סוס (Horse) הוא בעל חיים, ממשפחת היונקים, שחי בממוצע כ-30 שנים.

הסוס משרת את האדם כבר עשרות אלפי שנים. לכן גם נקרא הסוס שאנו מכירים "סוס הבית". הסוסים בויתו לראשונה בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה והתפשטו באלפים הבאים לכל אסיה ואירופה.

בתחילה שימש הסוס בעיקר לעבודות משק וחקלאות, כמו גרירה של מחרשות ועגלות וכדומה, אך די מהר הוא הפך לכלי תחבורה מרכזי ושימש ככזה עד המצאת מנוע הקיטור.

סוסים הובילו מרכבות מלחמה חיתיות ומצריות ובהמשך נוצרו חילות הפרשים בצבאות של פעם ואצל האבירים באירופה.

לאחר מכן נוצרו העגלות והכרכרות להסעת האדם, ששימשו עד להמצאת המכונית. לאחר שזוהו תכונותיהם האציליות הפכו הסוסים גם לשחקנים קבועים בטקסים מלכותיים ורשמיים.

במערבונים, הן הספרותיים והן הקולנועיים, זכה סוס הרכיבה להיות השותף לגיבור הבודד, המשוטט לו במדבר של המערב הפרוע באמריקה ולסייע לו בסיפורים הללו.

עם הזמן גם משטרות יתחילו להשתמש בסוסים כדי לטפל בהפרות סדר ולאפשר לשוטרים לנהל מרדפים ולהרתיע פושעים.

בעולם הספורט הפכו מרוצי סוסים לפופולריים מאד, כשלצידם התקיימו שלל תחרויות ראווה, שהתמקדו בהפגנת יכולות רכיבה, רטן בתגית "רודיאו", יכולות אילוף וכמובן תחרויות יופי של הסוס ויכולתו בפעולותיו.

בשנים האחרונות הפכו הסוסים למסייעי ריפוי. משתמשים כיום בסוסים לצורך רכיבה טיפולית, המסייעת לבעלי מוגבלויות, נכים וילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לשיפור הביטחון העצמי ועוד.


הנה ההיסטוריה של הסוסים והביות שלהם (מתורגם):

https://youtu.be/_uhIhkuh6zo


סרטון לקטנטנים להיכרות עם הסוסים (עברית):

https://youtu.be/zm359-ss9UI?end=2m33s


סוסים יכולים להיות ממש רגישים:

https://youtu.be/kjKaJOREiBw


וקצת פספוסוסים, או פספוסי סוסים:

https://youtu.be/UUXi26yhUiM

"הרכב מדלפי" הוא פסל יווני משנת 474 לפני הספירה, שנמצא בחפירות במקדש אפולו בעיר דלפי, בסוף המאה ה-19.

הרכב, המפוסל בגובה של אדם, היה ככל הנראה חלק מפסל מורכב של מרכבה רתומה לארבעה סוסים. הוא מחזיק בידו הימנית את שרידי המושכות. בעוד ידו השמאלית חסרה.

הפסל מדייק מאד בתיאור הגוף האנושי שלו, כולל שיער הרכב וקפלי הבגד המוקפדים. הוא נחשב דוגמה יפה של פיסול יווני בברונזה ובאופן מסוים דווקא החלקים החסרים מהפסל השלם והיותו שבור וחסר, העמידו אותו כפסל מעניין במיוחד.


הנה סרטון עם הסבר על הרכב מדלפוי:

http://youtu.be/A-Q79HlORtM


ושלל זוויות מבט על הרכב מדלפי ואיורים שממחישים את הפסל המלא שכנראה היה חלק ממנו:

http://youtu.be/bkh2HYvwHI8?t=4m15s

סוסים (Horses) יכולים לישון בעמידה, אם כי לזמן קצר, במהלך שינת החלום (החלק העמוק של השינה, שבה הם חולמים חלומות) הם חייבים לשכב.

הסוס יכול לישון בעמידה את רוב השינה שלו, כיוון שהוא מסוגל לנעול את ברכיו כך שלא יהיה בעמידה לחץ על השרירים, אלא רק העצמות שהופכות כמו מקל אחד ללא מפרקים, כמו מוט של אוהל. החלפת הרגל הנעולה בין כל שתי רגליים, אחת לכמה זמן, מאפשרת לסוס לתת מנוחה לרגל אחת, בזמן שהשניה נעולה ומאפשרת עמידה ללא מאמץ, גם בתוך שינה.


הנה סוס ישן בעמידה:

http://youtu.be/PBeD9uTQlb0?t=50s


וסוסים שלא ממש ישנים, כי הם מותחים בני אדם:

http://youtu.be/YUKP1P8Xc5w

מהם סוסי המוסטנג הפראיים של אמריקה?
מה מקורם של סוסי המוסטנג באמריקה?


סוסי המוסטנג הם סוסי פרא ששועטים במרחבי המערב הפרוע של ארצות הברית.

אבל מקורם של סוסי המוסטנג הוא בכלל לא ביבשת אמריקה. למעשה, אלו סוסים שהובאו לאמריקה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16. עם השנים, לאחר שסוסים רבים ברחו או שוחררו במאות הקודמות, במיוחד בתקופת הנהירה הגדולה למערב ארה"ב, הם החלו להתרבות בטבע.

האלפים של אז הפכו למיליוני סוסים שגדלו בטבע והיו לסוסים פראיים ולא מבוייתים.

עד שבמאה הקודמת החל החוק האמריקאי להגן ולשמר אותם, הם ניצודו בהמוניהם בארה"ב.

מקור המילה "מוסטנג” בספרדית-מקסיקנית ופירושה "בקר שברח והפך פראי". התרבות האמריקאית אכן מצמידה את השם הזה בהתאם.

אם זו "מוסטנג סאלי", המושא הפראי של הלהיט הענקי בשם זה ואם זו מכונית ה"פורד מוסטנג", שהייתה סמל לחופש ונסיעה צעירה, מהירה ואולי אף פראית של הצעירים "הנכונים" של שנות ה-70 בארצות הברית.


הנה קבוצת צעירים המנסים לעודד אימוץ של סוסי המוסטנג המוחזקים במכלאות (מתורגם):

https://youtu.be/gMrJUymerbw


סוסי המוסטנג הפראיים:

http://youtu.be/tOv9RluGDoQ


הנה אדם שמשמר את סוסי המוסטנג:

http://youtu.be/AzIKZP-iIcM


הנה סרט תיעודי על סוסי המוסטנג של אמריקה:

https://youtu.be/G7lpkPlTe78?long=yes


השמורות המיוחדות לסוסי הפרא הללו:

https://youtu.be/EZk8k5X78MI?long=yes


והמפגש איתם:

https://youtu.be/XCoPTr63bJg?long=yes

האוכף (Saddle) הוא מעין מושב שמחברים לגבו של הסוס, או כל בהמה אחרת.

האוכף מיועד בעיקרו לשמירה על יציבות הרוכב על הבהמה. כבר מאות שנים שמייצרים אוכפים עבור סוסים, בעיקר לנוחות הרוכבים עליהם.

בנוסף לחלק עליו יושבים באוכף, יש מספר מתקנים שמהווים חלק מהאוכף עצמו. לארכופים, התלויים משני צידי האוכף, מכניס הרוכב את רגליו.

הקרן, שנמצאת בקדמת האוכף, לפחות באוכפי הרכיבה המערביים, מאפשרת לרוכב לאחוז בה.

המשענת, שבצדו האחורי של האוכף, תומכת בגב הרוכב ומונעת כאבים ברכיבה ארוכה או קשה.


בנוסף. לכך משיג האוכף כמה מטרות נוספות:

נוחות - לאפשר רכיבה נוחה לרוכב ולסוס.

שיווי משקל - לשמירה על שיווי המשקל בעת הרכיבה.

איזון - לאיזן את משקל הרוכב ולהפחית מהסוס מאמץ.


#אילו סוגי אוכפים קיימים בעולם?
קיימים שלל סוגים של אוכפים, כולל סוגים מקומיים, הנהוגים באזורים מסוימים בעולם ולא מוכרים באחרים כלל.

ארבעת הבולטים שבין סוגי האוכפים הם:

#אוכף "ווסטרן"
אוכף בעל קרן, לרוב מסיבי ועשוי עור. אלו האוכפים בסגנון המערב הפרוע, מאלו שרואים במערבונים שבקולנוע. במקור הוא נועד לרעייה של בקר.

#אוכף "טריק ריידינג"
מיועד לרכיבת פעלולים. יש לו קרן מקדימה ורצועות ואלה מאפשרים לרוכב להיאחז בהם בידיו וברגליו היטב, במהלך ביצוע פעלולים או רכיבת רודיאו, בה הסוסים מאתגרים את הרוכב.

#אוכף מרוצים
אוכף קל יחסית, שמטרתו הפחתה מירבית של המשקל על גב הסוס.

#אוכף אנגלי
אוכף שנועד לרכיבה אמנותית, שנקראת "דרסאז'", ולמרוצי מכשולים וקפיצות מעל מכשולים. זהו אוכף קל יחסית ולא מכיל קרן.


הנה בעל מקצוע שמייצר אוכפים לסוסים (עברית):

https://youtu.be/_nGWKY9qJyw


כך מתאימים אוכף לסוס (עברית):

https://youtu.be/DVHE0yfwKWc


אוכפים לגמלים (עברית):

https://youtu.be/GMRw27r07ek


ו"האוכף של נהר הקולורדו", שנקרא כך על שום עיקול הנהר בעל צורת האוכף המרהיבה שלו:

https://youtu.be/AsZdY6Hkc1I

פִּרְזוּל סוסים (Farrier) הוא מקצוע שבו מטפלים בפרסות הסוסים, ברגליהם (בעבר גם בבהמות אחרות) והטלפיים, החלק הקרני שברגליהם.

הפרסות הן מעין נעליים או מנעלים מיוחדים לסוס, עשויי ברזל, מותאמים לרגליו ושומרים עליהם מבלאי ופגיעות.

המילה "פרזול" באה מהמילה הארמית "פרזלא" שפירושה "ברזל".

המפרזל הוא מצד אחד נפח, היוצר ומעצב במתכת את הפרסות. מצד שני הוא מטפל בבריאות הרגל של הסוס ובבעיותיה. כך הוא מופקד, למשל, על מלאכת החיטוב והטיפול בכפות רגליו, או הטלפיים של הסוסים. הוא מטפל גם בפציעות הסוס ברגליו ובבעיות באזור זה. בימי קדם, אגב, נהגו המפרזלים לטפל גם בשיניו של הסוס....

בפרזול הסוס מתאים המפרזל את הפרסות לרגליו ומאזן אותן. במשך הזמן, בהתאם לשינויים שעובר הסוס ולגדילת הטלפיים שלו, הוא יתאים את הטֶלֶף כך שהזווית שלו תהיה נוחה לסוס במצבים של עמידה, דהירה או עבודה, למשל אם הסוס מרבה ללכת במשטחים קשים.

הפרזול הוא מהמקצועות העתיקים ביותר. בחפירות ארכאולוגיות שונות בעולם נמצאו שלדי סוסים מתקופות שונות, כולל רבים מהתקופה הצלבנית, בה הביאו הסוסים אבירים רבים ממערב אירופה ועד לארץ ישראל.

בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית היו הנפחים אחראים על הפרזול. הם גם ייצרו ותיקנו כלי ברזל וגם טיפלו בפרסות הסוסים.

בימינו יש עבודה למפרזלים והם עוסקים בה בלבד. ברור שמספר הסוסים המשמשים בתחבורה ירד פלאים מאז שהומצאה המכונית ומכאן שהטיפול בפרסות הפך מקצוע נדיר משמעותית מבעבר. עוסקים בו מי שממש אוהבים את המלאכה העתיקה הזו.


הנה המפרזל, מקצוע שהיה בעבר שכיח, עד שהומצאה המכונית:

https://youtu.be/TndIFXZFtQ8


החלפת פרסות לסוס פוני בקשמיר שבהודו:

https://youtu.be/fuyMRzrJTl4


טיפול בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:

https://youtu.be/1fV5jhzL8rw


פרזול זה עסק לא קל אבל סוס הוא בדרך כלל בהמה סבלנית:

https://youtu.be/FZwA_0hgbks


כך מפרזלים את פרסות הסוסים:

https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s


ומפרזל המראה את עבודתו כמפרזל פרסות סוסים:

https://youtu.be/leGpKzJZbOw?long=yes

הסוסים הבלגיים (Belgian draft horse) הם סוסי עבודה כבדים, המיועדים למשיכת עגלות משא וציוד חקלאי. הם נחשבים לחיית משק שימושית ואהובה בבלגיה. אבל הסוס הבלגי, ה"ברבן" הוא אחד מגזעי הסוסים החזקים והכבדים ביותר.

שמו של הסטס הבלגי נובע ממקורו בפרובינציית ברבן (Brabant) שבבלגיה. סוסים אלה משתייכים לקבוצת סוסי ה"דראוט" (draught horse) של בריטניה, או סוסי ה"דראפט" (draft horse) מארצות הברית. עד לשנות ה-40 של המאה ה-20 הסוס הבלגי והברבן (Barbant) נחשבו לגזע אחד. אבל במחצית השנייה של המאה ה-20 פיתחו מגדלי הברבן האירופי את הגזע לבעל גוף גדול וכבד משמעותית, מהסוס הבלגי של ארצות הברית, שהוא גבוה וקל ממנו. ועדיין, גם כיום, בתחילת המאה ה-21, נחשב הסוס הבלגי האמריקאי לסוס העבודה הכבד ביותר בארצות הברית.

צבעי הסוס הבלגי הם בדרך כלל בגוון ערמוני ויש להם רעמה וזנב בהירים. משקלו נוטה להיות להתחיל בסביבות טון.

גם בעידן המודרני, בו טרקטורים וציוד ממוכן החליף את בהמות המשא, הסוסים הבלגיים משמשים בלא מעט משקים חקלאיים באירופה, כסוסי עבודה. זאת בעיקר בזכות היכולת יוצאת הדופן שלהם למשוך משאות כבדים.

במקביל הפך המראה המיוחד שלהם, את הסוסים הבלגיים למבוקשים בהופעות סוסים ולרכיבת פנאי. קשה אולי להאמין אבל בבלגיה מתקיים ענף חקלאי של גידול סוסים בלגיים למאכל ותעשיית הבשר שלהם קיימת גם היום.


הנה הסוס הבלגי:

https://youtu.be/gWRscujkPxU


אצל הסייס:

https://youtu.be/1fV5jhzL8rw

הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לפתח מהירויות ריצה גדולות. למעשה, הסוסים (Horses) הם מבעלי החיים המהירים ביותר. ריצתם של הסוסים נקראת דהירה.

סוד דהירתם המהירה הוא בעצמות הרגל של הסוסים. יש להם בעצמות פרופורציות שמקנות להם יכולת דהירה מצוינת. האמריקנים נוהגים לומר עליהם "אין רגל, אין סוס".

מאז שהסוסים בויתו, כפות רגליהם הם איברים שזוכים לטיפוח מיוחד של האדם. על החלק החיצוני של הפרסה, כף רגלו של הסוס שעשויה מחומר שדומה לציפורן האנושית, מחברים פרסות מתכת. הפרסות הללו הן מעין סנדלי מתכת, המונעים שחיקה והתבלות של כפות רגליו של הסוס, במיוחד לאור המרחקים שהוא גומע בשירות האדם.

אבל לא הפרסה היא שהופכת את הסוס למהיר כל כך. יש לו את זה בטבעו. דוגמה טובה לריצתו הטבעית של הסוס היא בסוסי המוסטנג, סוסי הבר הפראיים של אמריקה. אלה הם סוסי פרא חופשיים, לא-מבויתים, שהם מהירים.


הנה קליפ השיר שהכי מזוהה עם דהירת הסוסים (עברית):

https://youtu.be/rjitB8i9Skk


סרטון יפה להפליא של סוס דוהר:

https://youtu.be/lq2REad-o0Y


על ספורט הרכיבה והדהירה על סוסים (עברית):

https://youtu.be/on3Byzx9a00


וסוסים הדוהרים במהירות:

https://youtu.be/oAvXifPa_V0

רודיאו (Rodeo) הוא ספורט תחרותי שבו בוקרים ורפתנים מתחרים בהפגנה של כישוריהם בטיפול ושליטה בבעלי חיים, כמו גם בהיאבקות, היגוי ומרוצי חביות.

שליטה בשוק למשל, כרוכה ברכיבה והישארות, זמן רב ככל האפשר, על גבו של השור המתפרץ. חוץ מהחזקת מעמד על שוורים, יש ברודיאו גם תחרויות של חבלים על עגלים, בהן צריך לקשור עגל בחבל במהירות, יש מרוצי חביות בהם רוכבים על סוס סביב שלוש חביות במהירות האפשרית ויש שליטה בסוסים פראיים, כשיד אחת של הרוכב באוויר.

הרודיאו הוא אחד מסוגי הספורט הפופולריים בצפון אמריקה ומנגד מעורר ביקורת מצדם של ארגונים לזכויות בעלי החיים.

זה ספורט תחרותי מסורתי שמקורו בכלל בספרד ובמקסיקו ומהן הוא התפשט והתפתח אל ארצות הברית, קנדה, דרום אמריקה ואוסטרליה. במדינות כמו טקסס בארצות הברית הוא נחשב לאחד מסמליה של המדינה. כך. גם בדרום אמריקה.

אך זהו גם ספורט תובעני ומסוכן, המצריך אתלטיות ומיומנות רבה. וזהו גם ספורט שמושך ביקורת רבה מארגונים שונים לזכויות בעלי החיים.

בדרך כלל המשתתפים הם קאובויים שטיפלו במשך שנים רבות בבעלי חיים ובמשך שנים שכללו את כישוריהם, בתרגול ותחרויות.

אירועי רודיאו מתקיימים ברמות שונות, החל מתחרויות חובבים מקומיות ועד לאירועים מקצועיים גדולים, כמו רודיאו הלאומי של הגמר (NFR), שנערך מדי שנה בלאס וגאס, נבאדה.

וחלק משמעותי במשיכה לאירוע הזה הוא ודאי האווירה ברודיאו, שהיא בדרך כלל חגיגית וכוללת אוכל, מוסיקה חיה ובידור מסוגים שונים.


#אירועי רודיאו
הבולטים באירועי הרודיאו הם אלו שבהם הקאובוי רוכב על גבי שור או סוס פראיים, כשמטרתו הברורה היא הצליח ולהחזיק מעמד כ-8 שניות על גב הבהמה המשתוללת, כשידו האחת אוחזת בחבל הקשור סביב צווארה ויד נוספת באוויר.

אגב, מיד לאחר שהמתחרה נופל מגב השור או הסוס ימהר להכנס לרחבה ברנש לבוש בבגדים צבעוניים, שישנה את נתיב הבהמה המשתוללת, כדי שותאפשר לרוכב לצאת מהרחבה ללא פגע, מה שמחייב גם כן מיומנות.


הנה רגעי רודיאו גדולים:

https://youtu.be/gbF0gfuf8rQ


רודיאו הוא ספורט מסוכן:

https://youtu.be/yILVRmFzYkw


רודיאו על שוורים:

https://youtu.be/8Vp9N8LhMGs


רק להחזיק מעמד - זה האתגר:

https://youtu.be/5UNYXXfuOO8


תולדות הרודיאו האמריקאי:

https://youtu.be/G0_C1gXD_JY


הרודיאו המקסיקני שהוא שונה מעט:

https://youtu.be/tUnbPJrbTDI


וקדימון הסרט "הרוכב" מ-2017 על כוכב רודיאו משותק מתאונת רכיבה שחולם לחזור:

https://youtu.be/AlrWRttLTkg

הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.

שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.


הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:

https://youtu.be/cIwNBX7k4vs


וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:

https://youtu.be/jamZyBva_LE

פֵּגָסוֹס (Pegasus) היה סוס מכונף וסמל לחיים נצחיים, חיי אלמוות במיתולוגיה היוונית. פגסוס הוא בנם של מדוזה, הגורגונה ששערה עשוי נחשים ושל פוסידון, שהוא אל הים והסוסים.

למרבה הצער, פגסוס נולד במותה של מדוזה, לאחר שנקטלה בידי פרסאוס, הגיבור הידוע. המיתולוגיה מספרת שהוא ואחיו כריסאור בקעו מצווארה השחוט של מדוזה. יש גם גרסאות לפיהן הם יצאו מהאדמה שדמה של מדוזה נשטף אליה.

במיתולוגיה היוונית הוזכרו המעיינות שיצר פגסוס ברקיעות פרסותיו. כל אימת שהסוס המכונף רקע בפרסותיו על הקרקע, פרצו ממנה מי מעיין שופע. כך נוצר היפוקרנה, המעיין המקודש שעל הר המוזות הליקון.

פגסוס היה סוסו של הגיבור המיתולוגי בלרופון, שרכב על גבו לנצחונות כמו הכנעת הכימרה המפלצתית, הניצחון על האמזונות והכנעת בני סולימי. הם נפרדו כשפגסוס השליכו מעל גבו, מכיוון שבלרופון החליט לעוף על גבו אל האלים שבאולימפוס, או אפילו אל עבר השמש, כמו בסיפור אחר במיתולוגיה.

בהמשך חייו של פגסוס הוא השתכן באורוות סוסיו של זאוס, אבי האלים, שבאולימפוס. שם הוא המשיך בשושלת של סוסי כנף.

פגסוס תואר לא פעם בספרי פנטזיה שונים, ברוב המקרים כיצור חיובי ושמח לסייע אך קנאי לפרטיותו ולמקומו.


הנה סיפורו של פגסוס וחיסול הכימרה:

https://youtu.be/LygtaxOxGuo


פגסוס בסצנה מסרט:

http://youtu.be/gsRi4SctoM0


הסבר קצר על פגסוס, על פי המיתולוגיה היוונית:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=2m15s?end=3m10s


ומצגת וידאו של הפגסוס מסרטי קולנוע:

http://youtu.be/0RYKwLuvkiE

הקַלְגָרִי סְטַמְפִּיד או הסטמפיד של קלגרי (Calgary Stampede) הוא פסטיבל הרודיאו שמקיים מחוז אלברטה שבקנדה, מדי שנה בתחילת חודש יולי, למשך 10 ימים.

ספורט הרודיאו, הכרוך ברכיבה על גבי סוסים מתפרעים, הוא פופולרי מאוד בצפון אמריקה. בכל קיץ, מאז שנת 1912, נערך עבורו פסטיבל הסטמפיד, בו חוגגים המקומיים את הווי הבוקרים ו"המערב הפרוע" בצד המורשת החקלאית של המחוז שלהם, שהיא מן הסתם שלווה הרבה יותר.

מעל מיליון איש מגיעים ומשתתפים בכל שנה בפסטיבל, בעיקר בצפייה בכמה קטיגוריות של תחרויות רודיאו. משתתפים בהם טובי הבוקרים בעולם, כשהם עושים מאמצים אדירים לשרוד על גב סוסי הפרא והשוורים המשתוללים.

המושג "סטמפיד" מתייחס לדהרת הסוסים, או בתרגום חופשי וספציפי יותר - למנוסת הבהלה או ההסתערות המהירה של הסוסים. למעשה, את קַלְגָרִי סְטַמְפִּיד נוהגים לתרגם גם כ"שעטת קַלְגָרִי".

אחד משיאי הפסטיבל הוא מירוץ הכרכרות המסורתי שנערך בו ומזכיר מרדפים בסגנון המערב הפרוע, כאלו שרובנו רואים בעיקר במערבונים ישנים.

אבל הסטמפיד מתהדר גם במצעד הפתיחה המסורתי, הענקי והמרהיב, בדוכני אוכל, המון בירות, חגיגות, קזינו, כפר אינדיאני, מרוצי קאובויז היתוליים, ובתערוכות חקלאיות למתעניינים.

כל אלה מוצעים לצד מופעים מוסיקליים של מוסיקה עממית, זיקוקי-דינור, שערים פתוחים של פארק השעשועים המקומי וארוחות בוקר חינמיות המחולקות בעיר לאורך כל ימי הפסטיבל.

ילדים ומבוגרים מאוד נהנים בו גם מיום ילדים ויום קשישים, ימים בהם הכניסה עבורם בבוקר היא ללא תשלום.


הנה הסבר הסטמפיד בקלגרי:

https://youtu.be/GANsHb6-I_Y


קיצור האטרקציות של הסטמפיד של קלגרי:

https://youtu.be/UHCKAidVXqs


חוויות הקלגרי סטמפיד:

https://youtu.be/gsuRTTjdz4U


הרודיאו המפורסם:

https://youtu.be/sf5Fz3qsn_M


ביצועים נבחרים מתחרויות הרודיאו בסטמפיד:

https://youtu.be/hvFAns4yVQM


תחרות לכידת והיאבקות שוורים:

https://youtu.be/rzCgy-YYU1I


וביקורת לגיטימית על התחרויות שלא פעם פוצעות את בעלי החיים:

https://youtu.be/vX4YvJf3w_Q

אנגליה היא ערש מרוצי הסוסים. כבר בשנת 1174 תועדו בממלכה מרוצי סוסים (Horse race), כמו מרוץ הסוסים שאורכו 4 מייל והתקיים בסמית'פילד שבלונדון. מרוצי הסוסים הללו התקיימו בצורה המוכרת לנו, כלומר במסלול שטוח ולמרחק שנקבע מראש. היסטורית יתחילו מרוצי משוכות להתקיים מאוחר יותר.

מרוצי הסוסים המשיכו להתקיים לאורך כל ימי הביניים. לרוב נהגו לערוך מירוצי סוסים מקומיים, במקביל לימי שוק וירידים אזוריים. כל איכר ובעלים של סוס מהיר הביא אותו והתחרה באחרים.

מאוחר יותר החלו להשוות את סיכויי הסוסים לנצח, על ידי הוספת משקל לסוסים לחלק מהם, לעומת סוסים אחרים.

בתקופת מלך אנגליה צ'ארלס השני, החל המלך, חובב מרוצי סוסים והבעלים של סוסי מרוץ איכותיים, לתמוך במרוצי סוסים. המלך אף דאג לתמיכה כספית, מטעם בית המלוכה, בהרבעה של סוסי מרוץ.

כך הפך ענף הספורט הזה לפופולרי בקרב הציבור, בתחילה באנגליה ובהמשך במקומות נוספים שבהם שלטה האימפריה הבריטית. החל מהמאה ה-18 החלו לצאת עיתונים שהוקדשו למרוצי הסוסים. בדרך כלל התפרסמו בהם תוצאות המרוצים ופורסמו מרוצים עתידיים, חדשות, מוצרים ואירועים בתחום.

כשנוספו הימורים על תוצאות המרוצים, הפכו מרוצי סוסים עוד יותר פופולריים והתפשטו לארצות הברית ולמדינות נוספות.


הנה ההיסטוריה של מרוצי הסוסים:

https://youtu.be/n-Z7dxPiUGk


מרוץ סוסים מודרני:

https://youtu.be/VlI7NcPv1Hs


תכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):

https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes


וסרט תיעודי על עולם מרוצי הסוסים:

https://youtu.be/wgsniD4BuKU?long=yes

הביות (Domestication) הוא תהליך של שינויים שעושה האדם בבעלי חיים ובצמחים, כדי להתאימם לצרכיו. השינוי הזה הוא חלק מהחקלאות שהאדם למד לייצר. הוא נקרא ביות והוא מתרחש בתקופת המהפכה הנאוליתית.

במהלך היווצרות הכלכלה האנושית, החקלאות והמעבר להתיישבות קבועה בויתו חיות פרא לחיות משק כמו סוסים, חמורים וגמלים, שנשאו משאות ובני אדם, סיפקו חלב ובשר או כמו השוורים - סייעו בכוחם הרב במלאכות שונות.

צמחים רבים בויתו והפכו לגידולים חקלאיים שהניבו מזון רב. עופות בויתו לצורך הפקת ביצים ובשר וציידים בייתו עופות דורסים לעזרה בציד וכך הלאה.

לא מעט בזכות הביות ומקורות המזון שהוא סיפק להם, עברו בני האדם מחברות של ציידים-לקטים להתיישבות בישובי קבע ולעיסוק בחקלאות, מה שיוביל להיווצרות של התרבויות השונות ולהתקדמות המדהימה של האדם ב-15 אלף השנים האחרונות.

בעלי חיים בויתו בדרכים שונות. יש בעלי החיים שהאדם סיגל אותם לצרכיו לגמרי, כמו כלבים, פרות, סוסים וחיות משק נוספות. באחרות לא שינה האדם את ההתנהגות הטבעית, כמו הדבורים למשל, ויש ששינה חלקית, כמו במקרה של החתולים.

החוקרים סבורים שהביות החל מתועלת הדדית של בעלי חיים ובני אדם. ככל הנראה הזאבים היו מהראשונים שבויתו, כשלמדו שהתרעה על חיות טרף מביאה את האדם הקדמון לחלוק עימם את שאריות מזונו.

בתהליך ארוך של ברירה מלאכותית הפכו בעלי החיים המבויתים לנוחים לצרכי האדם. זה קרה כשהאדם עודד את פריון הנוחים והמניבים שבהם ודאג לעצור את ההתרבות של מי מהם שלא הסתגלו מספיק לצרכיו, היו אלימים מדי, מניבים פחות מדי וכדומה.


הנה הביות והברירה המלאכותית שנדרשה לו:

https://youtu.be/kPDPTm7NgUE


כך בויתו בהמות המשא:

https://youtu.be/_ODCZOcfNSc


והאם יכולנו לביית כל בעל חיים?

https://youtu.be/AMV2zE3vaVE

לכל בעל חיים בטבע יש מעמד בשרשרת המזון. ישנם טורפים וישנם נטרפים. הסוס בטבע הוא טרף ואינו טורף. לכן חושיו של הסוס מבוססים על מעמדו זה והוא חייב להיות מרוכז בסביבתו ולהבחין בטורפים אפשריים בכל רגע. משום כך עיניו של הסוס הן הגדולות ביותר מבין היונקים הקרקעיים.

עיני הסוס ממוקמות בצידי ראשו, כך שיהיה לו טווח ראייה גדול מאד. הסוס יכול לראות כמעט כל מה שקורה מסביבו - זווית הראייה שלו היא של יותר מ-350 מעלות! ולא רק ראיית יום טובה יש לו, אלא גם ראיית לילה לא רעה. אמנם הסוסים מבחינים בשני צבעים בלבד, אבל הראיה הזו מגנה עליו היטב.


הנה עינו של הסוס מקרוב:

http://youtu.be/iwJpjKHlM-s


סוסים בורחים מרודפים אנושיים:

http://youtu.be/N3iagEDj2_4

קצת כמו נעליים לסוס, פרסות סוסים (Horseshoes) הן מעין "נעליים" המשמשות להגנת כפות רגלי הסוסים ומסייעות לשיפור יכולותיהם ולתפקוד מיטבי שלהם.

אבל מדוע הסוסים זקוקים לפרסות?

מטרתם העיקרית של הפרסות היא להגן על הפרסות הטבעיות של הסוס מפני בלאי. סוסים בטבע לא שוחקים את רגליהם כמו בשירות האדם. אבל לאדם הם משמשים לרכיבה, לעבודה ולמרוצי סוסים וחשופים לסכנה של פציעות ונזקים בפרסה.

נזקים כאלו עלולים להיות כואבים ומתישים ולכן הפרסות מספקות לסוס שכבת הגנה השומרת על הפרסות הטבעיות שלו, כמו גם על בריאותו ועל העמידות שלו במהלך מילוי המשימות.

השמירה העיקרית על רגלי הסוס היא מפני משטחים קשים, כמו פני שטח סלעיים, בטון או אספלט.

אך הפרסות גם עוזרות לחלק את משקלו של הסוס באופן שווה על פני הפרסה, מה שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לפציעה.

עוד מסייעות הפרסות להפחית את סכנת ההחלקה של הסוס, מה שעלול להיות מסוכן לו מאוד ומסכן גם את הרוכב. סוסים עם פרסות קשיחות זוכים ביציבות ואחיזה טובים יותר על פני משטחים שונים ובכך מתאפשר להם לבצע טוב יותר מגוון של משימות.


#צורות וגדלים
ראיתם פרסות בצורת לב או ביצה וכדומה? - לא טעיתם וגם לא מדובר בעניין עיצובי או אסתטי של המפרזל, בעל המקצוע שמתקין לסוסים את הפרסות. גודלו של הסוס, הגזע שלו (שמבדיל את מבנה גופו) ומטרות השימוש בו - הם שמשפיעים על גודלן וצורתן של הפרסות שיותקנו לו.

צורות שונות של פרסות ישמשו לשיפור הביצועים והצעידה של הסוסים. לחלק מהן, למשל, מחברים זיזים או בליטות, המקנים לסוס יכולת משיכה נוספת, כשהוא צועד על משטחים חלקים.


#התפתחות הפרסות
ההיסטוריה של הפרסות מתחילה עוד מימי קדם. פרסות שימשו את הצבא הרומי כדי להגן על רגלי הסוסים שלהם.

בתחילה, הן היו עשויות עור גולמי, אך עם הזמן הן התפתחו והפכו עמידות יותר ושרדו לאורך זמן. כיום, הפרסות עשויות מפלדה או אלומיניום, חומרים שמקנים לפרסות הסוסים הגנה טובה יותר.

במהלך הדורות התפתחו הפרסות עוד יותר. בנוסף להגנה והמשיכה הטובים יותר לסוסים, הן גם הפכו ליותר עמידות והשרידות שלהן לאורך זמן, גם היא השתפרה פלאים.


כך לומדים לפרזל סוסים (עברית):

https://youtu.be/cLxpGHXwVIg?t=17s


למה סוסים צריכים פרסות?

https://youtu.be/yk1M1jQGnCQ


הסבר לילדים:

https://youtu.be/Di6zV8RPd9s


מפרזל סוסים בעבודה:

https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s


וכך מטפלים בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:

https://youtu.be/1fV5jhzL8rw

כוח סוס הוא מושג מימיו הראשונים של מנוע הקיטור. כשהיה צריך להסביר לאנשים כמה כוח יש למנוע וכיצד יוכל לסחוב קרון או עגלה למרחק בזמן קצר, הכי קל היה להשוות את כוחו של המנוע לכוחותיהם של הסוסים ששימשו לאותה מטרה באותה תקופה.

הראשון שהשווה את הספק המנוע לכוחו של הסוס בעבודת הסחיבה היה אחד מהחלוצים של מפתחי מנוע הקיטור, תומאס סייוורי. הוא לא מדד ולא בחן את הנתון אלא אמר לאנשים בפשטות שהמנוע יכול לעשות פעולה שתחליף כך וכך סוסים.

אבל המהנדס ג'יימס ואט ששיפר את מנוע הקיטור הוא שעשה בדיקות מעמיקות לגבי כוחו האמיתי של הסוס והוא גילה שסוס יכול להפעיל כוח של 33,000 ליברות לרגל לדקה. בני אדם רגילים, אגב, מצליחים להפעיל כוח שהוא כעשירית משל הסוס. כוח זה נקבע כשווה ערך ל-746 ואט.


הנה סרטון שמראה את תגובת אנשים שנוסעים ברכב בעל 1000 כוחות סוס:

http://youtu.be/MX0VP_nl2Tg


הנה מכוניות עם יותר מדי כוח סוס:

https://youtu.be/jHy5icrUm7c


מכונית עם 10 אלפים כוח סוס!

https://youtu.be/toURS5_8kXM


ומירוץ בין מכוניות שיש להן הרבה יותר מ-500 כוח סוס:

https://youtu.be/iQGg9NRun08

הידעתם שפסלי הסוסים הגדולים ביותר בעולם נמצאים בסקוטלנד? - ומדובר בראשים בלבד.

בפלקירק גרנג'מאות' שבסקוטלנד נבנה ה"קלפיז" (Kelpies), אחד או למעשה שניים מהפסלים הענקיים והמרשימים בעולם. פסל הקלפיז הוא של שני ראשי סוסים, מרשימים במיוחד, בגובה 30 מטרים כל אחד. הקלפיז, שנראים כאילו הם יוצאים מהמים, הם אות כבוד היסטורי לסוסי העבודה ששימשו את התחבורה והתעשייה הסקוטיים של המאה ה-19.

הפסלים עשויים משילוב של ברזל ונירוסטה. בנייתם החלה במבנה ענק שעשוי מצינורות פלדה. כולו נבנה מראש והוא הובל כשהוא מפורק לחלקים, היישר לאתר ההקמה. לאחר הרכבתו באתר, הולבשו על השלד הענקי כ-1000 לוחות נירוסטה, שנחתכו בחיתוך לייזר. כל ראש של סוס כזה שוקל כ-300 טון. זוהי עבודת האמנות הגדולה ביותר בתולדות סקוטלנד ואחת הגדולות באירופה.

בלילה מקבלים ראשי הסוסים מראה מרהיב במיוחד. כשהם מוארים מבפנים ומבחוץ, הם משתקפים במי התעלה שלידם ומקבלים ממד יפה במיוחד של יופי פיסולי פיגורטיבי. לאחד מהם אף ניתן להיכנס ולהתרשם מהעבודה האמנותית והטכנולוגית המרשימה שנעשתה שם.


הנה ראשי הסוסים הגדולים בעולם:

https://youtu.be/zUD3hj-QDQc


הנה סיפור הפסל הגדול:

https://youtu.be/1DnrZ2vSWzE


והנה הם ממעוף הציפור:

https://youtu.be/-vr0PhTbAbg

הקנטאורים, שנקראים גם צנטאורים או סילנים, הם יצורים בעלי גוף של סוס וחזה, ידיים וראש של אדם. במיתולוגיה היוונית מייצג הקנטאור את הפרוע. האכזרי והחייתי שבאדם. בשלל סיפורי המיתולוגיה סימלו הקנטאורים יצרים, אלימות והפקרות ושוב ושוב הם הוצגו שם כרודפי נערות חסרות ישע. באחד מהסיפורים פגע קנטאור בשם נסוס באשתו של הרקולס, שמצדו לא נשאר חייב ונטל את חייו..

הקנטאורים, או "כפולי הצורה", כפי שכינה אותם אובידיוס בספרו "מטמורפוזות", היו צאצאיהם של הרוצח הראשון, איקסיון, ושל נפלה, שנבראה מענן. במקומות אחרים נטען שאיקסיון הוליד את הקנטאור הראשון עם סוסה דווקא..

יוצא דופן בקרב אחיו הקנטאורים שבמיתולוגיה היה הקנטאור חירון, או כירון. הוא היה קנטאור בן תרבות, מלומד וחכם ומצטיין בתורת הרפואה. חרון חינך ולימד רפואה ומדעים והכשיר רבים מהאישים והגיבורים של המיתולוגיה היוונית. בין השאר חונכו אצלו הרקולס הגיבור, אסקלפיוס, בן האל אפולו והרופא שיהפוך לאל הרפואה, יאסון הגיבור, שהנהיג את מסע הארגונאוטים המיתולוגי לקולכיס שבקצה הים השחור ואכילס, גיבור מלחמת טרויה.


הנה תיאורו של הקנטאור המיתולוגי:

https://youtu.be/hrS3QTKnBdU?t=09s&end=21s


עוד תיאור שלו:

https://youtu.be/MeDffr9Jy4I?t=6m13s&end=6m31s


ומצגת וידאו שלהם:

https://youtu.be/qgl-uvNodq4

סוסי הפרשרון הם מהסוסים הגבוהים, החזקים והכבדים ביותר שיש. סוסי פרשרון שבאו מעמק פרש הם שריריים מאד. אלו סוסים נבונים שבמקור שמשו כסוסי מלחמה ועם הזמן הוכשרו גם לעבודה. הם מתחרים בסוסי השייר הגבוהים והגדולים לא פחות. גם סוסי הקליידסדייל הם גדולי מימדים וכרגע מחזיק סוס כזה בשיא הגובה של אנגליה.


הנה רכב שמנהיג חבורת סוסי הפרשרון הענקיים:

http://youtu.be/jx2f3Lx8VyQ?t=2m15s


הנה סרטון שבו מוצג דיגר, הסוס הגבוה בבריטניה בעבר. גובהו כ-2 מטרים:

http://youtu.be/XbzLGuSaJkA



הנה נודי, בעבר הסוס הגבוה בעולם, מגזע שייר. גובהו 2 מטרים ו-5 סנטימטרים:

http://youtu.be/DXtcr4_xZrc?t=18s

מרוץ הסוסים (Horse race) הוא אחד מסוגי הספורט המצליחים באי הבריטי ובאמריקה. המרוץ אומר שמתחרים בו סוסים ורוכביהם, המעוניינים להגיע ראשונים לקו הסיום.

סוסי המרוץ הם סוסים גדולים, חזקים ומהירים. מצטיינים ביניהם במיוחד גזע הסוסים הערבי בעל הכוח והסיבולת הגבוהה וגזע הת'ורוברד, שהוא בעל יכולת לרוץ מעל 100 קילומטרים ללא מנוחה. רוכב הסוס נקרא ג'וקי. בעת המרוץ הוא מתכופף, כדי שלא ליצור התנגדות למול הרוח ולבלום את הסוס בדהירתו.

עלות סוס מרוץ, גידולו ואחזקתו היא גבוהה מאד. כדי להצטיין במרוצים יש להחזיק את סוסי המרוץ בתנאים מצוינים. לכן מחזיקים בסוסי מרוץ בעיקר אנשים עשירים או אנשי מקצוע, שמממנים את האחזקה היקרה באמצעות הימורים.

המקומות שבהם נערכים מרוצי הסוסים נקראים היפודרום. ישנם היפודרומים שמסלוליהם מעגליים, מסולסלים או ישרים. לעתים יש בהיפודרום משוכות קפיצה, שעל הסוסים לעבור בעת הריצה.

ענף מרוצי הסוסים הוא פופולארי מאד באנגליה ואירלנד. בין אוהבי המרוצים הללו נמצאת גם מלכת אנגליה, אליזבת' השנייה. היא חובבת מושבעת של מרוצי הסוסים ובעלת סוסים אלופים שונים, שהניבו לה לאורך השנים אלפי נצחונות במרוצי סוסים.

גם בארצות הברית תעשיית הסוסים היא חזקה במיוחד. מומחים מעריכים שכ-40 מיליארד דולר עוברים בה בכל שנה ומאות אלפי אנשים מוצאים בה את פרנסתם. רבים מהם עוסקים בתעשיית ההימורים על מירוצי סוסים, אחת השיטות להרוויח סכומי עתק על גבם של אנשים שחולמים להתעשר מהימורים ומפסידים כסף רב.


הנה מרוץ סוסים באינדונזיה שהרוכבים הם ילדים צעירים:

https://youtu.be/ApAdpT9WRMQ


סוס מרוץ בשם "Mine that Bird" מנצח באופן מדהים תוך מעבר מהמקום האחרון לניצחון:

https://youtu.be/ifHilc9Wb3w


זה מה שרואה הרוכב במירוץ סוסים:

https://youtu.be/i-nIAYVn-to


כך מטפלים בסוס מרוץ:

https://youtu.be/KYRzfqhKqsw


מרוץ של סוסים ערביים אציליים ברשות הפלשתינית (עברית):

https://youtu.be/L8II_GDGCUQ


ותכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):

https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes