmm9Y6_x_g


הנה סיפורם של חג השנדלר והקרפ:

https://youtu.be/ot932Sde8VQ


והנה קרפ צרפתי ביפאן:

https://youtu.be/xBZhj0qn2PI


אבל את המופע האמיתי נותן חוליו מספרד:

https://youtu.be/4VBY7CpDr1A
קורטוש
מהו מאכל הקיורטוש ההונגרי?



המטיילים בהונגריה נתקלים בדוכני המכירה של מאפה שמרים עממי ומתוק בצורת גליל בשם קיורטוש (Kürtős Kalács). הקיורטוש הוא מאפה שמרים חלול בצורת גליל. האופים מפזרים עליו סוכר שאחרי שהוא נאפה על המנגל (כן!) יהפוך לקרמל. לא פעם מוסיפים לו תוספות כמו שקדים ואגוזים, שוקולד, קינמון ועוד.

גם בישראל מוכרים כיום בקונדיטוריות רבות את הקיורטוש הטעים, אם כי המחירים יקרים הרבה יותר מאשר בהונגריה, בה נחשב הקיורטוש למאכל רחוב זול ועממי.

מקור שמו הוא מהמילה "קורטוש" שפירושה בהונגרית ארובה. ואכן, הפירוש של שמו הוא "עוגת ארובה" (Chimney cake). זאת על שום צורת הגליל של המאפה המתוק הזה.

מקורו של המאפה הוא למרבה ההפתעה ברומניה דווקא. ככל הנראה ואם לומר את האמת, עד שנות האלפיים לא הכירו בהונגריה את המאפה הפופולארי הזה, שאיכשהו הפך בעיני רבים מאז למאפה הונגרי שורשי...


הנה הקיורטוש והכנתו בדוכני הרחוב:

http://youtu.be/dSGOWO2XHQI


כך מכינים אותו במאפיה:

http://youtu.be/aIAhj_e6leY


דוכן קיורטוש בלונדון:

http://youtu.be/4vwQxf20Tqo


פאד תאי
מהו הפאד תאי שאוכלים בתאילנד?



פאד תאי (Pad Thai), שרבים בישראל מכנים "פטאי", הוא מאכל רחוב תאילנדי פופולארי במיוחד, שנמכר בגרושים. כמעט בכל רחוב במדינה הזו ישנם דוכנים עם המנה המסורתית, עתירת איטריות האורז המטוגנות, מעורבבות בירקות, ביצים, צ'ילי, נבטים, רוטב דגים או רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה. לא פעם הפאד תאי מכיל גם חסילונים, בשר עוף או טופו לצמחונים.

אגב, כמו כל מאכלי האטריות המוקפצות מהמזרח, גם הפאד תאי נוצר בהשפעה של הנודלס הסיני. הוא מרגיש כמו הנודלס אבל בניחוח קצת שונה וגם הוא מבוסס על אטריות מוקפצות עם ירקות ותוספות ברוטב אסייתי מדהים.

פירוש השם פאד-תאי הוא בתרגום חופשי "טיגון תאי".


כך מכינים פאד תאי בבנגקוק:

https://youtu.be/hIE7Jx1cjM8


יש גם צמחוני ובעברית:

https://youtu.be/3xBqqSfQ3UI


פאד תאי איכותי במיוחד:

https://youtu.be/SjcRva7HCjM?long=yes


והנה עוד אוכל רחוב תאילנדי - עם תרגום:

https://youtu.be/i3tIrAO3Yo0?long=yes
מאיפה בתימן בא הג'חנון?



על אף שאיננו ישראלי, הוא המלך של שבת בבוקר ואוכלים אותו כמעט כולם בישראל. יש רשתות מזון מהיר שמפיצות אותו במיוחד וכל פיצוציה בגוש דן חייבת שיהיה לה סיר שלו, בבוקר יום שבת, לטובת הבליינים שסיימו לילה שלם וחייבים משהו לאכול, בדרך הביתה.

זהו הג'חנון (Jachnun), מאכל תימני מסורתי, עשיר ושמנוני, המבוסס על בצק, וטעמו נע בין מתוק למלוח. הוא הוכן בתימן מקמח מלא, בהיות הקמח הלבן נדיר יחסית. מסורתית השאירו את הכנת הג'חנון לקראת ערב שבת, הוא היה אז מאכל מתוק.

מקור הג'חנון הוא ביהודי העיר עדן שבתימן. אצלם נהגו להכין אותו בטעם מתקתק יחסית, ולאכול אותו עם סוכר או חלבה מתוקים... להכנתו השתמשו אז בסאמנה, מעין חמאה מזוקקת.

העגבניות המרוסקות הוצמדו לג'חנון הרבה יותר מאוחר, ביחד עם הביצה הקשה והסחוג החריף. זה היה כנראה כשהוא הפך למאכל של שבת בבוקר.

כיום נוהגים לאכול את הג'חנון בשבת בבוקר, לאחר שהוא התבשל לאיטו, במשך לילה שלם בתנור. נוהגים להגיש את הג'חנון, כשלצידו סחוג, רסק עגבניות וביצה קשה, עדיף חומה - לאחר שבושלה בסיר, עם הג'חנון.

הכנתו של הג'חנון די פשוטה. כל העניין מסתכם בהכנת הבצק, כמה קיפולים שלו, שיוצרים בצק עלים, גלגול לקוטר של כמה סנטימטרים ואפייה איטית בתנור, ביחד עם הביצים, בטמפרטורה נמוכה - של פחות מ-100 מעלות צלזיוס, למשך הלילה.


הסבר ג'חנונך לתייר:

https://youtu.be/zADFcgUEavs


כך מכינים את הג'חנון התימני:

https://youtu.be/gfzmBYD-yYg


באזורים אחרים בתימן הכינו לחוח:

https://youtu.be/LuNRsoJeGY0


או קובנה:

https://youtu.be/cFpYztBwjQU
איך הפכה הנקניקיה למאכל הרחוב של ניו יורק?



הוט-דוג או האט-דוג (Hot Dog) בעגה הניו-יורקית היא לא סתם נקניקיה בלחמנייה. מדובר במאכל הפופולארי ביותר ברחובות ניו יורק. לאן שלא תפנו בעיר הגדולה והמשופעת בכל טוב הזו, תוכלו לראות דוכן נקניקיות. הדוכנים האלה יציעו לכם בכל שעה ביום את הנקניקייה החמה בתוך לחמנייה טרייה, כשמעליה תקבלו תוספות מענגות כמו הקטשופ ההכרחי, החרדל הצהוב שמקנה קצת חריפות, בצל מטוגן שהניו יורקים חייבים מעל ההוט דוג שלהם, מיונז שאפשר בלעדיו אבל יש כאלה שרוצים רק איתו, מעט חמוצים ועוד.

הנקניקיות בלחמניה הן מהמאכלים האהובים ביותר של האמריקאים ולא רק בדוכני ההוט דוג שברחוב אוכלים אותן. גם נשיאים אמריקניים אהבו אותם ואף הגישו לאורחים רבי-מעלה. זכור במיוחד ההוט דוג שהוגש לדרישת הנשיא רוזוולט, טעם לחיכו של מלך אנגליה ג'ורג' החמישי, כשביקר בבית הלבן בשנת 1939.

אז אמנם הנקניקייה הזו, שהגיעה בכלל מפרנקפורט שבגרמניה, לא הפכה לסמל ההתפשטות של האמריקנה בעולם, כמו ההמבורגר האמריקאי, אבל עדיין מהווה ה"הוט דוג" את אחד מהמאכלים המבוקשים ביותר בארה"ב והוא מזון הרחוב האהוב והנגיש ביותר.


הנה דוכן הנקניקיות האופייני לעיר ניו יורק:

http://youtu.be/1FedB10W9es


והנה מסעדת הנקניקיות שרבים טוענים שאוכלים בה את הנקניקיות הטובות בעיר:

http://youtu.be/UBhuJ_2bhsQ


כך מכינים את ההוט דוג הניו-יורקי:

http://youtu.be/6jQF0_tuGdU


ואפשר לשדרג את ההוט דוג עוד יותר:

http://youtu.be/D0EAxdmzjzE


הפרנסה בדוכן הוט דוג לא קלה תמיד אבל נראה שנהנים בה:

http://youtu.be/hmW5HZ8XqmA
למה ללכלך את הרצפה בטאפאס בר?



מאכל רחוב פופולארי במיוחד בספרד הוא הטאפאס (Tapas). מדובר במנות ספרדיות זעירות ומגוונות שמוגשות בדרך כלל עם בירה או משקה אחר. זהו מאכל רחוב שמוגש בדרך כלל בטאפאס בר, מעין מזנון למכירת טאפאס, או מסעדה קטנה. אגב, טאפאס זה כבר ברבים, אז רק טפשים אומרים טאפאסים...

בטאפאס תוכלו למצוא מגוון עצום של מאכלים. מסרדינים טריים מהים, טאפאס של פירות ים, דרך חמון אותנטי לקרניבורים אוהבי בשר, טבעות קלמארי מטוגנות, דגי אנשובי, ארטישוק צרוב, פטריות על הפלנצ'ה, ביצים עלומות עטופות בפנקו, קלמרי בטחינה, פטאטאס, אמפנדס, קרפצ'יו או קוביות תפוחי אדמה חריפות - זו רק ההתחלה של המנות והגיוון המדהים שלהן, כל טאפאס בר עם ההברקות הקולינריות שלו ועם היצירתיות של מי שעל המטבח!

אבל המעניין הוא שטאפאס בר ספרדי מסורתי נבחן בכמות הלכלוך שעל הרצפה. הלקוחות המרוצים נהגו שנים רבות לסיים את הטאפאס ולהשליך את המפית אל הרצפה. דרך מעניינת להפגנת שביעות רצון. ככל שהמקום מלוכלך ומלא במפיות - הספרדי יודע שהמקום מצליח וטוב יותר. הספרדים יודעים לספר שבמקומות פחות מצליחים משליך בעל הבית בעצמו מפיות מלוכלכות על הרצפה, כדי שהבר שלו ייראה מצליח. שלא ייעבדו עליכם עם לכלוך מזויף...

הספרדי לא תמיד סוגר ארוחה במקום אחד, גם אם הוא טוב. הוא מדלג לכמה טאפאס ברים ואוכל בכל מקום את מה שמושך את העין ומגרה את חוש הריח. עוד ועוד מנות בגודל של ביס, כל אחת בטעם ועם מרכיבים אחרים. אפשר לדגום כמה שרוצים ואפשר לחלוק עם אחרים ולא להתמלא. אגב, בניגוד למזטים, אותם סלטים קטנים שמוגשים בהמוניהם במסעדה יוונית למשל ונחשבים רק פתיח לארוחה, הטאפאס הספרדים יהיו הארוחה כולה.

מקור המילה טאפה היא בספרדית "מכסה". פעם נהגו הספרדים להגיש כוסות משקה עם פיסת קלף מעליהן, מעין מכסה שימנע מזבובים לצלול לתוכן. עם הזמן החלו מניחים על המכסה משהו לנשנש וכך נולדו ה"טאפאס", מנות המכסה הטעימות הללו.


הנה חוויית הטאפאס של הספרדים:

http://youtu.be/PNObyf6NCxc


ויש לזה חוקים:

http://youtu.be/p6QWF8T0BRA


ויש דברים שכדאי לחוות:

http://youtu.be/5CeJtQSxrAo


וזה לא נגמר...

http://youtu.be/7mFE9k0E-2Y
מהם תולדות הנקניקייה?



נקניקיות, הוט-דוג או האט-דוג (Hot Dog) ידועה כמורשת גרמנית, שהגיעה מגרמניה לאמריקה. כבר אלפי שנים שלוקחים את שאריות הבשר שנותרו מחיתוך הנתחים היפים ומכניסים אותם למעי בעל החיים.

אבל האמת היא שהמאכל הזה הוא בן אלפי שנים ומגיע, כמו הרבה המצאות בעולם, מסין דווקא. שם, מרגע שהבינו הסינים שמעי של חיה יכול לשמש למילוי ועטיפה לחלקי בשר, הם החלו להכין נקניקיות.

וכך, לפני כ-7,000 שנה, בייתו בסין לראשונה את החזיר, שסיפק להם את הבשר והשומן. הממצאים העתיקים ביותר להכנה של נקניקיות מגיעות משם והחוקרים משערים שמשם נפוץ הרעיון והתפזר ברחבי העולם.

ברומא העתיקה הכינו נקניקיות רבות. אם היום הנקניקיות האיטלקיות נודעות בעיקר בזכות השימוש בזרעי שומר. בספר הבישול של אפיסיוס נמצא מתכון רומי עתיק של נקניקיות, הכולל פלפל שחור, שהיה אז תבלין נדיר ויקר, ביחד עם כמון, עלי סאבורי, פירות יער ורוטב דגים עתיק בשם גארום.

לשמה הלועזי, sausage, היא זכתה מהמילה הלטינית העתיקה למלח. זאת בשל התפקיד החשוב שלה בעבר, כאמצעי לשימור של בשר, על ידי הוספה של מלח, ולאחר מכן ייבוש או יישון שלו.

וורסט בגרמניה, פודינג שחור באנגליה, מורסיה בספרד, בודין נואר בצרפת, סוסג', מרגז' או צ'וריסו - כל אלה רק חלק קטן מהמגוון והטעמים שלה. כל מדינה קראה לה אחרת והכינה אותה באופן מעט שונה, אבל כולן דומות.

בימינו מכינים נקניקיות כמעט בכל מקום בעולם. לשם כך הגיעה הנקניקייה מפרנקפורט שבגרמניה אל ארצות הברית ומשם נפוצה. אמנם היא לא הפכה לסמל ההתפשטות של האמריקנה בעולם, כמו ההמבורגר האמריקאי, אבל עדיין מהווה ה"הוט דוג" את אחד מהמאכלים המבוקשים ביותר בארה"ב ובאירופה והוא כנראה מזון הרחוב האהוב והנגיש ביותר בתבל.


הנה עלילות הנקניקייה:

https://youtu.be/YRDUSo5x05c


וההיסטוריה המודרנית שלה:

https://youtu.be/7-EsMyX6m4o


וחנות הנקניקיות הכי ידועה באמריקה היא זו:

https://youtu.be/kkKcCFCnkTQ
מהו הפול שאוכלים ברחוב המצרי?



פול מדאמס (Ful medames), הוא מאכל מצרי שמכינים מקטניית הפול. זהו מאכל רחוב זול ופופולארי במיוחד בארץ העתיקה הזו והמצרים מרבים לאכול אותו לארוחת הבוקר ברחוב, בדרך לעבודה או בעבודה.

את הפול המצרי, פול מדאמס, מכינים בדרכים שונות. בעלי הדוכנים שברחוב עושים אותו מפול והרבה מים, שמתבשלים על הלהבה במשך 14 שעות, ללא שום תוספת. המוכרים המצרים נוהגים להגישו ללקוחות כבר מוקדם בבוקר, עם כמה פיתות ליד. הם שמים אותו בצלחת, כשמעליו תיבול של שמן זית, פלפל חריף, מלח, פלפל והרבה לימון ולידו צלחת עם המון עלי רוקט ללעיסה ולא פעם תוספת של ביצים ועגבניות.


הנה הפול מדאמס, מאכל הרחוב הנפוץ במצרים:

https://youtu.be/BY3k-Lhztls


סיפורו של הפול בעברית:

https://youtu.be/fklz0Tp4J70? t=1m43s&end=6m42s


כך תכינו פול מדאמס בבית:

https://youtu.be/KctIJ276Y7w


ומאכלי רחוב מצריים בנוסף לפול מדאמס:

https://youtu.be/LlQSmN2O6rE


סרט ארוך על הכנת פול מדאמאס מקצועית:

https://youtu.be/UviMoQ8B2DE?long=yes
מאיפה בא החומוס?



מקורותיו ההיסטוריים של המאכל הכי יצרי במזרח התיכון אינם ברורים לחלוטין. החימצה היא סוג של קטניה, שקיבלה את שמה על שום נטייתה המהירה להחמיץ וישנן עדויות שכבר באלף החמישי לפנה"ס, במצרים העתיקה, הכינו המצרים מאכלים מגרגרי חימצה.

גם היהודים ידעו דבר או שניים על החימצה, כשבספר רות מציע בועז לרות המואביה "וטבלת פיתך בחומץ" והיות וחומץ אינו דבר מאכל די מובן שיתכן שמדובר בחומוס מסוג כלשהו. אך העדות הממשית הראשונה לאכילה של חומוס, היא מהתקופה הצלבנית.

כיום נפוץ החומוס שאנו מכירים בכל מדינות המזרח התיכון ובחלק ממדינות הבלקן, כמו תורכיה, קפריסין ויוון. בשנים האחרונות ממש הוא הולך ותופס מקום של כבוד גם באירופה ובצפון אמריקה, בעיקר תודות להתלהבות ממזון בריא וטבעוני.


הנה סרטון על מקורות החומוס התנ"כיים:

http://youtu.be/4lg0DUWOPJY


כך מכינים הערבים את החומוס המצוין בעולם:

https://youtu.be/NP8ZYYp43oc


וכך בישראל:

https://youtu.be/BwmetkENxIs


כתבה על מלחמת החומוס הגדול בעולם, בין ישראל ללבנון:

http://youtu.be/WxNNiABF-ok


כך תכינו חומוס מעולה בבית:

https://youtu.be/_ahfNz2EnN8


וחומוס בסגנון ירושלמי:

https://youtu.be/ChXyNTA_DkE


וסרטון תיעודי על גידול החומוס:

https://youtu.be/_EL8DL1N-lQ?long=yes
מה המאפה שכמעט והרג את האיש החזק בעולם?



הפרעצל (Pretzel) הוא כעך רחוב גרמני, שמקורו בימי הביניים. האגדה מספרת שהפרעצל נוצר אחרי שהדוכס של ווירטנברג דרש מפרידר, האופה המעצבן שלו, לחם שבו יוכל לראות את השמש 3 פעמים. הדוכס, שלא אהב את פרידר, בעיקר מכיוון שלא הפסיק לפטפט, איים שאם לא יצליח במשימה הוא יעיף את האופה לכל הרוחות. פרידר התלבט 3 ימים. לבסוף עלה במוחו רעיון והוא עיצב את הפרעצל בצורת ידיה של אשתו, כשהן מונחות על מותניה.

תודות למהגרים גרמנים הפך הפרצל להצלחה מסחררת גם בארצות הברית של אמריקה. כיום יש רבים שנשבעים שכעכי הפרעצל הניו-יורקיים טובים פי כמה מהמקור הגרמני. אחרים מחייכים בהבנה ונדים בראשם...

אבל בתחילת שנות האלפיים כמעט ונטל פרעצל אחד את חייו של האיש החזק בעולם. זה קרה כשנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש אכל פרעצל וכמעט ונחנק ממנו. במהלך אכילת פרעצלים בזמן הצפייה במשחק פוטבול, התעלף הנשיא, נפל על הרצפה וספג חבטה בראשו. הנשיא בוש, שהיה לבדו באותם רגעים, נותר חסר הכרה למשך זמן קצר. כעבור כמה דקות לערך הוא התעורר והזעיק אחות.

המקרה קיבל את הכותרת "תקרית הפרעצל". התוצאה הייתה סימן אדמדם מהחבטה שספג כשנפל, מתחת לעינו השמאלית,.

למחרת התקרית, מצא עצמו הנשיא מתבדח בפני קהל מעריץ וממליץ להקשיב לאמא. "אם אמא שלי שומעת," הוא אומר "הייתי צריך להקשיב לך אמא... צריך ללעוס את הפרעצל לפני שבולעים אותו".

הפרעצל מקבל את הצבע והמרקם הדחוס שלו על ידי בישול מהיר שלו בבורית, לפני אפייתו בתנור. רבים מכינים אותו בבית ומעבר לטעם הנפלא שלו זוכים לריחות שממלאים את המטבח בריח נפלא.


כך יוצרים את צורתו של הפרעצל:

https://youtu.be/uwy9c0foFTc


וכך מכינים אותו בבית:

https://youtu.be/hf6ug_K4fFM


הסיפור של הפרעצל בעברית:

https://youtu.be/YRhl_tIEpiA


הנה סיפורו של הפרעצל בגרמניה:

https://youtu.be/Sc-pL1sQlyg?13m23s?long=yes
איפה נולד ההמבורגר?



מספרים שהמונגולים הטטרים, בהנהגתו של ג'ינגיס חאן, נהגו לרכך את הבשר שלהם מתחת לאוכפים של הסוסים שעליהם דהרו. לא ברור היכן נוצר הקשר להמבורג אבל משערים שכשאותם טטרים כבשו את מוסקבה, החלו טבחים בעיר להכין את הקציצה בנוסח דומה לטטרים. משם נדד עם הזמן המנהג לרכך את הבשר גם לגרמניה.

בעיר הגרמנית המבורג נולד לראשונה ההמבורגר ולכן הוא גם נקרא על שמה. הוא היה קציצה אהודה בעיר ולהיט גדול. כשעברו לאמריקה, לקחו מהגרים גרמנים את סגנון הכנת "סטייק המבורג" ובניו יורק הוא קיבל לראשונה את השם "המבורגר".

ואכן, בתחילת המאה ה-19, החלה המסעדה הראשונה בניו-יורק, "דלמוניקוס", להכין המבורגרים על בסיס קבוע וההמבורגר הוכנס לראשונה לתפריט של מסעדות אמריקניות. רק כמאה שנים מאוחר יותר תתווסף אליו הלחמנייה ובהדרגה הוא יהפוך למאכל שמסמל את אמריקה בעולם ונפוץ בכל פינה בעולם הגדול.


הנה סרטון על המקורות ההיסטוריים של ההמבורגר:

http://youtu.be/GL3YbPUoEEM


כמה דברים שלא ידעתם על ההמבורגר:

https://youtu.be/zFeeHSZIqSU


כך מכינים בבית המבורגר מצוין:

https://youtu.be/kvI27MVtKi0


מהו השטן המטוגן?



יש לו טעם בסיסי של סופגניה, אבל בהונג קונג נתנו לו שם מעורר דמיון - קבלו את "השטן המטוגן" (The fried devil או Youtiao), מעין סופגניה מלוחה שהיא מאפה הבוקר המועדף על הסינים של הונג קונג.

הטיגון של המקלות הללו מכונה באנגלית "Fried Chinese Breadstick". הסינים נוהגים לאכול אותו בבוקר, עם מרק, כוס משקה סויה או חלב.

הסופגניות הסיניות הללו הן סוג של מקלות לחם ארוכים. הלחם הזה מטוגן ומעט מלוח, מורכב משני חלקים שנוהגים להפרידם בקריעה לאורך. הסינים מייחסים לקריעה הזו תפקיד סמלי. הם מספרים שהיא מייצגת את מפלת שושלת סונג העתיקה. לפי המסורת הסינית מייצגים זוג ה"מקלות" של המאכל הזה את הסיני קין הוי (Qin Hui) ואת רעייתו, זוג שנוא שחי לפני 800 שנה ושהסינים רואים בהם את מי שבגדו והסגירו את יו פיי (Yue Fei), הגיבור הלאומי הסיני.


הנה סיפורו של מאכל השטן המטוגן בעברית:

https://youtu.be/DnDYhrixpSI?t=11m23s&end=16m01s


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/kYu4JZsU7qk


כך מכינים אותו בדוכנים שברחוב:

https://youtu.be/WJJvzVcWbTk


והנה השיא העולמי בשטן המטוגן הגדול בעולם:

https://youtu.be/lBvt9RzwO38


והנה הכנת השטן המטוגן בבית:

https://youtu.be/9pEbJfTetwU
מהי מנת ה"בשר ושלוש" של אמריקה?



מסעדות "בשר ושלוש" (Meat and Three) הוא סוג של מסעדות אמריקאיות, שמגישות מנות הנקראות כך. אלו מסעדות עממיות, גם בטעם המקומי וגם במחיר העממי, שזוכות להצלחה רבה אצל האמריקאים מהמקומות הקטנים. מקורן של מסעדות ה"בשר ושלוש" הוא ככל הנראה בעיר נאשוויל, בירת מדינת טנסי.

מנות הבשר והשלוש הללו נקראות כך מכיוון שהן מכילות תמיד מנת בשר ו-3 תוספות. הן מוגשות על צלחת גדולה אחת, שהסועד מקבל אל השולחן, ללא תוספות אחרות. מנות אלה נפוצות בעיקר במסעדות הדיינר העממיות של דרום ארצות הברית, מסעדות הדרכים האמריקאיות שאין אמריקאי שלא אכל בהן.

את הבשר למנות הללו ניתן לבחור מתוך מבחר גדול, שיכול להגיע לעשרות סוגי בשרים שונים. את שלושת התוספות שבאות עימו ניתן לבחור מתוך כ-10 סוגים של תוספות. ביניהן יהיו כמעט תמיד תפוחי אדמה, ירקות, מקרוני, גבינה, תירס, שעועית וספגטי.


הנה מסעדה אופיינית עם מנות ה"בשר ושלוש":

https://youtu.be/20dEgta53fc


דיינר עם מנות "הבשר והשלוש":

https://youtu.be/ZNwyyWrPbe4
מאיפה באה הפבלובה?



פבלובה (Pavlova) הוא קינוח עשוי מרנג אפוי, שנהוג להגיש עם קצפת ופירות טריים, כמו תות שדה, פסיפלורה, אפרסק, דובדבנים, קיווי ופירות יער. למעשה הפבלובה היא שילוב בין קינוח לעוגה. יתרונותיו הגדולים הם בהיותו קינוח קליל מאד ומהיר להכנה. אבל יחודו הוא בכך בהוספה של סוכר, וניל, מלח וחומץ לקצף הביצים. מה שיוצר מרנג, מקצפת קשה מבחוץ ורכה מבפנים.

המעניין הוא שבישראל הצליחה הפבלובה מאד. בתחילה היא התאימה מאד למאכלי חג הפסח, כשהסיבה היא היעדר הקמח. אבל כיום היא נחשבת לקינוח מעולה לאורך כל השנה. לכל ימות השנה.

לא ברור בדיוק מהיכן הגיע קינוח הפבלובה. מה שכן ברור הוא שהפבלובה נקרא על שם רקדנית הבלט אנה פבלובה. בביוגרפיה על חייה של פבלובה מצוין ששף במלון בניו זילנד המציא את המתכון בשנת 1926, בזמן ביקורה של פבלובה בעיר ולינגטון. גם בספר בישול ניו-זילנדי משנת 1933 יש חיזוק לעניין. מנגד, טוענים באוסטרליה שהקינוח נוצר לראשונה דווקא במלון אספלנאדה שבעיר האוסטרלית פרת'. לדבריהם זה קרה בשנת 1935.


הנה הפבלובה:

https://youtu.be/Ru70w--RTbw


הפבלובה האישית:

https://youtu.be/Zo5ATW4eq8o


והרקדנית אנה פבלובה, שעל שמה נקרא המעדן:

https://youtu.be/tkFSBkl9mmo
איפה אפשר לאכול את הפיצות הטובות בעולם?



ללא ספק איטליה, מולדת הפיצה, היא המקום לאכול בו פיצה טובה ואיכותית. הפיצות באיטליה הן קודם כל דקות ולא ממלאות. הן עשויות בתיבול שהאיטלקים המציאו ולכן הן באמת מיוחדות במינן. ברוב המקרים הפיצה האיטלקית עשויה מחומרים טריים ובריאים יותר מהמקובל ברשתות הפיצה העולמיות ובמדינות אחרות.

הפיצה באיטליה היא מאכל פשוט בצורה שלא תאומן. עם 3 מרכיבים בלבד, בצק עם רוטב עגבניות וגבינה, היא מצליחה להיות טעימה כל כך ומדויקת בטעמה. יש מי שיוסיפו לפיצה עוד מרכיבים, אבל אין עוד הרבה מאכלים שבכל כך מעט מרכיבים, מצליחים לתת כל כך הרבה. מישהו, אגב, יצטרך פעם לחקור, איך לקחו את המאכל הנהדר הזה בעולם, שיא הפשטות והקלות, והפכו אותו לג'אנק פוד הכי פופולארי, אבל גם מהלא מוצלחים שיש, מבחינה תזונתית.

למה היה צריך את קלקול האיכות הבסיסית שלו מהמקור, עם הגרסאות המתאמצות, השמנות ומפוצצות בחומרים מיותרים, עם עודפי הבצק והמתכונים הממכרים, שלא מרבים בריאות או טעם לאוכלים, אלה שצורכים את מרבית הפיצות בעולם?


#משהו לדרך...
באיטליה פיצה היא מאכל שאוכלים כמעט אך ורק בערב.


הנה מומחים לפיצות והאבחנות שלהם על המאפה המיוחד הזה:

https://youtu.be/yDHM6A9_xUs


הפיצה הוותיקה ביותר בעיר האיטלקית נאפולי ואיך מכינים אותה כל כך טעימה ודקיקה:

https://youtu.be/Vx1nDIu5Knc?t=8s


והנה הפיצות של רומא:

https://youtu.be/lZfV-jsFjKU


לא פלא שכך, אם נשפוט מההיסטוריה של הפיצה:

https://youtu.be/5CzkdgCiBMo
איך נולדה הפיצה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.