» «
פירות
מה תפקיד הפירות והירקות ומה הם נושאים בהם?



רבים רואים בפירות (Fruits) את המתנה של הטבע לבעלי החיים, לצורך קיומם. גם האדם וגם מינים רבים אחרים מתענגים על טעמם של הפירות והירקות וניזונים מהם.

אבל האבולוציה עובדת אחרת לגמרי. בהתפתחות האבולוציונית אין מתנות ואין תכונות שמתפתחות אצל אורגניזם, לטובת אורגניזם אחר. כדי שתתפתח תכונה מסוימת, היא צריכה להציע יתרון הישרדותי ברור לאורגניזם שבו מתפתחת התכונה בעצמו.

ואכן, הפירות הם אחת הדרכים שבהן מפיצים צמחים ועצים את הזרעים שלהם. שיטות הפצה כאלה נועדו כדי להרבות את הצמח, באמצעות זרעיו. ככל שבעלי חיים אוכלים ומפרישים את הזרעים, או נושאים עימם את הפרי לאכילה ומשאירים זרעים במקומות רבים, סיכוייו של הצמח או העץ עם הפרי להתרבות ולהשריש במקומות נוספים גדלים. צמחים שלא מפתחים פירות עם זרעים בתוכם, סופם שהאבולוציה תלך ותקטין את מספרם ולכן הם יילכו וייעלמו, במרוצת הדורות.

יעניין אתכם ודאי לדעת שהיום מפתחים בהנדסה גנטית פירות מסויימים ללא זרעים, כמו אבטיח ללא גרעינים, למשל. אבל על כאלה לא בונים שיתרבו בעצמם, אלא מרבים ומגדלים אותם באופן מלאכותי ומהונדס.


הנה עץ עם הרכבה של המון מיני פרי:

https://youtu.be/ik3l4U_17bI


פירות במקומות אקזוטיים הם מושא הקנאה של תושבי המדינית המפותחות, שהפרי בהן יקר, פחות מגוון, מהונדס ולכן גם פחות טעים:

https://youtu.be/6E8fnQ4y9OE


כמה פירות שחיברו מיני פרי שונים לאחד:

https://youtu.be/NeK8wS0KJLE


והפירות הטרופיים הפחות מוכרים בעולם:

https://youtu.be/OKTej1u-7-0
קוקוס
איך קוטפים את פרי הקוקוס?



את אגוזי הקוקוס (Coconut) קוטפים ילידי אפריקה והאזורים הטרופיים על ידי טיפוס על העצים הגבוהים. הילדים מחברים פיסת חבל לרגליהם ובאמצעותה הם נאחזים טוב יותר בגזע הארוך, שאורכו יכול להגיע ל־30 מטרים! - לאחר שהם מגיעים לראש העץ, הם קוטפים מהאגוזים ומשליכים אותם למטה.

את האגוז הם מקלפים באמצעות סכין ופורסים פרוסות של קוקוס לאכילה. כשהם רוצים לשתות, הם פשוט פותחים את אגוז הקוקוס ומשתמשים בו ככוס גדולה.

עץ קוקוס עצמו הוא סוג של דקל. הקליפה של פרי הקוקוס היא קשה מאד וחלב קוקוס, הנוזל שבתוך פרי קוקוס, הוא מרווה מאד וטעים להפליא.

למעשה, קטיף של קוקוס יכול להתבצע רק בטיפוס על הדקלים הגבוהים. גם באפריקה וגם בסרי לנקה, מיצרניות מקוקוס הגדולות בעולם, על 65 מיליון דקלי הקוקוס שלה.


הנה ילד מהאי זנזיבר קוטף ומקלף את פרי הקוקוס:

http://youtu.be/YLmuZvT0cZE


עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר (עברית):

https://youtu.be/cQOwWJTZnQk


הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:

https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0


קוטפי הקוקוס מראשי העצים בסרי לנקה:

https://youtu.be/K8KdW77ZIuI


קופים שאולפו לקטוף קוקוס (עברית):

https://youtu.be/PzHov5PEnyU


כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה (עברית):

https://youtu.be/ynYA983dSeY


וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:

https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
אננס
מה מקורו של האננס והיכן מגדלים אותו כיום?



אננס (Ananas) הוא צמח טרופי המוציא פרי שכולנו אוהבים. פרי האננס הוא פרי טרופי צהוב, בעל קליפה עבה ומעליו ציצת עלים. שיח האננס גדל על ידי שליחת חוטרים וכך הוא מתרבה. מצד שני, כל צמח מניב רק פרי אחד, שיוצא מהגזע שלו.

מרבית יבול האננס העולמי מיועד כיום לתעשיית השימורים והמיצים.

האננס נפוץ מאוד בתאילנד ובסביבות טרופיות. כמעט כל מי שהיה בתאילנד מדבר בערגה על טעמו של האננס התאילנדי. אבל מקורו של האננס הוא ככל הנראה ביערות ברזיל שבאמריקה הדרומית.

לאירופה הגיע האננס עם כריסטופר קולומבוס והמתיישבים באמריקה, שהחלו לשלוח אותו לספרד וממנה אל שאר ארצות "היבשת הישנה". הם גילו את הפרי המתוק והטעים לאירופים הנלהבים וכבר בשנת 1720 גידלו אננס בחממות ברחבי אירופה.

הרחבה עצומה של שטחי החקלאות המוקדשים לאננס החלה בשלהי המאה ה19, עם תחילת הייצור של שימורי אננס.

גם בישראל מגדלים את האננס, מאז שנות ה-80, בחממות פלסטיק או תחת רשתות ובהדרגה הוא הפך לענף חקלאי. גידול האננס בארץ מתקיים ברובו המוחלט באזור החוף.

כיום מגדלים את האננס גם באפריקה, במיוחד בקניה ודרום-אפריקה. אך דווקא ארצות דרום מזרח אסיה, כמו תאילנד, טיוואן, פיליפינים, מלזיה, אוסטרליה וחוף-השנהב הן המובילות העולמיות בגידול האננס. זאת לצד המשך גידול האננס בהוואי וכמובן בברזיל ובמקסיקו שביבשת אמריקה.

מקור המילה "אננס" הוא מהשפה הטופית שבה המילה "אננה" משמעותה "פרי טוב". השם של האננס באנגלית (pineapple) נובע ככל הנראה מהמראה האצטרובלי (pine) שלו.


הנה סיפורו של האננס וכיצד מגדלים ומכינים אותו לשיווק בקופסאות השימורים או כאננס מיובש:

https://youtu.be/-15bEIG7sRY


כך מגדלים את האננס:

https://youtu.be/UVL8NXigTkI


כך עושים ממנו מיץ:

https://youtu.be/_uC5h0xBVDU


כך גדל האננס בהילוך מהיר:

https://youtu.be/LJmHxLxBnko


ואיש מדהים שאת הריצות שלו עושה עם אננס על הראש (עברית):

https://youtu.be/mMSs3W5UXRo
תות שדה
איך התפתח תות השדה כפרי מדומה?


תות שדה (Strawberry), או תות גינה, אינו ירק ולא פרי. מבחינה בוטנית מדובר בפרי מדומה, מכיוון שהוא צומח ישר מהגבעול.

הפרי המתוק, האדום, העסיסי והמלא בוויטמין סי, הוא אחד הפירות האהובים והטעימים של זמננו. דומה שהתותים המודרניים איבדו מהמתיקות והטעם הטבעי שלהם, למען הנדסה גנטית, שיצרה זנים עם גודל מרשים וחיי מדף ארוכים. ועדיין - התות הוא מהפירות הללו שקשה לעמוד בפניהם כשהם מונחים מולנו.

ללא קשר משפחתי לתות העץ המשתייך למשפחת התותיים, תות השדה הוא צמח שגבעוליו מכים שורשים וזוחלים על פני הקרקע. נפוץ באזורים הממוזגים של כדור הארץ , לרוב ביערות ובהרים, תות השדה נמנה על משפחת הוורדניים, ביחד עם פירות כמו אגסים, תפוחי עץ, אפרסקים וחבושים.

תות השדה מוכר כבר בפרס העתיקה, בה קראו לו תות פראנגי (Toot Farangi). בארמית תותה ובערבית תות, הוא התגלגל גם ליהדות, בה הוא מוזכר בתלמוד.

בטבע הוא מוכר עוד בתקופת יוון העתיקה. הספרות הרומית היא הראשונה שמזכירה אותו, כצמח מרפא ונוי.

כצמח תרבות גידלו אותו לראשונה איפה שהוא באירופה של ימי הביניים, בסביבות המאה ה-13. במקומות מסוימים הוא ייצג אז יושר ושלמות ונהגו אז להגישו באירועים ממלכתיים חשובים, בתור אות לשלום ולשגשוג כלכלי.

בתור פרי שמזכיר לב אדום, התות היה סמל לאהבה. לא פלא שהצרפתים, מלכי הרומנטיקה ואמנות האהבה, ראו גם הם בו מעורר חשק.

זני תות השדה שעליהם גדלנו נוצרו בסביבות המאה ה-17 באירופה, מהכלאות תוך-מיניות ובין-יבשתיות, עם זני תות שהגיעו מיבשת אמריקה. האגדה מספרת על שני זנים של תותי בר, שמקור אחד מהם בצ'ילה מדרום אמריקה והשני שהובא מצפון אמריקה שנשתלו זה ליד זה בשדה צרפתי ויצרו איכשהו את תות הגינה המוכר לנו כיום.

כך או כך, בעידן המודרני נוצרו מאותם שניים או שלושה זני הבר ההם, עשרות עד מאות של זני תות שדה בעולם, בעלי פרי עסיסי, מתוק ואדום.


אז למה תות השדה יקר כל כך בארץ? (עברית)

https://youtu.be/-jQEAEUh07o


תולדות תות השדה באמריקה:

https://youtu.be/fPxUIz5GHAE


וביפן מגדלים תות שדה לבן:

https://youtu.be/Pns6I6IhVaY

פירות

בננות
מהן תולדות הבננה וכיצד הגיעו הבננות לאמריקה?



לא רבים יודעים שהבננה התרבותית נולדה בדרום מזרח אסיה, החוקרים סבורים שזה קרה באזור גינאה החדשה. לפני 8-10 אלפים שנה היא בויתה, מה שמעמיד אותה כאחד מצמחי החקלאות הכי קדומים שיש.

במהלך אלפי שנים הופצה הבננה על ידי בני המין האנושי לאזורים טרופיים וסובטרופיים שונים. למערב היא הובאה על ידי סוחרי תבלינים. יש סברה שאלכסנדר הגדול הוא ככל הנראה מי שהביא את הבננה לאירופה, לאחר שגילה את הפרי עתיר האנרגיה בעת שכבש את אסיה.

במאה ה-8 לספירה יש כבר עדויות על אכילה וגידול בננות בארץ ישראל וככל הנראה במזרח התיכון בכלל.

הערבים הם אלה שהביאו את צמחי הבננה לאפריקה וחקלאים החלו לגדל אותם, במיוחד בצד המערבי של היבשת האפריקאית.

משם הועבר צמח הבננה, במאה ה-16, על ידי הכובשים הספרדים אל המושבות שלהם ביבשת אמריקה. הוא נקלט שם היטב וגידול בננות באזורים הטרופיים של יבשת אמריקה היה להצלחה גדולה.

במהלך ההצלחה הכלכלית של גידול הבננות באמריקה, נעקרו שטחים עצומים של יערות גשם, כדי לגדל בננות במטעים חדשים.

אבל פגיעת פטריה בזן הפופולרי ביותר של הבננות, ה"גרו מישל", התפשטה במהירות בין המטעים העצומים הללו של מרכז אמריקה. קראו לתופעה הזו "מגפת פנמה", על שם אחת מהארצות בהן גידלו בננות בכמויות ענק. בעקבות הנזקים עקרו עוד המון עצים ביערות הגשם, כדי לטעת מטעים נקיים ובריאים.

עד כדי כך גדולה הייתה ההיקלטות של הבננה באמריקה, עד שכיום מהוות ארצות אמריקה הדרומית והתיכונה את היצואניות הגדולות של בננות לכלל ארצות העולם. לאור זאת, ודאי לא תתפלאו לדעת שמגדלת הבננות הגדולה בעולם היא אקוודור, השוכנת ביבשת אמריקה.


הנה ההיסטוריה של הבננה:

https://youtu.be/SpAHPXNhAwk


הסיפור הקשה של עקירת יערות הגשם במרכז אמריקה כדי לגדל בננות:

https://youtu.be/esvycD1O3cM


והדרך שעושה הבננה מדרום אמריקה אלינו:

https://youtu.be/2HeO9k7jgVo
אבטיח
איך אנשים יודעים לבחור אבטיחים טובים?


אבטיח הוא אחד הפירות המבלבלים ביותר. המרחק במראה שבין אבטיח מתוק וטעים להפליא, לבין עמיתו חסר הטעם או החלבי להכעיס, כמעט ולא קיים.

לכן מדענים וטכנולוגים מנסים כבר שנים למצוא את הנוסחה לאיתור אבטיחים טעימים ומתוקים. סטודנטים בטכניון פיתחו בזמנו אפליקציה שמזהה בשביל המוכרים את איכות האבטיח, מבלי שיצטרכו לפתוח אותו "על הסכין". מפתחים ישראלים גם פיתחו אפליקציית אייפון המאבחנת את טעם האבטיח לפי הגובה המוסיקלי, ה-pitch שהוא מפיק בהקשה עליו - המשתמש נוקש על האבטיח והאייפון מנתח ואומר לו עד כמה האבטיח בשל ומתוק.

ועדיין, מסתבר שאנשי באסטות האבטיחים והמוכרים בשוק עושים זאת טוב יותר מהאפליקציות וכלי ה-AI שפותחו לשם כך.

אמנם בישראל נחשבים אבטיחי חצבה בדרך כלל לבחירה העדיפה ולרוב הם הצלחה מבחינת הטעם, אבל עדיין נותרה האבחנה בין הטובים שביניהם והטובים יותר ובכלל - איך לבחור בין אבטיחים מזנים אחרים.

לבחירת אבטיח טוב נוהגים להקפיד על הכללים הללו:

- בהקשה עליו הוא משמיע קול מלא ולא עמום (כמו על עץ מלא). צליל גבוה יחסית. שימו לב - לא חזק אלא גבוה. מוסיקלית!

- רצוי צבע צהוב באחד הצדדים (זה היה הצד התחתון שנגע באדמה).

- חפשו אבטיח שהגבעול שלו יבש ומסביבו צבע ירוק חזק.

- אבטיח מבריק ולא גמיש אלא קשה.

- קנו אבטיח שריחו דומה מעט לריח של מלון.

- לא לקנות אבטיח עם פגיעות, רקבובית או נקודות רכות - רק אחד ללא סדקים.

- לא לקנות אבטיחים לבנים או ירוקים בהירים או קשים במיוחד! - הם לא בשלים.

- כמובן שכדאי, אם אפשר, לבקש לטעום - "על הסכין".


כך בוחרים אבטיחים טובים בעולם האמיתי:

https://youtu.be/5JCQbwj0Kso


אפליקציה לבחירת אבטיחים בבקשה:

https://youtu.be/oIpK6PkpxZI


3 נקישות שאמורות לאבחן את מתיקות האבטיח:

https://youtu.be/FTMT6o-STfg


ובכל זאת - צהוב מיושן ממש הוא הוכחת בשלות טובה:

https://youtu.be/58yvzPA3_m8


ושיר שיזכיר איך לבחור אבטיח (עברית):

https://youtu.be/9RVYCNR3TdI
מנגו
מאיפה בא המנגו?



הוא הפרי הלאומי של הודו, פקיסטן והפיליפינים והעץ שלו נחשב לעץ הלאומי של בנגלדש. הוא עץ שידועים כ-35 זנים שלו ומדובר בעץ טרופי, מה שאומר שהוא גדל באזורים הטרופיים של הודו, סין והמרחב שבסביבתן.

יודעים מיהו? - רמז: זה כתוב בכותרת... נכון!

מנגו (Mango) הוא אחד הפירות האהובים בעולם. אין מי שטעם מפרי עץ המנגו ולא התאהב בטעם המתוק והמוצלח שלו. זהו העץ שתורבת והופץ למספר המקומות הגדול בתבל. הוא מצוין כמו שהוא, בתור גלידה איטלקית או בקינוחים עתירי מתיקות וכך מזהים אותו בכל מקום. הוא כבר מזמן לא פרי אקזוטי בעולם - בכל מקום הפך המנגו כבר מזמן פרי נפוץ כמו הבננה והתפוח.

המנגו נולד בדרום אסיה. יש למעלה מ-2,000 זני מנגו בעולם. הוא בריא מאד. לא רבים יודעים שיש בו פי 20 ויטמין A מאשר תפוז, שכל כך מזוהה בעינינו עם ויטמינים. הוא גם שופע בנוגדי חמצון שמונעים סרטן. אפילו הקליפה שלו, שכולם זורקים בהתלהבות לאשפה, היא לא רק אכילה, אלא גם תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ויכולה אף לסייע לעצירה של גידולים סרטניים!

גם במטבח הוא שונה מהתדמית המתוקה והקינוחית שמזוהה איתו כל כך. ההודים מכינים ממנו מאכלים רבים, רובם לאו דווקא מתוקים. באסיה משתמשים בדרך כלל במנגו כשהוא כבוש או מוחמץ. כך למשל העמבה ההודית, שהגיעה גם לארץ ונקלטה אצלנו יפה, מתבססת על המנגו.

בכלל, בישראל מגדלים המון מנגו, בעיקר בצפון הארץ ובסביבות הכנרת. חלק גדול מהפירות הללו עובר לייצוא לחו"ל, אבל גם אנחנו נהנים ממנגו מעולה, במיוחד מנגו מאיה הפופולרי בישראל.


הנה סרטון של פירות מנגו על העצים בהודו:

https://youtu.be/pfRP_qHUeFQ


כך חותכים מנגו אצלנו:

https://youtu.be/yE0NGXZ_HBs


מנגו בהודו:

https://youtu.be/VHmPVZPECZU


במקסיקו:

https://youtu.be/b84xknGwkF8


ולא פלא ששלישיית מנגו שנקראה על שמו, לבשה בגדים בצבעיו:

https://youtu.be/6NN6LaMK_tc
פרי
למה עצים מגדלים פירות?


ממש כמו ילדים של בני-אדם וגורים של בעלי חיים, תפקיד הפרי שגדל על העץ הוא להרבות את העץ ולהמשיך את השושלת. הפרי גדל ומבשיל ואז הוא צונח על הקרקע ומפזר את גרעיניו על האדמה. גרעינים אלו מצמיחים צמחים חדשים וכך מפיץ הצמח את עצמו עוד ועוד.

כלומר, הפרי הוא מהאמצעים שבהם משתמשים צמחים להפצת זרעיהם. בתוך הפרי ישנם זרעים שתפקידם להרבות את הצמח. מסביב לזרעים יש בתוך הפרי חומר עסיסי ומזין, עטוף בקליפת הפרי. את התוכן הטעים הזה אוכלים בעלי חיים ומותירים את הזרעים שלרוב אינם מתעכלים. הזרעים הללו מתפזרים בחסות בעלי החיים וכך נובטים צמחים חדשים בכל עבר.


הנה הסבר על הפצת הזרעים באמצעות הפרי:

https://youtu.be/sdQf5JcX9wg


ושיר על העצים שאנו מגדלים:

http://youtu.be/D7dKRBZVLvI


אבטיח
מהם תולדות האבטיח?



אין כמו אֲבַטִּיחַ (watermellon) קר, כדי להפוך יום קיץ לוהט לנעים וטעים יותר. ניתן גם לומר שאין פרי המזוהה באופן מוחלט עם הקיץ כמו האבטיח.

בוטנית, האבטיח הוא הפרי הטעים של שיח ירק שרוע, כזה שצומח ומשתרע על פני האדמה. הוא חד מיני, כלומר אין שם זרע נקבי וזכרי. הוא גם חד-שנתי ומשתייך למשפחת הדלועיים.

מקור האבטיחים הוא ביבשת אפריקה, באזור קו המשווה. האבטיח נוצר בתחילה טבעית, כאבטיח בר. לפני שבייתו אותו, כשהוא עוד היה בר, נהגו הולכי המדבר, במהלך המסעות הממושכים עם השיירות, להסתער עליו, לפתוח את הפרי ולשתות ממנו את מימיו המרים.

פרי האבטיח עם הפנים הלבן, שימש אז כמעין מימייה טבעית ועתירת נוזלים, גם אם אבטיחי הבר הללו לא היו טעימים כמו האבטיחים שאנו מכירים היום.

האחראי לטעמו המר של האבטיח הלא מבויית היה גן אחד בלבד. על מוטציות בטח כבר שמעתם (אם לא, ראו בתגית "מוטציות"). ובכן, החוקרים מניחים שפה ושם גדלו אבטיחי בר ללא הטעם המר, אלא עם טעם מתוק.

את האבטיחים המתוקים הללו גילו חקלאים קדומים והרבו אותם, על ידי איסוף הגרעינים שלהם ונטיעה של מקשות אבטיחים שלמות כאלה. כך, במהלך כמה דורות, הפך פרי האבטיח למתוק יותר ופחות מר.

במהלך דורות רבים, הלכו החקלאים והשביחו את האבטיחים, הרבו שוב ושוב את האבטיחים המתוקים ביותר ויצרו את האבטיחים של ימינו, שהפכו להיות אדומים ממש ומתוקים יותר מאי-פעם. אגב, יש קשר קרוב בין הגן שאחראי על המתיקות של האבטיח וגן אחר, שאחראי לצבע האדום של הציפה שלו, החלק שאני נוהגים לאכול.

כך יצא שככל שטעמו של האבטיח הפך מתוק יותר, הוא גם הפך יותר אדום.

במצרים העתיקה התגלו זרעי אבטיח מבויית מהאלף השני והשלישי לפני הספירה. גם בציורי הקיר שלהם נראו אבטיחים. המצרים הקדמונים נהגו לטמון עם המתים בקבריהם כמה אבטיחים, כדי שיוכלו לשתות מהם, במסעם אל העולם הבא.

בסביבות ימי הביניים נפוצו יותר ויותר האבטיחים העסיסיים והמתוקים, עם הציפה האדומה. גם במזרח התיכון, מעידים כתבים מהתקופה, גידלו אז ומכרו אבטיחים.

חקלאים ערביי ארץ ישראל גידלו גם בתקופה העות'מנית אבטיחים מזנים שונים והשביחו אותם. אחד הידועים שבהם היה זן של אבטיח שנקרא 'טללים'. האבטיחים מזן הטללים לא הושקו, אלא גדלו רק על מי תהום ועל הלחות שבאה מהטל בלילה, במה שנקרא חקלאות בעל.

ואכן, החקלאים יודעים לספר גם היום שהאבטיח התרבותי, אף שהוא אוגר המון מים בפירותיו, יכול לגדול גם בתנאי בעל, ללא השקיה.


הנה ההיסטוריה של האבטיחים:

https://youtu.be/QSY2EmcJP_8


אפרו-אמריקאים שתובעים בחזרה את הפרי שנולד באפריקה - האבטיח:

https://youtu.be/KihYpOn32KI


והסיפור של אבטיחי ברדפורד המעולים, הגרסה האמריקאית לאבטיחי חצבה שלנו:

https://youtu.be/ljFJJ4kcNqU
מה הופך את הדובדבנים לא רק טעימים כל כך?



בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.

הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.

בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.

ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.

קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.

חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".

עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.

לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.

למעשה, הדובדבנים הם פצצת בריאות של ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חימצון.

הדובדבנים גם מסייעים לייצור המלטונין במוח, מה שהופך אותם למעולים כדי להירדם טוב.


הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):

https://youtu.be/wVTlMCsSa2E


מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):

https://youtu.be/fGgiI946E0A


בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):

https://youtu.be/kt7vby25Lu0


הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:

https://youtu.be/vHg0djcJLwQ


וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):

https://youtu.be/pkPhH1RSkds
מה ההיסטוריה של עצי ההדר?



הדרים (Citrus) הם עשרות מינים של עצים ירוקי-עד, עם פירות מאד אהובים ובריאים. פירות ההדר מספקים מגוון טעמים גדול, שנע בין מתוק לחמוץ. פירות ההדר מכילים מיץ רב.

בימי הביניים הצטיידו ספינות בהדרים לקראת הפלגות ארוכות. ליים למשל, נבחר בזכות תכונותיו לחיזוק בריאותם של ספנים. באותה תקופה האמינו שבעזרת מוצרי מזון חמוצים, כמו הלימון, ניתן למנוע גם את ההידבקות במחלת הדבר, שעל פי האמונה המקובלת אז נתפסה כנגרמת מאוויר רע ומעופש.

אבל לא רבים יודעים שבמקור כללו ההדרים רק מספר קטן של מינים - אתרוג, פומלו, מנדרינה, קיי ליים וחלימי, פרי שקיומו התגלה רק בשנים האחרונות. מהם נוצרו על ידי הרכבה או הכלאה מיני הדרים נוספים, רבים מהם הם מהאהובים והבריאים שבפירות. ביניהם ניתן למנות כיום גם את התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הפומלית, הקלמנטינה, התפוזינה ואחרים.

הרכבה היא חיבור של ענף מעץ אחד, אל עץ שני. כך ניתן לקבל על העץ המארח את ההרכבה את פירות העץ המקורי. על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות פחות מוצלחים. כך ניתן גם לייצר פירות חדשים וטעמים לא מוכרים. הלימון למשל, הוא פרי שנוצר מהרכבה של ליים ואתרוג. קראו על כך באאוריקה, בתגית "הרכבה".

אם הרבה פירות וירקות הגיעו אלינו מהעולם החדש, מאמריקה, ההדרים עשו את הדרך ההפוכה. קולומבוס וספניו הם שהביאו אותם לאמריקה.

מאז סוף המאה ה-18 החלו להבין את היתרונות הבריאותיים הגלומים במיץ ההדרים כמקור לוויטמינים.


הנה תולדות עצי ההדרים:

https://youtu.be/ZxhRgmr2yhY


חקלאות ההדרים:

https://youtu.be/bsMwuISCftE


היתרונות התזונתיים:

https://youtu.be/XuB6N1z9N8k


אורזי מנדרינות להפצה:

https://youtu.be/zeqAlsmoEns


וכך מתפתח פרי הדר:

https://youtu.be/QcFBUp_C1QA
האם צמח הבננה הוא עשב?



הבָּנָנָה (Banana) היא צמח הדומה לעץ, אך על אף גובהה היא מוגדרת כעשב דווקא. כן - מבחינה בוטנית הבננה אינה פרי. קשה אולי להאמין אבל היא עשב, כי בניגוד לעצי פרי אין לה גזע של ממש, אלא מעין גבעול שמורכב שכבות שכבות, כמו שאנו מכירים מהבצל. זו הסיבה שהגזע של עץ הבננה מכונה "גזעול", סוג של הלחם מילים בין גזע לגבעול.

יש בעולם בסביבות 200 זנים של בננות, המשתייכים ל-40 מינים שונים. כמו התמרים, גם הבננות גדלות ב"כפות", קבוצות צפופות של פרי. הכפות מסודרות בשדרה היוצרת את אשכול הבננות הענקי.

הבננה היא צמח טרופי. פירושו של דבר שהבננות גדלות באזורים טרופיים, אזורים חמים, שהם קרובים לקו המשווה. ואכן, הבננה היא מהמזונות העיקריים של מרבית תושבי הארצות החמות.

צבעה של הבננה מבחוץ מתחיל כירוק. ככל שהיא מבשילה, משתנה קליפתה החיצונית מירוק לצהוב. בשלב זה חשוב לדעת שהעמילן שבתוך הפרי מתפרק והופך לסוכר. רק אז מותר לאכול את הבננה, כי לפני כן היא אינה בריאה וכמובן שאינה מתוקה או טעימה.

בשלב האחרון נרקבת הבננה, כשצבע הקליפה הופך לחום אז שחור. בשלב החום הבננה מקבלת טעם מתוק מאד ומרקם המזכיר דבש. השלב השחור שלה, השלב האחרון, הוא שלב הרקב של הבננה, שבו היא אינה ראויה למאכל.


הנה ההיסטוריה של הבננה:

https://youtu.be/SpAHPXNhAwk


מסתבר שהבננות שאנו אוכלים היום אינן הבננות שאכלו הורינו בצעירותם:

https://youtu.be/ex0URF-hWj4


וכך קוטפים את הבננות:

https://youtu.be/_l7sak6Vlq8
כיצד חונטת התאנה פגים?



התאנה (Fig) היא עץ בר שגדל בארץ ישראל, או הובא לכאן בימי קדם, ככל הנראה מהרי פרס, עיראק או טורקיה. במצבו הטבעי גדל עץ התאנה בר ליד מעיינות.

האבסורד הוא שרבים בעולם מכירים רק את התאנים המיובשות. על אף טעמן, הן לא תחליף לטעם הנפלא של התאנה הטריה.

שרידי תאנים נמצאו באתרים פרהיסטוריים בני יותר מ-5,000 שנה. מאובני עלים של תאנה, קדומים אף יותר, נמצאו בסלעי גיר במעיינות עין גדי. משום כך החוקרים סבורים שהתאנה ופירותיה היו קיימים כבר אז ולא האדם הוא שתירבת אותם, כמו שעשה למיני עצים אחרים.

עוד בימי קדם אהבו את פירותיו המתוקים של עץ התאנה ואכלו אותם טריים או מיובשים. אבל כבר בימי התנ"ך הבינו שפירות התאנה הם לא התאנים, אלא הגרגרים שבתוכם. התאנים שאנו אוכלים הן למעשה תפרחת, מעין קבוצת פרחים בשרנית שגדלה כמבנה סגור, דמוי כד, שדווקא דפנותיו הפנימיות הן הפורחות בצפיפות.

בתחילת התהוותה נקראת התפרחת הזו "פגה". מעניין שגם התות הוא פגה, אבל בו הפריחה היא דווקא בצד החיצוני ונראית כנקודות הבהירות הקטנות, שבולטות מעט מהמרקם החיצוני האדום שלו.

אגב, בראשית התפתחות התאנה, היא קטנה וקשה. ומהתאנה הירוקה הזו, שעדיין לא הבשילה ונקראת פגה, ממנה קיבלו תינוקות שעדיין לא הבשילו את הכינוי "פגים".

בתנ"ך בשיר השירים נאמר "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ"

יש המשערים שהכוונה בחניטה היא הקשייה. כשתאנה החונטת את פגיה, היא סוגרת את פירותיה הקטנים במעין כיסוי קשה, שאותו אנו אוכלים בהנאה. 


הנה עץ התאנה ופירותיו (ללא מילים):

https://youtu.be/ocm2U0hJnf0


ההיסטוריה של עצי התאנה:

https://youtu.be/JuZMKUk_Xnk


עץ תאנה גדול (עברית):

https://youtu.be/Km47wXk-rus


מין של צרעות שמגדל בתוך התאנים את הביצים:

https://youtu.be/JfkiYfrStrU


וסיפור על עץ תאנה לילדים (עברית):

https://youtu.be/EDt2_MWXUas
מהו פרי הצַּבָּר או הסברס שהפך כינוי לישראלים?



הצַּבָּר (Prickly Pear), בערבית סברס, הוא פרי משונה. מחד, הוא כל כך טעים ומתוק ומנגד, קוצני ומכאיב כל כך עד שהערבים השתמשו בו כגדר לשטחי החקלאות שלהם ושתלו צבר בגבולות השטחים, כדי למנוע כניסה של גנבים ואורחים לא רצויים.

קוצי הצבר נמצאים גם על העלים הבשרניים וגם על הפרי. הקוצים הללו מהווים אמצעי ההגנה של הצבר, כנגד פגיעה בו.

שמו העברי של הצבר בא על שום צבירת המים שהוא יונק ומגבעוליו המכילים הרבה מים, המסוגלים לקיים אותו לתקופות ארוכות.

על אף שמוצאו של הצבר מאמריקה, תכונותיו הפכו את שמו לכינוי לישראלים. ממש כמו הישראלים, המחוספסים וניצתים בקלות מבחוץ, אבל מלאי רגש ואחווה מבפנים, כך גם פרי הצבר העסיסי. מדובר בפרי שקוציו המכאיבים מקשים על אכילת תוכנו, אבל למי שמצליחים בכך, מובטח מעדן רך, טעים ומתוק להפליא.


הנה חקלאי שמגדל צברים מספר על הקקטוס המעניין הזה (עברית):

https://youtu.be/fWZN3jprpxA


כך קוטפים ואוכלים את פרי הצבר:

https://youtu.be/DsOix7iFvD0


קציר פירות הצבר:

https://youtu.be/sALAk2NOHu0


יש מי שמכינים מהצבר מיץ נהדר (עברית):

https://youtu.be/JrGu29JQN3M


ורבים בארץ מגדלים קקטוסים בגינה - הנה מישהו עם 5,000 מינים (עברית):

https://youtu.be/sQ3z40iM82E
מהו האננס ואיך מגדלים אותו?



אננס (Pineapple) הוא צמח טרופי, בעל עלים ארוכים ובשרניים, המזכירים את עלי הצבר, ובעל פרי אקזוטי וטעים.

כל צמח אננס מניב לרוב רק פרי אחד. זה קורה בתוך שנה עד שנתיים מהזמן בו נשתל.

גובהו של האננס מגיע לכ-80 סנטימטרים. כמו צמחים רבים בטבע צמח האננס מצמיח חוטרים שממשיכים את חייו. באמצעות חוטאים כאלה משתמשים החקלאים לריבוי האננס וליצירת שטחי גידול חדשים.

בעולם קיימים שטחים עצומים לגידול אננס. אלה פרושים במדינות רבות, מהעיקריות שבארצות דרום מזרח אסיה, כמו תאילנד, טיוואן, פיליפינים, מלזיה, אוסטרליה, הוואי וחוף-השנהב, דרך קניה ודרום-אפריקה ביבשת אפריקה ועד ברזיל ומקסיקו ביבשת אמריקה.

בישראל, כדי להתגבר על בעיות האקלים הנדרשות לגידול אננס, מגדלים אותו בחממות פלסטיק או תחת רשתות. אצלנו גידול האננס בארץ מתקיים ברובו המוחלט באזור החוף. היסטורית, לקח זמן לגידול האננס להפוך בישראל לענף חקלאי. כך או כך הענף מצומצם יחסית ומחירי הפירות הם בהתאם גבוהים.



הנה סיפורו של האננס:

https://youtu.be/-15bEIG7sRY


למה הוא כה יקר בארץ? (בעברית)

https://youtu.be/ROgiBYWur4A?t=19s


כך נבחר אננס:

https://youtu.be/O7N1h9snv7w


כך חותכים אותו ללא בזבוז:

https://youtu.be/MKjXLk8PJUI


התרצו לגדל מטע של אננס?

https://youtu.be/vpJHgXaPzFA


ניתן לגדל אננס בעציץ בבית (עברית):

https://youtu.be/P2S60Fu_bFI


ולמה האננס כה יקר בישראל? (בעברית)

https://youtu.be/ROgiBYWur4A?t=19s
מהי הנקטרינה ומה ההבדל בינה לאפרסק?



הנקטרינה (Nectarine), האחות הקירחת וחסרת השיער של האפרסק, היא פרי שצבעו עז וטעמו חמצמץ עד מתוק.

רבים מתלבטים לגבי הנקטרינה, האם היא סוג של הכלאה בין אפרסק לשזיף, או שינוי הנדסה גנטית של האפרסקים, כך שייעלם השיער שלה.

אבל התשובה היא שלילית. הנקטרינה אינה הכלאה גנטית בין אפרסק לשזיף.

הסיפור הוא הכי פשוט שיש. הנקטרינה היא מוטציה קדומה של אפרסק, שהפכה לזן נוסף של הפרי האהוב כל כך.

היסטורית, גם האפרסק וגם הנקטרינה מוצאם במקור מסין. לאחר שעברה תהליך אבולציוני טבעי, הפכה הנקטרינה תת זן של האפרסק.

הטעם שלה, בצד היותה פחות בעייתית לסובלים מאלרגיות לשיער של האפרסק, הפכו גם את הנקטרינה לפרי אהוב ומבוקש.

כיום מגדלים נקטרינות ואפרסקים בארצות רבות בעולם. תמצאו אותם מגודלים מדרום אמריקה וארה"ב ועד יפן, המזרח התיכון וסין באסיה, במדינות הבלקן ותורכיה שבאירופה ואפילו בדרום אפריקה ואוסטרליה.


הנה ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:

https://youtu.be/aBiyuaQojUo


נקטרינות ואפרסקים - מהמטע ועד לשוק:

https://youtu.be/hLp9ggmxtx8


כך מגדלים את הנקטרינות:

https://youtu.be/pao-vlzJWJQ?long=yes
איך יש כל כך הרבה זני תפוחים?



לא סתם היה התפוח נוכח בגן העדן ותפס מקום כה חשוב בסיפור החטא של האדם הראשון וזוגתו. זה היה רומן מטעימה ראשונה. גם היסטורית, עצי התפוח (Apple trees) הם מהעצים הראשונים שבויתו על ידי האדם. כך הם ליוו את האדם מהולדת האנושות ועד עולם המחשבים האישיים של העשורים האחרונים.

התפוחים התפתחו מתפוח הבר ממין "מאלוס סיברסי" (Malus sieversii), שגדל במקור במרכז אסיה.

כיום התפוחים מתוקים מאשר התפוחים של תקופות קדומות יותר וישנם מעל 7,500 זני תפוחים שונים, שתורבתו ונוצרו על ידי האדם. לכל זן תכונות אחרות. מבדילים ביניהם גורמים רבים, כולל הטעמים, הצבעים, הצורות, העמידות למחלות שונות ולסוגי אקלים שונים.

במהלך השנים והגלובליזציה, בה פירות וירקות נשלחים מפינות שונות בעולם לארצות רחוקות, פותחו גם זנים מיוחדים שמקנים חיי מדף ארוכים וקלות משלוח, לצורך יצוא.

התפוחים הם פירות בריאיים מאד לגופנו. לא סתם נוצרה הממרה "תפוח אחד ביום ירחיק את הרופא!". החל מחיזוק המערכת החיסונית, דרך מניעת מחלות לב, הגדלת השליטה של הגוף ברמת הכולסטרול שלו ובכמות הסוכרים בדם ועוד.

מחקרים גם מצאו שאכילת תפוח אחד ביום לפחות מקטינה משמעותית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. מסרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הפה, סרטן הכליות וסרטן השחלות.

התפוח עתיר ויטמינים בריאים והוא מסייע לשמור על הגיינת הפה. למעשה, כשאין בידיכם משחת שיניים או אפשרות לצחצח שיניים, כדאי לכם לנגוס בתפוח - הוא ינקה את הפה ויילחם בחיידקים לא רע בכלל...

בין הזנים המוכרים של התפוח ניתן למצוא את ה"רד דלישס" האדום, הזן המתוק והכי נמכר בעולם, זן שהעץ שלו לא זקוק להפריה מעץ תפוח אחר, כי הוא מפרה את עצמו.

ה"גרני סמית" (או גרנד סמית, כפי שמכנים אותו בישראל), לעומתו, הוא תפוח חמוץ-מתוק בצבע ירוק חזק וקליפה מבריקה. הוא נקרא על שם מי שגילתה אותו, מריה אן סמית' האוסטרלית, שמצאה בחצרה עץ תפוח והבחינה שהוא גדל מערימת זבל שעמדה בסמוך. ככל הנראה הוא תוצאה של הפרייה של תפוח תרבותי מתפוח בר.

אבל התפוח שזכה לפרסום עולמי, חייב אותו למחשב ה"מקינטוש" של חברת אפל, שנקרא על שמו. תפוח המקינטוש מזוהה בקליפתו הצבועה בגווני האדום-ירוק ובטעמו החמצמץ, שהפך אותו לחביב על תושבי קנדה וצפון אמריקה.


הנה התפוח ומגוון התפוחים שיש (עברית):

https://youtu.be/mQePz62zkqA


כך מגדלים תפוחים:

https://youtu.be/iQ6dz6jE3ew


ישראל היא מעצמת תפוחים ומפתחת זנים חדשים בעצמה (עברית):

https://youtu.be/3F8n0IM33-g


והסיידר, מיץ התפוחים המצוין שמכינים מתפוחים (עברית):

https://youtu.be/H0yyY-n1DXk


איך שומרים על הבננות ממזיקים?



אם תשאלו את ההורים, הם יספרו לכם שהבננות של היום הן גדולות משמעותית מאלה שהכירו בילדותם. הסיבות הן אמנם גם הנדסה גנטית, שמאפשרת להגיע לזני בננה גדולים יותר, אבל גם ההגנה הטובה על הבננות.

וההגנה הזו היא ותיקה מאד. במטעי הבננות הגדולים נוהגים כבר שנים רבות המגדלים לכסות את אשכולות הבננות בשקים, כל אשכול והשק שלו. כיסוי הבננות בשקים מגינים עליהם מחרקים ומזיקים ומאפשר להן להבשיל ולגדול הרבה יותר, לפני שהם נקטפים.

כיום מכסים את העץ כולו בחומרי הדברה מתקדמים ורבים מהחקלאים כבר אינם משתמשים בשקים ובדים. אם החקלאים לא היו מכסים את הבננות, כך שימנע מהמזיקים לאכול מהן, היה עליהם לקטוף את הבננות הרבה יותר מוקדם ואז הבננות שהיינו מקבלים בשוק או אצל הירקן היו זעירות משמעותית.


הנה גידול בננות בשקי הגנה:

https://youtu.be/PRtGanL-k5A


וכך התפתחה חקלאות הבננות בקיבוצי ישראל:

https://youtu.be/Gfj_MnmB4ZQ
מהם תולדות האפרסקים?



אין פרוותי ממנו על מדפי הירקות. אין מתוק וקיצי כמוהו ולרבים הוא מזכיר את הילדות. האפרסק (Peach) הוא פרי בעל ערך תזונתי נהדר, שהגיע אלינו אחרי שעשה דרך ארוכה על פני חצי עולם.

בסינית קוראים לאפרסק "טאו" או "פרסיה". שושלת האפרסקיים מתחילה בסין, בתור עץ בר. לפני 4,000 שנה בערך הוא בוית על ידי חקלאים סינים והפך לעץ האפרסק המודרני.

עם התפתחות דרכי המסחר מסין ובמיוחד "דרך המשי" הארוכה למערב, נודד האפרסק בשנת 400 לפני הספירה אל פרס הרחוקה. כאן מתקבע שמו בפרסית 'פרסיקה', שפירושו "פרי פרסי". שם זה עתיד להיות שגור בלשונות רבים.

מפרס נדד הפרי, ככל הנראה דרך יוון, לכל אגן הים התיכון ומשם כמעט לכל העולם.

מי שהביא את האפרסקים לארץ ישראל היה השלטון הרומי, ששלט כאן בתקופת בית שני. בכך הפכו הפירות הנחשקים מסין, פרס ויוון לחלק מנוף הפירות בארץ ישראל. אומרים שעם האפרסק הגיעו אז לארץ גם הנקטרינות.

כך הלכו ופותחו האפרסק ובעקבותיו גם הנקטרינה, תת-זן שלו, פחות או יותר לפרי שאנו מכירים כיום. ממצאים ארכאולוגים שמעידים על קיומו של האפרסק באזורנו הם בני לפחות 1,700 שנה. בתקופת התלמוד מתקבע שמו ביהדות בתור 'פרסק' וברבים 'אפרסקין'.

בגמרא מסופר על האפרסק כפרי אהוב שנהגו לאכול היהודים, לצד פירות ארץ ישראל הידועים, כמו הרימונים, הענבים, החרובים והשקדים.

יש מפרשים שסיפרו בכתובים על מנהג קדום, לפיו נהגו היהודים לקשט את תקרת הסוכה באפרסקים ונקטרינות. כך הם נהנו לאורך חג הסוכות מריחם הנעים ומצבעיהם העזים של פירות האפרסק.

גם שיטות הגידול המסורתיות שוכללו במהלך הדורות והגיעו לרמת אמנות של ממש. במאה ה-20, עם פריחת הישוב היהודי בארץ, הורחבו נטיעות עצי האפרסק והנקטרינה מאוד.

בארץ נלמדו אז תנאי האקלים שנדרשו לכל זן אפרסק. מהרי הגליל, דרך הרי ירושלים ועד מרכז שפלת החוף - בכל אזור ובהתאם לאזורים הגאוגרפיים והאקלימיים המתאימים להם, ניטעו זני האפרסק המתאימים.


כך מגדלים עצי אפרסקים:

https://youtu.be/jcEoisxKn5c


קטיף ומיון אפרסקים בקיבוץ של פעם (עברית):

https://youtu.be/enBh7I8LtDI


כך תבחרו אפרסקים (עברית):

https://youtu.be/z7NEwyHgjFM


ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:

https://youtu.be/aBiyuaQojUo


וכך מכינים מסכה לפנים מאפרסקים (עברית):

https://youtu.be/UvoBgQk_s8M
מה הפלא האבולוציוני של האבוקדו ואיך הפך ל"איט פרי" החדש?



בשנים האחרונות הוא הופך לפצצה טרנדית של פרי, בכל העולם המערבי. האָבוֹקָדוֹ (Avocado) הגיע לארץ הקודש, ארץ ישראל, בזכות הנזירים של מנזר השתקנים בלטרון.

הם אולי שתקו כהרגלם, אבל בשקט בשקט הביאו לכאן את עצי האבוקדו הראשונים ואת אחד הפירות שהגיעו לעולם מגילוי אמריקה. בחצרו של מנזר השתקנים נמצאים עד היום עצי האבוקדו מהוותיקים בישראל ואולי אף אותם העצים הראשונים ההם.

אבל לאבוקדו ייחוס הרבה יותר מסעיר. מסתבר שאבוקדו הוא בכלל שריד למהפכה אבולוציונית מסעירה. חוקרים מאוניברסיטת פלורידה מצאו שפרח האבוקדו הוא "מאובן גנטי", מה שאומר שניתן למצוא בדנ"א שלו את ההוראות הגנטיות שמצביעות על המעבר מאצטרובלים, הוריהם הקדומים של הפרחים, אל הפרחים עצמם.

גם אם האבוקדו הוא אחד מצמחי הפרחים הקדומים בעולם והגנטיקה שלו מרתקת, ההיכרות של העולם הרחב איתו היא יחסית קצרה. הוא נולד במרכז אמריקה, ככל הנראה באזור שהוא היום במקסיקו.

כשכבשו הקונקיסטדורים הספרדים את האזור, הם החלו להעבירו לאזורים אחרים שבהם שלטו. כך עבר האבוקדו בהדרגה לדרום אמריקה ומשם הוא התפשט לחקלאים באפריקה ובאזורים שונים באסיה.

מקור השם "אבוקדו" הוא בשפה האצטקית, שבה "ahuacatl" פירושו "אשך". כמובן שהדימיון בין הפרי והאשך הוא הסיבה לשם הזה, אבל המקומיים אוחזים גם באמונה שלאבוקדו יש סגולות מיניות של ממש.

מפה לשם, בשנים האחרונות הפך האבוקדו למלך הטרנדי של המטבח ובהמון מקומות בעולם. לא כדאי לשכוח גם כמה הוא פופולרי כחומר גלם, בכל מטבח אפשרי - מיפן ועד סקנדינביה, מאמריקה ועד אוסטרליה.

בספטמבר 2021 התפרסם גם מחקר שמצא שאכילת אבוקדו מסייעת להורדת שומן בטני אצל נשים, מה שנקרא כרס. אז איכלו אבוקדו ותיראו טוב!


הנה כמה עובדות מרתקות על האבוקדו:

https://youtu.be/b_-EwkaxZek


יש בו גם קצת בעיות סביבתיות (עברית):

https://youtu.be/f_PMlXqWQ7I


אז יש המגדלים אבוקדו בבית:

https://youtu.be/DrFbk-xRlH0


משתמשים בו גם לטיפוח:

https://youtu.be/ZubuSuTQQO4


קניתם אבוקדו קשה? - רככו אותו כך (עברית):

https://youtu.be/g4v-2SUO2AM


היו זמנים שבהם האבוקדו ממש הפחיד אנשים:

https://youtu.be/5hRHZEb_uXc?long=yes


וכך מגדלים אותו:

https://youtu.be/whNYlkV-TMU?long=yes
מי מייצר את האבטיח המרובע?



אבטיח (Watermelon) הוא מהפירות הכי אהובים בקיץ ובכלל. הוא אינו יקר מדי והוא טעים ומרענן להפליא. אבל אחד הפירות המוזרים שמסתובבים כיום בחנויות מזון יוקרתיות הוא האבטיח המרובע (Square watermelon). במחירים שמקבילים לכ-400 שקלים תוכלו לקנות אבטיח מרובע שיפאר את הפיקניק או ארוחת הערב החגיגית שלכם.

מסתבר שביפאן גם את זה הצליחו לייצר. הם נעזרים בתבנית מרובעת שאליה מוכנס האבטיח הקטן, בשלב מוקדם בגידולו. בצורה כזו הוא גדל לתוך המסגרת המרובעת ו"נאלץ" להתאים את עצמו לצורה שהוקצתה לו. כך הוא יוצא בתום תקופת הגדילה שלו, בצורת קוביה מרובעת וחטובה.

כמובן שאיש לא עוצר באטרקציה הזו. חקלאים יפאנים שזיהו את האבטיחים בצורות כמקור הכנסה מעולה, החלו ליצור תבניות של לבבות, משולשים ועוד. אלו כבר עולים יותר...


הנה האבטיח המרובע שבא מיפאן:

https://youtu.be/2JNSpMhJLvg


האם זה השלב הבא? - אבטיחים בצורות כמו לב:

https://youtu.be/zhheamH_gns


בצורות הנדסיות:

https://youtu.be/hPntOoRbaws


והאתגר שלא אחר לבוא - כמה גומיות יפוצצו את האבטיח המרובע:

https://youtu.be/Hga87KPRj4g
איך ענבים הופכים לצימוקים?
מהו הפרי המסריח ביותר והטעים ביותר בעולם?
מהו קוקוס הים בסיישל?
מאיפה באו התפוזים וכיצד הפך המיץ שלהם כה אהוב?
מהו משקה התמרינדי והפרי שממנו הוא עשוי?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.