» «
זמר-יוצר
מהו סינגר-סונגרייטר?



את המוסיקאים המחברים, מלחינים ושרים את שיריהם בעצמם נוהגים בתרבות הפופולארית לכנות "סינגר-סונגרייטר" (Singer-songwriter) או בעברית "זמר-יוצר". לא מעט זמרים-יוצרים נוטים לשלב בשיריהם נושאים חברתיים ופוליטיים. אם להשלים את התמונה, כמעט תמיד נוהגים הסינגר-סונגרייטרס ללוות את שירתם בעצמם - לרוב מדובר בפריטה על גיטרה או פסנתר.

בין הסינגרז-סונגרייטרס המפורסמים ניתן למצוא שמות כמו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ניל יאנג, לאונרד כהן, פול סיימון, דייויד בואי ועוד. חלק ממנהיגי וחברי להקות רוק גדולות הפכו גם הם בהמשך הקריירה שלהם לזמרים-יוצרים. ביניהם מנהיג הביץ' בויז בריאן ווילסון, כל חברי הביטלס, גיטריסט העל אריק קלפטון ועוד.

ראשוני הסינגרז-סונגרייטרס היו זמרים בלוז ופולק אמריקאים, שהחלו לכתוב ולהופיע כך כבר בתחילת המאה ה-20. גם בהמשך פעלו לא מעט אמנים כאלה, אך הם מעולם לא זכו לפופולאריות גדולה. סנונית הרוק הראשונה שהייתה יוצרת וגם מבצעת היה באדי הולי - שכתב את שיריו בעצמו והפך לאגדה שנקטעה עקב מותו בתאונת מטוס. הביטלס הושפעו ממנו מאד והתעקשו להקליט את השירים שהם כתבו, בניגוד למקובל בתחילת שנות ה-60.

לזרם המרכזי של המוסיקה הפופולארית הגיעו סינגר סונגרייטרז בהמוניהם לקראת סוף שנות ה-60. הבולט בהם היה בוב דילן, מי שכונה לא פעם "קולו של הדור". הוא היה זמר מחאה בסגנון הפולק, שזכה להצלחה אדירה עם שיריו המלווים בגיטרה ומפוחית. מששינה את סגנונו לסגנון חשמלי שנקרא "פולק-רוק", הלכו רבים בעקבותיו. כך זכו אמנים רבים באותה תקופה להימנות עם גדולי הזמרים-יוצרים. ביניהם היו כוכבי פולק, קאונטרי ובלוז. שמות כמו ג'וני מיטשל, ואן מוריסון, ג'וני קאש, וילי נלסון, דונובן, קט סטיבנס, ג'ון דנבר, פול סיימון וקרול קינג הפכו בבת אחת למצליחים במיוחד, באמריקה ובעולם.

כמובן שזמרים יוצרים יש בכל ארץ בעולם. מרוסיה בה הם כונו "בארדים" ועד ישראל, בה רבים מהם מעטרים את פסגת הפופ והרוק הישראלי. למעשה, הזמרים היוצרים הם היום הרוב מבין המבצעים המצליחים, בעוד שהאמנים המבצעים בלבד הולכים ומתמעטים. הקהל, מסתבר, למד להתחבר לאמת הפנימית של היוצר שכתב ואז עומד מולו ומבצע את שיריו.


הנה שתי אגדות - הזמרים היוצרים ג'וני מיטשל וג'וני קאש:

https://youtu.be/W1QO0jQ0PB0


ניל יאנג, זמר יוצר נערץ שמשנות ה-60 מוציא מחרוזת אינסופית של אלבומי מופת:

https://youtu.be/qTsMBBkghmg


המשורר הקנדי שהפך לסינגר-סונגרייטר והפך לאגדה - לאונרד כהן:

https://youtu.be/n_56ep729TE


שיר של רוג'ר הודגסון זמר-יוצר שהוביל את להקת "סופרטרמפ":

https://youtu.be/tODaH_fGtMY
ברוס ספרינגסטין
מיהו הבוס של אמריקה?



זה היה ב-1974, כשאחרי הופעתו הכריז מבקר המוסיקה ג'ון לנדאו: "ראיתי את העתיד של הרוק'נ'רול והשם שלו הוא ברוס ספרינגסטין". ציפיות כל כך גדולות יכולות גם להביא לאכזבה גדולה, אבל ספרינגסטין הצדיק את כל המחמאות והפך לכוכב הרוק החשוב ביותר של אמריקה.

בקריירה מפוארת ואחראית, של אמן מוכשר אבל גם איש עבודה חרוץ, ברוס היה לקול של אמריקה. והוא לא היה סתם מצליח, חשוב ונערץ - ספרינגסטין התגלה ככוכב הכי חברתי והכי רגיש לאמריקה האמיתית, זה שתמיד שר על חייהם של האמריקאים הפשוטים, העובדים, המתפרנסים למחייתם, אלו שלא זוהר ולא הדר הם חייהם. הוא מילא אצטדיונים באנשים שבאו אחרי יום עבודה כדי לשמוע אותו שר את חייהם ולהאזין לו מספר את שירם. ספרינגסטין הכוכב מעולם לא הבליט את כספו ולא חי חיי זוהר מעוררי קנאה. הוא היה ונשאר אמריקאי פטריוט, שלא חשש לומר ולשיר נגד מה שאמריקה חוותה ממנהיגים לא טובים ובעד מה שהיא צריכה הייתה לדעתו להיות.

הם מכנים אותו "הבוס" והם יודעים בדיוק למה. האיש שבמידה רבה החליף את בוב דילן בתור המצפון של אמריקה מנהל קריירה ארוכה ומבריקה, של אינספור אלבומים מוצלחים והמון שירים חשובים. הוא לא מפסיק לחדש ויודע לומר את מה שנכון בעיניהם, אבל הוא קודם כל נאמן לברוס ספרינגסטין הצעיר, זה שהיה בצדק "העתיד של הרוק".

ספרינגסטין, ממשיכם של דילן וקאש, כמגדלור של ערכים, אמנות מחויבת, בהירות וחדות כוונות, הוא גם הממשיך שלהם בדמות האמן האמריקאי הגברי והסמכותי, אך גם ההומני והבוער, שמצליח לעשות שימוש בפופולריות העצומה שלו, כדי למחות ולסמן את הקו שאמריקה צריכה להיזהר מלחצות.

האופן שבו הוא מתרגם את הנוכחות שלו, כדי לדוור את המטענים התרבותיים והמוסריים שלו ולהיות לטריבון עממי לסיפורים מאמריקה שכמעט ולא מדוברת ברוק האמריקאי, ודאי לא בהקשרים מוסריים, הוא לא פחות מרשים מזה של דילן.


הנה הקריירה של ברוס ספרינגסטין:

https://youtu.be/PdJXT0PhRVg


"הנהר" של הבוס הצעיר:

http://youtu.be/utVR3EgQkHs


והופעה מהשנים האחרונות:

http://youtu.be/fYucko7A-8A


כך נראה אמן שאוהב אנשים:

http://youtu.be/sfk0uMLhXqY


ואותו שיר בעבר הרחוק:

http://youtu.be/129kuDCQtHs


פטריוט אמריקאי ב"נולד בארה"ב":

http://youtu.be/EPhWR4d3FJQ


הנה גירסה אקוסטית ל"אני בלהבות":

http://youtu.be/d5PoIrcyd34


הנה סקירה על 10 השירים הגדולים שלו:

https://youtu.be/ErfgvqcV3Uc?long=yes


סרט תיעודי על חייו של ספרינגסטין:

https://youtu.be/ueC98jgO-0o?long=yes


וסרט על הסגנון המיוחד שלו וכיצד יצר אותו:

https://youtu.be/YFncHzgQG1Y?long=yes
דייר סטרייטס
מי המורה שהפך לכוכב רוק?



אם אתם מביטים במורים שלכם ונראה לכם שלא מסתתר בהם כישרון השואף להתפרץ, אולי כדאי שתחשבו שוב..

בשנות ה-70 הוקמה להקת "דייר סטרייטס" (באנגלית צרות גדולות) על ידי מורה אנגלי בשם מארק קנופלר (כן סבתא, אצלו מבטאים את האות ק שבהתחלה). קנופלר, ששימש בלהקה כסולן וכגיטריסט מוביל, לקח את חבריו ללהקה, בין השאר אחיו והשותף שלו לדירה, אל עולם הרוק של שנות ה-80. בזכות השירים, השירה ונגינת הגיטרה הייחודית שלו, הם זכו לפרסום עצום ולהצלחה מסחררת.

רשימת היכולות שלו הייתה מהרגע הראשון בלתי נתפסת, אפילו בשביל הדור שחווה זה עתה את דיוויד בואי ואת לנון ומקרטני. הוא היה גיטריסט מבריק ובעל סגנון שונה מכל מה שהכירו מעריצי הרוק לפניו, כותב טקסטים שנון ורגיש, מלחין בחסד, פרפורמר מדהים עם קול בריטון מחוספס כמו שצריך, נגן עם טכניקה חמה ומיוחדת וסולואים חכמים ויפים להפליא. הייתה לו מוסיקליות וירטואוזית, אבל הפוכה מהוירטואוזיות המנוכרת של כל כך הרבה נגנים, שחפרו בסולואים ארוכים שלא אמרו דבר. הוא ניגן באצבעות ללא מפרט והצליל שלו הפך לסמל של ניקיון צלילי וגובל בשלמות, מושפע מנגינת גיטרה בשירי עם אמריקאים וקצת שקט אחרי הרעש של הרוק הכבד והמוסיקה המתוחכמת של הרוק המתקדם של שנות ה-70.

כמעט כל נגן גיטרה ברחבי העולם ניסה בסוונטיז לחקות את הידיים המופלאות של קנופלר ואת הרוך שהוא הוציא מהכלי ששימש את כולם דווקא להפציץ. בספר הפולחן "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הפליא הסופר דאגלאס אדמס לכתוב שהגיטרה של קנופלר נשמעת כמו הצליל של המלאכים כשהם יוצאים לבלות...

והם אכן יצאו לבלות. תוך שנים ספורות הפך קנופלר את "דייר סטרייטס" ללהקת הרוק הפופולארית בעולם. הגיטריסט המבריק, שהיה פעם מורה ומבקר מוסיקה בעיתון מקומי, השפיע באותה תקופה כמעט על כל גיטריסט רוק בעולם והחזיר למוסיקה האנגלית לרגע את המעמד המוביל, של מלכת הרוק העולמי, החדשני והחכם. המעמד הזה, שדומה היה שהתעמעם מעט בשנות ה-MTV, המתין לאמנים כמוהו וכמו סטינג, שיהפכו שוב את הרוק למשהו מרגש באמת.


הנה דייר סטרייטס בשיר "סולטני הסווינג", להיטם הראשון והגדול מעולם:

http://youtu.be/h0ffIJ7ZO4U


הנה דייר סטרייטס בהופעה חיה עם הסקסופוניסט מל קולינס:

http://youtu.be/AKiVttFnqkY


והנה אלוהי הגיטרה האנגלית, אריק קלפטון, משתתף בצניעות בביצוע "רומיאו ויוליה ובגדלות נפש מנגן רק ליווי בלי אף סולו:

http://youtu.be/6-P4DVCsd70


מרק קנופלר שינה את נגינת הגיטרה החשמלית שלו בהמשך:

http://youtu.be/wTP2RUD_cL0


והנה סרט תיעודי על קנופלר שחוזר למקומות ולאנשים בסקוטלנד שהפכו אותו למי שהוא:

https://youtu.be/nwOzONsGGLo?long=yes
בוב מארלי
מי היה בוב מארלי?



מוסיקאי, קדוש, כוכב, אייקון - בוב מארלי (Bob Marley) היה כל אלה. הזמר מג'אמייקה הוא ללא ספק הג'אמייקני המפורסם ביותר בעולם. המוסיקה הפופולרית שלו השפיעה ומשפיעה עד היום, על יוצרים רבים ומגוונים ברחבי העולם. אבל מעמדו המיתולוגי בג'אמייקה ובעולם כולו, התעלה הרבה מעבר לה.

מוסיקת הרגאיי של מארלי פרצה לעולם כולו בשנות השבעים. עם מוסיקה קליטה ומסרים של אחדות ואהבה, זכה בהדרגה מי שנחשב פרחח רחוב בנערותו, להצלחה מסחררת. דמותו השחורה והדקיקה, עם הראסטות הארוכות בסגנון דת הרסטפארי, הקול הנעים והנוקב בו-זמנית והמסרים שהעביר במוסיקה שלו, כל אלה הפכו אותו לנביא מוסיקלי חדש, להמוני צעירים בעולם.

סוד עוצמתה וגדולתה של המוסיקה שלו היה המסר הלוחמני והאמיץ שהיא הכילה, בצד אהבת האדם שבה. מיליוני בני אדם בכל כדור הארץ התחברו אליה וקיבלו ממארלי גם את המנגינות והמקצבים וגם את הכריזמה והמנהיגות הרעיונית שלו. עם מסרים של שלום ואהבה מחד, ולוחמנות אידיאולוגית ברוח דת הראסטפארי מצד שני, שר מארלי והעביר מסרים שקוראים וחולמים על שחרור מה"בבילון" הממסדי, אל החופש והחירות של "ציון" החופשית.

מארלי חיזק את התנועה והדת הרסטפארית של ג'מייקה באופן דרמטי והפך במהירות לאחד מנביאי התנועה ולנציגה המפורסם ביותר. בעזרת שירי הרגאיי הקליטים והקצביים שכתב והלחין, הוא הצליח להפוך אותה למוכרת בעולם כולו.

את פשר החיבור המעניין שבין השחורים של ג'מייקה ובין החזון של שיבת ציון היהודית אפשר למצוא במפגש ההיסטורי, שהתרחש באי שבקאריביים במאה ה-16. במפגש הזה היו מצד אחד יהודים אנוסים מפורטוגל, שברחו אל האי מאימת הרדיפות של האינקוויזיציה הנוצרית אחריהם וההתנכלות הכללית ליהודי אירופה של אותם ימים. מהצד השני, הובאו אז המוני עבדים שחורים, בכפייה מאפריקה. הקולוניאליזם הלבן, שהביא אותם כעבדים אל האי, שלט בהם ביד רמה וחינך אותם לאמונה בנצרות.

החיבור הזה בג'מייקה, שבין היהודים והעבדים, הוא שיוצר את הטויסט הייחודי של ג'מייקה לאמונה הנוצרית. מלכתחילה לא ממש התחברו בני ג'מייקה לישו הלבן, שהובא אליהם על ידי אדוניהם הלבנים. הם היו צריכים מנהיג אחר, דומה להם ובעל חלומות משלהם והם מצאו אותו בתנועה הרסטפארית ובתרבות שלה.

זו הייתה תנועה רוחנית-פוליטית, שדגלה ברעיונות החופש והשחרור, שמאות שנים אחר כך, שוב התאימו - גם לתקופה של סוף שנות ה-60. כך נוצרה תחייה מחודשת של תנועת הראסטפארי בג'מייקה. וממש כמו שבאמריקה הלכה וגדלה תנועת ההיפים, עם השיער הארוך, המרד בממסד, הסמים ומוסיקת הרוק שלהם, גם צעירי ג'מייקה מרדו בממסד - עם מוסיקת רגאיי, ראסטות ארוכות בשיער ועשן גאנג'ה מסביבם. צעירי התרבות הרסטפארית היו לא פחות רוחניים ופוליטיים מההיפים של אמריקה וחלקו גם את האנטי-ממסדיות עימם.

אל התרבות הזו גדל מארלי וכשהתפרסם בעולם כולו, הוא הפך לשליח שלה ולאיש הבשורה של הרגאיי והרסטפארי. בנובמבר 2018 הוכרזה מוסיקת הרגאיי כנכס תרבות עולמי, הישג שניתן לזקוף בראש ובראשונה לפעילותו ולכריזמה של מארלי.


הנה סיפורו של בוב מארלי:

https://youtu.be/GpoVZXKBK14


הנה הוא בתחילת הדרך:

https://youtu.be/2jN1bqGr3ZY


שיר המהפכה שמדגים את רעיונותיו וכיצד עוצבו באי ג'מייקה:

https://youtu.be/V5YvRlQBPSc


מפיץ אהבה בעולם ב"אהבה אחת":

https://youtu.be/eu9fF4_rnPo


בהופעה חיה עם "no woman no cry" ב-1979:

https://youtu.be/jGqrvn3q1oo?t=29s


וסרט תיעודי על הצילומים האייקוניים שהנציחו אותו:

https://youtu.be/mpR06HoVIdc

סינגר-סונגרייטר

בוב דילן
איך הפך זמר צעיר לדובר הדור?



זה קרה בשנת 1963 כשאמריקה והעולם כולו זכו בנביא חדש, בן 20 בלבד. בזמן שהצעיד הדוקטור מרטין לותר קינג את ההמונים לאנדרטה של וושינגטון, בדרישה לשוויון זכויות, הפך זמר צעיר שתמך בו ושמו בוב דילן, לאגדה. זה קרה פחות או יותר בזכות שיר אחד - שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח" הפך להמנון של התנועה לזכויות אזרח ובין לילה הוא היה לדובר של דור שלם.

דילן ניסה אמנם להתכחש למעמדו כדובר הדור וזימר בקול מנסר "אתם לא צריכים חזאי כדי לדעת לאן נושבת הרוח" (מה שהתייחס לשיר הזה, שכבר הפך לכמעט תפילה לאותם צעירים). אבל זה לא עזר לו. את המעמד הזה חיזקו עוד שירים כמעט נבואיים נוספים שלו, כמו "גשם כבד עומד ליפול" ו"אדוני המלחמה", שהעלו אותו למעמד גבוה עוד יותר - נביא ומוכיח בשער בעשור הכי כואב של אמריקה - העשור של ויאטנם, הרצח של הדוקטור קינג ושל הנשיא קנדי.

והמשורר שהוא היה הכניס למוסיקת הפופ את הפוליטיקה, הפילוסופיה והשירה. הוא יצר שירים מוזרים, סוריאליסטיים, עמוסי משחקי מילים, כפלי משמעות, מסעות בזמן, הוא שאל בהם שאלות קיומיות ומסתוריות ותהה על הדברים ופשרם. לאיש לא היה ספק - הוא ניסח את השאלות שמהן כולם הוטרדו, אך התקשו לנסח.. בעקבות הצלחתו של דילן החלו יותר ויותר זמרים ולהקות, לכתוב שירים פואטיים, בעלי משמעות, שנוגעים בנושאים חשובים באמת.

וגם הקול החלוד שלו, אותו קול שהיה ההיפך מקולם של זמרי ה"בל קנטו" (הקול היפה), שהיו עד אז מלכי הפופ. את הקול המאנפף (שיוצא מהאף) והלא משתדל שלו הוא הביא מעולם הבלוז ומוסיקת העם. לא מעט בזכותו הלכו הקולות האלה והשתלטו על מוסיקת הרוק והביאו לירידה של ממש בפופולריות של הקולות המנומסים והנקיים הקודמים, שלפתע נשמעו כל כך משעממים..

ב-1965 הוא עשה מהפכה עוד יותר גדולה, כשהביא את הגיטרה החשמלית למוסיקת הפולק העממית. בפסטיבל ניופורט צעקו לו ולהתחשמלות בוז, כשהוא עלה עם להקה חשמלית להופיע מול קהל הפולק שכל כך אהב את הגיטרה האקוסטית והמפוחית שלו. זה לא עזר להם. המוסיקה שלו, ששאבה מכל סגנון אפשרי, כבר התקדמה אל הנצח, הרחיבה את הפופ והרוק והפכה אותו מבידור לכלי ביטוי ושפה חדשה, אמתית יותר וכנה הרבה יותר. בפה קפוץ במקום פעור, עם חשמל צורם ומרעיש, הוא שר את האמת האכזרית על העולם המקולקל שהוא ראה, במקום לבדר אותם בשירים שמחים ומרוצים.


הנה סיפורו של בוב דילן ושל מקבילו לאונרד כהן:

https://youtu.be/BZem7AUfUlA


שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח":

https://youtu.be/vWwgrjjIMXA


ושיר אחר שלו בהופעה חיה, בעשור שאחריו:

https://youtu.be/YwSZvHqf9qM


המהפכה החשמלית הפכה אותו לאמן רוק ושינתה את הרוק האמריקאי לתמיד:

https://youtu.be/jtFEzhaNrT4


ותכנית היסטורית בעברית על בוב דילן:

https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?long=yes
ג'ורג' בנסון
מי גיטריסט הג'אז שהפך לכוכב פופ וחזר לג'אז?
מיהו ג'ורג' בנסון?


ג'ורג' בנסון (George Benson) הוא גיטריסט ומוסיקאי ג'אז ורית'ם אנד בלוז ענק. מאז שנות ה-60 הוא לא מפסיק להוציא אלבומים משובחים. עוד לפני גיל 20 הספיק בנסון לנגן עם ענקי ג'אז כהרבי הנקוק, ווס מונטגומרי ואחרים.

אבל שום דבר לא הכין אותו להצלחה שלה יזכה עם אלבומו Breezin. האלבום שיצא בשנת 1976, כלל לראשונה את שירתו של בנסון. הוא הפך להצלחה חסרת תקדים בעולם הג'אז. בנסון שר בו בסגנון ה"סקאט", שבו הנגן שר בו-זמנית עם סולו הגיטרה שלו.

האלבום הזה, Breezin, היה לתקליט הג'אז הראשון שמכר פלטינה (למעשה שלוש פעמים פלטינה). הוא הגיע למקום הראשון במצעדי המכירות של מוסיקת הפופ האמריקנית. "בריזין" זכה גם בפרס הגראמי של 1976. גם התקליטים הבאים שלו הצליחו והפכו אותו לאחד ממוסיקאי הג'אז המצליחים בעולם. במהלך השנים הוא הקליט יותר מ-30 אלבומים וזכה בהמון פרסים, בתוכם פרסי גראמי רבים.

מאז הוא כבר הספיק לחזור לג'אז התקני. הוא עדיין עשיר ומרוויח המון מהאלבומים והיצירות המצליחות ההן, של "בריזין" הממשיך לזרום ולהזרים, אבל הוא עצמו חזר לנגן ג'אז אינטימי וממוקד יותר. באולמות גדולים, אבל בנגיעות ג'אזיות עדינות.


הנה ג'ורג' בנסון בהופעה:

https://youtu.be/RpEfAV1T5b0


ב"מסיבת המסיכות הזו" (Masquerade) שלו:

https://youtu.be/T8eXCdjdSHE


מארח את הגיטריסט קרלוס סנטנה בלהיטו "זורם" (Breezin):

https://youtu.be/bqBsqlqZuto


מגיע גם לרית'ם אנד בלוז פופי ב"תני לי את הלילה" (Give Me The Night):

https://youtu.be/kbrZykDCkj0
באדי הולי
מה תרם באדי הולי לרוקנרול?



מותו של באדי הולי (Buddy Holly) בהתרסקות מטוס קטן, עם עוד שני זמרים צעירים שאיתם הופיע שעה לפני כן, נראה אז כעוד מוות עצוב של אמן פופולארי. אבל זה היה רגע משמעותי בתולדות הרוק. הולי היה אחד מגדולי הרוק ומי שפילס דרך למהפכה קטנה ובו-זמנית עצומה בכתיבת הרוק. הוא היה הזמר הראשון שכתב את להיטיו בעצמו.

היום רוב זמרי הרוק הם זמרים-יוצרים, אבל הולי, כראשון הרוקרים שביצע שירים שהוא עצמו כתב, היה סוג של מהפכן במוסיקת הרוק. עד אז הייתה חלוקה בין מבצעים ובין מחברי שירים ובהחלטה "החדשנית" הזו הוא שינה את מוסיקת הרוק לתמיד. תודות לבאדי הולי השתחררו אינספור מוסיקאים, ביניהם גדולי כותבי מוסיקת הרוק, ג'ון לנון ופול מקרטני, והפכו ליוצרים-מבצעים, אנשים שהפלייליסט של הופעותיהם הוא ברובו פרי עטם.

השפעתו של באדי הולי על מוסיקאי רוק אחרים הייתה עצומה. הוא החל כמעריץ של אלביס ומרגע שהחליט להיות רוקר, בטקסס שבה גדל, ועד שנהרג בתאונת מטוס, עברה בקושי שנה וחצי. במהלך קריירה קצרצרה הוא הקים את להקתו, הקְריקֶטס, בעברית "הצרצרים", ולהפוך למוסיקאי הראשון שהקליט שיר שהוא עצמו כתב. תאונת המטוס שגדעה את חייו, לקחה לרוקנרול את אחד מכוכבי הענק בהתהוות, עם עוד שני זמרים מצליחים ומוכשרים להפליא. הזמר דון מקלין כתב בשיר "אמריקן פאי" על התאונה הזו שהיא הייתה "היום שבו מתה המוסיקה".

ואם באדי הולי היה פופולארי באמריקה, באנגליה הוא היה לוהט. ההערצה אליו עברה בשלבים שונים את זו של אלביס. הרולינג סטונז, מי שתהפוך להקת ענק בריטית העריצה אותו וכתבה בהשראתו לא מעט מלהיטיה. על שם "הצרצרים" של הולי החליטה להקה צעירה אחרת לקרוא לעצמה "החיפושיות". הביטלס ראו עצמם כממשיכיו של באדי הולי המת. אחד משניהם, פול מקרטני, אף רכש בהמשך חייו את אוצר השירים שהספיק הולי לכתוב בקריירה הקצרה שלו, שהסתיימה בגיל 26.


הנה סיפורו של באדי הולי:

http://youtu.be/oNvtDuaIAjY


הנה באדי הולי:

http://youtu.be/LWdJ7Dy-3iY


האולפן שבו הקליטו באדי הולי והקריקטס את להיטיהם הגדולים:

http://youtu.be/FH-AZhRpWW0


תמונות מהתרסקות המטוס של באדי הולי:

http://youtu.be/AzgSFJEsg1I


וריצ'י ואלנס שהתרסק גם הוא במטוס הזה:

http://youtu.be/-ziSLGVQOSg


השברולט אימפלה, מהמכוניות האחרונות של באדי הולי:

http://youtu.be/mppMPqfe1FY
ג'ים מוריסון
מה מיוחד בג'ים מוריסון והדלתות?
מה אנו חייבים לג'ים מוריסון והדלתות?


להקת "הדלתות" (The Doors) הייתה מהלהקות החשובות בשנות ה-60 של המאה הקודמת. הלהקה והסולן האגדי שלה, ג'ים מוריסון, לא פעלו הרבה זמן. אך הם היו מיצרני הלהיטים הגדולים של התקופה וגם מהעמוקים שבלהקות.

בין להיטי הענק של ''הדלתות'' היו שירים כמו ''Light My Fire, ''שיר אלבמה'' ו"The End", אולי השיר הנבואי ביותר של ''הדלתות''.

מחבר השירים ג'ים מוריסון, מנהיג ''הדלתות'' וכוכב הרוק הגדול של התקופה, היה זמר מצוין, איש יפה תואר ומלא בכריזמה. בצעירותו היה תלמיד מצטיין שהתעניין בספרות ושירה ואובחן כבעל איי. קיו של גאון (149). מוריסון למד תיאטרון והוא וחבריו ללימודים הקימו בשנת 1965 את ''הדלתות''.

''הדלתות'' בהנהגת מוריסון הושפעו מתנועת הביטניקים, ששילבו מוסיקה עם שירה. כמו הביטניקים גם הלהקה שילבה מוסיקת רוק, אידיאלים נעלים, שירה גבוהה וסמי הזייה והלהיבה את צעירי שנות ה-60 בנושאי השירים שלה, במוסיקה היחודית ובאידיאלים שקידמה. היא הייתה להקת הרוק היחידה אז שלא כללה נגן באס בהופעות. נגן האורגן שלה עשה עבודה מצויינת של שניים וניגן ביד שמאל את תפקיד הבאס על האורגן...

בהדרגה הלכה ונעשתה השירה המשובחת של מוריסון מורכבת ואוונגארדית. היא כללה תכנים נועזים וחתרניים יותר ויותר. מיניות, סמים, תסביך אדיפוס ואנטי אמריקה הלבנה - אם הלהקות האחרות ב-1967 הפגינו את הצד הטוב של טריפ ה-LSD, הדלתות הציגו דווקא את הצד הרע...

ג'ים מוריסון הצעיר ראה עצמו כמשורר וכתב ושר את האמת שלו בלי חשבון. רק לאחר מותו הוא באמת ייחשב ככזה וימנו את שמו כאחד מקבוצת המשוררים האמריקאיים. אך באותה תקופה התערבב לו הכל עם הסמים והמיאוס שהוא חש כלפי הפרסום והזוהר.

מוריסון הלך והתרחק מהלהקה ומהסמים ובעצם גם מהמוסיקה. השירה הפכה לייעודו העיקרי. הוא נעלם מהבמה.

בחודש יולי 1971 מצאו את ג'ים מוריסון מת באמבט. אליל הרוק הפרוע והמבריק נקבר בבית הקברות פר-לשז בפאריס, לא רחוק מקבריהם של ענקי תרבות כמו שופן, אדית פיאף ואוסקר ויילד. כמי שהיה מנהיגו הרוחני של דור שלם, הפך קברו מוקד עליה לרגל. גם שירתו החלה להיות מוערכת יותר ויותר. יתר חברי "הדלתות" המשיכו אמנם להופיע אך נשארו צל חיוור של עצמם בתקופת מוריסון. הוא עצמו נשאר צעיר לנצח ואולי המקבילה הגברית למרילין מונרו - עוד דמות מופלאה של כוכב עצום שנפל.

מקור שם הלהקה "דה דורז", הוא מ"דלתות התפיסה", ספרו של אלדוס האקסלי "דלתות התפיסה", ששאל את המונח מתוך פואמה מהמאה ה-18 של ויליאם בלייק, שבה נכתב: "When the doors of perception are cleansed, things will appear to man as they truly are...infinite."


הנה הקריירה של הדלתות:

https://youtu.be/GLO0bXvf62U


השיר "L. A. Woman" עם המון צילומים של הלהקה והסולן מוריסון:

https://youtu.be/JskztPPSJwY


"הדלתות" בהופעות לצלילי "רודהאוז בלוז":

https://youtu.be/mJ9GDiYU0-I


להיט נוסף "רוכבים בסערה":

https://youtu.be/lS-af9Q-zvQ


ו"אנשים הם זרים":

https://youtu.be/uCoCNCJFS7A


הנה עשרה מהשירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/F7HnO3fV2yQ?long=yes


וסרט תיעודי על ג'ים מוריסון והדלתות:

https://youtu.be/gtE7TTMz9is?long=yes


אריק קלפטון
מיהו "האלוהים של הגיטרה"?



הוא מכונה "יד איטית" (Slowhand), הטכניקה לא מושלמת ובמשך שנים הוא היה מכור כבד לסמים ואלכוהול ובקושי תפקד מחוץ לבמה. בכל זאת הוא נגן הגיטרה החשמלית המוערך ביותר בעולם והאיש שמכונה בפי רבים "האלוהים של הגיטרה".

זהו אריק קלפטון (Eric Clapton), מי שמאז שנות ה-60 עומד בחזית הרוק העולמי ולא מפסיק לייצר עניין. גם המוסיקה שלו והשינויים שהיא עברה, גם להקות הסופר-ג'רופ המיתולוגיות "Cream" וה"Yardbirds" שבהן כיכב, תולדות חייו האישיים - הסוערים ומלאי התהפוכות, החיבורים שלו למוסיקאים החשובים בהיסטוריה של הרוק ולא מעט גם דמותו המסקרנת כאדם - כל אלו רק מגבירים את ההילה שמסביבו ואת האגדה שלו.

כבר מהתחלה לא היו חייו של קלפטון פשוטים. הוא גודל על ידי סבו וסבתו ובגיל 6 גילה שמי שחשבה לאמו היא בעצם סבתו, בעוד שזו שסבר שהיא אחותו הגדולה התגלתה כאמו. היא אגב סרבה תמיד שהוא יקרא לה כך. אביו היה חייל מקנדה ששירת באנגליה והוא מעולם לא זכה להכיר אותו. קלפטון חש מילדות נטוש בעולם. עם רקע משפחתי שכזה, כשהתפרסם קלפטון והפך לגיטריסט מצליח, הוא לא הפסיק להתנקם בבנות זוגו.

במהלך השנים עבר מי שייחשב לאחד מהגיטריסטים המהוללים תהפוכות רבות בחייו. הוא התאהב באשתו של חברו הטוב ג'ורג' האריסון ולאחר שנות חיזור ארוכות הוא יישא אותה לאישה. הוא נשאר, אגב, חבר נאמן של האריסון. אחר כך התאהב קלפטון באישה אחרת ונולד להם ילד. אבל הוא יאבד את בנו בן הארבע, שנפל אל מותו מחלון הדירה בקומה ה-53.

האובדן הגדול הוביל את קלפטון ההמום לגמילה קשה מסמים ומאלכוהול, שהיה מכור להם במשך שנים רבות. בשנים שמאז הצליח קלפטון לשמור על מעמדו כאייקון גיטרה ובמקביל להתפייס עם עברו, חייו הלא פשוטים וההצלחה המתמשכת והתובענית, למי שכבר אינו צעיר. הוא נשאר אגדה. עצובה ונקייה מסמים, אבל אגדה.


גיטריסט וזמר - הנה הקריירה של אריק קלפטון:

https://youtu.be/dxE5vCEumHw


רגעים מחייו ושיריו של אריק קלפטון:

https://youtu.be/JN5G334_ujA


אחד מלהיטיו הגדולים "קוקאין":

https://youtu.be/tyw8Hg3jpoA


גם ללא גיטרה חשמלית הוא הצליח בצורה מדהימה:

https://youtu.be/ZtxO1gwbHPQ


היחיד שהביס אותו מת מזמן וקראו לו ג'ימי הנדריקס:

https://youtu.be/KPJgtQwtVVA


קליפ מהשנים האחרונות:

https://youtu.be/-gKPuxV3MkY


הנה אוסף של 10 השירים הגדולים שלו:

https://youtu.be/UPp9_n4xp_Q?long=yes


סרטון תיעודי על האסון שהביא לגמילה מהתמכרויותיו:

https://youtu.be/Py1VzfqxfW4?long=yes
האם באמת כתבו לנון ומקרטני את שיריהם ביחד?



מאז האלבום השני שלהם, חתמו ג'ון לנון ופול מקרטני על כל שיריהם במשותף, כאילו השירים נכתבו על ידי שניהם ביחד. אבל האמת שזה לא היה המצב. החתימה המשותפת של שניהם, ככותבים ומלחינים, החלה כשעבדו על שירים במשותף. גם אם אחד כתב שיר, הוא הביאו לשני והם שיפרו ושיפצו את השיר עד שהפך לסוג של שיר משותף. כך נולדו הרבה מהשירים החשובים שלהם, עד שנת 1966.

כשהכירו ג'ון ופול הם התיידדו מיד והפכו לחברי נפש. הם החלו לבלות שעות רבות בכל יום, בכתיבת שירים. דודתו של ג'ון לא אהבה את פול מקרטני וניסתה להפריד ביניהם. היא אסרה על פול לבוא אל ג'ון לנון הביתה. לכן הם נהגו לשבת בביתו של פול ולכתוב ביחד מאות שירים, שנכתבו במחברת משותפת. זה היה השלב שבו החלו במנהג לחתום ביחד על כל שיר, כאילו נכתב על ידי "לנון ומקרתני". אגב, המחברת הזו נשמרה במשך שנים אצל פול ובאחד הימים כשחברתו ניקתה את הבית, היא השליכה אותה בטעות לאשפה..

בהמשך הדרך וההצלחה, החלו השניים להתרחק והפכו בהדרגה ליריבים. הם המשיכו אמנם לחתום ביחד על השירים, אך הביטלס הפסיקו להופיע ביחד ולנון ומקרטני התראו בעיקר באולפן ההקלטות. מקרטני, המלודיסט הרומנטי, ולנון, הרוקר המחוספס, הפכו לפחות ופחות חברים ויותר למתחרים מרים. הם החלו לכתוב לחוד ולהילחם על שיריהם בתקליטי הלהקה. "החיפושית החמישית", המפיק המוסיקלי האגדי של הביטלס ג'ורג' מרטין, היה מי שהפך את השירים שכתבו אז ליצירות מופת מוסיקליות ושמר על הלהקה בחיים, עד שגם הוא לא הצליח להחזיקם ביחד והלהקה הגדולה התפרקה, לטובת שנאה עצומה בין השניים. השנאה הזו תסתיים רק כשלנון יירצח על ידי מעריץ תמהוני.


הנה ראיון שבו מספר פול מקרטני מספר על תהליך הכתיבה עם לנון, שנה אחרי מותו:

http://youtu.be/gD3vRj4c8ZA


פול מקרטני מספר על הכתיבה המשותפת עם לנון, 4 שנים לאחר מותו:

http://youtu.be/xI_rPZIevuo


וסרט תיעודי על לידת הביטלס בחיבור בין פול וג'ון הצעירים בליברפול:

https://youtu.be/HsYhHI0-LNg?long=yes
מי גיטריסט הרוק הטוב בכל הזמנים?



בספטמבר 1970, מת הגיטריסט האמריקני ג'ימי הנדריקס והוא בן 27. אלה לא היו הסמים או הפסיכדליה ולא דיכאון או קטשי להתמודד עם ההצלחה - האבחנה לסיבת מותו הייתה הרעלה מכדורי שינה וחנק מהקיא של עצמו.

זה היה מוות משונה למוסיקאי כהנדריקס, מי שנחשב לנגן הגיטרה הטוב ביותר אי-פעם. את עדיפותו קובעים סקרים ומשאלים בקרב מומחים וחובבי מוזיקה שוב ושוב בעולם. כך גם קבע מגזין המוסיקה החשוב ביותר "רולינג סטון", בסקר השנתי שלו. אבל יש עוד משהו. הנדריקס לא היה רק הנגן הטוב ביותר. הוא גם היה מהפכן ששינה את נגינת הגיטרה החשמלית לחלוטין.

נתחיל בזה שהנדריקס הצעיר, בן העניים, לא יכול היה לרכוש גיטרה לשמאליים. בהיותו איטר, כלומר שמאלי, הוא קנה בזול גיטרה רגילה והפך את המיתרים שלה. הטכניקה שיצר עם הגיטרה ההפוכה הייתה מנצחת. הוא החל לנגן ולרגע לא עצר כדי לברר אם הטכניקה שלו הגיונית. היא לא ולא משום שהיא לא הייתה טובה, אלא מפני שהיא הייתה טובה משל כל נגן גיטרה חשמלית.

תוך כדי פיתוח טכניקת הנגינה המצוינת שלו, גילה ג'ימי הנדריקס גם את הצליל המיוחד של הדיסטורשן - הצליל המעוות של הגיטרה ממגבר שמכוון חזק מדי. הוא נהג להגביר את המגבר שלו למקסימום ושלט בעוצמה מהגיטרה, כך שבניגוד לכל הנגנים שנרתעו מהדיסטורשן, הוא הפך אולו לחלק מטכניקת הנגינה שלו. בזה הוא פתח דלת מוסיקלית לכל רוק הדיסטורשן שיבוא אחריו, כולל הרוק הכבד ושאר הסגנונות שנולדו ממנו.

הנדריקס גם ניסה גיטרות רבות, אבל התאהב לבסוף בפנדר סטרטוקסטר. לא פעם הוא שינה את כיוון המיתרים והורידם עד טון וחצי למטה. עד היום רואים בצליל הגיטרה שהציג בשירו הגדול "היי ג'ו", צליל שמן ובעל עומק יותר מכל גיטרה שקדמה לו. בבדיקה שעשו פעם מהנדסי חברת "פנדר", הם נוכחו לתדהמתם שהנדריקס הצליח לכוון טוב מכל אדם אחר את הפיק-אפים (מיקרופוני הגיטרה) של הסטראט שהחברה יצרה.

אגב, למרות שהיה גיטריסט יוצא דופן, שמאלי שלא ניגן על גיטרה שמאלית, ומוזיקאי מוכשר, הנדריקס מעולם לא למד לקרוא תווים. אפילו את זה הוא הפך ליתרון, כי זה התבטא היטב בסגנון הנגינה שלו, שהתאפיין בחופש רב ואי-היצמדות לכללים מיושנים, באלתור פתוח ויצירתי ובטכניקת נגינה וירטואוזית, חדשנית וייחודית. אולי משום כך כינו אותו "יד הגרזן"...


הנה סיפורו של גיטריסט-העל ג'ימי הנדריקס:

https://youtu.be/5ZtJNfNhhLU


כך הוא נשמע בהופעה:

https://youtu.be/Rw9JQC8nhhY


הנה קליפ שמציג אותו מנגן בגיטרה אקוסטית, ללא הגברה:

http://youtu.be/IPtv14q9ZDg?t=15s


הנה אחד מלהיטיו - היי ג'ו:

http://youtu.be/W3JsuWz4xWc


והנה קליפ שמציג את הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים. בראשם, איך לא, ג'ימי הנדריקס:

http://youtu.be/8ZMOsDT6mfk


המפגש שלו עם אריק קלפטון בלונדון:

https://youtu.be/6t4qXH_YaBs


סרט תיעודי על דרכו של הנדריקס:

https://youtu.be/pRg9h-XCHKs?long=yes
מה היה הקשר של דיוויד בואי לחלל?



דיוויד בואי (David Bowie) גדל באנגליה וכבר בגיל צעיר הוא הפך מיוחד, כשאגרוף בפניו, במהלך תגרה עם חבר, גרם להגדלת האישון של עינו השמאלית ולמראה חד-פעמי, שאין כמוהו לאיש - אישון מוגדל ומהפנט. זהו אולי פרט שולי בביוגרפיה של אדם רגיל, אבל סמלי למי שעתיד להשפיע על מעצבי אופנה וסגנון, מעצבי תדמית וגברים מטרוסקסואלים בדורות הבאים.

אבל רק עם מראה יחודי לא מצליחים להפוך לגאון מוסיקלי, שחקן מחונן, אייקון אופנה, חדשן בלתי נלאה ואדם שיגדיר את מוסיקת הפופ, לא פחות מהביטלס, אלביס או בוב דילן.

כי בואי, שפרץ אל מוסיקת הפופ רגע אחרי שהסתיימה רעידת האדמה המוסיקלית והתרבותית של שנות ה-60, לא הרכין את הראש בפני "הסיקסטיז", אלא לקח את התרבות האנושית אל עבר פריצת גבולות חדשה ושחרור נוסף - הפעם מכבלים של מוסכמות כובלות ודברים שאסור לומר או לפעמים אפילו לחשוב.

באופן מסוים הוא היה אוונגארד, מקדים את זמנו ואת כולם, גם אם סוג של אוונגארד שמתנגן יפה וקל יחסית לעיכול. השיר הראשון שהוציא הזמר והמוסיקאי המשובח הזה נקרא "ספייס אודיטי". השיר היה אחד השירים הטובים בפופ של אותה התקופה. הוא נחשב פורץ דרך בהפקה, בביצוע ובכתיבה שלו. דיוויד בואי כתב אותו אחרי שראה את הסרט "מסע בין כוכבים" של סטנלי קובריק ומסופר בו על מייג'ור טום האסטרונאוט הדמיוני שנפלט לחלל ומאבד קשר עם כדור הארץ.

השיר הזה, אגב, סימן לראשונה משהו יחודי נוסף באמן, שעתיד לזכות בהצלחה מסחררת בלי שיר אהבה אחד אפילו. אין אמן שלא כותב שירי אהבה, שדומה שהפופ כמעט בנוי עליהם - חוץ מדיוויד בואי. הוא איש הדמויות דווקא, שממציא אותן ואת עצמו מחדש, ללא הפסקה. אחריו הוא ימציא גם את זיגי סטארדסט, דמות דמיונית שהפכה למלווה נאמנה של הקריירה שלו, עד שיחליט להיפרד ממנה וימשיך הלאה, לחידושים נוספים שיתחלפו אחרי זמן קצר. הוא היה מסוגל להחליף במהירות דמויות וזהויות, שבלבלו את המעריצים שלו, שאיכשהו תמיד ניסו להתלבש כמו האדם שנפל אל כדור הארץ, הדוכס הלבן, זיגי סטארדסט ואחרים ולא פעם מצאו את עצמם בהופעה, עומדים מול דמות חדשה ומרגישים מעט מגוחכים.

אבל נשוב רגע ל"ספייס אודיטי", שיצא ב-1969 והתקשר אצל כל המאזינים עם הנחיתה על הירח, שהתרחשה ממש באותו הזמן. הוא היה להיט הבכורה של בואי והציג אותו לציבור עם המראה המיוחד והמסתורי שלו. השיר אפיין את פעילותו מאז - "הדוכס הלבן" של עולם הרוק, זמר מרתק ובעל הופעה שונה מהמקובל, חדשן מתמיד, כותב ומספר סיפורים מעולה, גאון מוסיקלי ואדם ששיריו הם בדרך כלל יצירות מרגשות ושלמות.

לאחרונה ביצע כריס הדפילד, המפקד היוצא של תחנת החלל הבינלאומית, את השיר הזה של דיוויד בואי בחלל, זכה להצלחה גדולה ביוטיוב והדגים פעם נוספת עד כמה שהשיר הקדים את זמנו ואפילו מעט ניבא את העתיד.

כשמת בואי הוא הותיר אחריו הרבה יותר ממוסיקה. הפופ והרוק אחריו השתנו והפכו צבעוניים, מסוגננים ומרהיבים מאי-פעם. האיש שללא משים המציא את ה"ארט רוק", הביא אל הבמה את הצבע והמראה הקרקסי והמפתה כל כך. במקום הופעות בחליפות או בבגדי היפים משומשים, החלו בהשראתו האמנים לחגוג את ההופעה שלהם בתלבושות שלא היו מביישות תיאטרון, אופרה או מחול. אחריו ברור היה שפופ הוא לא רק מוסיקה אלא גם מראה. משחקי הזהויות של בואי הפכו לפתרון משבר הזהות של פופ שלם...


הנה הקריירה של דיוויד בואי:

https://youtu.be/Lan_wotkon0


הקליפ של "ספייס אודיטי" בביצוע של דיוויד בואי:

https://youtu.be/iYYRH4apXDo


הנה מפקד תחנת החלל הבינלאומית מבצע את השיר "ספייס אודיטי":

http://youtu.be/KaOC9danxNo


הנה דיוויד בואי בהופעה בשנות ה-70:

https://youtu.be/xYej6RTmICo


בואי בהופעה ללא מסכות עם "אפר לאפר":

http://youtu.be/lNqo0kIR-TU


הקליפ האחרון של בואי, בו הוא בעצם מבשר בטרם עת על מותו שלו:

https://youtu.be/kszLwBaC4Sw


הנה אוסף של 10 השירים הגדולים שלו:

https://youtu.be/5WICgADzDqw?long=yes


וסרט תיעודי על זיגי סטארדאסט והיוצר שלו דיוויד בואי:

https://youtu.be/D3DvaQNv5QI?long=yes
מי הזמר שעשה מהפכה במוסיקת הפופ?



בוב דילן, הזוכה בפרס נובל לספרות, הוא אחד מגדולי הפופ ואולי המוסיקאי הבודד החשוב ביותר במאה ה-20. כשפורסם שהוא זכה בפרס נובל אמר על כך לאונרד כהן ש"לתת לדילן פרס נובל זה כמו לתלות מדליה על האוורסט ולומר שהוא ההר הגבוה בעולם". בשפה פשוטה, העולם לא זקוק לאוסלו כדי לדעת שדילן הוא האיש המשמעותי ביותר למוסיקת הפופ במאה האחרונה. העולם יודע.

בוב דילן פרץ לתודעה בשנות ה-60 של המאה ה-20. הוא היה האיש שהכניס למוסיקת הפופ תכנים חדשים, מסרים חברתיים נועזים וחשובים ותכנים נעלים של שירה ופילוסופיה ברמה הגבוהה ביותר. שיריו של דילן הפכו להמנונים של שינוי ושל זכויות אזרח ודמוקרטיה בארה"ב ובמקומות רבים בעולם. הוא הפך את המוסיקה לשפה של הדור הצעיר, שיש לו מה לומר.

גם שירתו המשונה, לא דומה לשום זמר שקדם לו, שינתה את עולם הביטוי של הפופ האמריקני והעולמי. הוא לימד את אוהבי המוסיקה שזמרה לא חייבת להיות יפה, אלא מוכרחה להיות אמיתית ואמינה, כדי להיות נערצת.

והמהפכה שעשה קשורה גם בצליל שלו. כי דווקא כשזכה להערצת כולם, כזמר פולק אמריקאי מובחר, העיז בוב דילן ועשה מהפכה עוד יותר קשה - הוא הכניס גיטרות חשמליות ורוק רעשני למוסיקת הפולק שלו. כשעשה זאת בפסטיבל ניופורט ב-1965 הוא עורר עליו את זעם מעריציו, אבל עמד על דעתו האמנותית שהמוסיקה שלו חייבת להתפתח ולהתעדכן. כך הוא פרץ את הדרך לרוק העולמי, בדרך להפוך למוסיקה משמעותית ועמוקה, עם מסרים חברתיים וגישה רצינית מבעבר. המעניין שעולם הרוק כולו עבר את המהפך בעקבות דילן.

עד היום נחשב דילן לאחד האמנים המוערכים בעולם. גם היום, בגיל מבוגר מאד, הוא נחשב לאחד מהיוצרים המעניינים בפופ העולמי.


הנה סיפורו של בוב דילן:

https://youtu.be/VWgJzOzbKQ4


הופעה של דילן הצעיר בתחילת דרכו:

http://youtu.be/OeP4FFr88SQ


הנה השיר "התשובה נישאת ברוח" שהפך להמנון "התנועה לזכויות האזרח":

http://youtu.be/vWwgrjjIMXA


"בפקעת של עצבות" (Tangled Up In Blue):

https://youtu.be/YwSZvHqf9qM


גרסה אקוסטית של "נוקש בשערי שמיים" (Knockin' On Heaven's Door):

https://youtu.be/cJpB_AEZf6U


ניתוח מבריק של האיכויות הליריות שלו:

https://youtu.be/In6gCrGeZfA


וסרט תיעודי מ-1986 על המהפכן של הפופ דילן:

https://youtu.be/2pS8rM_MsIY?long=yes
מיהו מעצב הרוקנרול צ'אק ברי?



לא רבים יודעים, אבל יותר מכל מוסיקאי אחר מחלוצי הרוקנרול, מי שאחראי לעיצוב שירי הרוקנרול הוא הזמר והגיטריסט היוצר צ'אק ברי (Chuck Berry). ברי, יליד סיינט לואיס, היה פרפומר אגדי ולדעת רבים הגיטריסט הטוב מבין חלוצי הרוק. נגינת הגיטרה שלו הפכה באופן מסוים להיות ספר הלימוד של גדולי הגיטרה החשמלית.

הוא היה הראשון שהבין שהרוקנ'רול מיועד למתבגרים בני-עשרה וייעד אותו בשבילם. הוא כתב במהלך הקריירה שלו עשרות להיטי ענק קלילים אבל מדויקים וטובים להפליא, שבוצעו על ידי גדולי הרוק מאז.

ברי היה גם פרפורמר מופלא, שנע על הבמה באופן חופשי ומקצועי מאד והמציא תנועות משלו, כמו "הליכת הברווז" שלו, תוך כדי שירה ונגינת סולואי גיטרה וירטואוזיים.

מהביטלס ועד ג'ימי הנדריקס, דרך אריק קלפטון, הרולינג הסטונז ואינספור להקות רוק - כמעט כל מי שכיכב בזירת הרוק העמוסה של שנות ה-60 הושפע ממנו וביצע את הימנוני הרוק שלו בחרדת קודש וקצב מקפיץ.

הקצב הזה, אגב, הוליד סגנון ריקוד חדש ומהפכני אז, שנקרא "שייק". הוא היה הריקוד האינדיבידואלי הראשון, ריקוד ללא בני זוג או שותפים, שגם לא כלל תנועות, אלא בעיקר הרעדה של הראש, הרגליים והידיים.

אבל לצ'אק ברי היה גם חלק אפל באישיותו. הוא ישב בכלא פעמיים, מסיבות שונות. במהלך השנים הוא הפך לאדם לא פשוט, שמוסיקאים התקשו לעבוד איתו והקריירה שלו ידעה עליות וירידות. בכל זאת המשיך לעבוד עד לגיל מתקדם והגיח מעת לעת בהופעות טלוויזיה, עם מוסיקאים גדולים שהמשיכו את דרכו וזכרו לו חסד נעורים.

ההערצה של גדולי הרוק למוסיקאי שג'ון לנון אמר עליו ש"אם היו נותנים לרוקנרול שם אחר, זה בטח היה צ'אק ברי" ממשיכה להיות עצומה. בתקליט הזהב שנשלח על החללית וויאג'ר לחלל החיצון ומכיל דוגמאות של יצירות אמנות של המין האנושי, נכלל להיטו הגדול "ג'וני בי גוד" (Johnny B Good), ביחד עם יצירות של בטהובן, באך ושייקספיר (קראו עליו באאוריקה בתגית "תקליט הזהב של וויאג'ר").

ברשימת 50 האמנים החשובים ביותר בכל הזמנים, שהכין המגזין "רולינג סטון", דורג צ'אק ברי במקום החמישי אי-פעם. הוא ממשיך לעשות רוקנרול גם בגיל זקנה. צ'אק ברי הוא אגדת רוק ואגדת גיטרה מובילה, תרתי משמע..


הנה סיפורו של צ'אק ברי:

https://youtu.be/Z61LUg06Sa8


"הליכת הברווז" שלו:

https://youtu.be/BCsfh5ItkEc


הנה מחווה לאגדת הרוק צ'אק ברי בהמנון הרוק הקלאסי "ג'וני בי גוד":

https://youtu.be/UM_PTJCFCQw


ומי שהושפע ממנו מאד, ג'ון לנון, מופיע איתו באותו שיר:

https://youtu.be/kpTpxbnBWYM


כאן הוא מציע לבטהובן להתגלגל:

https://youtu.be/kT3kCVFFLNg


מצגת וידאו של תמונותיו:

https://youtu.be/1vaZnUeZKWY


וכאן מארח את גדולי הגיטריסטים ללהיטו "רוקנרול מיוזיק":

https://youtu.be/Iz3gRNNdUC0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.