» «
יוגה
למה אנשים עושים יוגה?



יוגה (Yoga) היא איחוד עם האל או הישות העליונה. זוהי פילוסופיה של מהרישי פאטאנז'אלי, שעיקרה איחוד הנפש של היחיד עם הנפש האוניברסלית וכל דרך שמאפשרת איחוד כזה. למעשה, האמונה היא שהיוגה תבטיח למתרגל לא רק איחוד עם ההווייה הפנימית העמוקה ביותר שלו, אלא גם שלום והרמוניה כללית בעולם.

למעשה, המושג 'יוגה' הוא כיום שם כולל למגוון שיטות, שמטרת כולן היא להגיע לאותו איחוד והכרה עצמית מושלמת. התפיסה המשותפת של כל מגוון הפעולות הנעשות בהתרכזות מלאה, יהיו אשר יהיו - חומריות או רוחניות, מובילה למצב שנקרא יוגה.

במשך אלפי שנים עיצבו היוגים, מתרגלי היוגה המומחים, מגוון שיטות שנועדו לרומם את התודעה האנושית לאותו איחוד. מטרתם הייתה לעשות זאת על ידי זיכוך הנפש והבאתה למישורים הרוחניים העליונים, שמעבר לתפיסה החושית.

מטרה זו מושגת בשיטות היוגה השונות באמצעות סדרות תרגילים המפתחים את כישורי מתרגלי היוגה, הן הכישורים הפיזיים והן הכישורים הנפשיים והרוחניים שלהם.

משמעות המילה 'יוגה' היא להתאחד. מקור המילה הוא מהפועל 'לאחד' בשפת הסנסקריט העתיקה של הודו.


הנה חכם הודי מסביר מהי היוגה:

https://youtu.be/MilRKHZNqEU


מהי יוגה ומהם סוגי יוגה נפוצים:

https://youtu.be/gNcx8H7pcMg


סיבות טובות לעשות יוגה:

https://youtu.be/CU3HuPNsyG4


הודי עושה יוגה בטבע:

https://youtu.be/fs-UwU3e9uA


וילדים שעושים יוגה ומסבירים איך היא תורמת להם:

https://youtu.be/ZMcZOuyD2vo
רימון
למה אוכלים רימון בסעודת החג של ראש השנה?



אכילת הרימון בסעודה של ראש השנה היא מסורת ישנה שמסמלת את ההבטחה שלנו לעשות מעשים טובים בשנה החדשה. את הברכות כמו "שירבו זכויותינו כרימון" וגם "שנהיה מלאים מצוות כרימון" נוהגים לברך בסעודת החג של ראש השנה. לפי המסורת, יש ברימון תרי"ג גרגרים, כמספר המצוות שיש בתורה - 613 מצוות. ואכן אכילת הרימון מסמלת את הבטחותינו בפרוש השנה החדשה להיות טובים ולעשות טוב.


הנה סרטון על מנהג אכילת הרימון בראש השנה:

http://youtu.be/JSu_LC4qhyU?t=37s


והנה סרטון על עץ הרימון ועל הרימון של ראש השנה:

http://youtu.be/aTMiq_01aws
נטילת ידיים
מהי נטילת הידיים לסעודה?
למה יהודים נוטלים ידיים לפני הסעודה?


נטילת ידיים היא מנהג דתי שניתן למצוא בדתות שונות. באופן כללי ניתן לראות את הדתות מרחיקות את עצמן מהזוהמה שבחוץ. המאמינים נדרשים לנקות את עצמם לפני המעשה הדתי.

אז אם באיסלאם יש להוריד נעליים בכניסה למסגד ובנצרות מרחיקים בהטבלה ומנקים את המאמין מחטא קדמון, היהדות מצווה על היהודי את הידיים במים לפני אכילת פת לחם. הנטילה מתבצעת מתוך כלי ולא מברז.

נטילת הידיים נועדה כדי שנשמור היטב על טהרה ונקיות, אנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול. הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת.

לפני שאוכלים סעודה עם לחם, יהודים נוטלים ידיים ואומרים ברכה מיוחדת. וכך גם מיד אחרי הקידוש בשבת, אנו הולכים ליטול ידיים.

בנטילת הידיים ממלאים ספל (נטלן) או כוס גדולה במים. מעבירים את הנטלן ליד שמאל ושופכים מים שלוש פעמים על יד ימין. חוזרים על הפעולה ושופכים מים שלוש פעמים על יד שמאל. לאחר מכן אומרים את הברכה:

"ברוך אתה אד-ני, אלו-הינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".


הנה נטילת הידיים היהודית:

https://youtu.be/5GY0qcDl2k8


והסבר על נטילת ידיים לפני הסעודה באנגלית:

https://www.youtube.com/watch?v=QqIdLA_MkCI
פופקורן וקולנוע
איך נוצר הקשר בין הפופקורן לקולנוע?



חטיף הפופקורן (Popcorn) הפך פופולארי בתרבות המערבית כבר במאה ה-18 ואז אכלו אותו בעיקר בירידים ובקרקס. הוא היה זול וטעים להפליא, לא הכביד על הבטן והיה מלוח. באותה תקופה לא אכלו הרבה מתוק...

בסוף המאה ה-19 המציא אמריקאי בשם צ'ארלס קרטורס את מכונת הפופקורן מבוססת הקיטור ושיפר את הטעם שלו באופן משמעותי. חמאה, מלח ומעט שומן עשו את העבודה והפופקורן הפך לפריך ואחיד. אבל לבתי הקולנוע של תחילת המאה ה-20, מקומות למשכילים ומעונבים, לא הוכנסו הפופקורן ושאר חטיפי הרחוב.

רק הנפילה הכלכלית שיצרה את "השפל הגדול" שינתה את התמונה. ההמונים קשי-היום נהרו לבידור הזול והזמין שהציע הקולנוע. הפופקורן, כמו ממתקים זולים נוספים, נמכר היטב.

בזמן מלחמת העולם השנייה המשיך הקולנוע להיות המקום שאליו נמלטים מצרות היום-יום. אך הסוכר היה חסר באותה תקופה ולכן הממתקים הפכו יקרים ומה שבעיקר נמכר בבתי הקולנוע היה הפופקורן. המדינה גם היא עודדה את הציבור לאכול את הפופקורן הזול לייצור ובעל הערך התזונתי הגבוה.

משנגמרה המלחמה הגדולה ההיא אי-אפשר כבר היה לנתק בין המאכל עם הריח המפתה שמתפשט ברחבי בית הקולנוע, לבין חוויית הצפייה בסרטים. סטטיסטיקה מאותה תקופה מראה שבתום מלחמת העולם השנייה נאכל בבתי הקולנוע יותר ממחצית הפופקורן בשוק האמריקאי. הפופקורן הפך לכמעט סמל של הקולנוע והחוויות של הביקור בו. מאז זה לא השתנה, חוץ מהמחיר שלו שעלה באופן דרמטי והפך למקור הרווח העיקרי של בתי הקולנוע המודרניים...


כך נקשרו הפופקורן והקולנוע בעברית:

https://youtu.be/EKDfqAhmTd4


באנגלית על הקשר בין פופקורן וקולנוע:

https://youtu.be/Kgvu5mg5TLY


אבל למה הוא כל כך יקר בקולנוע?

https://youtu.be/8bTI32F253Q


והנה הרצאה קלה עם תשובות לשתי השאלות:

https://youtu.be/zd0tCEwGxKg

מנהגים

כיוון תנועה
למה יש מדינות שנוהגים בהן בצד שמאל?



יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה משל חלק גדול ממדינות העולם.

עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. זה היה קשור ביכולת לשמור את יד ימין פנויה להגנה, במקרה של מתקפה על הכרכרה שלך... כך היה גם באנגליה, שהייתה אז מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.

אבל למה מדינות אחרות נוסעות בצד ימין? - הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו... הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, לא שינו דבר גם בכיוון התנועה. כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה בכל הארצות שכבש לצד ימין של הדרך. אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.

וזה אכן נשאר כך גם הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה. אגב, גם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפאן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.

האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה. ארצות הברית, לעומתה, ברגע שבו נפטרה מהשלטון הבריטי וזכתה בעצמאות, החליטה לבטא את השחרור מעול הבריטים בחקיקה שלפיה הנהיגה תהיה בצד ימין.


הנה הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:

https://youtu.be/91VM5I01B4U


הרחבה נוספת של תולדות כיוון התנועה:

https://youtu.be/CIbihTmKx1E


כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:

https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y


הרגישו איך זה לנסוע בצד שמאל:

https://youtu.be/R4PNZoxoG3s
הצעת נישואין
למה אנשים עושים עניין מהצעות נישואין?



הצעת הנישואין היא רגע מיוחד בחייו של זוג. הבחור לרוב מדגים לנערתו עד כמה הוא מוכן להשקיע בשביל הזוגיות שלהם ובאהבתו אליה. יש כאלה שמזמינים מקום במסעדה רומנטית, אחרים עושים את זה במקום הכי לא צפוי שיש ומפתיעים ברגע הכי פחות צפוי, כמו בעבודה של האישה או במהלך משחק כדורגל...

מעטים משקיעים בהפקה שלמה שלא היתה מביישת את השואו-ביזנס ויש גם שעושים זאת כלאחר יד, כאילו רוצים לומר שלא האירוע הזה יקבע איך יהיו חייהם עם בת הזוג שלהם..

מה שבטוח, מאז שיוטיוב קיים יש כאלה שמציעים נישואין בצורות יצירתיות ומעניינות ואחר-כך רצים לספר ולהראות לכל העולם כמה שטוב להם!


הנה מנהג כריעת הברך בהצעות הנישואין:

https://youtu.be/wkLZDnQ99i8


הצעת נישואין ספורטיבית במיוחד:

https://youtu.be/SO51UQlxVyw


בחור שהחליט שהצעת הנישואין שלו תגרום ליוצרי סרטים לקנא:

http://youtu.be/pnVAE91E7kM


וזו כנראה הצעת הנישואין הכי מוסיקלית שיש:

http://youtu.be/5uCP1bkpe9o


הצעת נישואין אמנותית:

https://youtu.be/YEZaE4-6MHs


ומישהו שהחליט להציע נישואין גבוה באוויר:

https://youtu.be/KpuUsT-jG2o
עמוד טוטם
מהם עמודי הטוטם של האינדיאנים באמריקה?



בהרבה מקומות באמריקה מפסלים ומגלפים הילידים מהשבטים האינדיאנים המקומיים עמודי טוטם (Totem). עמודי הטוטם מסמלים את אלילי האינדיאנים. מוצגים בהם סמלי המשפחה, דרך ציפורים, צפרדע שמגינה על המשפחה ועוד.

את הטוטמים מציבים האינדיאנים במקומות מרכזיים בכפר. על העמודים הללו מגולפים בעץ דמויות של אלילים ושל אבותיהם שמתו בעבר הרחוק ומזכירים אגדות ואירועים שקרו בהיסטוריה של השבט.

מנהג הקמת עמודים של טוטם רווח בעיקר בשבטי האינדיאנים על החוף המערבי של צפון אמריקה ובקרב ילידי החון של מערב קנדה.

פירוש המילה "טוטם" הוא "השומר עליהם".


הנה הדגמה של דרך ההכנה של עמוד טוטם במוזיאון האינדיאנים:

http://youtu.be/y6r5jQvQ6n0


מצגת וידאו עם עמודי טוטם מעניינים:

http://youtu.be/648gwElcPzU


סיפורם של עמודי הטוטם:

http://youtu.be/6Lht4XGkk0k
נבל זכוכית
איך מנגנים על כוסות יין?



כוסות מוסיקליות, או "נבל זכוכית" כמו שמכנים זאת, היא אוסף של כוסות זכוכית שניתן לנגן עליהן ממש כמו כלי נגינה. סוד הגבהים של הצלילים המופקים מהכוסות הוא במילוי הכוסות - בכל כוס כמות שונה של מים, שמייצרת כמות אוויר אחרת ולפיכך עמודי האוויר השונים מייצרים גבהי צליל שונים. הנגן, באמצעות חיכוך של אצבעותיו הרטובות בשפת הכוסות, מפיק את הצלילים ומנגן מנגינות קסומות.

השיטה הזו יצרה עם הזמן גם כלי נגינה של ממש, שנקרא "הרמוניקת זכוכית" או בקיצור ארמוניקה (יש המכנים אותו גם הידרוקריסטלופון). בכלי זה מחליפות קערות ניצבות של מים את הכוסות המוסיקליות של "נבל הזכוכית".


הנה אמן נגינה על כוסות בביצוע לא נתפס של השיר "הללויה" של לאונרד כהן:

http://youtu.be/lAEXH9DAH98


תפוח בדבש
מאיפה בא המנהג של תפוח בדבש? למה אוכלים תפוח בדבש?



תפוח בדבש הוא מנהג שבו נוהג עם ישראל כבר שנים רבות לטבול תפוח בדבש ולאכול את המתוק והטעים הזה בכל פה. את הדבש אנו אוכלים בראש השנה כדי שהשנה החדשה תהיה מתוקה.

אך למה צריך את התפוח בדבש דווקא? - הרי שניהם מתוקים, גם התפוח וגם הדבש! - ואכן התפוח הטבול בדבש הוא סמל למתיקות כפולה שאנו מאחלים לקראת השנה החדשה. מדוע צריך את כפל המתיקות הזה?

הסיבה שבחרו בתפוח כדי לטבול אותו בדבש היא ששני סוגי המתיקות הם שונים וכך אנו מאחלים לעצמנו גם את המתיקות הרגילה, שמסמל פרי העץ, וגם את המתיקות של התגברות על משברים וקשיים - אותה מסמל הדבש שבא מהדבורה, זו שיש לה עוקץ שיכול להכאיב ולפגוע.


הנה סרטון עם הסבר נוסף למנהג התפוח בדבש לילדים:

http://youtu.be/3Nywsq8DB9c?t=1s


והנה חגיגת התפוח בדבש בגן:

http://youtu.be/ZNIkro0MOos


והנה תכנית ארוכה יותר לקטנטנים לראש השנה:

http://youtu.be/bx6MkApWdPQ?t=34s


הנה שירה של נעמי שמר על התפוח בדבש:

http://youtu.be/P8g0g_IQcjI
מהו קניבליזם?



קניבליזם (Cannibalism) הוא תופעה מצויה בטבע, שבה פרטים הורגים וטורפים פרטים אחרים בני מינם, אך בתרבות האנושית היא מהתופעות הקשות והאסורות ביותר.

הקניבליזם האנושי, אכילה של אדם אחר, היה נפוץ בקרב שבטים רבים בעבר וגם בשלבים רבים בהיסטוריה, כמו בצבא המונגולי והטטארי. אך במרבית התרבויות הוא נחשב לתופעה חברתית דחויה ואסורה ובמאה האחרונה אף יותר מתמיד.

קניבליזם שבטי היה נפוץ בקרב שבטים באפריקה, פולינזיה, גיניאה החדשה ועוד. אכילת בשר אדם אצלם היה חלק מפולחן ומהמלחמות בבני שבטים יריבים. יש אפילו מחלות אופייניות וקטלניות שהתגלו אצל בני שבט הפור בפפואה גיניאה החדשה, שאוכלים את מוחו של המת, עם תסמינים דומים ל"מחלת הפרה המשוגעת".

קניבליזם של חיילים מוכר בהיסטוריה, ממקרים כמו צבא נפוליאון שנסוג לאחר התבוסה ברוסיה, בשנת 1812. אז אכלו החיילים הצרפתים את חבריהם שמתו מקור. גם חיילים יפנים אכלו במהלך מלחמת העולם השנייה אזרחים, שבויים ואפילו חיילים אחרים. יש סיפורים שלא ניתן להוכיח שגם במסעי הצלב היו מקרים של קניבליזם.

קניבליזם הוא לעיתים עניין של הישרדות. רוב המקרים לא תועדו באופן רשמי ולעיתים אף הוכחשו על ידי המעורבים, אך כאלו אכן קרו. כמו במקרה של אסון מפורסם מתחילת המאה ה-19, שבו ניצולי הספינה הצרפתית "מדוזה" שרדו בעזרת קניבליזם על רפסודה במשך 12 יום. במקרה אחר מ-1972 נחת מטוס נוסעים נחיתת אונס באזור מבודד על הרי האנדים. במטוס שהתרסק הייתה קבוצת רגבי מאורוגוואי והפמליה שלה. הניצולים שרדו 72 יום בשלג הנצחי, שבמהלכם נאלצו לאכול את גופות הנוסעים שקפאו, כולל חברים ובני משפחה שלהם.

לעיתים אוכלוסיות גדולות נלחמו ברעב באמצעות אכילת בשר-אדם. כמו המקרה של הרעב הגדול באוקראינה ובדרום רוסיה, בשנות ה-30 של המאה ה-20. אז נאלצו האזרחים לאכול זה את זה כדי לשרוד. השלטונות הסובייטיים האשימו אז את מדינות העולם בניסיון לחנוק את המהפכה הקומוניסטית, על ידי הרעבה למוות של 20 מיליון איש.


הנה שבט שנוהג בקניבליזם (אין מראות קשים):

https://youtu.be/wv3VCLMSOg0


קניבליזם בפרסומת משעשעת:

https://youtu.be/kriq9SmBwRg


וחוקר שבא לראות אם שבט קניבלים עדיין ניזון מבשר אדם:

https://youtu.be/mDMWJ3h0_Ss?long=yes
למה חייבים הבדואים בהכנסת אורחים אפילו לאויבים?



הכנסת האורחים של הבדואים במדבר (Bedouin hospitality) היא מנהג ותיק ומעורר השתאות אצל בני המערב. הבדווים מחוייבים לארח כל אדם שזקוק לכך, למשך 3 ימים, מבלי לשאול שאלות או להקשות. אפילו את אויביהם המושבעים, או בני שבט יריב הם יארחו כראוי, יתנו מקום שינה, מזון ומשקה. מי שמסרב לעשות זאת - יומט עליו קלון.

הבדואים הם בעלי מסורת של נוודים. במדבר שבו הטמפרטורות מגיעות ל-50 מעלות צלזיוס ונאות המדבר רחוקים זה מזה מאד, הכנסת אורחים היא הכרחית לקיום ולהישרדות. פעם אתה זקוק לאירוח ובפעם אחרת, תארח בדואי אחר. ומכיוון שאין לשבור את מסורת האירוח הזו, היא נטמעה בתרבות הבדואית כחובה כמעט קדושה, שעל אי קיומה הבדואי ייענש חברתית.

אגב, בשל ההקפדה על צניעות ומוסר, המנהג קובע שהאורח ישוכן באזור נפרד באוהל, או באוהל מיוחד ובנפרד מבני המשפחה ובמיוחד מנשות המשפחה.


הנה תיאור הכנסת האורחים של הבדואים:

http://youtu.be/b_uZy9Oe9zo


בדואי מארח:

http://youtu.be/hV6zkbghRJM


באורח החיים הבדואי האירוח הוא חלק מסגנון חיים:

http://youtu.be/4Q3uhqv8epM
מהו מנהג צילוק הגוף של שבטי נהר הספיק?



הייתם מאמינים שצלקות יכולות להיות דבר נחשק אצל אנשים בתרבויות שונות? הייתם חושבים שמישהו ירצה שיפצעו אותו וישאירו לו צלקות בכל הגוף והוא ייצא מרוצה? הייתם מקבלים טקס שכזה במקום בר-מצווה ו"תודה להורי שהביאוני עד הלום"?

ובכן, בהחלט. מסתבר שמנהג צילוק הגוף (Scarification) משמש כטקס התבגרות בחברות שבטיות שונות בעולם. למשל אצל בני השבטים שבפפואה גינאה החדשה, כמו שבטים בנהר הספיק (Sepik river tribes), שבט קנגאנאמן, או בשבטים ביבשת אפריקה.

בשבטים הללו משמש טקס יצירת הצלקות בגוף הצעיר, חלק משמעותי בטקס החניכה של הנערים שהופכים לגברים. זהו הטקס המקביל לטכסי חניכה רבים, המתרחשים ברחבי העולם. הזכרנו את בר המצווה היהודי, המילה המוסלמית, טקס נמלת הקליע בדרום אמריקה ועוד מגוון של טקסי חניכה שונים ומשונים.

כך או כך, בשבטים הללו הצילוק הוא רק חלק קטן מטקס התבגרות שנמשך שבועות, טקס שכולל השפלה פומבית של הצעירים ולא מעט כאבים. בטקס הצילוק יש תפקיד משמעותי מאד לזקני השבט, שהם באופן מסורתי מי שאחראים על שימור, קיום והעברת המסורת בשבט מדור לדור.

בעזרת סכיני גילוח, הזקנים חותכים לצעירים את עורם ויוצרים חתכים בגופם. מחוספס ומלא בחריצים זה המראה המקובל כאן לגבר. החתכים מדמים את מראה עורו של התנין, כשהאמונה השבטית היא שהתנין ירחיק את הילד שבגופו ויהפוך את הצעיר לגבר בוגר ומוכן למשימות של הגברים.


הנה טקס התבגרות עם צלקות - בפפואה גינאה החדשה:

https://youtu.be/1AZWfAidOzY


וגם בקנגאנאמן שבפפואה גינאה החדשה:

https://youtu.be/vFZvJMlXsuY


צילוק הגוף מתרחש גם בקרב שבטים שונים באפריקה:

https://youtu.be/Lfhot7tQcWs


וטקס חניכה שכרוך בהקזת דם מהאף והלשון, דם שנשאר מהאם שהולידה את הנערים:

https://youtu.be/7hQEJIaciRM
למה מקיפים בשמחת תורה?



ההקפות הוא המנהג הנפוץ ביותר בבתי הכנסת בחג שמחת תורה. ההקפות הם ריקודים שמחים שסובבים מסביב לבמה של בית הכנסת, כשהמתפללים המקיפים אוחזים בידם את ספרי התורה.

ההקפות מבטאות את השמחה של החג, בריקודים עם התורה. לפי המנהג מקיפים לרוב ב-7 סבבים של ריקודים - שבע הקפות. כדי לשמח ולערב את הילדים בשמחת החג, נוהגים בבתי הכנסת לחלק להם דגלים והפתעות.

גם במוצאי שמחת תורה יש הקפות שאותן מכנים "הקפות שניות".


הנה סרטון עם תמונות מהקפות, סמלי ודגלי חג שמחת תורה:

http://youtu.be/A4iOxCEQpEs


והנה הקפות שמחת תורה:

http://youtu.be/JO4qWWR6jyM
מהו פרסום הנס של חג החנוכה?



בחנוכה נוהגים המאמינים היהודים להדליק נר חנוכה במתקן זכוכית על פתח הבית מבחוץ או לפחות בקרבת החלון בדירה, כך שהחנוכיה תבלוט ותיראה מבחוץ, מרשות הרבים. הסיבה לכך היא "פרסום הנס", כלומר להציג ברבים את נס החנוכה, כדי להזכירו לכל העוברים והשבים שמביטים אל החלון.

מצוות פרסום הנס של חנוכה היא כה חשובה שהמצווה מחייבת לתת צדקה לנזקקים, כדי שיוכלו גם העניים לקיים את מצוות נרות החנוכה ולפרסם את הנס.


הנה פרסום הנס ברובע היהודי בירושלים:

http://youtu.be/qRrNvvXRqwY


ההדרכה באנגלית להדלקת החנוכיה מדריכה לפרסם את הנס ליד החלון:

http://youtu.be/ZAj3lPdnLbA


וגם זה סוג של פרסום נס חנוכה - החנוכיה הגדולה בעולם שנוצרה כולה ממנופים:

http://youtu.be/YX1aZe2Rsx4


ובהולנד:

https://youtu.be/y_tVE3IqD7U
מהו חג גביית המס בספרד?



בכפר לאזה שבאזור גליסיה בצפון מערב ספרד נוהגים התושבים להתחפש ל"גובי מס" שרצים מחופשים ברחוב ו"רודפים" אחרי המקומיים. החג הזה הונהג מהמסורת המקומית בכפר, לזכר הצקות ה"פליקיירוס", גובי מס קדומים מקסטיליה השולטת, שנהגו לרדוף במאה ה-16 אחרי אנשי הכפרים עם פעמונים והיכו אותם במקלות, על שלא שילמו את המיסים שלהם.


הנה סרטון של אנשי הכפר המחופשים ומחפשים מיסים:

http://youtu.be/pim8UqXOKr0
מיהם האושפיזין של סוכות?



מנהג האושפיזין הוא מנהג בחג הסוכות שבו מארחים אורחים מאבותינו - אבות העם היהודי. זהו כמובן מנהג והוא החל בימי הביניים. מקור המילה אושפיזין הוא מהשפה הארמית ופירושה "אורחים". להתאשפז פירושו בעצם להתארח.. (דרך מעניינת להנות מחופשה - להתארח בבית החולים)

בכל יום בחג הסוכות מוזמן אחד מאבותינו, אחד משבעת האישים מאבות העם היהודי להיות האושפיזין של אותו היום:

ביום הראשון - אברהם
ביום השני - יצחק
ביום שלישי - יעקב
ביום הרביעי - יוסף
ביום החמישי - משה
ביום השישי - אהרן
ביום השביעי - דוד

יש עדות שונות שאחרי שלושת האבות הראשונים, הסדר אצלן הוא מעט שונה. ויש יהודים טובים שעשו להם מנהג ממש יפה, להזמין עניים לאכול עימם בסוכה לכבוד האושפיזין‏.


הנה סרטון לילדים שמספר על האושפיזין:

http://youtu.be/5sTHozdCG_Q


הנה האושפיזין של קשת וענן מופיעים בחלום של חגי:

http://youtu.be/-PtWAq2WX9o?t=58s
מהי להקה של איש אחד?



להקה של איש אחד היא מושג שמתייחס לנגן שמנגן בו-זמנית בהרבה כלים שונים. רוב האמנים של "להקת איש-אחד" מופיעים ברחוב, כנגני רחוב.

להקות של איש אחד הם נגנים מצוינים, וירטואוזים שמנגנים בו בזמן בידיהם, רגליהם, ברכיהם, כפות רגליהם וכמובן פיהם!


הנה סרטון של להקה של איש-אחד בלובליאנה:

http://youtu.be/gToWQGedLHU


להקת איש אחד שמנגן רוק, עם מערכת תופים שלמה שבנה על גבו:

http://youtu.be/nDLrpG0DCqI


נגן ג'אז שמבצע לבדו בכל הכלים חוץ מהצופים, קטעי ג'אז מורכבים לתזמורת ג'אז:

https://youtu.be/ZpiCEVHtHXM


ואיש מקרואטיה שהוא להקה-של-איש-אחד:

http://youtu.be/uXMuWi0dUBc


מי היו עולי הרגל לירושלים?



מנהג העלייה לרגל התחיל בסוף תקופת הבית הראשון. בתקופת הבית השני הוא הפך למנהג פופולארי, שחלק מהיהודים, במיוחד העניים והרחוקים מירושלים, נהגו לחסוך ולהמתין שנים לפני שהגיעו אליו.

העלייה לרגל לירושלים פירושה עליה לבית המקדש בירושלים ולטקסים שנערכו בו באחד הרגלים. אמנם לפי המקרא רק גברים היו מחוייבים במצווה אבל למעשה העולים לרגל עלו בדרך כלל כמשפחה, קהילה או אפילו יישוב שלם שעלה למקדש. הם הביאו מתנות מהיבול והמיקנה לכוהנים וללוויים, האזינו לשירתם של הלוויים, חזו בעבודת הכוהנים, הקריבו קרבנות וגם אכלו מהם.

רוב העולים לרגל עלו לירושלים בחג הסוכות, עם סיום העבודות החקלאיות והאסיף ולפני ההתחלה של העונה החקלאית החדשה.


הנה סרטון על דרך עולי הרגל בירושלים העתיקה:

http://youtu.be/ceN6siiP6pQ
איך הפך ספוג הזכוכית ל"סלסלת ונוס" ביפאן?



"סלסלת הפרחים של ונוס" ובקיצור "סלסלת ונוס", היא מין של ספוג טבעי שהשלד הגלילי שלו הוא חזק ביותר (קראו עליו בתגית "סלסלת ונוס, שלד"). אבל השלד החזק הזה הוא גם הסיבה שסלסלת ונוס היא מתנת אירוסין מסורתית ביפאן. הסיבה קשורה בטבע שלה, שכן סלסלת ונוס היא מלכודת אוהבים טבעית.

הסיפור שמאחרי "סלסלת ונוס" הוא המחטים של ספוגי הזכוכית. המחטים הללו יוצרות מעין כלוב עשוי צורן וכמו בבחירת בן זוג לכל החיים, גם בספוג החי הזה אתה לכוד בזוגיות תמידית.

בחלקו העליון של הספוג יש לו פתח אחד בלבד ליציאת מים. כשהספוג צעיר נוהג לחדור דרכו זוג סרטנים שחי בתוך הספוג המוגן. אך בשל הגדילה המהירה שלהם, המהירה פי כמה מקצב גידול הספוג עצמו, יהפכו הסרטנים הצעירים בתוך זמן קצר לאסירים בתוך הספוג. וכך הם יחיו בו בצוותא, עד לסוף חייהם. לכן רואים בו היפאנים את סמל הזוגיות הנצחית.


הנה חוזקו העצום של שלד הסיליקון של ספוג הזכוכית:

https://youtu.be/Sqjfisptau4?t=4s


התכונות המרתקות של ספוגי הזכוכית והעניין בהם לטכנולוגיה:

https://youtu.be/9FR6_8n29Mg


והכוח הרב של השלד של ספוג ונוס והאדריכלות הטבעית שלו:

https://youtu.be/3wqIiTABoNo?t=5m11s&end=6m56s
איזה כלי נגינה נראה ככלי לאפיית פיתות?



תוף המתכת שנקרא "הנג" ובעברית מכנים אותו "פאנטם" מיוצר בשווייץ על ידי שני אנשים, פליקס וסאבינה רוהנאר, שמייצרים כמות מוגבלת ממנו בכל שנה - הכל בעבודת יד.

זהו תוף לכל דבר, אך בניגוד לתוף רגיל הוא מסוגל להפיק צלילים בגבהים שונים, מה שמאפשר לנגן עליו מנגינות. הוא הושפע מתופי המתכת שנבנו בטרינידד ובטובגו, אך מנגנים בו באמצעות הידיים.


הנה אמנית רחוב בנגינה על הפאנטם השווייצרי:

https://youtu.be/U7qXqnHUkag


תבניות חוזרות, או לופים, הם דבר מהפנט בהנג:

https://youtu.be/8nEZpJL-b2A


דואט יפה של שני נגנים פאנטם:

http://youtu.be/xk3BvNLeNgw


ואותו נגן בדואט עם נגן פאנטם נוסף:

http://youtu.be/Z_DhNLCyVss


למעשה מדובר במשפחה של כלים - האפי, קייזן, ראב והנד פאן:

https://youtu.be/a32Bd1F7y9g


וקטע ארוך של נגינת האנג מרגיעה:

https://youtu.be/Sp5dgy8UDKs
מהם טקסי המנורות הצפות?



אחד מטקסי יום הזיכרון המרגשים בעולם מתבצע בהוואי. אלפי מנורות, כל אחת מוקדשת למת, נשלחות על פני המים. על כל מנורה כותבים בני המשפחה כתובות ומילות געגוע.

זה אינו טקס דתי אלא אזרחי-קהילתי. הוא נערך בצמוד ליום הזיכרון של ארצות הברית. עשרות אלפים מבני הוואי, ובשנים האחרונות יותר ויותר תיירים מכל העולם, מגיעים בו אל החוף עם פנס נייר, בעל בסיס מוצק ועמיד במים, שעליו הם כותבים הקדשה ליקיריהם, שאינם עוד איתם.

בטקס מהפנט ומרגש, ממש ברגע השקיעה, משחררים אז המשתתפים אלפי מנורות נייר, לצוף בהמוניהן על פני האוקיינוס. המים האינסופיים נראים לכמה שעות כמו שמיים זרועי כוכבים.

זה רק טקס אחד שבו משיטים על פני המים מנורות נייר צפות, לזכר קרובים שמתו או נפגעו במלחמות. בתרבויות שונות משיטים את אותן לנטרנות, עששיות נייר מסורתיות, במורד נהר או על פני ים ואגם.

למשל טורו נגאשי (Tōrō nagashi), בעברית "משט המנורות". זהו טקס יפאני שבו משיטים עששיות נייר, צ'וצ'ין כמו שקוראים להן ביפאן, במורד נהר. המטרה הטקסית של הטקס הזה נעוצה באמונה שכך מדריכים את רוחות המתים של השנה, אל העולם הבא. היפנים מאמינים שמוצא האדם הוא מהים והפנסים השטים מייצגים את גופיהם של המתים, החוזרים אל המים.

ביפאן משיטים לנטרנות כאלה, מנורות נייר טקסיות, גם באירועים אחרים. אחד מהם הוא יום השנה להטלת פצצות האטום על הערים הירושימה ונגסקי, שנערך ב-6 באוגוסט. היפאנים עושים טקס דומה גם לזכרם של הרוגי אסונות המוניים, כמו 520 הנספים בהתרסקות טיסה 123 של ג'פאן איירליינס, מה שנחשב האסון הקטלני ביותר של מטוס בודד אי-פעם.

טקס השטת המנורות על פני המים, לזיכרון המתים, מתקיים בכל שנה במגוון מקומות נוספים במזרח. במקומות שונים הוא מתקיים בסמוך ל-15 ביולי ובאחרים דווקא ב-15 באוגוסט. מעבר לזיכרון, המסר המשותף ברוב הטקסים הללו, הוא של חיבור בין אנשים וקידום השלום על פני כדור הארץ.


הנה יום הזיכרון של המנורות הצפות בהוואי:

https://youtu.be/2TK7WoDByw8


כך נראה טקס השטת המנורות בהוואי:

https://youtu.be/ahUDFDb-5-A?t=3m40s


וכך זה נראה מרחוק יותר:

https://youtu.be/8_7akAT7ImE


הקסם של האורות הצפים הוא מהפנט:

https://youtu.be/3kqu9BaW6gs


ומתקיים גם במקומות אחרים:

https://youtu.be/wQ9x9V25_yM


כמו ביום הזיכרון להרוגי הירושימה ונגסקי:

https://youtu.be/dfdHozuO7Q8
מה מקור מנהגי החתונות?
למה אנשים מתחתנים?
מהי תחרות השק קמח בפינלנד?
מה נהוג באירלנד לעשות ב-29 בפברואר?
מהי שירת היודל?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.