שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו כדור הארץ?
כדור הארץ שלנו, הכוכב שעליו אנו חיים, הוא אחד מכוכבי הלכת של מערכת השמש.
כדור הארץ הוא מכוכבי הלכת הארציים. ארץ הוא השלישי במרחקו מהשמש והחמישי בגודלו מבין כוכבי הלכת. הוא קיים כ-4.5 מיליארד שנים וכ-20-30 מיליון שנים אחריו נוצר גם הירח שנע סביבו. לפני כ-3.5 מיליארד שנים הופיעו בו יצורים חיים ראשונים (בהתחלה תאים ובהמשך בעלי חיים).
לכדור-הארץ לוקח יממה להסתובב סביב צירו ושנה להשלים סיבוב סביב השמש.
נכון להיום כדור הארץ הוא הגורם השמימי היחיד שאנו יודעים שיש עליו חיים, אם כי ההשערה אומרת שישנם עוד כוכבים רבים ביקום שיש בהם תנאים מתאימים להיווצרות של צורות חיים נוספות.
לכדור הארץ שכבה חיצונית, המכונה "קרום", שכבה אמצעית, ה"מעטפת", והשכבה הפנימית, המכונה "גלעין". לפני שנפרדו בנדידת היבשות, היו כל היבשות יבשת אחת שנקראה "פנגיאה" ומסביבה אוקיינוס אחד. כיום ישנן 7 יבשות.
הנה כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/RYn1QibDqqA
באנגלית:
https://youtu.be/IDhapt7nw4A
כדור הארץ ביחס ליקום (מתורגם):
http://youtu.be/GOQsrjb1pQY
מראות מכדור הארץ שלנו:
http://youtu.be/6v2L2UGZJAM
קליפ מדענים שבו הם "שרים" על מקומו של כדור הארץ ביקום:
http://youtu.be/vioZf4TjoUI
מגוון בני האדם שחיים על כדור הארץ:
http://youtu.be/r6qi393Z7L8
על כדור הארץ לילדים (עברית לילדים):
https://youtu.be/-ogRPD0lh_E
היבשות שעל כדור הארץ:
https://youtu.be/a9l4t9QssoA
הביטו אליו מהחלל:
http://youtu.be/vFhBAQiXlpg?qr=yes
סרט תיעודי על תולדות כדור הארץ:
https://youtu.be/RQm6N60bneo?long=yes
וסרט נוף ארוך ב-4K של נפלאות כדור הארץ:
https://youtu.be/u9lwcRffq7c?long=yes
מה זה ארכיפלג?
ארכיפלג הוא קבוצת איים. מקור המילה הוא מיוונית ("ארכיפלגו" - Archipelago), כיוון שבאזור הים האגאי יש למשל קבוצת איים שנקראו הארכיפלג של האיים הקיקלאדיים.
סיבה אפשרית להיווצרות של ארכיפלג יכולות להיות התפרצויות של הרי געש שגורמות להיווצרות של איים מחומר געשי. במקרים אחרים יכולה להיות בנייה בת מיליוני שנים של איי אלמוגים (אטולים) על ידי בעלי חיים זעירים - זהו ארכיפלג של אטולים.
בעולם ניתן למצוא הרבה קבוצות ארכיפלג. מפורסמים במיוחד הארכיפלג של זנזיבר שבאוקיינוס ההודי, ארכיפלג שמורכב מ-75 איים אטולים וארכיפלג האיים הענקי של אינדונזיה. יפים במיוחד הם הארכיפלג פי פי שבתאילנד, קבוצת האיים המערבית של הפלאווים וארכיפלג איי החברה, שהוא חלק מפולינזיה הצרפתית ובו נמצא האי בורה בורה.
הנה ארכיפלג זנזיבר בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/-I1NlL_wqTE
וסְבָאלְבָּרְד, הארכיפלג שבאוקיינוס הארקטי, בין נורווגיה לקוטב הצפוני:
http://youtu.be/1Xu_qyeiilU
מה זה מפרץ?
מפרץ (Bay או Gulf) הוא חלק מהים שנכנס אל תוך היבשה, מעין גוף מים שקוע או חודר לתוך היבשה. במפרץ הים נכנס ליבשת פנימה ומוקף מ-3 צדדים ביבשה.
מפרץ נוצר בתהליכים גיאולוגיים שונים: שקיעת קרקע, עליית מפלס הים, שחיקה של גלים לאורך אלפי שנים או פעילות טקטונית. הצורה המוכרת של מפרץ היא של מעין כף יד פתוחה שהים מחזיק בה.
באנגלית יש שתי מילים שמבדילות. יש מפרץ גדול והוא נקרא Gulf ויש גם מפרץ קטן, שהוא Bay.
בנורווגיה יש גם סוג של מפרץ שנקרא פיורד. זהו סוג מיוחד של מפרץ, צר ועמוק מאוד, שנחצב על ידי קרחון. ההבדל בין מפרץ לפיורד דומה להבדל שבין בית לוילה: כל פיורד הוא מפרץ, אבל מפרץ הוא לא בהכרח פיורד.
לפני עשרות אלפי שנים, גלשו שפכו קרחונים ענקיים במורד הרים ושחקו את הסלע לעומקו. כשהקרחונים נסוגו ומפלס הים עלה, מילא הים את התעלות העמוקות שנוצרו. פיורדים נמצאים בעיקר בנורווגיה, אלסקה, ניו זילנד וצ'ילה.
מפרץ עדן (Gulf of Aden), למשל, שבין תימן לסומליה, הוא אחד המפרצים הגיאופוליטית המשמעותיים בעולם. דרכו עוברת אחד מצינורות הסחר הימי הצפופים ביותר בעולם. הוא המחבר את האוקיינוס ההודי עם ים סוף ובהמשך למפרץ אילת ומפרץ סואץ ולתעלת סואץ.
בשנים האחרונות הפך מפרץ עדן לאזור מסוכן בשל פעילות פיראטים ומתקפות צבאיות, מה שהפריע לשיט בינלאומי ואילץ ספינות לעקוף את אפריקה דרך הדרום.
מפרץ מקסיקו (Gulf of Mexico) הוא שונה לחלוטין. הוא ים סגור כמעט לחלוטין, מוקף בארה"ב ומקסיקו, עם יציאה צרה אל האוקיינוס האטלנטי. מתחתיו יושבים עתודות נפט ענקיות. מעליו מתרקמות סופות הוריקן, ושכבות המים החמות שלו מספקות אנרגיה לסופות הקשות ביותר שפוגעות בדרום ארה"ב.
מפרץ פאנדי (Bay of Fundy) בקנדה הוא מפרץ קטן יותר (Bay, זוכרים?) והוא מחזיק בשיא עולמי: הגאות הגדולה ביותר בעולם. ההפרש בין שיא הגאות לשיא השפל בו מגיע לכ-16 מטרים, גובה של בניין בן 5 קומות.
הצורה המשפכית של המפרץ מרכזת את האנרגיה של גלי הגאות ומגבירה אותם. פעמיים ביום, מאות מיליארדי ליטרים של מים נכנסים למפרץ ויוצאים ממנו, חושפים אזורי חול שלמים ואז מכסים אותם מחדש. בשפל המים, אפשר ללכת ברגל על קרקעית הים ולקטוף רכיכות. תיירים עושים זאת מדי יום, ואם הם מאחרים לחזור, הגאות מגיעה מהר מאוד ומכסה הכול.
מפרץ אילת, שבקצה הצפוני של ים סוף, הוא בעל חשיבות יחודית לישראל. הוא ארוך וצר, מוקף בהרי ערב ובמדבר סיני. המפרץ מכיל את אחת הסביבות האקולוגיות העשירות באזור: שוניות האלמוגים בעומקו שורדות במים חמים ומלוחים במיוחד. בו גם נמצא הנמל הימי היחיד של ישראל לאוקיינוס ההודי, נמל אילת.
הנה המפרצים והבדלי גודל באנגלית:
https://youtu.be/mR8gDj4hg6M
מפרץ סן פרנסיסקו:
https://youtu.be/clZz2OjE5n0
הסבר והדגמה על כמה מונחים כאלה (מסך מלא):
https://youtu.be/jq7_FzZrCIU
וסדרי גודל שונים מפרידים לא רק בינם:
https://youtu.be/kcCVLVLAW7Q
כיצד נוצרו האוקיינוסים?
האוקיינוסים שעל כדור הארץ הם אלו שהקנו לו את הכינוי "הכוכב הכחול". מדובר בעניין יחודי במערכת השמש, שהרי אין עוד כוכב לכת מוכר לנו שיש לו אוקיינוסים שכאלה במערכת השמש. השאלה היא בעצם מהיכן באו המים שעל כדור הארץ, שהרי האוקיינוסים הם בסך הכל מצבורי ענק של מים.
והאמת היא שאיש לא יודע עדיין כיצד הם נוצרו. חלק גדול מהמדענים חושבים שזה קרה כשכדור הארץ נוצר, לפני כמעט 4 מיליארד שנים. הרי געש קדומים שחררו אז אדי מים וגזים נוספים, כמו מתאן ופחמן וכל אלה יצרו את האטמוספירה של עולמנו. לאחר שהכוכב התקרר החלו לרדת גשמים מהגזים המעובים הללו ויצרו את האוקיינוסים והימים.
השערה אחרת היא שמקור האוקיינוסים של ימינו הם כוכבי שביט ומטאוריטים עשירים במים, שהתנגשו לפני מיליארדי שנים בכדור הארץ הצעיר ומלאו אותו במים.
יש גם השערה שאולי זו הייתה קרינה חזקה, שגרמה לשבירה של קשרים כימיים בקרום כדור הארץ. הקשרים הכימיים החדשים שנוצרו התגלמו למולקולות מים רבות מספור.
השערה נוספת ליצירת המים שממלאים את האוקיינוסים היא שסלעים הידרטיים שהיו נפוצים בכדור הארץ הקדום, סלעים הידרטיים הם גבישים המכילים בין השאר מולקולות מים, הם שנמסו ושחררו מולקולות מים רבות מספור שמלאו את כדור הארץ במים.
הנה ההסבר של הרי הגעש על היווצרות האוקיינוסים שעל כדור הארץ:
http://youtu.be/BvrzM-BavDg
כך הגיעו המים לעולם:
https://youtu.be/iJnw9_u_t30
וסרט תיעודי קצר שמציג את נפלאות האוקיינוסים ומקורם (עברית):
https://youtu.be/jp2DnJ1gmOg?long=yes
מהו אי?
אי (Island) הוא יבשה שמוקפת במים, כלומר שטח אדמה שהמים מקיפים אותו מכל צדדיו.
סלע בים אינו מספיק גדול כדי להיחשב לאי, גם אם פה ושם מוצאים איונים, איים זעירים מאוד. גם לאורך חופי ישראל יש 5 איים זעירים. הידוע שבהם נמצא מול חוף אכזיב ובסוף שנות השמונים הפך לבית קפה עם המון מבקרים, עד שסופה גדולה הרסה אותו.
מצד שני, גם יבשת כמו אוסטרליה אינה אי, כי היא גדולה מאד ואי יהיה תמיד קטן מיבשת.
איים יכולים להיווצר בדרכים שונות. לעתים אי הוא הר געש שפרץ מהמעמקים. קיימים היום איים עם הר געש פעיל כשלכל אי כזה יש חיבור ישיר עם לבה הפורצת אחת להרבה זמן מבטן האדמה.
כך למשל קרה באי הגדול שבאיי הוואי, כשהלבה פורצת אחת לזמן ממקור אחד, הר געש, וכשהיא יוצאת החוצה היא מגדילה בכל פעם את בסיסו וגודלו של האי.
הכירו איים בעולם בתגית "איים".
הנה סרטון על 5 מהאיים היפים בעולם:
https://youtu.be/Dxl09PPDxQs
האיים הזעירים של ישראל? - יש 5 כאלה:
https://youtu.be/Zl6BzoUI0Vg
על אי האהבה שפעם בנו עליו בית קפה, עד שהסופה הרסה אותו (עברית):
https://youtu.be/Lbv4xUx-uL8
וסרט תיעודי על 50 האיים היפים בעולם:
https://youtu.be/8mAvmPMdMFs?long=yes
הנה בילוי חופשה על אי:
http://youtu.be/lJype_TafRk?qr=yes
מהן צורות נוף ואילו צורות נוף יש?
צורות הנוף (landforms) הן האופן שבו פני השטח של כדור הארץ מתעצבים לאורך מיליוני שנים, בתהליכים גיאולוגיים, אקלימיים ואחרים.
ההרים, המישורים, המדבריות והמישורים שאנו רואים סביבנו אינם סתם רקע. הם תוצאה של כוחות עצומים שעיצבו את פני כדור הארץ מאז ומתמיד.
ההרים (Mountains) הם אולי הבולטים שבצורות הנוף. הם נוצרים כאשר לוחות טקטוניים (Tectonic Plates) מתנגשים ומקמטים את קרום כדור הארץ כלפי מעלה. הרי ההימלאיה, למשל, עדיין ממשיכים לגדול בקצב של כמה מילימטרים בשנה.
הגבעות (Hills) דומות להרים אך נמוכות ועדינות יותר. הן נוצרות לרוב מסחיפה ממושכת של רוח ומים, המשייפים הרים ישנים לגבשושיות מעוגלות. גבעות רבות ברחבי העולם הפכו לאתרי התיישבות מועדפים, בשל הנוף הפתוח וההגנה הטבעית היחסית.
הרמות (Plateaus) הן אזורים גבוהים אך שטוחים יחסית, שנוצרו לרוב מפעילות וולקנית או מתנועות קרום הארץ. רמת טיבט היא הרמה הגבוהה והגדולה ביותר בעולם, ומכונה לעיתים "גג העולם". גובהה הממוצע עולה על 4,500 מטר.
המישורים (Plains) הם אזורים שטוחים ונמוכים. הם מהווים חלק ניכר מפני כדור הארץ. הם נוצרים בעיקר מסחיפת סחף נהרות לאורך אלפי שנים. המישורים הם בדרך כלל האזורים הפוריים ביותר לחקלאות ולכן חלק גדול מאוכלוסיית העולם מרוכז בהם.
העמקים (Valleys) נוצרים בדרכים שונות: עמקי נהרות נחצבים על ידי זרמי מים לאורך זמן. עמקי שבר (Rift Valleys) נוצרים כשקרום כדור הארץ נסדק ומשתקע. הבקע הסורי-אפריקאי (Great Rift Valley) הוא אחד מעמקי השבר הגדולים בעולם ועובר גם אצלנו בישראל.
המדבריות (Deserts) הן אזורים בעלי משקעים נמוכים מאוד, פחות מ-250 מילימטר בשנה. הן אינן חייבות להיות חמות: מדבר אנטארקטיקה (Antarctica) הוא המדבר הגדול ביותר בעולם, אם כי הוא קר. מעניין לדעת שהסהרה (Sahara), שרבים מדמיינים כמדבר הגדול בעולם, היא בפועל במקום השלישי בלבד. החום המדברי נוצר בשל מיקום גיאוגרפי ודפוסי זרימת אוויר המונעים גשם.
האיים (Islands) הם יבשות קטנות המוקפות מים מכל עבר. הם נוצרים בדרכים שונות: חלקם פסגות של הרי געש תת-ימיים שהגיעו לפני השטח. חלקם נוצרו מהצטברות של אלמוגים ורבדים ימיים לאורך אלפי שנים. אינדונזיה, מדינת האיים הגדולה בעולם, מונה למעלה מ-17,000 איים.
חצי-האי (Peninsula) הוא רצועת יבשה הבולטת לתוך הים ומחוברת ליבשה הגדולה רק בצידה האחד. צורה זו יוצרת חופים ארוכים ביחס לשטח, ולכן הפכה לאורך ההיסטוריה למוקד של נמלים, סחר ותרבות ימית. חצי-האי הערבי הוא הגדול בעולם, ומשתרע על כ-3.2 מיליון קמ"ר. מעניין לציין שקוריאה הצפונית והדרומית, שחלוקות על כמעט כל דבר, מסכימות לפחות על שם חצי-האי שלהן.
לכל צורת נוף יש השפעה ישירה על האקלים המקומי, על בעלי החיים שמתגוררים בה ועל האופן שבו בני האדם בחרו להתיישב בה ולעצב את חייהם. ההר מבדל קהילות, המישור מאחד אותן, המדבר מאתגר והחוף פותח אופקים לעולם.
להיכרות בתגית "צורות נוף".
הנה סוגים של צורות נוף:
https://youtu.be/6Dd7TPNba6c
דוגמאות לצורות נוף שונות:
https://youtu.be/ODDjMlx1EqA
הסבר לילדים:
https://youtu.be/wQnCyCAF_BY
לגדולים יותר:
https://youtu.be/OwgE79-P2H0
וסרטון מקיף עליהם:
https://youtu.be/5Cb7kc1eED4?long=yes
מהו חצי אי?
חצי-אי (Penisula) הוא כמעט אי. זוהי מעין זרוע של היבשה שחודרת לתוך הים. מדובר בכמעט אי כי הוא מוקף בים מסביב, כמעט מכל עבריו, חוץ ממקום ההתחברות שלו ליבשה.
אגב, זרוע יבשה קטנה אינה חצי אי אלא כֵּף, לשון יבשה.
יש חצאי אי רבים בעולם. בימיהם מוכרים חצי האי ערב (שהוא חצי האי הגדול ביותר בעולם), חצי האי האיברי (שכולל את ספרד, פורטוגל והנסיכות הזעירה אנדורה), חצי האי סיני (שישראל החזירה למצרים בהסכם השלום), חצי האי קרים וחצי האי גליפולי שבתורכיה.
יש לציין שלא כל זרוע יבשה נקראת חצי אי. אם היא קטנה מאד, מכנים אותה לשון יבשה או כֵּף, כמו "כף התקווה הטובה".
הנה סרטון על חצי האי סיני:
http://youtu.be/KSsIEV4xvTo
חצי האי ברוס שבקנדה:
http://youtu.be/jae9IztNSHM
על חשיבות הגיאוגרפיה עם הסבר חמוד של מהו חצי האי:
http://youtu.be/ri0_ijyFni4
מהם גופי מים ואילו גופי מים יש?
מרבית משטחו של כדור הארץ שלנו מכוסים במים. המים הללו מחולקים לסוגים שונים ומגוונים של גופי מים (Water bodies) הפזורים ברחבי העולם. לכל אחד מהם תפקיד חיוני וייחודי משלו בשמירה על הטבע, על האקלים ועל היצורים החיים.
מבין גופי המים הגדולים שמכסים את רוב כדור הארץ הגדולים ביותר הם האוקיינוסים (Oceans). קיימים חמישה אוקיינוסים, והם מהווים את מאגר המים המלוחים המרכזי של כוכב הלכת שלנו. האוקיינוסים הללו הם עמוקים מאוד ורחבי ידיים. באמצעות זרמי מים אדירים הנודדים ביניהם הם יכולים להשפיע על מזג האוויר בעולם כולו.
בתוך האוקיינוסים או בשוליהם נמצאים הימים (Seas). ים הוא גוף מים מלוחים הקטן יותר מאוקיינוס, והוא לרוב חסום בחלקו על ידי יבשה. הייחוד של הימים הוא שהם משמשים כבתי גידול עשירים ונגישים במיוחד לדגים, אלמוגים ויצורים ימיים מגוונים.
כשהים או האוקיינוס "נוגסים" ביבשה וחודרים לתוכה, נוצר מפרץ (Bay או Gulf). הייחוד של המפרץ הוא שמימיו שקטים ומוגנים יותר מפני רוחות סוערות, ולכן בני אדם נוהגים להקים בהם נמלים לספינות. לעומת זאת, כאשר שני גופי מים גדולים צריכים להתחבר ביניהם, נוצר מיצר (Strait). זהו מעבר מים טבעי וצר מאוד המשמש כנתיב שיט קריטי למסחר עולמי.
כשעוברים אל היבשה, פוגשים את המים המתוקים שכולנו צריכים כדי לחיות. אגם (Lake), או ימה, הם שמותיו של גוף מים גדול המוקף כולו ביבשה מכל עבריו. הייחוד של האגמים הוא שהם מהווים את מאגרי המים המתוקים העומדים הגדולים ביותר על פני האדמה.
הגרסה המוקטנת של האגם היא הבריכה (Pond). בריכה היא גוף מים קטן ורדוד, והייחוד שלה הוא שקרני השמש מצליחות לחדור עד לקרקעיתה, מה שמאפשר לצמחי מים ייחודיים ולדו-חיים כמו צפרדעים לשגשג בה.
חלק מהמים על היבשה אינם רק עומדים, אלא גם זורמים ללא הפסקה. נהר (River) הוא זרם מים מתוקים טבעי וגדול, הזורם ממקום גבוה אל מקום נמוך עד שהוא נשפך לאגם או לים. הייחוד של הנהרות הוא שהם מעבירים כמויות עצומות של מים וחומרי תזונה על פני קילומטרים רבים, ובמידה רבה הם שעיצבו את ההיסטוריה האנושית.
נחל (Stream או Creek) הוא פשוט אחיו הקטן והצר יותר של הנהר, ולעיתים הוא זורם רק בחורף ובקיץ אין בו מים. מאכזב? - משום כך נחל כזה מכונה "נחל אכזב".
ישנם גם גופי מים נסתרים או קפואים. אחד כזה הוא קרחון (Glacier). זהו גוש ענק של מים מתוקים קפואים שנוצר משלג דחוס לאורך אלפי שנים. הייחוד שלו הוא שהוא מחזיק בתוכו את רוב המים המתוקים של כדור הארץ ונע לאט מאוד על פני השטח.
מתחת לאדמה נמצאים מי תהום (Groundwater). אלו מים שחלחלו לתוך האדמה מהגשמים ונאגרו בין שכבות הסלעים. הייחוד שלהם הוא שהם מספקים מים לצמחים מלמטה ועבורנו, בני האדם, הם מהווים מקור חיוני למי שתייה נקיים שאנו שואבים באמצעות בארות שנחפרו באדמה, או ממעיינות שמהם נובעים מי התהום בעצמם.
להיכרות בתגית "גופי מים".
הנה סוגים של גופי מים:
https://youtu.be/U-rUl_OFBq0
וסרטון מעמיק על גופי המים השונים:
https://youtu.be/FshhCvbFedE?long=yes
כמה יבשות יש בעולם?
יבשות העולם (World's Continents) הן אזורי היבשה העצומים ומרתקים בעולם. הן כוללות גם את כל האיים שבעולם.
על היבשות נמצאות המדינות בעולם. היבשות הללו הן הבית לכלל בני האדם ובעלי החיים שעל פני כדור הארץ.
ישנן צורות שונות שבהן סופרים את יבשות כדור הארץ. אם בעבר נהגו לומר שישנן 6 יבשות, כיום נוטים לדבר על 7 יבשות.
שבע היבשות שעל כדור הארץ כוללות את אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית כיבשות נפרדות, בעוד שבעבר הן נחשבו ליבשת אחת.
שאר היבשות הן אירופה, אפריקה, אסיה, אוסטרליה ואנטארקטיקה.
הנה יבשות העולם לילדים (עברית):
https://youtu.be/-ogRPD0lh_E
הבעיה או השינוי בספירת היבשות:
https://youtu.be/3uBcq1x7P34
סיפורן של יבשות העולם:
http://youtu.be/urr53arh--E
נסו לזהות את היבשות על מפת העולם:
http://youtu.be/gdl1qVTKQkU
עובדות מעניינות על היבשות בעולם:
https://youtu.be/knsx2XeT5cQ?t=7s
סרט תיעודי על יבשות העולם:
https://youtu.be/AehgK6e_a5Y?long=yes
וסרט תיעודי לילדים על היבשות:
https://youtu.be/K-74JQweOQE?long=yes
כדור הארץ שלנו, הכוכב שעליו אנו חיים, הוא אחד מכוכבי הלכת של מערכת השמש.
כדור הארץ הוא מכוכבי הלכת הארציים. ארץ הוא השלישי במרחקו מהשמש והחמישי בגודלו מבין כוכבי הלכת. הוא קיים כ-4.5 מיליארד שנים וכ-20-30 מיליון שנים אחריו נוצר גם הירח שנע סביבו. לפני כ-3.5 מיליארד שנים הופיעו בו יצורים חיים ראשונים (בהתחלה תאים ובהמשך בעלי חיים).
לכדור-הארץ לוקח יממה להסתובב סביב צירו ושנה להשלים סיבוב סביב השמש.
נכון להיום כדור הארץ הוא הגורם השמימי היחיד שאנו יודעים שיש עליו חיים, אם כי ההשערה אומרת שישנם עוד כוכבים רבים ביקום שיש בהם תנאים מתאימים להיווצרות של צורות חיים נוספות.
לכדור הארץ שכבה חיצונית, המכונה "קרום", שכבה אמצעית, ה"מעטפת", והשכבה הפנימית, המכונה "גלעין". לפני שנפרדו בנדידת היבשות, היו כל היבשות יבשת אחת שנקראה "פנגיאה" ומסביבה אוקיינוס אחד. כיום ישנן 7 יבשות.
הנה כדור הארץ (עברית):
https://youtu.be/RYn1QibDqqA
באנגלית:
https://youtu.be/IDhapt7nw4A
כדור הארץ ביחס ליקום (מתורגם):
http://youtu.be/GOQsrjb1pQY
מראות מכדור הארץ שלנו:
http://youtu.be/6v2L2UGZJAM
קליפ מדענים שבו הם "שרים" על מקומו של כדור הארץ ביקום:
http://youtu.be/vioZf4TjoUI
מגוון בני האדם שחיים על כדור הארץ:
http://youtu.be/r6qi393Z7L8
על כדור הארץ לילדים (עברית לילדים):
https://youtu.be/-ogRPD0lh_E
היבשות שעל כדור הארץ:
https://youtu.be/a9l4t9QssoA
הביטו אליו מהחלל:
http://youtu.be/vFhBAQiXlpg?qr=yes
סרט תיעודי על תולדות כדור הארץ:
https://youtu.be/RQm6N60bneo?long=yes
וסרט נוף ארוך ב-4K של נפלאות כדור הארץ:
https://youtu.be/u9lwcRffq7c?long=yes
ארכיפלג הוא קבוצת איים. מקור המילה הוא מיוונית ("ארכיפלגו" - Archipelago), כיוון שבאזור הים האגאי יש למשל קבוצת איים שנקראו הארכיפלג של האיים הקיקלאדיים.
סיבה אפשרית להיווצרות של ארכיפלג יכולות להיות התפרצויות של הרי געש שגורמות להיווצרות של איים מחומר געשי. במקרים אחרים יכולה להיות בנייה בת מיליוני שנים של איי אלמוגים (אטולים) על ידי בעלי חיים זעירים - זהו ארכיפלג של אטולים.
בעולם ניתן למצוא הרבה קבוצות ארכיפלג. מפורסמים במיוחד הארכיפלג של זנזיבר שבאוקיינוס ההודי, ארכיפלג שמורכב מ-75 איים אטולים וארכיפלג האיים הענקי של אינדונזיה. יפים במיוחד הם הארכיפלג פי פי שבתאילנד, קבוצת האיים המערבית של הפלאווים וארכיפלג איי החברה, שהוא חלק מפולינזיה הצרפתית ובו נמצא האי בורה בורה.
הנה ארכיפלג זנזיבר בצילום מהאוויר:
http://youtu.be/-I1NlL_wqTE
וסְבָאלְבָּרְד, הארכיפלג שבאוקיינוס הארקטי, בין נורווגיה לקוטב הצפוני:
http://youtu.be/1Xu_qyeiilU
מפרץ (Bay או Gulf) הוא חלק מהים שנכנס אל תוך היבשה, מעין גוף מים שקוע או חודר לתוך היבשה. במפרץ הים נכנס ליבשת פנימה ומוקף מ-3 צדדים ביבשה.
מפרץ נוצר בתהליכים גיאולוגיים שונים: שקיעת קרקע, עליית מפלס הים, שחיקה של גלים לאורך אלפי שנים או פעילות טקטונית. הצורה המוכרת של מפרץ היא של מעין כף יד פתוחה שהים מחזיק בה.
באנגלית יש שתי מילים שמבדילות. יש מפרץ גדול והוא נקרא Gulf ויש גם מפרץ קטן, שהוא Bay.
בנורווגיה יש גם סוג של מפרץ שנקרא פיורד. זהו סוג מיוחד של מפרץ, צר ועמוק מאוד, שנחצב על ידי קרחון. ההבדל בין מפרץ לפיורד דומה להבדל שבין בית לוילה: כל פיורד הוא מפרץ, אבל מפרץ הוא לא בהכרח פיורד.
לפני עשרות אלפי שנים, גלשו שפכו קרחונים ענקיים במורד הרים ושחקו את הסלע לעומקו. כשהקרחונים נסוגו ומפלס הים עלה, מילא הים את התעלות העמוקות שנוצרו. פיורדים נמצאים בעיקר בנורווגיה, אלסקה, ניו זילנד וצ'ילה.
מפרץ עדן (Gulf of Aden), למשל, שבין תימן לסומליה, הוא אחד המפרצים הגיאופוליטית המשמעותיים בעולם. דרכו עוברת אחד מצינורות הסחר הימי הצפופים ביותר בעולם. הוא המחבר את האוקיינוס ההודי עם ים סוף ובהמשך למפרץ אילת ומפרץ סואץ ולתעלת סואץ.
בשנים האחרונות הפך מפרץ עדן לאזור מסוכן בשל פעילות פיראטים ומתקפות צבאיות, מה שהפריע לשיט בינלאומי ואילץ ספינות לעקוף את אפריקה דרך הדרום.
מפרץ מקסיקו (Gulf of Mexico) הוא שונה לחלוטין. הוא ים סגור כמעט לחלוטין, מוקף בארה"ב ומקסיקו, עם יציאה צרה אל האוקיינוס האטלנטי. מתחתיו יושבים עתודות נפט ענקיות. מעליו מתרקמות סופות הוריקן, ושכבות המים החמות שלו מספקות אנרגיה לסופות הקשות ביותר שפוגעות בדרום ארה"ב.
מפרץ פאנדי (Bay of Fundy) בקנדה הוא מפרץ קטן יותר (Bay, זוכרים?) והוא מחזיק בשיא עולמי: הגאות הגדולה ביותר בעולם. ההפרש בין שיא הגאות לשיא השפל בו מגיע לכ-16 מטרים, גובה של בניין בן 5 קומות.
הצורה המשפכית של המפרץ מרכזת את האנרגיה של גלי הגאות ומגבירה אותם. פעמיים ביום, מאות מיליארדי ליטרים של מים נכנסים למפרץ ויוצאים ממנו, חושפים אזורי חול שלמים ואז מכסים אותם מחדש. בשפל המים, אפשר ללכת ברגל על קרקעית הים ולקטוף רכיכות. תיירים עושים זאת מדי יום, ואם הם מאחרים לחזור, הגאות מגיעה מהר מאוד ומכסה הכול.
מפרץ אילת, שבקצה הצפוני של ים סוף, הוא בעל חשיבות יחודית לישראל. הוא ארוך וצר, מוקף בהרי ערב ובמדבר סיני. המפרץ מכיל את אחת הסביבות האקולוגיות העשירות באזור: שוניות האלמוגים בעומקו שורדות במים חמים ומלוחים במיוחד. בו גם נמצא הנמל הימי היחיד של ישראל לאוקיינוס ההודי, נמל אילת.
הנה המפרצים והבדלי גודל באנגלית:
https://youtu.be/mR8gDj4hg6M
מפרץ סן פרנסיסקו:
https://youtu.be/clZz2OjE5n0
הסבר והדגמה על כמה מונחים כאלה (מסך מלא):
https://youtu.be/jq7_FzZrCIU
וסדרי גודל שונים מפרידים לא רק בינם:
https://youtu.be/kcCVLVLAW7Q
האוקיינוסים שעל כדור הארץ הם אלו שהקנו לו את הכינוי "הכוכב הכחול". מדובר בעניין יחודי במערכת השמש, שהרי אין עוד כוכב לכת מוכר לנו שיש לו אוקיינוסים שכאלה במערכת השמש. השאלה היא בעצם מהיכן באו המים שעל כדור הארץ, שהרי האוקיינוסים הם בסך הכל מצבורי ענק של מים.
והאמת היא שאיש לא יודע עדיין כיצד הם נוצרו. חלק גדול מהמדענים חושבים שזה קרה כשכדור הארץ נוצר, לפני כמעט 4 מיליארד שנים. הרי געש קדומים שחררו אז אדי מים וגזים נוספים, כמו מתאן ופחמן וכל אלה יצרו את האטמוספירה של עולמנו. לאחר שהכוכב התקרר החלו לרדת גשמים מהגזים המעובים הללו ויצרו את האוקיינוסים והימים.
השערה אחרת היא שמקור האוקיינוסים של ימינו הם כוכבי שביט ומטאוריטים עשירים במים, שהתנגשו לפני מיליארדי שנים בכדור הארץ הצעיר ומלאו אותו במים.
יש גם השערה שאולי זו הייתה קרינה חזקה, שגרמה לשבירה של קשרים כימיים בקרום כדור הארץ. הקשרים הכימיים החדשים שנוצרו התגלמו למולקולות מים רבות מספור.
השערה נוספת ליצירת המים שממלאים את האוקיינוסים היא שסלעים הידרטיים שהיו נפוצים בכדור הארץ הקדום, סלעים הידרטיים הם גבישים המכילים בין השאר מולקולות מים, הם שנמסו ושחררו מולקולות מים רבות מספור שמלאו את כדור הארץ במים.
הנה ההסבר של הרי הגעש על היווצרות האוקיינוסים שעל כדור הארץ:
http://youtu.be/BvrzM-BavDg
כך הגיעו המים לעולם:
https://youtu.be/iJnw9_u_t30
וסרט תיעודי קצר שמציג את נפלאות האוקיינוסים ומקורם (עברית):
https://youtu.be/jp2DnJ1gmOg?long=yes
מושגים בגאוגרפיה
אי (Island) הוא יבשה שמוקפת במים, כלומר שטח אדמה שהמים מקיפים אותו מכל צדדיו.
סלע בים אינו מספיק גדול כדי להיחשב לאי, גם אם פה ושם מוצאים איונים, איים זעירים מאוד. גם לאורך חופי ישראל יש 5 איים זעירים. הידוע שבהם נמצא מול חוף אכזיב ובסוף שנות השמונים הפך לבית קפה עם המון מבקרים, עד שסופה גדולה הרסה אותו.
מצד שני, גם יבשת כמו אוסטרליה אינה אי, כי היא גדולה מאד ואי יהיה תמיד קטן מיבשת.
איים יכולים להיווצר בדרכים שונות. לעתים אי הוא הר געש שפרץ מהמעמקים. קיימים היום איים עם הר געש פעיל כשלכל אי כזה יש חיבור ישיר עם לבה הפורצת אחת להרבה זמן מבטן האדמה.
כך למשל קרה באי הגדול שבאיי הוואי, כשהלבה פורצת אחת לזמן ממקור אחד, הר געש, וכשהיא יוצאת החוצה היא מגדילה בכל פעם את בסיסו וגודלו של האי.
הכירו איים בעולם בתגית "איים".
הנה סרטון על 5 מהאיים היפים בעולם:
https://youtu.be/Dxl09PPDxQs
האיים הזעירים של ישראל? - יש 5 כאלה:
https://youtu.be/Zl6BzoUI0Vg
על אי האהבה שפעם בנו עליו בית קפה, עד שהסופה הרסה אותו (עברית):
https://youtu.be/Lbv4xUx-uL8
וסרט תיעודי על 50 האיים היפים בעולם:
https://youtu.be/8mAvmPMdMFs?long=yes
הנה בילוי חופשה על אי:
http://youtu.be/lJype_TafRk?qr=yes
צורות הנוף (landforms) הן האופן שבו פני השטח של כדור הארץ מתעצבים לאורך מיליוני שנים, בתהליכים גיאולוגיים, אקלימיים ואחרים.
ההרים, המישורים, המדבריות והמישורים שאנו רואים סביבנו אינם סתם רקע. הם תוצאה של כוחות עצומים שעיצבו את פני כדור הארץ מאז ומתמיד.
ההרים (Mountains) הם אולי הבולטים שבצורות הנוף. הם נוצרים כאשר לוחות טקטוניים (Tectonic Plates) מתנגשים ומקמטים את קרום כדור הארץ כלפי מעלה. הרי ההימלאיה, למשל, עדיין ממשיכים לגדול בקצב של כמה מילימטרים בשנה.
הגבעות (Hills) דומות להרים אך נמוכות ועדינות יותר. הן נוצרות לרוב מסחיפה ממושכת של רוח ומים, המשייפים הרים ישנים לגבשושיות מעוגלות. גבעות רבות ברחבי העולם הפכו לאתרי התיישבות מועדפים, בשל הנוף הפתוח וההגנה הטבעית היחסית.
הרמות (Plateaus) הן אזורים גבוהים אך שטוחים יחסית, שנוצרו לרוב מפעילות וולקנית או מתנועות קרום הארץ. רמת טיבט היא הרמה הגבוהה והגדולה ביותר בעולם, ומכונה לעיתים "גג העולם". גובהה הממוצע עולה על 4,500 מטר.
המישורים (Plains) הם אזורים שטוחים ונמוכים. הם מהווים חלק ניכר מפני כדור הארץ. הם נוצרים בעיקר מסחיפת סחף נהרות לאורך אלפי שנים. המישורים הם בדרך כלל האזורים הפוריים ביותר לחקלאות ולכן חלק גדול מאוכלוסיית העולם מרוכז בהם.
העמקים (Valleys) נוצרים בדרכים שונות: עמקי נהרות נחצבים על ידי זרמי מים לאורך זמן. עמקי שבר (Rift Valleys) נוצרים כשקרום כדור הארץ נסדק ומשתקע. הבקע הסורי-אפריקאי (Great Rift Valley) הוא אחד מעמקי השבר הגדולים בעולם ועובר גם אצלנו בישראל.
המדבריות (Deserts) הן אזורים בעלי משקעים נמוכים מאוד, פחות מ-250 מילימטר בשנה. הן אינן חייבות להיות חמות: מדבר אנטארקטיקה (Antarctica) הוא המדבר הגדול ביותר בעולם, אם כי הוא קר. מעניין לדעת שהסהרה (Sahara), שרבים מדמיינים כמדבר הגדול בעולם, היא בפועל במקום השלישי בלבד. החום המדברי נוצר בשל מיקום גיאוגרפי ודפוסי זרימת אוויר המונעים גשם.
האיים (Islands) הם יבשות קטנות המוקפות מים מכל עבר. הם נוצרים בדרכים שונות: חלקם פסגות של הרי געש תת-ימיים שהגיעו לפני השטח. חלקם נוצרו מהצטברות של אלמוגים ורבדים ימיים לאורך אלפי שנים. אינדונזיה, מדינת האיים הגדולה בעולם, מונה למעלה מ-17,000 איים.
חצי-האי (Peninsula) הוא רצועת יבשה הבולטת לתוך הים ומחוברת ליבשה הגדולה רק בצידה האחד. צורה זו יוצרת חופים ארוכים ביחס לשטח, ולכן הפכה לאורך ההיסטוריה למוקד של נמלים, סחר ותרבות ימית. חצי-האי הערבי הוא הגדול בעולם, ומשתרע על כ-3.2 מיליון קמ"ר. מעניין לציין שקוריאה הצפונית והדרומית, שחלוקות על כמעט כל דבר, מסכימות לפחות על שם חצי-האי שלהן.
לכל צורת נוף יש השפעה ישירה על האקלים המקומי, על בעלי החיים שמתגוררים בה ועל האופן שבו בני האדם בחרו להתיישב בה ולעצב את חייהם. ההר מבדל קהילות, המישור מאחד אותן, המדבר מאתגר והחוף פותח אופקים לעולם.
להיכרות בתגית "צורות נוף".
הנה סוגים של צורות נוף:
https://youtu.be/6Dd7TPNba6c
דוגמאות לצורות נוף שונות:
https://youtu.be/ODDjMlx1EqA
הסבר לילדים:
https://youtu.be/wQnCyCAF_BY
לגדולים יותר:
https://youtu.be/OwgE79-P2H0
וסרטון מקיף עליהם:
https://youtu.be/5Cb7kc1eED4?long=yes
חצי-אי (Penisula) הוא כמעט אי. זוהי מעין זרוע של היבשה שחודרת לתוך הים. מדובר בכמעט אי כי הוא מוקף בים מסביב, כמעט מכל עבריו, חוץ ממקום ההתחברות שלו ליבשה.
אגב, זרוע יבשה קטנה אינה חצי אי אלא כֵּף, לשון יבשה.
יש חצאי אי רבים בעולם. בימיהם מוכרים חצי האי ערב (שהוא חצי האי הגדול ביותר בעולם), חצי האי האיברי (שכולל את ספרד, פורטוגל והנסיכות הזעירה אנדורה), חצי האי סיני (שישראל החזירה למצרים בהסכם השלום), חצי האי קרים וחצי האי גליפולי שבתורכיה.
יש לציין שלא כל זרוע יבשה נקראת חצי אי. אם היא קטנה מאד, מכנים אותה לשון יבשה או כֵּף, כמו "כף התקווה הטובה".
הנה סרטון על חצי האי סיני:
http://youtu.be/KSsIEV4xvTo
חצי האי ברוס שבקנדה:
http://youtu.be/jae9IztNSHM
על חשיבות הגיאוגרפיה עם הסבר חמוד של מהו חצי האי:
http://youtu.be/ri0_ijyFni4
מרבית משטחו של כדור הארץ שלנו מכוסים במים. המים הללו מחולקים לסוגים שונים ומגוונים של גופי מים (Water bodies) הפזורים ברחבי העולם. לכל אחד מהם תפקיד חיוני וייחודי משלו בשמירה על הטבע, על האקלים ועל היצורים החיים.
מבין גופי המים הגדולים שמכסים את רוב כדור הארץ הגדולים ביותר הם האוקיינוסים (Oceans). קיימים חמישה אוקיינוסים, והם מהווים את מאגר המים המלוחים המרכזי של כוכב הלכת שלנו. האוקיינוסים הללו הם עמוקים מאוד ורחבי ידיים. באמצעות זרמי מים אדירים הנודדים ביניהם הם יכולים להשפיע על מזג האוויר בעולם כולו.
בתוך האוקיינוסים או בשוליהם נמצאים הימים (Seas). ים הוא גוף מים מלוחים הקטן יותר מאוקיינוס, והוא לרוב חסום בחלקו על ידי יבשה. הייחוד של הימים הוא שהם משמשים כבתי גידול עשירים ונגישים במיוחד לדגים, אלמוגים ויצורים ימיים מגוונים.
כשהים או האוקיינוס "נוגסים" ביבשה וחודרים לתוכה, נוצר מפרץ (Bay או Gulf). הייחוד של המפרץ הוא שמימיו שקטים ומוגנים יותר מפני רוחות סוערות, ולכן בני אדם נוהגים להקים בהם נמלים לספינות. לעומת זאת, כאשר שני גופי מים גדולים צריכים להתחבר ביניהם, נוצר מיצר (Strait). זהו מעבר מים טבעי וצר מאוד המשמש כנתיב שיט קריטי למסחר עולמי.
כשעוברים אל היבשה, פוגשים את המים המתוקים שכולנו צריכים כדי לחיות. אגם (Lake), או ימה, הם שמותיו של גוף מים גדול המוקף כולו ביבשה מכל עבריו. הייחוד של האגמים הוא שהם מהווים את מאגרי המים המתוקים העומדים הגדולים ביותר על פני האדמה.
הגרסה המוקטנת של האגם היא הבריכה (Pond). בריכה היא גוף מים קטן ורדוד, והייחוד שלה הוא שקרני השמש מצליחות לחדור עד לקרקעיתה, מה שמאפשר לצמחי מים ייחודיים ולדו-חיים כמו צפרדעים לשגשג בה.
חלק מהמים על היבשה אינם רק עומדים, אלא גם זורמים ללא הפסקה. נהר (River) הוא זרם מים מתוקים טבעי וגדול, הזורם ממקום גבוה אל מקום נמוך עד שהוא נשפך לאגם או לים. הייחוד של הנהרות הוא שהם מעבירים כמויות עצומות של מים וחומרי תזונה על פני קילומטרים רבים, ובמידה רבה הם שעיצבו את ההיסטוריה האנושית.
נחל (Stream או Creek) הוא פשוט אחיו הקטן והצר יותר של הנהר, ולעיתים הוא זורם רק בחורף ובקיץ אין בו מים. מאכזב? - משום כך נחל כזה מכונה "נחל אכזב".
ישנם גם גופי מים נסתרים או קפואים. אחד כזה הוא קרחון (Glacier). זהו גוש ענק של מים מתוקים קפואים שנוצר משלג דחוס לאורך אלפי שנים. הייחוד שלו הוא שהוא מחזיק בתוכו את רוב המים המתוקים של כדור הארץ ונע לאט מאוד על פני השטח.
מתחת לאדמה נמצאים מי תהום (Groundwater). אלו מים שחלחלו לתוך האדמה מהגשמים ונאגרו בין שכבות הסלעים. הייחוד שלהם הוא שהם מספקים מים לצמחים מלמטה ועבורנו, בני האדם, הם מהווים מקור חיוני למי שתייה נקיים שאנו שואבים באמצעות בארות שנחפרו באדמה, או ממעיינות שמהם נובעים מי התהום בעצמם.
להיכרות בתגית "גופי מים".
הנה סוגים של גופי מים:
https://youtu.be/U-rUl_OFBq0
וסרטון מעמיק על גופי המים השונים:
https://youtu.be/FshhCvbFedE?long=yes
יבשות העולם (World's Continents) הן אזורי היבשה העצומים ומרתקים בעולם. הן כוללות גם את כל האיים שבעולם.
על היבשות נמצאות המדינות בעולם. היבשות הללו הן הבית לכלל בני האדם ובעלי החיים שעל פני כדור הארץ.
ישנן צורות שונות שבהן סופרים את יבשות כדור הארץ. אם בעבר נהגו לומר שישנן 6 יבשות, כיום נוטים לדבר על 7 יבשות.
שבע היבשות שעל כדור הארץ כוללות את אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית כיבשות נפרדות, בעוד שבעבר הן נחשבו ליבשת אחת.
שאר היבשות הן אירופה, אפריקה, אסיה, אוסטרליה ואנטארקטיקה.
הנה יבשות העולם לילדים (עברית):
https://youtu.be/-ogRPD0lh_E
הבעיה או השינוי בספירת היבשות:
https://youtu.be/3uBcq1x7P34
סיפורן של יבשות העולם:
http://youtu.be/urr53arh--E
נסו לזהות את היבשות על מפת העולם:
http://youtu.be/gdl1qVTKQkU
עובדות מעניינות על היבשות בעולם:
https://youtu.be/knsx2XeT5cQ?t=7s
סרט תיעודי על יבשות העולם:
https://youtu.be/AehgK6e_a5Y?long=yes
וסרט תיעודי לילדים על היבשות:
https://youtu.be/K-74JQweOQE?long=yes
מה זה גבול?
גבול (Border) הוא קו שמפריד בדרך כלל בין מדינות בעולם. לעתים זהו קו דמיוני ולעתים הגבול הוא מחסום טבעי כמו נהר, ים וכדומה.
גבול המפריד בין מדינות נקרא לעתים גבול בינלאומי. גבולות בין מדינות נוצרים בדרך כלל כתוצאה של מלחמה או בהסכם שלום.
להצגת קו הגבול משמשת גם מפה. על הגבולות שומרים חיילים ושוטרים מיוחדים, המשרתים ב"משמר הגבול". אותם כוחות מונעים מעבר של אנשים בין המדינות. מעבר כזה יכול להיות מסיבות כלכליות, בטחוניות או לצרכי פשע והברחות.
גבול משמש לעתים להפרדה בין דברים אחרים ממדינות, כמו גבול בין חצרות של בתי מגורים או חלקות חקלאיות, גבול המפריד בין ערים או מחוזות במדינה וכדומה.
הנה גבולות שמפרידים בין מדינות בעולם וממחישים את סוג היחסים ביניהן:
https://youtu.be/HMFSzVwTusA
כך חוצים מבריחים את הגבול בין מקסיקו לארה"ב וחוזרים לאחר שזוהו:
https://youtu.be/36kXjJZ0mMU
והגבולות המשונים ביותר בעולם:
https://youtu.be/uKMreb_pLTc
גבול (Border) הוא קו שמפריד בדרך כלל בין מדינות בעולם. לעתים זהו קו דמיוני ולעתים הגבול הוא מחסום טבעי כמו נהר, ים וכדומה.
גבול המפריד בין מדינות נקרא לעתים גבול בינלאומי. גבולות בין מדינות נוצרים בדרך כלל כתוצאה של מלחמה או בהסכם שלום.
להצגת קו הגבול משמשת גם מפה. על הגבולות שומרים חיילים ושוטרים מיוחדים, המשרתים ב"משמר הגבול". אותם כוחות מונעים מעבר של אנשים בין המדינות. מעבר כזה יכול להיות מסיבות כלכליות, בטחוניות או לצרכי פשע והברחות.
גבול משמש לעתים להפרדה בין דברים אחרים ממדינות, כמו גבול בין חצרות של בתי מגורים או חלקות חקלאיות, גבול המפריד בין ערים או מחוזות במדינה וכדומה.
הנה גבולות שמפרידים בין מדינות בעולם וממחישים את סוג היחסים ביניהן:
https://youtu.be/HMFSzVwTusA
כך חוצים מבריחים את הגבול בין מקסיקו לארה"ב וחוזרים לאחר שזוהו:
https://youtu.be/36kXjJZ0mMU
והגבולות המשונים ביותר בעולם:
https://youtu.be/uKMreb_pLTc
מהם ההרים?
ההרים (Mountains) הם אזורים גבוהים שבהם נושבות רוחות ובדרך כלל יהיה קר בהם וגשום.
ככל שעולים בהר האוויר נעשה יותר ויותר קר. בגלל הקור העז שבאזורים הגבוהים של ההרים, בגובה מסוים נעצרים העצים מצמיחה. זהו הגובה שמכונה "קו העצים".
כמו בבד של שמיכה, במשך שנים רבות נוצרו באדמה קפלים. החלק שבולט בהם כלפי מעלה הם ההרים (Mountains). התנועות הללו, שיצרו את ההרים, נוצרות בשל תנועת היבשות. ראו בתגית "הרים, טקטוניקת הלוחות".
יש גם שקעים באדמה, שהם העמקים. אפילו סדקים יש באדמת כדור הארץ והם הנחלים והקניונים שבעולם.
הנה סוגי הרים שונים:
https://youtu.be/W2XyUbv-ms4
כך נוצרים ההרים:
http://youtu.be/svFSkMDrmTM
וסרט תיעודי שמציג את הרי כדור הארץ והחיים בהם:
https://youtu.be/6v2L2UGZJAM?long=yes
ההרים (Mountains) הם אזורים גבוהים שבהם נושבות רוחות ובדרך כלל יהיה קר בהם וגשום.
ככל שעולים בהר האוויר נעשה יותר ויותר קר. בגלל הקור העז שבאזורים הגבוהים של ההרים, בגובה מסוים נעצרים העצים מצמיחה. זהו הגובה שמכונה "קו העצים".
כמו בבד של שמיכה, במשך שנים רבות נוצרו באדמה קפלים. החלק שבולט בהם כלפי מעלה הם ההרים (Mountains). התנועות הללו, שיצרו את ההרים, נוצרות בשל תנועת היבשות. ראו בתגית "הרים, טקטוניקת הלוחות".
יש גם שקעים באדמה, שהם העמקים. אפילו סדקים יש באדמת כדור הארץ והם הנחלים והקניונים שבעולם.
הנה סוגי הרים שונים:
https://youtu.be/W2XyUbv-ms4
כך נוצרים ההרים:
http://youtu.be/svFSkMDrmTM
וסרט תיעודי שמציג את הרי כדור הארץ והחיים בהם:
https://youtu.be/6v2L2UGZJAM?long=yes
מהי גבעה מגנטית והאם אפשר לגלוש לפסגת ההר?
קרה לכם שנסעתם בטיול בחו"ל בעליה ובצד הדרך זרם נהר גם הוא בעליה?
זוהי אשלייה נפוצה – בהרבה מדינות יש גבעות, הנקראות מגנטיות. אם תעצרו את מכוניתכם בגבעה כזו, היא תתחיל להידרדר בכיוון העליה.
מה גורם לאשלייה זו? - זה קורה כאשר ההרים ממול הם גבוהים יותר, או העצים שבצד הדרך נעשים קטנים, ונדמה לך שהרכב שלך מטפס, כאשר בעצם הוא גולש במורד.
הנה סרטון שמדגים את התופעה, על ידי רכב שמדרדר בעליה, ללא נהג:
http://youtu.be/BdIwXXg8sNE
גם מים "מטפסים בעליה" בתופעה הזו:
http://youtu.be/XFqsdpCB-O8
וגבעה מגנטית בסעודיה, כשנהג האוטובוס מראה שהאוטובוס נוסע לבדו במישור, למרחק גדול מאד:
http://youtu.be/XSm03u_Ty8o
קרה לכם שנסעתם בטיול בחו"ל בעליה ובצד הדרך זרם נהר גם הוא בעליה?
זוהי אשלייה נפוצה – בהרבה מדינות יש גבעות, הנקראות מגנטיות. אם תעצרו את מכוניתכם בגבעה כזו, היא תתחיל להידרדר בכיוון העליה.
מה גורם לאשלייה זו? - זה קורה כאשר ההרים ממול הם גבוהים יותר, או העצים שבצד הדרך נעשים קטנים, ונדמה לך שהרכב שלך מטפס, כאשר בעצם הוא גולש במורד.
הנה סרטון שמדגים את התופעה, על ידי רכב שמדרדר בעליה, ללא נהג:
http://youtu.be/BdIwXXg8sNE
גם מים "מטפסים בעליה" בתופעה הזו:
http://youtu.be/XFqsdpCB-O8
וגבעה מגנטית בסעודיה, כשנהג האוטובוס מראה שהאוטובוס נוסע לבדו במישור, למרחק גדול מאד:
http://youtu.be/XSm03u_Ty8o
איך צוקים נוצרים?
צוקים נוצרים על ידי שחיקה של סלע, ארוזיה, שמשאירה סלע שאינו שחוק ושהוא עמיד לפגעי מזג אוויר ובלייה. סלעים כאלה, שמהם יווצרו צוקים, יהיו לרוב סלעי יסוד כמו גרניט ובזלת.
צוק מוגדר בגאוגרפיה ובגאולוגיה כבליטת סלע אנכית או כמעט אנכית. הצוקים נפוצים בדרך כלל באזורי חוף ובהרים ולעתים גם לאורך נהרות.
צוקים הם בדרך כלל בעלי תצורת הקרקע אנכית לגמרי או כמעט אנכית. יש המגדירים גם צוקים בעלי זווית שהיא סתם משופעת וגבוהה, אבל זו הגדרה מקלה שאינה נחשבת במדידות.
הנה צוקי מוהר שבאירלנד והדרך שבה נוצרים צוקים:
https://youtu.be/zFwGwLFMBcc
וכך נראים צוקים כאלה כשעומדים עליהם:
https://youtu.be/T270zOHR1gs?t=4s
הנה הר ת'ור שיש בו צוק הכמעט אנכי בגובה של 1,370 מטרים:
https://youtu.be/vJB9xBNF4cs
כמה כיף לקפוץ מהצוק הנמוך אל המים:
https://youtu.be/sXk2AbdTe68
והנה אליפות העולם שבה קופצים מצוק גבוה מאד בתאילנד:
https://youtu.be/cXzNJ1kps9g
צוקים נוצרים על ידי שחיקה של סלע, ארוזיה, שמשאירה סלע שאינו שחוק ושהוא עמיד לפגעי מזג אוויר ובלייה. סלעים כאלה, שמהם יווצרו צוקים, יהיו לרוב סלעי יסוד כמו גרניט ובזלת.
צוק מוגדר בגאוגרפיה ובגאולוגיה כבליטת סלע אנכית או כמעט אנכית. הצוקים נפוצים בדרך כלל באזורי חוף ובהרים ולעתים גם לאורך נהרות.
צוקים הם בדרך כלל בעלי תצורת הקרקע אנכית לגמרי או כמעט אנכית. יש המגדירים גם צוקים בעלי זווית שהיא סתם משופעת וגבוהה, אבל זו הגדרה מקלה שאינה נחשבת במדידות.
הנה צוקי מוהר שבאירלנד והדרך שבה נוצרים צוקים:
https://youtu.be/zFwGwLFMBcc
וכך נראים צוקים כאלה כשעומדים עליהם:
https://youtu.be/T270zOHR1gs?t=4s
הנה הר ת'ור שיש בו צוק הכמעט אנכי בגובה של 1,370 מטרים:
https://youtu.be/vJB9xBNF4cs
כמה כיף לקפוץ מהצוק הנמוך אל המים:
https://youtu.be/sXk2AbdTe68
והנה אליפות העולם שבה קופצים מצוק גבוה מאד בתאילנד:
https://youtu.be/cXzNJ1kps9g
מה הקסם של חוף הים?
לחופי ים יש קסם מיוחד משלהם. הרי החוף הוא אחת מצורות החיבור הפשוטות והלא מחייבות שבין האדם לטבע. הוא קרוב לבית (לרובנו), כמעט תמיד חינמי, נגיש, נעים ושליו - הרי איפה עוד יכול אדם עירוני לגלות את הטבע בצורה כה נגישה וקרובה לחיי העיר הסואנת, שהיא עיר חוף?
מעבר להנאות החוף המודרניות, כמו שיזוף, משחקי חוף, קרטיב קר או שכשוך ושחייה במים, בחוף הים יש חיבור מיידי וטבעי אל החול, לאדוות הגלים המתנפצים, לשמש ולאופק - חיבור טבעי ומיידי בין אדם לטבע.
רק בחוף הים נוכל להתמזג בקלות שכזו בקסם הטבעי הזה, מבלי להתאמץ. רק בחוף נוכל להתבוסס בחול הרך והטובעני או לפסוע על קו המים ולחוש אותו צונן ומוצק. רק בו נוכל להשתכשך בגלים או לשחות במים העמוקים, להשפריץ או לצלול ולספור כמה זמן נוכל לעצור את הנשימה מתחת לפני הים.
על החוף פועלים כול החושים. בחוף אפשר להקשיב לקולות השחפים ולהמיית הגלים, להריח את ריח הים ויצוריו הימיים, לחזות בסרטנים המהלכים, בגלי הים או באנשים יפים ובבגדי ים אופנתיים, לאסוף ולמשש קונכיות וצדפים, לראות מדוזות שנסחפו אל החוף או דיונון ותמנון שנשטפו עם הגלים בסערה של אתמול.
כי החוף הוא המתנה של הים, למי שבא לבקר אותו. ברוכים הבאים!
ראו בתגית "חופים" כמה מהחופים המעניינים והמסקרנים בעולם.
הנה הקסם האולטימטיבי - חופי טורקיז בעולם:
https://youtu.be/pw9of9NULOo
החוף התל אביבי כולל גם את המטקות...
https://youtu.be/fDwOGfmjnxk
ואפילו סצנת היכרויות סביב הקפצת כדורים (עברית):
https://youtu.be/YBii0cbhLEk
כמה מהחופים היפים בעולם (עברית):
https://youtu.be/GDgT0rbVQl4?long=yes
בואו רגע אל חוף הים:
http://youtu.be/Wry8NEv-4j0?qr=yes
לחופי ים יש קסם מיוחד משלהם. הרי החוף הוא אחת מצורות החיבור הפשוטות והלא מחייבות שבין האדם לטבע. הוא קרוב לבית (לרובנו), כמעט תמיד חינמי, נגיש, נעים ושליו - הרי איפה עוד יכול אדם עירוני לגלות את הטבע בצורה כה נגישה וקרובה לחיי העיר הסואנת, שהיא עיר חוף?
מעבר להנאות החוף המודרניות, כמו שיזוף, משחקי חוף, קרטיב קר או שכשוך ושחייה במים, בחוף הים יש חיבור מיידי וטבעי אל החול, לאדוות הגלים המתנפצים, לשמש ולאופק - חיבור טבעי ומיידי בין אדם לטבע.
רק בחוף הים נוכל להתמזג בקלות שכזו בקסם הטבעי הזה, מבלי להתאמץ. רק בחוף נוכל להתבוסס בחול הרך והטובעני או לפסוע על קו המים ולחוש אותו צונן ומוצק. רק בו נוכל להשתכשך בגלים או לשחות במים העמוקים, להשפריץ או לצלול ולספור כמה זמן נוכל לעצור את הנשימה מתחת לפני הים.
על החוף פועלים כול החושים. בחוף אפשר להקשיב לקולות השחפים ולהמיית הגלים, להריח את ריח הים ויצוריו הימיים, לחזות בסרטנים המהלכים, בגלי הים או באנשים יפים ובבגדי ים אופנתיים, לאסוף ולמשש קונכיות וצדפים, לראות מדוזות שנסחפו אל החוף או דיונון ותמנון שנשטפו עם הגלים בסערה של אתמול.
כי החוף הוא המתנה של הים, למי שבא לבקר אותו. ברוכים הבאים!
ראו בתגית "חופים" כמה מהחופים המעניינים והמסקרנים בעולם.
הנה הקסם האולטימטיבי - חופי טורקיז בעולם:
https://youtu.be/pw9of9NULOo
החוף התל אביבי כולל גם את המטקות...
https://youtu.be/fDwOGfmjnxk
ואפילו סצנת היכרויות סביב הקפצת כדורים (עברית):
https://youtu.be/YBii0cbhLEk
כמה מהחופים היפים בעולם (עברית):
https://youtu.be/GDgT0rbVQl4?long=yes
בואו רגע אל חוף הים:
http://youtu.be/Wry8NEv-4j0?qr=yes
מהו מעיין ואיך הוא נוצר?
מעיין (spring) הוא נביעה טבעית של מים, מבוע של מי תהום מתוך האדמה. זו נקודה בה מגיעים מים תת-קרקעיים אל פני השטח ויוצרים זרימה טבעית של מים צלולים.
המילה "מעיין" נגזרת מהשורש עין, שמתייחס לנקודה בה המים "רואים אור" לראשונה. זוהי תופעה גיאולוגית מרתקת שעיצבה את התרבות האנושית במשך אלפי שנים.
לרוב, מקור המים הוא במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע אל האדמה, עד לשכבת קרקע אטומה שמונעת את המשך החלחול. בשלב מסוים המים הללו זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח, שהוא המעיין.
#מעיינות בהיסטוריה
המעיינות שיחקו תפקיד מרכזי בהיסטוריה האנושית. יישובים רבים נוסדו בסמוך למעיינות מהימנים, והם נחשבו למקומות קדושים בתרבויות שונות.
הרומאים הקדמונים בנו מרחצאות מפוארים סביב מעיינות חמים, מסורת שממשיכה גם היום בפארקים גיאותרמיים ברחבי העולם.
#המדע שמאחורי המעיין
התהליך המדעי מאחורי היווצרות המעיין מתחיל עמוק באדמה. גשמים או מים חודרים לתוך שכבות הסלע והאדמה ויוצרים מה שקרוי אקוויפר (Aquifer), מאגר מים תת-קרקעי.
המים הללו זורמים בתנועה איטית דרך נקבוביות בסלע או בין גרגרי האדמה, לפעמים במשך מאות או אלפי שנים. כאשר הלחץ התת-קרקעי מספיק חזק, או כאשר השכבה הבלתי-חדירה מכריחה את המים לחפש מוצא, הם מתפרצים לפני השטח ויוצרים מעיין.
הסוגים השונים של מעיינות נקבעים על פי הטמפרטורה שלהם, הרכב המינרלים, והמקור הגיאולוגי. מעיינות קרים נוצרים ממים תת-קרקעיים רגילים, בעוד מעיינות חמים מקבלים את החום שלהם מהמגמה התת-קרקעית. מעיינות מלוחים מכילים ריכוז גבוה של מלחים ומינרלים, לעיתים כתוצאה ממעבר דרך שכבות סלע עשירות במינרלים.
#סוגי מעיינות
מעיינות ארטזיים (Artesian Springs) נוצרים כאשר הלחץ התת-קרקעי דוחף את המים באופן טבעי כלפי מעלה ודרך שכבות הסלע. במקרים מסוימים, כאשר הלחץ גבוה במיוחד, המים עשויים להתפרץ בכוח, אך לרוב הם זורמים בעדינות לפני השטח.
מעיינות חמים נוצרים כאשר המים התת-קרקעיים באים במגע עם סלעים שמתחממים בשל פעילות געשית. איסלנד מפורסמת במעיינות החמים שלה, שמחממים בתים שלמים בעיר רייקיאוויק במהלך החורף הקפוא.
תופעה דומה אבל שונה לחלוטין היא זו של הגייזרים (Geysers) - התפרצויות מחזוריות של מים וקיטור רותחים. הן נגרמות לא בגלל חום אלא על ידי לחץ יוצא דופן במערכת תת-קרקעית מורכבת.
#דוגמאות למעיינות השונים
מעיין סילבר ספרינגס (Silver Springs) בפלורידה היה היסטורית בעל קצב הזרימה הגבוה ביותר בארצות הברית עם יותר מ-500 מיליון גלון ליום, אך הזרימה בעשורים האחרונים ירדה משמעותית.
מעיין כחול נוסף בפלורידה, בלו ספרינג (Blue Spring), זורם בכ-102 מיליון גלון אמריקניים ליום ומשמש כמקלט חורף לפרות הים המאוימות שבאות להתחמם במים החמים.
בישראל מצויים מעיינות רבים, כמו מעיין גיחון בירושלים שסיפק מים לעיר העתיקה, או מעיינות בניאס שהם מקור הירדן.
המעיינות החמים בטבריה זורמים במשך אלפי שנים והם עשירים במינרלים בזכות מעברם דרך שכבות סלע געשיות. מעיין עין גדי הוא מהמעיינות המתוקים המפורסמים בישראל, הנובע בלב המדבר ומאפשר קיום של נווה מדבר שופע. במסורת היהודית קשור המקום למלך דוד שמצא שם מחסה מפני שאול.
הגייזר הישן הנאמן (Old Faithful) בפארק ילוסטון שבארצות הברית הוא דוגמה מפורסמת לגייזר, שמתפרץ בתדירות ממוצעת של כל 90 דקות, עם טווח של 50 עד 127 דקות. למרות השם, הוא מעולם לא התפרץ בדיוק על השעה, אך הוא נחשב למהימן יחסית.
בישראל קיים גייזר מלאכותי מעניין בעין בוקק שנוצר כתוצאה מקידוח לחיפוש נפט בשנות הששים.
הכירו מעיינות בעולם בתגית "מעיינות".
מי גשמים - מהם נוצר המעיין:
https://youtu.be/f_rc_VYEnDE
המעיינות החמים וכיצד הם הופכים כאלה:
https://youtu.be/Rw0Au7Keq8A
המעיינות בעמק המעיינות בישראל (עברית):
https://youtu.be/97JH9kYqZeQ
והמעיינות הכי נקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/P62GUFDFALM?long=yes
מעיין (spring) הוא נביעה טבעית של מים, מבוע של מי תהום מתוך האדמה. זו נקודה בה מגיעים מים תת-קרקעיים אל פני השטח ויוצרים זרימה טבעית של מים צלולים.
המילה "מעיין" נגזרת מהשורש עין, שמתייחס לנקודה בה המים "רואים אור" לראשונה. זוהי תופעה גיאולוגית מרתקת שעיצבה את התרבות האנושית במשך אלפי שנים.
לרוב, מקור המים הוא במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע אל האדמה, עד לשכבת קרקע אטומה שמונעת את המשך החלחול. בשלב מסוים המים הללו זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח, שהוא המעיין.
#מעיינות בהיסטוריה
המעיינות שיחקו תפקיד מרכזי בהיסטוריה האנושית. יישובים רבים נוסדו בסמוך למעיינות מהימנים, והם נחשבו למקומות קדושים בתרבויות שונות.
הרומאים הקדמונים בנו מרחצאות מפוארים סביב מעיינות חמים, מסורת שממשיכה גם היום בפארקים גיאותרמיים ברחבי העולם.
#המדע שמאחורי המעיין
התהליך המדעי מאחורי היווצרות המעיין מתחיל עמוק באדמה. גשמים או מים חודרים לתוך שכבות הסלע והאדמה ויוצרים מה שקרוי אקוויפר (Aquifer), מאגר מים תת-קרקעי.
המים הללו זורמים בתנועה איטית דרך נקבוביות בסלע או בין גרגרי האדמה, לפעמים במשך מאות או אלפי שנים. כאשר הלחץ התת-קרקעי מספיק חזק, או כאשר השכבה הבלתי-חדירה מכריחה את המים לחפש מוצא, הם מתפרצים לפני השטח ויוצרים מעיין.
הסוגים השונים של מעיינות נקבעים על פי הטמפרטורה שלהם, הרכב המינרלים, והמקור הגיאולוגי. מעיינות קרים נוצרים ממים תת-קרקעיים רגילים, בעוד מעיינות חמים מקבלים את החום שלהם מהמגמה התת-קרקעית. מעיינות מלוחים מכילים ריכוז גבוה של מלחים ומינרלים, לעיתים כתוצאה ממעבר דרך שכבות סלע עשירות במינרלים.
#סוגי מעיינות
מעיינות ארטזיים (Artesian Springs) נוצרים כאשר הלחץ התת-קרקעי דוחף את המים באופן טבעי כלפי מעלה ודרך שכבות הסלע. במקרים מסוימים, כאשר הלחץ גבוה במיוחד, המים עשויים להתפרץ בכוח, אך לרוב הם זורמים בעדינות לפני השטח.
מעיינות חמים נוצרים כאשר המים התת-קרקעיים באים במגע עם סלעים שמתחממים בשל פעילות געשית. איסלנד מפורסמת במעיינות החמים שלה, שמחממים בתים שלמים בעיר רייקיאוויק במהלך החורף הקפוא.
תופעה דומה אבל שונה לחלוטין היא זו של הגייזרים (Geysers) - התפרצויות מחזוריות של מים וקיטור רותחים. הן נגרמות לא בגלל חום אלא על ידי לחץ יוצא דופן במערכת תת-קרקעית מורכבת.
#דוגמאות למעיינות השונים
מעיין סילבר ספרינגס (Silver Springs) בפלורידה היה היסטורית בעל קצב הזרימה הגבוה ביותר בארצות הברית עם יותר מ-500 מיליון גלון ליום, אך הזרימה בעשורים האחרונים ירדה משמעותית.
מעיין כחול נוסף בפלורידה, בלו ספרינג (Blue Spring), זורם בכ-102 מיליון גלון אמריקניים ליום ומשמש כמקלט חורף לפרות הים המאוימות שבאות להתחמם במים החמים.
בישראל מצויים מעיינות רבים, כמו מעיין גיחון בירושלים שסיפק מים לעיר העתיקה, או מעיינות בניאס שהם מקור הירדן.
המעיינות החמים בטבריה זורמים במשך אלפי שנים והם עשירים במינרלים בזכות מעברם דרך שכבות סלע געשיות. מעיין עין גדי הוא מהמעיינות המתוקים המפורסמים בישראל, הנובע בלב המדבר ומאפשר קיום של נווה מדבר שופע. במסורת היהודית קשור המקום למלך דוד שמצא שם מחסה מפני שאול.
הגייזר הישן הנאמן (Old Faithful) בפארק ילוסטון שבארצות הברית הוא דוגמה מפורסמת לגייזר, שמתפרץ בתדירות ממוצעת של כל 90 דקות, עם טווח של 50 עד 127 דקות. למרות השם, הוא מעולם לא התפרץ בדיוק על השעה, אך הוא נחשב למהימן יחסית.
בישראל קיים גייזר מלאכותי מעניין בעין בוקק שנוצר כתוצאה מקידוח לחיפוש נפט בשנות הששים.
הכירו מעיינות בעולם בתגית "מעיינות".
מי גשמים - מהם נוצר המעיין:
https://youtu.be/f_rc_VYEnDE
המעיינות החמים וכיצד הם הופכים כאלה:
https://youtu.be/Rw0Au7Keq8A
המעיינות בעמק המעיינות בישראל (עברית):
https://youtu.be/97JH9kYqZeQ
והמעיינות הכי נקיים בישראל (עברית):
https://youtu.be/P62GUFDFALM?long=yes
מהי ביומה?
אנשי המדע נוהגים לחלק את כדור הארץ לאזורים גאוגרפיים נרחבים, כשלכל אחד מהם יש אקלים, צמחיה ובעלי חיים אופייניים. לאזורים הללו הם קוראים "בִּיּוֹמוֹת".
ביומה (Biome) היא הרחבה של המושג "בית גידול" (Habitat) לממדים גיאוגרפיים עצומים. אם נדמה את העולם לעיר, אז ביומה היא שכונה ובתים בשכונה הם בתי גידול, הביטאט.
בהשוואה לבית גידול שהוא סביבה ספציפית בעולם שבה חי מין מסוים, ביומה היא אזור אקלימי ענק, המשתרע על פני יבשות שלמות ובו מתפתחות קהילות חיים בעלות מאפיינים דומים.
הגורם הקובע את הביומה, יותר מכל דבר אחר, הוא האקלים. טמפרטורה וכמות משקעים שנתית הם 2 המשתנים המרכזיים שמחלקים את כדור הארץ לאזורים ביולוגיים.
יער גשם טרופי (Tropical Rainforest), למשל, מאופיין בחום ובלחות גבוהה לאורך כל השנה. ביומת הטונדרה (Tundra) באזורים הקוטביים, לעומת זאת, היא אחת הקשות ביותר לחיים, עם טמפרטורות שצוללות מתחת למינוס 30 מעלות בחורף ועונת גידול של פחות מ-2 חודשים בשנה.
בכל בִּיּוֹמָה כזו ישנם חיים שהתאימו את עצמם לאקלים, למים ולאדמה של אותה ביומה, אותו אזור גאוגרפי נרחב שבו הם חיים.
הביומות הללו פרושות בכל רחבי העולם, כשכל אחת מהן מכילה מערכות אקולוגיות רבות ושונות זו מזו, כשכל מערכת מורכבת מקהילות קטנות יותר של צמחים ובעלי חיים אופייניים.
כל ביומה מהווה מערכת אקולוגית ייחודית, עם שרשראות מזון, מחזורי חומרים וקשרי תלות ספציפיים שהתפתחו על פני מיליוני שנים.
#דוגמאות
מה שמרתק בביומות הוא תופעת ההתכנסות (Convergence): אזורים שלמים בצדדים מנוגדים של כדור הארץ, ללא כל קשר ביניהם, מפתחים צמחייה ובעלי חיים בעלי מאפיינים אקולוגיים דומים, רק מפני שתנאי האקלים שלהם זהים.
ערבות הפריירי (Prairie) של צפון אמריקה וערבות הפמפה, הפמפאס (Pampas) של דרום אמריקה הן דוגמה מצוינת: ביומות דשא ממוזגות שהתפתחו בנפרד לחלוטין, אך מציגות מאפיינים אקולוגיים דומים להפתיע. הטַיְגָּה היא ביומה שמאפיינים אותה יערות מחטנאים עם בעיקר עצי אורן, אשוח וארזים.
ביומה אחרת היא של הקטבים - הצפוני והדרומי שהם ביומת הטונדרה, או המדבריות העצומים שהם ביומה שונה.
מספר הביומות העיקריות נע בין 6 ל-14, בהתאם לשיטת הסיווג. בין הנפוצות: יערות טרופיים, יערות ממוזגים, ערבות, מדבריות, טייגה (Taiga, Boreal Forest) וטונדרה ובנוסף גם ביומות ימיות.
הכירו ביומות שונות בתגית "ביומות".
הנה הסבר של הביומה:
https://youtu.be/o5mjTq2e5Hc
ביומות בעולם:
https://youtu.be/_vAOarzqZhg
ביומה מדברית עם התאמת בעלי חיים לאזור דל משקעים, בעל רוחות עזות וצורת נוף ייחודית (עברית):
https://youtu.be/FBK_nrvEpr4
הנה הסבר מקיף של הביומות:
https://youtu.be/TCQUKmTgX4c?long=yes
והביומות בעולם כולו:
https://youtu.be/yZRsyiOl3kk?long=yes
אנשי המדע נוהגים לחלק את כדור הארץ לאזורים גאוגרפיים נרחבים, כשלכל אחד מהם יש אקלים, צמחיה ובעלי חיים אופייניים. לאזורים הללו הם קוראים "בִּיּוֹמוֹת".
ביומה (Biome) היא הרחבה של המושג "בית גידול" (Habitat) לממדים גיאוגרפיים עצומים. אם נדמה את העולם לעיר, אז ביומה היא שכונה ובתים בשכונה הם בתי גידול, הביטאט.
בהשוואה לבית גידול שהוא סביבה ספציפית בעולם שבה חי מין מסוים, ביומה היא אזור אקלימי ענק, המשתרע על פני יבשות שלמות ובו מתפתחות קהילות חיים בעלות מאפיינים דומים.
הגורם הקובע את הביומה, יותר מכל דבר אחר, הוא האקלים. טמפרטורה וכמות משקעים שנתית הם 2 המשתנים המרכזיים שמחלקים את כדור הארץ לאזורים ביולוגיים.
יער גשם טרופי (Tropical Rainforest), למשל, מאופיין בחום ובלחות גבוהה לאורך כל השנה. ביומת הטונדרה (Tundra) באזורים הקוטביים, לעומת זאת, היא אחת הקשות ביותר לחיים, עם טמפרטורות שצוללות מתחת למינוס 30 מעלות בחורף ועונת גידול של פחות מ-2 חודשים בשנה.
בכל בִּיּוֹמָה כזו ישנם חיים שהתאימו את עצמם לאקלים, למים ולאדמה של אותה ביומה, אותו אזור גאוגרפי נרחב שבו הם חיים.
הביומות הללו פרושות בכל רחבי העולם, כשכל אחת מהן מכילה מערכות אקולוגיות רבות ושונות זו מזו, כשכל מערכת מורכבת מקהילות קטנות יותר של צמחים ובעלי חיים אופייניים.
כל ביומה מהווה מערכת אקולוגית ייחודית, עם שרשראות מזון, מחזורי חומרים וקשרי תלות ספציפיים שהתפתחו על פני מיליוני שנים.
#דוגמאות
מה שמרתק בביומות הוא תופעת ההתכנסות (Convergence): אזורים שלמים בצדדים מנוגדים של כדור הארץ, ללא כל קשר ביניהם, מפתחים צמחייה ובעלי חיים בעלי מאפיינים אקולוגיים דומים, רק מפני שתנאי האקלים שלהם זהים.
ערבות הפריירי (Prairie) של צפון אמריקה וערבות הפמפה, הפמפאס (Pampas) של דרום אמריקה הן דוגמה מצוינת: ביומות דשא ממוזגות שהתפתחו בנפרד לחלוטין, אך מציגות מאפיינים אקולוגיים דומים להפתיע. הטַיְגָּה היא ביומה שמאפיינים אותה יערות מחטנאים עם בעיקר עצי אורן, אשוח וארזים.
ביומה אחרת היא של הקטבים - הצפוני והדרומי שהם ביומת הטונדרה, או המדבריות העצומים שהם ביומה שונה.
מספר הביומות העיקריות נע בין 6 ל-14, בהתאם לשיטת הסיווג. בין הנפוצות: יערות טרופיים, יערות ממוזגים, ערבות, מדבריות, טייגה (Taiga, Boreal Forest) וטונדרה ובנוסף גם ביומות ימיות.
הכירו ביומות שונות בתגית "ביומות".
הנה הסבר של הביומה:
https://youtu.be/o5mjTq2e5Hc
ביומות בעולם:
https://youtu.be/_vAOarzqZhg
ביומה מדברית עם התאמת בעלי חיים לאזור דל משקעים, בעל רוחות עזות וצורת נוף ייחודית (עברית):
https://youtu.be/FBK_nrvEpr4
הנה הסבר מקיף של הביומות:
https://youtu.be/TCQUKmTgX4c?long=yes
והביומות בעולם כולו:
https://youtu.be/yZRsyiOl3kk?long=yes
מהו קו המשווה?
בין שני הקטבים, הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר.
קו המשווה הוא קו דמיוני כמובן.הוא מקיף את כדור הארץ. קו המשווה נמצא בדיוק באמצע הדרך שבין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ולכן הוא זהה עם קו הרוחב 0º.
בקו המשווה פני כדור הארץ מחולקים לשני חצאים שווים - חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי. אורכו של הקו הוא כ-40,075 קילומטרים.
בקו-המשווה כמה תופעות מעניינות:
- זהו המקום היחיד בעולם שבו השמש נמצאת בדיוק למעלה בצהרי יום השוויון. זו גם הסיבה שחם בארצות קו המשווה.
- האורך של כל יום בקו־המשווה הוא קבוע לאורך כל השנה, קרוב ל-12 שעות. מהזריחה בשעה 6:00 בבוקר לערך ועד לשקיעה ב-6:00 בערב.
- בקו־המשווה רואים לעיתים רחוקות מאד דמדומי בוקר או ערב. הזריחות והשקיעות בו מהירות.
- הכוכבים בקו המשווה נראים בלילה כנעים בחצי עיגול שהמרכז שלו בנקודה בקצה האופק (בדרום או בצפון).
- במקומות הנמצאים על קו המשווה אוהבים להראות למבקרים כל מיני הבדלים בין שני צידי הקו, כמו כיוון סיבוב המים. בניגוד לזרימה הסיבובית נגד כיוון מחוגי השעון שמאפיינת את המצב מצפון לקו המשווה, ועם כיוון מחוגי השעון שמדרום לקו המשווה - על קו המשווה המים יתנקזו ישירות כלפי מטה, ללא כל סיבוב! יש המסבירים זאת בכוח קוריוליס, אבל המדענים טוענים שהשפעתו זניחה. גם כיוון סופות הוריקן משתנה בשני צידי קו המשווה (ראו באאוריקה בתגית "כוח קוריוליס").
הנה סרטון על החום בקו המשווה:
http://youtu.be/cqKZYAmcReQ
על המים הזורמים למטה בקו המשווה. שימו לב שהעלים לא מסתובבים בקו המשווה בעוד שכשהמדגים הולך כמה מטרים צפונה הם מתחילים להסתובב לצד אחד וכשהוא פונה דרומה לקו המשווה - הסיבוב שלהם הוא לצד שני:
http://youtu.be/ES-L1thx2dg
וביצה עומדת ולא נופלת - רק בקו המשווה:
http://youtu.be/tzxCDgC-mko
בין שני הקטבים, הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר.
קו המשווה הוא קו דמיוני כמובן.הוא מקיף את כדור הארץ. קו המשווה נמצא בדיוק באמצע הדרך שבין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ולכן הוא זהה עם קו הרוחב 0º.
בקו המשווה פני כדור הארץ מחולקים לשני חצאים שווים - חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי. אורכו של הקו הוא כ-40,075 קילומטרים.
בקו-המשווה כמה תופעות מעניינות:
- זהו המקום היחיד בעולם שבו השמש נמצאת בדיוק למעלה בצהרי יום השוויון. זו גם הסיבה שחם בארצות קו המשווה.
- האורך של כל יום בקו־המשווה הוא קבוע לאורך כל השנה, קרוב ל-12 שעות. מהזריחה בשעה 6:00 בבוקר לערך ועד לשקיעה ב-6:00 בערב.
- בקו־המשווה רואים לעיתים רחוקות מאד דמדומי בוקר או ערב. הזריחות והשקיעות בו מהירות.
- הכוכבים בקו המשווה נראים בלילה כנעים בחצי עיגול שהמרכז שלו בנקודה בקצה האופק (בדרום או בצפון).
- במקומות הנמצאים על קו המשווה אוהבים להראות למבקרים כל מיני הבדלים בין שני צידי הקו, כמו כיוון סיבוב המים. בניגוד לזרימה הסיבובית נגד כיוון מחוגי השעון שמאפיינת את המצב מצפון לקו המשווה, ועם כיוון מחוגי השעון שמדרום לקו המשווה - על קו המשווה המים יתנקזו ישירות כלפי מטה, ללא כל סיבוב! יש המסבירים זאת בכוח קוריוליס, אבל המדענים טוענים שהשפעתו זניחה. גם כיוון סופות הוריקן משתנה בשני צידי קו המשווה (ראו באאוריקה בתגית "כוח קוריוליס").
הנה סרטון על החום בקו המשווה:
http://youtu.be/cqKZYAmcReQ
על המים הזורמים למטה בקו המשווה. שימו לב שהעלים לא מסתובבים בקו המשווה בעוד שכשהמדגים הולך כמה מטרים צפונה הם מתחילים להסתובב לצד אחד וכשהוא פונה דרומה לקו המשווה - הסיבוב שלהם הוא לצד שני:
http://youtu.be/ES-L1thx2dg
וביצה עומדת ולא נופלת - רק בקו המשווה:
http://youtu.be/tzxCDgC-mko
