איך פיטר פרמפטון הפיק את צליל הסולואים שלו בסוונטיז?
פעם היה פיטר פרמפטון (Peter Frampton) אחד הכוכבים המצליחים של סגנון הרוק הרך. האיש, שעד שנת 1998 אלבום ההופעה הכפול שלו היה אלבום הרוק החי הנמכר ביותר בהיסטוריה, היה בשיאו.
מי שגדל בבית הספר עם דיוויד בואי וניגן איתו בהפסקות, הפך לגיטריסט מצוין ולחלק הזה בקשר ביניהם עוד נחזור. אבא של פרמפטון, אגב, היה המורה למוסיקה באותו בית ספר ולימד את בואי.
בשנות השישים פרמפטון היה לחלק מרכזי בהרכב בלוז רוק והארד רוק שנחשב סופר גרופ ונקרא "Humble Pie".
בעשור הבא הוא יצא לקריירת סולו מצליחה ומרהיבה במיוחד, עם שיא מדהים של הצלחה, שחווה בשנות ה-70. מי שב-1975 פרץ עם הסינגל של "הראי לי את הדרך" (Show me the Way), שיר מצליח מהאלבום הרביעי שלו. בהמשך הוא הוציא להיטי ענק, כמו "Baby I Love Your Way" ו-"Do You Feel Like I Do?", שהפכו לכתרים בקריירה של פרמפטון.
באותן שנים הוא הוציא את האלבום המצליח ביותר שלו, "פרמפטון בהופעה חיה" והראה לעולם שהוא ענק בהצלחה, בכריזמה וכן, גם ביופי החיצוני שלו. זה בלט במיוחד כשהוא הופיע על העטיפה ועל הבמה כשהוא חמוש בגיטרה, מנגן מצוין, שר נהדר וכל זה בלי חולצה...
בין השאר פרמפטון חשף לעולם אז באלבום ההופעה את מתקן ה"טוקינג בוקס". המתקן הזה, שאליו הוא נחשף בתכנית טלוויזיה שצפה בה ונדלק, יצר צליל ייחודי לסולואים שלו, מה שהפך אותו ללהיט עולמי. בדיעבד, אגב, זה היה גימיק. מצד אחד, הטוקינג בוקס פרסם אותו בכל העולם, אבל מצד שני הוא די קיבע אותו בתודעת הציבור עם הצליל ההוא, מה שלא ממש הקל עליו להתקדם בהמשך למחוזות חדשים.
לקראת סוף שנות ה-70 ירד מעמדו של פרמפטון. גם תאונת דרכים שעבר וכמעט קיפדה את חייו הביאה אותו לעצור אז את הקריירה שלו, גם אם באופן זמני. בהדרגה הוא החל להקליט שוב ואף הוציא מספר אלבומים. אבל השוס האחרון בקריירה של הגיטריסט והיוצר הפופולרי מהעשור הקודם היה כשהוא התחבר שוב לידידו מבית הספר התיכון, דייוויד בואי, והפך לגיטריסט המוביל בסיבובי ההופעות שלו.
פעם היה פיטר פרמפטון (Peter Frampton) אחד הכוכבים המצליחים של סגנון הרוק הרך. האיש, שעד שנת 1998 אלבום ההופעה הכפול שלו היה אלבום הרוק החי הנמכר ביותר בהיסטוריה, היה בשיאו.
מי שגדל בבית הספר עם דיוויד בואי וניגן איתו בהפסקות, הפך לגיטריסט מצוין ולחלק הזה בקשר ביניהם עוד נחזור. אבא של פרמפטון, אגב, היה המורה למוסיקה באותו בית ספר ולימד את בואי.
בשנות השישים פרמפטון היה לחלק מרכזי בהרכב בלוז רוק והארד רוק שנחשב סופר גרופ ונקרא "Humble Pie".
בעשור הבא הוא יצא לקריירת סולו מצליחה ומרהיבה במיוחד, עם שיא מדהים של הצלחה, שחווה בשנות ה-70. מי שב-1975 פרץ עם הסינגל של "הראי לי את הדרך" (Show me the Way), שיר מצליח מהאלבום הרביעי שלו. בהמשך הוא הוציא להיטי ענק, כמו "Baby I Love Your Way" ו-"Do You Feel Like I Do?", שהפכו לכתרים בקריירה של פרמפטון.
באותן שנים הוא הוציא את האלבום המצליח ביותר שלו, "פרמפטון בהופעה חיה" והראה לעולם שהוא ענק בהצלחה, בכריזמה וכן, גם ביופי החיצוני שלו. זה בלט במיוחד כשהוא הופיע על העטיפה ועל הבמה כשהוא חמוש בגיטרה, מנגן מצוין, שר נהדר וכל זה בלי חולצה...
בין השאר פרמפטון חשף לעולם אז באלבום ההופעה את מתקן ה"טוקינג בוקס". המתקן הזה, שאליו הוא נחשף בתכנית טלוויזיה שצפה בה ונדלק, יצר צליל ייחודי לסולואים שלו, מה שהפך אותו ללהיט עולמי. בדיעבד, אגב, זה היה גימיק. מצד אחד, הטוקינג בוקס פרסם אותו בכל העולם, אבל מצד שני הוא די קיבע אותו בתודעת הציבור עם הצליל ההוא, מה שלא ממש הקל עליו להתקדם בהמשך למחוזות חדשים.
לקראת סוף שנות ה-70 ירד מעמדו של פרמפטון. גם תאונת דרכים שעבר וכמעט קיפדה את חייו הביאה אותו לעצור אז את הקריירה שלו, גם אם באופן זמני. בהדרגה הוא החל להקליט שוב ואף הוציא מספר אלבומים. אבל השוס האחרון בקריירה של הגיטריסט והיוצר הפופולרי מהעשור הקודם היה כשהוא התחבר שוב לידידו מבית הספר התיכון, דייוויד בואי, והפך לגיטריסט המוביל בסיבובי ההופעות שלו.
