מה הנסיבות וההשפעות שבהן נכתב riders on the storm של ג'ים מוריסון?
אפל, קודר, מרחף ופסימי - Riders on the Storm הוא הסינגל האחרון שהקליט ג'ים מוריסון לפני מותו ביולי 1971. זה גם אחד השירים המיוחדים והיפים של להקת "הדלתות" (The Doors).
מאז ומתמיד שילב השיר עם האווירה המהפנטת הזו בין רוק פסיכדלי, רוק-ג'אז ומרכיבים מוקדמים של מוסיקה גותית. בחלקו הוא מבוסס על שיר הקאנטרי "(Ghost) Riders in the Sky" מאת סטן ג'ונס, אבל יש לו גם יסוד מצמרר מהמציאות.
כי חלק משמעותי ממילותיו נכתב בהשראת. טרמפיסט ורוצח סדרתי בשם בילי קוק. הוא רצח משפחה שלמה בשנת 1951 ומכאן גם השורה המפורסמת שבשיר "There's a killer on the road".
לג'ים מוריסון עצמו הייתה אובססיה ביוגרפית לדמות הטרמפיסט הבודד והמסוכן, מאז שהרבה לתפוס טרמפים בנעוריו וצבר חוויות שהותירו בו רושם וקרבה למוטיב ה"נווד בסערה".
בהקלטה, אגב, נכללו גם אפקטים קוליים של גשם, לחישות ורעמים, נגינת פסנתר חשמלי שמזכירה גם היא טיפות גשם וקטעים חוזרים שמרגישים קצת כמו נסיעה.
בבית האחרון של השיר נכנסים אלמנטים רוחניים-פילוסופיים, עם מוטיבים של זריקת האדם למציאות בלי שליטה, בהשראה ישירה על מוריסון מרעיון ה"השלכתיות" של היידגר, שעליו למד באוניברסיטה.
אז רוצח סדרתי, חוויות נעורים, מוטיבים מוסיקליים ורעיונות פילוסופיים של היידגר, יצרו כולם שיר מופלא. הם גם עבדו נהדר עם תדמיתו של מוריסון כאמן אובדני וכמי שלא הפסיק לחקור את גבולות התודעה והחיים.
כל אלו גם התחברו אל המוסיקה, הקונספט והרעיון של Riders, שיחד ישפיעו בעתיד על דורות של מוסיקאים, יובילו להמון קאברים וביצועים שלו ושיתופי פעולה בולטים עם אמנים עכשוויים.
הופעת השיר זמן קצר לפני מותו של מוריסון יצרה לו תדמית של שיר פרידה וגעגוע. מסתבר שעד היום הוא מעורר לא מעט עניין, גם מבחינת משמעותו המסופרת והפרשנות שמתלווה אליו וגם מבחינת ערכו המוסיקלי והתרבותי, אפילו ההיסטורי של השיר.
אפל, קודר, מרחף ופסימי - Riders on the Storm הוא הסינגל האחרון שהקליט ג'ים מוריסון לפני מותו ביולי 1971. זה גם אחד השירים המיוחדים והיפים של להקת "הדלתות" (The Doors).
מאז ומתמיד שילב השיר עם האווירה המהפנטת הזו בין רוק פסיכדלי, רוק-ג'אז ומרכיבים מוקדמים של מוסיקה גותית. בחלקו הוא מבוסס על שיר הקאנטרי "(Ghost) Riders in the Sky" מאת סטן ג'ונס, אבל יש לו גם יסוד מצמרר מהמציאות.
כי חלק משמעותי ממילותיו נכתב בהשראת. טרמפיסט ורוצח סדרתי בשם בילי קוק. הוא רצח משפחה שלמה בשנת 1951 ומכאן גם השורה המפורסמת שבשיר "There's a killer on the road".
לג'ים מוריסון עצמו הייתה אובססיה ביוגרפית לדמות הטרמפיסט הבודד והמסוכן, מאז שהרבה לתפוס טרמפים בנעוריו וצבר חוויות שהותירו בו רושם וקרבה למוטיב ה"נווד בסערה".
בהקלטה, אגב, נכללו גם אפקטים קוליים של גשם, לחישות ורעמים, נגינת פסנתר חשמלי שמזכירה גם היא טיפות גשם וקטעים חוזרים שמרגישים קצת כמו נסיעה.
בבית האחרון של השיר נכנסים אלמנטים רוחניים-פילוסופיים, עם מוטיבים של זריקת האדם למציאות בלי שליטה, בהשראה ישירה על מוריסון מרעיון ה"השלכתיות" של היידגר, שעליו למד באוניברסיטה.
אז רוצח סדרתי, חוויות נעורים, מוטיבים מוסיקליים ורעיונות פילוסופיים של היידגר, יצרו כולם שיר מופלא. הם גם עבדו נהדר עם תדמיתו של מוריסון כאמן אובדני וכמי שלא הפסיק לחקור את גבולות התודעה והחיים.
כל אלו גם התחברו אל המוסיקה, הקונספט והרעיון של Riders, שיחד ישפיעו בעתיד על דורות של מוסיקאים, יובילו להמון קאברים וביצועים שלו ושיתופי פעולה בולטים עם אמנים עכשוויים.
הופעת השיר זמן קצר לפני מותו של מוריסון יצרה לו תדמית של שיר פרידה וגעגוע. מסתבר שעד היום הוא מעורר לא מעט עניין, גם מבחינת משמעותו המסופרת והפרשנות שמתלווה אליו וגם מבחינת ערכו המוסיקלי והתרבותי, אפילו ההיסטורי של השיר.
