» «
ג'אקו פסטוריוס
איך מת ג'אקו פסטוריוס הבסיסט הטוב בעולם?



דומה שבכל תולדות הג'אז אין הרבה סיפורים מדהימים ועצובים כמו זה של ג'אקו פסטוריוס (Jaco Pastorius). מנער מוכשר הוא היה לאגדת ג'אז מובילה שתועפות של הערצה נשפכו עליה מכל עבר, אבל הוא הלך והתמכר לסמים, השתגע ולבסוף מת, בתגרת שיכורים עלובה.

מי שיהיה הבסיסט החשוב בהיסטוריה, החל את דרכו כמתופף בכלל. ג'אקו נולד ב-1951 בפנסילבניה, לאב שהיה זמר ג'אז בביג בנד מקומי. אבל כשהוא הגיע ללהקה שבה ניגן מתופף מעולה, החליט ג'אקו לנגן באס. זה היה כלי שהוא מעולם לא ניגן בו. אבל הוא ניגן בהשפעת נגנים גדולים, הלך והשתפר וגיבש לו כישורי נגינה וכתיבת שירים מעולים.

כשעברה המשפחה לפלורידה, הוא נחשף לסגנונות שונים של ג'אז והחל לנגן גיטרה בס חשמלית. היה שלב שהוא קנה קונטרבס, אבל אחרי שהכלי נסדק, בגלל הלחות הגבוהה במקום, התמסר ג'אקו לבס החשמלית, כלי שאיתו הוא עתיד לעשות דרך מרהיבה אל הפסגה.

הוא ניגן בתחילה בלהקות שונות, בעיקר מוסיקת R&B וג'אז. בשנת 1974 התחבר והחל לנגן עם גיטריסט ג'אז צעיר, שעתיד גם הוא להפוך לאגדה, שמו פט מתיני. ביחד הם הקליטו את אלבום הפיוז'ן הראשון של שניהם, Bright Size Life.

כבר אז הבין ג'אקו שהוא משהו מיוחד. אבל בניגוד לענקים אחרים, שנותנים לאחרים להכתיר אותם, הוא פיתח את היהירות המפורסמת שלו. למוסיקאים שהוא הכיר אז הוא נהג לומר ביובש "אני הבסיסט הטוב בעולם". בסרט תיעודי שנעשה עליו סיפרו כמה נגני ג'אז ידועים על החוויה המשותפת שמתחילה מהרגע שבו ג'אקו מספר לך שהוא הבסיסט הטוב בעולם ועד לרגע שבו אתה מבין שהוא לא הגזים...

כך גם הציג את עצמו פסטוריוס לג'ו זאווינול, המנהיג של Weather Report, להקת הפיוז'ן הטובה בעולם בשנות ה-70. זה היה לאחר שראה הופעה של הלהקה המצוינת והחליט שהיא טובה לו. זאווינול, יוצר דגול ונגן מליגת העל של עולם הג'אז-רוק והפיוז'ן, הביט בג'אקו בזלזול ולא התייחס לשחצנות שלו בחיוב. הוא סירב לקבל אותו ללהקה.

"תחזית מזג אוויר" כמו שקראו לה אז בארץ, הייתה סופרגרופ, שהכילה נגני-על שלא חסרים כישרון ווירטואוזיות. רבים רואים בה את להקת הפיוז'ן הטובה בכל הזמנים. אבל לפסטוריוס הצעיר וממוקד המטרה לקח רק ימים ספורים, עד שהוא הוחתם כבסיסט הגדול של להקת הפיוז'ן הטובה בכל הזמנים והפך, כמה צפוי באגדות, לכוכב הבלתי מעורער שלה.

צריך להזכיר שהוא היה באסיסט, נגן של גיטרה בס, כלי ליווי שעד אז נחשב אפרפר יחסית? שהוא לא ניגן אפילו בקונטרבס? - אבל ג'אקו של אותם ימים התגלה כבסיסט המוכשר והיצירתי ביותר שנראה בג'אז. מעבר ל-feel שלו, לתזמון, לפרייזינג ולטכניקה הבלתי נתפסת, אחרי הוירטואוזיות, המקצבים האפרו-קובניים, הנגינה והגרוב ששאב מעולמות ה-R&B וה-Fאנק, הנגינה מלאת האוברטונים, המלודיות דמויות כלי הנשיפה שייצר מהפרטלס שלו - מאחרי כל אלה עמד מוח של גאון, פרוע, תזזיתי וחושני, אבל מדויק ומחושב להפליא, איש שהוא הבס שלו והיא ההמשך של עצמו.

לרבים הזכיר פסטוריוס, בהתלהבות, ההנאה והאנרגיה שלו, ענק מהפכני אחר בשם ג'ימי הנדריקס. כמו הנדריקס, גם ג'אקו היה מטאור והוא החל את מסעו בדרך להיות הבסיסט המשפיע ביותר בתולדות הג'אז ולפתוח לבסיסטים אחרים אופקים חדשים. אבל ממש כמו עילוי הגיטרה הגדול, גם ג'אקו היה כוכב שביט, שההשערה מסביבו הייתה שגורלו הטרגי יהיה ליפול מהר ולמות צעיר.

בינתיים, כשיוציא את אלבום הסולו שלו "ג'אקו פסטוריוס", הוא יטלטל לחלוטין את עולם הג'אז ואת תחום הבס. פעם הוא סיפר בראיון כמה היה מתוסכל לגלות שאחרי שהאלבום יצא, נעלמו כל הבסיסטים הגדולים למשך חודשיים. "הם ישבו ולמדו את האלבום בבית ואז הגיחו, כשהם מנגנים ג'אקו יותר טוב מג'אקו..." הוא התלונן.

כך או כך, ג'אקו בן ה-24 היה בנסיקה אל הנצח. ההצלחה הייתה חזקה ומהירה כל כך, שיתכן שכאן נזרע הזרע שיוביל לנפילה האיומה, שתבוא בעוד מספר שנים. אבל בינתיים ג'אקו ימשיך להכות גלים, גם ב"וודר ריפורט", במיוחד באלבום המוצלח והמצליח Heavy Weather והן באלבום הבכורה המופתי של חברו פט מתיני, פרי עבודה משותפת של השניים. יותר ויותר יבוא לידי ביטוי גם התפקיד המרכזי של פסטוריוס בבום של הג'אז-רוק, אותו חיבור מופלא בין שני סגנונות שפרצו והתחברו להם לפתע יחדיו והיו חלק ממהפכת הפיוז'ן המלאה.

אבל היחסים המעורערים בין פסטוריוס לג'ו זאווינול, מנהיג הלהקה, גרמו לו לעזוב את Weather Report. הוא נשאר לבד. ג'אקו ימשיך לנגן ולהופיע, אבל מעתה הלך מצבו והתדרדר. הוא עתיד להפוך לצל חיוור של המוסיקאי שהוא היה. בהדרגה הוא יהפוך להומלס, מכור לאלכוהול ולסמים.

מותו ב-1987 היה לא יאומן בסתמיות שלו. ג'אקו פסטוריוס נתפס כשעלה לבמה בהופעה של קרלוס סנטנה. הוא הורחק מהמופע והגיע למועדון, שגם ממנו הורחק. הוא נאבק בשומרים ואחד המאבטחים חבט בו בכוח והכניס אותו לתרדמת. בתוך ימים אחדים נפח את נשמתו גדול נגני הבס בכל הזמנים.

בבקשה, שמרו על עצמכם מאלכוהול ואל תשתמשו בסמים!


הנה פסטוריוס בלהקת Weather Report:

https://youtu.be/i8q6sR6yZCE


ג'אקו בנגינת אוברטונים ב-Portrait of Tracy:

https://youtu.be/25DXcFg1TFo


הנה הקטע הכי מפורסם שלו "דה צ'יקן":

https://youtu.be/TgntkGc5iBo


סולו אופייני של פסטוריוס לבד:

https://youtu.be/lEKwLwbrYnM


קדימון לסרט תיעודי עליו:

https://youtu.be/xYE-tm8UBSM
בריאן וילסון
מי הגאון המוסיקלי שהסמים הרסו אותו?



בריאן וילסון (Brian Wilson) היה מנהיגה של אחת הלהקות האהובות בשנות ה-60 של המאה הקודמת - להקת ה"ביץ' בויז". הוא יצר מוסיקה מופלאה וכמעט בלתי נתפשת ביופיה, כשהוא משתמש בסמים כדי להגדיל את יכולתו היצירתית, או לפחות את ההרגשה שזה כך.

במהלך דרכה של הלהקה וילסון יצר עמה את האלבום המושלם שלהם "Pet Sounds" מ-1966 - אלבום מרהיב ויצירתי שג'ון לנון אמר עליו שהוא האלבום הטוב ביותר שנעשה אי פעם. רבים נוספים ראו זאת כך וסקרים רבים שנעשו בין מוסיקאים ומבקרים מיקמו אותו שוב ושוב במקום הראשון בין האלבומים הטובים בהיסטוריה. באלבום הזה יש תפקידים שהוקלטו 100 פעם, עד שהגאון היה שבע רצון..

אבל במקביל להישגים המוסיקליים המדהימים שלו, הוא הלך ושקע בסמים. סם ה-LSD שהתמכר לו המיט אסון על המוסיקאי הגאון. הוא החל לשמוע קולות ואובחן כלוקה בהפרעה נפשית קשה. וילסון ניסה להשתיק את הקולות בעזרת סמים קשים עוד יותר והלך והתדרדר. רק אשתו השנייה שהחליטה לסייע לו בכך, הצליחה לבדה לגמול אותו מהסמים. מבעיותיו הנפשיות, שנגרמו מצריכת הסמים הללו, הוא לא נחלץ. עד היום הוא מתמודד עם קשיים רבים.

אל תשתמשו בסמים!


הנה הביץ' בויז והדרך של בריאן וילסון:

https://youtu.be/MCBZBflwS_s


השיר הגדול מכולם - God Only Knows:

https://youtu.be/AOMyS78o5YI


עוד שיר עם הרמוניות מופתיות שלו - Don't Worry Baby:

https://youtu.be/F0dwjPz65R0


Wouldn't It Be Nice - ווילסון המבוגר בהופעה עם אלטון ג'ון:

https://youtu.be/L5N1B-gESSQ


הקול נשאר - באולפן בגיל מתקדם:

https://youtu.be/CCYw3HrtXAQ


וככה זה כשהופכים לקלאסיקה וגדולי האמנים שרים אותך:

https://youtu.be/XqLTe8h0-jo


הנה סרט תיעודי על בריאן וילסון והקריירה ההרסנית שלו:

https://youtu.be/0SriaRRcA6w?long=yes
התמכרות
מהי התמכרות?



שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.

התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.

בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, תרופות כמו סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.

בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.

ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.

על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.

יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.


הנה סרטון על התמכרות והתמכרויות:

https://youtu.be/loJzF5rRnqU


ובאנגלית:

https://youtu.be/ao8L-0nSYzg


כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון:

https://youtu.be/VSX7ziH0aZo


והאם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית:

https://youtu.be/MauV1LA8gNk


וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:

https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
פסיכדליה
מהי פסיכדליה והמוסיקה הפסיכדלית?



הפסיכדליה (Psychedelic) הייתה תופעה פסיכוטית של צריכת סמי הזיה כמו ה-LSD (אל אס די) והמסקלין. אבל בסוף שנות ה-60 היא הפכה מתופעה פסיכולוגית לתופעה תרבותית, כשאמנים החלו ליצור אמנות תחת השפעת סמי הזיה. לא פעם חשו אותם אמנים שהם רוצים להעביר את המראות והחזיונות שלהם מה"טריפים" אל האמנות שלהם. כך נוצרה באותה תקופה המוסיקה הפסיכדלית. יצרו אותה אמני רוק כמו הביטלס, גרייטפול דד, הבירדס, ג'פרסון איירפליין, נערי החוף וג'ימי הנדריקס. היו גם אמני ג'אז פסיכדלי כמו ג'ון קולטריין וצ'ארלי מינגוס. כך גם נולדה האמנות הפסיכדלית, של ציור וסרטים שנוצרו בהשפעת סמים ועוד.

חוץ מהפרחים בשיער והמוסיקה שלהם, "ילדי הפרחים" הטיפו לשלום, שוויון, אהבה. אבל בסוף שנות ה-60, במה שכונה "קיץ של אהבה", כל אלה הסתדרו להם היטב עם השימוש בקנאביס (מריחואנה) וסמים פסיכדליים אחרים דוגמת ה-LSD. שכן השימוש בסמים היה חלק מהתקופה והרוח של החוף המערבי בארצות הברית של אותה תקופה. הסמים אפשרו לצעירים לברוח מהמציאות שמורכבת מהרבה וייטנאם, ניכור מההורים, חומרנות ואמריקה שהרגישה אז לצעירים כמאבדת את דרכה.

הסמים בערו במיוחד בפסטיבלים הגדולים של ילדי הפרחים. זה התגלה לראשונה בפסטיבל מונטריי, שהיה רגע הפריחה הגדול של הרוח החדשה של הקיץ ההוא. במהלך כל התקופה התמודדו ההיפים עם צריכה גדולה של סמים כאלה, כשהלהקות והאמנים שהם מעריצים מדגימים להם איך צריך לחיות, ב"טריפ" אינסופי, גם אם הרסני.

אבל ללא ספק היה רגע השיא של הפסיכדליה פסטיבל וודסטוק של שנת 1969. בימי הפסטיבל בעיירה בית-אל נמצא חלק גדול מהקהל והאמנים תחת השפעת סמים כמו מריחואנה ו-LSD, הכוכב החדש של המסטולים. ג'ניס ג'ופלין עלתה אז מסוממת על הבמה ודיברה עם המעריצים שלה, כשהקשר שלה אל המציאות לא ברור. היא בקשה שישתו מים ולא ישימו על מי שמזלזל בהם וזייפה את השירים שלה, כשהיא בקושי מחזיקה מעמד...

לא לחינם אמרו אז על וודסטוק ש"אם אתה זוכר מה היה שם, סימן שלא היית שם". במשך כל הפסטיבל קיימו בו המעריצים טקסי נטילת סמים המוניים. השיתוף והאחווה עבדו שם לכל הצדדים והסמים היקרים מפז היו ההוכחה שכולם יכולים לתת אחד לשני ולתרום אחד לשני, מבלי לעשות חשבון. זו הייתה האידיליה ההיפית המושלמת.

זמן קצר אחרי אותו "קיץ של אהבה" יתחילו הכוכבים הגדולים לשלם בחייהם על הסמים והאלכוהול, על החיים הלא אחראיים שלהם וההגזמה. מג'ניס ג'ופלין, דרך ג'ים מוריסון וג'ימי הנדריקס - אחד אחד הם ייעלמו להם בקרוב, בשל מוות ממנת יתר של הירואין. היו כאלה, כמו מנהיגה של להקת "פינק פלויד" סיד בארט ומנהיג ה"ביץ' בויז" בריאן וילסון, שלקו בנפשם בעקבות ההתמכרות לסמי ההזיה הללו ומעולם לא יצאו מה"טריפ" של הסיקסטיז.


השיר "Tomorrow Never Knows" של הביטלס:

https://youtu.be/Ag58k2elaYs


"אמא מתילדה" של פינק פלויד בהנהגת סיד בארט מתוך האלבום "החלילן בשערי השחר":

https://youtu.be/RMJhKxPONBg


"Paint It Black" של הרולינג סטונז:

https://youtu.be/O4irXQhgMqg


ו-"Eight Miles High" של הבירדס:

https://youtu.be/2ymkBEhdHBE


סרט פסיכדלי בסגנון שנות ה-60:

https://youtu.be/X95CTasDKdg


והנה 10 מהלהקות הטובות במוסיקה הפסיכדלית:

https://youtu.be/C740Vo4an1Y?long=yes

סמים

טימותי לירי
איך סימם טימותי לירי את אמריקה?



הוא מכונה "נביא ה-LSD" והוא שינה את החיים לדור שלם של צעירים. זה קרה בשלבים שכולם היו מרופדים בהמון סמים ורוקנרול.

קראו לו טימותי לירי (Timothy Leary) והוא ידע שהוא מחזיק בידיו תפוח אדמה לוהט. לפסיכולוג וחוקר הסמים שיהפוך בתוך שנים אחדות לכוהן הגדול של האסיד ולאחד המרכזיים בתרבות הנגד של אמריקה, הייתה סיסמה שאמרה "הטילו ספק בסמכות וחישבו עבור עצמכם". הוא אכן חשב פתוח, שונה ולגמרי אחרת, אבל נראה שגם הוא לא שיער שדור שלם יושפע ממנו כך.

הכל החל כשלירי הטיף בשנות ה-60 לשימוש ב-LSD כדי לשנות התנהגות. הסיסמה שלו הייתה "Turn on, tune in, drop out" (הדלק, התעורר, נשור). היא השפיעה על דור שלם של צעירים ובתוך זמן קצר הוא הצליח לשנות את התודעה האמריקאית באופן כה עמוק, עד שהשפעתו נמשכת עד היום.

כשרון לא חסר למי שכבר בגיל 30 השלים דוקטורט בפסיכולוגיה. מצד אחד, הביאה אותו הגישה הספקנית, שלא לומר הדווקאית שלו, לאינסוף הסתבכויות בדרך שעבר. אבל מנגד, נחשבו פרסומיו המדעיים כבר מהתחלה לחדשניים ופורצי-דרך.

את הבעיטה הראשונה לעבר ההיסטוריה יקבל מי שיהיה אבי המהפכה הפסיכדלית בביקור במקסיקו. ב-1957 הוא טעם שם לראשונה פטריית הזיה בשם פסילוציבין ויעיד שבתוך 4 שעות הוא למד על התודעה האנושית יותר ממה שלמד ב-15 שנים באוניברסיטה.. כשהוא נפעם מבשורת ה-LSD, שב לירי לאוניברסיטת הארוורד. הוא יזם ניסוי עם סטודנטים מצטיינים ובו בחן את ההשפעות ההתנהגותיות של סמי הזיה שונים על החשיבה והתודעה האנושית. די מהר סחפו החוויות הרוחניות שחוו בניסויים הללו את קבוצת הסטודנטים הצעירים והפכו למרכז חייהם, על חשבון הלימודים כמובן.

כשפוטר לירי מהארוורד הוא הקים ארגון להפצת סמים וחומרים משני-תודעה, שפעל ממקסיקו. אך לאחר שגורש משם, אימצו אותו שני יורשים עשירים, שנתנו לו מימון ואחוזה במדינת ניו יורק, בה המשיך את ניסוייו בעיצוב התודעה. די מהר הפכה אחוזת מילבורק למוקד עליה לרגל לחסידי לירי וה-LSD, לאו דווקא בסדר הזה... בין מעריציו נמנו מפורסמים כמו ג'ון לנון והמשורר אלן גינסברג. המקום הפך במהירות למרכז האסיד של ארצות הברית. אלפי צעירים שהתמכרו לאסיד ראו בו סוג של בית מקדש.

אבל כשתמו שנות ה-60 וילדי הפרחים הלכו ונעלמו, הלך לירי והסתבך. הוא נכלא ונמלט, ברח מארצות הברית, הוסגר, נכנס שוב לכלא והפך, לאחר ששוחרר, למוקצה בחברה האמריקאית. עם השנים הוא התמתן ונזהר שלא לדבר על סמים. המחשב האישי הפך בעיניו לתחליף החדש ולסם של העתיד. נראה שאפילו הוא לא שיער עד כמה הוא יצדק וכמה ממכר הוא יהפוך..

לקראת מותו מסרטן הערמונית, באמצע שנות ה-90, לירי כתב ספר שבו התייחס אל המוות המתקרב כאל שיאם של החיים. כמו תמיד הוא ראה את הכל הפוך.


הנה סיפורו של טימותי לירי:

https://youtu.be/pGv2Xz2nCII


הניסויים שעשה עם ראם דס והתחילו את הכל:

https://youtu.be/iUPpypqWNgM


וסרט תיעודי עליו:

https://www.youtube.com/watch?v=U6jmGSS955g
הלוואי והיית כאן
למי שרו "הלוואי והיית כאן"?



אחרי האלבום המצליח שלהם "הצד האפל של הירח" הוציאה להקת ה"פינק פלויד" עוד אלבום מצליח שלהם שיהפוך לאגדה: "הלוואי והיית כאן".

מעטים האלבומים בתולדות הרוק שהוקדשו לחברים. האלבום הזה הוקדש לחבר הלהקה ומנהיגה הבלתי מעורער בשנותיה הראשונות סיד בארט. מי שכבר כתבו לו בעבר את השיר Brain Damage ("נזק מוחי") החליטו להקדיש לו תקליט.

לאחר שנים של צריכת סמי הזייה, שהפכו את המוסיקה הפסיכדלית שלו לסמלה המסחרי של הפינק פלויד, בארט הלך והשתגע. הוא הסתגר לאיטו בתוך עולמו המטורף וכשלא יכול היה יותר לתרום ללהקה שהנהיג - הוא נטש.

בתקופה הקשה הזו לקח הבאסיסט רוג'ר ווטרס את המושכות והפך את עצמו לכותב העיקרי של הלהקה ולמנהיגה החדש. האלבום הקודם שנכתב כולו על ידו והולחן בעיקר על ידי ווטרס והגיטריסט דייב גילמור, כבר הפך אותם לחביבי התקשורת והקהל הרחב. הם הפכו ללהקת רוק מתקדם מובילה ואת חבריה למצליחים ועשירים של ממש. פינק פלויד הפכה משוליים למיינסטרים מטורף.

עכשיו החל ווטרס להתכתב עם סיד בארט, המשוטט בעולמות של פסיכדליה וניתוק. מי שהיה הגיטריסט והסולן המקורי של הלהקה, כבר היה מזמן אבוד, אבל הלהקה רחשה לו, לפחות פומבית, כבוד וגעגועים.

עשור לפני כן, איבד מי שהיה בשנות השישים אחד מסמלי הפסיכדליה הבריטית, ב-1967 את מוחו. כתוצאה משימוש בסם אל-אס-די (LSD), הוא איבד את יכולתו לכתוב ולנגן, הפסיק לנהל קשרים חברתיים והתנתק. שנה לאחר מכן הוא פוטר מהלהקה והוחלף בדיוויד גילמור.

כשכתבו חבריו את האלבום הזה לסיד בארט, מי שהקים את הלהקה והלחים את שמותיהם של שני מוסיקאי בלוז, פינק אנדרסון ופלויד קאונסל, לשמה, זה לא היה סתם. מאז עזיבתו את הלהקה, סבל בארט מדיכאון, לאחר כל מפגש עימם. לכן הוא הפסיק בלית ברירה את הפגישות הללו ולא התראה עימם יותר.

חברי הלהקה ניסו לשמור על קשר עם מנהיגם הראשון. אבל מי שכתב את מרבית הלחנים והטקסטים של פינק פלויד, בשנותיה הראשונות, איבד את היכולת לתקשר עם חבריו וסרב לפגישות נוספות.

באלבום הזה הם סיפרו על כך בגעגוע שובר לב. אפילו גילמור, שהגיע לפינק פלויד לאחר הרחקתו של בארט, השתתף באלגיה, אלבום העצב שהוקדש למי שאותו החליף.

אגב, נוכחותו של בארט ביצירה של פינק פלויד לא הסתיימה כאן. ווטרס ביסס עליו גם את גיבור "החומה" (The Wall), אלבומם הגדול הבא של פינק פלויד. כוכב הרוק המסומם שבמרכזו ובמרכז הסרט שיתבסס על האלבום, התבסס על דמותו ההולכת ונמוגה של סיד בארט. בשנת 2006 הוא מת.


הנה סיפורו של השיר "הלוואי והיית כאן":

https://youtu.be/mPFXYbvj7Nk


חברי הלהקה מספרים על סיד:

https://youtu.be/uKCMSWbC9VY


גילמור ב"המשך לזרוח, יהלום משוגע" עם הלהקה ב-1990:

https://youtu.be/Fk0V_GGa2XM


ניתוח והרקע של האלבום המופלא:

https://youtu.be/kJC-cFKP770?long=yes


וסרט תיעודי על האלבום:

https://youtu.be/tykqUeikV48?long=yes
ילדי הפרחים
מי היו "ילדי הפרחים"?



"ילדי הפרחים" היה כינויים של ההיפים (Hippies), צעירים אמריקניים שבשנות ה-60 מרדו במוסכמות ופנו כנגד הסדר המקובל של דור ההורים. בעוד שהחברה האמריקנית הפכה במהלך שנות ה-50 וה-60 לחברה צרכנית ורודפת תפנוקים וכוח, חרטו "ילדי הפרחים" ארוכי השיער על דגלם את המאבק לשלום, פתיחות, שוויון, חופש, אהבה חופשית ואחווה בין כל בני האדם.

לכינוי "ילדי הפרחים" הם זכו על שמם של אותם צעירים שהגיעו לפסטיבל וודסטוק עם פרחים בשיער. "ילדי הפרחים" היו חלק מתרבות הנגד שחיפשה עולם טוב יותר. הם תמכו בתנועה לזכויות האזרח שקראה לשוויון בין שחורים ולבנים באמריקה, כעסו על רצח קנדי ומרטין לותר קינג, האזינו לשירי המחאה של בוב דילן וחבריו והשתתפו במחאות והפגנות נגד המלחמה בוייטנאם. ברצונם ליצור עולם טוב יותר ומשוחרר ממלחמות, שבו האהבה והפתיחות ינצחו, הם התלבשו ברישול, לא הסתפרו וראו במוסיקת הרוק את המרד במוסכמות של דור ההורים. בפסטיבל וודסטוק באה לידי ביטוי היכולת שלהם לחיות ביחד בעולם נקי מאלימות וכסף, אבל הוא גם היה נקודת השיא שאחריה הלכה התנועה והתמוססה.

תוכלו לקרוא עוד על ילדי הפרחים באאוריקה, בתגית "היפים".


הנה ילדי הפרחים, ההיפים של אז:

http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs


פסטיבל וודסטוק המיתולוגי, שבו זכו לשם "ילדי הפרחים":

https://youtu.be/StFhvAIv3Js


וחדשות מהעבר על ילדי הפרחים והקול שלהם:

https://youtu.be/blO7AYCKJQ0
סחי
מה זה סחים?



"סחי" הוא מילת סלנג שמתארת בני אדם נינוחים ומדושנים מעצמם, אבל לא מגניבים, סוג של לא-היפסטרים. הניסיון להגדיר את הסחים הוא לא פשוט. בעיתון הארץ כתבו פעם משהו נחמד על זה ש"אם אתה לא סחי, אתה יודע מה זה סחי..."

הגדרה אחרת מתארת את הסחים כ"מי שאינם תל-אביבים". כלומר הסחים הם אלה שלא משתייכים לברנז'ה הנאורה, מעט מוזרה והנוטה לקצוות שחיה בתל אביב ה"קולית". להיפך, בהגדרה התל-אביבית הם נוטים למרכז, לממוצע, למה שלא מעניין, רוצים להיות מגניבים אבל איכשהו משתרכים מאחור, עם מילים כמו "אחי" ו"אחותי" והתלהבות מתכניות ריאליטי וכל מה שכבר לא...

במקור, אגב, תיארה המילה סחי אנשים שהם פיכחים, צלולים, שאינם תחת השפעה של סמים, לא "מסטולים". אז תוארו "סחים" כאנשים שנגמלו או שאינם מכורים או צרכני סמים.


מערכון על סאחים בפעולה:

https://youtu.be/D4s_VZbjpgc


והלא-סחים שפוגעים להם בעראק והם מאיימים לעשות מובארק (לעשות מהפכה):

https://youtu.be/-nOaPZq1gpQ


טד וויליאמס
מי ההומלס שקיבל הזדמנות שנייה?



עד שאזרח אמריקאי בשם טד וויליאמס התמכר לסמים ואלכוהול, הוא היה איש עובד ורציני. אבל החיים לא היו לו פשוטים, הוא התמכר והפך להומלס, שליקט תרומות בפינת הרחוב. וויליאמס השתמש בקול הרדיופוני המדהים שלו, שבעבר אף עבד איתו כקריין, כדי להרשים נהגים ולבקש נדבות.

הכל השתנה ביום אחד, לאחר שנהג צילם אותו והעלה את הסרטון לרשת. סיפורו הפך לידוע בכל העולם. מרגע שהסרטון עם קולו עלה ליוטיוב, הוא זכה לעשרות מיליוני צפיות וההומלס מפינת הרחוב הפך לסלב רשת. זה הרגע שחייו קיבלו תפנית. טד קיבל עבודה ברדיו וזכה לפרסום עולמי.

סיפורו של וויליאמס הוא דוגמה מצוינת לתרבות הרווחת ברשת, של יכולת לגייס רגש לטובת או נגד אנשים. הצפה של סיפור ברשת יכולה להביא לשינויים בחייו של האדם שבמוקד הסיפור, לטוב ולרע.


הנה הסיפור על ההומלס הרדיופוני:

http://youtu.be/n58BM8FkN_Q


כך התגלה טד וויליאמס לעולם:

http://youtu.be/6rPFvLUWkzs


הנה סרטון על הסיפור המופלא של ההומלס שהשתקם:

https://youtu.be/wDixNmuAkus?long=yes
מה עשו ההיפים של שנות ה-60?



ההִיפִּים (Hippies) היו חברי תרבות הנגד של צעירים בארצות הברית בשנות ה-60. הם היוו תופעה חברתית חדשה באמריקה של אז ודגלו בשלום, אחווה ושוויון בין בני אדם, באהבה חופשית, בשמירה על הטבע ובשימוש בסמים קלים. הממשל התייחס אליהם כמורדים חתרנים, בעוד הם ביקשו לנתץ את המחסומים שהניח בפניהם הקפיטליזם הדורסני ותאב המלחמה של אמריקה.

ההיפים, "ילדי הפרחים", מרדו במבוגרים שאותם הם האשימו בהרס העולם ובהפצת המלחמה. הם בזו לקפיטליזם ולתרבות הצריכה המטורפת לדבריהם של אמריקה. ממתנגדים למלחמה בווייטנאם ותומכים במאבק של השחורים לשוויון זכויות, הם הפכו למתנגדים לכל העולם השבע והמבוגר ולמה שהוא מייצג. הדבק שלהם הייתה מוסיקת הרוק, שאותה הם חגגו בלי הפסקה, עד לפסטיבל וודסטוק, שיא ההיפיות וגם תחילת הסוף שלה.

כחלק מהחזרה אל הטבע, גידלו ההיפים את שיערם, הלכו יחפים ולבשו בגדים קלים. הם השפיעו על תרבות הצעירים מאז ומנהגיהם השפיעו למשך שנים רבות על צעירים בכל העולם. מהשיער הארוך, דרך מוסיקת הרוק והבלוז והאהבה החופשית, תנועה זו השפיעה על החברה המערבית באופן לא רגיל, כי ממחאה של הבייבי-בומרס, הדור שנולד במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה, כנגד השפע המושחת והמשחית והכוח הצבאי האכזרי, הם גדלו להיות דור מובילי האינטרנט והטכנולוגיה של מהפכת המידע, טכנולוגיה שתשנה את העולם.


הנה תרבות ההיפים:

https://youtu.be/YNQ3lQFJwvs


הנה פסטיבל וודסטוק המיתולוגי, אחד משיאי התקופה והתנועה ההיפית:

https://youtu.be/StFhvAIv3Js


שיר הרוק הפסיכדלי 'ארנב לבן' של להקת "ג'פרסון איירפליין":

https://youtu.be/R_raXzIRgsA


מצגת על ההיפים של הסיקסטיז:

https://youtu.be/3jbBNCjrPws


ועוד אחת:

https://youtu.be/ZR_HLlRP1ro


ההיפים בעיניים מחויכות:

https://youtu.be/9OrSRMaWgFw


וסרט תיעודי על ההיפים:

https://youtu.be/vm6DvlZ2O20?long=yes
כיצד הקים צ'ארלס מנסון כת רצחנית?
מי היה צ'ארלס מנסון?

תודות לסמים ולגזענות, זכתה בסוף שנות השישים אמריקה בשטן שכולו שלה, מלאך מוות שעיניו מזרות אימה ומעשיו איומים. קראו לו צ'ארלס מנסון והוא היה מנהיג כת "משפחת מנסון", שרצחה בסוף שנות ה-60 לא פחות מ-9 בני אדם ובו בזמן רצחה את רוח ההיפים, האהבה ודור הפרחים.

הסיפור שלו מתחיל בילדות קשה ובתנאי משפחה איומים. מי שהיה תינוק לא רצוי לאם אלכוהוליסטית בת 16, הפך פושע כבר בגיל צעיר. בבגרותו, הוא נכלא כמה פעמים ובשלב מסוים אף רצה להישאר בכלא, כי חש שזה המקום שבו הוא לפחות קיבל יחס כלשהו.

כשיצא מהכלא, באמריקה ההיפית של סוף שנות ה-60, הוא הגיע לסן פרנסיסקו. זה היה ב-1967 כשהוא הקים קומונה של 20 היפיות, שנסחפו אחריו אל "קיץ של אהבה". בהדרגה נוספו לקומונה שלו גם גברים שהעריצו את אישיותו.

הוא חלם להפוך לזמר, אבל עכשיו הוא הפך לגורו של קומונת ילדי פרחים, צעירה ומלאת חיים. מצויד בידע שרכש בכלא, על דת הסיינטולוגיה ועל קבוצה דתית בשם "כנסיית התהליך", שסגדה למשיח ולשטן, מנסון הפך את קבוצת המאמינות שלו למשפחה, שהוא העומד בראשה. הם הסתובבו באוטובוס ישן שעוצב בשלל צבעים, כמקובל אצל ההיפים. הם חיו בשיתוף מלא, כולל הכל - מזון, כסף, מין ואהבה.

אבל בהדרגה הלכו מעשיו ומעשי המאמינים הצעירים והמסונוורים שלו והחמירו. מנסון הגזען ראה חזיונות אפוקליפטיים והאמין שאוטוטו צפויה מלחמת גזעים בארה"ב. הוא חש שהשחורים של אמריקה עומדים לטבוח בתושבים הלבנים ולהשתלט על אמריקה. בהוראתו של מנסון, נערכה "משפחת מנסון" ליום הדין המתקרב, ביצירת אלבום מוסיקלי שמטרתו לשנות את האנושות. מנסון גם אגר נשק ותכנן להתחבא עם "בני המשפחה" במקלט שהכינו במדבר, כך שלאחר המלחמה, שבה ישמידו השחורים את הלבנים, תוכל משפחת מנסון לשלוט בעולם, כי השחורים ש"אינם בנויים לשלוט" יבקשו מהם לעשות זאת...

באביב 1968 התחבר מנסון עם דניס וילסון מה"הביץ' בויז" ווילסון שילם את ההוצאות של ה"משפחה" ואף עזר לו להקליט שניים משיריו. אבל מהר מאד גילו הוא והמפיק שלו , טרי מלצ'ר, עם מי הם הסתבכו וניתקו איתו את הקשר. הניתוק הזה יעלה לאמריקה ביוקר...

וכך הגיעו לשורת מעשי רצח מהאכזריים והקשים בתולדות אמריקה. בחודש אוגוסט 1969 קיבלו כמה מבני "משפחת מנסון" הוראות ברורות מהמנהיג לרצוח את טרי מלצ'ר, המפיק שניתק את קשריו עם מנסון. הם לא ידעו שהוא מכר את ביתו לבמאי הקולנוע רומן פולנסקי, שהיה באותה עת בחו"ל. בבית הם רצחו 5 אנשים, באכזריות בלתי נתפסת, ביניהם אשתו ההרה של הבמאי, השחקנית שרון טייט. כשחזרו הרוצחים, כעס מנסון על שההתקפה הייתה מלוכלכת מדי ולקח אותם למחרת ל"חוויה מתקנת" בבית של זוג אקראי בלוס אנג'לס, לנו ורוזמרי לה ביאנקה, שנרצחו באופן חולני ואכזרי לא פחות.

למשטרה לא היה קצה חוט, אבל סוזאן אטקינס, אחת מה"בנות", סיפרה למישהי על הרציחות והמשטרה עצרה את כל המעורבים ואת מנסון, שלא השתתף אבל היה השולח. במשפט מנסון לא התרגש ונשא נאומים על משנתו המעוותת. מי שהיה לאחד מסמלי הרוע הכי גדולים שידעה אמריקה מאז ומתמיד, גם הוסיף קעקוע של צלב קרס על מצחו והדגיש בכך את השתייכותו לעולם השטני שמחוץ לחברת בני-האנוש.

בסופו של המשפט הארוך והיקר ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, נפסק גזר דין מוות על כל הנאשמים, אך שנה לאחר מכן בוטל עונש המוות בקליפורניה והעונש הומר במאסר עולם. הוא יבלה את כל חייו בכלא. אגב, זה לא הפריע לו להתראיין המון פעמים ולהטיף מתוך הכלא לגזענות ולשנאה, להפוך לאסיר הכי אהוד בארה"ב, לקבל יותר מכתבים מכל אסיר אחר אי-פעם ולהתחתן עם צעירונת בת 28. רק באמריקה!


כך שכנע מנסון את מאמיניו לעשות כרצונו:

https://youtu.be/RA7Kh6cgwks


הנה סיפורו של הלטר סקלטר:

https://youtu.be/5TtQqbuLxrc


מתוך סרט על בנות החבורה הרצחנית:

https://youtu.be/zMXnAcdv1OI


והנה שתיים מהן מעידות על האירועים שעברו:

https://youtu.be/RA7Kh6cgwks


כמה עובדות על מנסון:

https://youtu.be/lQqcVeu5mHc


סרט תיעודי על חבורת מנסון והפשעים האיומים שעשו:

https://youtu.be/TjtSq79wZIA?long=yes


ובמילותיו שלו:

https://youtu.be/JoDThyV8c84?long=yes
מה קורה לנו במוח כשאנו מתמכרים?



ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות. אחרים מתמכרים להימורים, קניות, אינטרנט, ספורט שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת של הראשונים. האחרים סתם משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר או נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.

אבל מה קורה למתמכר שאינו מסוגל לעצור?

בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...

שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג והקטנת המתח והחרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופאמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו. זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש צורך הסמים ושכל כך ממכרת אותו. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.

זו הסיבה שהמכורים הולכים ומפתחים תלות בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם - הם אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. אותו גוף הולך ונהרס, כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח. גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, או התאווה הלא נשלטת להמר, לעשן ולצרוך עוד מהדבר הממכר - כל אלו עומדים במרכז חייו. ורגע אחרי שסיפק את הצורך, הוא מתעורר מחדש ומתחיל המירוץ אל הפעם הבאה...

סוחרי סמים נותנים לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כזה, מי שחווה אותם ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות.

כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה. לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינוי "קריז", או שגעון. הקריז גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.


הנה סרטון בעברית על התמכרות והתמכרויות:

https://youtu.be/ao8L-0nSYzg


מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:

https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss


הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:

https://youtu.be/gGROBb43l0A


כך מתחילה ההתמכרות:

https://youtu.be/-mFGyhWMLV0


הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:

https://youtu.be/ElEHTxGFdxk
מה קרה בפסטיבל וודסטוק?



בסרט 'וודסטוק' הגדיר פועל במה אחד את ההרגשה הכללית של המשתתפים, כשאמר "בן אדם, אנחנו בטח בגן-עדן!"

ואכן, פסטיבל וודסטוק, אולי הפסטיבל המפורסם בהיסטוריה של המאה ה-20, לא היה הראשון או הגדול מבין הפסטיבלים הללו, אבל היה בו משהו חדש ומיוחד במינו - זו הייתה האווירה המיוחדת ששררה בו, של חירות, שוויון, שיתוף ואחווה - ביחד עם מוסיקה נפלאה.

וודסטוק, שהתקיים בין 15 ל-17 באוגוסט 1969, היה פסטיבל מוסיקה שפורסם במודעות בתור "3 ימים של מוסיקה, שלום ואהבה". מארגני הפסטיבל חשבו שיבואו כמה עשרות אלפי אנשים ונדהמו כש-450 אלף צעירים זרמו לשדה החקלאי, שהוכשר כזירת פסטיבל זמנית. אפילו התכנית לגבות כסף מהמשתתפים קרסה, ביחד עם הגדרות הפרוצות על ידי ההמונים הנלהבים שנהרו אליו ללא הפסקה. מעטים מהם באו עם פרחים בשיער, אבל זה הספיק כדי להצמיד להם מעתה את הכינוי ילדי הפרחים", כינוי שידבק בהיפים בני התקופה ויהפוך אותם לאגדה.

המופלא בוודסטוק היו המשתתפים שבו כל "ילדי הפרחים" התייצבו לפגוש את הדבק המאחד של התנועה ההיפית - המוסיקה הצעירה והמורדת שתבוצע בידי מוסיקאי הרוק הגדולים ביותר של התקופה. בוודסטוק לא נראה מבוגר אחד, אלא רק צעירים. בימי הפסטיבל הוכיחו "ילדי הפרחים" שכמעט חצי מיליון איש יכולים לבלות ביחד במשך שלושה ימים, מבלי לגלוש לאלימות, לפשע או לריב, ואז להמשיך בחייהם הרגילים.

וודסטוק היה בעיני רבים הרגע המכונן של תנועת "ההיפים" המורדת במוסכמות, מייצגי תרבות-הנגד ההיפית בארה"ב של שנות ה-60. יש הרואים בו נקודת מפנה תרבותית וחברתית, אבל כמעט כולם מסכימים שהוא גם היה שירת הברבור, השיא שממנו תתחיל תנועת ההיפים להתפרק. בשנים שלאחר מכן יהפכו רבים מההיפים לבעלי משפחות. הם יגלו שמוסיקה וסמים לא מפרנסים את הילדים ושהאידיאלים חשובים, אבל החיים פחות פשוטים משחשבו. ילדיהם יהיו הדור שבאופן מסויים יגשים את האידיאלים של הוריו, בתרבות השיתוף של האינטרנט המוקדם של שנות ה-90 ובאווירת החופש שהוא נתן, של עולם ללא גבולות וללא תאגידים מסחריים או ממשלות.


הנה פסטיבל וודסטוק המיתולוגי:

https://youtu.be/Wyx053CNMag


הנה עלילות הפסטיבל החשוב ביותר בתולדות הרוק:

https://youtu.be/Vv98-4eOJbU


לא חסרו גם תקלות ובעיות בפסטיבל שיצא משליטה:

https://youtu.be/EAGVGNWQ2Hc


ג'ניס ג'ופלין עם הקול הכי זועק בעולם שרה "נסה":

https://youtu.be/dBJnoMP1Uyc


סנטנה סחף במקצבים לטיניים וגיטרה מדויקת:

https://youtu.be/AqZceAQSJvc


להקת ה-Who במופע שערורייתי כרגיל שברה גיטרות:

http://youtu.be/F03a-EYvifU


ושיר שיצא שנתיים אחר כך ומספר על וודסטוק - קרוסבי סטילס ונאש מ-1971:

https://youtu.be/HKdsRWhyH30


והנה סרט תיעודי על ההופעות שלא פורסמו מהפסטיבל בוודסטוק:

https://youtu.be/PQMIIdiStpc


המשיח של הגיטרה, ג'ימי הנדריקס, חתם את הפסטיבל בנגינת ההמנון האמריקאי בדיסטורשן סמלי:

https://youtu.be/TKAwPA14Ni4


וסרט תיעודי קצר על הפסטיבל הכי מפורסם של הסיקסטיז:

https://youtu.be/r7iiD8ZlyRY?long=yes
מה מיוחד באלבום סרג'נט פפר?



מספרים שכשהאלבום הזה יצא, היו תחנות רדיו שהשמיעו במשך כמה ימים רק שירים מתוכו... הוא היה האלבום הראשון שלא היה אוסף של שירים, אלא יצירה שלמה, שיש בה רעיון, משמעות, מסתורין ואינספור הברקות אמנותיות. הוא מעין קונצרט מוקלט שאפילו מרווחי הזמן שבין השירים בו היו זעירים ולעיתים כמעט ולא היו. רבים טוענים שהוא האלבום הטוב ביותר של הביטלס. אחרים אומרים שהוא סתם יצירת פאר, שפתחה עידן חדש במוסיקת הפופ. מנהלי החשבונות מציינים שהוא האלבום הראשון אי-פעם, שנמכר כמו תקליטונים - במיליונים.

אבל בין אם הוא האלבום הטוב של הביטלס ובין אם לא, האלבום השמיני שלהם, "תזמורת מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר" (Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band), הוא אלבום שהשפיע על זמנו ועל התרבות הפופולארית של התקופה יותר מכל יצירה אחרת של הלהקה וכנראה גם של אחרים.

"סרג'נט פפר" היה לאות הפתיחה של מה שזכה לכינוי "קיץ של האהבה", כפי שכונה הקיץ של 1967 ומאוחר יותר כונתה כל אותה שנה. האלבום היה לדגל מהפכת "ילדי הפרחים" שהגיעה אז לשיא. מעט יצירות מלאו תפקיד חשוב כמוהו בסצנה המשמעותית שהתרחשה אז באמריקה והקרינה לעולם כולו והוא הפך את הביטלס לדוברים נאמנים של רוח תנועת ילדי הפרחים. טימוטי לירי כינה אותם "חייזרים שהם גלגולים של נביאים"...

הוא אולי לא התקליט הטוב ביותר של הלהקה, אבל "סרג'נט פפר" ייזכר קודם כל בזכות העובדה שזה היה תקליט הרוק הראשון שנוצר ונבנה כיצירת אמנות שלמה וסובבת נושא. אמנם השירים בו לא התחברו לנושא אחד, כמו שיקרה כמה שנים לאחר מכן באלבומי להקות הרוק המתקדם, הפרוגרסיב, אבל הוא סימן את הדרך לשם. הוא לימד את עולם הרוק לחפש נושאים חדשים לשירים ושכל נושא ראוי ויכול להיות הבסיס לשיר טוב. הוא הפך את הביטלס מאייקוני פופ לאמנים עמוקים ומשמעותיים. המילים הופכות בו לחשובות לא פחות מאשר המוסיקה של הביטלס, שהייתה מאז ומתמיד נפלאה, אבל לרוב כיסתה על המסרים המילוליים שכתבו ארבעת המופלאים. כאן יש שינוי ביחס, שנמשך לאורך כל האלבום, בין השניים ולראשונה אף מופיעות כאן גם מילות כל השירים, המזמינות את המאזינים להתעמק גם בתוכן ולא רק במוסיקה. חדשנות!

האלבום נולד לאחר שהביטלס חדלו להופיע לחלוטין, מאימת הצרחות של הביטלמניה. הם הסתגרו באולפן ויצרו שירים שהראו כמה פינתה להקת הרוקנרול שהם היו את מקומה, למוסיקאים מפותחים ובוגרים. בעזרתו המיומנת כתמיד של ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי שעבד איתם על האלבומים הקודמים, הם שילבו את המוסיקה הקלאסית בשירים כמו שיר הנושא והשיר "פני ליין". לרוק הפסיכדלי הם מסרו מנחת עולם בדמות "שדות תות לנצח" (Strawberry Fields Forever). רינגו שר את "עם מעט עזרה לידידי" שג'ו קוקר יעשה לו קאבר אגדי בפסטיבל וודסטוק באותה שנה.

בהשראת האלבום המהפכני של הביץ' בויז Pet sounds, שממנו לקחו את הרעיון לייצר אלבום נושא, הביטלס גם עשו באלבום הזה ניסויים רבים בטכניקות הקלטה חדשות, בסגנונות שהיו חדשים להם ובשילוב של כלי נגינה שלא הופיעו עד אז במוסיקת הרוק. הם יצרו יצירה פסיכדלית, מלאה בסאונדים חדשים ובצליל שלא היה דומה לשום דבר שהביטלס עשו עד אז. יש שיאמרו שהסמים השפיעו על האלבום הזה לא פחות מהכישרון המתפרץ של גאוני הרוק.

ואסור לשכוח את היופי של הקולאז' הצבעוני והראוותני, שעיצב לעטיפה של האלבום מי שנחשב לאבי הפופ ארט הבריטי, פיטר בלייק. זה היה קולאז' מהמם של דמויות מפורסמות והיסטוריות. בנוסף לביטלס הצבעוניים, בתלבושות של נגני תזמורת צבאית בסגנון הוויקטוריאני של סוף המאה ה-19, היו שם גם בובות שעווה ממוזיאון מאדאם טוסו של חברי הביטלס בתקופה הראשונה.

עטיפת "סרג'נט פפר" איכלסה דמויות של גיבורי תרבות רבים שהביטלס העריצו. לנון הפגין את חברותו הנצחית בהכניסו לגלריה המפוארת של האישים את חבר הנפש המת שלו, נגן הבאס של הלהקה בימיה הראשונים, סטיוארט סאטקליף. העטיפה נחשבת לפורצת דרך והיא אחת המצוטטות ביותר, מבין עטיפות התקליטים אי-פעם.


כך שינה "סרג'נט פפר" את עולם המוסיקה:

https://youtu.be/UbTclvMC2es


הקשר של האלבום להיפים ול"קיץ האהבה":

https://youtu.be/Iqkth_fqN1Y


פול מקרטני ורינגו סטאר שנים רבות אחר-כך "עושים מחווה לעצמם" כדברי מקרטני:

http://youtu.be/Kc57Rz1IgH8


השיר "יום בחיים" שהוא יצירת מופת, הוא הלחמה של שני שירים, אחד לנון ואחד מקרטני:

http://youtu.be/usNsCeOV4GM


שמיניית ווקאל הישראלית במחרוזת א-קפלה משירי האלבום:

http://youtu.be/m2EIemeDyBM


והנה להקת הקאברים "דה פאב פור" שמתמחה בשירי הביטלס:

http://youtu.be/j7JyZmcl8Gw


סרט תיעודי על האלבום הגדול של הביטלס:

https://youtu.be/b-tMEFLgxso?long=yes
מה הנציח הסרט "אדם בעקבות גורלו"?



שנת 1969 הביאה לעולם שלושה אירועים תרבותיים מעצבים של ממש. גם פסטיבל וודסטוק המיתולוגי, גם את הנחיתה על הירח וגם את הסרט "אדם בעקבות גורלו" (Easy Rider). זה היה סרט דל-תקציב מאותה שנה, המספר את סיפורם של שני צעירים אופנוענים שחוצים את ארצות הברית של שנות ה-60. הסרט אמנם סיפר את סיפורם של שני הגברים, אבל בעצם הציג את הרעיונות המהפכניים של הדור ששינה את ערכיה של אמריקה.

הסרט ספוג ברוח הסיקסטיז ומתאר היטב את ההוויי של שנות השישים באמריקה. הוא היה לסרט שייצג דור שלם ובמרכזו אווירת החופש ההיפית הזכורה כל כך מהתקופה, על השיתוף בקומונות של ההיפים, הסמים, המוסיקה וההתחברות לטבע. הוא מציג את האנשים המיוחדים, חלקם מיוחדים באופן מוזר, שהתגלו לשניים ברחבי אמריקה.

הצלחתו הייחודית בהצגת אורח החיים ההיפי, השילוב של שירים רבים מהתקופה וסצנות נסיעה ארוכות באופנועי ההארלי דיווידסון המיתולוגיים, כל אלו הפכו אותו לשובר קופות והזניקו את הקריירה של יוצריו, שהיו גם השחקנים הראשיים, דניס הופר ופיטר פונדה.

אבל "אדם בעקבות גורלו" היה גם סרט מצוין והוא הפך לסרט מכונן, אחד החשובים ביצירת "הגל החדש האמריקני" בקולנוע ההוליוודי של סוף שנות ה-60. הוא שאב רעיונות חדשניים ומעניינים מהיוצרים של "הגל החדש הצרפתי" ושילב טכניקות צילום חדשות, כמו חיתוכים וזומים מהירים, פלש פורוורדים, הרבה שימוש בטכניקת הג'אמפ קאט וצילום מחוספס ולא מוקפד.


הנה קדימון לסדרה תיעודית שחקרה את הערכים של "אדם בעקבות גורלו":

https://youtu.be/NPelralbKHo


שיר אופייני בסצנת נסיעה מהסרט:

https://youtu.be/rMbATaj7Il8


סצנות הסמים בסרט משקפות את הבילוי האהוב על ההיפים:

https://youtu.be/RXBAgAxn1x4


ומשחק משנה מרהיב של ג'ק ניקולסון הצעיר, עורך הדין האלכוהוליסט שהתחבר אליהם בכלא:

https://youtu.be/hCb6UkQ_AnM
מיהו הרץ הטוב בעולם?



ללא ספק, האתלט הג'מייקני יוסיין בולט (Usain Bolt), מי שמכונה "הסילון מג'מייקה", הוא הרץ הטוב בעולם ואולי הטוב בכל הזמנים. בולט הוא האלוף האולימפי, בעל 6 מדליות זהב, אלוף העולם, בעל 13 מדליות (מהן 11 זהב) ושיאן העולם, בריצת 100 מטר (9.58 שניות), בריצת 200 מטר (19.19 שניות) ובריצת שליחים 100X4 מטר (36.84 שניות). בולט הוא היחיד בהיסטוריה שניצח ב-3 אולימפיאדות בריצה ל-100 מטר וזכה במדליית זהב!

אין פלא שיחס הקהל והתקשורת לבולט הם כאל כוכב רוק. הוא מתקבל בתשואות הכי רמות ובהתלהבות הכי גדולה מכולם. בתקופה שבה רוב מתחריו הגדולים הושעו בשל נטילת סמי מרץ, בולט ניצב כאחד והיחיד שלא נוטל סמים כאלו. בג'מייקה הוא כבר סמל לאומי וקראו רחובות על שמו עוד בחייו!

כבר באולימפיאדת בייג'ינג, ב-2008, הוא הפך לאצן הראשון בהיסטוריה ששבר את שיא העולם בכל אחד משלושת המקצועות באולימפיאדה אחת!

יוסיין הוא גם האתלט הראשון בהיסטוריה שזכה פעמיים ברציפות במשחקים האולימפיים ב-3 מדליות זהב בריצות הנחשבות ל-100 ול-200 מטר ובריצת שליחים 4x100 מטר. הוא עשה זאת באולימפיאדות של בייג'ינג ב-2008 ולונדון 2012.

בולט מדורג במקום הראשון בהיסטוריה במספר המדליות שצבר (10 מדליות!) ובמספר מדליות הזהב שצבר באליפויות העולם (8 מדליות - זהה למספר שצבר גם קרל לואיס מארצות הברית).


הנה סרט על חייו של יוסיין בולט באנימציה:

https://youtu.be/6b03jWW70kc


סרטון של ריצתו לגמר 100 מטרים באליפות העולם במוסקבה (אוגוסט 2013):

http://youtu.be/Nf2P6EA_aOU


כך מתאמן בולט כדי לשמור על התואר של האיש המהיר בעולם:

http://youtu.be/LEIxpcYukqc


השוואה בין ריצתו של בולט לבין ריצת הצ'יטה, שהוא בעל החיים המהיר בטבע:

https://youtu.be/mFxL3EJMPM0


וסרט תיעודי על האתלט המהיר בהיסטוריה:

https://youtu.be/UB_ZQfxXbTc?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.