כדור הארץ שלנו, הכוכב שעליו אנו חיים, הוא אחד מכוכבי הלכת של מערכת השמש.

כדור הארץ הוא מכוכבי הלכת הארציים. ארץ הוא השלישי במרחקו מהשמש והחמישי בגודלו מבין כוכבי הלכת. הוא קיים כ-4.5 מיליארד שנים וכ-20-30 מיליון שנים אחריו נוצר גם הירח שנע סביבו. לפני כ-3.5 מיליארד שנים הופיעו בו יצורים חיים ראשונים (בהתחלה תאים ובהמשך בעלי חיים).

לכדור-הארץ לוקח יממה להסתובב סביב צירו ושנה להשלים סיבוב סביב השמש.

נכון להיום כדור הארץ הוא הגורם השמימי היחיד שאנו יודעים שיש עליו חיים, אם כי ההשערה אומרת שישנם עוד כוכבים רבים ביקום שיש בהם תנאים מתאימים להיווצרות של צורות חיים נוספות.

לכדור הארץ שכבה חיצונית, המכונה "קרום", שכבה אמצעית, ה"מעטפת", והשכבה הפנימית, המכונה "גלעין". לפני שנפרדו בנדידת היבשות, היו כל היבשות יבשת אחת שנקראה "פנגיאה" ומסביבה אוקיינוס אחד. כיום ישנן 7 יבשות.


הנה כדור הארץ (עברית):

https://youtu.be/RYn1QibDqqA


באנגלית:

https://youtu.be/IDhapt7nw4A


כדור הארץ ביחס ליקום (מתורגם):

http://youtu.be/GOQsrjb1pQY


מראות מכדור הארץ שלנו:

http://youtu.be/6v2L2UGZJAM


קליפ מדענים שבו הם "שרים" על מקומו של כדור הארץ ביקום:

http://youtu.be/vioZf4TjoUI


מגוון בני האדם שחיים על כדור הארץ:

http://youtu.be/r6qi393Z7L8


על כדור הארץ לילדים (עברית לילדים):

https://youtu.be/-ogRPD0lh_E


היבשות שעל כדור הארץ:

https://youtu.be/a9l4t9QssoA


הביטו אליו מהחלל:

http://youtu.be/vFhBAQiXlpg?qr=yes


סרט תיעודי על תולדות כדור הארץ:

https://youtu.be/RQm6N60bneo?long=yes


וסרט נוף ארוך ב-4K של נפלאות כדור הארץ:

https://youtu.be/u9lwcRffq7c?long=yes

ארכיפלג הוא קבוצת איים. מקור המילה הוא מיוונית ("ארכיפלגו" - Archipelago), כיוון שבאזור הים האגאי יש למשל קבוצת איים שנקראו הארכיפלג של האיים הקיקלאדיים.

סיבה אפשרית להיווצרות של ארכיפלג יכולות להיות התפרצויות של הרי געש שגורמות להיווצרות של איים מחומר געשי. במקרים אחרים יכולה להיות בנייה בת מיליוני שנים של איי אלמוגים (אטולים) על ידי בעלי חיים זעירים - זהו ארכיפלג של אטולים.

בעולם ניתן למצוא הרבה קבוצות ארכיפלג. מפורסמים במיוחד הארכיפלג של זנזיבר שבאוקיינוס ההודי, ארכיפלג שמורכב מ-75 איים אטולים וארכיפלג האיים הענקי של אינדונזיה. יפים במיוחד הם הארכיפלג פי פי שבתאילנד, קבוצת האיים המערבית של הפלאווים וארכיפלג איי החברה, שהוא חלק מפולינזיה הצרפתית ובו נמצא האי בורה בורה.


הנה ארכיפלג זנזיבר בצילום מהאוויר:

http://youtu.be/-I1NlL_wqTE


וסְבָאלְבָּרְד, הארכיפלג שבאוקיינוס הארקטי, בין נורווגיה לקוטב הצפוני:

http://youtu.be/1Xu_qyeiilU

חצי-אי (Penisula) הוא כמעט אי. זוהי מעין זרוע של היבשה שחודרת לתוך הים. מדובר בכמעט אי כי הוא מוקף בים מסביב, כמעט מכל עבריו, חוץ ממקום ההתחברות שלו ליבשה.

אגב, זרוע יבשה קטנה אינה חצי אי אלא כֵּף, לשון יבשה.

יש חצאי אי רבים בעולם. בימיהם מוכרים חצי האי ערב (שהוא חצי האי הגדול ביותר בעולם), חצי האי האיברי (שכולל את ספרד, פורטוגל והנסיכות הזעירה אנדורה), חצי האי סיני (שישראל החזירה למצרים בהסכם השלום), חצי האי קרים וחצי האי גליפולי שבתורכיה.

יש לציין שלא כל זרוע יבשה נקראת חצי אי. אם היא קטנה מאד, מכנים אותה לשון יבשה או כֵּף, כמו "כף התקווה הטובה".


הנה סרטון על חצי האי סיני:

http://youtu.be/KSsIEV4xvTo


חצי האי ברוס שבקנדה:

http://youtu.be/jae9IztNSHM


על חשיבות הגיאוגרפיה עם הסבר חמוד של מהו חצי האי:

http://youtu.be/ri0_ijyFni4

אי (Island) הוא יבשה שמוקפת במים, כלומר שטח אדמה שהמים מקיפים אותו מכל צדדיו.

סלע בים אינו מספיק גדול כדי להיחשב לאי, גם אם פה ושם מוצאים איונים, איים זעירים מאוד. גם לאורך חופי ישראל יש 5 איים זעירים. הידוע שבהם נמצא מול חוף אכזיב ובסוף שנות השמונים הפך לבית קפה עם המון מבקרים, עד שסופה גדולה הרסה אותו.

מצד שני, גם יבשת כמו אוסטרליה אינה אי, כי היא גדולה מאד ואי יהיה תמיד קטן מיבשת.

איים יכולים להיווצר בדרכים שונות. לעתים אי הוא הר געש שפרץ מהמעמקים. קיימים היום איים עם הר געש פעיל כשלכל אי כזה יש חיבור ישיר עם לבה הפורצת אחת להרבה זמן מבטן האדמה.

כך למשל קרה באי הגדול שבאיי הוואי, כשהלבה פורצת אחת לזמן ממקור אחד, הר געש, וכשהיא יוצאת החוצה היא מגדילה בכל פעם את בסיסו וגודלו של האי.

הכירו איים בעולם בתגית "איים".


הנה סרטון על 5 מהאיים היפים בעולם:

https://youtu.be/Dxl09PPDxQs


האיים הזעירים של ישראל? - יש 5 כאלה:

https://youtu.be/Zl6BzoUI0Vg


על אי האהבה שפעם בנו עליו בית קפה, עד שהסופה הרסה אותו (עברית):

https://youtu.be/Lbv4xUx-uL8


וסרט תיעודי על 50 האיים היפים בעולם:

https://youtu.be/8mAvmPMdMFs?long=yes


הנה בילוי חופשה על אי:

http://youtu.be/lJype_TafRk?qr=yes

האוקיינוסים שעל כדור הארץ הם אלו שהקנו לו את הכינוי "הכוכב הכחול". מדובר בעניין יחודי במערכת השמש, שהרי אין עוד כוכב לכת מוכר לנו שיש לו אוקיינוסים שכאלה במערכת השמש. השאלה היא בעצם מהיכן באו המים שעל כדור הארץ, שהרי האוקיינוסים הם בסך הכל מצבורי ענק של מים.

והאמת היא שאיש לא יודע עדיין כיצד הם נוצרו. חלק גדול מהמדענים חושבים שזה קרה כשכדור הארץ נוצר, לפני כמעט 4 מיליארד שנים. הרי געש קדומים שחררו אז אדי מים וגזים נוספים, כמו מתאן ופחמן וכל אלה יצרו את האטמוספירה של עולמנו. לאחר שהכוכב התקרר החלו לרדת גשמים מהגזים המעובים הללו ויצרו את האוקיינוסים והימים.

השערה אחרת היא שמקור האוקיינוסים של ימינו הם כוכבי שביט ומטאוריטים עשירים במים, שהתנגשו לפני מיליארדי שנים בכדור הארץ הצעיר ומלאו אותו במים.

יש גם השערה שאולי זו הייתה קרינה חזקה, שגרמה לשבירה של קשרים כימיים בקרום כדור הארץ. הקשרים הכימיים החדשים שנוצרו התגלמו למולקולות מים רבות מספור.

השערה נוספת ליצירת המים שממלאים את האוקיינוסים היא שסלעים הידרטיים שהיו נפוצים בכדור הארץ הקדום, סלעים הידרטיים הם גבישים המכילים בין השאר מולקולות מים, הם שנמסו ושחררו מולקולות מים רבות מספור שמלאו את כדור הארץ במים.


הנה ההסבר של הרי הגעש על היווצרות האוקיינוסים שעל כדור הארץ:

http://youtu.be/BvrzM-BavDg


כך הגיעו המים לעולם:

https://youtu.be/iJnw9_u_t30


וסרט תיעודי קצר שמציג את נפלאות האוקיינוסים ומקורם (עברית):

https://youtu.be/jp2DnJ1gmOg?long=yes

יבשות העולם (World's Continents) הן אזורי היבשה העצומים ומרתקים בעולם. הן כוללות גם את כל האיים שבעולם.

על היבשות נמצאות המדינות בעולם. היבשות הללו הן הבית לכלל בני האדם ובעלי החיים שעל פני כדור הארץ.

ישנן צורות שונות שבהן סופרים את יבשות כדור הארץ. אם בעבר נהגו לומר שישנן 6 יבשות, כיום נוטים לדבר על 7 יבשות.

שבע היבשות שעל כדור הארץ כוללות את אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית כיבשות נפרדות, בעוד שבעבר הן נחשבו ליבשת אחת.

שאר היבשות הן אירופה, אפריקה, אסיה, אוסטרליה ואנטארקטיקה.


הנה יבשות העולם לילדים (עברית):

https://youtu.be/-ogRPD0lh_E


הבעיה או השינוי בספירת היבשות:

https://youtu.be/3uBcq1x7P34


סיפורן של יבשות העולם:

http://youtu.be/urr53arh--E


נסו לזהות את היבשות על מפת העולם:

http://youtu.be/gdl1qVTKQkU


עובדות מעניינות על היבשות בעולם:

https://youtu.be/knsx2XeT5cQ?t=7s


סרט תיעודי על יבשות העולם:

https://youtu.be/AehgK6e_a5Y?long=yes


וסרט תיעודי לילדים על היבשות:

https://youtu.be/K-74JQweOQE?long=yes

גבול (Border) הוא קו שמפריד בדרך כלל בין מדינות בעולם. לעתים זהו קו דמיוני ולעתים הגבול הוא מחסום טבעי כמו נהר, ים וכדומה.

גבול המפריד בין מדינות נקרא לעתים גבול בינלאומי. גבולות בין מדינות נוצרים בדרך כלל כתוצאה של מלחמה או בהסכם שלום.

להצגת קו הגבול משמשת גם מפה. על הגבולות שומרים חיילים ושוטרים מיוחדים, המשרתים ב"משמר הגבול". אותם כוחות מונעים מעבר של אנשים בין המדינות. מעבר כזה יכול להיות מסיבות כלכליות, בטחוניות או לצרכי פשע והברחות.

גבול משמש לעתים להפרדה בין דברים אחרים ממדינות, כמו גבול בין חצרות של בתי מגורים או חלקות חקלאיות, גבול המפריד בין ערים או מחוזות במדינה וכדומה.


הנה גבולות שמפרידים בין מדינות בעולם וממחישים את סוג היחסים ביניהן:

https://youtu.be/HMFSzVwTusA


כך חוצים מבריחים את הגבול בין מקסיקו לארה"ב וחוזרים לאחר שזוהו:

https://youtu.be/36kXjJZ0mMU


והגבולות המשונים ביותר בעולם:

https://youtu.be/uKMreb_pLTc

ההרים (Mountains) הם אזורים גבוהים שבהם נושבות רוחות ובדרך כלל יהיה קר בהם וגשום.

ככל שעולים בהר האוויר נעשה יותר ויותר קר. בגלל הקור העז שבאזורים הגבוהים של ההרים, בגובה מסוים נעצרים העצים מצמיחה. זהו הגובה שמכונה "קו העצים".

כמו בבד של שמיכה, במשך שנים רבות נוצרו באדמה קפלים. החלק שבולט בהם כלפי מעלה הם ההרים (Mountains). התנועות הללו, שיצרו את ההרים, נוצרות בשל תנועת היבשות. ראו בתגית "הרים, טקטוניקת הלוחות".

יש גם שקעים באדמה, שהם העמקים. אפילו סדקים יש באדמת כדור הארץ והם הנחלים והקניונים שבעולם.


הנה סוגי הרים שונים:

https://youtu.be/W2XyUbv-ms4


כך נוצרים ההרים:

http://youtu.be/svFSkMDrmTM


וסרט תיעודי שמציג את הרי כדור הארץ והחיים בהם:

https://youtu.be/6v2L2UGZJAM?long=yes

לחופי ים יש קסם מיוחד משלהם. הרי החוף הוא אחת מצורות החיבור הפשוטות והלא מחייבות שבין האדם לטבע. הוא קרוב לבית (לרובנו), כמעט תמיד חינמי, נגיש, נעים ושליו - הרי איפה עוד יכול אדם עירוני לגלות את הטבע בצורה כה נגישה וקרובה לחיי העיר הסואנת, שהיא עיר חוף?

מעבר להנאות החוף המודרניות, כמו שיזוף, משחקי חוף, קרטיב קר או שכשוך ושחייה במים, בחוף הים יש חיבור מיידי וטבעי אל החול, לאדוות הגלים המתנפצים, לשמש ולאופק - חיבור טבעי ומיידי בין אדם לטבע.

רק בחוף הים נוכל להתמזג בקלות שכזו בקסם הטבעי הזה, מבלי להתאמץ. רק בחוף נוכל להתבוסס בחול הרך והטובעני או לפסוע על קו המים ולחוש אותו צונן ומוצק. רק בו נוכל להשתכשך בגלים או לשחות במים העמוקים, להשפריץ או לצלול ולספור כמה זמן נוכל לעצור את הנשימה מתחת לפני הים.

על החוף פועלים כול החושים. בחוף אפשר להקשיב לקולות השחפים ולהמיית הגלים, להריח את ריח הים ויצוריו הימיים, לחזות בסרטנים המהלכים, בגלי הים או באנשים יפים ובבגדי ים אופנתיים, לאסוף ולמשש קונכיות וצדפים, לראות מדוזות שנסחפו אל החוף או דיונון ותמנון שנשטפו עם הגלים בסערה של אתמול.

כי החוף הוא המתנה של הים, למי שבא לבקר אותו. ברוכים הבאים!

ראו בתגית "חופים" כמה מהחופים המעניינים והמסקרנים בעולם.


הנה הקסם האולטימטיבי - חופי טורקיז בעולם:

https://youtu.be/pw9of9NULOo


החוף התל אביבי כולל גם את המטקות...

https://youtu.be/fDwOGfmjnxk


ואפילו סצנת היכרויות סביב הקפצת כדורים (עברית):

https://youtu.be/YBii0cbhLEk


כמה מהחופים היפים בעולם (עברית):

https://youtu.be/GDgT0rbVQl4?long=yes


בואו רגע אל חוף הים:

http://youtu.be/Wry8NEv-4j0?qr=yes

מעיין (spring) הוא נביעה טבעית של מים, מבוע של מי תהום מתוך האדמה. זו נקודה בה מגיעים מים תת-קרקעיים אל פני השטח ויוצרים זרימה טבעית של מים צלולים.

המילה "מעיין" נגזרת מהשורש עין, שמתייחס לנקודה בה המים "רואים אור" לראשונה. זוהי תופעה גיאולוגית מרתקת שעיצבה את התרבות האנושית במשך אלפי שנים.

לרוב, מקור המים הוא במי גשמים שחלחלו מפני הקרקע אל האדמה, עד לשכבת קרקע אטומה שמונעת את המשך החלחול. בשלב מסוים המים הללו זורמים על פני השכבה האטומה עד למוצא כלשהו אל פני השטח, שהוא המעיין.


#מעיינות בהיסטוריה
המעיינות שיחקו תפקיד מרכזי בהיסטוריה האנושית. יישובים רבים נוסדו בסמוך למעיינות מהימנים, והם נחשבו למקומות קדושים בתרבויות שונות.

הרומאים הקדמונים בנו מרחצאות מפוארים סביב מעיינות חמים, מסורת שממשיכה גם היום בפארקים גיאותרמיים ברחבי העולם.


#המדע שמאחורי המעיין
התהליך המדעי מאחורי היווצרות המעיין מתחיל עמוק באדמה. גשמים או מים חודרים לתוך שכבות הסלע והאדמה ויוצרים מה שקרוי אקוויפר (Aquifer), מאגר מים תת-קרקעי.

המים הללו זורמים בתנועה איטית דרך נקבוביות בסלע או בין גרגרי האדמה, לפעמים במשך מאות או אלפי שנים. כאשר הלחץ התת-קרקעי מספיק חזק, או כאשר השכבה הבלתי-חדירה מכריחה את המים לחפש מוצא, הם מתפרצים לפני השטח ויוצרים מעיין.

הסוגים השונים של מעיינות נקבעים על פי הטמפרטורה שלהם, הרכב המינרלים, והמקור הגיאולוגי. מעיינות קרים נוצרים ממים תת-קרקעיים רגילים, בעוד מעיינות חמים מקבלים את החום שלהם מהמגמה התת-קרקעית. מעיינות מלוחים מכילים ריכוז גבוה של מלחים ומינרלים, לעיתים כתוצאה ממעבר דרך שכבות סלע עשירות במינרלים.


#סוגי מעיינות
מעיינות ארטזיים (Artesian Springs) נוצרים כאשר הלחץ התת-קרקעי דוחף את המים באופן טבעי כלפי מעלה ודרך שכבות הסלע. במקרים מסוימים, כאשר הלחץ גבוה במיוחד, המים עשויים להתפרץ בכוח, אך לרוב הם זורמים בעדינות לפני השטח.

מעיינות חמים נוצרים כאשר המים התת-קרקעיים באים במגע עם סלעים שמתחממים בשל פעילות געשית. איסלנד מפורסמת במעיינות החמים שלה, שמחממים בתים שלמים בעיר רייקיאוויק במהלך החורף הקפוא.

תופעה דומה אבל שונה לחלוטין היא זו של הגייזרים (Geysers) - התפרצויות מחזוריות של מים וקיטור רותחים. הן נגרמות לא בגלל חום אלא על ידי לחץ יוצא דופן במערכת תת-קרקעית מורכבת.


#דוגמאות למעיינות השונים
מעיין סילבר ספרינגס (Silver Springs) בפלורידה היה היסטורית בעל קצב הזרימה הגבוה ביותר בארצות הברית עם יותר מ-500 מיליון גלון ליום, אך הזרימה בעשורים האחרונים ירדה משמעותית.

מעיין כחול נוסף בפלורידה, בלו ספרינג (Blue Spring), זורם בכ-102 מיליון גלון אמריקניים ליום ומשמש כמקלט חורף לפרות הים המאוימות שבאות להתחמם במים החמים.

בישראל מצויים מעיינות רבים, כמו מעיין גיחון בירושלים שסיפק מים לעיר העתיקה, או מעיינות בניאס שהם מקור הירדן.

המעיינות החמים בטבריה זורמים במשך אלפי שנים והם עשירים במינרלים בזכות מעברם דרך שכבות סלע געשיות. מעיין עין גדי הוא מהמעיינות המתוקים המפורסמים בישראל, הנובע בלב המדבר ומאפשר קיום של נווה מדבר שופע. במסורת היהודית קשור המקום למלך דוד שמצא שם מחסה מפני שאול.

הגייזר הישן הנאמן (Old Faithful) בפארק ילוסטון שבארצות הברית הוא דוגמה מפורסמת לגייזר, שמתפרץ בתדירות ממוצעת של כל 90 דקות, עם טווח של 50 עד 127 דקות. למרות השם, הוא מעולם לא התפרץ בדיוק על השעה, אך הוא נחשב למהימן יחסית.

בישראל קיים גייזר מלאכותי מעניין בעין בוקק שנוצר כתוצאה מקידוח לחיפוש נפט בשנות הששים.


הכירו מעיינות בעולם בתגית "מעיינות".


מי גשמים - מהם נוצר המעיין:

https://youtu.be/f_rc_VYEnDE


המעיינות החמים וכיצד הם הופכים כאלה:

https://youtu.be/Rw0Au7Keq8A


המעיינות בעמק המעיינות בישראל (עברית):

https://youtu.be/97JH9kYqZeQ


והמעיינות הכי נקיים בישראל (עברית):

https://youtu.be/P62GUFDFALM?long=yes

בין שני הקטבים, הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי, בדיוק באמצע, עובר קו דמיוני שנקרא "קו המשווה". בניגוד לקטבים, שהם המרוחקים יותר מהשמש ולכן קר בהם, אזור קו המשווה בכדור הארץ הוא הכי קרוב לשמש ולכן תמיד חם בו יותר.

קו המשווה הוא קו דמיוני כמובן.הוא מקיף את כדור הארץ. קו המשווה נמצא בדיוק באמצע הדרך שבין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי ולכן הוא זהה עם קו הרוחב 0º.

בקו המשווה פני כדור הארץ מחולקים לשני חצאים שווים - חצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי. אורכו של הקו הוא כ-40,075 קילומטרים.


בקו-המשווה כמה תופעות מעניינות:

- זהו המקום היחיד בעולם שבו השמש נמצאת בדיוק למעלה בצהרי יום השוויון. זו גם הסיבה שחם בארצות קו המשווה.

- האורך של כל יום בקו־המשווה הוא קבוע לאורך כל השנה, קרוב ל-12 שעות. מהזריחה בשעה 6:00 בבוקר לערך ועד לשקיעה ב-6:00 בערב.

- בקו־המשווה רואים לעיתים רחוקות מאד דמדומי בוקר או ערב. הזריחות והשקיעות בו מהירות.

- הכוכבים בקו המשווה נראים בלילה כנעים בחצי עיגול שהמרכז שלו בנקודה בקצה האופק (בדרום או בצפון).

- במקומות הנמצאים על קו המשווה אוהבים להראות למבקרים כל מיני הבדלים בין שני צידי הקו, כמו כיוון סיבוב המים. בניגוד לזרימה הסיבובית נגד כיוון מחוגי השעון שמאפיינת את המצב מצפון לקו המשווה, ועם כיוון מחוגי השעון שמדרום לקו המשווה - על קו המשווה המים יתנקזו ישירות כלפי מטה, ללא כל סיבוב! יש המסבירים זאת בכוח קוריוליס, אבל המדענים טוענים שהשפעתו זניחה. גם כיוון סופות הוריקן משתנה בשני צידי קו המשווה (ראו באאוריקה בתגית "כוח קוריוליס").


הנה סרטון על החום בקו המשווה:

http://youtu.be/cqKZYAmcReQ


על המים הזורמים למטה בקו המשווה. שימו לב שהעלים לא מסתובבים בקו המשווה בעוד שכשהמדגים הולך כמה מטרים צפונה הם מתחילים להסתובב לצד אחד וכשהוא פונה דרומה לקו המשווה - הסיבוב שלהם הוא לצד שני:

http://youtu.be/ES-L1thx2dg


וביצה עומדת ולא נופלת - רק בקו המשווה:

http://youtu.be/tzxCDgC-mko

אנשי המדע נוהגים לחלק את כדור הארץ לאזורים גאוגרפיים נרחבים, כשלכל אחד מהם יש אקלים, צמחיה ובעלי חיים אופייניים. לאזורים הללו הם קוראים "בִּיּוֹמוֹת".

ביומה (Biome) היא הרחבה של המושג "בית גידול" (Habitat) לממדים גיאוגרפיים עצומים. אם נדמה את העולם לעיר, אז ביומה היא שכונה ובתים בשכונה הם בתי גידול, הביטאט.

בהשוואה לבית גידול שהוא סביבה ספציפית בעולם שבה חי מין מסוים, ביומה היא אזור אקלימי ענק, המשתרע על פני יבשות שלמות ובו מתפתחות קהילות חיים בעלות מאפיינים דומים.

הגורם הקובע את הביומה, יותר מכל דבר אחר, הוא האקלים. טמפרטורה וכמות משקעים שנתית הם 2 המשתנים המרכזיים שמחלקים את כדור הארץ לאזורים ביולוגיים.

יער גשם טרופי (Tropical Rainforest), למשל, מאופיין בחום ובלחות גבוהה לאורך כל השנה. ביומת הטונדרה (Tundra) באזורים הקוטביים, לעומת זאת, היא אחת הקשות ביותר לחיים, עם טמפרטורות שצוללות מתחת למינוס 30 מעלות בחורף ועונת גידול של פחות מ-2 חודשים בשנה.

בכל בִּיּוֹמָה כזו ישנם חיים שהתאימו את עצמם לאקלים, למים ולאדמה של אותה ביומה, אותו אזור גאוגרפי נרחב שבו הם חיים.

הביומות הללו פרושות בכל רחבי העולם, כשכל אחת מהן מכילה מערכות אקולוגיות רבות ושונות זו מזו, כשכל מערכת מורכבת מקהילות קטנות יותר של צמחים ובעלי חיים אופייניים.

כל ביומה מהווה מערכת אקולוגית ייחודית, עם שרשראות מזון, מחזורי חומרים וקשרי תלות ספציפיים שהתפתחו על פני מיליוני שנים.


#דוגמאות
מה שמרתק בביומות הוא תופעת ההתכנסות (Convergence): אזורים שלמים בצדדים מנוגדים של כדור הארץ, ללא כל קשר ביניהם, מפתחים צמחייה ובעלי חיים בעלי מאפיינים אקולוגיים דומים, רק מפני שתנאי האקלים שלהם זהים.

ערבות הפריירי (Prairie) של צפון אמריקה וערבות הפמפה, הפמפאס (Pampas) של דרום אמריקה הן דוגמה מצוינת: ביומות דשא ממוזגות שהתפתחו בנפרד לחלוטין, אך מציגות מאפיינים אקולוגיים דומים להפתיע. הטַיְגָּה היא ביומה שמאפיינים אותה יערות מחטנאים עם בעיקר עצי אורן, אשוח וארזים.

ביומה אחרת היא של הקטבים - הצפוני והדרומי שהם ביומת הטונדרה, או המדבריות העצומים שהם ביומה שונה.

מספר הביומות העיקריות נע בין 6 ל-14, בהתאם לשיטת הסיווג. בין הנפוצות: יערות טרופיים, יערות ממוזגים, ערבות, מדבריות, טייגה (Taiga, Boreal Forest) וטונדרה ובנוסף גם ביומות ימיות.

הכירו ביומות שונות בתגית "ביומות".


הנה הסבר של הביומה:

https://youtu.be/o5mjTq2e5Hc


ביומות בעולם:

https://youtu.be/_vAOarzqZhg


ביומה מדברית עם התאמת בעלי חיים לאזור דל משקעים, בעל רוחות עזות וצורת נוף ייחודית (עברית):

https://youtu.be/FBK_nrvEpr4


הנה הסבר מקיף של הביומות:

https://youtu.be/TCQUKmTgX4c?long=yes


והביומות בעולם כולו:

https://youtu.be/yZRsyiOl3kk?long=yes

במקום שבו נשפכים נהרות לים, נוצרת לא פעם דלתה (River Delta). דלתה היא שמו של אזור סחף של נהר, שבו נערמים משקעי החול והבוץ שהנהר סחף איתו בדרכו.

מקור המונח בא מצורתו המשולשת של הנהר באזור שפך הנהר, בואכה הים. הצורה הזו מזכירה את האות היוונית דלתא (Δ). המישור המשולש שבשפך נהר אל הים, נוצר מכמויות הסחף שהביא עימו הנהר ושנתקעות לפני הים, כשהנהר מתפצל ביניהם ויוצר הרבה עורקי מים קטנים.

דוגמה טובה לדלתה כזו היא הדלתה של נהר המיסיסיפי, באזור שבו הוא נשפך למפרץ מקסיקו. במשך אלפי שנים יצר כאן הסחף של המיסיסיפי את הדלתה הענקית של המיסיסיפי - מהדלתות הגדולות בעולם.

על הדלתה הזו, אגב, יושבת העיר ניו אורלינס, שבנויה על סוללה טבעית.


כך נוצרת דלתה:

https://youtu.be/A47ythEcz74


דלתת הנילוס, כפי שנראית מהחלל:

https://youtu.be/FjpaqrczYgY


הדלתא רחבת הידיים של נהר המקונג בוייטנאם:

https://youtu.be/z3RJEfUUc1g


זה אזור פורה במיוחד:

https://youtu.be/sCjtcTDoNeU


סרטון מדלתת נהר המיסיסיפי:

https://youtu.be/541tR66rdWM


והסבר ומבט מהאוויר על דלתת המיסיסיפי:

https://youtu.be/eKVcrUqEtWo

כל נהר זורם לים כי המים נמשכים למקומות הנמוכים, בשל כוח הכבידה. למעשה, הנהר כמעט תמיד יוביל אל ים או אגם ותמיד הם יהיו נמוכים ממנו. במקרים שנהר לא יוביל אל אחד מהם (ים או אגם) - הוא יתחבר לנהר אחר שהוא עצמו מוביל לים, עמק או אגם נמוך ממנו.

כך זורמים הנהרות אל הים ובמקרה של הפרשי גובה גדולים הם יוצרים בדרכם מפלים. בנהר יהיו לא פעם גם פיצולים או פיתולים, הנגרמים בשל מחסומים והפרעות למסלול הישיר של המים.

מערכת הנהר כוללת תמיד את האפיק הראשי של הנהר, זה שאליו מתנקזים היובלים שמקורם באזורים ההרריים. ביובלים נאספים ומתרכזים המים שנובעים ממעיינות או ממי הגשמים והשלגים המפשירים, מה שנקרא "מי הנגר העילי".

מי נגר מקורם הוא במשקעים כמו גשם, שלג וברד, כמו גם מקרחונים מתמוססים. כשהקרקע רוויה במים רבים, מי הנגר הם המים שיזרמו על פני האדמה, כיוון שיש כה הרבה מים עד שהם לא נספגים ולא מחלחלים אל הקרקע. במקום זאת, הם זורמים בנחלים, בנהרות וביובלים שמתחברים אליהם.

ההבדל בין נחלים ונהרות הוא בממדים שלהם. הנהר תמיד ארוך מהנחל, כשכמות המים הזורמת בו גדולה משמעותית מזו הזורמת בנחל.


הנה דרכו של הנהר אל הים:

https://youtu.be/XJ_FNS8Z_ek


דרכם של המים בנהר:

https://youtu.be/Sv16XOnNKeU


עוד מדרכי הנהר מההרים ועד הים:

https://youtu.be/wi0fT3TCIGs


מטייל בעקבות מקורות נהר ומשם אל הים:

https://youtu.be/h-gJlWAnThM


ובדרך אל הים נהרות מתעקלים כדי לגבור על מחסומים בדרך:

https://youtu.be/8a3r-cG8Wic

פיורד הוא עמק של ים בין הרים. לרוב יש לפיורד שוליים תלולים, והם ממשיכים גם מתחת לפני הים.

הפיורד נוצר לרוב על ידי קרחון שהיה ביבשה ו"פגש" את מי הים החמים ממנו והופשר. למעשה, הפיורדים הם מעין אגמים צרים, שהתחברו לים.

פיורדים יפים ורבים נמצאים בחופי נורבגיה, סקוטלנד, ניו זילנד, איסלנד וגרינלנד.


הנה הפיורדים של נורבגיה:

https://youtu.be/ML-JwZIxno0


עוד מהם:

http://youtu.be/y0pvswzqCX0?t=5s


פארק פיורדים מדהים בסרטון בעברית מניו-זילנד:

http://youtu.be/XaMtwNif9_E


ובעלי החיים והציפורים שבסביבות הפיורדים:

https://youtu.be/C43mB-3xJfs

כמעט תמיד מערות (Caves) נוצרות ממים. הן מתחילות מסדקים קטנים שנוצרים בסלע ובאדמה, לגמרי במקרה, או מרעידות אדמה.

לאחר שיש סדק, הוא יכול לגדול עוד ועוד עד שיהפוך למערה, אבל זה תהליך של שנים רבות מאוד, לא פעם מיליוני ויותר שנים.

כי דרך הסדקים הללו נכנסים ומחלחלים מים כל הזמן אל האדמה ואל הסלע. בתהליכים שנמשכים מיליוני שנים, הולכים החללים הללו וגדלים. ככל שעוברות השנים, הולכות ונוצרות בסלע מערות.

למעשה, המערה "נחפרת" במשך זמן רב על ידי המים, ההולכים וממיסים את אבן הגיר או הסלע הקשה וגורמים לסדקים הולכים וגדלים, להתמוטטות האבן ולבלייה. אלו יוצרים את המערה שבסלעים.

מערות ים נוצרות באופן דומה, אבל בהן המים לא מחלחלים מלמעלה, אלא מגיעים מגלי הים. הגלים החזקים סודקים ומגדיליםלאורך תקופות ארוכות את החריץ, עד שהוא הופך לחלל של מערה.

לא פעם ממשיכים מי הגלים וגורמים לבלייה של המערה, עד שהיא נפתחת בצידה השני והופכת לקשת ימית. במשך השנים מתמוטט לעתים החלק העליון של הקשת והיא הופכת לעמודי סלע, ל"סטאקים", שהם לא פעם מה שנשאר מהמערה שהייתה.

הכירו מגוון רחב של מערות בתגית "מערות".


כך נוצרות מערות:

https://youtu.be/mdeGkU950qM


במקרים של מערות ימיות זה מתחיל מסדק, הופך למערה, לא פעם הופך לקשת ולאחר התמוטטות לעמוד סלע (סטאק):

https://youtu.be/puA0YC-hSPM


כך נוצרות המערות בסרטון המסביר זאת במערה הגדולה בעולם:

https://youtu.be/EX0q5I3-HZI


כך נוצרת בהן גם אקוסטיקה מיוחדת:

https://youtu.be/wqo9qrw3JCc


בואו לטייל במערה (עברית):

https://youtu.be/v70QRjD0QKk


והסבר מקיף על הארוזיה שיוצרת מערות:

https://youtu.be/EX0q5I3-HZI?long=yes

אַטוֹל הוא סוג של אי אלמוגים. זהו מעין אי שעשוי שונית אלמוגים שמקיפה לגונה. לגונה כזו נוצרה מסביב להר געש שנסחף ושקע. לעתים קרובות בולטים שרידיו של הר הגעש מעל המים שבתוך הלגונה. לרוב הצלילה בסביבתו של האטול היא מרתקת ויפה במיוחד.

ניתן למצוא אטולים בעיקר באוקיינוסים טרופיים. מרבית האיים של פולינזיה מיקרונזיה הם אטולים. הם כוללים את האטול ביקיני (האי ביקיני) ועוד רבים אחרים, כולל האטול הטבעתי המקסים - נוקורו אטול.


הנה סרטון של אנט אטול במיקרונזיה:

http://youtu.be/9IqoQIR7pVY


האיים המלדיביים והאטולים שבהם:

http://youtu.be/hwJ6EgBUnnU


ועוד מעט מהאטולים המלדיביים:

http://youtu.be/yWMGX7z3JI8

יפתיע רבים שהאוקיינוסים של כדור הארץ נמצאים בתנועה מתמדת. דמיינו נהרות ענק תת-ימיים הזורמים בתוך מימי האוקיינוס.

אלה הם הזרמים הימיים בעולם, תופעה מרתקת המשפיעה על האקלים, על כל המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, על נדידת בעלי חיים ימיים ועל חייהם של ימאים.

הזרמים הימיים נגרמים לרוב בשל הבדלים בצפיפות ובטמפרטורת המים. הם מונעים למרחקי ענק, על ידי שילוב של רוחות, הבדלי טמפרטורה ומליחות, כוח קוריוליס (Coriolis Effect) שנובע מסיבוב כדור הארץ.

המדהים הוא שהזרמים הללו פועלים כמסוע תרמי עולמי שמעביר חום מקו המשווה אל הקטבים, מסדיר את האקלים ומחלק חומרי הזנה ברחבי האוקיינוסים.

הזרם החם והמפורסם ביותר הוא זרם הגולף (Gulf Stream), אחד הזרמים הימיים החזקים והמפורסמים בעולם.

זרם הגולף מתחיל במפרץ מקסיקו, זורם צפונה לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית, מוביל מים חמים אל צפון האוקיינוס האטלנטי ומחמם את אירופה המערבית. תודות לו נהנות בריטניה וסקנדינביה מחורפים מתונים יחסית למרות קו הרוחב הצפוני שלהן.

את המפה הראשונה של זרם הגולף פרסם המדען בנג'מין פרנקלין (Benjamin Franklin) ב-1770. הוא עשה זאת על בסיס תצפיותיו של בן דודו טימותי פולג'ר (Timothy Folger), קפטן ספינות ציד לווייתנים שהבחין שספינות סוחרות אמריקאיות מפליגות מהר יותר לאירופה כי הן מנצלות את הזרם בעוד שספינות הדואר הבריטיות חוצות אותו.

זרם מעניין נוסף הוא זרם הומבולדט (Humboldt Current), המכונה גם זרם פרו (Peru Current) ומראה עד כמה הזרמים משפיעים על בתי הגידול של בעלי חיים ימיים. זרם קר זה זורם לאורך חופי צ'ילה ופרו ומביא מים עמוקים, עשירים בחומרי הזנה אל פני השטח, תוך שהוא יוצר את אחד מאזורי הדיג העשירים בעולם. דייגי פרו וצ'ילה תלויים בו לפרנסתם.

אגב, תופעת אל ניניו (El Niño) מפריעה לזרם הזה, כשהמים החמים דוחקים את המים הקרים העמוקים ומאות מיני דגים נודדים או מתים ותעשיית הדיג קורסת. השם "אל ניניו" פירושו "הילד" בספרדית, התופעה קיבלה את שמה מדייגים פרואניים שהבחינו שהיא מתרחשת בדרך כלל סביב חג המולד.

זרם קורושיו (Kuroshio Current) באוקיינוס השקט הוא המקבילה היפנית לזרם הגולף. הוא זורם לאורך החוף המזרחי של יפן, מוביל מים חמים מהטרופים צפונה, תוך שהוא משפיע על האקלים היפני. דייגים יפנים מכנים אותו "הזרם השחור" בגלל מימיו הכהים העמוקים. הוא מופיע באמנות יפנית מסורתית כסמל לכוח הטבע.

זרם מעניין נוסף הוא הזרם המעגלי האנטארקטי (Antarctic Circumpolar Current) שנחשב לזרם החזק ביותר בעולם. הזרם, שמזרים 100 פעמים יותר מים מכל נהרות העולם גם יחד, זורם מסביב לאנטארקטיקה. הוא אינו סובל מהפרעה של יבשות כלשהן, תוך שהוא מחבר בין שלושת האוקיינוסים הגדולים ומשמש כמסדיר תרמי עצום של האקלים העולמי, כלומר מאזן את הטמפרטורה בעולם.

בנוסף להם ידועים גם זרמי קליפורניה, לברדור, הקנריים, אנגולה וזרם אוישיו.


#סוגי הזרמים
הזרמים הימיים הם חלק ממערכת מורכבת ומרתקת של תנועת מים בעולם. אלה תנועות מים גדולות באוקיינוסים, הנעים בצורות קבועות ומושפעים מגורמים כמו רוחות, טמפרטורה, מליחות וסיבוב כדור הארץ.

ישנם זרמים חמים (כמו זרם הגולף) וזרמים קרים (כמו זרם פרו). נושאים עימם מים חמים הזרמים שמגיעים מאזורי קו המשווה, כמו זרם הגולף הצפון אטלנטי, זרם ברזיל, זרמי קו המשווה הצפוני והדרומי והקרישיו.

בנוסף לחלוקה זו ניתן לחלק את הזרמים הימיים לשני סוגים עיקריים: זרמים עליונים וזרמים תחתונים.

זרמי ים עליונים נעים בשכבות העליונות של האוקיינוסים והם מושפעים בעיקר מהרוחות. דוגמה בולטת היא זרם המפרץ החם, הנע מחופי מקסיקו לאירופה ומשפיע משמעותית על האקלים האירופי. זרם קליפורניה הקר, לעומת זאת, נע מצפון לדרום לאורך החוף המערבי של ארצות הברית.

זרמים תחתונים נעים בעומק האוקיינוסים ומושפעים מהבדלי טמפרטורה ומליחות. אלה זרמים איטיים יותר אך בעלי השפעה עולמית עצומה על מערכות האקלים והמזון הימי.

הזרם העיקרי הוא הזרם האוקייני העולמי - מערכת סגורה של זרימת מים המחברת את כל האוקיינוסים. זרם זה מעביר חום, מלח ומינרלים ברחבי כדור הארץ ומשחק תפקיד מכריע באיזון האקלים העולמי.

מעגל הזרמים החשוב ביותר הוא הזרם הצפון-אטלנטי, המעביר מים חמים מאזור המשווה לאירופה ומאפשר אקלים נוח יותר באזורים הצפוניים.

מעבר להיבטים האקלימיים, הזרמים הימיים ממלאים תפקיד אקולוגי חיוני. הם מהווים נתיבי הסעה טבעיים למגוון עצום של יצורים חיים, מפלנקטון זעיר ועד לדגים גדולים וימיים. באמצעות תנועתם, הזרמים מעבירים חמצן, חומרי הזנה ומינרלים חיוניים, תוך יצירת סביבות גידול דינמיות ועשירות המאפשרות קיום מערכות אקולוגיות ימיות מרהיבות ומורכבות.

זרמים אלה יוצרים מערכת מורכבת ודינמית המשפיעה על מזג האוויר, האקלים, על בעלי חיים ימיים ואף על תהליכים סביבתיים בקנה מידה עולמי.


הנה זרמי הים (מתורגם):

https://youtu.be/p4pWafuvdrY


איך נוצרים הזרמים?

https://youtu.be/Hu_Ga0JYFNg


הדגמה במעבדה של היווצרות הזרמים הללו בים:

https://youtu.be/uMH2-2nnJGs


אחד החשובים שבהם - זרם הגולף (מתורגם):

https://youtu.be/UuGrBhK2c7U


ועוד כמה מהזרמים המוכרים בעולם:

https://youtu.be/1ifoCIFKYXQ?long=yes