שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה יחודו של כסא הנדנדה של איימס?
כסא הנדנדה RAR של צ'ארלס וריי איימס הוא מפורסם למדי בעולם העיצוב. אמנם הוא לא להיט אינסופי ורציף שנים, כמו דגמי הפלסטיק האייקונים של זוג המעצבים האמריקאיים, אבל מאז נוצר על ידי הזוג איימס ב-1948, הכסא הזה הוא אחד ממלכי הוותק בגן העדן של עיצוב הבית החכם.
מאז יצר אותם זוג המעצבים המפורסם, מעט לפני שנות ה-50, כסאות איימס (Eames) המקוריים הם יקרים להחריד. כיום נמכרים בעולם רבים מאד מהם, אך ללא קשר למעצב הרשמי שלהם. הסיבה היא שלכסאות של הזוג איימס יש חיקויים רבים, רובם מיוצרים בסין והם נראים ממש כמו המקור. הם כה פופולאריים תודות למחירם הזול, לפחות רבע ממחירו של הכיסא הרשמי.
מקור השם שלו הוא קיצור של. כל השמות שנבחרו על ידי ריי ובעלה לכסאות שלהם קיבלו ראשי תיבות של התיאור, המבנה, החומר או אפילו של המהות של הכיסא. כך גם בכיסא זה, ה-RAR הוא קיצור של "כיסא נדנדה עם בסיס מתכת" (Rocking Armchair Rod Base).
הנה האייקון הנוח של איימס ופרטים עליו:
https://youtu.be/wA3s2vkIDZo
עוד מכסא הנדנדה של הזוג הנודע של עולם העיצוב:
https://youtu.be/hLSEOHxmUFE
יש לכסא הנדנדה מפלסטיק צבעוני מגוון של צבעים בגוונים יפים להפליא:
https://youtu.be/GJnxL3S2iSA
כך מרכיבים את כסא הנדנדה שקונים כיום באינטרנט:
https://youtu.be/jpJ6aYxvzyE
כסא הנדנדה RAR של צ'ארלס וריי איימס הוא מפורסם למדי בעולם העיצוב. אמנם הוא לא להיט אינסופי ורציף שנים, כמו דגמי הפלסטיק האייקונים של זוג המעצבים האמריקאיים, אבל מאז נוצר על ידי הזוג איימס ב-1948, הכסא הזה הוא אחד ממלכי הוותק בגן העדן של עיצוב הבית החכם.
מאז יצר אותם זוג המעצבים המפורסם, מעט לפני שנות ה-50, כסאות איימס (Eames) המקוריים הם יקרים להחריד. כיום נמכרים בעולם רבים מאד מהם, אך ללא קשר למעצב הרשמי שלהם. הסיבה היא שלכסאות של הזוג איימס יש חיקויים רבים, רובם מיוצרים בסין והם נראים ממש כמו המקור. הם כה פופולאריים תודות למחירם הזול, לפחות רבע ממחירו של הכיסא הרשמי.
מקור השם שלו הוא קיצור של. כל השמות שנבחרו על ידי ריי ובעלה לכסאות שלהם קיבלו ראשי תיבות של התיאור, המבנה, החומר או אפילו של המהות של הכיסא. כך גם בכיסא זה, ה-RAR הוא קיצור של "כיסא נדנדה עם בסיס מתכת" (Rocking Armchair Rod Base).
הנה האייקון הנוח של איימס ופרטים עליו:
https://youtu.be/wA3s2vkIDZo
עוד מכסא הנדנדה של הזוג הנודע של עולם העיצוב:
https://youtu.be/hLSEOHxmUFE
יש לכסא הנדנדה מפלסטיק צבעוני מגוון של צבעים בגוונים יפים להפליא:
https://youtu.be/GJnxL3S2iSA
כך מרכיבים את כסא הנדנדה שקונים כיום באינטרנט:
https://youtu.be/jpJ6aYxvzyE
במה מיוחד המעצב "הוורוד" קארים ראשיד?
קארים ראשיד (Karim Rashid) הוא מעצב תעשייתי, מהחשובים והמשפיעים בעולם בעשורים האחרונים.
ראשיד הוא ממוצא מצרי, בן למשפחה אמידה שנדדה בעולם, בעקבות הקריירה של אב אמן. מעבר לשמו ולאישיותו הצבעונית של קארים, כולל אהבתו העצומה לצבע הוורוד, הוא ידוע גם בכך שהוא מעצב לשוק הרחב ולהמונים ולא רק לעשירים, כמו שמרבית מעצבי-העל נוהגים לעשות.
גם בהופעתו החיצונית ראשיד ידוע כבעל סגנון ייחודי - הוא נוהג ללבוש תמיד חליפות בצבעים ורוד או לבן, עם אביזרים ותוספות בצבעים חזקים, כמו הנעליים והמשקפיים שהוא נוהג לחבוש, כמעט תמיד מעיצוביו שלו.
גם הקעקועים שעל גופו של ראשיד מעניינים ומהווים מעין שפה אישית וייחודית לו, של צורות ומוטיבים קבועים, מעין הירוגליפים מודרניים. את הסימנים הללו הוא מטביע לעיתים על עיצוביו, שכוללים רהיטים, גופי תאורה, משקפיים, פח הניירות המפורסם "גרבו" שעיצב ועד לחנויות, מסעדות ובמיוחד למלון 'סמירמיס' באתונה, שכל חדריו מסומנים בסימנים במקום במספרים.
מעצבים רבים רואים בראשיד איש שיווק מצוין יותר מאשר מעצב והם מבקרים את העובדה ששום עיצוב שלו לא הפך לאייקון של ממש. מצד שני, אלפי המוצרים שעיצב ראשיד החרוץ והעובדה שעשרות מוזיאונים חשובים מציגים עיצובים שלו באוספים הקבועים שלהם, מעידה שהוא הפך לאחד המשפיעים והמוכרים בתחום העיצוב בעולם.
הנה קארים ראשיד בביקור בישראל:
http://youtu.be/QqFGfbKKfcs
ועיצוב שעשה רשיד לפרויקט XO:
http://youtu.be/vByB76SAphs
קארים ראשיד (Karim Rashid) הוא מעצב תעשייתי, מהחשובים והמשפיעים בעולם בעשורים האחרונים.
ראשיד הוא ממוצא מצרי, בן למשפחה אמידה שנדדה בעולם, בעקבות הקריירה של אב אמן. מעבר לשמו ולאישיותו הצבעונית של קארים, כולל אהבתו העצומה לצבע הוורוד, הוא ידוע גם בכך שהוא מעצב לשוק הרחב ולהמונים ולא רק לעשירים, כמו שמרבית מעצבי-העל נוהגים לעשות.
גם בהופעתו החיצונית ראשיד ידוע כבעל סגנון ייחודי - הוא נוהג ללבוש תמיד חליפות בצבעים ורוד או לבן, עם אביזרים ותוספות בצבעים חזקים, כמו הנעליים והמשקפיים שהוא נוהג לחבוש, כמעט תמיד מעיצוביו שלו.
גם הקעקועים שעל גופו של ראשיד מעניינים ומהווים מעין שפה אישית וייחודית לו, של צורות ומוטיבים קבועים, מעין הירוגליפים מודרניים. את הסימנים הללו הוא מטביע לעיתים על עיצוביו, שכוללים רהיטים, גופי תאורה, משקפיים, פח הניירות המפורסם "גרבו" שעיצב ועד לחנויות, מסעדות ובמיוחד למלון 'סמירמיס' באתונה, שכל חדריו מסומנים בסימנים במקום במספרים.
מעצבים רבים רואים בראשיד איש שיווק מצוין יותר מאשר מעצב והם מבקרים את העובדה ששום עיצוב שלו לא הפך לאייקון של ממש. מצד שני, אלפי המוצרים שעיצב ראשיד החרוץ והעובדה שעשרות מוזיאונים חשובים מציגים עיצובים שלו באוספים הקבועים שלהם, מעידה שהוא הפך לאחד המשפיעים והמוכרים בתחום העיצוב בעולם.
הנה קארים ראשיד בביקור בישראל:
http://youtu.be/QqFGfbKKfcs
ועיצוב שעשה רשיד לפרויקט XO:
http://youtu.be/vByB76SAphs
מהו הקקטוס של הבגדים?
הקקטוס (Cactus Coat Hanger) היה מתלה בגדים צבעוני שעוצב בשנת 1972, תחילת שנות ה-70, על ידי המעצבים האיטלקיים גידו דרוקו ופרנקו מלו (Drocco and Mello), בצורה של קקטוס מדברי. המעצבים הללו השתייכו לקבוצת האמנים שכונתה "סטודיו 65" ושעבודותיה נראו יותר כפסלים מאשר כמוצרים שימושיים ליום יום. הם היו חלק מגל של מעצבים איטלקיים רדיקלים שעשו שימוש רב בדימויים אדריכליים מהעבר ויצרו עיצוב מסקרן ומעורר עניין.
ב"קקטוס", כמו במוצרים אחרים בסגנון הזה, לא ברור מיד מה השימוש. ואכן, התפיסה ששימושיות יכולה להיות נסתרת והצורה היא שמעוררת את העניין הראשוני והחוש האסתטי והיא שמושכת להשתמש במוצר, היו חדשניים ופורצי-דרך. רק אחרי שמבינים שהקקטוס הוא מתלה לבגדים, רק אז בא החיוך הגדול ומצליחים להבין עד כמה יכולה להיות גדולה ההנאה ממוצרים שהפונקציונליות שלהם, השימושיות, אינה מה שמכתיב את עיצובם.
בשל בעיות רישוי בייצור שלהם, נמכרים כיום הקקטוסים ביחידות מעטות והסדרות שמיוצרות אינן בצבע ירוק. סדרה בשם מטה-קקטוס הביאה לייצור של 3000 יחידות נוספות וסדרה בת 100 פרטים יצאה בצבע אדום-ירוק.
הנה הקקטוס של דרוקו ומלו בתערוכה:
https://youtu.be/no7kBKHvVSs
בין מוצרים נוספים של דרוקו ומלו:
https://youtu.be/YOZBq2YH-2o?t=52s
הקקטוס (Cactus Coat Hanger) היה מתלה בגדים צבעוני שעוצב בשנת 1972, תחילת שנות ה-70, על ידי המעצבים האיטלקיים גידו דרוקו ופרנקו מלו (Drocco and Mello), בצורה של קקטוס מדברי. המעצבים הללו השתייכו לקבוצת האמנים שכונתה "סטודיו 65" ושעבודותיה נראו יותר כפסלים מאשר כמוצרים שימושיים ליום יום. הם היו חלק מגל של מעצבים איטלקיים רדיקלים שעשו שימוש רב בדימויים אדריכליים מהעבר ויצרו עיצוב מסקרן ומעורר עניין.
ב"קקטוס", כמו במוצרים אחרים בסגנון הזה, לא ברור מיד מה השימוש. ואכן, התפיסה ששימושיות יכולה להיות נסתרת והצורה היא שמעוררת את העניין הראשוני והחוש האסתטי והיא שמושכת להשתמש במוצר, היו חדשניים ופורצי-דרך. רק אחרי שמבינים שהקקטוס הוא מתלה לבגדים, רק אז בא החיוך הגדול ומצליחים להבין עד כמה יכולה להיות גדולה ההנאה ממוצרים שהפונקציונליות שלהם, השימושיות, אינה מה שמכתיב את עיצובם.
בשל בעיות רישוי בייצור שלהם, נמכרים כיום הקקטוסים ביחידות מעטות והסדרות שמיוצרות אינן בצבע ירוק. סדרה בשם מטה-קקטוס הביאה לייצור של 3000 יחידות נוספות וסדרה בת 100 פרטים יצאה בצבע אדום-ירוק.
הנה הקקטוס של דרוקו ומלו בתערוכה:
https://youtu.be/no7kBKHvVSs
בין מוצרים נוספים של דרוקו ומלו:
https://youtu.be/YOZBq2YH-2o?t=52s
מהו כיסא הקוקוס של נלסון?
כסא הקוקוס (Coconut Lounge Chair) הוא כיסא שעוצב בידי האדריכל והמעצב ג'ורג' נלסון, מראשוני המודרניזם באמריקה. זהו כסא שצורתו כמו של פלח קוקוס, הפרי הטרופי המוכר. מטרתו של נלסון הייתה לשלב נוחות עם חופש תנועה מירבי. ואכן, הכיסא הזה חסר גבולות ואפשר לשבת או להשתרע עליו בכל צורה שרוצים, ללא מגבלות שמוכרות מכיסאות וכורסאות בני זמנו.
הכיסא הוצג ב-1955 על ידי חברת הרמן מילר, שבה הועסק נלסון כמעצב ראשי. הסיסמה של נלסון, אחד המעצבים היצירתיים ומי שהביא את המודרניזם בעיצוב לאמריקה, הייתה "עיצוב כולל הוא לא פחות ולא יותר, כי אם התהליך של שיוך כל דבר לכל דבר".
נלסון, הידוע כמי שעיצב עוד כמה "רהיטי מזון" משונים ומקסימים כאחד, ביניהם "ספת המרשמלו", ספה משעשעת ושונה מכל מה שהיה מוכר אז. בדיעבד היו שתי עבודותיו אלה מהמבשרות של זרם הפופ ארט, שיבוא שנים אחר-כך.
הנה כיסא הקוקוס:
https://youtu.be/55h8vD13W04
עיצובים נוספים של ג'ורג' נלסון, מעצב "כיסא הקוקוס":
http://youtu.be/FdH5f4lQxCM?t=1m40s
וכך משווקים את כסאות הקוקוס:
https://youtu.be/nePClb3CVR0
כסא הקוקוס (Coconut Lounge Chair) הוא כיסא שעוצב בידי האדריכל והמעצב ג'ורג' נלסון, מראשוני המודרניזם באמריקה. זהו כסא שצורתו כמו של פלח קוקוס, הפרי הטרופי המוכר. מטרתו של נלסון הייתה לשלב נוחות עם חופש תנועה מירבי. ואכן, הכיסא הזה חסר גבולות ואפשר לשבת או להשתרע עליו בכל צורה שרוצים, ללא מגבלות שמוכרות מכיסאות וכורסאות בני זמנו.
הכיסא הוצג ב-1955 על ידי חברת הרמן מילר, שבה הועסק נלסון כמעצב ראשי. הסיסמה של נלסון, אחד המעצבים היצירתיים ומי שהביא את המודרניזם בעיצוב לאמריקה, הייתה "עיצוב כולל הוא לא פחות ולא יותר, כי אם התהליך של שיוך כל דבר לכל דבר".
נלסון, הידוע כמי שעיצב עוד כמה "רהיטי מזון" משונים ומקסימים כאחד, ביניהם "ספת המרשמלו", ספה משעשעת ושונה מכל מה שהיה מוכר אז. בדיעבד היו שתי עבודותיו אלה מהמבשרות של זרם הפופ ארט, שיבוא שנים אחר-כך.
הנה כיסא הקוקוס:
https://youtu.be/55h8vD13W04
עיצובים נוספים של ג'ורג' נלסון, מעצב "כיסא הקוקוס":
http://youtu.be/FdH5f4lQxCM?t=1m40s
וכך משווקים את כסאות הקוקוס:
https://youtu.be/nePClb3CVR0
עיצוב רהיטים
מיהו ורנר פנטון, מעצב הכיסאות הגאון?
קראו לו ורנר פנטון (Verner Panton) והוא היה ככל הנראה המעצב המהנה, הצבעוני והמודרניסטי ביותר בתקופתו. מי שהחל את הקריירה שלו כשוליית אדריכלים, גילה מאוחר יותר את התשוקה שלו לעיצוב ונכנס לעולם הזה.
הוא החל ללמוד הרבה משני המנטורים שלו, המעצבים פול הנינגסן וארן ג'ייקובסן. אבל משלב מסוים פנטון החל ליצור אסתטיקה משלו. הוא בחר בדרך שונה ממעצבים דנים אחרים. התפיסה שלו הייתה שונה משלהם. הוא לא הלך כמו גדולי העיצוב הדני על קווים נקיים ומסורתיים. הרבה יותר סיקרן אותו העולם הפסיכדלי ולעצב רהיטים בסגנון עידן החלל.
כך הוא הלך והפך עם הזמן לאחד המעצבים הדניים הגדולים ביותר בכל הזמנים ולאחד המעצבים שהשפיעו הכי הרבה על העיצוב בימינו.
פנטון היה אולי המרכזי בזרם הפופ ארט הדני בעיצוב, שהתפתח בסיקסטיז, שנות ה-60 של המאה הקודמת, והפך פופולרי ביותר בעשור שאחריו. עם תשוקה לחומרים סינתטיים, כמו פרספקס, גומי וקצף, ידע פנטון לבחור לעיצובים שלו צבעים חזקים, מוארים ומגוונים מאוד. הוא מצא דרכים חדשניות ותוססות לשימוש שלו בצבעים.
פנטון היה ממש מקורי ומי שלגמרי האמין באפשרויות ללא גבול שמספקים שינויים של ובצורות המסורתיות. הוא הגה ופיתח תיאוריות חדשות לגבי אובייקטים המוכרים לנו, גם מהבחינה הפונקציונלית וגם מהבחינה הצורנית. כי גם בתחום הצורני הוא הבריק, במיוחד ביצירת צורות חדשניות ומקוריות לעיצובי הרהיטים שלו.
וכך, פנטון לא הפסיק לנסות ולהתנסות בהמון חומרים ותכונות חומר בעיצובים שלו והקפיד לעשות זאת במקביל לחקר ההתפתחות המתמדת של הטכנולוגיה והשינויים שהיא מביאה.
הנה סיפורו של המעצב ורנר פנטון ביחד עם דיטר ראמס הגרמני:
https://youtu.be/E9LL6vB2ET4
כיסא פנטון המפורסם:
http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0
כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
ארמון ווארנה בדנמרק כפי שהוא עיצב בשנות ה-70:
https://youtu.be/ocpT2CNlHbY
מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
הנורות היפהפיות יצאו במגוון צבעים, כולל נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
מנורות שפיגל קנטין שלו:
https://youtu.be/S7NZwrjgesU
עוד כמה מהכיסאות השווים של פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
וסרט תיעודי על המעצב שאהב חומרים סינתטיים וצבעים:
https://youtu.be/jeJCY2RZI20?long=yes
קראו לו ורנר פנטון (Verner Panton) והוא היה ככל הנראה המעצב המהנה, הצבעוני והמודרניסטי ביותר בתקופתו. מי שהחל את הקריירה שלו כשוליית אדריכלים, גילה מאוחר יותר את התשוקה שלו לעיצוב ונכנס לעולם הזה.
הוא החל ללמוד הרבה משני המנטורים שלו, המעצבים פול הנינגסן וארן ג'ייקובסן. אבל משלב מסוים פנטון החל ליצור אסתטיקה משלו. הוא בחר בדרך שונה ממעצבים דנים אחרים. התפיסה שלו הייתה שונה משלהם. הוא לא הלך כמו גדולי העיצוב הדני על קווים נקיים ומסורתיים. הרבה יותר סיקרן אותו העולם הפסיכדלי ולעצב רהיטים בסגנון עידן החלל.
כך הוא הלך והפך עם הזמן לאחד המעצבים הדניים הגדולים ביותר בכל הזמנים ולאחד המעצבים שהשפיעו הכי הרבה על העיצוב בימינו.
פנטון היה אולי המרכזי בזרם הפופ ארט הדני בעיצוב, שהתפתח בסיקסטיז, שנות ה-60 של המאה הקודמת, והפך פופולרי ביותר בעשור שאחריו. עם תשוקה לחומרים סינתטיים, כמו פרספקס, גומי וקצף, ידע פנטון לבחור לעיצובים שלו צבעים חזקים, מוארים ומגוונים מאוד. הוא מצא דרכים חדשניות ותוססות לשימוש שלו בצבעים.
פנטון היה ממש מקורי ומי שלגמרי האמין באפשרויות ללא גבול שמספקים שינויים של ובצורות המסורתיות. הוא הגה ופיתח תיאוריות חדשות לגבי אובייקטים המוכרים לנו, גם מהבחינה הפונקציונלית וגם מהבחינה הצורנית. כי גם בתחום הצורני הוא הבריק, במיוחד ביצירת צורות חדשניות ומקוריות לעיצובי הרהיטים שלו.
וכך, פנטון לא הפסיק לנסות ולהתנסות בהמון חומרים ותכונות חומר בעיצובים שלו והקפיד לעשות זאת במקביל לחקר ההתפתחות המתמדת של הטכנולוגיה והשינויים שהיא מביאה.
הנה סיפורו של המעצב ורנר פנטון ביחד עם דיטר ראמס הגרמני:
https://youtu.be/E9LL6vB2ET4
כיסא פנטון המפורסם:
http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0
כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
ארמון ווארנה בדנמרק כפי שהוא עיצב בשנות ה-70:
https://youtu.be/ocpT2CNlHbY
מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
הנורות היפהפיות יצאו במגוון צבעים, כולל נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
מנורות שפיגל קנטין שלו:
https://youtu.be/S7NZwrjgesU
עוד כמה מהכיסאות השווים של פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
וסרט תיעודי על המעצב שאהב חומרים סינתטיים וצבעים:
https://youtu.be/jeJCY2RZI20?long=yes
מה מיוחד בכיסא הבועה?
כיסא הבועה, הבאבל צ'ייר (Bubble chair), הוא כיסא שבאופן מסוים הפך לסמל של העיצוב המודרני, שהפך בשנות ה-60 לצופה פני עתיד. בתקופה זו, כשסגנון החיים המעוצב, הקולנוע העתידני, חומרים וטכנולוגיות ייצור חדשות ותרבות הפופ ארט נפגשו, החלו רבים לרהט את בתיהם בפרטי עיצוב שנראו לקוחים מסרטים עתידניים.
בתוך הסצנה העיצובית הזו יצר המעצב הפיני אירו ארניו בשנת 196 את כסא הבועה. הוא היה סוג של התכתבות עם יצירת פאר עיצובית אחרת שלו, כיסא הכדור. אמנם כיסא הבועה היה קטן ממנו, אך יחודו לעומת הכדור הניצב היה בהיותו תלוי מהתקרה ושקוף לחלוטין. בצורה כזו איפשר המעצב לאור לחדור מכל הכיוונים ולמלא את הכסא.
החומר שבזכותו ניתן היה ליצור כסא שקוף שכזה היה אקריליק. בתהליך הייצור נהגו לחמם את האקריליק ולהביא אותו לטמפרטורות גבוהות ואז ניפחו אותו בתוך תבנית, עד שקיבל צורה של בועת סבון. את החמימות סיפק המושב המרופד בבד או עור.
לכיסא גם יתרון אקוסטי מסוים, בכך שהוא סוגר על היושב בו ומבודד אותו מעט מרעשים בסביבה.
שקוף, זוהר וחדשני - הנה כיסא הבועה:
https://youtu.be/S9Be5dy7JaE
לא חייבים דווקא לשבת על כיסא הבועה:
https://youtu.be/yZzeLFR6Xuk
כשכיסא הבועה מזמין גם תנועה:
https://youtu.be/XGZaX_STsbw
ועיצובים חדשים ברוח כיסא הבועה:
https://youtu.be/94BUCqlNykU
כיסא הבועה, הבאבל צ'ייר (Bubble chair), הוא כיסא שבאופן מסוים הפך לסמל של העיצוב המודרני, שהפך בשנות ה-60 לצופה פני עתיד. בתקופה זו, כשסגנון החיים המעוצב, הקולנוע העתידני, חומרים וטכנולוגיות ייצור חדשות ותרבות הפופ ארט נפגשו, החלו רבים לרהט את בתיהם בפרטי עיצוב שנראו לקוחים מסרטים עתידניים.
בתוך הסצנה העיצובית הזו יצר המעצב הפיני אירו ארניו בשנת 196 את כסא הבועה. הוא היה סוג של התכתבות עם יצירת פאר עיצובית אחרת שלו, כיסא הכדור. אמנם כיסא הבועה היה קטן ממנו, אך יחודו לעומת הכדור הניצב היה בהיותו תלוי מהתקרה ושקוף לחלוטין. בצורה כזו איפשר המעצב לאור לחדור מכל הכיוונים ולמלא את הכסא.
החומר שבזכותו ניתן היה ליצור כסא שקוף שכזה היה אקריליק. בתהליך הייצור נהגו לחמם את האקריליק ולהביא אותו לטמפרטורות גבוהות ואז ניפחו אותו בתוך תבנית, עד שקיבל צורה של בועת סבון. את החמימות סיפק המושב המרופד בבד או עור.
לכיסא גם יתרון אקוסטי מסוים, בכך שהוא סוגר על היושב בו ומבודד אותו מעט מרעשים בסביבה.
שקוף, זוהר וחדשני - הנה כיסא הבועה:
https://youtu.be/S9Be5dy7JaE
לא חייבים דווקא לשבת על כיסא הבועה:
https://youtu.be/yZzeLFR6Xuk
כשכיסא הבועה מזמין גם תנועה:
https://youtu.be/XGZaX_STsbw
ועיצובים חדשים ברוח כיסא הבועה:
https://youtu.be/94BUCqlNykU
איך מכופפים עץ לרהיטים?
כיצד מכופפים עץ לעיצוב רהיטים?
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
טכנולוגיית כיפוף העץ או "עץ מכופף" (moulded plywood) היא אחת הטכנולוגיות שהתחדשו בשנות ה-40 וקידמו את עולם העיצוב מאד. רבים מהמעצבים הנודעים של התקופה החלו לכופף עץ וליצור דגמי ריהוט שהפכו לאייקונים של ממש. מ"כסא הצדפה" של הנס וגנר, דרך ה-DSW או כסא הלאונג' של הזוג איימס ועוד המון דגמי כסאות וכורסאות שהשתמשו בטכנולוגיה החדשנית שפותחה אז.
בטכניקת כיפוף העץ משמשת מכונה גדולה בתור "מחדד" ענקי, ליצירה של "דיקטים", שהם פלטות עץ גדולות ודקות מגזעי עצים. תודות לגודל הגזעים ניתן היה לייצר כך לראשונה, פלטות עץ ארוכות מאד. הדבקת הדיקטים זה לזה, אפשרה ליצור עץ "סנדוויץ'". עץ זה מתרכך בקלות יחסית וניתן לפסל צורות מורכבות מאד, שבעץ רגיל בלתי אפשרי לייצר.
כיפוף העץ עצמו נעשה בשיטות שונות, חלקן עתיקות ואחרות מודרניות. בכולן מרוכך העץ. שיטת ההרטבה והחימום בתיבת קיטור או במים ואז מכופפים אותו לפי תבנית מסוימת, כך שניתן יהה ליצור ממנו חפצי עץ מכופף שונים, כמו רהיטים, חביות, גלגלים מעץ וסירות. בכיפוף בחום מרטיבים גליונות-עץ דקים ו"מגהצים" אותם לצורך עיצוב לצורתם המעוקלת. לאחר מכן, משרים את לוחות העץ במים וכשהם ספוגים במים, מהדקים אותם אל משטח פלדה בצורה רצוייה. להשלמת התהליך מצמידים מגהץ חם אל העץ ומייבשים אותו, לאחר שקיבל את הצורה הרצוייה.
רהיטי העץ המכופף הפכו בעשורים שלאחר מכן פופולאריים מאד. הם חזקים, עמידים, חסכוניים בעץ. עוד בטרם הכנסת הפלסטיק לעולם הרהיטים, הם הפכו את הרהיטים האיכותיים והמעוצבים לזמינים יותר לכולם.
כך נוצר העץ המכופף בשביל לייצר את "כסאות הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מכופפים את העץ לייצור של "כסא החלומות" של המעצב טדאו אנדו:
http://youtu.be/UXa1-zRI9D0
כך מכופפים עץ בעזרת אדים:
http://youtu.be/LYxawx_GjSI
והנה כסא שרגליו והמשענות כופפו באמצעות אדים:
http://youtu.be/HiAfP1PBcoo
מהי טכנולוגיית "העץ המכופף"?
טכנולוגיית כיפוף העץ או "עץ מכופף" (moulded plywood) היא אחת הטכנולוגיות שהתחדשו בשנות ה-40 וקידמו את עולם העיצוב מאד. רבים מהמעצבים הנודעים של התקופה החלו לכופף עץ וליצור דגמי ריהוט שהפכו לאייקונים של ממש. מ"כסא הצדפה" של הנס וגנר, דרך ה-DSW או כסא הלאונג' של הזוג איימס ועוד המון דגמי כסאות וכורסאות שהשתמשו בטכנולוגיה החדשנית שפותחה אז.
בטכניקת כיפוף העץ משמשת מכונה גדולה בתור "מחדד" ענקי, ליצירה של "דיקטים", שהם פלטות עץ גדולות ודקות מגזעי עצים. תודות לגודל הגזעים ניתן היה לייצר כך לראשונה, פלטות עץ ארוכות מאד. הדבקת הדיקטים זה לזה, אפשרה ליצור עץ "סנדוויץ'". עץ זה מתרכך בקלות יחסית וניתן לפסל צורות מורכבות מאד, שבעץ רגיל בלתי אפשרי לייצר.
כיפוף העץ עצמו נעשה בשיטות שונות, חלקן עתיקות ואחרות מודרניות. בכולן מרוכך העץ. שיטת ההרטבה והחימום בתיבת קיטור או במים ואז מכופפים אותו לפי תבנית מסוימת, כך שניתן יהה ליצור ממנו חפצי עץ מכופף שונים, כמו רהיטים, חביות, גלגלים מעץ וסירות. בכיפוף בחום מרטיבים גליונות-עץ דקים ו"מגהצים" אותם לצורך עיצוב לצורתם המעוקלת. לאחר מכן, משרים את לוחות העץ במים וכשהם ספוגים במים, מהדקים אותם אל משטח פלדה בצורה רצוייה. להשלמת התהליך מצמידים מגהץ חם אל העץ ומייבשים אותו, לאחר שקיבל את הצורה הרצוייה.
רהיטי העץ המכופף הפכו בעשורים שלאחר מכן פופולאריים מאד. הם חזקים, עמידים, חסכוניים בעץ. עוד בטרם הכנסת הפלסטיק לעולם הרהיטים, הם הפכו את הרהיטים האיכותיים והמעוצבים לזמינים יותר לכולם.
כך נוצר העץ המכופף בשביל לייצר את "כסאות הצדפה" של המעצב הדני הנס וגנר:
http://youtu.be/lIPg7fZcsFg
כך מכופפים את העץ לייצור של "כסא החלומות" של המעצב טדאו אנדו:
http://youtu.be/UXa1-zRI9D0
כך מכופפים עץ בעזרת אדים:
http://youtu.be/LYxawx_GjSI
והנה כסא שרגליו והמשענות כופפו באמצעות אדים:
http://youtu.be/HiAfP1PBcoo
מהי ספת השפתיים שהפכה לספת בוקה?
בוקה פירושה "פה" באיטלקית. ספת בוקה היא ספה בצורת שפתיים שהפכה פופולרית בעולם העיצוב. הספה בצורת השפתיים עוצבה בשנת 1972 על ידי סטודיו 65, עבור חברת "Gufram" באיטליה.
הרעיון של חברת גופרם היה ליצור אוסף של יצירות פיסוליות מודרניות.
הספה האדומה והדרמטית הזו מבוססת על רעיון של ענק הציור הסוריאליסטי סלבדור דאלי, שיצר שני פריטים בשם "שפתיה של מיי וסט" בשנת 1937. סך הכל הוא יצר 3 פריטים, שהתבססו על רעיון שיצר בציורו "פניה של מי וסט יכולים לשמש דירה סוריאליסטית".
בציור של דאלי צוירו פניה של כוכבת הקולנוע הגדולה של שנות ה-30 כמו חדר סוריאליסטי של ממש, כשהאף הוא אח, העיניים הן תמונות על הקיר והשפתיים - נו, אתם כבר מבינים... ספה.
הנה ספת השפתיים:
https://youtu.be/FbLlKmyKp90
פרסומת עתיקה שמראה כיצד היא בולעת אנשים:
https://youtu.be/J2OisqczozI
היצירה המקורית של "שפתי מיי וסט" במוזיאון:
https://youtu.be/tlSYzassBNU
ומיצוב של היצירה של דאלי במוזיאון על שמו:
http://youtu.be/O21-vwRmjww
בוקה פירושה "פה" באיטלקית. ספת בוקה היא ספה בצורת שפתיים שהפכה פופולרית בעולם העיצוב. הספה בצורת השפתיים עוצבה בשנת 1972 על ידי סטודיו 65, עבור חברת "Gufram" באיטליה.
הרעיון של חברת גופרם היה ליצור אוסף של יצירות פיסוליות מודרניות.
הספה האדומה והדרמטית הזו מבוססת על רעיון של ענק הציור הסוריאליסטי סלבדור דאלי, שיצר שני פריטים בשם "שפתיה של מיי וסט" בשנת 1937. סך הכל הוא יצר 3 פריטים, שהתבססו על רעיון שיצר בציורו "פניה של מי וסט יכולים לשמש דירה סוריאליסטית".
בציור של דאלי צוירו פניה של כוכבת הקולנוע הגדולה של שנות ה-30 כמו חדר סוריאליסטי של ממש, כשהאף הוא אח, העיניים הן תמונות על הקיר והשפתיים - נו, אתם כבר מבינים... ספה.
הנה ספת השפתיים:
https://youtu.be/FbLlKmyKp90
פרסומת עתיקה שמראה כיצד היא בולעת אנשים:
https://youtu.be/J2OisqczozI
היצירה המקורית של "שפתי מיי וסט" במוזיאון:
https://youtu.be/tlSYzassBNU
ומיצוב של היצירה של דאלי במוזיאון על שמו:
http://youtu.be/O21-vwRmjww
מי יצר את כסא טום ואק?
כסא טום ואק (Tom Vac) החייזרי עוצב בידי המעצב הישראלי רון ארד בשת 1997. את הכיסא המודרניסטי ומינימליסטי יצר המעצב המחונן היושב בלונדון כבר שנים רבות מיציקת פוליפרופילן, חומר מלאכותי פלסטי שהופך את הכיסא לעמיד בתנאי מזג האוויר ולישיבה ושימוש גם מחוץ לבית ועדיין לכיסא נוח מאד לישיבה.
בעיצוב כיסא זה הוכיח ארד לא בפעם הראשונה, את הבנתו בשימושיות של המוצר. הטום ואק הוא כיסא נערם, מה שאומר שניתן להערים כיסאות רבים זה מעל זה. עובדה זו הופכת אותו מתאים לאיחסון כשאין בו שימוש. משום כך הוא מתאים גם למקומות קטנים בהם אין מקום רב לאיחסון וגם למקומות הזקוקים לאירוח ויש בהם צורך בכיסאות רבים לאירוח מזדמן.
תכונה נוספת של הפוליפרופילן היא העמידות שלו כנגד דהייה. בכיסא הזה ניתן להשתמש בכל מזג אוויר וצבעו לא ידהה לעולם.
רון ארד מספר שהצלחת כיסא הטום ואק היא עניין של מזל:
https://youtu.be/SgoX03ZJErE
הכיסא בווריאציות שונות ומגוונות:
http://youtu.be/u3p18wPUNf8
הכיסא תופס מקום מכובד בסדנה של האמן:
http://youtu.be/I_EPya1tRKk
ויש מעצבים שיצרו כיסאות היברידיים, שהם שילוב של הטום ואק עם כסא מפורסם אחר:
http://youtu.be/RYq2dXLTg3Y
כסא טום ואק (Tom Vac) החייזרי עוצב בידי המעצב הישראלי רון ארד בשת 1997. את הכיסא המודרניסטי ומינימליסטי יצר המעצב המחונן היושב בלונדון כבר שנים רבות מיציקת פוליפרופילן, חומר מלאכותי פלסטי שהופך את הכיסא לעמיד בתנאי מזג האוויר ולישיבה ושימוש גם מחוץ לבית ועדיין לכיסא נוח מאד לישיבה.
בעיצוב כיסא זה הוכיח ארד לא בפעם הראשונה, את הבנתו בשימושיות של המוצר. הטום ואק הוא כיסא נערם, מה שאומר שניתן להערים כיסאות רבים זה מעל זה. עובדה זו הופכת אותו מתאים לאיחסון כשאין בו שימוש. משום כך הוא מתאים גם למקומות קטנים בהם אין מקום רב לאיחסון וגם למקומות הזקוקים לאירוח ויש בהם צורך בכיסאות רבים לאירוח מזדמן.
תכונה נוספת של הפוליפרופילן היא העמידות שלו כנגד דהייה. בכיסא הזה ניתן להשתמש בכל מזג אוויר וצבעו לא ידהה לעולם.
רון ארד מספר שהצלחת כיסא הטום ואק היא עניין של מזל:
https://youtu.be/SgoX03ZJErE
הכיסא בווריאציות שונות ומגוונות:
http://youtu.be/u3p18wPUNf8
הכיסא תופס מקום מכובד בסדנה של האמן:
http://youtu.be/I_EPya1tRKk
ויש מעצבים שיצרו כיסאות היברידיים, שהם שילוב של הטום ואק עם כסא מפורסם אחר:
http://youtu.be/RYq2dXLTg3Y
מה היה עידן החלל של העיצוב?
התקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", הייתה בין השנים 1968 ל-1972. במהלך שנים אלה נחת לראשונה אדם על הירח והמרוץ לחלל הגיע לשלב חדש, בו שתי המעצמות היו שטופות ברוח החלל ועולם האסטרונאוטיקה. זה היה השיא של השפעת החלל על התרבות, שהחלה כבר בסוף שנות ה-50, עם ההמראה לחלל של הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין, ונמשכה במהלך כל שנות ה-60, עידן המרוץ לחלל.
באווירה כזו פנו מעצבים רבים לעיצוב בסגנון חללי, עתידני וברוח הפוטוריזם. מעצבי אופנה החלו להציג לבוש ופריטים שדמו לקסדות האסטרונאוטים. הם עשו שימוש בפריטי לבוש מחומרים חדשים, שנראו כאילו הגיעו מהעתיד. עיצוב הפנים והרהיטים לבית קיבלו צורה חדשנית, שגם אם נראתה מנוכרת לרבים, היא כבשה את עולם העיצוב. בצילום, בקולנוע ובמגזינים שונים הציגו עוד ועוד פריטים מלאי השראה. מכוניות עוצבו כמו טילים וחלליות ומוצרים אלקטרוניים נראו כמכשירים שלקוחים מתכנית החלל.
אפילו בעולם האדריכלות החלו לעצב בתים עתידניים וחדשניים בצורתם. מבנים בעלי אופי "חללי", שלא לומר חייזרי, החלו לצוץ במקומות שונים ואפשרו לדמיין כיצד ייראו המבנים של העתיד. תחנות דלק החלו להיראות כמו בסיסים על הירח או על כוכבים רחוקים. בתים פרטיים ומוסדות ציבור נבנו ככדורים גדולים.
בין פריטי העיצוב השונים של התקופה ניתן לציין את "אופנת החלל", עם עבודות של מעצבי האופנה אנדרה קוראז', פייר קרדן ואחרים.
גם עיצובי מכשירים שונים באותה התקופה, ביניהם הוידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet), מנורת השולחן סרפנטה (Serpente) והולטרון (Weltron) - כולם עוצבו בהשראת המסע את הירח, לבוש האסטרונאוטים, צורת החלליות וכדומה.
הנה השתקפות עידן החלל בעולם העיצוב:
https://youtu.be/m12zFE6e1pg
תצוגה של עיצובים מעידן החלל:
https://youtu.be/WzCPla4NcD8
אופנת החלל:
https://youtu.be/d7E9jDxWF30
מכוניות החלל:
https://youtu.be/wxw-_VjfwqQ
אפילו התספורות יצאו אל החלל:
https://youtu.be/nh-IRZM8fFM
התקופה המכונה בתולדות העיצוב "עידן החלל", הייתה בין השנים 1968 ל-1972. במהלך שנים אלה נחת לראשונה אדם על הירח והמרוץ לחלל הגיע לשלב חדש, בו שתי המעצמות היו שטופות ברוח החלל ועולם האסטרונאוטיקה. זה היה השיא של השפעת החלל על התרבות, שהחלה כבר בסוף שנות ה-50, עם ההמראה לחלל של הקוסמונאוט הרוסי יורי גגארין, ונמשכה במהלך כל שנות ה-60, עידן המרוץ לחלל.
באווירה כזו פנו מעצבים רבים לעיצוב בסגנון חללי, עתידני וברוח הפוטוריזם. מעצבי אופנה החלו להציג לבוש ופריטים שדמו לקסדות האסטרונאוטים. הם עשו שימוש בפריטי לבוש מחומרים חדשים, שנראו כאילו הגיעו מהעתיד. עיצוב הפנים והרהיטים לבית קיבלו צורה חדשנית, שגם אם נראתה מנוכרת לרבים, היא כבשה את עולם העיצוב. בצילום, בקולנוע ובמגזינים שונים הציגו עוד ועוד פריטים מלאי השראה. מכוניות עוצבו כמו טילים וחלליות ומוצרים אלקטרוניים נראו כמכשירים שלקוחים מתכנית החלל.
אפילו בעולם האדריכלות החלו לעצב בתים עתידניים וחדשניים בצורתם. מבנים בעלי אופי "חללי", שלא לומר חייזרי, החלו לצוץ במקומות שונים ואפשרו לדמיין כיצד ייראו המבנים של העתיד. תחנות דלק החלו להיראות כמו בסיסים על הירח או על כוכבים רחוקים. בתים פרטיים ומוסדות ציבור נבנו ככדורים גדולים.
בין פריטי העיצוב השונים של התקופה ניתן לציין את "אופנת החלל", עם עבודות של מעצבי האופנה אנדרה קוראז', פייר קרדן ואחרים.
גם עיצובי מכשירים שונים באותה התקופה, ביניהם הוידאוספרה (Videosphere), פאנאפט (Panapet), מנורת השולחן סרפנטה (Serpente) והולטרון (Weltron) - כולם עוצבו בהשראת המסע את הירח, לבוש האסטרונאוטים, צורת החלליות וכדומה.
הנה השתקפות עידן החלל בעולם העיצוב:
https://youtu.be/m12zFE6e1pg
תצוגה של עיצובים מעידן החלל:
https://youtu.be/WzCPla4NcD8
אופנת החלל:
https://youtu.be/d7E9jDxWF30
מכוניות החלל:
https://youtu.be/wxw-_VjfwqQ
אפילו התספורות יצאו אל החלל:
https://youtu.be/nh-IRZM8fFM
במה ידוע מעצב העל פיליפ סטארק?
המעצב התעשייתי מצרפת, פיליפ סטארק, הוא אחד ממעצבי-על המוכרים והנערצים ביותר בעולם כיום. כדרכם של מעצבי העל המודרניים, הוא רואה עצמו כמעצב תעשייתי רב תחומי. כלומר, גם הוא אינו עוסק רק בעיצוב מוצרים לבית אלא שולח את ידו וכשרונו גם לאדריכלות ועיצוב פנים ואף עיצב יכטות וכלי רכב.
בין השאר, עיצב סטארק שפעיל כבר מאז שנת 1968, את הכיסא המעצבים הנמכר ביותר בכל הזמנים - כיסא ה"לואי גוסט" - מעין גירסה מודרניסטית ושקופה של כיסא בסגנון המלך הצרפתי לואי ה-15.
עבודה אייקונית אחרת של פיליפ סטארק היא מסחטת הלימונים החייזרית "ג'וסי סליף" (Juicy Salif) שעיצב ב-1990 והפכה מאז לאחד הפריטים הידועים בעולם העיצוב ולפריט שהרבה אספנים רוכשים או מחפשים לרכוש.
בתל אביב עיצב סטארק את מגדלי YOO היוקרתיים, שגם קיבלו את השם מסדרת פרויקטים, בעלי אותו השם, שעיצב בכל העולם.
הנה סרטון עם ראיון ועבודות של פיליפ סטארק:
http://youtu.be/t6HLou_w5VM
הנה יאכטה שעיצב פיליפ סטרק בשביל מליונר רוסי:
http://youtu.be/vbucJO3zDCE?t=4s
המעצב התעשייתי מצרפת, פיליפ סטארק, הוא אחד ממעצבי-על המוכרים והנערצים ביותר בעולם כיום. כדרכם של מעצבי העל המודרניים, הוא רואה עצמו כמעצב תעשייתי רב תחומי. כלומר, גם הוא אינו עוסק רק בעיצוב מוצרים לבית אלא שולח את ידו וכשרונו גם לאדריכלות ועיצוב פנים ואף עיצב יכטות וכלי רכב.
בין השאר, עיצב סטארק שפעיל כבר מאז שנת 1968, את הכיסא המעצבים הנמכר ביותר בכל הזמנים - כיסא ה"לואי גוסט" - מעין גירסה מודרניסטית ושקופה של כיסא בסגנון המלך הצרפתי לואי ה-15.
עבודה אייקונית אחרת של פיליפ סטארק היא מסחטת הלימונים החייזרית "ג'וסי סליף" (Juicy Salif) שעיצב ב-1990 והפכה מאז לאחד הפריטים הידועים בעולם העיצוב ולפריט שהרבה אספנים רוכשים או מחפשים לרכוש.
בתל אביב עיצב סטארק את מגדלי YOO היוקרתיים, שגם קיבלו את השם מסדרת פרויקטים, בעלי אותו השם, שעיצב בכל העולם.
הנה סרטון עם ראיון ועבודות של פיליפ סטארק:
http://youtu.be/t6HLou_w5VM
הנה יאכטה שעיצב פיליפ סטרק בשביל מליונר רוסי:
http://youtu.be/vbucJO3zDCE?t=4s
מיהם צ'ארלס וריי איימס "הביטלס של העיצוב"?
יש שקוראים להם בחיבה "הביטלס של העיצוב" - הזוג צ'ארלס וריי איימס היו זוג מעצבים אגדי מאמצע המאה ה-20, שתכננו בתים, ספרים, צעצועים, בדים, מצלמות, סרטים ובראש ובראשונה ריהוט מודרני, שהפך לקלאסיקה בתולדות העיצוב. החברות הגדולות והמצליחות ביותר היו לקוחות של השניים והם לא פעם מצאו את עצמם מעצבים מטוסים לחברת בואינג ואפילו צוללות מסחריות. הזוג איימס פתרו בעיות עיצוביות למוצרים החשובים של זמנם ועשו זאת במקצוענות, אך גם בהרבה הומור.
כאמור, בראש ובראשונה נודעו בני הזוג איימס בזכות הכיסאות הרבים והחדשניים שעוצבו בסטודיו שלהם, כמו דגמי הלאונג' וה-DSW שעיצבו ונחשבים לאייקוניים ומצליחים עד היום, בכל רחבי העולם. יש להם תפקיד חשוב בשינוי החדשני והדמוקרטי שעבר עולם העיצוב, שינוי שבמהלכו הפך הכיסא מפריט יקר שיוצר בעבודת יד לרהיט שהופך בייצור המוני ותעשייתי. הם היו הראשונים ליצור כיסאות מפלסטיק ופיברגלס ואימצו חומרים וצורות חדשות בסגנון המודרניזם, שהם הפכו מהמובילים שבו.
אבל הזוג אימס גם עיצבו פתרונות למוצרים רבים, יצרו תערוכות מדע וסרטי מדע פופולארי, תכננו בית לעצמם, שנודע עד היום כבית מודרניסטי מוצלח במיוחד ויצרו גם ארט דיירקשן ותפאורות לסרטי קולנוע. הם שילבו היטב במוצרים שהם עיצבו בין תחכום לפשטות, בין שימושיות ורצינות לשובבות, ובין ניקיון ואסתטיקה לחמימות אנושית. הזוג הזה יצר עבודות מהחשובות ביותר במודרניזם העיצובי של המאה ה-20. יש שכינו אותם "הביטלס של עולם העיצוב"..
הנה קדימון של הסרט הדוקומנטרי "איימס: הארכיטקט והציירת", שנעשה על הזוג המצליח:
https://youtu.be/_YMzmuBBBzo
דגמי הריהוט המגוונים של הזוג איימס:
http://youtu.be/TBHozkkfb1Y
סיפורם של בני הזוג המעצבים והבית המופתי שתכננו לעצמם:
https://youtu.be/E5gyCqw8Vxk
חיקויים של כסא ה-DSW כפי שהוא נמכר היום:
https://youtu.be/xotoL87m76Q
כיום יוצאים הרבה כסאות בסגנון ה-DSW, אבל עם טוויסט - כגון זה שהפלסטיק עזב אותו:
http://youtu.be/ivswfCJtbnE
ושיחה ארוכה על כיסאות הפלסטיק הנצחיים שלהם:
https://youtu.be/Dxnxuw9Y4lU?long=yes
יש שקוראים להם בחיבה "הביטלס של העיצוב" - הזוג צ'ארלס וריי איימס היו זוג מעצבים אגדי מאמצע המאה ה-20, שתכננו בתים, ספרים, צעצועים, בדים, מצלמות, סרטים ובראש ובראשונה ריהוט מודרני, שהפך לקלאסיקה בתולדות העיצוב. החברות הגדולות והמצליחות ביותר היו לקוחות של השניים והם לא פעם מצאו את עצמם מעצבים מטוסים לחברת בואינג ואפילו צוללות מסחריות. הזוג איימס פתרו בעיות עיצוביות למוצרים החשובים של זמנם ועשו זאת במקצוענות, אך גם בהרבה הומור.
כאמור, בראש ובראשונה נודעו בני הזוג איימס בזכות הכיסאות הרבים והחדשניים שעוצבו בסטודיו שלהם, כמו דגמי הלאונג' וה-DSW שעיצבו ונחשבים לאייקוניים ומצליחים עד היום, בכל רחבי העולם. יש להם תפקיד חשוב בשינוי החדשני והדמוקרטי שעבר עולם העיצוב, שינוי שבמהלכו הפך הכיסא מפריט יקר שיוצר בעבודת יד לרהיט שהופך בייצור המוני ותעשייתי. הם היו הראשונים ליצור כיסאות מפלסטיק ופיברגלס ואימצו חומרים וצורות חדשות בסגנון המודרניזם, שהם הפכו מהמובילים שבו.
אבל הזוג אימס גם עיצבו פתרונות למוצרים רבים, יצרו תערוכות מדע וסרטי מדע פופולארי, תכננו בית לעצמם, שנודע עד היום כבית מודרניסטי מוצלח במיוחד ויצרו גם ארט דיירקשן ותפאורות לסרטי קולנוע. הם שילבו היטב במוצרים שהם עיצבו בין תחכום לפשטות, בין שימושיות ורצינות לשובבות, ובין ניקיון ואסתטיקה לחמימות אנושית. הזוג הזה יצר עבודות מהחשובות ביותר במודרניזם העיצובי של המאה ה-20. יש שכינו אותם "הביטלס של עולם העיצוב"..
הנה קדימון של הסרט הדוקומנטרי "איימס: הארכיטקט והציירת", שנעשה על הזוג המצליח:
https://youtu.be/_YMzmuBBBzo
דגמי הריהוט המגוונים של הזוג איימס:
http://youtu.be/TBHozkkfb1Y
סיפורם של בני הזוג המעצבים והבית המופתי שתכננו לעצמם:
https://youtu.be/E5gyCqw8Vxk
חיקויים של כסא ה-DSW כפי שהוא נמכר היום:
https://youtu.be/xotoL87m76Q
כיום יוצאים הרבה כסאות בסגנון ה-DSW, אבל עם טוויסט - כגון זה שהפלסטיק עזב אותו:
http://youtu.be/ivswfCJtbnE
ושיחה ארוכה על כיסאות הפלסטיק הנצחיים שלהם:
https://youtu.be/Dxnxuw9Y4lU?long=yes
מהי כוננית תולעת הספרים?
כוננית "תולעת הספרים" (Bookworm) של מעצב-העל הישראלי רון ארד, היא מכונניות הספרים המודרניות והמעניינות ביותר מבחינה עיצובית ומרגע שהחלו לשווק אותה, היא הפכה כמעט מידית לאייקון בעולם העיצוב ולסנסציה שעשתה ממש מהפיכה בעולם העיצוב.
המעצב, שבצעירותו היגר ללונדון כדי ללמוד אדריכלות, היה סטודנט תפרן בעיר יקרה ולא היו ברשותו המשאבים לקנות ריהוט לבית. מחומרי מתכת שמצא ברחוב הוא בנה לעצמו כוננית ספרים וקרא לה ""This Mortal Coil". הכוננית שנראתה כמו תולעת זכתה לכינוי הדו-משמעי "תולעת ספרים" ועוררה התלהבות בקרב כל מי שראה אותה. בהמשך, "תולעת הספרים" הפכה למוצר חשוב בשוק העיצוב המודרני והיא מיוצרת כיום מפלסטיק ומשווקת בכל רחבי העולם, בהצלחה רבה ומרשימה.
רון ארד המעצב מספר על תולעת הספרים:
https://youtu.be/GqgeWK9atLY
כך היא משווקת:
https://youtu.be/n-yi7Iv3dtI
מרכיבים אותה:
https://youtu.be/7xfQp3EkN60
מורכבת על הקיר:
http://youtu.be/bo5s_9-tdAc
קפיצות זמן של הרכבת "תולעת הספרים" על הקיר:
http://youtu.be/zal32oYCIqM
וסרטון תיעודי על תולעת הספרים של רון ארד:
https://youtu.be/ottMjbjOufY?long=yes
כוננית "תולעת הספרים" (Bookworm) של מעצב-העל הישראלי רון ארד, היא מכונניות הספרים המודרניות והמעניינות ביותר מבחינה עיצובית ומרגע שהחלו לשווק אותה, היא הפכה כמעט מידית לאייקון בעולם העיצוב ולסנסציה שעשתה ממש מהפיכה בעולם העיצוב.
המעצב, שבצעירותו היגר ללונדון כדי ללמוד אדריכלות, היה סטודנט תפרן בעיר יקרה ולא היו ברשותו המשאבים לקנות ריהוט לבית. מחומרי מתכת שמצא ברחוב הוא בנה לעצמו כוננית ספרים וקרא לה ""This Mortal Coil". הכוננית שנראתה כמו תולעת זכתה לכינוי הדו-משמעי "תולעת ספרים" ועוררה התלהבות בקרב כל מי שראה אותה. בהמשך, "תולעת הספרים" הפכה למוצר חשוב בשוק העיצוב המודרני והיא מיוצרת כיום מפלסטיק ומשווקת בכל רחבי העולם, בהצלחה רבה ומרשימה.
רון ארד המעצב מספר על תולעת הספרים:
https://youtu.be/GqgeWK9atLY
כך היא משווקת:
https://youtu.be/n-yi7Iv3dtI
מרכיבים אותה:
https://youtu.be/7xfQp3EkN60
מורכבת על הקיר:
http://youtu.be/bo5s_9-tdAc
קפיצות זמן של הרכבת "תולעת הספרים" על הקיר:
http://youtu.be/zal32oYCIqM
וסרטון תיעודי על תולעת הספרים של רון ארד:
https://youtu.be/ottMjbjOufY?long=yes
למי הוקדש כסא ואסילי האייקוני של מרסל ברויר?
בין הכיסאות מודרניים, אנו מכירים לא מעט כיסאות בייצור המוני, המורכבים מצינורות פלדת אל-חלד חלולים ומכופפים, שעליהם מתוחות יריעות עור. אבל הראשון שבהם נולד בשנת 1925 ויצר מהפכה סגנונית של ממש.
קראו לו "כיסא ואסילי" (The Wassily Chair). זהו כיסא מרובע ממתכת (Tubular steel armchair) שתכנן ועיצב מרסל בּרוֹיֶיר (Marcel Breuer), שהושפע משלדת האופניים, שהפכו אז פופולריים מאוד.
מיד עם צאתו של הכיסא לשוק, הוא הפך לכיסא המוכר בעולם ולדוגמה המוכרת ביותר של כיסאות מודרניסטיים.
המהפכנות של "כיסא וסילי" נעוצה בכך שהוא היה הכיסא הראשון שלא התבסס על ארבע הרגליים המסורתיות, של כל הכיסאות אי-פעם. עליו אנו יושבים כשמשקלנו לא נתמך באמצעות רגלי הכיסא אלא בכוח ההתנגדות של צינור המתכת המכופף.
למעשה, ברוייר פירק וצמצם את הכורסה הקלאסית של אותה תקופה לאוסף של קווים עשויי מתכת חלולה ומשטחים עשויי רצועות בד, שנמתחים על שלד המתכת ויוצרים מושב ומשענת.
מיליוני החיקויים שנוצרו לו, רק הוכיחו עד כמה תפס כסא וסילי, שהפך עד מהרה לכיסא הפופולרי והמפורסם בעולם.
למעשה, נולד כיסא ואסילי, שנקרא גם "כיסא מועדון בי 3", בבית הספר באוהאוס. הוא היה כל כך מוצלח, עד שהפך כמעט מיידית לאייקון העיצובי הידוע ביותר של בית הספר המפורסם גם כך. כמובן שהכיסא הזה העניק מיידית גם לברוייר פרסום והכרה בינלאומית, כאחד מגדולי המעצבים בהיסטוריה.
מקור השם "כיסא ואסילי" הוא בשמו של הצייר ואסילי קאנדינסקי, שהיה מורה בבית הספר באוהאוס וחברו הטוב של ברוייר.
הנה כיסא וסילי כדוגמה לעיצובי זרם הבאוהאוס:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
כיסא ואסילי בשלל צבעים:
https://youtu.be/jpxscfYHUzs
וכך מזהים אם הוא אמיתי או לא:
https://youtu.be/oSBiJRvGKp0
בין הכיסאות מודרניים, אנו מכירים לא מעט כיסאות בייצור המוני, המורכבים מצינורות פלדת אל-חלד חלולים ומכופפים, שעליהם מתוחות יריעות עור. אבל הראשון שבהם נולד בשנת 1925 ויצר מהפכה סגנונית של ממש.
קראו לו "כיסא ואסילי" (The Wassily Chair). זהו כיסא מרובע ממתכת (Tubular steel armchair) שתכנן ועיצב מרסל בּרוֹיֶיר (Marcel Breuer), שהושפע משלדת האופניים, שהפכו אז פופולריים מאוד.
מיד עם צאתו של הכיסא לשוק, הוא הפך לכיסא המוכר בעולם ולדוגמה המוכרת ביותר של כיסאות מודרניסטיים.
המהפכנות של "כיסא וסילי" נעוצה בכך שהוא היה הכיסא הראשון שלא התבסס על ארבע הרגליים המסורתיות, של כל הכיסאות אי-פעם. עליו אנו יושבים כשמשקלנו לא נתמך באמצעות רגלי הכיסא אלא בכוח ההתנגדות של צינור המתכת המכופף.
למעשה, ברוייר פירק וצמצם את הכורסה הקלאסית של אותה תקופה לאוסף של קווים עשויי מתכת חלולה ומשטחים עשויי רצועות בד, שנמתחים על שלד המתכת ויוצרים מושב ומשענת.
מיליוני החיקויים שנוצרו לו, רק הוכיחו עד כמה תפס כסא וסילי, שהפך עד מהרה לכיסא הפופולרי והמפורסם בעולם.
למעשה, נולד כיסא ואסילי, שנקרא גם "כיסא מועדון בי 3", בבית הספר באוהאוס. הוא היה כל כך מוצלח, עד שהפך כמעט מיידית לאייקון העיצובי הידוע ביותר של בית הספר המפורסם גם כך. כמובן שהכיסא הזה העניק מיידית גם לברוייר פרסום והכרה בינלאומית, כאחד מגדולי המעצבים בהיסטוריה.
מקור השם "כיסא ואסילי" הוא בשמו של הצייר ואסילי קאנדינסקי, שהיה מורה בבית הספר באוהאוס וחברו הטוב של ברוייר.
הנה כיסא וסילי כדוגמה לעיצובי זרם הבאוהאוס:
http://youtu.be/yv-OwS67OHM
כיסא ואסילי בשלל צבעים:
https://youtu.be/jpxscfYHUzs
וכך מזהים אם הוא אמיתי או לא:
https://youtu.be/oSBiJRvGKp0
מה סיפורו של שרפרף הפרפר?
שרפרף הפרפר (Butterfly stool) הוא עבודה מפורסמת של המעצב היפני סורי יאנאגי (Sori Yanagi) משנת 1954. הוא נבנה משתי יחידות זהות של דיקט מייפל, שחוברו במרכזן זו לזו, באמצעות בורג מתכת אחד.
יש בצורת השרפרף כמה השפעות או התכתבויות, מצורת הקליגרפיה שלו המזכירה אות מסורתית של כתיבה במזרח, דרך כנפי הפרפר שבטבע, זנבות לוויתן, או מבנה הטורי (torii) - צורת הכניסה של מקדשי השינטו ביפאן.
עד היום מכנים רבים את השרפרף המפורסם על שמו של המעצב "Sori Yanagi". שרפרף הפרפר הוא שילוב של צורות ממזרח-אסיה עם העץ הלבוד (טכניקת הסנדביץ'), שפיתח בשנות ה-40 זוג המעצבים האמריקאים הנודע ריי וצ'ארלס איימס (Ray & Charles Eames).
צנוע, שימושי ואפקטיבי, ה"פרפר" מציג שילוב של ישן וחדש וחיבור בין רעיונות מהמזרח ומהמערב. על אף המראה המודרניסטי שלו, נבנה שרפרף הפרפר בשיטות מסורתיות, מהתכנון שנעשה באיור ביד ועד לבנייה הידנית של האבטיפוס.
הנה שרפרף הפרפר:
http://youtu.be/U3B8r4m1i8U
מבט מקרוב:
http://youtu.be/h9xyA5_xwyU
וכך מוכרים הסינים שלמות מינימליסטית יפאנית:
http://youtu.be/9caXYP_osqI
שרפרף הפרפר (Butterfly stool) הוא עבודה מפורסמת של המעצב היפני סורי יאנאגי (Sori Yanagi) משנת 1954. הוא נבנה משתי יחידות זהות של דיקט מייפל, שחוברו במרכזן זו לזו, באמצעות בורג מתכת אחד.
יש בצורת השרפרף כמה השפעות או התכתבויות, מצורת הקליגרפיה שלו המזכירה אות מסורתית של כתיבה במזרח, דרך כנפי הפרפר שבטבע, זנבות לוויתן, או מבנה הטורי (torii) - צורת הכניסה של מקדשי השינטו ביפאן.
עד היום מכנים רבים את השרפרף המפורסם על שמו של המעצב "Sori Yanagi". שרפרף הפרפר הוא שילוב של צורות ממזרח-אסיה עם העץ הלבוד (טכניקת הסנדביץ'), שפיתח בשנות ה-40 זוג המעצבים האמריקאים הנודע ריי וצ'ארלס איימס (Ray & Charles Eames).
צנוע, שימושי ואפקטיבי, ה"פרפר" מציג שילוב של ישן וחדש וחיבור בין רעיונות מהמזרח ומהמערב. על אף המראה המודרניסטי שלו, נבנה שרפרף הפרפר בשיטות מסורתיות, מהתכנון שנעשה באיור ביד ועד לבנייה הידנית של האבטיפוס.
הנה שרפרף הפרפר:
http://youtu.be/U3B8r4m1i8U
מבט מקרוב:
http://youtu.be/h9xyA5_xwyU
וכך מוכרים הסינים שלמות מינימליסטית יפאנית:
http://youtu.be/9caXYP_osqI
מה מיוחד בשולחן הצד של איילין גריי?
"שולחן צד", שולחן הקפה שעיצבה האדריכלית והמעצבת איילין גריי, או כמו שכינתה אותו "E1027 Table" (שולחן E1027, על שם בית מפורסם שתכננה כאדריכלית ואז עיצבה את כל רהיטיו) הוא אחד הרהיטים המוכרים בתולדות העיצוב.
איילין גריי הייתה מעצבת וארכיטקטית שנולדה באירלנד ופעלה שנים רבות בצרפת. בהיותה לומדת עצמאית (אוטודידקטית) ויוצרת מבריקה, מדגים השולחן הזה את תבונת העיצוב שלה, בשילוב של יופי, שימושיות ואמירה אמנותית מעניינת.
שולחן הקפה של גריי הוא אחד הפריטים המוכרים והנחשקים כיום בעולם ובשל המראה השקוף שלו, תודות לזכוכית והניקל המבריק, הוא מתאים לכל חלל, קטן וגדול.
הנה שולחן הצד של איילין גריי E1027:
https://youtu.be/keibbML-Syc
דוגמן של שולחן:
http://youtu.be/Sbq3skXfVKc
וסרטון עם שולחן הצד המקורי שייצרה איילין גריי ב-1927:
http://youtu.be/CTKbLOvUddk
"שולחן צד", שולחן הקפה שעיצבה האדריכלית והמעצבת איילין גריי, או כמו שכינתה אותו "E1027 Table" (שולחן E1027, על שם בית מפורסם שתכננה כאדריכלית ואז עיצבה את כל רהיטיו) הוא אחד הרהיטים המוכרים בתולדות העיצוב.
איילין גריי הייתה מעצבת וארכיטקטית שנולדה באירלנד ופעלה שנים רבות בצרפת. בהיותה לומדת עצמאית (אוטודידקטית) ויוצרת מבריקה, מדגים השולחן הזה את תבונת העיצוב שלה, בשילוב של יופי, שימושיות ואמירה אמנותית מעניינת.
שולחן הקפה של גריי הוא אחד הפריטים המוכרים והנחשקים כיום בעולם ובשל המראה השקוף שלו, תודות לזכוכית והניקל המבריק, הוא מתאים לכל חלל, קטן וגדול.
הנה שולחן הצד של איילין גריי E1027:
https://youtu.be/keibbML-Syc
דוגמן של שולחן:
http://youtu.be/Sbq3skXfVKc
וסרטון עם שולחן הצד המקורי שייצרה איילין גריי ב-1927:
http://youtu.be/CTKbLOvUddk
מהו כיסא הקונוס המהפכני של פנטון?
כיסא הקונוס (Cone chair) של וורנר פנטון, משנת 1958, הוא כיסא מהפכני למדי בתולדות הרהיטים. יותר מאשר כיסא הוא דמה לפסל.
הוא לא היה היחיד. ביחד עם עוד כיסא שלו, כיסא "הלב" שפנטון עיצב שנה אחריו, ה"קונוס" שינה למעשה את המבנה המסורתי של הכיסאות.
כי מכאן יהיו כיסאות שלא זו בלבד שהם מחוסרי משענת, הם גם ללא רגליים. אלה כיסאות שיותר הזכירו פסל מאשר כיסא או כל חפץ שימושי, פונקציונלי אחר.
אגב, בין השאר בשל העובדות הללו, המבקרים של הטרנד המודרניסטי שפנטון פתח בשינוי הזה הציעו שהכיסאות הללו לא ייקראו כיסא אלא מושב (Seat).
הנה כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
סרטון עיצובי קטן לכיסא הקונוס והשרפרף:
https://youtu.be/7hlNMwUcYk4
והוא רק אחד מני כיסאות רבים ונהדרים שעיצב ורנר פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
כיסא הקונוס (Cone chair) של וורנר פנטון, משנת 1958, הוא כיסא מהפכני למדי בתולדות הרהיטים. יותר מאשר כיסא הוא דמה לפסל.
הוא לא היה היחיד. ביחד עם עוד כיסא שלו, כיסא "הלב" שפנטון עיצב שנה אחריו, ה"קונוס" שינה למעשה את המבנה המסורתי של הכיסאות.
כי מכאן יהיו כיסאות שלא זו בלבד שהם מחוסרי משענת, הם גם ללא רגליים. אלה כיסאות שיותר הזכירו פסל מאשר כיסא או כל חפץ שימושי, פונקציונלי אחר.
אגב, בין השאר בשל העובדות הללו, המבקרים של הטרנד המודרניסטי שפנטון פתח בשינוי הזה הציעו שהכיסאות הללו לא ייקראו כיסא אלא מושב (Seat).
הנה כיסא הקונוס:
https://youtu.be/6nDIGoBxb8w
סרטון עיצובי קטן לכיסא הקונוס והשרפרף:
https://youtu.be/7hlNMwUcYk4
והוא רק אחד מני כיסאות רבים ונהדרים שעיצב ורנר פנטון:
https://youtu.be/keOwch8X0lU
איך עיצב ורנר פנטון כיסא איקוני העשוי יחידה פלסטית אחת?
כיסא "פנטון" (Panton chair) הוא הכיסא המפורסם והמודרניסטי שעיצב ורנר פנטון ב-1960 והוא שהביא לפנטון את ההכרה הבינלאומית, בתור מעצב חשוב.
ההתייחסות לכסא פנטון היתה כאל פסל וכיום הוא נחשב ממש אייקון באמנות הפופ. לא מעט רואים בו את הכיסא המודרניסטי החשוב בתולדות העיצוב.
על הכיסא הסנסציוני שיצר ושכולם כל כך התלהבו ממנו הגיע ורנר פנטון כבר ב-1968 לפרס העיצוב A.I.D. פנטון התחיל, למעשה, בתור תלמידו של המעצב הנודע ארנה יעקובסון.
כיסא פנטון בנוי בצורה המחקה את צורת הישיבה האנושית והוא ממש נראה כגוף של אדם יושב. האסתטיקה שלו אינה דומה לאף רהיט שעוצב לפניו והוא יפה ומתאים לכל סביבה עיצובית כמעט - גם למודרניות וגם לקלאסיות, לאתניות וכדומה.
כיסא פנטון הוא פורץ דרך של ממש בתולדות העיצוב. זהו הכיסא היחיד מהריהוט הקלאסי, שיוצר כולו מיחידת פלסטיק אחת. בכך הוא פתח למעשה את הדרך להשתלטות הפלסטיק.
הכיסא של פנטון מיוצר עד היום, מסוגי פלסטיק שונים. הוא לא הפסיק להיות פופולרי מעולם. הוא היה תוצר נאמן של מעצב שחיפש תמיד את הכיף במוצר ולא תמיד את השימושיות, או מה שנקרא בשפה העיצובית ה"פונקציונליות".
הנה כיסא פנטון:
http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0
הסבר על הכיסאות הללו:
https://youtu.be/_-rpkzDiYMQ
הפנטון הוא שלב באבולוציה של ז'אנר הכיסאות הזה:
https://youtu.be/Yo6gTqzsHj0
כך מייצרים אותם (ללא סאונד):
https://youtu.be/xim1m2Bhvzc
על המעצב שלו ורנר פנטון:
http://youtu.be/E9LL6vB2ET4?t=2m35s
וסקירה על המבנה שלו:
https://youtu.be/7ptsxKTELSk?long=yes
כיסא "פנטון" (Panton chair) הוא הכיסא המפורסם והמודרניסטי שעיצב ורנר פנטון ב-1960 והוא שהביא לפנטון את ההכרה הבינלאומית, בתור מעצב חשוב.
ההתייחסות לכסא פנטון היתה כאל פסל וכיום הוא נחשב ממש אייקון באמנות הפופ. לא מעט רואים בו את הכיסא המודרניסטי החשוב בתולדות העיצוב.
על הכיסא הסנסציוני שיצר ושכולם כל כך התלהבו ממנו הגיע ורנר פנטון כבר ב-1968 לפרס העיצוב A.I.D. פנטון התחיל, למעשה, בתור תלמידו של המעצב הנודע ארנה יעקובסון.
כיסא פנטון בנוי בצורה המחקה את צורת הישיבה האנושית והוא ממש נראה כגוף של אדם יושב. האסתטיקה שלו אינה דומה לאף רהיט שעוצב לפניו והוא יפה ומתאים לכל סביבה עיצובית כמעט - גם למודרניות וגם לקלאסיות, לאתניות וכדומה.
כיסא פנטון הוא פורץ דרך של ממש בתולדות העיצוב. זהו הכיסא היחיד מהריהוט הקלאסי, שיוצר כולו מיחידת פלסטיק אחת. בכך הוא פתח למעשה את הדרך להשתלטות הפלסטיק.
הכיסא של פנטון מיוצר עד היום, מסוגי פלסטיק שונים. הוא לא הפסיק להיות פופולרי מעולם. הוא היה תוצר נאמן של מעצב שחיפש תמיד את הכיף במוצר ולא תמיד את השימושיות, או מה שנקרא בשפה העיצובית ה"פונקציונליות".
הנה כיסא פנטון:
http://youtu.be/0b-XvdiTbZ0
הסבר על הכיסאות הללו:
https://youtu.be/_-rpkzDiYMQ
הפנטון הוא שלב באבולוציה של ז'אנר הכיסאות הזה:
https://youtu.be/Yo6gTqzsHj0
כך מייצרים אותם (ללא סאונד):
https://youtu.be/xim1m2Bhvzc
על המעצב שלו ורנר פנטון:
http://youtu.be/E9LL6vB2ET4?t=2m35s
וסקירה על המבנה שלו:
https://youtu.be/7ptsxKTELSk?long=yes
מהו כיסא ה-DAW?
כיסא הדאו (DAW ABS Chair) או בשם החיבה שלו DAW, הוא כיסא שעוצב על ידי זוג המעצבים המודרניסטי הנודע צ'ארלס וריי איימס. הוא יועד לבית ולמשרד, לשלל שימושים אפשריים, מכיסא לישיבה סתמית ועד לכסא המשמש בפינת אוכל מרווחת. מטרתו של הכיסא, אחד מסדרת כיסאות מעולים שנבנו מפלסטיק משולב ברגלי עץ ומתכת, הייתה לאפשר נוחות ישיבה עם עיצוב מודרניסטי ואהוד.
כיסאות ה-DAW שילבו מינימליזם עם שימושיות ונוחות. מעצם היותם מפלסטיק, הכיסאות הללו עוצבו כבר במקור בצבעים רבים ומגוונים.
הנה כיסא DAW:
https://youtu.be/rFMKi0MipBI
כך מרכיבים אותו:
https://youtu.be/kDnkMB6qcMQ
כל המשפחה של כסאות הפלסטיק של איימס:
https://youtu.be/XWm8veLKho0
רוצים אחד? - כך מוכרים אותו:
https://youtu.be/x56FbyG9kYo
כיסא הדאו (DAW ABS Chair) או בשם החיבה שלו DAW, הוא כיסא שעוצב על ידי זוג המעצבים המודרניסטי הנודע צ'ארלס וריי איימס. הוא יועד לבית ולמשרד, לשלל שימושים אפשריים, מכיסא לישיבה סתמית ועד לכסא המשמש בפינת אוכל מרווחת. מטרתו של הכיסא, אחד מסדרת כיסאות מעולים שנבנו מפלסטיק משולב ברגלי עץ ומתכת, הייתה לאפשר נוחות ישיבה עם עיצוב מודרניסטי ואהוד.
כיסאות ה-DAW שילבו מינימליזם עם שימושיות ונוחות. מעצם היותם מפלסטיק, הכיסאות הללו עוצבו כבר במקור בצבעים רבים ומגוונים.
הנה כיסא DAW:
https://youtu.be/rFMKi0MipBI
כך מרכיבים אותו:
https://youtu.be/kDnkMB6qcMQ
כל המשפחה של כסאות הפלסטיק של איימס:
https://youtu.be/XWm8veLKho0
רוצים אחד? - כך מוכרים אותו:
https://youtu.be/x56FbyG9kYo
מהו הכיסא שכבר 70 שנה הוא להיט היסטרי?
הכיסא DSW הוא כיסא שאמנם תוכנן בשנות ה-40 על ידי צמד המעצבים המפורסם צ'ארלס וריי איימס, אך הוא שרד 70 שנים של עיצוב ונחשב גם יום ללהיט עיצובי היסטרי. העיצוב האיקוני של הכיסא הזה נשאר רלוונטי וגם כיום הכיסאות הללו הם מהמבוקשים שעיצוב פנים ברחבי העולם.
הכיסאות הללו שנקראו Dining Side Wooden, בקיצור DSW, עוצבו על ידי שני המעצבים בשנת 1948. בתחילה הם נבנו עם מושבי עץ, אבל כיום ניתן למצוא אותם עם מושבי פלסטיק, פיברגלאס ועוד.
רגלי העץ, לעומת זאת, שרדו עד היום במרבית הכיסאות הללו והעותקים המתחרים. בדגמים מסוימים הם הוחלפו בבסיס מניקל. רגלי עץ של כסא ה-DSW חוברו באמצעות קושרות מתכת, שבאותה תקופה מאד אהבו בני הזוג אימס לשלב ברהיטים שעיצבו. הם ראו בשילוב הזה פתרון מצוין לחוזק משולב באסתטיקה. אלמנטים כאלה שולבו בשולחנות הקטנים וביחידות האחסון שעיצבו בסוף שנות ה-40 ותחילת העשור שאחריו, כמו יחידות האחסון מסדרת ESU, שולחן הקפה Surfer והשולחן הקטן LTR.
הכיסאות הקלאסיים הללו של צמד המעצבים המפורסם, שכונה "הביטלס של העיצוב", כובשים גם את הבתים הישראלים. ב"יום הרווקים" של 2015 נרכשו מעל 750 מערכות של הכיסאות הללו, כשאחד הספקים הציע אותם למכירה במחיר טוב..
הנה כיסא הפלסטיק המקורי מדגם DSW המפורסם:
https://youtu.be/t8YpnC6zBEs
הרכבה:
http://youtu.be/Kj7P5iPq07U
גם כאן:
http://youtu.be/VWlQacQPDaI
והנה חיקויים שנראים לא פחות טוב:
http://youtu.be/b5_5RFYz8Qg
הנה קרוביהם המעוצבים לא פחות של ה-DSW:
http://youtu.be/aP201HQtFE0
הנה כיסאות האייפל:
http://youtu.be/ruvXDy1cTvQ
הכיסא DSW הוא כיסא שאמנם תוכנן בשנות ה-40 על ידי צמד המעצבים המפורסם צ'ארלס וריי איימס, אך הוא שרד 70 שנים של עיצוב ונחשב גם יום ללהיט עיצובי היסטרי. העיצוב האיקוני של הכיסא הזה נשאר רלוונטי וגם כיום הכיסאות הללו הם מהמבוקשים שעיצוב פנים ברחבי העולם.
הכיסאות הללו שנקראו Dining Side Wooden, בקיצור DSW, עוצבו על ידי שני המעצבים בשנת 1948. בתחילה הם נבנו עם מושבי עץ, אבל כיום ניתן למצוא אותם עם מושבי פלסטיק, פיברגלאס ועוד.
רגלי העץ, לעומת זאת, שרדו עד היום במרבית הכיסאות הללו והעותקים המתחרים. בדגמים מסוימים הם הוחלפו בבסיס מניקל. רגלי עץ של כסא ה-DSW חוברו באמצעות קושרות מתכת, שבאותה תקופה מאד אהבו בני הזוג אימס לשלב ברהיטים שעיצבו. הם ראו בשילוב הזה פתרון מצוין לחוזק משולב באסתטיקה. אלמנטים כאלה שולבו בשולחנות הקטנים וביחידות האחסון שעיצבו בסוף שנות ה-40 ותחילת העשור שאחריו, כמו יחידות האחסון מסדרת ESU, שולחן הקפה Surfer והשולחן הקטן LTR.
הכיסאות הקלאסיים הללו של צמד המעצבים המפורסם, שכונה "הביטלס של העיצוב", כובשים גם את הבתים הישראלים. ב"יום הרווקים" של 2015 נרכשו מעל 750 מערכות של הכיסאות הללו, כשאחד הספקים הציע אותם למכירה במחיר טוב..
הנה כיסא הפלסטיק המקורי מדגם DSW המפורסם:
https://youtu.be/t8YpnC6zBEs
הרכבה:
http://youtu.be/Kj7P5iPq07U
גם כאן:
http://youtu.be/VWlQacQPDaI
והנה חיקויים שנראים לא פחות טוב:
http://youtu.be/b5_5RFYz8Qg
הנה קרוביהם המעוצבים לא פחות של ה-DSW:
http://youtu.be/aP201HQtFE0
הנה כיסאות האייפל:
http://youtu.be/ruvXDy1cTvQ
מהי כורסת הקאפיטלו?
קאפיטלו (Capitello) הוא אחד מפריטי העיצוב שהוצגו במסגרת תערוכה במוזאון לאמנות מודרנית בניו יורק, שבה הוצגו העבודות הראשונות של חברי "סטודיו 65" מאיטליה.
זוהי כורסה מעוצבת שהוצגה בשנת 1971 בצורת כותרת של עמוד קלאסי, השקועה באדמה. כמו פריטי ריהוט נוספים של הקבוצה, גם היא נראתה יותר כפסל מאשר כפריט ריהוט לשימוש יומיומי. החומר שאיפשר את הפיסול השימושי הזה היה הפלסטיק, שגמישותו והיכולת לעצב אותו בצורה פשוטה יחסית, באמצעות תבניות ייצור, הייתה המפתח לעיצובה של כורסת הקאפיטלו.
באותה תערוכה הפכו העיצובים של קבוצת "סטודיו 65" לסנסציה. הם החזירו בבת אחת את תשומת הלב לעיצוב האיטלקי, שהלך ואיבד מזוהרו בעשורים הקודמים. פריטים כמו ספת השפתיים הנודעת "בוקה" ומתלה הבגדים "קקטוס" שעוצב בצורה של קקטוס ירוק משכו במהלך אותן שנים המון תשומת לב ואהדה בקרב חובבי העיצוב.
הנה כסא הקאפיטלו:
https://youtu.be/Qpf19cYlXac
מודל של הקפיטלו על מסך המחשב:
https://youtu.be/-PfdXJ3h5sE
והקמה של חנות חדשה של גופרם (Gufram) החברה שמפיצה את כיסא הקפיטלו:
http://youtu.be/jx-GO7SYULY
קאפיטלו (Capitello) הוא אחד מפריטי העיצוב שהוצגו במסגרת תערוכה במוזאון לאמנות מודרנית בניו יורק, שבה הוצגו העבודות הראשונות של חברי "סטודיו 65" מאיטליה.
זוהי כורסה מעוצבת שהוצגה בשנת 1971 בצורת כותרת של עמוד קלאסי, השקועה באדמה. כמו פריטי ריהוט נוספים של הקבוצה, גם היא נראתה יותר כפסל מאשר כפריט ריהוט לשימוש יומיומי. החומר שאיפשר את הפיסול השימושי הזה היה הפלסטיק, שגמישותו והיכולת לעצב אותו בצורה פשוטה יחסית, באמצעות תבניות ייצור, הייתה המפתח לעיצובה של כורסת הקאפיטלו.
באותה תערוכה הפכו העיצובים של קבוצת "סטודיו 65" לסנסציה. הם החזירו בבת אחת את תשומת הלב לעיצוב האיטלקי, שהלך ואיבד מזוהרו בעשורים הקודמים. פריטים כמו ספת השפתיים הנודעת "בוקה" ומתלה הבגדים "קקטוס" שעוצב בצורה של קקטוס ירוק משכו במהלך אותן שנים המון תשומת לב ואהדה בקרב חובבי העיצוב.
הנה כסא הקאפיטלו:
https://youtu.be/Qpf19cYlXac
מודל של הקפיטלו על מסך המחשב:
https://youtu.be/-PfdXJ3h5sE
והקמה של חנות חדשה של גופרם (Gufram) החברה שמפיצה את כיסא הקפיטלו:
http://youtu.be/jx-GO7SYULY