שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ריבית?
כשאנו לוקחים ממישהו הלוואה, אנו מקבלים את כספו לשימושנו ונחזיר לו כשיהיה לנו או בזמן המוסכם על שנינו להחזרת הכסף. אבל נהוג לקבוע הוספה של ריבית - סכום כסף שיתווסף להלוואה ושיפצה את המלווה כסף על הזמן שהכסף שלו שימש את הלווה - מקבל ההלוואה.
דוגמה לריבית? - אם קיבלנו 100 ש"ח הלוואה עם 12% ריבית לשנה, נחזיר בעוד שנה 112 ש"ח. 100 ש"ח היא קרן ההלוואה ועוד 12 ש"ח ריבית.
כלומר, הריבית היא בעצם "מחיר הכסף" - סכום הכסף הנוסף שמשלם הלווה, מקבל ההלוואה, למלווה, מי שמלווה לו את הכסף.
הריבית היא מחיר הכסף, מה שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש ב"קרן ההלוואה", כלומר ההלוואה, סכום הכסף שהילווה לו.
לכלכלה של מדינות הריבית היא אולי הכלי המשמעותי ביותר שיכול לסייע להילחם באינפלציה, כלומר עליית מחירים מהירה ומתמשכת. אם תייקר את הכסף, על ידי העלאה של ריבית, תוכל להקטין את כמותו במשק וכך להוריד את המחירים.
העלאת ריבית היא בדרך כלל הדרך הטובה להילחם בעליות מחירים ובאינפלציה, כי היא מקטינה את כמות הכסף במשק.
אבל יש בה גם סיכון, כי כשמעלים ריבית אז נוצר לא פעם מיתון כלכלי, מצב בו המשק לא צומח.
אם המיתון הופך להיות חמור מדי, נאלצת המדינה להפסיק עם העלאות הריבית ובמצב כזה מדינות רבות עלולות להיקלע לסחרור שנקרא סטגפלציה - השילוב הכי גרוע לכלכלה - בו גם האינפלציה גבוהה וגם יש מיתון.
הנה סרטון שמסביר על הלוואות והריבית עבורן:
http://youtu.be/mRd2VX5Gthw
והסבר על ריביות לסוגיהן:
http://youtu.be/v4l_pBzMuIc
מהו מודל עסקי?
כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.
מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.
הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:
חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.
אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.
חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.
הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):
http://youtu.be/37q9GB8oblM
בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):
https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M
המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:
https://youtu.be/tkfq__rdoD0
ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):
https://youtu.be/BRakUD0-EzE
מהם טרולי פטנטים?
"טרולי פטנטים" (Patent trolls) הוא הכינוי לגופים מסחריים, שלא ממציאים, מפתחים או מייצרים דבר, אלא מנסים לאכוף את הפטנטים שברשותם על אחרים.
האחרים הללו הם מפתחים, ממציאים, סטארטאפים, חברות או גופים עסקיים שפעילים בשוק ובדרך יקרה להחריד, הם עלולים לגלות שהפרו את זכויות היוצרים ושטרול הפטנטים "חוגג עליהם".
כי הטרולים של הפטנטים הם בדרך כלל חברות רשומות, התובעות חברות אחרות שמייצרות ומפתחות מוצרים והפרו פטנט שבו הטרוליות מחזיקות.
בימינו חברות כאלה כה נפוצות בעמק הסיליקון עד שהן זכו לכינוי "טרול פטנטים". רק להמחשה - מעל 80% מתביעות הפרת הפטנט בארה"ב הוגשו בשנים האחרונות על ידי טרולי פטנטים.
הכינוי לאותם גופים עסקיים בא משמם של הטרולים. נזכיר שמדובר ביצורים מהמיתולוגיה הנורדית והסקנדינבית, שמתגוררים מתחת לגשר שנבנה על ידי אחרים ודורשים תשלום ממי שרוצים לעבור עליו...
את המונח הזה, טרול פטנטים, המציא אחד מעורכי הדין של חברת אינטל, פיטר דטקין. זה קרה כשדטקין התרעם על סכומי העתק שהחברה נאלצה לשלם לבעלי פטנטים, כדי לפתח את המעבדים המהפכניים שלה. אז הוא כינה תובע שכזה בכינוי "סחטן פטנטים" ונתבע בתביעת דיבה. דטקין שינה את הכינוי ל"טרול" והיום אותו עו"ד שאיים לתבוע הוא בכיר בטרולית הפטנטים הגדולה בעולם.
מעבר לכינוי הציורי לו זכתה, תעשיית תביעות הפטנטים היא תעשיית ענק ועשירה מאוד. כיום היא מהווה איום של ממש על היצירתיות הטכנולוגית בעולם ולדעת רבים גם מצליחה לחולל בה נזקים. בענף ההייטק האמריקאי, למשל, מתחוללת ממש מגיפה של תביעות פטנטים שכאלה. הן משביתות הרבה מיזמים טובים ורעיונות שיכולים היו להבשיל למוצרים מעולים, שהיו תורמים להמון היבטים חיוביים של החיים בעולם המודרני.
רוצים להכיר את טרול הפטנטים הגדול בעולם? - בעשורים האחרונים מייחסים רבים את הכינוי לחברת אינטלקטואל ונצ'רס האמריקאית. החברה הזו מכניסה מיליארדי דולרים מפטנטים, מבלי שהשיקה מוצר כלשהו.
את כל הונה העצום עושה אינטלקטואל ונצ'רס מתביעות פטנטים שכאלה. היא קונה פטנטים רבים, משקיעה את כל זמנה וממונה באיתור של הפרות כאלה ואז תובעת.
החברה אוחזת באחד ממאגרי הפטנטים הגדולים בעולם. יש לה עשרות אלפי פטנטים. היא לא רק מאיימת בתביעות, לאחר שהיא זוכה בכסף, לרוב בפשרות סודיות עם הנתבעים בבית המשפט, היא פונה לחברות נוספות ודורשת תשלום תמורות רישיונות השימוש בפטנטים הללו. לאחר שהן מגלות שהיא כבר "זכתה" בתביעה שהגישה על הפטנטים הללו, מרבית החברות שנתבעות נאלצות להסכים לשלם. חלק מהן אף מפסיקות לפעול.
מייסד החברה, אגב, הוא מולטי מיליונר. מי שבגיל 23 השלים דוקטורט בפיזיקה תיאורטית, היה סמנכ"ל טכנולוגיות במיקרוסופט ושם עשה את הונו. הוא גורס שאינטלקטואל ונצ'רס היא חברה שמשקיעה בהמצאות ומסייעת לממציאים. הוא, מבחינתו, הקים חברה שרוכשת מהממציאים את הפטנטים שלהם, כאלה ששוכבים בחוסר מעש. החברה שלו אוספת אותם למאגר עצום ומאפשרת לחברות להשתמש בהם בהמצאות שלהם - בתשלום כמובן.
כמובן שהבעיה העיקרית היא שמדובר בפטנטים ולא בהמצאות. לפחות במה שנוגע לעולם המחשבים והאינטרנט, אין זהות בין פטנט והמצאה. מרבית הפטנטים הם לא דברים שמישהו יחשיב כהמצאה. גם אם זה חוקי, יש בנפנוף בפטנטים שלא אתה רשמת משהו כזלני לכשעצמו ונצלני. דווקא הפטנטים הללו עצמם, במיוחד בידיהם של טרולי פטנטים שכאלו, הם שיהיו כלי ועילה לתביעות נגד אחרים.
קבלו מבט מהיר אל טרולי הפטנטים:
https://youtu.be/azIUGQuMfJY
כך תביסו טרול פטנטים (מתורגם):
https://youtu.be/E_lb3D7Ay-M
כך הם פוגעים בחדשנות:
https://youtu.be/sDg-Wh0XA-w
בחיוך - האם כך נראים או מתנהגים טרולי פטנטים?
https://youtu.be/3U9ybx3IfFA
וסרטון תיעודי על טרולי הפטנטים ומה שיתכן שיעצור אותם:
https://youtu.be/gf8Et6tD48Y?long=yes
מהי חברה בע"מ או חברה בערבון מוגבל?
מהן מניות ואיך הן משמשות לצמיחה עסקית ולרווחים למשקיעים?
מהם חוזים עתידיים?
מה זה אקזיט?
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מהו מתח רווחים נמוך?
מתח רווחים נמוך הוא מכירה של כמות גדולה של מוצרים, במחיר זול במיוחד ליחידה בודדת. כך ניתן להרוויח מעט על כל מוצר, אבל ההכנסה על כל המוצרים גדלה.
חנויות משתמשות במחירים זולים מסיבות שונות. יש כאלו שנעזרים במחיר הזול, כדי לפרוץ לשוק חדש ולמכור לצרכנים שרגילים לקנות ביוקר. הללו קונים אצלם בזול והם זוכים בנתח-שוק, אחוזים מהמכירות של אותו מוצר בשוק. כך נכנסה רשת קופיקס, למשל, לשוק בתי הקפה, בתוך זמן קצר ובהצלחה מרשימה. כך הצליחו מוצרים זולים ואיכותיים כמו המכוניות מהמזרח הרחוק, להפוך את המכוניות הללו ללהיטי מכירות בשוק הרכב היקר.
לעיתים מתבסס עסק שלם על מכירות במתח רווחים נמוך. רשתות הדיסקאונט, בארץ ובעולם, מוכרות את כל המוצרים במחירים זולים יותר. הן מפנקות פחות וחוסכות בעיצוב החנויות ובשטחי המכירה, אך את החסכון הזה בתפעול החנויות הן "מגלגלות" אל הלקוח, כלומר מוזילות לו את המחירים.
תוכלו לקרוא וללמוד על זה בהרחבה באאוריקה, בתגית "מתח רווחים נמוך, יוקר המחיה, צרכנות".
הנה יזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:
http://youtu.be/j1_3iAXz1jg
וחברה המתמחרת שיחות סלולאר במחירים זולים ועדיין מרוויחה:
http://youtu.be/lBT8AL2sOGI
מהי "תספורת" בעולם הכלכלי?
"תספורת" (Haircut) בעולם הכלכלי היא סוג של "שמיטת חובות", מעין פשיטת רגל לגופים עסקיים ואפילו למדינות שלמות. רק שלגופים כאלו לא נאה סתם לפשוט רגל ולכן עושים להם... ובכן, תספורת. כי מי לא מסתפר מדי פעם...
הבנתם שזו מטאפורה שמתארת באופן ציורי את הקיצוץ הפיזי של סכום החוב, כמו שקורה בקיצוץ השיער אצל ספר.
עניינית, ה" תספורת" היא מנגנון כלכלי שבו נמחק חלק מהחוב של גוף חייב, במטרה למנוע קריסה כלכלית מוחלטת והפסד מוחלט של נושיו. כל נושה נאלץ לוותר על חלקו בחוב הכללי.
#דוגמאות
אם לדוגמה, חברה חייבת 100 מיליון שקל, הנושים עשויים להסכים לקבל 70 מיליון, במקום להסתכן בפשיטת רגל מוחלטת.
או אם משקיע השקיע באגרות חוב (ראו בתגית "אג"ח") והחברה בה הוא השקיע נקלעה לקשיים, ייתכן שהוא יקבל רק 60% מהסכום. כלומר ה"תספורת" שהחברה עשתה עם נושיה פירושה ויתור שלו על חלק מהחוב.
#איך תספורת מתבצעת?
בעולם הכלכלי מגיעות לעתים חברות עסקיות ואפילו מדינות למצב שבו קשיים כלכליים שאליהם הן נקלעו לא מאפשרים להן לפרוע את החובות. אדם פרטי יכול להכריז על פשיטת רגל, אבל גופי ענק שכאלה הולכים "להסתפר".
המנגנון פועל כך: כשחייב בקשיים כלכליים חמורים מתקשה לעמוד בהתחייבויותיו, הנושים עלולים להפסיד את כל כספם אם הוא יפשוט רגל. במקום זאת, הם מסכימים לוותר על אחוז מסוים מהחוב בתמורה להבטחה לקבלת היתרה.
יוון עברה תספורת משמעותית במרץ 2012, כאשר נמחקו כ-107 מיליארד יורו מאג"ח ממשלתיות, מה שהוות כ-53.5% מהחוב הזה.
זוהי התספורת הגדולה ביותר בהיסטוריה הכלכלית המודרנית. התהליך כלל החלפת איגרות חוב ישנות באחרות חדשות בערך נמוך יותר.
" תספורת" כזו מחייבת את הסכמת רוב הנושים ולעתים מלווה בתנאים נוספים. גם ארגנטינה עברה תספורות דרמטיות ב-2001 וב-2005, כשהנושים איבדו עד 70% מהשקעתם. למרות ההפסד הכבד, התספורת אפשרה למדינה לחדש את פעילותה הכלכלית ולמשוך השקעות חדשות.
התספורת נחשבת לכלי של מוצא אחרון, שכן היא פוגעת באמון השוקים ומקשה על גיוס הלוואות עתידיות. עם זאת, כשהיא מתבצעת נכון, היא יכולה למנוע קריסה כלכלית מוחלטת ולאפשר התאוששות מהירה יחסית.
הנה ה"תספורת" בעולם הכלכלי (עברית):
https://youtu.be/IQXhlm-LGZM
מתן חודורוב מסביר את התספורת (עברית):
https://youtu.be/mo6D_xjn1G4
גם טייקונים עושים תספורת (עברית):
https://youtu.be/W4JRF8xY2ss
וגם מדינות - התספורת של יוון:
https://youtu.be/aCFrUfQ7_MQ
כשאנו לוקחים ממישהו הלוואה, אנו מקבלים את כספו לשימושנו ונחזיר לו כשיהיה לנו או בזמן המוסכם על שנינו להחזרת הכסף. אבל נהוג לקבוע הוספה של ריבית - סכום כסף שיתווסף להלוואה ושיפצה את המלווה כסף על הזמן שהכסף שלו שימש את הלווה - מקבל ההלוואה.
דוגמה לריבית? - אם קיבלנו 100 ש"ח הלוואה עם 12% ריבית לשנה, נחזיר בעוד שנה 112 ש"ח. 100 ש"ח היא קרן ההלוואה ועוד 12 ש"ח ריבית.
כלומר, הריבית היא בעצם "מחיר הכסף" - סכום הכסף הנוסף שמשלם הלווה, מקבל ההלוואה, למלווה, מי שמלווה לו את הכסף.
הריבית היא מחיר הכסף, מה שמשלם הלווה למלווה תמורת הזכות להשתמש ב"קרן ההלוואה", כלומר ההלוואה, סכום הכסף שהילווה לו.
לכלכלה של מדינות הריבית היא אולי הכלי המשמעותי ביותר שיכול לסייע להילחם באינפלציה, כלומר עליית מחירים מהירה ומתמשכת. אם תייקר את הכסף, על ידי העלאה של ריבית, תוכל להקטין את כמותו במשק וכך להוריד את המחירים.
העלאת ריבית היא בדרך כלל הדרך הטובה להילחם בעליות מחירים ובאינפלציה, כי היא מקטינה את כמות הכסף במשק.
אבל יש בה גם סיכון, כי כשמעלים ריבית אז נוצר לא פעם מיתון כלכלי, מצב בו המשק לא צומח.
אם המיתון הופך להיות חמור מדי, נאלצת המדינה להפסיק עם העלאות הריבית ובמצב כזה מדינות רבות עלולות להיקלע לסחרור שנקרא סטגפלציה - השילוב הכי גרוע לכלכלה - בו גם האינפלציה גבוהה וגם יש מיתון.
הנה סרטון שמסביר על הלוואות והריבית עבורן:
http://youtu.be/mRd2VX5Gthw
והסבר על ריביות לסוגיהן:
http://youtu.be/v4l_pBzMuIc
כל חברה מסחרית צריכה להרוויח כדי להמשיך ולהתקיים. הרווח הוא מה שנשאר מהכנסות החברה, אחרי שיורדות מהן ההוצאות שלה. בין אם מדובר בחברות הייטק ובין אם מדובר בחנות, מסעדה או יצרן נעליים - כל עסק מסחרי צריך לגבש לעצמו מודל עיסקי ברור ולהרוויח, כלומר להכניס יותר ממה שהוא מוציא.
מודל עסקי הוא האופן שבו החברה יוצרת הכנסות ורווחים, כלומר מקורות ההכנסה של החברה המסחרית או העסק. ישנם מודלים עסקיים רבים ומגוונים.
הנה כמה דוגמאות למודלים עסקיים שווים:
חברה המוכרת מוצרים - המודל שלה הוא מכירה. היא קונה בזול ומוכרת ביוקר. מסחר. זה המודל העסקי הפופולרי והמוכר ביותר.
אתר אינטרנט חינמי - המודל העסקי שלו הוא לרוב מפרסומות באתר, ממכירת שירותים מיוחדים למי שמעוניין בהם (פרימיום), ממכירת מידע על מגמות וביקושים לגופים עסקיים אחרים ועוד.
חברה המשווקת מוצר תוכנה - המודלים שלה יכולים להיות מכירת התוכנה בכסף או חלוקתה בחינם וגביית תשלום עבור תמיכה בה. לעתים חברה כזו נותנת את הבסיס בחינם וגובה כספים עבור שירותים מסוימים, שירותי פרימיום שסגורים רק למי שמשלם עבורם.
הנה הסבר מהו מודל עיסקי (עברית):
http://youtu.be/37q9GB8oblM
בעולם הסטארטאפים המודל העסקי הוא הכרחי לגיוס כסף ממשקיעים ולבניית המיזם בצורה נכונה (עברית):
https://youtu.be/Pzj9Ryibp7M
המודל העסקי המרתק וייחודי של חברת איקאה:
https://youtu.be/tkfq__rdoD0
ותראו מה המודל העסקי של אפליקציית שידוכים למשל (עברית):
https://youtu.be/BRakUD0-EzE
"טרולי פטנטים" (Patent trolls) הוא הכינוי לגופים מסחריים, שלא ממציאים, מפתחים או מייצרים דבר, אלא מנסים לאכוף את הפטנטים שברשותם על אחרים.
האחרים הללו הם מפתחים, ממציאים, סטארטאפים, חברות או גופים עסקיים שפעילים בשוק ובדרך יקרה להחריד, הם עלולים לגלות שהפרו את זכויות היוצרים ושטרול הפטנטים "חוגג עליהם".
כי הטרולים של הפטנטים הם בדרך כלל חברות רשומות, התובעות חברות אחרות שמייצרות ומפתחות מוצרים והפרו פטנט שבו הטרוליות מחזיקות.
בימינו חברות כאלה כה נפוצות בעמק הסיליקון עד שהן זכו לכינוי "טרול פטנטים". רק להמחשה - מעל 80% מתביעות הפרת הפטנט בארה"ב הוגשו בשנים האחרונות על ידי טרולי פטנטים.
הכינוי לאותם גופים עסקיים בא משמם של הטרולים. נזכיר שמדובר ביצורים מהמיתולוגיה הנורדית והסקנדינבית, שמתגוררים מתחת לגשר שנבנה על ידי אחרים ודורשים תשלום ממי שרוצים לעבור עליו...
את המונח הזה, טרול פטנטים, המציא אחד מעורכי הדין של חברת אינטל, פיטר דטקין. זה קרה כשדטקין התרעם על סכומי העתק שהחברה נאלצה לשלם לבעלי פטנטים, כדי לפתח את המעבדים המהפכניים שלה. אז הוא כינה תובע שכזה בכינוי "סחטן פטנטים" ונתבע בתביעת דיבה. דטקין שינה את הכינוי ל"טרול" והיום אותו עו"ד שאיים לתבוע הוא בכיר בטרולית הפטנטים הגדולה בעולם.
מעבר לכינוי הציורי לו זכתה, תעשיית תביעות הפטנטים היא תעשיית ענק ועשירה מאוד. כיום היא מהווה איום של ממש על היצירתיות הטכנולוגית בעולם ולדעת רבים גם מצליחה לחולל בה נזקים. בענף ההייטק האמריקאי, למשל, מתחוללת ממש מגיפה של תביעות פטנטים שכאלה. הן משביתות הרבה מיזמים טובים ורעיונות שיכולים היו להבשיל למוצרים מעולים, שהיו תורמים להמון היבטים חיוביים של החיים בעולם המודרני.
רוצים להכיר את טרול הפטנטים הגדול בעולם? - בעשורים האחרונים מייחסים רבים את הכינוי לחברת אינטלקטואל ונצ'רס האמריקאית. החברה הזו מכניסה מיליארדי דולרים מפטנטים, מבלי שהשיקה מוצר כלשהו.
את כל הונה העצום עושה אינטלקטואל ונצ'רס מתביעות פטנטים שכאלה. היא קונה פטנטים רבים, משקיעה את כל זמנה וממונה באיתור של הפרות כאלה ואז תובעת.
החברה אוחזת באחד ממאגרי הפטנטים הגדולים בעולם. יש לה עשרות אלפי פטנטים. היא לא רק מאיימת בתביעות, לאחר שהיא זוכה בכסף, לרוב בפשרות סודיות עם הנתבעים בבית המשפט, היא פונה לחברות נוספות ודורשת תשלום תמורות רישיונות השימוש בפטנטים הללו. לאחר שהן מגלות שהיא כבר "זכתה" בתביעה שהגישה על הפטנטים הללו, מרבית החברות שנתבעות נאלצות להסכים לשלם. חלק מהן אף מפסיקות לפעול.
מייסד החברה, אגב, הוא מולטי מיליונר. מי שבגיל 23 השלים דוקטורט בפיזיקה תיאורטית, היה סמנכ"ל טכנולוגיות במיקרוסופט ושם עשה את הונו. הוא גורס שאינטלקטואל ונצ'רס היא חברה שמשקיעה בהמצאות ומסייעת לממציאים. הוא, מבחינתו, הקים חברה שרוכשת מהממציאים את הפטנטים שלהם, כאלה ששוכבים בחוסר מעש. החברה שלו אוספת אותם למאגר עצום ומאפשרת לחברות להשתמש בהם בהמצאות שלהם - בתשלום כמובן.
כמובן שהבעיה העיקרית היא שמדובר בפטנטים ולא בהמצאות. לפחות במה שנוגע לעולם המחשבים והאינטרנט, אין זהות בין פטנט והמצאה. מרבית הפטנטים הם לא דברים שמישהו יחשיב כהמצאה. גם אם זה חוקי, יש בנפנוף בפטנטים שלא אתה רשמת משהו כזלני לכשעצמו ונצלני. דווקא הפטנטים הללו עצמם, במיוחד בידיהם של טרולי פטנטים שכאלו, הם שיהיו כלי ועילה לתביעות נגד אחרים.
קבלו מבט מהיר אל טרולי הפטנטים:
https://youtu.be/azIUGQuMfJY
כך תביסו טרול פטנטים (מתורגם):
https://youtu.be/E_lb3D7Ay-M
כך הם פוגעים בחדשנות:
https://youtu.be/sDg-Wh0XA-w
בחיוך - האם כך נראים או מתנהגים טרולי פטנטים?
https://youtu.be/3U9ybx3IfFA
וסרטון תיעודי על טרולי הפטנטים ומה שיתכן שיעצור אותם:
https://youtu.be/gf8Et6tD48Y?long=yes
מהי חברה בערבון מוגבל (בע"מ)?
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
מה זו חברה בע"מ?
חברה בע"מ, קיצור של חברה בערבון מוגבל (limited company או בקיצור LTD) היא חברה עסקית שנוצרה על ידי מספר אנשים, כדי לבצע פעולות עסקיות. לחברה כזו יש מניות שקובעות כיצד מתחלקת הבעלות עליה. כל אחד זכאי, בהתאם למספר המניות שבידו, לחלק מהבעלות בחברה.
מחזיקי המניות ערבים, על פי ערך המניות שבידם, להתחייבויות של החברה. הערבון המוגבל של בעלי המניות נובע מהיותה גוף שמבחינה משפטית בעלי המניות שלו אינם נושאים באחריות אישית לפעולותיה החברה. במקרה של פשיטת רגל, כשאין לחברה בע"מ יכולת לשלם את חובותיה, יכולים בעלי המניות בחברה להפסיד רק את ערך המניות שבידיהם ולא יותר. לכן זה "ערבון מוגבל". הם נותנים ערבות לעיסקאות החברה, אך לא מחוייבים בחובותיה מעבר לשווי המניות שבידם.
צורת בעלות זו נפוצה מאוד והיא משמשת כיום את כל צורות הפעילות הכלכלית. יש הפרדה בין בעלי המניות לבין החברה, שהיא גוף דמיוני לחלוטין, שקיים ברישומים בלבד ואי אפשר לראותו. בניגוד לשותפים, מי שמחזיקים במניות של חברה כזו, יכולים אפילו להתחרות בעסקיה. כך, למשל, היה בשנות ה-90, כשאחד המשקיעים בחברת "אפל" היה המתחרה המיתולוגי שלה, מנכ"ל חברת מיקרוסופט ביל גייטס.
הנה הסבר על חברות בערבון מוגבל:
http://youtu.be/5b15A7eCGD8
מושגים בעסקים
מהי מניה?
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?
מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.
מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.
אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.
לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.
מהן מניות בעצם? (עברית)
https://youtu.be/yx7Gg2-SC40
המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):
https://youtu.be/CMQLdJa64Wk
עולם המניות (עברית):
https://youtu.be/vA7isvxUd_E
משמעותן לכלכלה ולעסקים:
http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s
הסבר על המניות (עברית):
http://youtu.be/OYCwfW0TMIc
וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות צלילים מוסיקליים:
https://youtu.be/9JR1bflmC20
מה זה מניות?
מה עושים עם מניות?
מניות מונפקות כשבעל חברה עסקית מחליט לגייס כסף (הון) מהציבור. הוא זקוק לכסף כדי להגדיל את המפעל או החברה ולייצר יותר ולהצליח יותר. לכן הוא פונה לבורסה ומנפיק מניות. הציבור יכול לרכוש את המניות הללו ולספק בכך לחברה את הכסף הדרוש לה, תוך שהוא מקווה שככל שתצליח, יעלה ערכה ובהתאם יעלה גם שווי המניות שבידיו.
מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה שלו. הבורסה מאפשרת לאנשים להשקיע את החסכונות שלהם בחברות מסחריות. ככל שהחברה שווה יותר - השווי של המניות גדול גם הוא יותר.
אם מחזיקי המניות ירצו למכור אותן - הם יוכלו להרוויח כסף מהמניות, שרכשו בעבר במחיר נמוך יותר. אם שווי המניה של חברה קטן לאחר זמן ובעל מניות נאלץ למכור את המניות שבידיו - הוא עלול להפסיד כסף, מכיוון שמכר במחיר נמוך יותר מהמחיר שקנה את המניות הללו.
המניות מקנות בעלות חלקית בזכויות והשליטה בחברה. מניות בחברה עסקית מאפשרות למחזיק בהן זכות הצבעה, זכות לקבלת תגמולים מהרווחים שלה (דיבידנד) וזכויות בפירוק החברה, אם היא תתפרק בעתיד.
לכל אחד מהבעלים בחברה עסקית יש מניות בה. המניות מקנות זכויות וגם חובות הנוגעות לבעלי החברה וליחסים ביניהם. ככל שמישהו מחזיק בידיו יותר מניות בחברה עסקית, מעמדו בה מתחזק, בהצבעה וביכולת לקבוע את דרכה של החברה.
מהן מניות בעצם? (עברית)
https://youtu.be/yx7Gg2-SC40
המניות והמשקיעים וכיצד הם מחליטים אילו מניות לקנות (מתורגם):
https://youtu.be/CMQLdJa64Wk
עולם המניות (עברית):
https://youtu.be/vA7isvxUd_E
משמעותן לכלכלה ולעסקים:
http://youtu.be/F3QpgXBtDeo?t=36s?end=1m58s
הסבר על המניות (עברית):
http://youtu.be/OYCwfW0TMIc
וכך נשמע שוק ההון כשמצמידים לערכים המתמטיים של מדד שערי 500 החברות הגדולות צלילים מוסיקליים:
https://youtu.be/9JR1bflmC20
#
חוזים עתידיים (Future contracts) הם הסכמים לקנות או למכור נכס (למשל נפט, מניות, מדד מניות או מטבע כלשהו) במחיר שנקבע מראש, כשהעסקה עצמה מתוכננת למועד עתידי ידוע ומסוכם מראש.
מדובר בכלי שנועד להגן על משקיעים מעליות או ירידות מחירים ובמקביל מאפשר להם להרוויח מתנודות אפשריות בשוק.
#דוגמאות
דמיינו חקלאי שחותם בסתיו על חוזה עתידי למכירת חיטה שהוא מגדל ותצמח באביב. המחיר נקבע מראש ומבטיח שהמחיר לא יצנח בשל היצע אדיר שיוריד את המחיר. באמצעות החוזה העתידי החקלאי מבטיח לעצמו רווח גם אם מחיר החיטה יירד בעוד חצי שנה.
גם הקונה, שאולי מאמין שהמחיר יעלה, חותם על החוזה העתידי ולו כדי להרוויח או לא להיתקע בלי חיטה באביב, אם יווצר ביקוש גדול ולא יימצא לו מוכר.
גם בבורסה משתמשים בחוזה עתידי, למשל משקיעים שרוצים להמר על כיוון השוק (עליות או ירידות) וזאת מבלי להחזיק בנכס עצמו.
#אופציות כחוזה עתידי
אחד הפיתוחים של החוזה העתידי הוא האופציות, סוג של חוזה עתידי המבטיח לקנות מניות למשל, במחיר שהובטח. אופציה מאפשרת לצד הרוכש או מקבל אותה בהסכם ההעסקה שלו, לוותר על ההתחייבות לרכוש את נכס הבסיס שהובטח לו, תמורת ויתור על המחיר ששולם כדי לרכוש את האופציה. (ויתור על הפרמיה - תוספת השכר שקיבל העובד כתמריץ להגעה ליעדים שהוגדרו לו מראש). ראו בתגית "אופציות".
הנה הסבר החוזים העתידיים:
https://youtu.be/VbJrWhm2xzw
מה טוב בחוזים עתידיים?
https://youtu.be/Eiidi3tEGcc
מהם חוזים עתידיים?
https://youtu.be/9BQr-vxwqJs
הדוגמה החקלאית:
https://youtu.be/CC9VeHrI3Es
חוזים עתידיים (Future contracts) הם הסכמים לקנות או למכור נכס (למשל נפט, מניות, מדד מניות או מטבע כלשהו) במחיר שנקבע מראש, כשהעסקה עצמה מתוכננת למועד עתידי ידוע ומסוכם מראש.
מדובר בכלי שנועד להגן על משקיעים מעליות או ירידות מחירים ובמקביל מאפשר להם להרוויח מתנודות אפשריות בשוק.
#דוגמאות
דמיינו חקלאי שחותם בסתיו על חוזה עתידי למכירת חיטה שהוא מגדל ותצמח באביב. המחיר נקבע מראש ומבטיח שהמחיר לא יצנח בשל היצע אדיר שיוריד את המחיר. באמצעות החוזה העתידי החקלאי מבטיח לעצמו רווח גם אם מחיר החיטה יירד בעוד חצי שנה.
גם הקונה, שאולי מאמין שהמחיר יעלה, חותם על החוזה העתידי ולו כדי להרוויח או לא להיתקע בלי חיטה באביב, אם יווצר ביקוש גדול ולא יימצא לו מוכר.
גם בבורסה משתמשים בחוזה עתידי, למשל משקיעים שרוצים להמר על כיוון השוק (עליות או ירידות) וזאת מבלי להחזיק בנכס עצמו.
#אופציות כחוזה עתידי
אחד הפיתוחים של החוזה העתידי הוא האופציות, סוג של חוזה עתידי המבטיח לקנות מניות למשל, במחיר שהובטח. אופציה מאפשרת לצד הרוכש או מקבל אותה בהסכם ההעסקה שלו, לוותר על ההתחייבות לרכוש את נכס הבסיס שהובטח לו, תמורת ויתור על המחיר ששולם כדי לרכוש את האופציה. (ויתור על הפרמיה - תוספת השכר שקיבל העובד כתמריץ להגעה ליעדים שהוגדרו לו מראש). ראו בתגית "אופציות".
הנה הסבר החוזים העתידיים:
https://youtu.be/VbJrWhm2xzw
מה טוב בחוזים עתידיים?
https://youtu.be/Eiidi3tEGcc
מהם חוזים עתידיים?
https://youtu.be/9BQr-vxwqJs
הדוגמה החקלאית:
https://youtu.be/CC9VeHrI3Es
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מתח רווחים נמוך הוא מכירה של כמות גדולה של מוצרים, במחיר זול במיוחד ליחידה בודדת. כך ניתן להרוויח מעט על כל מוצר, אבל ההכנסה על כל המוצרים גדלה.
חנויות משתמשות במחירים זולים מסיבות שונות. יש כאלו שנעזרים במחיר הזול, כדי לפרוץ לשוק חדש ולמכור לצרכנים שרגילים לקנות ביוקר. הללו קונים אצלם בזול והם זוכים בנתח-שוק, אחוזים מהמכירות של אותו מוצר בשוק. כך נכנסה רשת קופיקס, למשל, לשוק בתי הקפה, בתוך זמן קצר ובהצלחה מרשימה. כך הצליחו מוצרים זולים ואיכותיים כמו המכוניות מהמזרח הרחוק, להפוך את המכוניות הללו ללהיטי מכירות בשוק הרכב היקר.
לעיתים מתבסס עסק שלם על מכירות במתח רווחים נמוך. רשתות הדיסקאונט, בארץ ובעולם, מוכרות את כל המוצרים במחירים זולים יותר. הן מפנקות פחות וחוסכות בעיצוב החנויות ובשטחי המכירה, אך את החסכון הזה בתפעול החנויות הן "מגלגלות" אל הלקוח, כלומר מוזילות לו את המחירים.
תוכלו לקרוא וללמוד על זה בהרחבה באאוריקה, בתגית "מתח רווחים נמוך, יוקר המחיה, צרכנות".
הנה יזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:
http://youtu.be/j1_3iAXz1jg
וחברה המתמחרת שיחות סלולאר במחירים זולים ועדיין מרוויחה:
http://youtu.be/lBT8AL2sOGI
"תספורת" (Haircut) בעולם הכלכלי היא סוג של "שמיטת חובות", מעין פשיטת רגל לגופים עסקיים ואפילו למדינות שלמות. רק שלגופים כאלו לא נאה סתם לפשוט רגל ולכן עושים להם... ובכן, תספורת. כי מי לא מסתפר מדי פעם...
הבנתם שזו מטאפורה שמתארת באופן ציורי את הקיצוץ הפיזי של סכום החוב, כמו שקורה בקיצוץ השיער אצל ספר.
עניינית, ה" תספורת" היא מנגנון כלכלי שבו נמחק חלק מהחוב של גוף חייב, במטרה למנוע קריסה כלכלית מוחלטת והפסד מוחלט של נושיו. כל נושה נאלץ לוותר על חלקו בחוב הכללי.
#דוגמאות
אם לדוגמה, חברה חייבת 100 מיליון שקל, הנושים עשויים להסכים לקבל 70 מיליון, במקום להסתכן בפשיטת רגל מוחלטת.
או אם משקיע השקיע באגרות חוב (ראו בתגית "אג"ח") והחברה בה הוא השקיע נקלעה לקשיים, ייתכן שהוא יקבל רק 60% מהסכום. כלומר ה"תספורת" שהחברה עשתה עם נושיה פירושה ויתור שלו על חלק מהחוב.
#איך תספורת מתבצעת?
בעולם הכלכלי מגיעות לעתים חברות עסקיות ואפילו מדינות למצב שבו קשיים כלכליים שאליהם הן נקלעו לא מאפשרים להן לפרוע את החובות. אדם פרטי יכול להכריז על פשיטת רגל, אבל גופי ענק שכאלה הולכים "להסתפר".
המנגנון פועל כך: כשחייב בקשיים כלכליים חמורים מתקשה לעמוד בהתחייבויותיו, הנושים עלולים להפסיד את כל כספם אם הוא יפשוט רגל. במקום זאת, הם מסכימים לוותר על אחוז מסוים מהחוב בתמורה להבטחה לקבלת היתרה.
יוון עברה תספורת משמעותית במרץ 2012, כאשר נמחקו כ-107 מיליארד יורו מאג"ח ממשלתיות, מה שהוות כ-53.5% מהחוב הזה.
זוהי התספורת הגדולה ביותר בהיסטוריה הכלכלית המודרנית. התהליך כלל החלפת איגרות חוב ישנות באחרות חדשות בערך נמוך יותר.
" תספורת" כזו מחייבת את הסכמת רוב הנושים ולעתים מלווה בתנאים נוספים. גם ארגנטינה עברה תספורות דרמטיות ב-2001 וב-2005, כשהנושים איבדו עד 70% מהשקעתם. למרות ההפסד הכבד, התספורת אפשרה למדינה לחדש את פעילותה הכלכלית ולמשוך השקעות חדשות.
התספורת נחשבת לכלי של מוצא אחרון, שכן היא פוגעת באמון השוקים ומקשה על גיוס הלוואות עתידיות. עם זאת, כשהיא מתבצעת נכון, היא יכולה למנוע קריסה כלכלית מוחלטת ולאפשר התאוששות מהירה יחסית.
הנה ה"תספורת" בעולם הכלכלי (עברית):
https://youtu.be/IQXhlm-LGZM
מתן חודורוב מסביר את התספורת (עברית):
https://youtu.be/mo6D_xjn1G4
גם טייקונים עושים תספורת (עברית):
https://youtu.be/W4JRF8xY2ss
וגם מדינות - התספורת של יוון:
https://youtu.be/aCFrUfQ7_MQ
מה זה שימור לקוחות?
שימור לקוחות (Customer retention) היא טכניקה עסקית שנועדה לשמור על לקוחות חברה עסקית או תאגיד. הדברים נעשים בדרכים שונות ומגוונות.
רובנו מכירים את שימור הלקוחות מצד השימור. נעשים בו מאמצים למנוע את עזיבת החברה על ידי לקוחות. מחלקת שימור הלקוחות עושה אז סוג של מבצע התשה של הרוצים לעזוב את השירות או להפסיק את השימוש במוצר המכניס לחברה כסף. מחלקת השימור תציע אז ללקוחות הטבות שונות, כדי שיישארו אצלה ולא יעזבו אל המתחרים.
כדי להשאירם כלקוחות לא פעם יפוצו הרוצים לעזוב. לא פעם "מוצאים" אנשי שימור הלקוחות שהחיוב היה אכן גבוה מדי ולפיכך מגיע החזר, שהמוצר או השירות ישופר וישודרג או שהלקוחות יזוכו על הנזק שנגרם להם, או שיקבלו תמיכה צמודה ומשופרת כי התמיכה שניתנה לא הייתה טובה מספיק וכך הלאה.
אבל שימור לקוחות היא פעילות רחבה יותר. במסגרתה לא ממתינים רק לאיומים או לדרישות לעזיבה, אלא מטפחים את נאמנות הלקוחות לחברה ולמוצריה. בכך עושים לא פחות למניעה של מעבר לחברות מתחרות.
במסגרת פעילות זו נעשות פעולות כמו לימוד של הלקוחות על מאפייניהם האישיים, למשל. עושים זאת בכדי לפנות אליהם בצורה קרובה, יעילה ואישית יותר.
דרך נוספת היא פיתוח של ערוץ תקשורת ישיר ונגיש של הלקוחות עם החברה וכלל עובדיה. ערוץ זה נוצר באמצעים קשר קבוע, ישיר ומגוון אמצעים כמו טלפון, מייל, ווטסאפ או פניות באתר האינטרנט.
את כול אלה עושים בין השאר באמצעות שיטות שונות. אחת הבולטות שבהן היא ניתוח מתמיד של הרכישות והשימוש של הלקוח במוצרי החברה וסקרים ללימוד רצונות ותחביבים אישיים. כל אלה מאפשרים "פינוק" של הלקוחות באמצעות יצירת תוכנית הטבות מותאמות אישית - דרך שהוכחה כיעילה מאוד לחיזוק נאמנות לקוח.
תהליך שימור הלקוחות בהגזמה (עברית):
https://youtu.be/BalBX92rIK4
ובחיוך - הנה החלום של מי ששב משם (עברית):
https://youtu.be/PLMmoBSapIw
שימור לקוחות (Customer retention) היא טכניקה עסקית שנועדה לשמור על לקוחות חברה עסקית או תאגיד. הדברים נעשים בדרכים שונות ומגוונות.
רובנו מכירים את שימור הלקוחות מצד השימור. נעשים בו מאמצים למנוע את עזיבת החברה על ידי לקוחות. מחלקת שימור הלקוחות עושה אז סוג של מבצע התשה של הרוצים לעזוב את השירות או להפסיק את השימוש במוצר המכניס לחברה כסף. מחלקת השימור תציע אז ללקוחות הטבות שונות, כדי שיישארו אצלה ולא יעזבו אל המתחרים.
כדי להשאירם כלקוחות לא פעם יפוצו הרוצים לעזוב. לא פעם "מוצאים" אנשי שימור הלקוחות שהחיוב היה אכן גבוה מדי ולפיכך מגיע החזר, שהמוצר או השירות ישופר וישודרג או שהלקוחות יזוכו על הנזק שנגרם להם, או שיקבלו תמיכה צמודה ומשופרת כי התמיכה שניתנה לא הייתה טובה מספיק וכך הלאה.
אבל שימור לקוחות היא פעילות רחבה יותר. במסגרתה לא ממתינים רק לאיומים או לדרישות לעזיבה, אלא מטפחים את נאמנות הלקוחות לחברה ולמוצריה. בכך עושים לא פחות למניעה של מעבר לחברות מתחרות.
במסגרת פעילות זו נעשות פעולות כמו לימוד של הלקוחות על מאפייניהם האישיים, למשל. עושים זאת בכדי לפנות אליהם בצורה קרובה, יעילה ואישית יותר.
דרך נוספת היא פיתוח של ערוץ תקשורת ישיר ונגיש של הלקוחות עם החברה וכלל עובדיה. ערוץ זה נוצר באמצעים קשר קבוע, ישיר ומגוון אמצעים כמו טלפון, מייל, ווטסאפ או פניות באתר האינטרנט.
את כול אלה עושים בין השאר באמצעות שיטות שונות. אחת הבולטות שבהן היא ניתוח מתמיד של הרכישות והשימוש של הלקוח במוצרי החברה וסקרים ללימוד רצונות ותחביבים אישיים. כל אלה מאפשרים "פינוק" של הלקוחות באמצעות יצירת תוכנית הטבות מותאמות אישית - דרך שהוכחה כיעילה מאוד לחיזוק נאמנות לקוח.
תהליך שימור הלקוחות בהגזמה (עברית):
https://youtu.be/BalBX92rIK4
ובחיוך - הנה החלום של מי ששב משם (עברית):
https://youtu.be/PLMmoBSapIw
מהו תאגיד?
תאגיד (Corporation) או חברה עסקית, הם המצאה מדהימה של האנושות. מדובר בהתאגדות של אדם או כמה אנשים ליצירת גוף דמיוני, שקיבל ממשות מהחלטה חברתית מסודרת. הגוף הזה הוא תאגיד, שאחד הביטויים הבולטים שלו הוא החברה העסקית. (יש עוד בתגית "סוגי התאגדויות").
גוגל, אוסם או בואינג כדוגמאות - גם אם אין לו ממשות כמו לאדם או למוצר שהוא מייצר, פרי הדמיון הזה שנקרא תאגיד הוא ישות משפטית, הנושאת בהתחייבויות משפטיות, ממש כאילו היה אדם. יש לו מטרות וציבורים שלמים שמכירים אותו ונותנים בו אמון בדרך כלל, על אף שהוא פועל בנפרד מבעליו, מהעובדים בו או מאדם ספציפי כלשהו בעולם. הוא יצור משפטי, בדוי ופרי הסכמה אך עומד בפני עצמו.
ובכל זאת, התאגיד יכול לעשות פעולות משפטיות מגוונות ולשאת בהתחייבויות מקבילות, ממש כאילו היה בן-אדם.
התאגיד הוא למעשה פרי החלטה אנושית, שנותנת לו קיום. הוא כל כך חשוב ומקדם את החברה המודרנית, עד שגם משפטית הוא מחויב בהמון דברים, הוא משלם מיסים, מחזיק רכוש, כסף וחייב לציית לחוקים. כן, תאגיד גם יכול לעמוד למשפט וגם לתבוע בבית המשפט אחרים.
חברה, שותפות או עמותה - חברה עסקית או תאגיד נולד כשרושמים אותו בגוף שממונה על כך. הוא מסיים את קיומו בהליך שנקרא "פירוק תאגיד". בעלי התאגיד יכולים להיות אדם יחיד, קבוצת בני אדם או אפילו, החזיקו חזק, תאגידים אחרים.
כי ההמצאה הזו כל כך גאונית, שהיא נוצרה עם הגנה לבעליה, מרכיב שפוטר את הבעלים מאחריות כמעט לחלוטין. קוראים לזה "חברה בערבון מוגבל". בניגוד לאדם רגיל, אם חברה גורמת נזק, יתכן מצב שאיש מבעליה לא יהיה חייב לפצות את הניזוק. אם תאגיד לווה כספים ואין לו מאיפה להחזיר, איש לא יוכל לכפות על בעליו לשלם מכספו הפרטי.
העיקרון המנחה בתאגידים הוא שאנשים שמשקיעים בהם כסף מצפים לרווחים. זה גם מקור הביקורת ולעתים אף השנאה בקרב ציבורים עצומים כלפי התאגידים - התפיסה הרווחת ששורת הרווח חשובה ברבים מהם, הרבה יותר מאשר השירות לצרכני המוצר שלהם או לקוחות שירותיהם.
היסטורית, תאגידים מסוגים מסוימים פעלו כבר ברומי העתיקה. היה זה המשפט הרומי שהכיר בסוגי התאגדויות, חלקן התאגדויות פרטיות, כמו גילדות של בעלי מלאכה או אגודות קבורה. אפילו רשויות מקומיות באימפריה הרומית הוגדרו אז ככאלה.
באירופה של ימי הביניים הצטרפו לגילדות בעלי המקצוע גם שותפויות ואפילו כנסיות שהתאגדו כך. במאה ה-14 נולד גם התאגיד המסחרי הראשון בהיסטוריה - מכרה נחושת בשוודיה, לו העניק מלך שוודיה מגנוס הרביעי זיכיון רשמי להפעלת המכרה.
בימינו לא חסרים תאגידי ענק מצליחים, לצד מיליוני חברות עסקיות מכל סוג ותחום. תעשיית התרופות, למשל, היא תאגידית. אם נדמה לכם לפעמים שהתרופות מפותחות בתאגידי התרופות לא רק לשם עזרה לחולים ולשם שמיים, תוכלו עכשיו להבין את העניין.
גם תאגידי האינטרנט הגדולים הם כאלה. דומה לא פעם שהחוקים שחלים על האדם הפשוט, על החברה הרגילה ועל תאגידים "רגילים", לא חלים עליהם. הם כל כך גדולים וחזקים, שלעתים נראה היה שאין מדינה שתעז להילחם בהם, להטיל עליהם מיסים רגילים, או להתמודד מולם בחוקיה.
השינוי החל בתחילת 2021, כשאוסטרליה אתגרה וניצחה את גוגל ופייסבוק, שישלמו בה תמלוגים לגופי תוכן ותקשורת, עבור תוכן שבעבר נטלו והציגו באתריהם מבלי לשלם עליו כלל.
הנה התאגיד ומהו בדיוק (עברית):
https://youtu.be/DiyrwpfKdt8
תאגיד יוניליבר, תאגיד מרשים לא פחות:
https://youtu.be/gCNsYWgY7ZE
ותכנית טלוויזיה על תאגידים (עברית):
https://youtu.be/pPQRKOmpxEY?long=yes
תאגיד (Corporation) או חברה עסקית, הם המצאה מדהימה של האנושות. מדובר בהתאגדות של אדם או כמה אנשים ליצירת גוף דמיוני, שקיבל ממשות מהחלטה חברתית מסודרת. הגוף הזה הוא תאגיד, שאחד הביטויים הבולטים שלו הוא החברה העסקית. (יש עוד בתגית "סוגי התאגדויות").
גוגל, אוסם או בואינג כדוגמאות - גם אם אין לו ממשות כמו לאדם או למוצר שהוא מייצר, פרי הדמיון הזה שנקרא תאגיד הוא ישות משפטית, הנושאת בהתחייבויות משפטיות, ממש כאילו היה אדם. יש לו מטרות וציבורים שלמים שמכירים אותו ונותנים בו אמון בדרך כלל, על אף שהוא פועל בנפרד מבעליו, מהעובדים בו או מאדם ספציפי כלשהו בעולם. הוא יצור משפטי, בדוי ופרי הסכמה אך עומד בפני עצמו.
ובכל זאת, התאגיד יכול לעשות פעולות משפטיות מגוונות ולשאת בהתחייבויות מקבילות, ממש כאילו היה בן-אדם.
התאגיד הוא למעשה פרי החלטה אנושית, שנותנת לו קיום. הוא כל כך חשוב ומקדם את החברה המודרנית, עד שגם משפטית הוא מחויב בהמון דברים, הוא משלם מיסים, מחזיק רכוש, כסף וחייב לציית לחוקים. כן, תאגיד גם יכול לעמוד למשפט וגם לתבוע בבית המשפט אחרים.
חברה, שותפות או עמותה - חברה עסקית או תאגיד נולד כשרושמים אותו בגוף שממונה על כך. הוא מסיים את קיומו בהליך שנקרא "פירוק תאגיד". בעלי התאגיד יכולים להיות אדם יחיד, קבוצת בני אדם או אפילו, החזיקו חזק, תאגידים אחרים.
כי ההמצאה הזו כל כך גאונית, שהיא נוצרה עם הגנה לבעליה, מרכיב שפוטר את הבעלים מאחריות כמעט לחלוטין. קוראים לזה "חברה בערבון מוגבל". בניגוד לאדם רגיל, אם חברה גורמת נזק, יתכן מצב שאיש מבעליה לא יהיה חייב לפצות את הניזוק. אם תאגיד לווה כספים ואין לו מאיפה להחזיר, איש לא יוכל לכפות על בעליו לשלם מכספו הפרטי.
העיקרון המנחה בתאגידים הוא שאנשים שמשקיעים בהם כסף מצפים לרווחים. זה גם מקור הביקורת ולעתים אף השנאה בקרב ציבורים עצומים כלפי התאגידים - התפיסה הרווחת ששורת הרווח חשובה ברבים מהם, הרבה יותר מאשר השירות לצרכני המוצר שלהם או לקוחות שירותיהם.
היסטורית, תאגידים מסוגים מסוימים פעלו כבר ברומי העתיקה. היה זה המשפט הרומי שהכיר בסוגי התאגדויות, חלקן התאגדויות פרטיות, כמו גילדות של בעלי מלאכה או אגודות קבורה. אפילו רשויות מקומיות באימפריה הרומית הוגדרו אז ככאלה.
באירופה של ימי הביניים הצטרפו לגילדות בעלי המקצוע גם שותפויות ואפילו כנסיות שהתאגדו כך. במאה ה-14 נולד גם התאגיד המסחרי הראשון בהיסטוריה - מכרה נחושת בשוודיה, לו העניק מלך שוודיה מגנוס הרביעי זיכיון רשמי להפעלת המכרה.
בימינו לא חסרים תאגידי ענק מצליחים, לצד מיליוני חברות עסקיות מכל סוג ותחום. תעשיית התרופות, למשל, היא תאגידית. אם נדמה לכם לפעמים שהתרופות מפותחות בתאגידי התרופות לא רק לשם עזרה לחולים ולשם שמיים, תוכלו עכשיו להבין את העניין.
גם תאגידי האינטרנט הגדולים הם כאלה. דומה לא פעם שהחוקים שחלים על האדם הפשוט, על החברה הרגילה ועל תאגידים "רגילים", לא חלים עליהם. הם כל כך גדולים וחזקים, שלעתים נראה היה שאין מדינה שתעז להילחם בהם, להטיל עליהם מיסים רגילים, או להתמודד מולם בחוקיה.
השינוי החל בתחילת 2021, כשאוסטרליה אתגרה וניצחה את גוגל ופייסבוק, שישלמו בה תמלוגים לגופי תוכן ותקשורת, עבור תוכן שבעבר נטלו והציגו באתריהם מבלי לשלם עליו כלל.
הנה התאגיד ומהו בדיוק (עברית):
https://youtu.be/DiyrwpfKdt8
תאגיד יוניליבר, תאגיד מרשים לא פחות:
https://youtu.be/gCNsYWgY7ZE
ותכנית טלוויזיה על תאגידים (עברית):
https://youtu.be/pPQRKOmpxEY?long=yes
מה זה בנצ'מרק?
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם העסקי:
https://youtu.be/jxWLrhLHo0o
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם העסקי:
https://youtu.be/jxWLrhLHo0o
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
מהי המודולריות?
מה משותף לאיקאה, ללגו ולמבני מכולות? - כולם מתבססים על תכונת ההרכבה או המוֹדוּלַרִיוּת (Modularity).
המודולריות היא תכונה של פריקות, כלומר היכולת לפרק משהו לצרכים שונים.
הרעיון הבסיסי הוא שניתן לחבר מספר חלקים, לפי צרכינו ולחבר אותם לכדי יחידה אחת. במילים אחרות, מערכת מודולרית בנויה מיחידות משנה, זהות או שונות, הניתנות להרכבה באופנים שונים, מה שמאפשר ליצור גופים בעלי מראה או תפקוד שונה, על פי ההרכבה.
הדוגמה הקלסית למודולריות היא משחק הלגו, בו ניתן להרכיב לבנים שונים - בגודלם, צבעם וצורתם, כשאופן החיבור ביניהם הוא זהה. כך ניתן לחבר את חלקי הלגו לאינספור צורות, מבנים ותוצרים.
המודולריות נחוצה בדרך כלל לשם הובלה זולה ונוחה יותר, כמו במקרה של איקאה. היא גם תורמת להרכבה גמישה, כמו במוצרי לגו ובמערכות קול, וגם ליכולת החלפת חלקים, כמו שנעשה בתיקון מוצרי אלקטרוניקה ורכב, כשמחליפים רכיבים שלמים במכשיר, במקום לתקנם.
דוגמה נוספת להחלפת חלקים היא בעולם המוסיקה האלקטרונית, עם השילוב המודולרי בין מקלדת שניתן להשתמש בה לאורך זמן, בעוד שאת מאגרי הצלילים נוהגים להחליף ולעדכן מעת לעת, בהחלפת "מודולים" והיום בעידכוני תוכנה.
משנות ה-60 ואילך, אימץ עולם העיצוב את המודולריות בהתלהבות. בעולם שהולך ונעשה אינדיבידואליסטי, היכולת לספק ללקוחות מרכיבים שונים, שיוצרו בייצור המוני וזול, ועדיין לאפשר לכל אחד להרכיב תוצר סופי התואם את צרכיו וטעמו, הייתה בדיוק מה שהיצרנים רצו.
כך התאפשר לכל אחד להרכיב את מערכת הסטריאו שלו, אם ברכישה של כל חלק בזמנו, ולעיתים קרובות גם בשילוב חלקים שיוצרו בידי יצרנים שונים. דוגמה אחרת היא מדפי הקיר הבודדים, שהלקוח יכול לשלב בהם לפי צרכיו. הכמות, הצבעים והשילוב ביניהם נתונים להחלטת הלקוחות. זאת בניגוד לכונניות, הספריות הביתיות או ה"ויטרינות", ששימשו לאיחסון ספרים לפני כן והגיעו במבנה קיים, יחידה שלמה שנוצרה או הורכבה במפעל.
המודולריות שינתה את עולם התובלה, כשנולדו המכולות, המשמשות להובלת מטענים בספינות משא ורכבות. מטען של מכולות בכל אוניית משא מורכב כמעט תמיד ממכולות רבות, המכילות מגוון מוצרים שונים, המגיעים ממקומות וממקורות מגוונים.
גם עולם המחשבים השתמש לא מעט במודולריות. בתחום החומרה היא הציעה את האפשרות להרכיב מחשב משלל רכיבים, שיוצרו במפעלים שונים, בשלל מאפיינים, עלויות ואיכויות.
המודולריות היא שאיפשרה למחשבים האישיים, בשנות ה-80, תפוצה כה מסחררת. התפוצה הזו הפכה את עולם ה-PC להצלחה חסרת תקדים.
השיטה הייתה ונשארה פשוטה - היצרנים מייצרים כל חלק על פי איפיון ידוע וקפדני ובכך מאפשרים ללקוח או לחנות המשווקת, לחבר חלקים לכדי מחשב שלם, בידיעה שהכל יעבוד.
בהמשך אומצה המודולריות גם לתחום התוכנה. כתיבת קוד, לדוגמה, משלבת הרבה מאד רכיבי תוכנה חופשיים או שיתופיים, שהמתכנת משלב בתכניותיו, מבלי שנכתבו על ידו. לכל סביבת פיתוח יש גם ספריות או "סקריפטים" המיועדים לבצע פעולות מוגדרות, מבלי שהמתכנתים יצטרכו בכל שלב לכתוב אותם מהתחלה. זהו אחד המרכיבים שיצרו את הזינוק המדהים של עולם המחשבים בחצי מאה האחרונה והגעתנו המהירה אל עידן המידע שבו אנו חיים.
הנה המודולריות בעיצוב:
https://youtu.be/20JP8w6_nVA
מבנים המתוכננים כמבנים מודולאריים:
https://youtu.be/K9MObObRMlw
העיצוב המודולרי עובד נהדר במשרדים:
https://youtu.be/qCywsrirFA0
וכפכפים מודולאריים:
https://youtu.be/CnUJqtD8T9o
מה משותף לאיקאה, ללגו ולמבני מכולות? - כולם מתבססים על תכונת ההרכבה או המוֹדוּלַרִיוּת (Modularity).
המודולריות היא תכונה של פריקות, כלומר היכולת לפרק משהו לצרכים שונים.
הרעיון הבסיסי הוא שניתן לחבר מספר חלקים, לפי צרכינו ולחבר אותם לכדי יחידה אחת. במילים אחרות, מערכת מודולרית בנויה מיחידות משנה, זהות או שונות, הניתנות להרכבה באופנים שונים, מה שמאפשר ליצור גופים בעלי מראה או תפקוד שונה, על פי ההרכבה.
הדוגמה הקלסית למודולריות היא משחק הלגו, בו ניתן להרכיב לבנים שונים - בגודלם, צבעם וצורתם, כשאופן החיבור ביניהם הוא זהה. כך ניתן לחבר את חלקי הלגו לאינספור צורות, מבנים ותוצרים.
המודולריות נחוצה בדרך כלל לשם הובלה זולה ונוחה יותר, כמו במקרה של איקאה. היא גם תורמת להרכבה גמישה, כמו במוצרי לגו ובמערכות קול, וגם ליכולת החלפת חלקים, כמו שנעשה בתיקון מוצרי אלקטרוניקה ורכב, כשמחליפים רכיבים שלמים במכשיר, במקום לתקנם.
דוגמה נוספת להחלפת חלקים היא בעולם המוסיקה האלקטרונית, עם השילוב המודולרי בין מקלדת שניתן להשתמש בה לאורך זמן, בעוד שאת מאגרי הצלילים נוהגים להחליף ולעדכן מעת לעת, בהחלפת "מודולים" והיום בעידכוני תוכנה.
משנות ה-60 ואילך, אימץ עולם העיצוב את המודולריות בהתלהבות. בעולם שהולך ונעשה אינדיבידואליסטי, היכולת לספק ללקוחות מרכיבים שונים, שיוצרו בייצור המוני וזול, ועדיין לאפשר לכל אחד להרכיב תוצר סופי התואם את צרכיו וטעמו, הייתה בדיוק מה שהיצרנים רצו.
כך התאפשר לכל אחד להרכיב את מערכת הסטריאו שלו, אם ברכישה של כל חלק בזמנו, ולעיתים קרובות גם בשילוב חלקים שיוצרו בידי יצרנים שונים. דוגמה אחרת היא מדפי הקיר הבודדים, שהלקוח יכול לשלב בהם לפי צרכיו. הכמות, הצבעים והשילוב ביניהם נתונים להחלטת הלקוחות. זאת בניגוד לכונניות, הספריות הביתיות או ה"ויטרינות", ששימשו לאיחסון ספרים לפני כן והגיעו במבנה קיים, יחידה שלמה שנוצרה או הורכבה במפעל.
המודולריות שינתה את עולם התובלה, כשנולדו המכולות, המשמשות להובלת מטענים בספינות משא ורכבות. מטען של מכולות בכל אוניית משא מורכב כמעט תמיד ממכולות רבות, המכילות מגוון מוצרים שונים, המגיעים ממקומות וממקורות מגוונים.
גם עולם המחשבים השתמש לא מעט במודולריות. בתחום החומרה היא הציעה את האפשרות להרכיב מחשב משלל רכיבים, שיוצרו במפעלים שונים, בשלל מאפיינים, עלויות ואיכויות.
המודולריות היא שאיפשרה למחשבים האישיים, בשנות ה-80, תפוצה כה מסחררת. התפוצה הזו הפכה את עולם ה-PC להצלחה חסרת תקדים.
השיטה הייתה ונשארה פשוטה - היצרנים מייצרים כל חלק על פי איפיון ידוע וקפדני ובכך מאפשרים ללקוח או לחנות המשווקת, לחבר חלקים לכדי מחשב שלם, בידיעה שהכל יעבוד.
בהמשך אומצה המודולריות גם לתחום התוכנה. כתיבת קוד, לדוגמה, משלבת הרבה מאד רכיבי תוכנה חופשיים או שיתופיים, שהמתכנת משלב בתכניותיו, מבלי שנכתבו על ידו. לכל סביבת פיתוח יש גם ספריות או "סקריפטים" המיועדים לבצע פעולות מוגדרות, מבלי שהמתכנתים יצטרכו בכל שלב לכתוב אותם מהתחלה. זהו אחד המרכיבים שיצרו את הזינוק המדהים של עולם המחשבים בחצי מאה האחרונה והגעתנו המהירה אל עידן המידע שבו אנו חיים.
הנה המודולריות בעיצוב:
https://youtu.be/20JP8w6_nVA
מבנים המתוכננים כמבנים מודולאריים:
https://youtu.be/K9MObObRMlw
העיצוב המודולרי עובד נהדר במשרדים:
https://youtu.be/qCywsrirFA0
וכפכפים מודולאריים:
https://youtu.be/CnUJqtD8T9o
מה זה פטנט?
נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?
הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.
למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.
האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.
כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.
לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.
אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..
כך רושמים פטנט:
https://youtu.be/U6SjpTDaXBw
מה זה פטנט?
https://youtu.be/ISNIgJUa9po
הסבר להורים:
http://youtu.be/2JTaTWtyJEs
פטנט חייב להיות חדשני:
http://youtu.be/CH4ubCmhwWU
והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:
http://youtu.be/DijbJdqOy0w
נניח שעבדתם המון על המצאה שהמצאתם וייצרתם מוצר, שעלה המון כסף לייצר, אבל מפעל אחר העתיק אותה ומוצא מוצר מתחרה וזול יותר ומשקיע בפרסום והמוצר שלכם פשוט לא נמכר.. נכון שזה לא כיף?
הפטנט נועד למנוע את זה ולהגן על המצאה. פטנטים ניתנים על ידי המדינה. הפטנט הוא הליך משפטי שנועד למנוע מאחרים, למשך 20 שנה ובחלק מהמדינות לטווח קצר יותר. את השימוש בהמצאה שתוארה בפטנט. אחרי שפג התוקף שלו, בתום 20 שנה, מותר לכולם להשתמש בו כרצונם ולייצר מוצרים שמתבססים על הפטנט.
למעשה, פטנט הוא סוג של מונופול לזמן מוגבל. את הפטנט יש חובה לפרסם, כך שאחרים יוכלו ללמוד לגבי הפיתוח ולא להפר אותו או לרכוש זכויות רישוי לשימוש בו ובכך לפתח את התחום למוצרים חדשניים.
האם בית משפט יכול לאשר לחברה להשתמש בפטנט של מתחרה, או לכפות על מי שרשם את הפטנט להפוך אותו לציבורי? - התשובה חיובית, אבל זה קורה כמעט רק בתעשיית התרופות.
כל פטנט צריך לכלול חדשנות. הוא צריך להיות משהו שאיש לא חשב עליו קודם. צריכה להיות בו גם "קפיצה המצאתית", שפירושה שאכן הפטנט מקדם את התחום באופן ממשי.
לא רבים יודעים שכמעט כל דבר שאנו פוגשים במוצרים שאנו קונים נרשם בפטנט. ישנם אף מוצרים שעליהם או על העטיפה שלהם ניתן לראות סימון של הפטנט. ישנם מוצרים, כמו טלפונים סלולאריים או מחשבים חדשניים, שכוללים אלפי פטנטים שונים. חברות הייטק מחזיקות פטנטנים רבים ואף תובעות חברות שהפרו אותם.
אגב, מסתבר שלחברת הטכנולוגיה Apple היה פעם פטנט על מלבן עם פינות מעוגלות..
כך רושמים פטנט:
https://youtu.be/U6SjpTDaXBw
מה זה פטנט?
https://youtu.be/ISNIgJUa9po
הסבר להורים:
http://youtu.be/2JTaTWtyJEs
פטנט חייב להיות חדשני:
http://youtu.be/CH4ubCmhwWU
והוא צריך גם לחדש בתחום שבו הוא עוסק:
http://youtu.be/DijbJdqOy0w
מהו חוק פארטו ואיך הוא מאפשר התנהלות נכונה?
חוק פארטו או עיקרון פארטו (Pareto principle), הוא חוק שנקרא גם "חוק 80/20" ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן והסוציולוג וילפרדו פארטו.
האמת היא שפארטו ניסח לראשונה את העיקרון שלו בהקשר אחר לחלוטין. הוא ניסח מה שלימים ייקרא "חוק פארטו", בהקשר לאי-השוויון הכלכלי בחברה. פארטו הבחין ש-20% מאוכלוסיית איטליה מחזיקה ב-80% מהרכוש. יחס זה התגלה במקרים רבים נוספים ומאז משמש מדד פארטו למדידת אי השוויון בחלוקת הכנסה.
אבל בכל כך הרבה מקרים התגלה החוק של פארטו כנכון, עד שהוא הפך לעיקרון כללי, שמאפשר להבין ולנתח המון פעולות, כולל בתחומים כמו ייעול, התנהלות אישית, השקעות ועוד.
אחד מהדברים שחוק פארטו מאפשר לנו להבין הוא החשיבות של המיקוד - להיות ממוקד בדברים החשובים באמת, אלה שיוצרים את הערך ואת הניצול הטוב ביותר של הזמן שלנו, של הכסף שיש לנו, של האנרגיה והיצירתיות שלנו וכדומה.
מנהלי חברות יוכלו לשווק טוב יותר את המוצרים שלהם אם יטפחו למשל את 20% הטובים יותר מאנשי המכירות שלהם ויתעסקו פחות עם ה-80% הפחות מוצלחים. זניחת מוצרים שלא מצליחים במיוחד או שירותים כושלים, לטובת הגדלה בייצור של המוצרים הכי נמכרים והשירותים הכי מבוקשים, גם אלו יהיו פעולות נכונות להגדלת הרווח והצמיחה. חברות עסקיות רבות עושות זאת בקביעות.
גם צעירים ואפילו ילדים, שילמדו לנהל את דרכם במחשבה על ה"פארטו", יוכלו להתרכז בעיקר ובחשוב ולא בשולי ובתפל. ילדים שיזהו את השעות שבהן הם מכינים את השיעורים בצורה הכי מהירה וקלה, יוכלו לסיים את שיעוריהם וללמוד את החומר טוב יותר, בהרבה פחות זמן ומאמץ. אם ילמדו בשעות אלה ולא בשעות הפחות פוריות שלהם, ההבנה, החשיבה והקליטה יהיו במיטבן!
הנה הסבר של חוק פארטו (עברית):
http://youtu.be/wadm8AWIv5M
הסבר מצוין של המשמעות של חוק פארטו לחיים:
https://youtu.be/PaUWhO-B7Ts
חוק פארטו בעסקים:
https://youtu.be/lsGwqk_agcQ
דוגמאות לריכוז מאמץ ב-20% שמייצרים את 80% מההצלחה:
http://youtu.be/V28B_xOJzK4
וכך חוק 80/20 יכול לסייע לך לשנות:
http://youtu.be/bBQtel7tYNg
חוק פארטו או עיקרון פארטו (Pareto principle), הוא חוק שנקרא גם "חוק 80/20" ולפיו 20% מהפעולות שעושה אדם אחראיים ל-80% מהערך שהוא יוצר, בעוד שעבור 20% הנותרים של הערך הוא נאלץ להשקיע המון - 80% מהאנרגיה שלו. הרבה צעדי ייעול ותכנון עיסקי נגזרים מהחוק הזה, פרי הגותו של הכלכלן והסוציולוג וילפרדו פארטו.
האמת היא שפארטו ניסח לראשונה את העיקרון שלו בהקשר אחר לחלוטין. הוא ניסח מה שלימים ייקרא "חוק פארטו", בהקשר לאי-השוויון הכלכלי בחברה. פארטו הבחין ש-20% מאוכלוסיית איטליה מחזיקה ב-80% מהרכוש. יחס זה התגלה במקרים רבים נוספים ומאז משמש מדד פארטו למדידת אי השוויון בחלוקת הכנסה.
אבל בכל כך הרבה מקרים התגלה החוק של פארטו כנכון, עד שהוא הפך לעיקרון כללי, שמאפשר להבין ולנתח המון פעולות, כולל בתחומים כמו ייעול, התנהלות אישית, השקעות ועוד.
אחד מהדברים שחוק פארטו מאפשר לנו להבין הוא החשיבות של המיקוד - להיות ממוקד בדברים החשובים באמת, אלה שיוצרים את הערך ואת הניצול הטוב ביותר של הזמן שלנו, של הכסף שיש לנו, של האנרגיה והיצירתיות שלנו וכדומה.
מנהלי חברות יוכלו לשווק טוב יותר את המוצרים שלהם אם יטפחו למשל את 20% הטובים יותר מאנשי המכירות שלהם ויתעסקו פחות עם ה-80% הפחות מוצלחים. זניחת מוצרים שלא מצליחים במיוחד או שירותים כושלים, לטובת הגדלה בייצור של המוצרים הכי נמכרים והשירותים הכי מבוקשים, גם אלו יהיו פעולות נכונות להגדלת הרווח והצמיחה. חברות עסקיות רבות עושות זאת בקביעות.
גם צעירים ואפילו ילדים, שילמדו לנהל את דרכם במחשבה על ה"פארטו", יוכלו להתרכז בעיקר ובחשוב ולא בשולי ובתפל. ילדים שיזהו את השעות שבהן הם מכינים את השיעורים בצורה הכי מהירה וקלה, יוכלו לסיים את שיעוריהם וללמוד את החומר טוב יותר, בהרבה פחות זמן ומאמץ. אם ילמדו בשעות אלה ולא בשעות הפחות פוריות שלהם, ההבנה, החשיבה והקליטה יהיו במיטבן!
הנה הסבר של חוק פארטו (עברית):
http://youtu.be/wadm8AWIv5M
הסבר מצוין של המשמעות של חוק פארטו לחיים:
https://youtu.be/PaUWhO-B7Ts
חוק פארטו בעסקים:
https://youtu.be/lsGwqk_agcQ
דוגמאות לריכוז מאמץ ב-20% שמייצרים את 80% מההצלחה:
http://youtu.be/V28B_xOJzK4
וכך חוק 80/20 יכול לסייע לך לשנות:
http://youtu.be/bBQtel7tYNg
למה צריך פרסומות?
הפרסומות (Ads) נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים, למי שעשוי לרכוש אותם ויכול לשלם עבורם.
מטרת הפרסומת היא חשיפה למוצר חדש, לשירות רלוונטי, או למבצע צרכני כלשהו, כמו הוזלת מחיר, למשל במטרה להגדיל את המכירות או להיפטר ממלאי מיותר ששוכב יותר מדי זמן במחסנים.
אם היצרן היה מייצר מוצרים ולא מפרסם אותם, מעט מאד לקוחות היו רוכשים אותם ומחירם של המוצרים הללו היה נשאר גבוה.
ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות בעתיד ישלמו פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הוא ירוויח אף הרבה יותר!
הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:
http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w
פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:
http://youtu.be/3xkdSEf4AD4
הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
פרסומת שמותירה את מבקר הפרסומות שלנו חסר מילים (עברית):
https://youtu.be/mO8DXQIzXQM
והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:
https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes
הפרסומות (Ads) נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים, למי שעשוי לרכוש אותם ויכול לשלם עבורם.
מטרת הפרסומת היא חשיפה למוצר חדש, לשירות רלוונטי, או למבצע צרכני כלשהו, כמו הוזלת מחיר, למשל במטרה להגדיל את המכירות או להיפטר ממלאי מיותר ששוכב יותר מדי זמן במחסנים.
אם היצרן היה מייצר מוצרים ולא מפרסם אותם, מעט מאד לקוחות היו רוכשים אותם ומחירם של המוצרים הללו היה נשאר גבוה.
ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות בעתיד ישלמו פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הוא ירוויח אף הרבה יותר!
הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:
http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w
פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:
http://youtu.be/3xkdSEf4AD4
הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:
http://youtu.be/VtvjbmoDx-I
פרסומת שמותירה את מבקר הפרסומות שלנו חסר מילים (עברית):
https://youtu.be/mO8DXQIzXQM
והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:
https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes
מה זה דיבידנד ולמה הוא ניתן לבעלי מניות?
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
הדיבידנד הוא חלק ברווחי החברה, שניתן לבעל מניות בה. מבחינת בעלי המניות בחברה עסקית, הדיבידנדים הם פירות ההשקעה שלהם בחברה.
אחת לתקופה מחלק תאגיד עסקי את רווחיו לבעלי המניות שלו, כלומר לבעליו. כל מי שברשותו מניות של החברה מקבל חלק מהרווחים, בהתאם לחלקו היחסי בבעלות, כלומר בהתאם למספר המניות שברשותו.
שהרי המטרה העיקרית של חברה עסקית היא יצירה של רווחים עבור הבעלים ומחזיקי המניות שלה. כשחברה עסקית מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווחים לבעלי המניות ותשלום זה נקרא "דיבידנד".
דיבידנד, אם כן, הוא התשלום שמעבירה חברה מהרווחים שלה או מהעודפים הכספיים שהצטברו אצלה, לידי בעלי המניות שלה.
מקור המילה דיבידנד הוא מהמילה האנגלית Division - באנגלית "חילוק".
הנה סרטון שמסביר בפשטות את נושא הדיבידנדים:
http://youtu.be/aMZuFZ04Y98
