» «
פירות
מה תפקיד הפירות והירקות ומה הם נושאים בהם?



רבים רואים בפירות (Fruits) את המתנה של הטבע לבעלי החיים, לצורך קיומם. גם האדם וגם מינים רבים אחרים מתענגים על טעמם של הפירות והירקות וניזונים מהם.

אבל האבולוציה עובדת אחרת לגמרי. בהתפתחות האבולוציונית אין מתנות ואין תכונות שמתפתחות אצל אורגניזם, לטובת אורגניזם אחר. כדי שתתפתח תכונה מסוימת, היא צריכה להציע יתרון הישרדותי ברור לאורגניזם שבו מתפתחת התכונה בעצמו.

ואכן, הפירות הם אחת הדרכים שבהן מפיצים צמחים ועצים את הזרעים שלהם. שיטות הפצה כאלה נועדו כדי להרבות את הצמח, באמצעות זרעיו. ככל שבעלי חיים אוכלים ומפרישים את הזרעים, או נושאים עימם את הפרי לאכילה ומשאירים זרעים במקומות רבים, סיכוייו של הצמח או העץ עם הפרי להתרבות ולהשריש במקומות נוספים גדלים. צמחים שלא מפתחים פירות עם זרעים בתוכם, סופם שהאבולוציה תלך ותקטין את מספרם ולכן הם יילכו וייעלמו, במרוצת הדורות.

יעניין אתכם ודאי לדעת שהיום מפתחים בהנדסה גנטית פירות מסויימים ללא זרעים, כמו אבטיח ללא גרעינים, למשל. אבל על כאלה לא בונים שיתרבו בעצמם, אלא מרבים ומגדלים אותם באופן מלאכותי ומהונדס.


הנה עץ עם הרכבה של המון מיני פרי:

https://youtu.be/ik3l4U_17bI


כמה פירות שחיברו מיני פרי שונים לאחד:

https://youtu.be/NeK8wS0KJLE


והפירות הטרופיים הפחות מוכרים בעולם:

https://youtu.be/OKTej1u-7-0
מנגו
מאיפה בא המנגו?



הוא הפרי הלאומי של הודו, פקיסטן והפיליפינים והעץ שלו נחשב לעץ הלאומי של בנגלדש. הוא עץ שידועים כ-35 זנים שלו ומדובר בעץ טרופי, מה שאומר שהוא גדל באזורים הטרופיים של הודו, סין והמרחב שבסביבתן.

יודעים מיהו? - רמז: זה כתוב בכותרת... נכון... מנגו (Mango) הוא אחד הפירות האהובים בעולם. אין מי שטעם מפרי עץ המנגו ולא התאהב בטעם המתוק והמוצלח שלו. זהו העץ שתורבת והופץ למספר המקומות הגדול בתבל. הוא מצוין כמו שהוא, בתור גלידה איטלקית או בקינוחים עתירי מתיקות וכך מזהים אותו בכל מקום. הוא כבר מזמן לא פרי אקזוטי בעולם - בכל מקום הפך המנגו כבר מזמן פרי נפוץ כמו הבננה והתפוח.

המנגו נולד בדרום אסיה. יש למעלה מ-2000 זני מנגו בעולם. הוא בריא מאד. לא רבים יודעים שיש בו פי 20 ויטמין A מאשר תפוז, שכל כך מזוהה בעינינו עם ויטמינים. הוא גם שופע בנוגדי חמצון שמונעים סרטן. אפילו הקליפה שלו, שכולם זורקים בהתלהבות לאשפה, היא לא רק אכילה, אלא גם תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ויכולה אף לסייע לעצירה של גידולים סרטניים!

גם במטבח הוא שונה מהתדמית המתוקה והקינוחית שמזוהה איתו כל כך. ההודים מכינים ממנו מאכלים רבים, רובם לאו דווקא מתוקים. באסיה משתמשים בדרך כלל במנגו כשהוא כבוש או מוחמץ. כך למשל העמבה ההודית, שהגיעה גם לארץ ונקלטה אצלנו יפה, מתבססת על המנגו.

בכלל, בישראל מגדלים המון מנגו, בעיקר בצפון הארץ ובסביבות הכנרת. חלק גדול מהפירות הללו עובר לייצוא לחו"ל, אבל גם אנחנו נהנים ממנגו מעולה, במיוחד מנגו מאיה הפופולרי בישראל.


הנה סרטון של פירות מנגו על העצים בהודו:

https://youtu.be/pfRP_qHUeFQ


חיתוכי מנגו מיוחדים בתאילנד:

https://youtu.be/9_UJkdy4zj8


וכך חותכים מנגו אצלנו:

https://youtu.be/yE0NGXZ_HBs


בהודו:

https://youtu.be/VHmPVZPECZU


ובמקסיקו:

https://youtu.be/b84xknGwkF8


לא פלא ששלישיית מנגו שנקראה על שמו, לבשה בגדים בצבעיו:

https://youtu.be/6NN6LaMK_tc
אננס
מה מקורו של האננס?



אננס (Ananas) הוא צמח טרופי המוציא פרי שכולנו אוהבים. פרי האננס הוא פרי טרופי צהוב, בעל קליפה עבה ומעליו ציצת עלים. שיח האננס גדל על ידי שליחת חוטרים וכך הוא מתרבה. מצד שני, כל צמח מניב רק פרי אחד, שיוצא מהגזע שלו.

האננס נפוץ מאוד בתאילנד ובסביבות טרופיות. כמעט כל מי שהיה בתאילנד מדבר בערגה על טעמו של האננס התאילנדי. אבל מקורו של האננס הוא ככל הנראה באמריקה דווקא. לאירופה הוא הגיע עם כריסטופר קולומבוס והמתיישבים באמריקה, שהחלו לשלוח אותו לספרד וממנה אל שאר ארצות "היבשת הישנה". הם גילו את הפרי המתוק והטעים לאירופים הנלהבים וכבר בשנת 1720 גידלו אננס בחממות ברחבי אירופה. כיום מגדלים את האננס גם באפריקה אך דווקא ארצות דרום מזרח אסיה הן המובילות העולמיות בגידול האננס.

מקורו של השם "אננס" הוא מהשפה הטופית שבה המילה "אננה" משמעותה "פרי טוב". השם של האננס באנגלית (pineapple) נובע ככל הנראה מהמראה האצטרובלי (pine) שלו.


הנה סיפורו של האננס וכיצד מגדלים ומכינים אותו לשיווק בקופסאות השימורים או כאננס מיובש:

https://youtu.be/-15bEIG7sRY


כך מגדלים את האננס:

https://youtu.be/UVL8NXigTkI


וכך עושים ממנו מיץ:

https://youtu.be/_uC5h0xBVDU


וכך האננס גדל (בקפיצות זמן):

https://youtu.be/LJmHxLxBnko
אבוקדו
מה הפלא האבולוציוני של האבוקדו?



בשנים האחרונות הוא הופך לפצצה טרנדית של פרי, בכל העולם המערבי. האָבוֹקָדוֹ (Avocado) הגיע לארץ הקודש, ארץ ישראל, בזכות הנזירים של מנזר השתקנים בלטרון. הם אולי שתקו כהרגלם, אבל בשקט בשקט הביאו לכאן את עצי האבוקדו הראשונים ואת אחד הפירות שהגיעו לעולם מגילוי אמריקה. בחצרו של מנזר השתקנים נמצאים עד היום עצי האבוקדו מהוותיקים בישראל ואולי אף הראשונים.

אבל לאבוקדו ייחוס הרבה יותר מסעיר. מסתבר שאבוקדו הוא בכלל שריד למהפכה אבולוציונית מסעירה. חוקרים מאוניברסיטת פלורידה מצאו שפרח האבוקדו הוא "מאובן גנטי", מה שאומר שניתן למצוא בדנ"א שלו את ההוראות הגנטיות שמצביעות על המעבר מאצטרובלים, הוריהם הקדומים של הפרחים, אל הפרחים עצמם.

אבל גם אם האבוקדו הוא אחד מצמחי הפרחים הקדומים בעולם והגנטיקה שלו מרתקת, ההיכרות של העולם הרחב איתו, היא יחסית קצרה. הוא נולד במרכז אמריקה, ככל הנראה באזור שהוא היום במקסיקו. כשכבשו הקונקיסטדורים הספרדים את האזור, הם החלו להעבירו לאזורים אחרים שבהם שלטו. כך עבר האבוקדו בהדרגה לדרום אמריקה ומשם הוא התפשט לחקלאים באפריקה ובאזורים שונים באסיה.

מקור השם "אבוקדו" הוא בשפה האצטקית, שבה "ahuacatl" פירושו "אשך". כמובן שהדימיון בין הפרי והאשך הוא הסיבה לשם הזה, אבל המקומיים אוחזים גם באמונה שלאבוקדו יש סגולות מיניות של ממש.


הנה כמה עובדות מרתקות על האבוקדו:

https://youtu.be/b_-EwkaxZek


מגדלי האבוקדו:

https://youtu.be/hxw3aJmBkC0


יש המגדלים אבוקדו בבית:

https://youtu.be/DrFbk-xRlH0


משתמשים בו גם לטיפוח:

https://youtu.be/ZubuSuTQQO4


היו זמנים שבהם האבוקדו גם הפחיד ממש:

https://youtu.be/5hRHZEb_uXc?long=yes


וכך מגדלים אותו:

https://youtu.be/whNYlkV-TMU?long=yes

פירות

דוריאן
מהו הפרי המסריח ביותר והטעים ביותר בעולם?



הפרי הכי מסריח בעולם הוא הדוריאן. זהו פרי טעים להפליא אך מסריח מאד, הכי מסריח שיש. הדוריאן גדל בתאילנד והעונה שלו נמשכת מחודש מאי ועד נובמבר. בשל ריחו המבאיש. נאסר במקומות שונים בעולם להכניסו למקומות ציבוריים, כמו אוטובוסים, מטוסים ובתי מלון.

רבים רואים בו את מלך הפירות, אבל הפרי הטרופי והקוצני הזה, שרבים טוענים שטעמו כה נפלא שיש הרגשה ששף צמרת הכין אותו, לא עושה חיים קלים למי שמצוייד בחוש ריח כלשהו..


הנה סרטון על פרי הדוריאן, הפרי הטעים בעולם:

http://youtu.be/U4p4K7sPPLM


הנה מה שגורם הביקוש הגובר:

https://youtu.be/ZdzMXcAq0Us


מישהו שנחשף למלך הפירות בפעם הראשונה:

http://youtu.be/UEVTVo8D48E


והסבר על הפרי הכי טעים בעולם בתשובה לגברת שמעוניינת לקנות ממנו אבל חוששת מהריח:

http://youtu.be/oQj-hFfmYkQ
פרי
למה העצים מגדלים פירות?


ממש כמו ילדים של בני-אדם וגורים של בעלי חיים, תפקיד הפרי שגדל על העץ הוא להרבות את העץ ולהמשיך את השושלת. הפרי גדל ומבשיל ואז הוא צונח על הקרקע ומפזר את גרעיניו על האדמה. גרעינים אלו מצמיחים צמחים חדשים וכך מפיץ הצמח את עצמו עוד ועוד.

כלומר, הפרי הוא מהאמצעים שבהם משתמשים צמחים להפצת זרעיהם. בתוך הפרי ישנם זרעים שתפקידם להרבות את הצמח. מסביב לזרעים יש בתוך הפרי חומר עסיסי ומזין, עטוף בקליפת הפרי. את התוכן הטעים הזה אוכלים בעלי חיים ומותירים את הזרעים שלרוב אינם מתעכלים. הזרעים הללו מתפזרים בחסות בעלי החיים וכך נובטים צמחים חדשים בכל עבר.


הנה סרטון עם הסבר על הפצת הזרעים באמצעות הפרי:

https://youtu.be/sdQf5JcX9wg


שיר על העצים שאנו מגדלים:

http://youtu.be/D7dKRBZVLvI
בננות
מה הדרך שעשו הבננות לאמריקה?



הבָּנָנָה (Banana) נולדה כצמח טרופי הדומה לעץ. פירושו של דבר שהבננות גדלות באזורים טרופיים, אזורים חמים, הקרובים לקו המשווה. ואכן, הבננה היא מהמזונות העיקריים של מרבית תושבי הארצות החמות.

צבעה של הבננה מבחוץ מתחיל כירוק. ככל שהיא מבשילה, משתנה קליפתה החיצונית מירוק לצהוב. בשלב זה חשוב לדעת שהעמילן שבתוך הפרי מתפרק והופך לסוכר. רק אז מותר לאכול את הבננה, כי לפני כן היא אינה בריאה וכמובן שאינה מתוקה או טעימה. בשלב האחרון נרקבת הבננה, כשצבע הקליפה הופך לחום אז שחור. בשלב החום הבננה מקבלת טעם מתוק מאד ומרקם המזכיר דבש. בשלב השחור, השלב האחרון, שלב הרקב, אין הבננה ראויה למאכל.

לא רבים יודעים שהבננה התרבותית נולדה בדרום-מזרח אסיה. במהלך אלפי שנים הופצה הבננה על ידי בני המין האנושי לאזורים טרופיים וסובטרופיים שונים. אלכסנדר הגדול מי שהביא את הבננה לאירופה, לאחר שגילה את הפרי עתיר האנרגיה בעת שכבש את אסיה. הערבים הם אלה שהביאו את צמחי הבננה לאפריקה וחקלאים החלו לגדל אותם, במיוחד בצד המערבי של היבשת האפריקאית. משם הועבר צמח הבננה, במאה ה-16, על ידי הכובשים הספרדים אל המושבות שלהם ביבשת אמריקה. הוא נקלט שם היטב וגידול בננות באזורים הטרופיים של יבשת אמריקה היו להצלחה גדולה.

עד כדי כך גדולה הייתה ההיקלטות של הבננה באמריקה, עד שכיום מהוות ארצות אמריקה הדרומית והתיכונה את היצואניות הגדולות של בננות לכלל ארצות העולם. לאור זאת, ודאי לא תתפלאו לדעת שמגדלת הבננות הגדולה בעולם היא אקוודור, השוכנת ביבשת אמריקה.

מבחינה בוטנית הבננה אינה פרי. קשה אולי להאמין אבל היא מוגדרת כעשב. עשב? - כן. כי בניגוד לעצי פרי ין לה גזע של ממש, אלא מעין גבעול שמורכב שכבות שכבות, כמו שאנו מכירים מהבצל. זו הסיבה שהגזע של עץ הבננה מכונה "גזעול".

יש בעולם בסביבות 200 זנים של בננות, המשתייכים ל-40 מינים שונים. כמו התמרים, גם הבננות גדלות ב"כפות", קבוצות צפופות של פרי. הכפות מסודרות בשדרה היוצרת את אשכול הבננות הענקי.


הנה ההיסטוריה של הבננה:

https://youtu.be/SpAHPXNhAwk


זו הדרך שעושה הבננה מדרום אמריקה אלינו:

https://youtu.be/2HeO9k7jgVo


מסתבר שהבננות שאנו אוכלים היום אינן הבננות שאכלו הורינו בצעירותם:

https://youtu.be/ex0URF-hWj4


כך קוטפים את הבננות:

https://youtu.be/_l7sak6Vlq8


וסרט תיעודי על תהליך גידול הבננות בהוואי:

https://youtu.be/cigy-hOgp2o?long=yes
תאנה
כיצד חונטת התאנה פגים?



התאנה (Fig) היא עץ בר שגדל בארץ ישראל, או הובא לכאן בימי קדם, ככל הנראה מהרי פרס, עיראק או טורקיה. במצבו הטבעי גדל עץ התאנה בר ליד מעיינות.

מאחר ששרידי תאנים נמצאו באתרים פרהיסטוריים בני יותר מ-5,000 שנה ומאובני עלים של תאנה, קדומים אף יותר, נמצאו בסלעי גיר במעיינות עין גדי, החוקרים סבורים שהתאנה ופירותיה היו קיימים כבר אז ולא האדם הוא שתירבת אותם, כמו שעשה למיני עצים אחרים.

עוד בימי קדם אהבו את פירותיו המתוקים של עץ התאנה ואכלו אותם טריים או מיובשים. אבל כבר בימי התנ"ך הבינו שפירות התאנה הם לא התאנים, אלא הגרגרים שבתוכם. התאנים שאנו אוכלים הן למעשה תפרחת, מעין קבוצת פרחים בשרנית שגדלה כמבנה סגור, דמוי כד, שדווקא דפנותיו הפנימיות הן הפורחות בצפיפות. בתחילת התהוותה נקראת התפרחת הזו "פגה". מעניין שגם התות הוא פגה, אבל בו הפריחה היא דווקא בצד החיצוני ונראית כנקודות הבהירות הקטנות, שבולטות מעט מהמרקם החיצוני האדום שלו.

בראשית התפתחות התאנה, היא קטנה וקשה. התאנה הירוקה הזו, שעדיין לא הבשילה, נקראת פגה וממנה גם קיבלו את הכינוי "פגים" התינוקות שעדיין לא הבשילו.

בתנ"ך בשיר השירים נאמר "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ"

יש המשערים שהכוונה בחניטה היא הקשייה. כשתאנה החונטת את פגיה, היא סוגרת את פירותיה הקטנים במעין כיסוי קשה, שאותו אנו אוכלים בהנאה. 


הנה התאנה ופירותיה:

https://youtu.be/z8wux5br5YE


ההיסטוריה של עצי התאנה:

https://youtu.be/JuZMKUk_Xnk


הנה עץ תאנה גדול:

https://youtu.be/Km47wXk-rus


לא רק הצבע של התאנה אלא גם הרכות שלה מראה שהיא בשלה:

https://youtu.be/Q7n_XjDW1D0


והנה מין של צרעות שמגדל בתוך התאנים את הביצים:

https://youtu.be/JfkiYfrStrU


פירות וירקות
מה ההבדלים בין ירקות ופירות?



בין הפירות והירקות יש הבדלים, אבל יש כמה הגדרות שונות ומבלבלות מעט.

בציבור שולטת התפיסה שמה שמתוק הוא פרי ומה שלא - ירק. זו תפיסה שימושית ואפשר להסתפק בה, אבל היא אינה מדויקת מבחינה מדעית.

גם הגישה השנייה שמקובלת על רבים, שפרי צומח על העץ בעוד ירק צומח על האדמה. היא תפיסה עם בעיה, כיוון שאז גם אבטיח ותות נמנים על הירקות. האם הם ירק?

הגדרה שלישית היא בוטאנית מדעית. לפיה כל מה שמכיל גרעינים או זרעים מוגדר פרי ולפי הגדרה זו גם העגבניות, המלפפונים והפלפלים הם פירות. ירקות לעומתם הם אלו שלא מכילים זרעים. עליהם נמנים חסרי זרעים כמו הגזר, תפוחי אדמה, החסה, עשבי התבלין, הבצלים, העלים דוגמת כוסברה, פטרוזיליה ושמיר וכדומה.


משימת דעה אישית
=============
מה ההבדלים שהכי מקובלים עליכם? - החליטו אתם בין הגישות הפופולאריות והלא מדויקות לגישה הבוטאנית, שהיא פחות מוכרת, אבל היא המדעית מכולן.


הנה ההבדלים שבין הירקות והפירות:

http://youtu.be/HqjXqvr_I1o


והנה הסבר נוסף על הבדלי פירות וירקות:

http://youtu.be/DTK-uWx_VQo
מהם הפרחים האכילים?



האדם אוכל כבר אלפי שנים צמחי תבלין. אלו תורמים טעם ועניין למנות הכי פשוטות ועד להכי מתוחכמות ומורכבות במטבח. אבל בשנים האחרונות, עם התגברות הפרזנטציה והצילחות, נעשה יותר ויותר שימוש במטבח היוקרתי, בפרחים של ממש במזון. זה נראה כחידוש אבל זה לגמרי לא. כי לצד הנוי והיופי שלהם, מאז ומתמיד שימשו פרחים שונים את האדם גם לצורכי אכילה.

כבר בימי קדם ידעו את הסוד. לפרחים רבים יש ערכים תזונתיים ברורים והם יכולים לתרום לאכילה בריאה ומאוזנת. הסינים הקדמונים נהגו לאכול בסין העתיקה חבצלות. הרומאים ידועים בכך שהם זללו בהנאה שושנים וסיגליות. ההודים גם הם לא טמנו ידם באגרטל ואוכלים עד היום עלי כותרת של ורדים.

ואכן, פרחים אכילים (Edible flowers) הם פרחים שניתן לאכול בתיאבון, ללא חשש לבריאותנו. הם מוסיפים צבעוניות וטעם למנות השונות ולא פעם הם שמעניקים למנה טובה את "אפקט הוואו" של הסועדים.

ובאמת, בטבע יש צמחים רבים שהחלק האכיל בהם הוא הפרח, לא פעם אפילו החלק היחידי שניתן לאכול בצמח. השימושים בפרחים במזון הם מגוונים. פרחים אכילים שונים יכולים להוסיף טעם ויופי לסלטים ולמרקים. מפרחים מתוקים ניתן לעשות תה או להקפיאם בקוביות קרח. לשדרוג ההגשה, אפשר להוסיף עלי כותרת מיובשים לפנקייק או לבצק של עוגיות.

דוגמאות? - עלי הוורדים הטובים לריבה וקישוט עוגות, עלי פרח הגרניום שמוסיפים למשקאות קרים המוגשים לשולחן ומקפיאים בתוך קוביות קרח, חרציות לפיזור על הסלט, העלים הלשוניים והמתקתקים שבשולי פרח ציפורני החתול משמשים להוספת צבע, פרחי ועלי הכובע נזיר שהם פיקנטיים וטובים לתיבול הסלט, פרחי אמנון ותמר בעלי הטעם המתוק שמשמשים לסלטים, קינוחים ומשקאות, ציפורן סיני שניתן להניח על סלט ומוסיף לו צבע או להקפיא בקוביות קרח, או פרחי ההדרים שאפשר להוסיף לתבשילים ומרקים.


הנה הפרחים האכילים שהפכו למאכלים יומיומיים של רובנו:

https://youtu.be/bsyHwIIoQUA


כך מכינים סלט עם פרחים אכילים פחות ידועים:

https://youtu.be/N72gpAjk-t8


הנה התאנה - שהיא פרח אינסייד אאוט, כזה שפורח פנימה:

https://youtu.be/z8wux5br5YE


והנה סלט עם עלים אכילים:

https://youtu.be/38vsobx6TXU


אבל יש לוודא שמזהים היטב את הפרח ולא משתמשים במטבח במה שלא בטוחים לגמרי:

https://youtu.be/WnjCgjbV_dk
איך שומרים על הבננות ממזיקים?



אם תשאלו את ההורים, הם יספרו לכם שהבננות של היום הן גדולות משמעותית מאלה שהכירו בילדותם. הסיבות הן אמנם גם הנדסה גנטית, שמאפשרת להגיע לזני בננה גדולים יותר, אבל גם ההגנה הטובה על הבננות.

וההגנה הזו היא ותיקה מאד. במטעי הבננות הגדולים נוהגים כבר שנים רבות המגדלים לכסות את אשכולות הבננות בשקים, כל אשכול והשק שלו. כיסוי הבננות בשקים מגינים עליהם מחרקים ומזיקים ומאפשר להן להבשיל ולגדול הרבה יותר, לפני שהם נקטפים.

כיום מכסים את העץ כולו בחומרי הדברה מתקדמים ורבים מהחקלאים כבר אינם משתמשים בשקים ובדים. אם החקלאים לא היו מכסים את הבננות, כך שימנע מהמזיקים לאכול מהן, היה עליהם לקטוף את הבננות הרבה יותר מוקדם ואז הבננות שהיינו מקבלים בשוק או אצל הירקן היו זעירות משמעותית.


הנה סרטון על גידול בננות בשקי הגנה:

https://youtu.be/PRtGanL-k5A


כך התפתחה חקלאות הבננות בקיבוצי ישראל:

https://youtu.be/Gfj_MnmB4ZQ


וסרט תיעודי על גידול הבננות:

https://youtu.be/cigy-hOgp2o?long=yes
איך יש כל כך הרבה זני תפוחים?



לא סתם היה התפוח נוכח בגן העדן ותפס מקום כה חשוב בסיפור החטא של האדם הראשון וזוגתו. זה היה רומן מטעימה ראשונה. גם היסטורית, עצי התפוח (Apple trees) הם מהעצים הראשונים שבויתו על ידי האדם. כך הם ליוו את האדם מהולדת האנושות ועד עולם המחשבים האישיים של העשורים האחרונים.

התפוחים התפתחו מתפוח הבר ממין "מאלוס סיברסי" (Malus sieversii), שגדל במקור במרכז אסיה. כיום התפוחים מתוקים מאשר התפוחים של תקופות קדומות יותר וישנם מעל 7,500 זני תפוחים שונים, שתורבתו ונוצרו על ידי האדם. לכל זן תכונות אחרות. מבדילים ביניהם גורמים רבים, כולל הטעמים, הצבעים, הצורות, העמידות למחלות שונות ולסוגי אקלים שונים. במהלך השנים והגלובליזציה, בה פירות וירקות נשלחים מפינות שונות בעולם לארצות רחוקות, פותחו גם זנים מיוחדים שמקנים חיי מדף ארוכים וקלות משלוח, לצורך יצוא.

התפוחים הם פירות בריאיים מאד לגופנו. לא סתם נוצרה הממרה "תפוח אחד ביום ירחיק את הרופא!". החל מחיזוק המערכת החיסונית, דרך מניעת מחלות לב, הגדלת השליטה של הגוף ברמת הכולסטרול שלו ובכמות הסוכרים בדם ועוד. מחקרים גם מצאו שאכילת תפוח אחד ביום לפחות מקטינה משמעותית את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. מסרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הפה, סרטן הכליות וסרטן השחלות.

התפוח עתיר ויטמינים בריאים והוא מסייע לשמור על הגיינת הפה. למעשה, כשאין בידיכם משחת שיניים או אפשרות לצחצח שיניים, כדאי לכם לנגוס בתפוח - הוא ינקה את הפה ויילחם בחיידקים לא רע בכלל...

בין הזנים המוכרים של התפוח ניתן למצוא את ה"רד דלישס" האדום, הזן המתוק והכי נמכר בעולם, זן שהעץ שלו לא זקוק להפריה מעץ תפוח אחר, כי הוא מפרה את עצמו. ה"גרני סמית" (או גרנד סמית, כפי שמכנים אותו בישראל), לעומתו, הוא תפוח חמוץ-מתוק בצבע ירוק חזק וקליפה מבריקה. הוא נקרא על שם מי שגילתה אותו, מריה אן סמית' האוסטרלית, שמצאה בחצרה עץ תפוח והבחינה שהוא גדל מערימת זבל שעמדה בסמוך. ככל הנראה הוא תוצאה של הפרייה של תפוח תרבותי מתפוח בר. אבל התפוח שזכה לפרסום עולמי, חייב אותו למחשב ה"מקינטוש" של חברת אפל, שנקרא על שמו. תפוח המקינטוש מזוהה בקליפתו הצבועה בגווני האדום-ירוק ובטעמו החמצמץ, שהפך אותו לחביב על תושבי קנדה וצפון אמריקה.


הנה התפוח ומגוון התפוחים שיש (בעברית):

https://youtu.be/mQePz62zkqA


כך מגדלים תפוחים:

https://youtu.be/iQ6dz6jE3ew


ישראל היא מעצמת תפוחים ומפתחת זנים חדשים בעצמה:

https://youtu.be/3F8n0IM33-g


מתפוחים מכינים את הסיידר, מיץ התפוחים המצוין:

https://youtu.be/H0yyY-n1DXk
מה ההיסטוריה של ההדרים?



הדרים (Citrus) הם עשרות מינים של עצים ירוקי-עד, עם פירות מאד אהובים ובריאים. פירות ההדר מספקים מגוון טעמים גדול, שנע בין מתוק לחמוץ. פירות ההדר מכילים מיץ רב.

בימי הביניים הצטיידו ספינות בהדרים לקראת הפלגות ארוכות. ליים למשל, נבחר בזכות תכונותיו לחיזוק בריאותם של ספנים. באותה תקופה האמינו שבעזרת מוצרי מזון חמוצים, כמו הלימון, ניתן למנוע גם את ההידבקות במחלת הדבר, שעל פי האמונה המקובלת אז נתפסה כנגרמת מאוויר רע ומעופש.

אבל לא רבים יודעים שבמקור כללו ההדרים רק מספר קטן של מינים - אתרוג, פומלו, מנדרינה, קיי ליים וחלימי, פרי שקיומו התגלה רק בשנים האחרונות. מהם נוצרו על ידי הרכבה או הכלאה מיני הדרים נוספים, רבים מהם הם מהאהובים והבריאים שבפירות. ביניהם ניתן למנות כיום גם את התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הפומלית, הקלמנטינה, התפוזינה ואחרים.

הרכבה היא חיבור של ענף מעץ אחד, אל עץ שני. כך ניתן לקבל על העץ המארח את ההרכבה את פירות העץ המקורי. על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות פחות מוצלחים. כך ניתן גם לייצר פירות חדשים וטעמים לא מוכרים. הלימון למשל, הוא פרי שנוצר מהרכבה של ליים ואתרוג. קראו על כך באאוריקה, בתגית "הרכבה".

אם הרבה פירות וירקות הגיעו אלינו מהעולם החדש, מאמריקה, ההדרים עשו את הדרך ההפוכה. קולומבוס וספניו הם שהביאו אותם לאמריקה.

מאז סוף המאה ה-18 החלו להבין את היתרונות הבריאותיים הגלומים במיץ ההדרים כמקור לוויטמינים.


הנה תולדות עצי ההדרים:

https://youtu.be/ZxhRgmr2yhY


חקלאות ההדרים:

https://youtu.be/bsMwuISCftE


היתרונות התזונתיים:

https://youtu.be/XuB6N1z9N8k


אורזי מנדרינות להפצה:

https://youtu.be/zeqAlsmoEns


כך מתפתח פרי הדר:

https://youtu.be/QcFBUp_C1QA
איך קוטפים את פרי הקוקוס?



את אגוזי הקוקוס (Coconut) קוטפים ילידי אפריקה והאזורים הטרופיים על ידי טיפוס על העצים הגבוהים. הילדים מחברים פיסת חבל לרגליהם ובאמצעותה הם נאחזים טוב יותר בגזע הארוך, שאורכו יכול להגיע ל־30 מטרים! - לאחר שהם מגיעים לראש העץ, הם קוטפים מהאגוזים ומשליכים אותם למטה.

את האגוז הם מקלפים באמצעות סכין ופורסים פרוסות של קוקוס לאכילה. כשהם רוצים לשתות, הם פשוט פותחים את אגוז הקוקוס ומשתמשים בו ככוס גדולה.

עץ קוקוס עצמו הוא סוג של דקל. הקליפה של פרי הקוקוס היא קשה מאד וחלב קוקוס, הנוזל שבתוך פרי קוקוס, הוא מרווה מאד וטעים להפליא.

למעשה, קטיף של קוקוס יכול להתבצע רק בטיפוס על הדקלים הגבוהים. גם באפריקה וגם בסרי לנקה, מיצרניות מקוקוס הגדולות בעולם, על 65 מיליון דקלי הקוקוס שלה.


הנה סרטון שמראה ילד מהאי זנזיבר קוטף ומקלף את פרי הקוקוס:

http://youtu.be/YLmuZvT0cZE


עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר:

https://youtu.be/cQOwWJTZnQk


הנה הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:

https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0


קוטפי הקוקוס מראשי העצים שם:

https://youtu.be/K8KdW77ZIuI


כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה שלו:

https://youtu.be/ynYA983dSeY


וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:

https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
מהי המוטציה של הקלמנטינה?



בסוף המאה ה-19 התגלתה הקלֶמֶנטינה (Clementine) באלג'יריה, על ידי האב קלמאן רודייה, כומר צרפתי שישב באלג'יריה בתוקף תפקידו בהפצת הנצרות. על שמו של קלמאן נקראת הקלמנטינה עד היום.

האגדה מספרת שרודייה הוא שטיפח את הקלמנטינה ויצר אותה מהכלאה בין מנדרינת הטנג'רין הים-תיכונית לבין חושחש, אותו עץ הדר שאמנם הפרי שלו אינו אכיל, אבל הגזע שלו משמש כבר אלפי שנים בתור "כנה", כלומר בסיס שעליו מבצעים הרכבה של עצי הדר. החוקרים והיסטוריוני המזון, מאידך, סבורים שחלקו של קלמנט רודייה היה רק בגילוי הפרי ובפרסומו בעולם ושההכלאה בין הזנים נעשתה במה שקרוי "מוטציה ספונטנית" וללא התערבות אנושית.

כך או כך, תרם הכומר הצרפתי רודייה לעולם את אחד הפירות האהובים והטעימים וכיום מהוות הקלמנטינות את אחד הפירות הנפוצים בעולם. טעמה המתוק-חמצמץ של הקלמנטינה וקילופה הקל ביחס לתפוז, הפכו אותה לפרי אהוב ופופולרי בעולם כולו. בהדרגה היא הלכה והחליפה את התפוז והמנדרינה שבאו מסין, בתור החטיף הבריא והנייד של פירות ההדר. אבל טעמה לא נחשב תמיד מוצלח במיוחד. עד שבאה קלמנטינת האור הישראלית...

הקלמנטינות מזן "אור" פותחו בארץ על ידי המהנדסים של מכון וולקני. הן משווקות בעולם בהצלחה רבה. הסיבה העיקרית להצלחה הרבה שלהן בעולם, היא היותן של ה"אור" הקלמנטינות הטעימות ביותר. זאת על אף שהן היקרות ביותר לצרכנים.

קלמנטינות אור מכניסות כיום למגדלים יותר מכל זן אחר של פרי הדר, כולל תפוזי השמוטי, אלו שפעם היו תפארת ענף ההדרים בישראל. כיום יש גם זני קלמנטינות נוספים כמו מיכל ונובה, אבל רבים רואים ב"אור" את זן הקלמנטינה הטוב בעולם.

עם זאת, הזן המוצלח הזה חשוף לאיומים מסחריים שונים, מזנים מתחרים, זולים יותר וכאלה שמשתפרים כל העת. גם הפרות וגניבות של הפטנט, פגעו מעט בשיווק של זן האור, כשכמה "תיירים" מספרד גנבו ענף מפרדס ישראלי והפכו אותו לפרדס מניב בספרד.

הפרדס, שהתגלה במקרה, הפך למקרה משפטי ידוע. תוצאותיו היו תשלומי תמלוגים עצומים למכון וולקני, פרסום עולמי לזן המשובח שנוצר כאן ויצירת מגוון של הסכמים לגידולו בעולם, שמכניסים סכומי כסף ניכרים למפתחי זן האור. אולי זה סוג של טוויסט מתוק על מה שנקרא "להפוך את הלימון ללימונדה..."


הנה הקלמנטינה:

https://youtu.be/LAnMegb6ttU


כך מקלפים קלמנטינה:

https://youtu.be/6yg65ZUJQZs


הבדלים בין קלמנטינות למנדרינות:

https://youtu.be/IMzo3fP2wXU


פיסול מקלמנטינות:

https://youtu.be/_OfSUeI_2nc


רגע עם להקה שנקראת קלמנטינה ושרה מחרוזת משיריו של אגדה ישראלית אחרת - אריק איינשטיין:

https://youtu.be/hG4kfcR2vVA


וסרט תיעודי על גידול הקלמנטינות בספרד:

https://youtu.be/85LTqTIJGXc?long=yes
מה הסוד של העגבניה?



עַגְבָנִיָּה (Tomato) היא פרי מופלא. לא טעינו, כי מבחינה בוטנית נחשבת העגבניה לפרי. רק המנהג לחלק את הפירות והירקות לפי טעמם הפך אותה לירק מבחינה קולינרית. בכל מקרה, יש בעגבניה שילוב נדיר של מתיקות גדולה וחמיצות ברמה שהיא גבוהה מאשר הלימון.

צבעה המסורתי של העגבניה הוא בדרך כלל אדום. אבל בימינו, פותחו זנים חדשים במגוון רחב של צבעים, כולל זני עגבניות צהובים, כתומים, לבנים, סגולים וירוקים.

העגבנייה התגלתה עם בוא האירופאים ליבשת אמריקה. כמו תפוח האדמה, התירס ופירות וירקות אחרים, מקורה באמריקה התיכונה. כשהיא הובאה לאירופה ולאמריקה הצפונית, העגבנייה התקבלה בחשדנות, גם משום שדמתה לפרי שהיה מוכר כרעיל ומשום כך נתפסה כמסוכנת וגם משום שטענו כלפיה שהיא מעוררת פריצות. במשך מאות שנים, החרימו גם נוצרים וגם יהודים את העגבניות...

אגב, לארצות הברית ושאר צפון אמריקה הגיעה העגבניה דרך אירופה ולא ממקסיקו השכנה. את סיבוב ה-U turn המשונה הזה היא חייבת לעובדה שראשוני המתיישבים בצפון אמריקה הביאו אותה מאנגליה, ארץ שבה העגבניות סוף סוף החלו להתקבל באותה תקופה כמזון טעים ולא מסוכן.

אבל במאה ה-18 הפכה העגבנייה למאכל מקובל ונפוץ ובהמשך אף אהוב, ששימש בסלטים ובתבשילים רבים ביבשת הישנה והשמרנית. במיוחד הפכה העגבניה לבסיס של המטבח האיטלקי.

ישראל נחשבת כיום מעצמת פיתוח של זני עגבניות חדשנים, בהנדסה גנטית. גם עגבניות השרי הן פיתוח ישראלי וגם העגבניות החדשות "בטעם של פעם", שפותחו לאחרונה ושמתיקותן, כמה אירוני, משתווה למתיקות של פירות קלסיים כמו מנגו. מדוע אירוני? - כי מבחינה בוטנית באה העגבניה מהפירות ועתה חזרה אליהם גם בטעם ובקולינריה.


הנה סרטון על ההיסטוריה של העגבנייה:

https://youtu.be/d9U7Y_nXLiY


תולדות העגבניה מאמריקה לספרד ולכל אירופה והעולם:

https://youtu.be/5PCZkKgmBZU


פרסומת לעגבניה הבריאה:

https://youtu.be/ZQ8fwCTSYnQ


החשש מוירוס קטלני שפוגע בעגבניות:

https://youtu.be/Hjdj577mzAY


שיר לעגבניה ולחבריה בגינה:

https://youtu.be/juNkaITgAGY
מדוע כדאי לגזום את עצי הפרי?



כשגוזמים עצים, אנו מקצרים את ענפיהם. קיצור הענפים מחזק את העץ ומאפשר לו להשתמש במזון שלו כדי לתת הרבה יותר פירות, גדולים ועסיסיים. כך העץ פורה יותר ובריא יותר.



הנה סרטון על גיזום עצי פרי:

http://youtu.be/yNytXvxWJIY






למה אנו כל כך צריכים קפה ומה ההטעייה שבו?


אחרי נפט, הקפה הוא החומר הנצרך ביותר בכדור הארץ. המין האנושי צורך 100 אלף טונות של קפאין בכל שנה והמדענים רואים בו גם את הסם הנפוץ בעולם. אבל זו לא "העבירה" היחידה של הקפאין... מדובר בחומר שהוא אחד הנוכלים הגדולים של עולם הטבע.

כולנו יודעים שהקפאין והקפה שמכיל הרבה ממנו, גורמים לנו אמנם לנדודי שינה, לחץ דם גבוה יותר ואולי גם מוסיפים מעט לחרדות שלנו, אבל הם גורמים לנו גם להיות אנרגייים, נלהבים ועירניים...

אבל רגע... עירניים? - זו טעות. הקפאין נחשב סם מעורר אבל הוא כלל לא מעורר אותנו, אלא מטעה את מוחנו לחשוב שאיננו עייפים. למעשה אנו מוטעים לחשוב שאנו עירניים, מה שכלל לא הופך אותנו לעירניים באמת.

כימית, הפעולה שקפאין מחולל במוח היא מרתקת - הוא מעכב את מעכבי הגוף. זה קורה בשהקפאין חוסם מולקולות שנקראות אדנוזין. המולקולות הללו הן שגורמות לנו לישון על ידי כך שהן גורמות לנוירונים במוחנו להאט את פעולתם ובכך לסמן לגוף להוריד הילוך ולהאט את פעולותיו. אבל כאן בא הקפאין, המתחרה באדנוזין וגורם לפעולה הפוכה - הוא מאט את האטת הנוירונים, כלומר לא נותן לנוירונים לגרום לתחושת עייפות ולהוריד את הקצב, משמע להרפות וללכת לישון.

אגב, כל העניין של הקפאין וההטעיה שהוא עושה למוח עובד גם כנגד הגמילה מהצורך של מי שהתרגלו לשתות קפה ורוצים להפסיק. אם ננסה להפסיק, יבואו מולקולות האדנוזין במשנה מרץ ויגרמו לנו לעייפות, לכאבי ראש ולמצב רוח ירוד. זה אמנם יעבור אחרי כמה ימים, כשהגוף יתרגל למצב החדש ונטול הקפאין, אבל השלב הזה מונע מרבים להפסיק עם צריכת הקפה המוחלטת. מה שאגב לא בטוח שהוא מומלץ, בשל יתרונות לא קטנים שהקפאין מעניק בכל זאת לבריאותנו.

אז מה היה לנו שם? - נוכל חלקלק, היורד במורד הגרון וגורם לנו לחוש עירנות, אבל במידה רבה ובכמויות מדודות גם עוזר להפיח אנרגיה בגופנו. בקיצור, המשיכו לשתות קפה ולתת להצגה של הקפאין להימשך - אבל במידה ובכיף!


הנה הצורך האנושי בקפה:

https://youtu.be/4YOwEqGykDM


כך מעוררת אותנו שתיית הקפה (מתורגם):

https://youtu.be/foLf5Bi9qXs


אבל הקפאין לא מעורר אלא מטעה את מוחנו:

https://youtu.be/xq0scBg5XF4
מהי הרכבה של עצים?



לעתים יש עצים שאינם מניבים פרי, או מניבים פרי שאינו טעים. פעמים רבות יחתוך האיכר את ענפיהם ויחבר אל הענפים של העץ התפל את ענפיו של עץ פרי מוצלח. זוהי ההרכבה של עצים.

על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות לא מוצלחים. בשיטת ההרכבה נוצרו רבים ממיני פירות ההדרים, למשל.


הנה סרטון על הרכבה בעצים:

http://youtu.be/G_ss51vVMow


על הרכבת עצי פרי שונים על אותו הגזע, כך שעץ אחד יניב פירות שונים:

http://youtu.be/LacB_HHF_To?t=4s


האם זה שיא ההרכבה? - 40 פירות גדלים מעץ אחד:

https://youtu.be/ik3l4U_17bI
מה וכמה כדאי לאכול באכילה נכונה?
כמה נכון לאכול?
כמה כדאי לנו לאכול?


המזון שאנו אוכלים הוא כמו דלק לכלי רכב. הוא מספק כוח ואנרגיה לגוף.

אכילה מוגזמת הופכת אותנו לשמנים ומעלה את משקלנו יותר מדי, מה שמגביל אותנו ואף מביא מחלות.

אכילה מועטת מדי, אינה מספקת, מחלישה את הגוף ומקטינה את יכולתו להילחם במחלות ואף יכולה להביא למוות מרעב.

כדי להיות בריאים ולגדול היטב, יש לאכול במידה הנכונה ולהעדיף ירקות מסוגים ומצבעים שונים, על בשר ומוצרים מעובדים. מהמתוקים כדאי להעדיף את הפירות - אך לא להגזים גם בהם.

כדאי גם לעשות פעילות גופנית, שתאזן את האנרגיה שמצטברת מהמזון העודף.


הנה סרטון על תזונה בריאה של ירקות ופירות:

http://youtu.be/OGyuJ7rL-7Q


הסבר מדעי לתזונת 5 הצבעים של פירות וירקות:

http://youtu.be/PSl3MK4tlEE?t=12s
מהו קוקוס הים בסיישל?



קוקוס הים (Cocco de mer) הוא פרי מיוחד במינו. הוא צומח באי פראלין, האי השני בגודלו באיי סיישל. באי זה בלבד, צומחים יותר מ-4,000 עצים של קוקוס הים ("קוקו דה מר"). זוהי שמורת טבע יחודית של קוקוס הים והוא הוכרז אתר מורשת עולמית.

כאחד מסמליה המובהקים של סיישל, קוקוס הים הוא פרי מיוחד. יש את הקוקוס הזכרי ואת הקוקוס הנקבי. הם קצת מזכירים את אלה שלנו והתושבים המקומיים טוענים שבלילות ירח מלא משוטטים הקוקוסים הזכריים והנקביים, שלובי ידיים על החוף. הם גם מספרים לכל תייר שמגיע לאי, שמי שיזכה לראות את הפירות הולכים בידיים משולבות - לעולם לא יעזוב את האי!


הנה סיפורו של קוקוס הים, הקוקו דה מר:

https://youtu.be/zij0dsBguuk


כאן הוא גדל:

http://youtu.be/_aSPSvlpvFc


והנה קוקוס הים מקרוב:

http://youtu.be/Txg3yUGskfM
למה לפרחים יש ריח?
מי מייצר את האבטיח המרובע?
מה התרומה של מיצי פירות לגופנו?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.