מה הם גזי חממה?
באטמוספירה שמרחפת מעלינו נמצאים גזים בלתי נראים שמחזיקים בכוח לשנות את פני כדור הארץ. הם נקראים גזי חממה (Greenhouse gases).
גזי החממה הם תרכובות כימיות הבולעות חום מהשמש ומונעות ממנו לחזור לחלל החיצון. המנגנון דומה לזכוכית של חממה אמיתית, השוואה שהמציא המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף פורייה (Joseph Fourier) ב-1824 לפני שמדענים הבינו שהמנגנון הפיזיקלי שונה לחלוטין.
בלעדי אפקט החממה הטבעי כדור הארץ היה קופא למינוס 18 מעלות צלזיוס במקום הטמפרטורה הנעימה של 15 מעלות שיש לנו כיום.
הבעיה מתחילה כשבני אדם מגבירים באופן דרמטי את ריכוזי הגזים הללו באוויר. וזה בדיוק מה שקורה דמוגרפית, כשכמות האנשים בעולם עברה את ה-8 מיליארד בני אדם ועולה כל הזמן.
בעולמנו יש יותר ויותר בני אדם וישנה עלייה ממשית ברמת החיים. כל אלו אומרים שיש גם יותר מכוניות ומכשירי חשמל שצורכים אנרגיה, יותר טיסות לחו"ל ומוצרים המיוצרים במפעלים מזהמים שעושים שימוש בחומרי דלק מזהמים, כמו פחם, נפט וגז טבעי, לטובת ייצור של חשמל ודלק בתחנות כוח הפולטות כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה.
ואכן, הפחמן הדו-חמצני (Carbon Dioxide) מהווה כ-76% מכלל גזי החממה שמוזרמים לאטמוספירה. אם כמויות המתאן (Methane) שמתפרץ מחוות בקר ומזבל של בני אדם עלו פי 28 יותר במהלך 100 שנים, הם זינקו פי 80 ב-20 השנים האחרונות. תחמוצת החנקן (Nitrous Oxide) שמגיעה מדשנים חקלאיים נשארת באוויר עד 120 שנים.
כך שמאז המהפכה התעשייתית רמת הפחמן הדו-חמצני זינקה מ-280 חלקיקים למליון ל-427 חלקיקים למליון כיום. העלייה בעשור האחרון מואצת ל-2.6 חלקיקים בשנה, קצב שמהיר פי 100-200 מהעלייה הטבעית שהתרחשה בסוף עידן הקרח לפני 11,000 שנה.
מזיק לעולם גם בירוא היערות המתמשך שנובע מכריתת עצים רבים בעולם. כי העצים ביערות קולטים אליהם גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני. וככל שיש בעולם פחות עצים, מצטבר יותר פחמן דו-חמצני באטמוספרה.
התוצאה האקלימית היא עלייה של 1.55 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית מאז המאה ה-19. זה אולי נשמע מעט, אך זה מספיק כדי להמיס קרחונים ענקיים ולהעלות את מפלס הימים, בתד המון נזקים אחרים. אם נוסיף לזה את המידבור, תופעת אזורי המדבר המתרחבים, את עונות גשמים המתבלבלות בין חורף וקיץ ואת מיליוני בעלי החיים המחפשים בתי גידול חדשים, הרי שללא פעולות חירום צופים המדענים עלייה נוספת של 3-5 מעלות בכדור הארץ עד סוף המאה הנוכחית.
באטמוספירה שמרחפת מעלינו נמצאים גזים בלתי נראים שמחזיקים בכוח לשנות את פני כדור הארץ. הם נקראים גזי חממה (Greenhouse gases).
גזי החממה הם תרכובות כימיות הבולעות חום מהשמש ומונעות ממנו לחזור לחלל החיצון. המנגנון דומה לזכוכית של חממה אמיתית, השוואה שהמציא המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף פורייה (Joseph Fourier) ב-1824 לפני שמדענים הבינו שהמנגנון הפיזיקלי שונה לחלוטין.
בלעדי אפקט החממה הטבעי כדור הארץ היה קופא למינוס 18 מעלות צלזיוס במקום הטמפרטורה הנעימה של 15 מעלות שיש לנו כיום.
הבעיה מתחילה כשבני אדם מגבירים באופן דרמטי את ריכוזי הגזים הללו באוויר. וזה בדיוק מה שקורה דמוגרפית, כשכמות האנשים בעולם עברה את ה-8 מיליארד בני אדם ועולה כל הזמן.
בעולמנו יש יותר ויותר בני אדם וישנה עלייה ממשית ברמת החיים. כל אלו אומרים שיש גם יותר מכוניות ומכשירי חשמל שצורכים אנרגיה, יותר טיסות לחו"ל ומוצרים המיוצרים במפעלים מזהמים שעושים שימוש בחומרי דלק מזהמים, כמו פחם, נפט וגז טבעי, לטובת ייצור של חשמל ודלק בתחנות כוח הפולטות כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני לאטמוספרה.
ואכן, הפחמן הדו-חמצני (Carbon Dioxide) מהווה כ-76% מכלל גזי החממה שמוזרמים לאטמוספירה. אם כמויות המתאן (Methane) שמתפרץ מחוות בקר ומזבל של בני אדם עלו פי 28 יותר במהלך 100 שנים, הם זינקו פי 80 ב-20 השנים האחרונות. תחמוצת החנקן (Nitrous Oxide) שמגיעה מדשנים חקלאיים נשארת באוויר עד 120 שנים.
כך שמאז המהפכה התעשייתית רמת הפחמן הדו-חמצני זינקה מ-280 חלקיקים למליון ל-427 חלקיקים למליון כיום. העלייה בעשור האחרון מואצת ל-2.6 חלקיקים בשנה, קצב שמהיר פי 100-200 מהעלייה הטבעית שהתרחשה בסוף עידן הקרח לפני 11,000 שנה.
מזיק לעולם גם בירוא היערות המתמשך שנובע מכריתת עצים רבים בעולם. כי העצים ביערות קולטים אליהם גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני. וככל שיש בעולם פחות עצים, מצטבר יותר פחמן דו-חמצני באטמוספרה.
התוצאה האקלימית היא עלייה של 1.55 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית מאז המאה ה-19. זה אולי נשמע מעט, אך זה מספיק כדי להמיס קרחונים ענקיים ולהעלות את מפלס הימים, בתד המון נזקים אחרים. אם נוסיף לזה את המידבור, תופעת אזורי המדבר המתרחבים, את עונות גשמים המתבלבלות בין חורף וקיץ ואת מיליוני בעלי החיים המחפשים בתי גידול חדשים, הרי שללא פעולות חירום צופים המדענים עלייה נוספת של 3-5 מעלות בכדור הארץ עד סוף המאה הנוכחית.
