שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי לא ראה סיכוי שהרדיו יכניס כסף?
"לתיבת הנגינה האלחוטית אין שום ערך מסחרי. מי ישלם עבור הודעה שנשלחה אישית לאף אחד?" אמרו שותפיו של דוד סארנוף בתגובה להפצרותיו להשקעה ברדיו בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
וזה די נכון. הרדיו לא עשה הרבה כסף.. הוא עשה המון כסף! יש בעולם מעל 44,000 תחנות רדיו וזה עוד לפני שסופרים תחנות רדיו אינטרנט!
אגב, רק האינטרנט הוא שמאיים היום על תעשיית הרדיו ויש רבים שחוששים שהתחנות האישיות, אתרי האינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו. אבל עדיין, התחזית שהרדיו "לא יתפוס" הייתה מופרכת והתגלתה כהערכה מטומטמת, שלא לומר הזויה.
הנה ראיון עם בכיר ברדיו שמתאר את החשש שהאינטרנט יהרוס את הרדיו ומה יאפשר לו להתקיים:
http://youtu.be/8L-96cQRBL8
מצגת וידאו עם ההיסטוריה המוצלחת של הרדיו:
https://youtu.be/7rHNHmI7egw
ותולדות הרדיו בטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/w4Br1-E5H_8?long=yes
מהם גלי רדיו?
גלי רדיו (Radio waves) הם קרינה אלקטרומגנטית. גלים אלקטרומגנטיים מופיעים במקומות שונים בטבע. ביניהם ניתן למצוא את האור הנראה, קרני הרנטגן, וגלי הרדיו.
כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור. למעשה גלי הרדיו הם הארוכים מבין כל הגלים האלקטרומגנטיים והתדר שלהם הוא הנמוך ביותר בספקטרום האלקטרומגנטי.
בעזרת גלי רדיו משדרות תחנות הרדיו למקלטי הרדיו שמהם אנו שומעים, הם גם מאפשרים למכשירי הקשר לקשר בין מקומות רחוקים.
גלי רדיו לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט ונעים בשדות אלקטרומגנטיים גם בריק. זו הסיבה שהם נעים ברחבי היקום באופן חופשי ומאפשרים לאסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.
ואכן, מאז שנת 1960 מנסה האדם ללכוד גלי רדיו מכוכבים אחרים. המחקר משתמש בגלי רדיו מהחלל לחקר נושאים כמו היווצרות הכוכבים הראשונים, צפייה בפולסרים וכוכבים רחוקים ועוד. את כל אלה עושים על ידי מדידת גלי רדיו מהיקום הקדום.
במקביל, אנטנות מיוחדות בפינות שונות של העולם "מאזינות" כל העת לגלי רדיו מהחלל ומנסות לפענח בהן מסרים אפשריים שיתכן שהועברו בעזרתם מציביליזציות תבוניות בעולמות רחוקים.
ליצירת קשר כזה מנהל המין האנושי את פרויקט דיאנה, שבו הועבר מסר אנושי ראשון לחלל, באמצעות גלי רדיו. גל הרדיו הגיע בתוך שניה לירח, במהירות האור ושניה אחר כך חזר כהד לכדור הארץ.
כיום מתפשטים גלי הרדיו והטלוויזיה שלנו בכל רחבי החלל והם מגיעים לאלפי כוכבים רחוקים מאד, במהירות האור. אנו ממתינים שאולי בזכותם ייצרו עימנו קשר בני תרבויות תבוניות מכוכבים רחוקים.
הנה גלי הרדיו (מתורגם):
https://youtu.be/J_Ut2b84PLg
כך משודרים שידורי הרדיו (מתורגם):
https://youtu.be/4K7PloSKXGU
הסבר על קרינה אלקטרומנטית באורכי גל שונים (מתורגם):
https://youtu.be/O0PawPSdk28
והשימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
איך משדרים ברדיו?
כיום רדיו משודר באינטרנט וקל לקלוט אותו במחשב שלנו, בכל מקום בעולם. אבל עד לפני כמה שנים היית חייב להיות מצויד במכשיר רדיו עם אנטנה, כדי לקלוט את תחנת הרדיו האהובה עליך. אם לא היית מתגורר בטווח השידור של התחנה - לא יכולת לקלוט את שידוריה ולהאזין להם..
איך זה עובד? איך תחנות רדיו משדרות שידורים למכשיר הרדיו שלנו?
ובכן, תחנת הרדיו משדרת בתדר שבחרה לה, באמצעות אנטנת שידור, את גלי הרדיו עם התכניות שלה. כל מכשיר רדיו שכוון לתדר של התחנה, קולט דרך האנטנה שלו את גלי הרדיו עם שידורי התחנה ואנו יכולים לשמוע את שידוריה במכשיר.
הנה סרטון שמציג את התהליך של שידור הרדיו (מתורגם):
http://youtu.be/4K7PloSKXGU
כך עובד הרדיו:
https://youtu.be/CU8cVH8YYuo
תכניות אקטואליה משעשעות כאלה לא תראו הרבה (עברית):
https://youtu.be/kh4ZdzkZLiA
וסקירה של כל עולם הרדיו וכיצד הכל עובד:
https://youtu.be/drLxfjqZHVo?long=yes
איך המציא מרקוני את הרדיו ששידר את העולם?
איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, עם ספינה שנמצאה במרחק של כמעט 5000 קילומטרים ממנו! - והוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו אל הספינה. הרדיו ותקשורת האלחוט הומצאו על ידו.
קראו לו גוליילמו מרקוני (Guglielmo Marconi) ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו זו בפרס נובל לפיזיקה.
עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, אל אותה ספינה בים.
ההמצאה של מרקוני היתה מדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי.
לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד מהממציאים החשובים בכל הזמנים.
מצד שני וגם אם זה מעט מאכזב, מרקוני הוא לא באמת ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות הנשכח ניקולה טסלה, שהקדים אותו. רק שנים רבות לאחר מותו, משזכה טסלה להכרה שהגיעה לו, שהוא הוכר וקיבל אישור רשמי על בכורתו בהמצאה המהפכנית של הרדיו.
הנה ההמצאה החדשה - רדיו (עברית):
https://youtu.be/XCjkDPeTs2E
על המצאת הרדיו לילדים:
http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0
מכשיר מרקוני משנת 1938:
https://youtu.be/RwtqX0IOPMA
תולדות הרדיו:
https://youtu.be/qgkepUUED7k
וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:
http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes
מהו טלסקופ הרדיו הגדול ביותר בעולם?
מה המהירות של גלי הרדיו?
כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור.
זה אומר שאם אנו שולחים מסרים בגלי רדיו, לכוכב שנמצא 17 שנות אור מכדור הארץ, הם יגיעו אליו בעוד 17 שנים.
אגב, גלי רדיו גם לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט בחלל, מכיוון שהם נעים בשדות אלקטרומגנטיים, גם בריק. כך יכולים האסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.
כי מאז שנות ה-60, מעבירים חוקרים אותות רדיו לחלל החיצון ובמקביל, משתמשים באנטנות מיוחדות, כדי "להאזין" לגלי רדיו מהחלל ולנסות לפענח אותות רדיו שנקלטים משם, אולי הם צופנים מסרים מציביליזציות רחוקות בכוכבים רחוקים.
כך פועלים גלי רדיו (מתורגם):
https://youtu.be/J_Ut2b84PLg
והסבר על שימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
מהו מסר הוואו שהתקבל מהחלל?
אם רוצים תשובה כיצד המדע מתמודד על המסתורין שבטבע, הסיפור על מסר הוואו יכול להיות הסבר מעולה. הוא העסיק את החוקרים במשך 40 שנה, עד שבא מדען, שיער השערה, עשה עבודה יסודית של מחקר בנתונים, דעתו התחזקה, הוא בחן את ההשערה בתנאים המתאימים וקיבל אישוש, כלומר אימות, של השערתו. כך הוא פתר את העניין.
אבל משהו "מסר הוואו"?
רבים שואלים את עצמם אם יש עוד תרבויות או אנושיות ביקום. מכון סט"י עוסק לא מעט וגם בימינו, בניסיונות למצוא מסרי רדיו של תרבויות כאלה. בחודש אוגוסט 1977 איתר המדען ג'רי אהמן, מסר רדיו מעניין. זה קרה בעת שישב ופענח את אותות הרדיו שהתקבלו על ידי טלסקופ הרדיו הענקי של פרויקט סט"י שבנאס"א הממוקם באוניברסיטת אוהיו.
באותו יום התקבל בטלסקופ הרדיו, שמקבל כל העת תשדורות מהחלל ומנסה לאבחן תופעות מעניינות, מסר שונה. זו הייתה פעילות חזקה שלא נראתה כתופעה טבעית מוכרת, מעין מסר חד פעמי, שנמשך 72 שניות ובניתוח שלו נראה מלאכותי, תוצר של ישות חכמה.
המסר, שלא חזר על עצמו שוב ושאת מקורו ומיקומו לא ניתן היה לקבוע, הדהים את אהמן מאד. ליד המסר רשם המדען את המילה "וואו!" ומאז מכנים אותו "מסר הוואו!".
עד לאחרונה, על אף הניסיונות שנעשו מאז להבין ולחקור את מהות המסר, לא הצליחו החוקרים לפצח אותו. הנועזים שבהם רואים בו מסר מתרבות תבונית חוצנית, בעוד שאחרים נוטים לחשוב שיש כאן אולי מקריות או אפילו תופעת טבע שייצרה גלי רדיו מסודרים.
לאחרונה התגלה ההסבר ה"פשוט", לטענת המדענים. הם גורסים שהאפקט שהוביל לקליטת האותות נוצר על ידי כוכבי שביט. במוקד התגלית עומד פרופסור בשם אנטוניו פריס, ממכללת סיינט פיטרסברג שבפלורידה.
פרופסור פריס גילה בתיעוד ארכיוני אסטרונומי ששני כוכבי שביט, שהתגלו רק בשנת 2006, חלפו באותו יום על פני כדור הארץ. הוא האמין שהם שיצרו את ה"מסר", שעליו נכתב על ידי ד"ר אהמן "וואו". פרופ' פריס גם שיער שהשפעתו של ענן של גז מימן שנפלט מכוכבי השביט, היא שהובילה ליצירת האותות שנקלטו בכדור הארץ.
שנה לאחר שהעלה את ההשערה, הוא מדד את המסרים, ממש כשעברו כוכבי השביט הללו שוב על פני כדור הארץ. הוא גילה, לא להפתעתו, שהם אכן הפיקו את אותם האותות שנקלטו אז והמסתורין שהחזיק 40 שנה, הופג לתמיד.
הנה סיפור קבלת מסר הוואו:
http://youtu.be/0JxAmKw5ip0
התהיות שהוא מעלה:
http://youtu.be/ZxrJlLgitnc
צלילי הרדיו של מסר הוואו, כפי שהתקבלו ב-1977 בפרויקט סט"י:
http://youtu.be/OkycNvrpjCs
עוד סרטון קצר על המסר המסתורי שהתקבל מהחלל:
http://youtu.be/2Neo_1LGVqE
כך התגלה הפתרון של המסר המדהים:
https://youtu.be/KFLTbn21IMg
ועוד על פתרון המסתורין:
http://youtu.be/kAgKNA1IVSA
מהו כלוב פאראדיי?
כלוב פאראדיי (Faraday cage) הוא כלוב, תא או מקום החוסם קרינה אלקטרומגנטית. משמעות החסימה הזו היא שכשהכיסוי הסלולרי בחוץ הוא טוב, הוא לא יכול להיכנס פנימה ולכן איננו מגיע לשוהים בפנים.
זהו כלוב שקרינה חשמלית אינה חודרת אליו. בזכות החומר שממנו הוא עשוי, הכלוב מקטין את השדה החשמלי שבתוכו ל-0. כלוב הפאראדיי צריך להיות גוף סגור, שמורכב כולו מחומר מוליך חשמל, כמו ברזל, אלומיניום וכדומה.
העיקרון של כלוב פאראדיי נקרא על שם מגלה האלקטרומגנטיות מייקל פאראדיי, שהתבסס על תיאוריה של המדען הגרמני קרל פרידריך גאוס. האחרון הראה שמוליך חשמלי גורם לאיפוס של השדה החשמלי, כלומר אינו מאפשר לקרינה האלקטרומגנטית לעבור אותו.
כשמייקל פאראדיי נתקל בחישוביו של גאוס הוא החליט לבנות מעין כלוב מתכת, שלא יאפשר לשדה האלקטרומגנטי שבחוץ לחדור פנימה ויחסום את הקרינה.
#שימושים נפוצים בכלוב פאראדיי
עד היום משמשים כלובי פאראדיי בחיי היום יום שלנו. מכשירים רבים נבנו בתוך מארזי מתכת כדי למנוע שיבושים בשל השראה חשמלית של קרינה חשמלית מבחוץ.
המיקרוגל מונע מהקרינה לדלוף החוצה על ידי המבנה המתכתי שלו, שמתפקד כ... כלוב פאראדיי.
מעבדות רבות משתמשות בכלוב פאראדיי כדי לבודד את המכשירים והציוד האלקטרוני שבתוכן משדות חשמליים חיצוניים.
מקומות שונים, כמו בתי חולים וחדרי ניתוח, מונעים מהשוהים בהם קליטה סלולארית על ידי יצירה של כלוב פאראדיי זמני. חסימת הקרינה האלקטרומגנטית אל תוך כלוב הפאראדיי מונעת מהכיסוי הסלולרי שבחוץ להיכנס ולהגיע לשוהים בפנים.
גם חוסר הקליטה הסלולארית שאנו מכירים מהמעלית למשל, הוא כלוב פאראדיי.
#פעילות קצרה למחשבה:
==================
האם יש בעיה שכלוב פאראדיי יוכל לפתור לדעתכם בעולם?
האם תוכלו לחקור ולגלות עוד שימושים שעושים בכלובי פאראדיי בעולם?
הנה הדגמה של כלוב פאראדיי (עברית):
http://youtu.be/XLrmq5IPvuw?t=31s
אנשים בכלוב פאראדיי שנחשפים ולא נפגעים מחשמל מסוכן:
http://youtu.be/x7uCAvEhP1E
והסבר של הכלוב של פאראדיי:
http://youtu.be/yHfgqDcEqfA
איך עובד המכ"ם ולמה הוא שימושי?
מכ"ם או רדאר (Radar) הוא מכשיר לגילוי מיקומם של עצמים כמו ספינות, מטוסים וכדומה.
איך מכ"ם עובד?
מכ"ם משדר גלי רדיו מסביב. גלי הרדיו פוגעים בעצמים בטווח שאליו הוא מכוון וחוזרים לאנטנה שלו. המכ"מ מסוגל לנתח לפי כיוון, זמן ואופי ההחזרים שהוא מזהה מהו כל עצם שהתגלה ולאן הוא מתקדם.
אם לפרט יותר, המכ"ם משדר אלומת גלי רדיו (קרינה אלקטרומגנטית) מאנטנה. כל עצם, כמו כלי טיס, ספינה וכדומה, שיימצא בתחום אלומת השידור יפזר חלק ממנה במרחב, בצורת גלי רדיו חוזרים.
כשהמקלט של המכ"ם קולט את אותות הקרינה החוזרים הללו, הוא מזהה את הימצאותו של העצם במרחב. ניתוח האותות החוזרים יאפשר למכ"ם לחשב את הכיוון, המרחק ומהירות התנועה של העצמים הללו, וכן לשער את הנפח של כל אחד מהם.
ב-1904 הדגים הממציא כריסטיאן האולסמייר כיצד ניתן לעשות שימוש במכ"ם ובגלי רדיו כדי לאתר ספינות. באוגוסט 1917 פיתח ניקולה טסלה את השיטה והביאה לגילוי של עצמים רחוקים מהטווח המקורי של ההמצאה, כולל שיטה לגילוי צוללות.
אבל המצאת הרדאר נולדה בשנת 1935 כשהיטלר החל לבנות מחדש את חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה. בריטניה חשה מאוימת ועל המדען רוברט ווטסון וואט הוטל למצוא פתרון. הוא המציא את המכשיר לגילוי מטוסים במרחקים של 8 מיילים (כמעט 13 קילומטר). במלחמת העולם השנייה סייעה המערכת המצוינת הזו להגנה על בריטניה, מפני חיל האוויר הגרמני.
המכ"ם משמש כיום גם לצורך תחזית מזג האוויר ולמיפוי ואיסוף מידע על שטחים ונפחים. המכ"ם מאפשר גם לגלות ולעקוב אחרי ציפורים, ביום ובלילה, בגבהים שבני-אדם לא יכולים לעקוב בהם.
פירוש המילה מכ"ם הוא ראשי תיבות של "מגלה כיוון ומרחק". באנגלית הוא נקרא "רדאר" (Radar) מראשי התיבות של Radio Detection And Ranging.
הסבר לילדים:
https://youtu.be/0FS_N5-aErE
כך פועל הרדאר:
http://youtu.be/ql2Y-3hOfGY
הסבר נוסף:
https://youtu.be/J5y0XDZFQug
מכ"ם מזג אוויר שמתיישן ולא מוחלף (עברית):
https://youtu.be/H15m84kqusc
הלפיד המעופף עם המכ"מ שהדליקו לו אור (עברית):
https://youtu.be/R1o8-PC0_CI
מכ"ם מודרני נגד טילים בשירות צה"ל (מתורגם):
https://youtu.be/ZsBjQllQEVs
הרדאר משמש גם לזיהוי ספינות, צוללות, מטוסים ועוד:
https://youtu.be/3LeKxA9YLsA
וכדי לחמוק מהרדאר הומצאו המטוסים החמקנים:
https://youtu.be/As0Z5ror0BA
"לתיבת הנגינה האלחוטית אין שום ערך מסחרי. מי ישלם עבור הודעה שנשלחה אישית לאף אחד?" אמרו שותפיו של דוד סארנוף בתגובה להפצרותיו להשקעה ברדיו בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
וזה די נכון. הרדיו לא עשה הרבה כסף.. הוא עשה המון כסף! יש בעולם מעל 44,000 תחנות רדיו וזה עוד לפני שסופרים תחנות רדיו אינטרנט!
אגב, רק האינטרנט הוא שמאיים היום על תעשיית הרדיו ויש רבים שחוששים שהתחנות האישיות, אתרי האינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו. אבל עדיין, התחזית שהרדיו "לא יתפוס" הייתה מופרכת והתגלתה כהערכה מטומטמת, שלא לומר הזויה.
הנה ראיון עם בכיר ברדיו שמתאר את החשש שהאינטרנט יהרוס את הרדיו ומה יאפשר לו להתקיים:
http://youtu.be/8L-96cQRBL8
מצגת וידאו עם ההיסטוריה המוצלחת של הרדיו:
https://youtu.be/7rHNHmI7egw
ותולדות הרדיו בטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/w4Br1-E5H_8?long=yes
גלי רדיו (Radio waves) הם קרינה אלקטרומגנטית. גלים אלקטרומגנטיים מופיעים במקומות שונים בטבע. ביניהם ניתן למצוא את האור הנראה, קרני הרנטגן, וגלי הרדיו.
כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור. למעשה גלי הרדיו הם הארוכים מבין כל הגלים האלקטרומגנטיים והתדר שלהם הוא הנמוך ביותר בספקטרום האלקטרומגנטי.
בעזרת גלי רדיו משדרות תחנות הרדיו למקלטי הרדיו שמהם אנו שומעים, הם גם מאפשרים למכשירי הקשר לקשר בין מקומות רחוקים.
גלי רדיו לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט ונעים בשדות אלקטרומגנטיים גם בריק. זו הסיבה שהם נעים ברחבי היקום באופן חופשי ומאפשרים לאסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.
ואכן, מאז שנת 1960 מנסה האדם ללכוד גלי רדיו מכוכבים אחרים. המחקר משתמש בגלי רדיו מהחלל לחקר נושאים כמו היווצרות הכוכבים הראשונים, צפייה בפולסרים וכוכבים רחוקים ועוד. את כל אלה עושים על ידי מדידת גלי רדיו מהיקום הקדום.
במקביל, אנטנות מיוחדות בפינות שונות של העולם "מאזינות" כל העת לגלי רדיו מהחלל ומנסות לפענח בהן מסרים אפשריים שיתכן שהועברו בעזרתם מציביליזציות תבוניות בעולמות רחוקים.
ליצירת קשר כזה מנהל המין האנושי את פרויקט דיאנה, שבו הועבר מסר אנושי ראשון לחלל, באמצעות גלי רדיו. גל הרדיו הגיע בתוך שניה לירח, במהירות האור ושניה אחר כך חזר כהד לכדור הארץ.
כיום מתפשטים גלי הרדיו והטלוויזיה שלנו בכל רחבי החלל והם מגיעים לאלפי כוכבים רחוקים מאד, במהירות האור. אנו ממתינים שאולי בזכותם ייצרו עימנו קשר בני תרבויות תבוניות מכוכבים רחוקים.
הנה גלי הרדיו (מתורגם):
https://youtu.be/J_Ut2b84PLg
כך משודרים שידורי הרדיו (מתורגם):
https://youtu.be/4K7PloSKXGU
הסבר על קרינה אלקטרומנטית באורכי גל שונים (מתורגם):
https://youtu.be/O0PawPSdk28
והשימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
כיום רדיו משודר באינטרנט וקל לקלוט אותו במחשב שלנו, בכל מקום בעולם. אבל עד לפני כמה שנים היית חייב להיות מצויד במכשיר רדיו עם אנטנה, כדי לקלוט את תחנת הרדיו האהובה עליך. אם לא היית מתגורר בטווח השידור של התחנה - לא יכולת לקלוט את שידוריה ולהאזין להם..
איך זה עובד? איך תחנות רדיו משדרות שידורים למכשיר הרדיו שלנו?
ובכן, תחנת הרדיו משדרת בתדר שבחרה לה, באמצעות אנטנת שידור, את גלי הרדיו עם התכניות שלה. כל מכשיר רדיו שכוון לתדר של התחנה, קולט דרך האנטנה שלו את גלי הרדיו עם שידורי התחנה ואנו יכולים לשמוע את שידוריה במכשיר.
הנה סרטון שמציג את התהליך של שידור הרדיו (מתורגם):
http://youtu.be/4K7PloSKXGU
כך עובד הרדיו:
https://youtu.be/CU8cVH8YYuo
תכניות אקטואליה משעשעות כאלה לא תראו הרבה (עברית):
https://youtu.be/kh4ZdzkZLiA
וסקירה של כל עולם הרדיו וכיצד הכל עובד:
https://youtu.be/drLxfjqZHVo?long=yes
איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, עם ספינה שנמצאה במרחק של כמעט 5000 קילומטרים ממנו! - והוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו אל הספינה. הרדיו ותקשורת האלחוט הומצאו על ידו.
קראו לו גוליילמו מרקוני (Guglielmo Marconi) ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו זו בפרס נובל לפיזיקה.
עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, אל אותה ספינה בים.
ההמצאה של מרקוני היתה מדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי.
לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד מהממציאים החשובים בכל הזמנים.
מצד שני וגם אם זה מעט מאכזב, מרקוני הוא לא באמת ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות הנשכח ניקולה טסלה, שהקדים אותו. רק שנים רבות לאחר מותו, משזכה טסלה להכרה שהגיעה לו, שהוא הוכר וקיבל אישור רשמי על בכורתו בהמצאה המהפכנית של הרדיו.
הנה ההמצאה החדשה - רדיו (עברית):
https://youtu.be/XCjkDPeTs2E
על המצאת הרדיו לילדים:
http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0
מכשיר מרקוני משנת 1938:
https://youtu.be/RwtqX0IOPMA
תולדות הרדיו:
https://youtu.be/qgkepUUED7k
וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:
http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes
עולם הרדיו
איפה נמצא טלסקופ הרדיו הכי גדול בעולם?
טלסקופ הרדיו הגדול בעולם הוא הטלסקופ הרוסי שנקרא RATAN-600. הקוטר של האנטנה של הטלסקופ "רטן 600" הוא לא פחות מ-576 מטרים!
טלסקופ רדיו הוא מתקן תצפית אסטרונומי, שצופה בעצמים שבחלל בעזרת קרינת רדיו.
ב-2018 תושלם בסין בנייתו של טלסקופ רדיו גדול עוד יותר. טלסקופ הרדיו החדש של הסינים FAST יהיה הרדיו טלסקופ בעל הצלחת הגדולה בעולם. 500 מטרים יהיה הקוטר שלו!
הנה טלסקופ הרדיו הגדול ביותר בעולם שלפניו - טלסקופ-הרדיו של פורטו ריקו:
http://youtu.be/ZxPMJ41yTW0
טלסקופ הרדיו הגדול בעולם הוא הטלסקופ הרוסי שנקרא RATAN-600. הקוטר של האנטנה של הטלסקופ "רטן 600" הוא לא פחות מ-576 מטרים!
טלסקופ רדיו הוא מתקן תצפית אסטרונומי, שצופה בעצמים שבחלל בעזרת קרינת רדיו.
ב-2018 תושלם בסין בנייתו של טלסקופ רדיו גדול עוד יותר. טלסקופ הרדיו החדש של הסינים FAST יהיה הרדיו טלסקופ בעל הצלחת הגדולה בעולם. 500 מטרים יהיה הקוטר שלו!
הנה טלסקופ הרדיו הגדול ביותר בעולם שלפניו - טלסקופ-הרדיו של פורטו ריקו:
http://youtu.be/ZxPMJ41yTW0
כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור.
זה אומר שאם אנו שולחים מסרים בגלי רדיו, לכוכב שנמצא 17 שנות אור מכדור הארץ, הם יגיעו אליו בעוד 17 שנים.
אגב, גלי רדיו גם לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט בחלל, מכיוון שהם נעים בשדות אלקטרומגנטיים, גם בריק. כך יכולים האסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.
כי מאז שנות ה-60, מעבירים חוקרים אותות רדיו לחלל החיצון ובמקביל, משתמשים באנטנות מיוחדות, כדי "להאזין" לגלי רדיו מהחלל ולנסות לפענח אותות רדיו שנקלטים משם, אולי הם צופנים מסרים מציביליזציות רחוקות בכוכבים רחוקים.
כך פועלים גלי רדיו (מתורגם):
https://youtu.be/J_Ut2b84PLg
והסבר על שימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54
אם רוצים תשובה כיצד המדע מתמודד על המסתורין שבטבע, הסיפור על מסר הוואו יכול להיות הסבר מעולה. הוא העסיק את החוקרים במשך 40 שנה, עד שבא מדען, שיער השערה, עשה עבודה יסודית של מחקר בנתונים, דעתו התחזקה, הוא בחן את ההשערה בתנאים המתאימים וקיבל אישוש, כלומר אימות, של השערתו. כך הוא פתר את העניין.
אבל משהו "מסר הוואו"?
רבים שואלים את עצמם אם יש עוד תרבויות או אנושיות ביקום. מכון סט"י עוסק לא מעט וגם בימינו, בניסיונות למצוא מסרי רדיו של תרבויות כאלה. בחודש אוגוסט 1977 איתר המדען ג'רי אהמן, מסר רדיו מעניין. זה קרה בעת שישב ופענח את אותות הרדיו שהתקבלו על ידי טלסקופ הרדיו הענקי של פרויקט סט"י שבנאס"א הממוקם באוניברסיטת אוהיו.
באותו יום התקבל בטלסקופ הרדיו, שמקבל כל העת תשדורות מהחלל ומנסה לאבחן תופעות מעניינות, מסר שונה. זו הייתה פעילות חזקה שלא נראתה כתופעה טבעית מוכרת, מעין מסר חד פעמי, שנמשך 72 שניות ובניתוח שלו נראה מלאכותי, תוצר של ישות חכמה.
המסר, שלא חזר על עצמו שוב ושאת מקורו ומיקומו לא ניתן היה לקבוע, הדהים את אהמן מאד. ליד המסר רשם המדען את המילה "וואו!" ומאז מכנים אותו "מסר הוואו!".
עד לאחרונה, על אף הניסיונות שנעשו מאז להבין ולחקור את מהות המסר, לא הצליחו החוקרים לפצח אותו. הנועזים שבהם רואים בו מסר מתרבות תבונית חוצנית, בעוד שאחרים נוטים לחשוב שיש כאן אולי מקריות או אפילו תופעת טבע שייצרה גלי רדיו מסודרים.
לאחרונה התגלה ההסבר ה"פשוט", לטענת המדענים. הם גורסים שהאפקט שהוביל לקליטת האותות נוצר על ידי כוכבי שביט. במוקד התגלית עומד פרופסור בשם אנטוניו פריס, ממכללת סיינט פיטרסברג שבפלורידה.
פרופסור פריס גילה בתיעוד ארכיוני אסטרונומי ששני כוכבי שביט, שהתגלו רק בשנת 2006, חלפו באותו יום על פני כדור הארץ. הוא האמין שהם שיצרו את ה"מסר", שעליו נכתב על ידי ד"ר אהמן "וואו". פרופ' פריס גם שיער שהשפעתו של ענן של גז מימן שנפלט מכוכבי השביט, היא שהובילה ליצירת האותות שנקלטו בכדור הארץ.
שנה לאחר שהעלה את ההשערה, הוא מדד את המסרים, ממש כשעברו כוכבי השביט הללו שוב על פני כדור הארץ. הוא גילה, לא להפתעתו, שהם אכן הפיקו את אותם האותות שנקלטו אז והמסתורין שהחזיק 40 שנה, הופג לתמיד.
הנה סיפור קבלת מסר הוואו:
http://youtu.be/0JxAmKw5ip0
התהיות שהוא מעלה:
http://youtu.be/ZxrJlLgitnc
צלילי הרדיו של מסר הוואו, כפי שהתקבלו ב-1977 בפרויקט סט"י:
http://youtu.be/OkycNvrpjCs
עוד סרטון קצר על המסר המסתורי שהתקבל מהחלל:
http://youtu.be/2Neo_1LGVqE
כך התגלה הפתרון של המסר המדהים:
https://youtu.be/KFLTbn21IMg
ועוד על פתרון המסתורין:
http://youtu.be/kAgKNA1IVSA
כלוב פאראדיי (Faraday cage) הוא כלוב, תא או מקום החוסם קרינה אלקטרומגנטית. משמעות החסימה הזו היא שכשהכיסוי הסלולרי בחוץ הוא טוב, הוא לא יכול להיכנס פנימה ולכן איננו מגיע לשוהים בפנים.
זהו כלוב שקרינה חשמלית אינה חודרת אליו. בזכות החומר שממנו הוא עשוי, הכלוב מקטין את השדה החשמלי שבתוכו ל-0. כלוב הפאראדיי צריך להיות גוף סגור, שמורכב כולו מחומר מוליך חשמל, כמו ברזל, אלומיניום וכדומה.
העיקרון של כלוב פאראדיי נקרא על שם מגלה האלקטרומגנטיות מייקל פאראדיי, שהתבסס על תיאוריה של המדען הגרמני קרל פרידריך גאוס. האחרון הראה שמוליך חשמלי גורם לאיפוס של השדה החשמלי, כלומר אינו מאפשר לקרינה האלקטרומגנטית לעבור אותו.
כשמייקל פאראדיי נתקל בחישוביו של גאוס הוא החליט לבנות מעין כלוב מתכת, שלא יאפשר לשדה האלקטרומגנטי שבחוץ לחדור פנימה ויחסום את הקרינה.
#שימושים נפוצים בכלוב פאראדיי
עד היום משמשים כלובי פאראדיי בחיי היום יום שלנו. מכשירים רבים נבנו בתוך מארזי מתכת כדי למנוע שיבושים בשל השראה חשמלית של קרינה חשמלית מבחוץ.
המיקרוגל מונע מהקרינה לדלוף החוצה על ידי המבנה המתכתי שלו, שמתפקד כ... כלוב פאראדיי.
מעבדות רבות משתמשות בכלוב פאראדיי כדי לבודד את המכשירים והציוד האלקטרוני שבתוכן משדות חשמליים חיצוניים.
מקומות שונים, כמו בתי חולים וחדרי ניתוח, מונעים מהשוהים בהם קליטה סלולארית על ידי יצירה של כלוב פאראדיי זמני. חסימת הקרינה האלקטרומגנטית אל תוך כלוב הפאראדיי מונעת מהכיסוי הסלולרי שבחוץ להיכנס ולהגיע לשוהים בפנים.
גם חוסר הקליטה הסלולארית שאנו מכירים מהמעלית למשל, הוא כלוב פאראדיי.
#פעילות קצרה למחשבה:
==================
האם יש בעיה שכלוב פאראדיי יוכל לפתור לדעתכם בעולם?
האם תוכלו לחקור ולגלות עוד שימושים שעושים בכלובי פאראדיי בעולם?
הנה הדגמה של כלוב פאראדיי (עברית):
http://youtu.be/XLrmq5IPvuw?t=31s
אנשים בכלוב פאראדיי שנחשפים ולא נפגעים מחשמל מסוכן:
http://youtu.be/x7uCAvEhP1E
והסבר של הכלוב של פאראדיי:
http://youtu.be/yHfgqDcEqfA
מכ"ם או רדאר (Radar) הוא מכשיר לגילוי מיקומם של עצמים כמו ספינות, מטוסים וכדומה.
איך מכ"ם עובד?
מכ"ם משדר גלי רדיו מסביב. גלי הרדיו פוגעים בעצמים בטווח שאליו הוא מכוון וחוזרים לאנטנה שלו. המכ"מ מסוגל לנתח לפי כיוון, זמן ואופי ההחזרים שהוא מזהה מהו כל עצם שהתגלה ולאן הוא מתקדם.
אם לפרט יותר, המכ"ם משדר אלומת גלי רדיו (קרינה אלקטרומגנטית) מאנטנה. כל עצם, כמו כלי טיס, ספינה וכדומה, שיימצא בתחום אלומת השידור יפזר חלק ממנה במרחב, בצורת גלי רדיו חוזרים.
כשהמקלט של המכ"ם קולט את אותות הקרינה החוזרים הללו, הוא מזהה את הימצאותו של העצם במרחב. ניתוח האותות החוזרים יאפשר למכ"ם לחשב את הכיוון, המרחק ומהירות התנועה של העצמים הללו, וכן לשער את הנפח של כל אחד מהם.
ב-1904 הדגים הממציא כריסטיאן האולסמייר כיצד ניתן לעשות שימוש במכ"ם ובגלי רדיו כדי לאתר ספינות. באוגוסט 1917 פיתח ניקולה טסלה את השיטה והביאה לגילוי של עצמים רחוקים מהטווח המקורי של ההמצאה, כולל שיטה לגילוי צוללות.
אבל המצאת הרדאר נולדה בשנת 1935 כשהיטלר החל לבנות מחדש את חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה. בריטניה חשה מאוימת ועל המדען רוברט ווטסון וואט הוטל למצוא פתרון. הוא המציא את המכשיר לגילוי מטוסים במרחקים של 8 מיילים (כמעט 13 קילומטר). במלחמת העולם השנייה סייעה המערכת המצוינת הזו להגנה על בריטניה, מפני חיל האוויר הגרמני.
המכ"ם משמש כיום גם לצורך תחזית מזג האוויר ולמיפוי ואיסוף מידע על שטחים ונפחים. המכ"ם מאפשר גם לגלות ולעקוב אחרי ציפורים, ביום ובלילה, בגבהים שבני-אדם לא יכולים לעקוב בהם.
פירוש המילה מכ"ם הוא ראשי תיבות של "מגלה כיוון ומרחק". באנגלית הוא נקרא "רדאר" (Radar) מראשי התיבות של Radio Detection And Ranging.
הסבר לילדים:
https://youtu.be/0FS_N5-aErE
כך פועל הרדאר:
http://youtu.be/ql2Y-3hOfGY
הסבר נוסף:
https://youtu.be/J5y0XDZFQug
מכ"ם מזג אוויר שמתיישן ולא מוחלף (עברית):
https://youtu.be/H15m84kqusc
הלפיד המעופף עם המכ"מ שהדליקו לו אור (עברית):
https://youtu.be/R1o8-PC0_CI
מכ"ם מודרני נגד טילים בשירות צה"ל (מתורגם):
https://youtu.be/ZsBjQllQEVs
הרדאר משמש גם לזיהוי ספינות, צוללות, מטוסים ועוד:
https://youtu.be/3LeKxA9YLsA
וכדי לחמוק מהרדאר הומצאו המטוסים החמקנים:
https://youtu.be/As0Z5ror0BA
מהי "מלחמת העולמות" וכיצד נכנסה להיסטוריה?
הסיפור מתחיל עם ספר שנקרא "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) ושראה אור בשנת 1898. הספר הדמיוני נכתב על ידי סופר בריטי בן המאה ה-19, ה' ג' וולס. בספר הוא תיאר סיפור שבו פולשים אנשי המאדים לכדור-הארץ ומשתלטים עליו באמצעות מכונות מלחמה משוכללות.
זה היה יכול להיות סתם עוד ספר בדיוני ומפחיד, אלמלא תכנית מתח ששודרה בשנת 1938 ברדיו, בערב ליל כל הקדושים המכונה גם "ליל השדים". התכנית התבססה על הסיפור, כשלמעשה זו לא הייתה תכנית תיעודית אלא תסכית - שידור שמזכיר פודקאסט של ימינו, אך הוא מעין הצגת רדיו, בקולות בלבד. דמיינו סרט עלילתי ללא הווידאו - רק צלילים ובלי החלק הוויזואלי.
אבל התסכית הזו הייתה שונה מכל מה שהיה מקובל אז. היא שודרה באופן שיותר דמה לשידור רדיו מהשטח, בקולו של שדרן שמשדר מהשטח בזמן שהוא חוזה בחלליות מהחלל החיצון, הנוחתות על כדור הארץ.
תסכיתים רבים שודרו בימים ההם ברדיו. אבל התכנית הזו, בבימויו של אורסון ולס, הייתה כל כך משכנעת שהיא יצרה הלם בציבור. היא שודרה לעשרות תחנות רדיו ותיאור האירועים שמסר השדרן, היה כל כך מדויק, משוחק היטב ואמיתי, עד שהמאזינים נתקפו בבהלה עצומה.
אלפי אמריקאים, בכל רחבי ארצות-הברית, שמעו את התכנית ברדיו והיו משוכנעים שהפלישה מהמאדים החלה. תוך שעות נרשמו תופעות קשות של פחד וחרדה ומנהלי התחנה נאלצו להפסיק את השידור.
אגב, יוצר התסכית אורסון וויילס, הגאון הצעיר והחדשני שעתיד להפוך ליוצר קולנועי מבריק, חידש כבר כאן. בתסכית הוא המציא חידוש מסעיר בעולם הרדיו והטלוויזיה, כשהשדרן מדווח בגוף ראשון על "מה שהוא רואה". עד אז לא שידרו כך בשידורי רדיו חדשותיים ומכאן החלו לעשות זאת המון. שדרנים נסעו לאירועים כאלו ושידרו מהם, תוך תיאור של מה שהם רואים מסביבם או מול עיניהם - דיווח מהשטח.
הנה ילד צעיר המתאר בקצרה את עלילות התסכית המפחידה בהיסטוריה:
https://youtu.be/dVq2SQIwz5s
סיפור תכנית הרדיו המבהילה:
https://youtu.be/FZgTPgmJAWc
קדימון שמדגים את הפחד בסיפור:
https://youtu.be/r-yas0yPbLU
חלק מהתסכית המפחיד בהיסטוריה:
https://youtu.be/YTvU9j3og5k
סצנה מאחד הסרטים שנעשה על הספר:
https://youtu.be/UXUFHimIEP4
פרסומת מבריקה לאלבום שנעשה על הסיפור:
https://youtu.be/J-2QMV8c1yw
קדימון לסרט שנעשה על "מלחמת העולמות" בשנת 1953:
https://youtu.be/6zrn1pp0NgU
אסופה של סצנות מהסרט של שפילברג מ-2005:
http://youtu.be/MJYnHA2OzfA
ומצגת וידאו עם תמונות מלחמת העולמות מלווים בשיר מתוך תקליט שהוקדש לסיפור:
http://youtu.be/pUTDUwALPPE
הסיפור מתחיל עם ספר שנקרא "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) ושראה אור בשנת 1898. הספר הדמיוני נכתב על ידי סופר בריטי בן המאה ה-19, ה' ג' וולס. בספר הוא תיאר סיפור שבו פולשים אנשי המאדים לכדור-הארץ ומשתלטים עליו באמצעות מכונות מלחמה משוכללות.
זה היה יכול להיות סתם עוד ספר בדיוני ומפחיד, אלמלא תכנית מתח ששודרה בשנת 1938 ברדיו, בערב ליל כל הקדושים המכונה גם "ליל השדים". התכנית התבססה על הסיפור, כשלמעשה זו לא הייתה תכנית תיעודית אלא תסכית - שידור שמזכיר פודקאסט של ימינו, אך הוא מעין הצגת רדיו, בקולות בלבד. דמיינו סרט עלילתי ללא הווידאו - רק צלילים ובלי החלק הוויזואלי.
אבל התסכית הזו הייתה שונה מכל מה שהיה מקובל אז. היא שודרה באופן שיותר דמה לשידור רדיו מהשטח, בקולו של שדרן שמשדר מהשטח בזמן שהוא חוזה בחלליות מהחלל החיצון, הנוחתות על כדור הארץ.
תסכיתים רבים שודרו בימים ההם ברדיו. אבל התכנית הזו, בבימויו של אורסון ולס, הייתה כל כך משכנעת שהיא יצרה הלם בציבור. היא שודרה לעשרות תחנות רדיו ותיאור האירועים שמסר השדרן, היה כל כך מדויק, משוחק היטב ואמיתי, עד שהמאזינים נתקפו בבהלה עצומה.
אלפי אמריקאים, בכל רחבי ארצות-הברית, שמעו את התכנית ברדיו והיו משוכנעים שהפלישה מהמאדים החלה. תוך שעות נרשמו תופעות קשות של פחד וחרדה ומנהלי התחנה נאלצו להפסיק את השידור.
אגב, יוצר התסכית אורסון וויילס, הגאון הצעיר והחדשני שעתיד להפוך ליוצר קולנועי מבריק, חידש כבר כאן. בתסכית הוא המציא חידוש מסעיר בעולם הרדיו והטלוויזיה, כשהשדרן מדווח בגוף ראשון על "מה שהוא רואה". עד אז לא שידרו כך בשידורי רדיו חדשותיים ומכאן החלו לעשות זאת המון. שדרנים נסעו לאירועים כאלו ושידרו מהם, תוך תיאור של מה שהם רואים מסביבם או מול עיניהם - דיווח מהשטח.
הנה ילד צעיר המתאר בקצרה את עלילות התסכית המפחידה בהיסטוריה:
https://youtu.be/dVq2SQIwz5s
סיפור תכנית הרדיו המבהילה:
https://youtu.be/FZgTPgmJAWc
קדימון שמדגים את הפחד בסיפור:
https://youtu.be/r-yas0yPbLU
חלק מהתסכית המפחיד בהיסטוריה:
https://youtu.be/YTvU9j3og5k
סצנה מאחד הסרטים שנעשה על הספר:
https://youtu.be/UXUFHimIEP4
פרסומת מבריקה לאלבום שנעשה על הסיפור:
https://youtu.be/J-2QMV8c1yw
קדימון לסרט שנעשה על "מלחמת העולמות" בשנת 1953:
https://youtu.be/6zrn1pp0NgU
אסופה של סצנות מהסרט של שפילברג מ-2005:
http://youtu.be/MJYnHA2OzfA
ומצגת וידאו עם תמונות מלחמת העולמות מלווים בשיר מתוך תקליט שהוקדש לסיפור:
http://youtu.be/pUTDUwALPPE
איזו מהפכה עשה הרדיו טרנזיסטור?
רדיו הטרנזיסטור (Transistor Radio) נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת והיה לא פחות ממהפכה. מדובר במקלט רדיו זעיר ונייד, שהכיל רכיבים קטנטנים, שנקראו "טרנזיסטורים".
הטרנזיסטורים היו הרכיבים האלקטרוניים המרכזיים במכשירים הללו ושמשו במקום שפופרות-הריק, ה"מנורות" שבמכשירי הרדיו הישנים. הטרנזיסטורים הקטינו דרמטית את מקלטי הרדיו הגדולים והנייחים של אותם ימים, אלו שכיום מכונים בחיבה "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות".
כשהטרנזיסטור נולד החלה מגמת המזעור בעולם האלקטרוניקה. הטרנזיסטור סימן את הדרך למכשירים קטנים וניידים רבים. אחד אחרי השני פותחו טרנזיסטור ה-MOS בשנת 1960, טרנזיסטור ה-CMOS ב-1967 וטכנולוגיית המעגלים המשולבים, שבה שימש כל מעגל משולב כזה לחיבור מיליוני טרנזיסטורים זעירים ביותר על גבי לוח פשוט להרכבה.
לעומת שפופרת הריק הגדולות והרגישות שקדמו לו, הטרנזיסטור שעמד בלב אותם מכשירי רדיו טרנזיסטור היה קל, עמיד והוא אפשר את המזעור של המכשירים. יתרונותיו היו גודלו הזעיר, אמינותו, צריכת ההספק הנמוכה שלו והייצור הזול שהוליד כמויות מכשירים אדירות במחיר נמוך.
הטרנזיסטורים הקטנים הללו חוללו במהלך השנים מהפכה בשימוש במכשירי אלקטרוניקה. רדיו הטרנזיסטור הנייד והקטן אפשר לאנשים לשאת עימם את הרדיו לכל מקום. מקלטי הרדיו הפכו קטנים והוכנסו במהירות מהסלון של הבית אל המטבח, לרכב, למילואים, לחופשה ולספורט. הם הפכו זולים, ניידים, מהירים, פשוטים להפעלה והכי חשוב - הם עבדו ללא דופי וכמעט ולא התקלקלו. אחריהם הגיעו רשמקולים, נגנים ניידים ומחשבים אישיים - כולם מבוססי טרנזיסטורים.
כיום ניתן למצוא טרנזיסטורים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני, ממוחשב או מכני שמיוצר בעולם המתקדם. כל מטלה שאינה מכנית הוחלפה בידי הטרנזיסטורים ואפשרה ירידת מחירים של המכשירים, מזעורם ושיפור איכותם באופן משמעותי ביותר.
הנה מהפכת הרדיו טרנזיסטור:
https://youtu.be/_qxt3RUb5O0
מכשיר רדיו הטרנזיסטור המסחרי הראשון שנמכר להמונים:
https://youtu.be/ipYU8puFCD8
חברת Sony תרמה את העיצוב הפופולרי ביותר שזכה לאינספור חיקויים:
https://youtu.be/2HTumGQdJ_U
אוסף שמראה את אינספור העיצובים של רדיו הטרנזיסטורים, המגוונים ויצירתיים להפליא:
https://youtu.be/sfXfgnubJbA
וכבר אז עשו הכל בכדי להקטין את המכשירים והתגאו בכך:
https://youtu.be/sviCwaRGDgM
רדיו הטרנזיסטור (Transistor Radio) נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת והיה לא פחות ממהפכה. מדובר במקלט רדיו זעיר ונייד, שהכיל רכיבים קטנטנים, שנקראו "טרנזיסטורים".
הטרנזיסטורים היו הרכיבים האלקטרוניים המרכזיים במכשירים הללו ושמשו במקום שפופרות-הריק, ה"מנורות" שבמכשירי הרדיו הישנים. הטרנזיסטורים הקטינו דרמטית את מקלטי הרדיו הגדולים והנייחים של אותם ימים, אלו שכיום מכונים בחיבה "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות".
כשהטרנזיסטור נולד החלה מגמת המזעור בעולם האלקטרוניקה. הטרנזיסטור סימן את הדרך למכשירים קטנים וניידים רבים. אחד אחרי השני פותחו טרנזיסטור ה-MOS בשנת 1960, טרנזיסטור ה-CMOS ב-1967 וטכנולוגיית המעגלים המשולבים, שבה שימש כל מעגל משולב כזה לחיבור מיליוני טרנזיסטורים זעירים ביותר על גבי לוח פשוט להרכבה.
לעומת שפופרת הריק הגדולות והרגישות שקדמו לו, הטרנזיסטור שעמד בלב אותם מכשירי רדיו טרנזיסטור היה קל, עמיד והוא אפשר את המזעור של המכשירים. יתרונותיו היו גודלו הזעיר, אמינותו, צריכת ההספק הנמוכה שלו והייצור הזול שהוליד כמויות מכשירים אדירות במחיר נמוך.
הטרנזיסטורים הקטנים הללו חוללו במהלך השנים מהפכה בשימוש במכשירי אלקטרוניקה. רדיו הטרנזיסטור הנייד והקטן אפשר לאנשים לשאת עימם את הרדיו לכל מקום. מקלטי הרדיו הפכו קטנים והוכנסו במהירות מהסלון של הבית אל המטבח, לרכב, למילואים, לחופשה ולספורט. הם הפכו זולים, ניידים, מהירים, פשוטים להפעלה והכי חשוב - הם עבדו ללא דופי וכמעט ולא התקלקלו. אחריהם הגיעו רשמקולים, נגנים ניידים ומחשבים אישיים - כולם מבוססי טרנזיסטורים.
כיום ניתן למצוא טרנזיסטורים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני, ממוחשב או מכני שמיוצר בעולם המתקדם. כל מטלה שאינה מכנית הוחלפה בידי הטרנזיסטורים ואפשרה ירידת מחירים של המכשירים, מזעורם ושיפור איכותם באופן משמעותי ביותר.
הנה מהפכת הרדיו טרנזיסטור:
https://youtu.be/_qxt3RUb5O0
מכשיר רדיו הטרנזיסטור המסחרי הראשון שנמכר להמונים:
https://youtu.be/ipYU8puFCD8
חברת Sony תרמה את העיצוב הפופולרי ביותר שזכה לאינספור חיקויים:
https://youtu.be/2HTumGQdJ_U
אוסף שמראה את אינספור העיצובים של רדיו הטרנזיסטורים, המגוונים ויצירתיים להפליא:
https://youtu.be/sfXfgnubJbA
וכבר אז עשו הכל בכדי להקטין את המכשירים והתגאו בכך:
https://youtu.be/sviCwaRGDgM
מהו הטרנזיסטור ולמה הוא כה חשוב בעידן המודרני?
הטְרַנזיסְטוֹר (Transistor) הוא רכיב אלקטרוני המשמש כמתג אלקטרוני. הטרנזיסטור בנוי מחומר מוליך למחצה. הוא אחד מהמרכיבים החשובים בתעשיית האלקטרוניקה המודרנית ובטכנולוגיה העולמית בכלל.
הטרנזיסטור החליף את שפופרת הריק, ששימשה את תעשיית האלקטרוניקה עד שנות ה-60 של המאה הקודמת, אבל עם השנים הוא היה לרכיב מפתח בכל תעשיית האלקטרוניקה המודרנית.
בעצם הטרנזיסטור הומצא בזמנו בתור היחידה הקטנה ביותר באלקטרוניקה שממירה מתח חשמלי למצבים של דולק וכבה, אם תרצו 0 או 1.
שם הרכיב "טרנזיסטור" מורכב משילוב של המלים מוליך, או מעביר (טרנס) ומתנגד (רזיסט). הוא הפך בשנות השישים גם לכינוי של "רדיו הטרנזיסטור", אותו מקלט רדיו נייד וזעיר, שהיה מהפכני ביחס למכשירי הרדיו הגדולים שלפניו (אלו שהיום נהוג לכנות "רדיו סבתא").
יתרונותיהם העיקריים של הטרנזיסטורים היו גודלם הזעיר, ההספק החשמלי הנמוך שהם צרכו והאמינות הרבה שלהם, בעיקר בהשוואה ל"מנורות" (שמן העממי של שפופרות הריק), שנשרפו והיו זקוקות להחלפה מעת לעת.
גם פשטות הייצור הנמוך של הרכיבים הטרנזיסטוריים, שאיפשרה ייצור של כמויות גדלות והולכות, עד כמויות אדירות במחיר נמוך מאד, שאפשרו לתעשיית האלקטרוניקה לייצר מכשירים קטנים ואיכותיים יותר ובכמויות ענק, זולות יותר ויותר.
חדירת הטרנזיסטורים לתעשייה הובילה לתפוצה עצומה של מכשירים אלקטרוניים, לפריחה בתעשיות שקשורות באלקטרוניקה בהמשך גם למהפכת המחשב האישי וכל מה שבא בעקבותיה, כמו האינטרנט והטלפונים הניידים.
תפקידיו האלקטרוניים של הטרנזיסטור השתנו במהלך התפתחות הטכנולוגיה. אם במעגלים אנלוגיים הוא שימש להגברה, ליצירת תנודות, לייצוב מתח, לאיפנון ולעירבול - במעגלים הדיגיטליים הוא משמש כמתג חשמלי מהיר (כאמור בין מצבים בי אריים של 0 או 1), מרכיב יסודי בבנייה של שערים לוגיים, זיכרון גישה אקראית (RAM) והתקנים אלקטרוניים אחרים.
גם מהפכת המזעור של מכשירים אלקטרוניים הלכה והתגברה. למעשה, היא התאפשרה בזכות הטרנזיסטורים ששימשו במכשירים הללו כרכיבים האלקטרוניים הפעילים, במקום שפופרות הריק.
המזעור של הטרנזיסטורים הגיע לממדים שלא יאומנו. נתון שיסבר את העין - במעבד של מחשב מודרני יש כיום מעל מיליארד טרנזיסטורים ובטלפון החכם של ימינו - מעל 2 מיליארד!
וכך, בהתאמה המופלאה שלו לצורך ברכיב מיתוג למערכות אלקטרוניות ולמערכות המחשוב השונות, הפך הטרנזיסטור עם השנים לרכיב האלקטרוני החשוב ביותר במהפכת המחשבים ובעידן המידע שבו אנו חיים.
הנה הטרנזיסטור, ששינה את העולם:
https://youtu.be/OwS9aTE2Go4
כך תורם הטרנזיסטור למחשוב האישי (מתורגם):
https://youtu.be/WhNyURBiJcU
סיפורו של הטרנזיסטור:
https://youtu.be/u4bJab9Brm4
כך חזו כבר ב-1953 את המהפכה שיעשו הטרנזיסטורים:
http://youtu.be/V9xUQWo4vN0
ועל כל אחד מהשבבים שהחליפו את הטרנזיסטור יש יותר ממיליארד טרנזיסטורים (מתורגם):
https://youtu.be/AlGchpqSbJA
הטְרַנזיסְטוֹר (Transistor) הוא רכיב אלקטרוני המשמש כמתג אלקטרוני. הטרנזיסטור בנוי מחומר מוליך למחצה. הוא אחד מהמרכיבים החשובים בתעשיית האלקטרוניקה המודרנית ובטכנולוגיה העולמית בכלל.
הטרנזיסטור החליף את שפופרת הריק, ששימשה את תעשיית האלקטרוניקה עד שנות ה-60 של המאה הקודמת, אבל עם השנים הוא היה לרכיב מפתח בכל תעשיית האלקטרוניקה המודרנית.
בעצם הטרנזיסטור הומצא בזמנו בתור היחידה הקטנה ביותר באלקטרוניקה שממירה מתח חשמלי למצבים של דולק וכבה, אם תרצו 0 או 1.
שם הרכיב "טרנזיסטור" מורכב משילוב של המלים מוליך, או מעביר (טרנס) ומתנגד (רזיסט). הוא הפך בשנות השישים גם לכינוי של "רדיו הטרנזיסטור", אותו מקלט רדיו נייד וזעיר, שהיה מהפכני ביחס למכשירי הרדיו הגדולים שלפניו (אלו שהיום נהוג לכנות "רדיו סבתא").
יתרונותיהם העיקריים של הטרנזיסטורים היו גודלם הזעיר, ההספק החשמלי הנמוך שהם צרכו והאמינות הרבה שלהם, בעיקר בהשוואה ל"מנורות" (שמן העממי של שפופרות הריק), שנשרפו והיו זקוקות להחלפה מעת לעת.
גם פשטות הייצור הנמוך של הרכיבים הטרנזיסטוריים, שאיפשרה ייצור של כמויות גדלות והולכות, עד כמויות אדירות במחיר נמוך מאד, שאפשרו לתעשיית האלקטרוניקה לייצר מכשירים קטנים ואיכותיים יותר ובכמויות ענק, זולות יותר ויותר.
חדירת הטרנזיסטורים לתעשייה הובילה לתפוצה עצומה של מכשירים אלקטרוניים, לפריחה בתעשיות שקשורות באלקטרוניקה בהמשך גם למהפכת המחשב האישי וכל מה שבא בעקבותיה, כמו האינטרנט והטלפונים הניידים.
תפקידיו האלקטרוניים של הטרנזיסטור השתנו במהלך התפתחות הטכנולוגיה. אם במעגלים אנלוגיים הוא שימש להגברה, ליצירת תנודות, לייצוב מתח, לאיפנון ולעירבול - במעגלים הדיגיטליים הוא משמש כמתג חשמלי מהיר (כאמור בין מצבים בי אריים של 0 או 1), מרכיב יסודי בבנייה של שערים לוגיים, זיכרון גישה אקראית (RAM) והתקנים אלקטרוניים אחרים.
גם מהפכת המזעור של מכשירים אלקטרוניים הלכה והתגברה. למעשה, היא התאפשרה בזכות הטרנזיסטורים ששימשו במכשירים הללו כרכיבים האלקטרוניים הפעילים, במקום שפופרות הריק.
המזעור של הטרנזיסטורים הגיע לממדים שלא יאומנו. נתון שיסבר את העין - במעבד של מחשב מודרני יש כיום מעל מיליארד טרנזיסטורים ובטלפון החכם של ימינו - מעל 2 מיליארד!
וכך, בהתאמה המופלאה שלו לצורך ברכיב מיתוג למערכות אלקטרוניות ולמערכות המחשוב השונות, הפך הטרנזיסטור עם השנים לרכיב האלקטרוני החשוב ביותר במהפכת המחשבים ובעידן המידע שבו אנו חיים.
הנה הטרנזיסטור, ששינה את העולם:
https://youtu.be/OwS9aTE2Go4
כך תורם הטרנזיסטור למחשוב האישי (מתורגם):
https://youtu.be/WhNyURBiJcU
סיפורו של הטרנזיסטור:
https://youtu.be/u4bJab9Brm4
כך חזו כבר ב-1953 את המהפכה שיעשו הטרנזיסטורים:
http://youtu.be/V9xUQWo4vN0
ועל כל אחד מהשבבים שהחליפו את הטרנזיסטור יש יותר ממיליארד טרנזיסטורים (מתורגם):
https://youtu.be/AlGchpqSbJA
מה היו תסכיתי הרדיו?
בעולם שלפני הטלוויזיה היה הרדיו המלך הבלתי מעורער של הבידור הביתי. בעולם כזה עוד לא היו סדרות טלוויזיה ותכניות ריאליטי, אבל היו תסכיתים.
התסכית היה מחזה רדיופוני, מעין תאטרון קולי, שבו מחליפים צלילים וקולות את התמונות והסרט. בתסכית שמוקלט באולפן בקולות בלבד, הדמיון הוא שעובד והיכולת לחזות בו היא באמצעותו. השחקנים מקריינים את המחזה ואפקטים קוליים, צלילי רקע, מאפשרים לדמיין את מה שקורה בעלילה המקורינת.
במשך שנים רבות היו התסכיתים פופולאריים בעולם וגם בישראל. דור ההורים והוריהם גדלו על תסכיתי מתח, צחוק, תסכיתים לנוער ותסכיתים לילדים. בשעה היעודה היינו מתיישבים ליד הרדיו, התסכית היה מתחיל והדמיון נפתח.
לקראת סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, עם נצחונה הסופי של הטלוויזיה כאמצעי הבידור הביתי המוביל, הפסיקו להקליט ולהשמיע תסכיתים ברדיו. הם זכו אמנם לעדנה מסוימת באינטרנט של השנים האחרונות, כפודקאסטים הניתנים להורדה ולהאזנה בנגנים ניידים וסלולאריים, אך לעת עתה נראה שימי התהילה של התסכית הסתיימו.
הנה סיפורם של תסכיתי הרדיו בישראל:
http://youtu.be/Sdh9mplwrvA?t=1m5s
שחזור של תסכית מפעם:
http://youtu.be/-F7Jg996vbs
האות המוסיקלי לתכנית הילדים של קול ישראל:
http://youtu.be/sP-3rqUG5yk
וגם זה:
http://youtu.be/-fLC1w3bInQ
בעולם שלפני הטלוויזיה היה הרדיו המלך הבלתי מעורער של הבידור הביתי. בעולם כזה עוד לא היו סדרות טלוויזיה ותכניות ריאליטי, אבל היו תסכיתים.
התסכית היה מחזה רדיופוני, מעין תאטרון קולי, שבו מחליפים צלילים וקולות את התמונות והסרט. בתסכית שמוקלט באולפן בקולות בלבד, הדמיון הוא שעובד והיכולת לחזות בו היא באמצעותו. השחקנים מקריינים את המחזה ואפקטים קוליים, צלילי רקע, מאפשרים לדמיין את מה שקורה בעלילה המקורינת.
במשך שנים רבות היו התסכיתים פופולאריים בעולם וגם בישראל. דור ההורים והוריהם גדלו על תסכיתי מתח, צחוק, תסכיתים לנוער ותסכיתים לילדים. בשעה היעודה היינו מתיישבים ליד הרדיו, התסכית היה מתחיל והדמיון נפתח.
לקראת סוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, עם נצחונה הסופי של הטלוויזיה כאמצעי הבידור הביתי המוביל, הפסיקו להקליט ולהשמיע תסכיתים ברדיו. הם זכו אמנם לעדנה מסוימת באינטרנט של השנים האחרונות, כפודקאסטים הניתנים להורדה ולהאזנה בנגנים ניידים וסלולאריים, אך לעת עתה נראה שימי התהילה של התסכית הסתיימו.
הנה סיפורם של תסכיתי הרדיו בישראל:
http://youtu.be/Sdh9mplwrvA?t=1m5s
שחזור של תסכית מפעם:
http://youtu.be/-F7Jg996vbs
האות המוסיקלי לתכנית הילדים של קול ישראל:
http://youtu.be/sP-3rqUG5yk
וגם זה:
http://youtu.be/-fLC1w3bInQ
מהו פרויקט סט"י לחיפוש תרבויות בחלל החיצון?
פרויקט סט"י הוא פרויקט שמטרתו לחפש אחר תרבויות וחיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. הפרויקט מתמקד בהאזנה לאותות רדיו שמגיעים מהחלל ומנסה לזהות סימנים לקיומן של ישויות ותרבויות רחוקות.
לפרויקט זה הגיעו החוקרים לאחר שהסתבר שחיפוש סימני חיים בחלל בעזרת חלליות, הוא משימה יקרה מדי וקשה לביצוע ושאותות רדיו יכולים לסייע הרבה יותר.
הפרויקט משתמש בטלסקופ הרדיו הגדול ביותר בעולם, שקוטרו של 305 מטר ושהוצב בפוארטו ריקו. עד היום האזינו בפרויקט ליותר מ־800 כוכבים במעל למיליארד תדרי רדיו ברגישות גבוהה.
שם הפרויקט מקורו בראשי התיבות באנגלית SETI שפירושן "חיפוש אחרי אינטיליגנציה בחלל החיצון". בעבר הוא היה פרויקט לאומי אבל כיום הוא ממומן מתרומות המגוייסות על ידי חוקרים עצמאיים, בראשות האסטרונום פרנק דרייק.
דרייק הוא האיש שיצר את נוסחת דרייק - נוסחה שמצאה שמספר התרבויות האפשריות בגלקסיית שביל החלב שיוכלו ליצור עם האנושות שלנו תקשורת רדיו היא בין כמה תרבויות בודדות ל-50 מיליון תרבויות אפשריות!
הנה סרטון על תולדותיו של פרויקט סט"י:
http://youtu.be/LCjKBh8f1R8
פרויקט סט"י הוא פרויקט שמטרתו לחפש אחר תרבויות וחיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. הפרויקט מתמקד בהאזנה לאותות רדיו שמגיעים מהחלל ומנסה לזהות סימנים לקיומן של ישויות ותרבויות רחוקות.
לפרויקט זה הגיעו החוקרים לאחר שהסתבר שחיפוש סימני חיים בחלל בעזרת חלליות, הוא משימה יקרה מדי וקשה לביצוע ושאותות רדיו יכולים לסייע הרבה יותר.
הפרויקט משתמש בטלסקופ הרדיו הגדול ביותר בעולם, שקוטרו של 305 מטר ושהוצב בפוארטו ריקו. עד היום האזינו בפרויקט ליותר מ־800 כוכבים במעל למיליארד תדרי רדיו ברגישות גבוהה.
שם הפרויקט מקורו בראשי התיבות באנגלית SETI שפירושן "חיפוש אחרי אינטיליגנציה בחלל החיצון". בעבר הוא היה פרויקט לאומי אבל כיום הוא ממומן מתרומות המגוייסות על ידי חוקרים עצמאיים, בראשות האסטרונום פרנק דרייק.
דרייק הוא האיש שיצר את נוסחת דרייק - נוסחה שמצאה שמספר התרבויות האפשריות בגלקסיית שביל החלב שיוכלו ליצור עם האנושות שלנו תקשורת רדיו היא בין כמה תרבויות בודדות ל-50 מיליון תרבויות אפשריות!
הנה סרטון על תולדותיו של פרויקט סט"י:
http://youtu.be/LCjKBh8f1R8
מה זה רדיו אינטרנט?
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
מהו פודקאסט ומה היתרון בפודקסטים?
פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.
כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.
אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".
מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.
במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.
בשנים האחרונות זוכה פורמט הפודקאסטים לצמיחה מטאורית. לדחיפה משמעותית במיוחד אחראי שירות הסטרימינג ספוטיפיי, שהכניס פודקאסטים רבים ואיכותיים למאגרי ההאזנה העצומים שהוא מאפשר למנוייו.
המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).
הנה הסבר בדקה על היופי של הפודקאסט (עברית):
https://youtu.be/vP8HrjFa6Cw
תופעת הפודקאסט בעולם:
http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg
למה צריך פודקאסטים (עברית):
https://youtu.be/6nlhWSCrWDg
הציוד שצריך כדי לייצר פודקסט משלך (עברית):
https://youtu.be/xsXH2UFtwTM
וכך מסביר את עולם הפודקסטים בחור מבריק עם חוש הומור:
http://youtu.be/Wra7XFovzTo
פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.
כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.
אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".
מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.
במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.
בשנים האחרונות זוכה פורמט הפודקאסטים לצמיחה מטאורית. לדחיפה משמעותית במיוחד אחראי שירות הסטרימינג ספוטיפיי, שהכניס פודקאסטים רבים ואיכותיים למאגרי ההאזנה העצומים שהוא מאפשר למנוייו.
המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).
הנה הסבר בדקה על היופי של הפודקאסט (עברית):
https://youtu.be/vP8HrjFa6Cw
תופעת הפודקאסט בעולם:
http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg
למה צריך פודקאסטים (עברית):
https://youtu.be/6nlhWSCrWDg
הציוד שצריך כדי לייצר פודקסט משלך (עברית):
https://youtu.be/xsXH2UFtwTM
וכך מסביר את עולם הפודקסטים בחור מבריק עם חוש הומור:
http://youtu.be/Wra7XFovzTo
מהו שומר המסך שמחפש סימני חיים בחלל?
שומר המסך בוינק או סט"י בבית (באנגלית: SETI@home) הוא למעשה פרויקט קהילתי עולמי לחיפוש של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ.
מדובר בתוכנה שמתקינים משתמשי מחשבים, לכאורה כדי לשמור על המסך שלהם מצריבת התמונה. אך בזמן ששומר המסך פועל הוא מנצל את יכולת המחשב שעליו הוא מותקן כדי לנתח כמויות עצומות של אותות-רדיו שמגיעים מהחלל ושנאספו על ידי מצפה הכוכבים ארסיבו - מעל 100 מיליון נתונים בשנייה!
כוח המחשוב הדרוש לניתוח כמות הנתונים היומית המתקבלת מארסיבו הוא עצום. על ידי חלוקת העבודה למחשביהם של מיליוני גולשים יכול המדע לנתח את הנתונים בעלויות מזעריות וגם למשתמשי התוכנה לא נגרם כל נזק כלכלי.
בעקבות הצלחת הפרויקט פותחה תוכנת בוינק, שמאפשרת להשתמש במחשבים אישיים בצורה דומה, כדי לסייע במחקרים למציאת תרופות למחלת הסרטן, למחלת האיידס ועוד.
#על סט"י
הגוף המכונה סט"י, קיצור של Search for Extraterrestrial Intelligence, הוא מכון אמריקאי בלי מטרות רווח שהוקם לפני כמה עשרות שנים על ידי קבוצת אסטרונומים, כדי לקדם את המחקר המדעי של החיים ביקום.
מי שהקימו את סט"י היו כמה אנשי טכנולוגיה ועסקים מעמק הסיליקון והוא ממומן מחסויות ותרומות של אנשים וגופים פרטיים. עם השנים הצטרפו אליהם קבוצות מדענים מארה"ב ומכל העולם כולו.
חוקרי סט"י משתמשים בצלחות רדיו גדולות שעל הקרקע ובלוויינים וטלסקופים בחלל, כדי לחקור במסגרת הפרויקטים של סט"י בשלל תחומים.
את עיקר המאמץ מכוונים חוקרי הפרויקטים הללו לקליטה של אותות רדיו שיכולים להיות מסרים מציביליזציות רחוקות. זאת לצד פעילות מתמדת של סריקת השמיים, על מנת לנסות ולאתר כוכבי לכת בעלי סביבה ארצית שעשויה להכיל חיים כמו אלו שעל פני כדור הארץ.
הנה מצגת על פרויקט SETI@home שמזמינה להשתתף במאמצי הפענוח של המידע מהחלל:
http://youtu.be/GI6dLQFve3c
תוכנת בוינק שניתן לתרום בעזרתה כוח מחשוב מהמחשב האישי, גם לפרויקטים אחרים:
http://youtu.be/--Vy5ee7DwE
אנשים שנלהבים מהתוכנה במחשב הביתי שלהם:
http://youtu.be/knYu5Ld_CRA
והרצאה שמסבירה מה התוכנה עושה:
http://youtu.be/_aIJV5aQR68
שומר המסך בוינק או סט"י בבית (באנגלית: SETI@home) הוא למעשה פרויקט קהילתי עולמי לחיפוש של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ.
מדובר בתוכנה שמתקינים משתמשי מחשבים, לכאורה כדי לשמור על המסך שלהם מצריבת התמונה. אך בזמן ששומר המסך פועל הוא מנצל את יכולת המחשב שעליו הוא מותקן כדי לנתח כמויות עצומות של אותות-רדיו שמגיעים מהחלל ושנאספו על ידי מצפה הכוכבים ארסיבו - מעל 100 מיליון נתונים בשנייה!
כוח המחשוב הדרוש לניתוח כמות הנתונים היומית המתקבלת מארסיבו הוא עצום. על ידי חלוקת העבודה למחשביהם של מיליוני גולשים יכול המדע לנתח את הנתונים בעלויות מזעריות וגם למשתמשי התוכנה לא נגרם כל נזק כלכלי.
בעקבות הצלחת הפרויקט פותחה תוכנת בוינק, שמאפשרת להשתמש במחשבים אישיים בצורה דומה, כדי לסייע במחקרים למציאת תרופות למחלת הסרטן, למחלת האיידס ועוד.
#על סט"י
הגוף המכונה סט"י, קיצור של Search for Extraterrestrial Intelligence, הוא מכון אמריקאי בלי מטרות רווח שהוקם לפני כמה עשרות שנים על ידי קבוצת אסטרונומים, כדי לקדם את המחקר המדעי של החיים ביקום.
מי שהקימו את סט"י היו כמה אנשי טכנולוגיה ועסקים מעמק הסיליקון והוא ממומן מחסויות ותרומות של אנשים וגופים פרטיים. עם השנים הצטרפו אליהם קבוצות מדענים מארה"ב ומכל העולם כולו.
חוקרי סט"י משתמשים בצלחות רדיו גדולות שעל הקרקע ובלוויינים וטלסקופים בחלל, כדי לחקור במסגרת הפרויקטים של סט"י בשלל תחומים.
את עיקר המאמץ מכוונים חוקרי הפרויקטים הללו לקליטה של אותות רדיו שיכולים להיות מסרים מציביליזציות רחוקות. זאת לצד פעילות מתמדת של סריקת השמיים, על מנת לנסות ולאתר כוכבי לכת בעלי סביבה ארצית שעשויה להכיל חיים כמו אלו שעל פני כדור הארץ.
הנה מצגת על פרויקט SETI@home שמזמינה להשתתף במאמצי הפענוח של המידע מהחלל:
http://youtu.be/GI6dLQFve3c
תוכנת בוינק שניתן לתרום בעזרתה כוח מחשוב מהמחשב האישי, גם לפרויקטים אחרים:
http://youtu.be/--Vy5ee7DwE
אנשים שנלהבים מהתוכנה במחשב הביתי שלהם:
http://youtu.be/knYu5Ld_CRA
והרצאה שמסבירה מה התוכנה עושה:
http://youtu.be/_aIJV5aQR68
