מהו מנהג ההצדעה?
ההצדעה (Salute) היא מנהג צבאי שנפוץ בכל העולם, מחווה גופנית של ברכה והבעת כבוד בצבאות וגופים בטחוניים שונים בכל העולם.
ההצדעה התפשטה מתרבות לתרבות והפכה חלק בלתי נפרד מהמשמעת הצבאית, כשעם הזמן היא הופכת לחובה במרבית הצבאות הלאומיים בעולם.
אבל מה מקורה של ההצדעה?
להצדעה הצבאית יש שורשים קדומים אך המקור המדויק שלה אינו ידוע בוודאות. יש סברה, בלתי מוכחת, שהרומאים נהגו להרים את כף ידם הימנית כשהיא פתוחה בברכה ובכך להראות שאין בידם כלי נשק.
במקומות אחרים נהגו ונוהגים עד היום ללחוץ את יד ימין לשלום, כדי להעביר מסר דומה.
ישנן תיאוריות שמנסות לראות את שורשיה בימי הביניים, עת אבירים הרימו את מכסה העיניים בקסדתם, עת היו נפגשים באביר אחר, בכדי לחשוף את פניהם ולאפשר לזהותם כמי שאינו אויב. אך גם לכך אין תימוכין היסטוריים של ממש.
המסמכים המהימנים הראשונים מגיעים רק מהמאה ה-18. נראה שההתגבשות המודרנית של ההצדעה מתחילה בצבא הבריטי. ככל הנראה, נהגו חיילים להסיר את הכובע כסימן כבוד מול פניהם של קצינים בדרגה גבוהה יותר. אבל כשהכובעים הצבאיים הופכים מסורבלים יותר, הנוהג הזה מתגלה כפחות מעשי.
מסמך צבאי בריטי משנת 1745 מורה לחיילים "לא להסיר את כובעיהם כשהם חולפים על פני קצין, אלא רק להצמיד את ידיהם לכובעים ולהשתחוות". זו הפעם הראשונה שבה מוזכרת במסמכים רשמיים ההצדעה שאנו מכירים כיום.
ב-1820 כבר מתגבשת ההצדעה הסטנדרטית, כשהיד הימנית נוגעת בשפת הכובע והכף פונה כלפי מטה. בצבא הבריטי יש אפילו שוני בסגנון ההצדעה בין הצי הימי המלכותי (Royal Navy) לצבא הרגיל. אגדה עממית בבריטניה וללא בסיס היסטורי, גורסת שהמלכה ויקטוריה (Queen Victoria) ביקרה פעם בספינת מלחמה ומלח הצדיע לה בכף יד מלוכלכת. מאז, אימץ חיל הים הצדעה עם הכף כלפי מטה, כדי להסתיר את כפות הידיים המלוכלכות.
מבריטניה מתפשט במהירות המנהג לצבאות אירופה וצבאות שונים מאמצים צורות הצדעה מגוונות משלהם. בצבא הצרפתי, למשל, כף היד פונה באותה תקופה קדימה.
הצבא הפולני שומר עד היום על הצדעה ייחודית בשתי אצבעות בלבד. אגדה פולנית מספרת על שליח צבאי שנפצע בקרב אך המשיך במשימתו, הצדיע למפקדו עם שתי האצבעות שנותרו לו בריאות ומת לאחר מכן. הנסיך יוזף פוניאטובסקי (Józef Poniatowski), מרוב התפעלות מאומץ לבו, אימץ את ההצדעה הזאת לצבא הפולני. עם זאת, גם לסיפור הזה אין הוכחות היסטוריות ברורות.
בשנת 1923 דורש היטלר שחברי התנועה הנאצית יקדמו אותו במועל יד וכך אכן קרה. זה רימז כבר אז על פולחן האישיות שיחיל על גרמניה הנאצית כולה, כשיעלה, עשור אחר כך, לשלטון. ההצדעה במועל יד תהפוך להצדעה הרשמית של הצבא הנאצי ובמסגרת פולחן האישיות שיונהג, יצדיעו כך כל תומכי הפיהרר ומעריציו. מאז הוכרעה גרמניה ההצדעה במועל יד אסורה בה לפי החוק.
מכל מקום, עד היום נותרה ההצדעה הצבאית סמל אוניברסלי של כבוד ומשמעת בצבאות כל העולם, כשכל צבא שומר על הגרסה המסורתית שלו למחווה העתיקה הזו.
ההצדעה (Salute) היא מנהג צבאי שנפוץ בכל העולם, מחווה גופנית של ברכה והבעת כבוד בצבאות וגופים בטחוניים שונים בכל העולם.
ההצדעה התפשטה מתרבות לתרבות והפכה חלק בלתי נפרד מהמשמעת הצבאית, כשעם הזמן היא הופכת לחובה במרבית הצבאות הלאומיים בעולם.
אבל מה מקורה של ההצדעה?
להצדעה הצבאית יש שורשים קדומים אך המקור המדויק שלה אינו ידוע בוודאות. יש סברה, בלתי מוכחת, שהרומאים נהגו להרים את כף ידם הימנית כשהיא פתוחה בברכה ובכך להראות שאין בידם כלי נשק.
במקומות אחרים נהגו ונוהגים עד היום ללחוץ את יד ימין לשלום, כדי להעביר מסר דומה.
ישנן תיאוריות שמנסות לראות את שורשיה בימי הביניים, עת אבירים הרימו את מכסה העיניים בקסדתם, עת היו נפגשים באביר אחר, בכדי לחשוף את פניהם ולאפשר לזהותם כמי שאינו אויב. אך גם לכך אין תימוכין היסטוריים של ממש.
המסמכים המהימנים הראשונים מגיעים רק מהמאה ה-18. נראה שההתגבשות המודרנית של ההצדעה מתחילה בצבא הבריטי. ככל הנראה, נהגו חיילים להסיר את הכובע כסימן כבוד מול פניהם של קצינים בדרגה גבוהה יותר. אבל כשהכובעים הצבאיים הופכים מסורבלים יותר, הנוהג הזה מתגלה כפחות מעשי.
מסמך צבאי בריטי משנת 1745 מורה לחיילים "לא להסיר את כובעיהם כשהם חולפים על פני קצין, אלא רק להצמיד את ידיהם לכובעים ולהשתחוות". זו הפעם הראשונה שבה מוזכרת במסמכים רשמיים ההצדעה שאנו מכירים כיום.
ב-1820 כבר מתגבשת ההצדעה הסטנדרטית, כשהיד הימנית נוגעת בשפת הכובע והכף פונה כלפי מטה. בצבא הבריטי יש אפילו שוני בסגנון ההצדעה בין הצי הימי המלכותי (Royal Navy) לצבא הרגיל. אגדה עממית בבריטניה וללא בסיס היסטורי, גורסת שהמלכה ויקטוריה (Queen Victoria) ביקרה פעם בספינת מלחמה ומלח הצדיע לה בכף יד מלוכלכת. מאז, אימץ חיל הים הצדעה עם הכף כלפי מטה, כדי להסתיר את כפות הידיים המלוכלכות.
מבריטניה מתפשט במהירות המנהג לצבאות אירופה וצבאות שונים מאמצים צורות הצדעה מגוונות משלהם. בצבא הצרפתי, למשל, כף היד פונה באותה תקופה קדימה.
הצבא הפולני שומר עד היום על הצדעה ייחודית בשתי אצבעות בלבד. אגדה פולנית מספרת על שליח צבאי שנפצע בקרב אך המשיך במשימתו, הצדיע למפקדו עם שתי האצבעות שנותרו לו בריאות ומת לאחר מכן. הנסיך יוזף פוניאטובסקי (Józef Poniatowski), מרוב התפעלות מאומץ לבו, אימץ את ההצדעה הזאת לצבא הפולני. עם זאת, גם לסיפור הזה אין הוכחות היסטוריות ברורות.
בשנת 1923 דורש היטלר שחברי התנועה הנאצית יקדמו אותו במועל יד וכך אכן קרה. זה רימז כבר אז על פולחן האישיות שיחיל על גרמניה הנאצית כולה, כשיעלה, עשור אחר כך, לשלטון. ההצדעה במועל יד תהפוך להצדעה הרשמית של הצבא הנאצי ובמסגרת פולחן האישיות שיונהג, יצדיעו כך כל תומכי הפיהרר ומעריציו. מאז הוכרעה גרמניה ההצדעה במועל יד אסורה בה לפי החוק.
מכל מקום, עד היום נותרה ההצדעה הצבאית סמל אוניברסלי של כבוד ומשמעת בצבאות כל העולם, כשכל צבא שומר על הגרסה המסורתית שלו למחווה העתיקה הזו.
