» «
פחמן דו חמצני
איזה גז גורם להתחממות כדור הארץ?



רבות מדובר על כך שפליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם זינקו במאה האחרונה ובכך הובילו להתחממות כדור הארץ ולשינויי האקלים המחמירים.

ההתחממות נגרמת מגזים שעוטפים את האטמוספרה, לא מאפשרים לחום להתפוגג ממנה החוצה. הגזים הללו נקראים "גזי חממה" והבולטים מביניהם הם פחמן דו חמצני וגז המתאן.

מה שקורה הוא שהגזים הללו גורמים לחום להילכד באטמוספירה של כדור הארץ, בעיקר באזורים הנמוכים של האטמוספרה והוא הולך וגובר משנה לשנה.

בכך הולכים הגזים הללו וגורמים להתחממות כדור הארץ, הנגרמת במה שנקרא "אפקט החממה".

#למה חממה?
כי זה מזכיר את התחממות האוויר בחממות חקלאיות, תהליך שבחקלאות הוא מכוון כדי ליצור אקלים שמנותק מהטמפרטורה שבחוץ וכך לגדל בתנאי חום מבוקרים, צמחים גם במהלך העונות הלא אופייניות להם.

#גזי החממה
גז החממה העיקרי בין גזי החממה שגורמים לאפקט החממה הוא הפחמן הדו-חמצני (CO2). את הפחמן הדו-חמצני אנו מכירים כגז הפסולת בתהליך הנשימה, גז שאותו משחרר הגוף של כל בעל חיים בנשימה, אל האוויר. זה קורה במקביל לשאיפת החמצן הדרוש לו כדי לחיות.

אבל בעידן המודרני הגז הזה CO2 לא לבד. גם גז מתאן שנוצר בכמויות מוגזמות מזיק מאוד. בטבע הוא נוצר מריקבון של חומרים אורגניים ומנפיחות וגיהוקים הבאים מקיבות של כבשים ופרות. כמה שזה נשמע מוזר גרפסים ופלוצים של בקר מזיקים לכדור הארץ מאוד. הצרה היא שמגדלים כמויות עצומות של בקר כיום, בשל צריכת הבשר האדירה של המין האנושי.

אבל לפליטתו של הפחמן הדו חמצני גורמים גם התיעוש והטכנולוגיה, שתורמים למצב הקשה בפליטת הגז האדירה והלא מרוסנת שבאה ממפעלי תעשייה, כלי רכב ממונעים, תחנות-כוח ומתקני הסקה ביתיים.

עוד תרומה למשבר האקלים באה מהשמדת יערות בכלל ויערות הגשם העצומים בפרט. למשל בכריתה עצומה של יערות ושריפות יזומות שעושים בהם, כדי לפנות קרקע לתעשיות שונות ולגידול מזון לבעלי חיים לתעשיית הבשר - כל אלה פוגעים בעצים שמייצרים את החמצן בעולם ומקטינים את הפחמן הדו חמצני (ראו בתגית "נשימה, עצים").


הנה הפחמן הדו חמצני והתחממות כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/ztWHqUFJRTs


על אפקט החממה:

http://youtu.be/ab6jV4VBWZE


המדהים הוא שזה אותו הגז שאחראי לפוטוסינתזה ולחלק גדול מהחיים בעולם (עברית):

https://youtu.be/BB2cwpgL0vg


מדענים שרים על התחממות כדור הארץ וכמה היא מסוכנת:

http://youtu.be/HHP9Rh-ooh0


וכתבת טלוויזיה בעברית שמדווחת על כדור הארץ שמשתגע:

https://youtu.be/hQb6x63QKbE?long=yes
פוטוסינתזה
מהי פוטוסינתזה ולמה חשוב אור השמש לצמחים?



הפוטוסינתזה (Photosynthesis) היא תהליך שבו יצורים חיים, כמו צמחים, אצות, ואפילו חיידקים, מתפתחים תודות לאנרגיית האור. באופן הפשוט ביותר - אור השמש מאפשר להם לייצר מזון.

בתהליך הפוטוסינתזה מאפשרת אנרגיית האור לצמח לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחותו. בתהליך זה הוא מייצר מתרכובות שיש בהן מעט אנרגיה, כמו פחמן דו-חמצני ומים, תרכובות שיש בהן הרבה אנרגיה, כמו פחמימות.

הפוטוסינתזה נקראת בעברית: הטמעה. היא האחראית לגדילתו, התפתחותו וכמובן בריאותו של הצמח. בסתיו ובחורף יורדת הפוטוסינתזה משמעותית והצמח שורד תודות לאנרגיה שצבר בעונות האביב והקיץ.


הנה תופעת הפוטוסינתזה (מתורגם):

http://youtu.be/eo5XndJaz-Y?t=11s


על המדען שפספס את הפוטוסינתזה אבל גילה את הגז שאחראי לה (עברית):

https://youtu.be/BB2cwpgL0vg


עוד על הפוטוסינתזה:

http://youtu.be/1gLa5EWn9OI?t=1m13s


הצד המדעי של הפוטוסינתזה (מתורגם):

http://youtu.be/877kdO3dcHI?t=18s


מחקר על חשש לפגיעה בו ואיך ניתן לעצור אותה (עברית):

https://youtu.be/pDy7bpafHDg


ואיך לדעתכם מגדלים צמחים מתחת לפני הים, בחקלאות תת-ימית?

https://youtu.be/2rZ3e9_baJg
דלק מחצבי
מה הבעיה בדלק מאובנים?



דלק מאובנים (חחח) הוא חומר בעירה שנוצר במהלך מיליוני שנים משרידי בעלי חיים וצמחים שמתו על קרקע כדור הארץ.

הדלק הפוסילי, שם נוסף לדלק המאובנים, הוא משאב טבע המופק מכדור הארץ, בעיקר למטרות של ייצור אנרגיה. הוא כולל שלושה סוגי חומרים: פחם, נפט וגז-טבעי.


#איך נוצר דלק המאובנים?
שלושה חומרי הדלק הפוסילי, הפחם, נפט וגז-טבעי נוצרים באופן דומה, אך בהבדלים קטנים.

הפחם נוצר מצמחים שנבלו ושקעו בביצות, כוסו בסחף של אדמה, סלעים וצמחים נוספים ובלחץ של מיליוני שנים משקל שרבץ מעליהם, התאבנו לפחם.

היווצרות הנפט והגז הטבעי היא דומה. היא נוצרה משרידי בעלי-חיים, אורגניזמים וצמחים שנסחפו לים או שקעו מלכתחילה בשכבות על קרקעיתו. בתהליך בן מאות מיליוני שנים וכתוצאה מהחום שגרם משקלם האדיר של מי הים והשכבות הרבות שנדחסו מעליהם, הפכו שרידי בעלי החיים הללו לנפט ולגז טבעי.

אף שהיווצרותם של הדלקים הפוסיליים החלה בים או בביצות, אפשר למצאם גם ביבשה, וזאת בגלל נסיגת הים לאחר היווצרותם.


#הזיהום
שריפת דלק המאובנים הללו, בלי הבדל אם זה נפט, גז או פחם, מביאה לפליטות עצומות של הפחמן הדו-חמצני לאוויר. כמויות הפליטה שלו לאטמוספרה בעולם זינקו במאה האחרונה במיליוני אחוזים ובכך הובילו להתחממות כדור הארץ ולשינויי האקלים המחמירים והבלתי נתפסים שאנו מרגישים כיום היטב.

פחמן דו חמצני הוא גז הפסולת מתהליך הנשימה של בעלי חיים. לאחר ששאף את החמצן הדרוש לו כדי לחיות ובסיום תהליך הנשימה שלו, משחרר כל יצור חי גז כזה לאוויר.

כל זמן שתהליכי נשימה היו העניין לא הייתה בעיה. כי בעוד בעלי החיים נושמים חמצן מהאוויר ופולטים אליו בחזרה פחמן דו-חמצני, הצמחים והעצים עשו את הפעולה ההפוכה - את הפוטוסינתזה, המעין נשימה שלהם, במהלכה הם קלטו מהאוויר פחמן דו-חמצני ופלטו חמצן.

שנבין - רק יערות הגשם באמזונס לבדם מייצרים כך מעל 50 אחוז מהחמצן בעולם.

אבל התעשייה שינתה את הכל.

כמויות הפחמן הדו חמצני שנפלטו לאוויר ממיליוני מפעלים ובתי מלאכה, מיליארדי כלי רכב וכדומה, בתהליכי שריפת דלק מאובנים, הן לא כמויות שהצומח יכול להמיר החזרה לחמצן. הם גם הולכים ומרתיחים את כדור הארץ, מכחידים אינספור מיני בעלי חיים ועוד שלל נזקים קשים מנשוא לכוכב שעליו אנו חיים.


#התוצאה
אם מביטים היטב במשאבות הנפט הגדולות, אפשר ממש לדמיין את חרגולי הברזל הללו כאילו הם אוכלים ולועסים את כדור הארץ שלנו ולא משאירים ממנו זכר.

זו הסיבה שכל כך חשוב לצמצם את פליטת הפחמן הדו חמצני העצומה, שהובילה להתחממות כדור הארץ לממדים הרסניים במאה האחרונה.

רק אם נצליח ונדע לומר שלום לבנזין, לפחם ולגז הטבעי, נוכל להתקדם לעבר תיקון איטי ומורכב של מצב האקלים.


הנה הדלק, דלק המאובנים שנחשב אנרגיה מתכלה (עברית):

https://youtu.be/CpWRjv1tEck


תוצאת שריפתו של הדלק היא הפחמן הדו חמצני (מתורגם):

https://youtu.be/ztWHqUFJRTs


הצמחים הם ממירי הפחמן הדו-חמצני בפוטוסינתזה לחמצן המבטיח לכולנו חיים (עברית):

https://youtu.be/BB2cwpgL0vg
לכידת פחמן דו חמצני
מהי לכידת פחמן דו חמצני ואיך תוכל לבלום את ההתחממות הגלובלית?



הפחמן הדו-חמצני (CO2) הוא גז שנחשב לאחד הגורמים המשמעותיים במשבר האקלים הגלובלי. בכל שנה פולטת האנושות 50 מיליארד טון ממנו. אלה כמויות הרסניות ששום יער גשם, גדול ככל שיהיה, לא מסוגל למחוק.

בצד צעדים כמו מעבר לאנרגיות ירוקות ובנייה של מפעלים חסכוניים יותר באנרגיה, אחת הטכנולוגיות החשובות כיום לעולם היא זו של לכידה של פחמן דו חמצני (Capturing carbon dioxide), כך שלא יפגע ויחמם את כדור הארץ.

הרעיון הוא ללכוד את הגז במקומות ובדרכים שבהם יפגע פחות בכדור הארץ. זהו צעד שיכול להסתבר כקריטי במאמץ שמתנהל לצמצום הפליטות שהובילו להתחממות כדור הארץ במאה האחרונה.

לכידת הפחמן דו חמצני תוכל להתבצע בתהליך בן שני שלבים:

לכידת הפחמן הדו חמצני - אם יילכד הגז הזה ישירות מהאוויר, או על ידי תפיסתו ולכידתו, עוד לפני שהוא נפלט מתחנות הכוח והמפעלים שפולטים אותו. מסננים שיותקנו בארובות תחנות הכוח והמפעלים, למשל, יוכלו לאגור את הפליטות הללו עוד לפני שהן נפלטות לאטמוספרה.

איחסון או שימוש חוזר - לאחר שהוא נלכד, יוטמן הפחמן דו חמצני עמוק באדמה, כך שלא יחמוק לאטמוספרה. בחלקו ישתמשו התעשייה, לטובת מוצרים שבהם הוא שימושי, כמו סודה, משקאות מוגזים, מוצרי פלסטיק וכדומה.

כיום ישנם נסיונות ופיתוחים רבים העוברים תהליכי ניסוי ובדיקת יעילות. אחת הטכנולוגיות היא קיבוע והמרה של פחמן דו-חמצני למינרלים פחמניים בקרקע. הרעיון הוא יצירת תגובה כימית בין הפחמן הדו-חמצני למתכות וסלעים כמו בזלת, אותו סלע געשי שמצוי בקרקע ובתחתית האוקיינוסים. בכך יומר הגז למינרלים כמו קלציט ויורחק מהאטמוספרה.

טכנולוגיה אחרת היא של נטיעת "עצים מכניים", שבדומה לתהליך הפוטוסינתזה בצמחים, ישאבו פחמן דו-חמצני מהאוויר ובכך יתרמו ללכידת הגז הגורם לשינוי האקלים.

כל השיטות האלה עשויות לסייע בהורדת ריכוזי גז החממה הזה באטמוספרה. מדענים ואנשי סביבה אומרים שניתן לשער שטכנולוגיה ללכידת פחמן כזה תאפשר להפחית את פליטתו בסביבות 20% מהכמויות של היום. כך ניתן יהיה לדבריהם לייעל את התמודדות עם משבר האקלים בכ-70%.

אילון מאסק, האיש העשיר בעולם בזמן כתיבת הערך והמנכ"ל המיליארדר של החברות טסלה וספייס X, הכריז על פרס אישי בגובה 100 מיליון דולר, שהוא ייתן למי שיפתחו את הטכנולוגיה הטובה ביותר ללכידת פחמן דו חמצני.

גם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, במסגרת התחייבותו להעמיד את נושא האקלים בראש מעייניו, התחייב להתמקד בצמצום הפליטה. הוא מעוניין שעד שנת 2050 תצומצם פליטת הפחמן בארה"ב לאפס.


הנה החשיבות והשיטות ללכידת הפחמן דו חמצני:

https://youtu.be/ROEFaHKVmSs


הסבר מעמיק לנושא:

https://youtu.be/XxjNhLZCae0


כך הפחמן הדו חמצני משפיע על התחממות כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/ztWHqUFJRTs


הפרס שמציע אילון מאסק למפתחי הטכנולוגיה היעילה ביותר ללכידת הפחמן:

https://youtu.be/h8T1BWfhsDE


והרצאת טד על הבעיה ואחד הפתרונות שלה (מתורגם):

https://youtu.be/XY_lzonfE3I?long=yes

פחמן דו חמצני

עצירת ההתחממות הגלובלית
מהי התחממות כדור הארץ ואיך ניתן לעצור אותה?



התחממות כדור הארץ, שרבים מציינים בשם "אפקט החממה", נוצרת כאשר חום נלכד באטמוספרת כדור הארץ, בעיקר באזורים הנמוכים שלה.

ההתחממות שכולנו חשים כיום נגרמת כשגזים שונים עוטפים את האטמוספרה ולא מאפשרים לחום להתפוגג ממנה החוצה.


#איך היא נגרמת?
ההתחממות נוצרת כשחום נלכד באטמוספירה של כדור הארץ, בעיקר באזורים הנמוכים של האטמוספרה. מה שגורם להתחממות הוא אותם גזים שעוטפים את האטמוספרה ולא מאפשרים לחום להתפוגג ממנה החוצה.

אבל הגורם האמיתי הוא לא הגזים הללו שהרי הם היו תמיד באטמוספרה. הגורם הוא פליטה של יותר ויותר מהם, בשל גורמים שונים וכתוצאה מכך הקטנה דרמטית של פליטת החום מהאטמוספרה לחלל. זה מה שמעלה את החום בכדור הארץ וזה ימשיך עוד ועוד. לגבי הגורמים המדויקים לחום הזה - ראו תגית "גורמי משבר האקלים".


#איך ניתן לעצור את התחממות כדור הארץ?
את התחממות כדור הארץ, או מה שנקרא "אפקט החממה", ניתן לעצור באמצעים שונים, שהמשותף להם הוא שכולם כרוכים בריסון ושינוי ההרגלים שיצר לעצמו המין האנושי. כולם מובילים להקטנה של גזים כמו מתאן ופחמן דו חמצני באטמוספרה. כמה מהם מפורטים בתגית "פתרונות למשבר האקלים".

מהפסקת השימוש בדלק מאובנים מזהם (נפט, פחם וגז טבעי) לטובת אנרגיה ירוקה וחליפית, דרך הפחתה בכריתת יערות, מניעת זיהום אוויר והקטנה של כמויות הבשר שאנו אוכלים (כמויות המחייבות גידול של כמויות עצומות של בהמות,שלצערנו פולטות מפעילות המעיים שלהן גז מתאן הרסני לאטמוספרה) ועוד.

עוד אחד מהאמצעים החשובים שניתן ליישם כדי לעצור את התחממות כדור הארץ הוא לכידת פחמן דו חמצני. קראו כל כך בתגית "לכידת פחמן דו חמצני".


הנה סקירה על התחממות כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/RoW4JcQCQt8


ודאי תתפלאו, אבל ההורים שלכם ואתם יכולים לעצור את משבר האקלים בעצמכם (עברית):

https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y


והסבר על הפחמן הדו חמצני והתחממות כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/ztWHqUFJRTs
מערכת הנשימה
איך הנשימה מסייעת לגוף להיפטר מהרעל שבו?



באוויר שאנו נושמים יש את החמצן הדרוש לנו לחיים. אבל באוויר יש גם את הפחמן הדו-חמצני הרעיל, שאותו משחרר הגוף בתהליך הנשימה.

בעוד שהחמצן עובר דרך דפנות הריאות אל הדם, עושה הפחמן הדו-חמצני את הדרך ההפוכה, מהדם אל הריאות ומשם החוצה בנשיפה.


הנה תהליך הנשימה:

http://youtu.be/pc2MmhkUW_E
מערכת הנשימה
מהי מערכת הנשימה ואיך היא תורמת לנשימה?



הנשימה היא תהליך שבו קולט אורגניזם חי חומרים מסביבתו כדי להפיק אנרגיה. הגוף מבצע נשימה שנקראת "נשימה פיזיולוגית". זו נשימה שבה בעלי חיים קולטים את האוויר וישנו חילוף של גזים בתוך הריאות.

בתהליך זה אנו שואפים אוויר דרך הפה והאף. משם מעביר הגוף את החמצן שבאוויר אל הריאות. מהריאות מוזרם החמצן אל מחזור הדם. כך החמצן מגיע אל כל אחד מהתאים בגוף ומאפשר להם לתפקד ולהתפתח.

בהמשך, פולטים התאים גז שנקרא פחמן דו-חמצני בחזרה אל מחזור הדם. הפחמן הדו-חמצני עובר במחזור הדם לכיוון ההפוך, אל הריאות. מהריאות נפלט הפחמן דו-החמצני החוצה בנשיפה, אל הסביבה.

זהו המעגל המתמיד של תהליך הנשימה. לאורך כל חיינו אנו נושמים כך. הפסקה של כמה דקות בתהליך, בשל חניקה או סתימה בזרימת האוויר, תגרום למוות.

מערכת הנשימה מתפקדת בצורה עצמאית ולא רצונית ונשלטת ומבוקרת על ידי מערכת העצבים האוטונומית, אך היא ניתנת גם לשליטה מודעת ורצונית, ולמעשה היא המערכת היחידה בגוף האדם שגם שגם פועלת בצורה לא רצונית וגם ניתנת לשליטה רצונית.


כך פועלת מערכת הנשימה בגופנו (מתורגם):

http://youtu.be/Kl4cU9sG_08?t=13s


הדגמה של מערכת הנשימה:

https://youtu.be/Du__lAwqhag


כך פועלות הריאות (מתורגם):

http://youtu.be/8NUxvJS-_0k


וסרט לימוד על מערכת הנשימה (עברית):

https://youtu.be/LrnYAMVUVjA?long=yes
קרח יבש
מה זה קרח יבש?



קרח יבש הוא בעצם פחמן דו חמצני במצב מוצק, הוא דומה לכל קרח נורמלי אבל צבעו יותר לבן וכמובן שהרבה יותר קר.

מאוד קר... הקרח היבש יכול להגיע לטמפרטורה של 75.8- מעלות צלזיוס. זו טמפרטורה נמוכה במיוחד, שנגיעה אחת בו יכולה לגרום לכוויות קור קשות ובמקרים מסוימים אפילו למוות.

קרח כזה מצריך אמצעי זהירות מיוחדים. הוא קר מספיק ורק כפפות ימנעו כוויית קור במגע איתו. הקרח היבש מייצר פחמן דו-חמצני גזי באופן קבוע ולכן הוא לא יכול להישמר בתוך מיכל פשוט וסגור. זאת מכיוון שהגידול בלחץ יגרום למכל להתפוצץ, במה שזכה לכינוי "פצצת קרח יבש".

את הגז שנוצר חייבים לאוורר, אחרת הוא ימלא את החלל הסגור ויגרום לסכנת חנק.

אנשים שמתעסקים עם קרח יבש לרוב מודעים לכך שגז פחמן דו-חמצני הוא יותר צפוף מהאוויר וישקע לרצפה.

השימוש בקרח יבש הוא בדרך כלל לשימור מזון, לאפקטים מיוחדים של עשן בסרטים, הופעות ובתיאטרון, בקירור מעבדים וכדומה.


#איפה מוצאים קרח יבש?
הקרח היבש מצוי באזור הקטבים במאדים, אך אפשר כמובן להכין אותו באופן מלאכותי:

דוחסים ומקררים פחמן דו-חמצני גזי, עד שהוא הופך לנוזל. לאחר מכן מפחיתים את הלחץ כך שחלק מהנוזל מתנדף. ההתנדפות הזו מקררת את החומר במהירות ואז מתמצק הקרח היבש כ"שלג" בצפיפות נמוכה. את ה"שלג" שנוצר כך דוחסים לבלוקים או לקוביות קטנות.


הנה הקרח היבש (עברית):

https://youtu.be/nRpMpEjcFjs?t=6s


ניסויים נחמדים שאפשר לעשות עם קרח יבש (עברית):

https://youtu.be/sfzgYcu5QsY


הכנת בועה ענקית מקרח יבש:

https://youtu.be/8tHOVVgGkpk


גם הדוקטור יודע (עברית):

https://youtu.be/0i1crHwWvY8


איך להכין קרח יבש בעזרת מטף כיבוי:

https://youtu.be/tLNHDxd6nDc


ודוקטור מולקולה מסביר(עברית):

https://youtu.be/xfgMZXrAKxg?long=yes?t=3s


צמחים
כיצד בעלי חיים וצמחים מסייעים זה לזה?



בעוד שבעלי החיים נושמים חמצן מהאוויר ואז פולטים גז בשם פחמן דו-חמצני, הצמחים והעצים עושים בדיוק ההיפך: הם קולטים מהאוויר פחמן דו-חמצני ופולטים מהעלים שלהם חמצן, שאותו הם יצרו.

כך חשובים הצמחים ובעלי החיים, אלה לקיומם של אלה. יערות הגשם באמזונס אחראים לבדם ל-50 אחוז מהחמצן בעולם!


הנה סרטון יערות הגשם שבאמזונס ותפקידם ביצירת החמצן בעולם:

http://youtu.be/Tl-zq3RRkjM


כך יכולים הצמחים לגדול:

https://youtu.be/MgDZBqTuUuE


ואפילו בלי אדמה, החמצן הוא הכרחי להם:

https://youtu.be/5Db7Rzcpsrk
איך הדגים נושמים בעזרת הזימים?



לדגים אין ריאות, כמו ליונקים למשל. הם קולטים את החמצן ישירות מהמים, בתהליך מעניין מאד:

הדג בולע מים דרך הפה ופולט את המים דרך הזימים. הזימים, שהם פתחים שנמצאים מאחורי ראשו, הם שקולטים את החמצן מהמים. הם בנויים מקרומים דקים ועדינים מאד שסופגים את החמצן מהמים.

בזמן שהם משחררים את המים בחזרה לים, הם מעבירים את החמצן ישירות לתוך דמו של הדג, באמצעות זימים נוספים שזה תפקידם.

יש דגים שאצלם הזימים יכולים להתקיים לצד הריאות במשך כל חייהם. כך קורה אצל דגי הריאות, למשל, בניגוד לדו-חיים שמאבדים אותם בבגרותם.

הדגים פולטים בהמשך את הפחמן הדו חמצני אל מי הים. אלה הבועות שאנחנו כל כך אוהבים לצייר בציורי הדגים שלנו וגם מוסיפים כל פעם שאפשר בקולנו "בלופ בלופ", אף שהדגים כלל אינם משמיעים קול בנשימה.


הנה הסבר על הנשימה של הדגים בעזרת הזימים:

https://youtu.be/B-T4ORXLgLI


והזימים שבצידי גופם של הדגים:

http://youtu.be/XEIRlw5rCUk
מה התפקיד המכריע של ביצי האמניוטים באבולוציה?



זה קרה לפני כ-350 מיליון שנה ושינה את התפתחות החיים על פני כדור הארץ. לראשונה בתולדות הכוכב שעליו אנו חיים, מתפתחים בו מינים שיכולים להטיל ביצים ולגדל בתוכן עוברים, בסביבה שאינה מימית.

הכירו את האמניוטים (Amniota או Amniotes). זהו שמם של היצורים הראשונים באבולוציה שיכולים להטיל ביצים שמצליחות לשרוד בסביבה יבשתית ולאפשר התפתחות של העובר שבתוכן - על פני היבשה.

לראשונה על פני כדור הארץ יקבלו העוברים שבתוך הביצים הללו את המזון שלהם, יהיו מוגנים מזעזועים ובעיקר ינשמו ויגדלו, בזמן שהביצה שבה הם מתפתחים נמצאת על היבשה ולא בתוך המים.

הסוד שלהם היה הביצה האמניוטית. היא מגינה על העובר, מזינה אותו ומאפשרת נשימה בעת שהוא שמתפתח בתוכה וכל זאת - על פני היבשה.


#על הביצה האמניוטית
הביצה האמניוטים ממשיכה את הביצים של שוכני המים והדו-חיים שנוצרו מהם. אבל יש בה חידוש - היא מכילה את הנוזל שבו צף העובר.

על היבשה, הנוזל הזה שבתוך הביצה הוא הכרחי למניעת התייבשות העובר. אבל הוא גם מגן עליו ומשמש לו כמעין כרית בולמת זעזועים. כמעט כמו במים, בהם התפתחו ביצים עד השלב האבולוציוני הזה, תשרוד הביצה גם על היבשה נפילה מגובה נמוך, או חבטות קלות שלא יחסלו בהכרח את העובר.

הביצה גם תזין את העובר המתפתח בה. כי כמה מרכיבים יש בביצית מי השפיר הזו שנקראת ביצה. משמעותי במיוחד הוא שק החלמון, אותו שק קרומי המחובר לעובר ומזין אותו בעושר של חומרים מזינים והכרחיים, כאלה שהעובר צורך ככל שהוא גדל.

במקביל לכך שהביצה החדשה הזו מספקת לעובר סביבה מימית פנימית, שבה הוא יכול לגדול, היא גם מצוידת בנקבוביות המאפשרות כניסה לתוכה של החמצן ההכרחי לנשימת העובר ויציאה של פחמן דו-חמצני שהוא פולט החוצה.

אז עם קליפה מגוננת, המאחסנת בתוכה נוזלים, מאפשרת נשימה ושניתן להטילה על אדמה יבשה, הביצה של האמניוטים היא וואחאד שדרוג שפותח אופקים חדשים לבעלי החיים. מעטפת הביצה המשופרת הזו מגינה מטורפים, מחיידקים ומהתייבשות. זה סטארטאפ של ממש.


#השינוי האבולוציוני של האמניוטים
כמו כל מיזם חדשני, הביצה האמניוטית אפשרה לתעשיית החיים לעבור שיבוש רציני וחיובי במיוחד - התאמה של בעלי החיים לחיים על היבשה. לא עוד זקוקים האמניוטים הללו לביצות מבעבעות, מקורות מים ויערות גשם, כדי לשרוד ולהתרבות. לא עוד יצטרכו להיות דו-חיים, שזקוקים למים כמו אוויר לנשימה. העולם מוכן לבעלי חוליות יבשתיים.

וכך, כשהם חוקרים את האדמה היבשה והרחוקה מהמים, והופכים אותה לבית, יבלו האמניוטים את מיליוני השנים הבאות בהתגבשות לשתי קבוצות של בעלי חיים המוכרים לנו היטב: הסינפסידים, שיהיו עם השנים ליונקים, והסאורופוסידים, שיהפכו לדינוזאורים ובהמשך לזוחלים והציפורים המקיפים אותנו היום.


הנה תפקידם המכריע באבולוציה של האמניוטים (מתורגם):

https://youtu.be/Qq0kMEWzdHg


והכל על הביצה האמניוטים:

https://youtu.be/c_CCmae8Wrc


והרצאה על צמיחתם של האמניוטים:

https://youtu.be/nyNkQ3_7pgM?long=yes
איך מאפה שמרים גדל כל כך?



ודאי ראיתם לא פעם בצק שמרים שתופח פי כמה מנפחו המקורי. מה גורם לשמרים להתפיח את הבצק כך?

השמרים הם למעשה פטרייה חד תאית. בגוש שמרים קטן ישנם מיליוני פטריות חד-תאיות כאלו, שהעמילן מדביק זה לזה והם הופכים למיקשה אחת.

הפלא נעשה כשמוסיפים את השמרים לקמח ומים ומערבבים את שלושתם. זה הרגע שבו מעכלים השמרים את הקמח מחוץ לגופם, על ידי הוצאה של מיצים שמרככים את הקמח ומאפשרים לשמרים "לאכול" אותו ולגדול.

הבועות שמתפיחות את הבצק, אגב, נוצרות כשהסוכר שבקמח מתפרק וגז בשם פחמן דו-חמצני מנפח בועות של בצק. בתנור הבועות הללו נעשות גדולות אף יותר ויוצרות כיכרות לחם או עוגות גדולות ואווריריות.


הנה סרטון על הכנת בצק שמרים (עברית):

http://youtu.be/VUiN_0Cm4yU


כך מכינים בצק שמרים ומתפיחים אותו:

https://youtu.be/Rp-UpAUZ_aI


וכך מכינים עוגת שמרים עם שוקולד (עברית):

https://youtu.be/GbpiB5bw6GM
מה גורם לאפקט החממה?



אפקט החממה הוא תהליך שבו חום נלכד בתוך האטמוספירה של כדור הארץ. החום נלכד באזורים הנמוכים של האטמוספרה, בשל גזים שעוטפים את האטמוספרה ולא מאפשרים לחום המצטבר להתפוגג ממנה החוצה.

בניסוח קצת יותר מדעי - "אפקט חממה" הוא השם שניתן לתהליך שבו מתחממת האטמוספירה של כדור הארץ (ולמעשה יתכן בכל כוכב בעל אטמוספירה), בשל גזי חממה שמחזירים קרינה תת אדומה אל פני השטח וגורמים בשל כך להתחממות כדור הארץ.

השם ניתן לתהליך בשל הדמיון המסוים להתחממות האוויר בחממה חקלאית, במנותק מהטמפרטורה שבחוץ.

בין גזי החממה שגורמים לאפקט החממה נמצאים הפחמן הדו-חמצני, גז החממה העיקרי, שנוצר מריקבון של חומרים אורגניים ומשריפת דלקי מאובנים וגז מתאן התורם לאפקט החממה בכך שהוא נפלט מקיבות כבשים ופרות (בניו זילנד עתירת העדרים ככל הנראה יוטל מס על מגדלי הצאן והבקר).

בנוסף לאלו תורמים למצב הקשה גם תחמוצות חנקן שמקורן בכלי רכב, תחנות-כוח ומפעלים תעשייתיים וגזי חממה נוספים שהשפעתם קטנה יותר.


הנה סרטון הסבר על אפקט החממה:

http://youtu.be/ab6jV4VBWZE


אנימציה על אפקט החממה:

http://youtu.be/Hi3ERes0h84


כך הפחמן יצר את ההתחממות החמורה הזו של כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/ztWHqUFJRTs


כך ניתן לשפר את פליטת הפחמן בימינו (עברית):

https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y


ומדענים שרים על התחממות כדור הארץ וכמה היא מסוכנת:

http://youtu.be/HHP9Rh-ooh0
מהו אפקט החממה?



האטמוספרה של כדור הארץ עשוייה מגזים ששומרים על החום בכדור הארץ. האטמוספרה הזו היא שאחראית לכך שכדור הארץ אינו קפוא ושיש בו חיים, בעלי חיים, צמחים ובני אדם.

אבל התעשייה, התחבורה והחקלאות שיצר האדם משחררות יותר מדי גזים מזיקים שכאלה לאטמוספרה ובכך גורמת להתחממות גדולה מדי על פני הכוכב שלנו.

קוראים לזה "אפקט החממה" כי זה קורה ממש כמו בחממה, שבתוכה נשמר החום ומאפשר לצמחים לגדול במזג אוויר חמים, גם בעונה הקרה. אבל בעוד שבחממה נותנת החמימות חיים לצומח, אפקט החממה מזיק לחי ולצומח ואף מכחיד, כלומר מחסל מינים רבים שלהם, מכיוון שהוא מחמם את כדור הארץ יותר מדי.


כך פועל אפקט החממה בכדור הארץ בשל הפחמן הרב שנפלט אל האטמוספירה של כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/ztWHqUFJRTs


עוד על אפקט החממה:

http://youtu.be/Hi3ERes0h84


הסבר מדעי להתחממות הגלובאלית (מתורגם):

http://youtu.be/1M8sdTjmnfk


והקריאה לעצור את השינוי הרע הזה ולהתחיל לחשוב על שמירת כדור הארץ (עברית):

https://youtu.be/J12Uc4g2Y1E?long=yes
איך עצים וצמחים מסייעים לנו לנשום ומה חשוב בהם?



צמחים ועצים יכולים לעזור לנו בני האדם וליונקים הרבים בנשימה. עזרתם חשובה בכך שהם סופגים גז הנקרא פחמן דו-חמצני CO2 שנמצא באוויר, טומנים אותו באדמה ומשחררים לאוויר בחזרה את החמצן, שהוא טוב לנשימה שלנו ושל בעלי החיים שמסביבנו.

התרומה הזו מתבצעת בתהליך שנקרא פוטוסינתזה ובגללה כדאי לשמור על הצומח ועל העצים והמרחבים הירוקים בעולם. כי בלעדיהם, נאמר זאת בפשטות, אין חיים בכדור הארץ.

לכן, בין השאר, יש לשמור על יערות הגשם משריפות יזומות ומכריתת עצים מסיבית, שנועדו לפנות שטחים לגידול אוכל לבהמות בתעשיית הבשר ומחריפות את משבר האקלים, מה עוד שלעצים השפעה מקררת על העולם ולריסון של התחממות כדור הארץ.


הנה סרטון על הצומח והנשימה:

http://youtu.be/VN--w5esSQI


הדרך המופלאה בה הופכים הצמחים את הגז פחמן דו חמצני לחמצן ומאפשרים את החיים בעולם (עברית):

https://youtu.be/BB2cwpgL0vg


הנזק העצום שנגרם לעולם מעקירת עצים ויער גשם עצום שהושמד בעקירה מושחתת (עברית):

https://youtu.be/svgvVj_Xwo4


וכריתה ושריפות יזומות ביערות הגשם שהן מהתורמים למשבר האקלים ולאסון האנושי המתקרב (עברית):

https://youtu.be/npvKBxG1WlQ
איך תופחים השמרים ואיך הם תורמים למאפה?



השמרים (Yeast) הם פטריות חד תאיות, מעין צמחים זעירים. כשהשמרים תוססים, הם אוכלים סוכר או עמילן והופכים אותו לבועות גזים, כמו דו-תחמוצת הפחמן. את בועות הגז הללו ניתן לראות כשמסתכלים בלבן של הלחם. הן החורים של הלחם והם נוצרים כשהגז שנוצר על ידי השמרים מתפיח את הבצק והוא נעשה ספוגי ותפוח. תודות להתפחה הבצק הופך לבצק קל יותר, חמצמץ וטעים לאכילה.

כשקונים אבקת שמרים ומערבבים אותה במים, התאים חוזרים לתחייה והפטריה מתחילה לעבוד.

על אף שנעשה בהם שימוש נרחב זמן רב לפני כן, רק בשנת 1680 נצפו השמרים לראשונה בהיסטוריה. היה זה חלוץ המיקרוסקופיה, החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק, שראה אותם אז לראשונה במיקרוסקופ שלו. 200 שנה אחר כך, בשנת 1857, יחקור אותם לואי פסטר ובעקבותיו השמרים יזוהו כמיקרואורגניזמים שאחראים לתסיסה שהופכת את הסוכר לאתנול. בשנת 1996 הושלם מיפוי הגנום של שמרי האפייה. הסתבר שהוא כולל 6,294 גנים.


הנה השמרים התופחים:

https://youtu.be/4mxqGF9JZHI


הסברים מעט יותר מדעיים:

https://youtu.be/GvD-8ZfxfOY


וכך החלו היסטורית להשתמש בתגלית של השמרים:

https://youtu.be/qylxpwNhFYI?t=1m36s
איך אש באמזונס פוגעת בכדור הארץ שהעצים תורמים לו?



שריפות הענק שמציתים איכרים ביער האמזונאס נמשכות חודשים רבים בכל שנה. האיכרים הללו מבעירים את השריפות העצומות הללו כדי לפנות שטחי עיבוד חדשים לצורכיהם החקלאיים. השריפות מתפשטות על פני אלפי קילומטרים רבועים וממשיכות לבעור במשך חודשים עד שהגשמים מגיעים ומכבים אותן.

הכי עצוב זה שאחרי כמה שנים מוצאים החקלאים שהקרקע אינה פוריה ואז הם מציתים חלקות יער חדשות וממשיכים בהרס היער. בשלושים השנה האחרונות הושמדו בכל שנה כ-20 אלף קילומטרים רבועים של יער. בתהליך מתמשך ועצוב שנקרא "דפורסטיישן" (deforestation) הושמד היער בשטח ששוה לגודלה של ספרד כולה!

אבל מעבר לאובדן היערות היפים ומלאי החיים הללו יש משמעות סביבתית איומה לשריפות הענק הללו. השריפות באמזונס משנות לרעה את מאזן הגשם ביער הגשם העצום. הן פוגעות במה שמכונה בפי רבים "הריאות של העולם". אלפי טונות של פחמן-דו-חמצני נפלטים לאטמוספרה בכל יום מהשריפות הללו ופוגעות גם בהשפעתו המקררת של יער האמזונס, שמגיעה עד אירופה.

אך גם באמזונס, כמו בכל העולם, מביאה ההתחממות הגלובלית שהיא חלק ממשבר האקלים העולמי, לעליית טמפרטורת המקסימום ולגלי החום שמגדילים את כמות השריפות בעולם. מומחים מסבירים שזוהי התוצאה של התחממות העולם בכמעלה אחת. לדבריהם, אם לא נייצב את מצב האקלים ונעצור את ההתחממות הגלובלית, יילך המצב הזה ויחריף. הסכנה היא אובדן שליטה עד כדי מעבר של נקודת האל חזור, שממנה גם אם נשנה את המצב, זה כבר לא יעצור את משבר שינוי האקלים החמור שהעולם עובר.


הנה תפקיד העצים באקלים כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/3hxE7Af98AI


על הפגיעה ביערות הגשם באמזונס (מתורגם):

http://youtu.be/13ClKVhGggs


תוצאות משבר האקלים נכון לשנת 2021 (עברית):

https://youtu.be/UJQ8Wk5p1p4


דמיינו עולם ללא עצים - זה הרבה יותר גרוע:

https://youtu.be/wxy5k88IZiI


תופעת הדפורסטיישן:

https://youtu.be/nUstYj4o2VQ


הנזק שהיא גורמת לכדור הארץ:

https://youtu.be/Nc7f5563azs


התוצאות הסביבתיות הקשות:

https://youtu.be/c8Frtk6hfYo


והסליחה שאנו צריכים לבקש מכדור הארץ ומהדורות הבאים שלנו:

https://youtu.be/eRLJscAlk1M


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.