שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הפרסום ואיך הוא מוכר?
פרסום (Advertising) הוא הצגה וקידום מכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות, במדינות השונות המיועדות לפרסום.
פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום. כי פרסום ייעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע, עבור חברות מסחריות.
למעשה, מטרתו המרכזית של הפרסום תהיה להגדיל את המכירות של מוצרי או שירותי החברות שהוא מפרסם.
הטכניקות המשמשות את הפרסומאים הן שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה של קהל היעד - לקנות את המוצר, לצרוך את השירות, או לתמוך ברעיון ולמשל להצביע בבחירות עבור מי שמייצג אותו בפוליטיקה.
מקור המילה פרסום, אגב, הוא מהמילה היוונית פַּרהֶסְיָה (parresia), שמשמעותה להודיע בציבור או ברבים.
מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת הפך עולם הפרסום לענף כלכלי חזק ומרשים. עד כדי כך גדלו תקציבי הפרסום והכניסו סכומי עתק, עד שבאינטרנט היה שלב בו דיברו על "כלכלת החינם", כשמה שהחל באתרים ובתוכנות חינמיות יפלוש לעולם הצרכנות ושאפילו טיסות יינתנו בחינם ומומנו מהכנסות פרסום.
ברחוב, בתקשורת, בקולנוע ובעיתון - בחיים ובתרבות הפופולרית הפרסום הוא כבר מזמן חלק מהיום יום והפרסומות ממלאות את יומו של כל אדם בחברה המודרנית.
אבל השינוי שעובר עולם הפרסום המאה ה-21 ובמיוחד הכלכלה שלו, הוא שינוי טקטוני, כלומר עצום, מרשים ובעל כיוון ברור. כי מאז תחילת המאה ה-21 הפרסום עובר יותר ויותר לזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט.
הפרסום במנועי חיפוש, באתרים וברשתות חברתיות ואפשרויות הפילוח עד לרמה של פרסומות מותאמות לכל אדם ואדם בנפרד - כל אלה משיגים תוצאות למפרסמים ומחייבים את הפרסומאים להעברת מרבית תקציבי הפרסום לפרסום דיגיטלי, פרסום ברשת.
כל אלה הופכים את הפרסום באונליין למשמעותי יותר ויותר, בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם ומתדלדל בהכנסותיו.
בהתאם לכך, גם תקציבי הפרסום בפרינט צנחו משמעותית, לעומת היקפי הפרסום בדיגיטל, שהתחזקו מאוד ועם הזמן אף עקפו את אלה שמופנים לפרסום בטלוויזיה.
מהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
סוגי פרסום:
https://youtu.be/Qc0DW5gj7LY
איך פרסום עובד?
https://youtu.be/zQptrlOFMDw
פילוח ומיקוד - הפרסום במדיה החברתית הפך בשנים האחרונות למוצלח במיוחד:
https://youtu.be/HC-tgFdIcB0
תולדות הפרסום:
https://youtu.be/7d3VAYGnXjY
אחד הקמפיינים הידועים בתולדות הפרסום:
https://youtu.be/q3mlO2bzHV8
וביקורת פרסומות קטלנית על קמפיין פרסומי של בנק (עברית):
https://youtu.be/EF9N1F1RLWI?long=yes
מהו הפרסום הסמוי?
במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".
ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.
בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.
בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...
באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.
לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...
זהו הפרסום הסמוי (עברית):
https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s
ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:
https://youtu.be/wACBAu9coUU
מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!
https://youtu.be/iY56r2qj8f8
הסבר של עולם מיקום המוצרים:
https://youtu.be/pqf-WVgoq9E
דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:
https://youtu.be/jyo-y3xorAc
וכמה דוגמאות טובות לפרסום סמוי בקולנוע:
https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
מהי תעמולה?
תעמולה היא מסע לשכנוע והסברה, שנועד לקדם רעיון או מטרה כלשהי. התעמולה משרתת ברוב הפעמים בהיסטוריה מטרות פוליטיות ומדיניות. יש תעמולה, פרופגנדה, שנועדה להביא לבחירה פוליטית, מעין פרסומת פוליטית למפלגה או מועמד.
יש תעמולה שנועדה לגרום לשינוי בדעות הציבור, כמו התעמולה הנאצית נגד היהודים או התעמולה הערבית שסיפרה לציבור הישראלי בשעת מלחמה על תבוסות צה"ל בשדה הקרב.
רודנים, דיקטטורים, משתמשים בתעמולה כדי לחזק את שלטונם ולהעצים את גדולתם בעיני העם הנשלט. מפלגות פוליטיות משתמשות בה כדי להפחיד, או כדי להביא לשינוי בדעות הציבור.
לתעמולה אמצעים רבים. יש שימוש רב בפלקטים ובשלטים שנועדו להעביר את המסר. ישנם גם תשדירי תעמולה, שבעזרתם משדרים מועמדים ומפלגות פוליטיות תשדירי תעמולה פוליטיים, בשעת בחירות או באופן מתמשך, כדי להביא לבחירתם או לחיזוק או לשימור כוחם והמסר שלהם. כיום מתרכז חלק גדול מהתעמולה באינטרנט ובאפליקציות החברתיות.
הנה דוגמאות לסרטי תעמולה היסטורית:
http://youtu.be/V9Ir8S1lsMQ
סרטון תעמולה מלגלג שמריץ כלב לראשות הממשלה (עברית):
http://youtu.be/vN5xwKxJ_24
תפקיד הפוסטרים במהפכה הקומוניסטית ובברית המועצות:
https://youtu.be/5MN2uqw9G9E
תעמולה שקרית בשעת מלחמה (עברית):
http://youtu.be/zEYTaQ4Ah2Y
סרטון תעמולה לבחירות לראשות מועצת התלמידים (עברית):
http://youtu.be/UrEZx2wqBD4
ושניים שלקחו על עצמם לנתח תשדירי בחירות (עברית):
https://youtu.be/oi0Kfk8jeJk?long=yes
מה ההבדל בין מכירות, שיווק ופרסום?
לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.
מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.
שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).
פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.
אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.
הסבר עולם המכירות לילדים:
https://youtu.be/M6GfTYlLqXM
על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
זהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
וזהו שיווק. גאוני.
https://youtu.be/CNoH3J7iSrA
מה עושה הפרסומאי?
הפרסומאים הם בעלי המקצוע שיודעים כיצד לפרסם מוצרים ושירותים שונים ולגרום לציבור לקנות מהם יותר.
יש במשרדי פרסום בעלי מקצוע שנקראים "רעיונאים", או קופירייטרים. הם יודעים לנסח סיסמאות טובות ולהמציא סרטוני פרסומת מוצלחים.
פרסומאים אחרים יודעים להחליט איפה לפרסם את הפרסומות כדי שימכרו הכי הרבה ויש את התקציבאים, שמנהלים את הכסף שהלקוחות החליטו שיוקדש למסע הפרסום, הקמפיין.
כל אלה ביחד הם פרסומאים - אנשים שמסייעים למוצרים ושירותים להגיע ללקוחות שיכולים להיות מעוניינים בהם.
הנה כמה דוגמאות לפרסומות יצירתיות במיוחד:
https://youtu.be/CmdV3QoaZj8
רק פרסומאים קריאייטיביים יכולים ליצור פרסומות כאלה (עברית):
https://youtu.be/JJm6lv5Xjeo
ובהומור - קבלו משרד פרסום משעשע וקטנטן (עברית):
http://youtu.be/FzeCLhlG3h4
איך בפרסומות האוכל כה יפה?
לא פעם שמתם לב בוודאי שמזון מהיר שפרסומות נראה הרבה יותר טוב מאשר על המגש במסעדה. ובכן, זה לא מקרה. המזון בפרסומות הוא דוגמן של המזון שאתם קונים בדלפק. הוא נראה מצוין כי הוא מצולם מצוין.
חוץ מאיפור, יש שם הכל. מדובר בהעמדה של המזון בצורה מדויקת מאד, כדי שיצטלם הכי טוב שאפשר. הוא גם מובלט בצבעיו ומצולם בעדשות מיוחדות.
מקדונלדס למשל, טוענים שהמזון המצולם הוא המזון הרגיל שהם מוכרים, אך ההצגה שלו בצילומים נועדה "להחמיא" לו. גם מה שלא נראה בצילום טוב מספיק, מתוקן לאחר מכן בעזרת מחשב ותוכנת פוטושופ. זה ממש כמו דוגמניות שהופכות בצילומים רזות יותר וחלקות יותר, בעזרת הטכנולוגיה.
כך מצלמים אוכל לפרסומות במקדונלדס:
https://youtu.be/oSd0keSj2W8
וזולא רק מקדונלדס כמובן:
https://youtu.be/d7iSFl5cp84
מהו היופי ומה מושך אותנו אליו כל כך?
היופי (Beauty) של אנשים ובעלי חיים הוא עובדה מוכחת. יש יפים ויש פחות, או במילים נעימות יותר: יש יפים ויש נחמדים.
הקומיקאי האגדי רודני דיינג'רפילד זרק פעם בבדיחה ש"כשנולדתי הייתי כל כך מכוער שהרופא נתן סטירה לאימי."
אבל בואו נהיה רציניים לרגע ונשאל מה העניין עם ההערצה שלנו לאנשים יפים.
ליופי מרכיבים שונים. אלה גם הנעורים והבריאות שלנו שיוצרים את המראה היפה, אבל יש פרמטר אחר ומסקרן אף יותר. מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות את היופי בסימטריה של הפנים שלפנינו. אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.
יופי אינו על-זמני. בכל חברה יש מודל יופי, שאולי משתנה במהלך הדורות אבל נוטה לקבוע אנשים עם תכונות חיצוניות מסוימות בתור יפים יותר ופחות יפים. נשים גבוהות, דקיקות, בעלות מראה נשי ועור לבן נחשבות כיום יפות במערב. אבל במזרח התיכון העריצו במשך מאות שנים נשים דשנות, בעלות איברים שופעים ולאו דווקא גבוהות. רזות נתפסו כעניות, לא בריאות ואפילו דוחות. הכל עניין של זמן, מקום ותרבות.
הצצה וחקר על מודלים של מראה חיצוני שכאלה תוכלו לגלות באאוריקה בתגית "מודל יופי".
ומה ההשפעה של היופי עלינו? - מסתבר שמפגש מפתיע עם אדם יפה גורם לנו לסוג של חוסר נוחות ואפילו עצבנות. הסיבה קשורה בשחרור של שני חומרים שונים במוח. מצד אחד אנו נהנים, כי משתחרר לנו דופמין, המוליך העצבי שאחראי על העונג. מצד שני, המוח מפריש את הורמון הקורטיזול, שאחראי על המתח ומגביר אצלנו תוקפנות.
הנה היופי של אנשים ומה שהוא מחולל סביבו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
היופי כקונספט מופלא (מתורגם):
https://youtu.be/-O5kNPlUV7w
יש מי שלא אוהבים את ההשתלטות של היופי על התרבות (עברית):
https://youtu.be/K3RUIclvS8o
והרצאת טד של דוגמנית יפהפייה על היופי החיצוני וכמה שאיננו הכל ביופי (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
ממה מתפרנסים המשפיענים?
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
האם הפרסומות בשלטים יותאמו לנו בעתיד?
המומחים מעריכים ששלטי העתיד יזהו אותנו בעתיד ויקרינו לנו פרסומות שיותאמו למי שאנחנו. הם יתאימו את עצמם למה שנקרא "פרסום התנהגותי" (Behavioral Advertising) - פרסום שמתבסס על המידע הרב שאתרי אינטרנט יודעים על הגולשים שלהם ועל היכולת, שנובעת מכך, להתאים להם מסרים שיווקיים ממוקדים ויעילים במיוחד.
כבר היום פותחה טכנולוגיה שיודעת לזהות את הגיל, המין ומאפיינים דמוגרפיים נוספים של מי שעובר ליד שלט ומסוגלת להתאים את הפרסומות לאנשים כמוהו. פרסומות לנשים, למשל, יציעו מוצרי קריירה או טיפוח שמיועדים לאישה, גברים יקבלו פרסומות של ספורט אתגרי או מכוניות, בעוד שבני-נוער יראו פרסומות למבצעי אופנה או מוצרי צריכה לגיל הנעורים וכן הלאה.
בשלב הבא תוכלו לדמיין את התסריט הבא: אתם מחפשים משהו באינטרנט, למשל חופשה בלונדון ומעתה, במהלך כל היום, בכל פינה בעיר, מהרכבת התחתית, באוטובוס ואפילו במעלית של הבניין שבו נמצא המשרד שלכם, כל המודעות מציעות לכם דילים, מלונות, טיסות ואטרקציות עבור לונדון.
אם תחשבו על זה, שלטי פרסום שיזהו את מי שמתקרב ויקרינו לו מידע ופרסומות שמותאמים במיוחד אליו, הם לא רעיון כל כך יוצא דופן. כבר היום זה המצב בזמן הגלישה באינטרנט. חיפשתם לונדון במנוע חיפוש? כתבתם ברשת החברתית שאתם מעוניינים לטוס לשם? - בכל מקרה יוצגו בפניכם בעת הגלישה, המוני פרסומות ובמגוון עצום של אתרים. פרסומות מטורגטות שכאלה (מלשון Target, מטרה), נקראות כך, כי הן רואות אתכם כמטרה. הן "יורות" בכם פרסומות ממוקדות, שמתאימות לכם בדיוק. כך הן מציעות לכם שירותים, פיתויים ומוצרים הקשורים בלונדון, בחופשה בלונדון או באנגליה בכלל - כי הסיכוי שתקליקו על הפרסומות, או תבצעו את העסקה שבהן, הוא גבוה הרבה יותר מכל פרסומת רגילה.
הנה הפרסום המותאם של אינטל, שמופעל על פי מאפיינים דמוגרפיים:
https://youtu.be/5vcS1b3lGGQ
והפרסום המותאם כחלק משלטי העתיד:
https://youtu.be/OptqxagZDfM
פרסום (Advertising) הוא הצגה וקידום מכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות, במדינות השונות המיועדות לפרסום.
פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום. כי פרסום ייעשה בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע, עבור חברות מסחריות.
למעשה, מטרתו המרכזית של הפרסום תהיה להגדיל את המכירות של מוצרי או שירותי החברות שהוא מפרסם.
הטכניקות המשמשות את הפרסומאים הן שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה של קהל היעד - לקנות את המוצר, לצרוך את השירות, או לתמוך ברעיון ולמשל להצביע בבחירות עבור מי שמייצג אותו בפוליטיקה.
מקור המילה פרסום, אגב, הוא מהמילה היוונית פַּרהֶסְיָה (parresia), שמשמעותה להודיע בציבור או ברבים.
מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת הפך עולם הפרסום לענף כלכלי חזק ומרשים. עד כדי כך גדלו תקציבי הפרסום והכניסו סכומי עתק, עד שבאינטרנט היה שלב בו דיברו על "כלכלת החינם", כשמה שהחל באתרים ובתוכנות חינמיות יפלוש לעולם הצרכנות ושאפילו טיסות יינתנו בחינם ומומנו מהכנסות פרסום.
ברחוב, בתקשורת, בקולנוע ובעיתון - בחיים ובתרבות הפופולרית הפרסום הוא כבר מזמן חלק מהיום יום והפרסומות ממלאות את יומו של כל אדם בחברה המודרנית.
אבל השינוי שעובר עולם הפרסום המאה ה-21 ובמיוחד הכלכלה שלו, הוא שינוי טקטוני, כלומר עצום, מרשים ובעל כיוון ברור. כי מאז תחילת המאה ה-21 הפרסום עובר יותר ויותר לזירה הדיגיטלית, זו של האינטרנט.
הפרסום במנועי חיפוש, באתרים וברשתות חברתיות ואפשרויות הפילוח עד לרמה של פרסומות מותאמות לכל אדם ואדם בנפרד - כל אלה משיגים תוצאות למפרסמים ומחייבים את הפרסומאים להעברת מרבית תקציבי הפרסום לפרסום דיגיטלי, פרסום ברשת.
כל אלה הופכים את הפרסום באונליין למשמעותי יותר ויותר, בעוד עולם הפרינט, זה של העיתונות והתקשורת המודפסת, רק מצטמצם ומתדלדל בהכנסותיו.
בהתאם לכך, גם תקציבי הפרסום בפרינט צנחו משמעותית, לעומת היקפי הפרסום בדיגיטל, שהתחזקו מאוד ועם הזמן אף עקפו את אלה שמופנים לפרסום בטלוויזיה.
מהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
סוגי פרסום:
https://youtu.be/Qc0DW5gj7LY
איך פרסום עובד?
https://youtu.be/zQptrlOFMDw
פילוח ומיקוד - הפרסום במדיה החברתית הפך בשנים האחרונות למוצלח במיוחד:
https://youtu.be/HC-tgFdIcB0
תולדות הפרסום:
https://youtu.be/7d3VAYGnXjY
אחד הקמפיינים הידועים בתולדות הפרסום:
https://youtu.be/q3mlO2bzHV8
וביקורת פרסומות קטלנית על קמפיין פרסומי של בנק (עברית):
https://youtu.be/EF9N1F1RLWI?long=yes
במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".
ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.
בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.
בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...
באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.
לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...
זהו הפרסום הסמוי (עברית):
https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s
ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:
https://youtu.be/wACBAu9coUU
מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!
https://youtu.be/iY56r2qj8f8
הסבר של עולם מיקום המוצרים:
https://youtu.be/pqf-WVgoq9E
דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:
https://youtu.be/jyo-y3xorAc
וכמה דוגמאות טובות לפרסום סמוי בקולנוע:
https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
תעמולה היא מסע לשכנוע והסברה, שנועד לקדם רעיון או מטרה כלשהי. התעמולה משרתת ברוב הפעמים בהיסטוריה מטרות פוליטיות ומדיניות. יש תעמולה, פרופגנדה, שנועדה להביא לבחירה פוליטית, מעין פרסומת פוליטית למפלגה או מועמד.
יש תעמולה שנועדה לגרום לשינוי בדעות הציבור, כמו התעמולה הנאצית נגד היהודים או התעמולה הערבית שסיפרה לציבור הישראלי בשעת מלחמה על תבוסות צה"ל בשדה הקרב.
רודנים, דיקטטורים, משתמשים בתעמולה כדי לחזק את שלטונם ולהעצים את גדולתם בעיני העם הנשלט. מפלגות פוליטיות משתמשות בה כדי להפחיד, או כדי להביא לשינוי בדעות הציבור.
לתעמולה אמצעים רבים. יש שימוש רב בפלקטים ובשלטים שנועדו להעביר את המסר. ישנם גם תשדירי תעמולה, שבעזרתם משדרים מועמדים ומפלגות פוליטיות תשדירי תעמולה פוליטיים, בשעת בחירות או באופן מתמשך, כדי להביא לבחירתם או לחיזוק או לשימור כוחם והמסר שלהם. כיום מתרכז חלק גדול מהתעמולה באינטרנט ובאפליקציות החברתיות.
הנה דוגמאות לסרטי תעמולה היסטורית:
http://youtu.be/V9Ir8S1lsMQ
סרטון תעמולה מלגלג שמריץ כלב לראשות הממשלה (עברית):
http://youtu.be/vN5xwKxJ_24
תפקיד הפוסטרים במהפכה הקומוניסטית ובברית המועצות:
https://youtu.be/5MN2uqw9G9E
תעמולה שקרית בשעת מלחמה (עברית):
http://youtu.be/zEYTaQ4Ah2Y
סרטון תעמולה לבחירות לראשות מועצת התלמידים (עברית):
http://youtu.be/UrEZx2wqBD4
ושניים שלקחו על עצמם לנתח תשדירי בחירות (עברית):
https://youtu.be/oi0Kfk8jeJk?long=yes
לא פעם אנשים נוטים להתבלבל מעודף המושגים בעולם הפרסום, השיווק והמכירות. מה בעצם ההבדל בין שלושת המושגים הכל כך משמעותיים בחיינו בעולם האולטרה מודרני הנוכחי? - בואו נפריד.
מכירות (Sales) הן פעולה של אחד על אחד. מוכר או מוכרת מול קונה פוטנציאלי. פנים אל פנים, בטלפון או אונליין - מוכרנים ינסו למכור לאדם אחד, חברה אחת או ארגון בודד. אנשי מכירות ינסו להיפגש, לשלוח חומר, לשכנע או להציע התנסות - הכל על מנת להשיג עסקה נוספת. מכירה.
שיווק (Marketing) הוא אחד על רבים. משווקים מנסים להפיץ להמונים, לקהל הרחב, לקהל היעד או לעולם כולו. הם עושים זאת באמצעות קמפיינים ומסעות פרסום, שיווק ויראלי ברשתות חברתיות, קידום אתרים (SEO), פרסומות יקרות בטלוויזיה וכדומה. מרכיבי השיווק הם מה שנקראים ארבעת ה-P: מוצר (Product), מחיר (Price), מיקום (Place) ושיווק (Promotion).
פרסום (Advertising) הוא כלי שיווקי שמטרתו להציג ולקדם את המכירות של מוצרים, שירותים או רעיונות. פעולת הפרסום נעשית בדרך כלל תמורת תשלום ובאמצעות פרסומות.
אז שיווק הוא התחום כולו. הפרסום הוא אחד מאמצעי השיווק ובין השאר הוא נועד לקדם את המכירות, שאותן יעשו אנשי המכירות לאחר מסע הפרסום, אל מול כל לקוח ולקוח בנפרד.
הסבר עולם המכירות לילדים:
https://youtu.be/M6GfTYlLqXM
על ארבעת ה-P, מרכיבי השיווק לילדים:
https://youtu.be/oC_7g1qik60
זהו פרסום:
https://youtu.be/Urny4oFBbto
וזהו שיווק. גאוני.
https://youtu.be/CNoH3J7iSrA
פרסום
הפרסומאים הם בעלי המקצוע שיודעים כיצד לפרסם מוצרים ושירותים שונים ולגרום לציבור לקנות מהם יותר.
יש במשרדי פרסום בעלי מקצוע שנקראים "רעיונאים", או קופירייטרים. הם יודעים לנסח סיסמאות טובות ולהמציא סרטוני פרסומת מוצלחים.
פרסומאים אחרים יודעים להחליט איפה לפרסם את הפרסומות כדי שימכרו הכי הרבה ויש את התקציבאים, שמנהלים את הכסף שהלקוחות החליטו שיוקדש למסע הפרסום, הקמפיין.
כל אלה ביחד הם פרסומאים - אנשים שמסייעים למוצרים ושירותים להגיע ללקוחות שיכולים להיות מעוניינים בהם.
הנה כמה דוגמאות לפרסומות יצירתיות במיוחד:
https://youtu.be/CmdV3QoaZj8
רק פרסומאים קריאייטיביים יכולים ליצור פרסומות כאלה (עברית):
https://youtu.be/JJm6lv5Xjeo
ובהומור - קבלו משרד פרסום משעשע וקטנטן (עברית):
http://youtu.be/FzeCLhlG3h4
לא פעם שמתם לב בוודאי שמזון מהיר שפרסומות נראה הרבה יותר טוב מאשר על המגש במסעדה. ובכן, זה לא מקרה. המזון בפרסומות הוא דוגמן של המזון שאתם קונים בדלפק. הוא נראה מצוין כי הוא מצולם מצוין.
חוץ מאיפור, יש שם הכל. מדובר בהעמדה של המזון בצורה מדויקת מאד, כדי שיצטלם הכי טוב שאפשר. הוא גם מובלט בצבעיו ומצולם בעדשות מיוחדות.
מקדונלדס למשל, טוענים שהמזון המצולם הוא המזון הרגיל שהם מוכרים, אך ההצגה שלו בצילומים נועדה "להחמיא" לו. גם מה שלא נראה בצילום טוב מספיק, מתוקן לאחר מכן בעזרת מחשב ותוכנת פוטושופ. זה ממש כמו דוגמניות שהופכות בצילומים רזות יותר וחלקות יותר, בעזרת הטכנולוגיה.
כך מצלמים אוכל לפרסומות במקדונלדס:
https://youtu.be/oSd0keSj2W8
וזולא רק מקדונלדס כמובן:
https://youtu.be/d7iSFl5cp84
היופי (Beauty) של אנשים ובעלי חיים הוא עובדה מוכחת. יש יפים ויש פחות, או במילים נעימות יותר: יש יפים ויש נחמדים.
הקומיקאי האגדי רודני דיינג'רפילד זרק פעם בבדיחה ש"כשנולדתי הייתי כל כך מכוער שהרופא נתן סטירה לאימי."
אבל בואו נהיה רציניים לרגע ונשאל מה העניין עם ההערצה שלנו לאנשים יפים.
ליופי מרכיבים שונים. אלה גם הנעורים והבריאות שלנו שיוצרים את המראה היפה, אבל יש פרמטר אחר ומסקרן אף יותר. מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות את היופי בסימטריה של הפנים שלפנינו. אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.
יופי אינו על-זמני. בכל חברה יש מודל יופי, שאולי משתנה במהלך הדורות אבל נוטה לקבוע אנשים עם תכונות חיצוניות מסוימות בתור יפים יותר ופחות יפים. נשים גבוהות, דקיקות, בעלות מראה נשי ועור לבן נחשבות כיום יפות במערב. אבל במזרח התיכון העריצו במשך מאות שנים נשים דשנות, בעלות איברים שופעים ולאו דווקא גבוהות. רזות נתפסו כעניות, לא בריאות ואפילו דוחות. הכל עניין של זמן, מקום ותרבות.
הצצה וחקר על מודלים של מראה חיצוני שכאלה תוכלו לגלות באאוריקה בתגית "מודל יופי".
ומה ההשפעה של היופי עלינו? - מסתבר שמפגש מפתיע עם אדם יפה גורם לנו לסוג של חוסר נוחות ואפילו עצבנות. הסיבה קשורה בשחרור של שני חומרים שונים במוח. מצד אחד אנו נהנים, כי משתחרר לנו דופמין, המוליך העצבי שאחראי על העונג. מצד שני, המוח מפריש את הורמון הקורטיזול, שאחראי על המתח ומגביר אצלנו תוקפנות.
הנה היופי של אנשים ומה שהוא מחולל סביבו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
היופי כקונספט מופלא (מתורגם):
https://youtu.be/-O5kNPlUV7w
יש מי שלא אוהבים את ההשתלטות של היופי על התרבות (עברית):
https://youtu.be/K3RUIclvS8o
והרצאת טד של דוגמנית יפהפייה על היופי החיצוני וכמה שאיננו הכל ביופי (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
קייסי נייסטאט (Casey Neistat) הוא יוטיובר יהודי אמריקאי מפורסם, במאי ויוצר סרטים, וולוגר ומייסד ערוץ מולטימדיה שנמכר לענקית הטלוויזיה CNN וכללית איש מגניב, לא צעיר ולא יפה, אבל נחוש, חרוץ ועקבי, שחי את החלום של המשפיען והמתקשר האולטימטיבי. כל פוסט או סרטןן שלו מגיע למיליונים של בני אדם.
משפיענים (Influencers) הוא כינוי לסוג חדש של אנשים שפועלים באינטרנט, בעיקר ברשתות החברתיות. המשפיענים הם סוג של מעצבי דעה מודרניים, המקבילים הפופולריים, שלא לומר הפופוליסטיים, של הוגי הדעות מהעבר.
העוקבים של המשפיען הם קהל היעד שלו. אליהם המשפיענים מדברים וכותבים. חלק גדול מהמשפיענים והמשפיעניות מעלים כמה פוסטים ביום ומשתפים את העוקבות בהתרחשויות רבות בחייהם, בתחומי המומחיות או בתחביבים שלהם.
את המשפיענות אפשר כבר להגדיר כמקצוע, אחד מסוגי המקצועות החדשים של המאה ה-21, מקצוע שבעבר לא היה סיכוי שיוולד.
והפרנסה? - מהכנסות הפרסומות בבלוג או בווידאו שלהם, דרך המלצות משולמות על מוצרים, קמפיינים מסחריים מסווים או גלויים ועד הפיכה לפרזנטורים של מותגים ועסקים או אפילו מניות ועד שותפות בחברות הזנק, סטארטאפים, שהם הופכים לזרוע השיווקית שלהם.
לרוב, המוטיבציה של משפיענים רבים מתחילה מקידום עצמי. לעתים הסיבה היא שיווק של כלי תקשורת שממנו הם משתכרים, כמו אלו שמגישים תוכנית רדיו או טלוויזיה, או כותבים טור בעיתון. היו מהם ששיווקו את ההרצאות שלהם, או סתם החלו את הדרך ברצון לזכות באהדה ותשומת לב מהציבור.
בהמשך החלו להגיע התגמולים העסקיים של חברות, שהחלו לשלם להם כדי שינסו וימליצו על מוצריהן. משלמדו אותם עסקים שאותם משפיענים אכן הגדילו משמעותית את המכירות שלהם, התופעה הלכה וגברה. משפיענים רבים מכניסים כיום סכומי כסף יפים באופן זה.
המשפיענים הם חלק מ"כלכלת תשומת הלב", מה שזכה לכינוי "כלכלת הצומי". יש בישראל מיליוני צעירים ולא מעט מבוגרים שניזונים לצורך קבלת החדשות והמידע שלהם רק מהרשתות החברתיות. רדיו, עיתונים וטלוויזיה הם לא חלק מהיום יום שלהם. איך הם יקבלו תמונת עולם שמשקפת את המציאות בעולם האמיתי?
הנה קייסי נייסטט שמעיד על עצמו שככל שהורידו לו הוא העלה לעצמו:
https://youtu.be/jG7dSXcfVqE
משפיענית בעבודה (עברית):
https://youtu.be/mwXimQBsHo0
כשמרכזים אותם וזורקים אותם ממטוס (עברית):
https://youtu.be/2qI5_oUehwo
נסיונות ללמד את הטכניקות של המשפיענים (עברית):
https://youtu.be/DOWrJDQx4pY
מפורסמים יכולים להפיץ אפילו רעיונות שקשה להפיץ, במיוחד כשמגייסים רבים מהם להעביר מסר אחד (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
הבלוגרים המטיילים:
https://youtu.be/R0WmkoOZ6ZE
המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
וכתבת טלוויזיה על סבתא ימימה - אושיית רשת לא צפויה (עברית):
https://youtu.be/G3gH8RkSvI4?long=yes
המומחים מעריכים ששלטי העתיד יזהו אותנו בעתיד ויקרינו לנו פרסומות שיותאמו למי שאנחנו. הם יתאימו את עצמם למה שנקרא "פרסום התנהגותי" (Behavioral Advertising) - פרסום שמתבסס על המידע הרב שאתרי אינטרנט יודעים על הגולשים שלהם ועל היכולת, שנובעת מכך, להתאים להם מסרים שיווקיים ממוקדים ויעילים במיוחד.
כבר היום פותחה טכנולוגיה שיודעת לזהות את הגיל, המין ומאפיינים דמוגרפיים נוספים של מי שעובר ליד שלט ומסוגלת להתאים את הפרסומות לאנשים כמוהו. פרסומות לנשים, למשל, יציעו מוצרי קריירה או טיפוח שמיועדים לאישה, גברים יקבלו פרסומות של ספורט אתגרי או מכוניות, בעוד שבני-נוער יראו פרסומות למבצעי אופנה או מוצרי צריכה לגיל הנעורים וכן הלאה.
בשלב הבא תוכלו לדמיין את התסריט הבא: אתם מחפשים משהו באינטרנט, למשל חופשה בלונדון ומעתה, במהלך כל היום, בכל פינה בעיר, מהרכבת התחתית, באוטובוס ואפילו במעלית של הבניין שבו נמצא המשרד שלכם, כל המודעות מציעות לכם דילים, מלונות, טיסות ואטרקציות עבור לונדון.
אם תחשבו על זה, שלטי פרסום שיזהו את מי שמתקרב ויקרינו לו מידע ופרסומות שמותאמים במיוחד אליו, הם לא רעיון כל כך יוצא דופן. כבר היום זה המצב בזמן הגלישה באינטרנט. חיפשתם לונדון במנוע חיפוש? כתבתם ברשת החברתית שאתם מעוניינים לטוס לשם? - בכל מקרה יוצגו בפניכם בעת הגלישה, המוני פרסומות ובמגוון עצום של אתרים. פרסומות מטורגטות שכאלה (מלשון Target, מטרה), נקראות כך, כי הן רואות אתכם כמטרה. הן "יורות" בכם פרסומות ממוקדות, שמתאימות לכם בדיוק. כך הן מציעות לכם שירותים, פיתויים ומוצרים הקשורים בלונדון, בחופשה בלונדון או באנגליה בכלל - כי הסיכוי שתקליקו על הפרסומות, או תבצעו את העסקה שבהן, הוא גבוה הרבה יותר מכל פרסומת רגילה.
הנה הפרסום המותאם של אינטל, שמופעל על פי מאפיינים דמוגרפיים:
https://youtu.be/5vcS1b3lGGQ
והפרסום המותאם כחלק משלטי העתיד:
https://youtu.be/OptqxagZDfM
האם היופי בפרסומות הוא אמיתי?
היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.
כשהם מוקפים ומאורגנים מראש לצילומים, על ידי אנשי מקצוע מעולים ומיומנים, דוגמת מאפרים, מעצבי שיער, צלמים, תאורנים ומעצבים, הדוגמנים והדוגמניות הם יפים, אבל הרבה יותר ממה שהם ביום יום שלהם.
לא מאמינים? - אז ברור שאיפור ושיער אתם יודעים להעריך, אחרי הכל מי לא מתאפקת והולכת לספר טוב מדי פעם. אבל אתם לא משערים אפילו מה יכולים לעשות ליופי מרכיבי צילום אולפן כמו כיוון או שינוי של תאורה והצללה.
וגם אחרי שצולמו מאות צילומים ומתוכם נבחר הצילום המוצלח ביותר, לא הסתיימה עבודת ה"מישלום" (מלשון מושלם) של הדוגמנים והדוגמניות. כי אחרי האיפור והתסרוקות המרהיבים והמאוד מתוחכמים, אחרי בבימוי, התאורה, הצילום ועיצוב התמונה, עכשיו מוכנסים לצילום המושלם שינויים בלתי אפשריים בעזרת תוכנות מחשב כמו "Photoshop" - שינויים, תיקונים, שיפוצים ופילטרים רבים, שיכולים להפוך אנשים למושלמים.
הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו ודאי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים, או נגזרות של האנשים שצולמו שם - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.
חשוב לזכור שיופי אנושי קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים. הבה נשקוד גם על תכונות אלה ואחרים יראו את היופי שבנו גם אם מבחינה חיצונית איננו כה יפים כמי שהיינו אולי רוצים להיות.
הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:
https://youtu.be/rOoI8sN0bTM
100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:
https://youtu.be/LOyVvpXRX6w
והרצאת טד של דוגמנית יפהפיה שמספרת בכנות על ההפרש שבין המראה שלה בחיים ובין המציאות ועונה על שאלות ששואלים אותה הרבה (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.
כשהם מוקפים ומאורגנים מראש לצילומים, על ידי אנשי מקצוע מעולים ומיומנים, דוגמת מאפרים, מעצבי שיער, צלמים, תאורנים ומעצבים, הדוגמנים והדוגמניות הם יפים, אבל הרבה יותר ממה שהם ביום יום שלהם.
לא מאמינים? - אז ברור שאיפור ושיער אתם יודעים להעריך, אחרי הכל מי לא מתאפקת והולכת לספר טוב מדי פעם. אבל אתם לא משערים אפילו מה יכולים לעשות ליופי מרכיבי צילום אולפן כמו כיוון או שינוי של תאורה והצללה.
וגם אחרי שצולמו מאות צילומים ומתוכם נבחר הצילום המוצלח ביותר, לא הסתיימה עבודת ה"מישלום" (מלשון מושלם) של הדוגמנים והדוגמניות. כי אחרי האיפור והתסרוקות המרהיבים והמאוד מתוחכמים, אחרי בבימוי, התאורה, הצילום ועיצוב התמונה, עכשיו מוכנסים לצילום המושלם שינויים בלתי אפשריים בעזרת תוכנות מחשב כמו "Photoshop" - שינויים, תיקונים, שיפוצים ופילטרים רבים, שיכולים להפוך אנשים למושלמים.
הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו ודאי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים, או נגזרות של האנשים שצולמו שם - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.
חשוב לזכור שיופי אנושי קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים. הבה נשקוד גם על תכונות אלה ואחרים יראו את היופי שבנו גם אם מבחינה חיצונית איננו כה יפים כמי שהיינו אולי רוצים להיות.
הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:
https://youtu.be/rOoI8sN0bTM
100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:
https://youtu.be/LOyVvpXRX6w
והרצאת טד של דוגמנית יפהפיה שמספרת בכנות על ההפרש שבין המראה שלה בחיים ובין המציאות ועונה על שאלות ששואלים אותה הרבה (מתורגם):
https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
מיהו הפרזנטור ולמה הוא דרוש לחברות מסחריות?
פרזנטורים (Presentors), כולנו רואים ושומעים, הם מרכיב מאוד משמעותי בעולם הפרסום והשיווק של ימינו. אבל מה הבסיס לעניין בעצם?
פרזנטור הוא אדם מוכר בציבור או מפורסם שמייצג מותג או חברה בפרסומות ובקמפיינים שיווקיים. לרוב משמשים בתפקיד שחקנים, זמרים, מגישי טלוויזיה, ספורטאים או אנשים ידועים ובעלי אישיות ציבורית שיש לה השפעה על קהל גדול.
הפרזנטור עוזר למותג מסחרי לבלוט בשוק התחרותי בו הוא פועל ולהעביר את המסרים באופן אמין ומשכנע יותר.
חברות מסחריות משתמשות בפרזנטורים, לאורך זמן. זה מסייע להן ליצור קשר חזק יותר עם הצרכנים ואל קהל היעד בשוק הפוטנציאלי שלהם, כלומר עם מי שעשויים לצרוך את המוצר או השירות בשוק שאליו היא פונה (צעירים, בני הגיל השלישי, ילדים וכך הלאה).
האתגר של איתור הפנים הנכונות שייצגו את המותג ויתרמו לתדמיתו בציבור הוא גדול. בחירה לא נכונה עלולה לפגוע במותג במקום לעזור לו. ככל שהשוק בו הם פועלים הוא תחרותי, אנשי השיווק והפרסום יעשו מחקר רציני ומוקפד, כדי לדייק את האדם המתאים למותג.
הפרזנטורית שתיבחר למותג בשמים, למשל, חייבת להתאים לתדמיתו של המותג ולערכיו. אם לא תתאים היא עלולה אף לפגוע בו. כך גם כל פרסום שלילי עליה, שיפגע משמעותית במותג ולא פעם יוביל להשעייה זמנית או אף לפרידה ופיטורים.
דוגמה? - הפרזנטור שנחשב לאקס פקטור של השווקים התחרותיים, הפרזנטור המוערך והמוכר בעולם הוא ג'ורג' קלוני. השחקן הנחשב והיפה להפליא נבחר ב-2006 להיות הפנים של מותג קפה שמשווק מוצר מעולה, המבוסס על תחכום וירידה לפרטים ובראש ובראשונה - מוצר שייצר ללקוח חוויית אירוח מעולה.
הבחירה בקלוני שתכונותיו האישיות התאימו למותג Nespresso עשתה פלאים ותרמה לו רבות. השפעתו כפרזנטור הפכה למרכיב מרכזי בתפיסת מותג הקפה, הפכה את נספרסו לסמל סטטוס וסייעה לה להשתלט על ענף הקפסולות ולהוביל את כל התחום. מנגד, גם קלוני נהנה בזכותה משדרוג של תדמיתו ובזכות היותו הפרזנטור של החברה הוא כיום מהפנים המוכרות בעולם ומהאישים הנחשקים בתבל.
#יתרונות הפרזנטור
מוכרות - הפרזנטור כבר מוכר לקהל, מה שעוזר למשוך תשומת לב מיידית לפרסומות בכיכובו.
אמינות - הציבור נוטה לתת באישיות מוכרת יותר אמון מאשר בשחקן אנונימי.
רגש - פרזנטור מוצלח יכול ליצור חיבור רגשי בין המותג לצרכנים.
ערך מוסף - הפרזנטור מוסיף ערך למותג על ידי העברת התכונות החיוביות שלו למוצר.
בניגוד לשחקן רגיל בפרסומת, פרזנטור מזוהה עם המותג לאורך זמן ולא רק בפרסומת בודדת. המשווק משתמש בתדמיתו האישית כדי לחזק את המותג ולהשפיע על דעת הקהל גם בעולם הרדיו והטלוויזיה וגם ברשתות החברתיות.
בעולם של ימינו הפרזנטורים, יחד עם "אבק הכוכבים" שלהם, הם כלי שיווקי חזק שעוזר לחברות ליצור קשר אישי יותר עם הצרכנים ולבצר תדמית חזקה יותר למותג שלהן.
הפרזנטורים מביאים איתם מוכרות, אמינות וערך מוסף שחברות מסחריות יתקשו להשיג בדרכים אחרות וזה מה שהופך אותם לנכסים כה משמעותיים בעולם הפרסום והשיווק המודרני.
הנה פרזנטורית שהופכת לפנים של מותג:
https://youtu.be/B-GpYkUE0es
סלבריטאים ואנשים מפורסמים הם מועמדים ברורים (עברית):
https://youtu.be/HqHpci4aPWc
כך הופך איש ספורט ידוע לפרזנטור (עברית):
https://youtu.be/Oi13GCrrnL0
לעתים מגייסים הרבה מהם לשינוי מסיבי (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
ויש את המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
פרזנטורים (Presentors), כולנו רואים ושומעים, הם מרכיב מאוד משמעותי בעולם הפרסום והשיווק של ימינו. אבל מה הבסיס לעניין בעצם?
פרזנטור הוא אדם מוכר בציבור או מפורסם שמייצג מותג או חברה בפרסומות ובקמפיינים שיווקיים. לרוב משמשים בתפקיד שחקנים, זמרים, מגישי טלוויזיה, ספורטאים או אנשים ידועים ובעלי אישיות ציבורית שיש לה השפעה על קהל גדול.
הפרזנטור עוזר למותג מסחרי לבלוט בשוק התחרותי בו הוא פועל ולהעביר את המסרים באופן אמין ומשכנע יותר.
חברות מסחריות משתמשות בפרזנטורים, לאורך זמן. זה מסייע להן ליצור קשר חזק יותר עם הצרכנים ואל קהל היעד בשוק הפוטנציאלי שלהם, כלומר עם מי שעשויים לצרוך את המוצר או השירות בשוק שאליו היא פונה (צעירים, בני הגיל השלישי, ילדים וכך הלאה).
האתגר של איתור הפנים הנכונות שייצגו את המותג ויתרמו לתדמיתו בציבור הוא גדול. בחירה לא נכונה עלולה לפגוע במותג במקום לעזור לו. ככל שהשוק בו הם פועלים הוא תחרותי, אנשי השיווק והפרסום יעשו מחקר רציני ומוקפד, כדי לדייק את האדם המתאים למותג.
הפרזנטורית שתיבחר למותג בשמים, למשל, חייבת להתאים לתדמיתו של המותג ולערכיו. אם לא תתאים היא עלולה אף לפגוע בו. כך גם כל פרסום שלילי עליה, שיפגע משמעותית במותג ולא פעם יוביל להשעייה זמנית או אף לפרידה ופיטורים.
דוגמה? - הפרזנטור שנחשב לאקס פקטור של השווקים התחרותיים, הפרזנטור המוערך והמוכר בעולם הוא ג'ורג' קלוני. השחקן הנחשב והיפה להפליא נבחר ב-2006 להיות הפנים של מותג קפה שמשווק מוצר מעולה, המבוסס על תחכום וירידה לפרטים ובראש ובראשונה - מוצר שייצר ללקוח חוויית אירוח מעולה.
הבחירה בקלוני שתכונותיו האישיות התאימו למותג Nespresso עשתה פלאים ותרמה לו רבות. השפעתו כפרזנטור הפכה למרכיב מרכזי בתפיסת מותג הקפה, הפכה את נספרסו לסמל סטטוס וסייעה לה להשתלט על ענף הקפסולות ולהוביל את כל התחום. מנגד, גם קלוני נהנה בזכותה משדרוג של תדמיתו ובזכות היותו הפרזנטור של החברה הוא כיום מהפנים המוכרות בעולם ומהאישים הנחשקים בתבל.
#יתרונות הפרזנטור
מוכרות - הפרזנטור כבר מוכר לקהל, מה שעוזר למשוך תשומת לב מיידית לפרסומות בכיכובו.
אמינות - הציבור נוטה לתת באישיות מוכרת יותר אמון מאשר בשחקן אנונימי.
רגש - פרזנטור מוצלח יכול ליצור חיבור רגשי בין המותג לצרכנים.
ערך מוסף - הפרזנטור מוסיף ערך למותג על ידי העברת התכונות החיוביות שלו למוצר.
בניגוד לשחקן רגיל בפרסומת, פרזנטור מזוהה עם המותג לאורך זמן ולא רק בפרסומת בודדת. המשווק משתמש בתדמיתו האישית כדי לחזק את המותג ולהשפיע על דעת הקהל גם בעולם הרדיו והטלוויזיה וגם ברשתות החברתיות.
בעולם של ימינו הפרזנטורים, יחד עם "אבק הכוכבים" שלהם, הם כלי שיווקי חזק שעוזר לחברות ליצור קשר אישי יותר עם הצרכנים ולבצר תדמית חזקה יותר למותג שלהן.
הפרזנטורים מביאים איתם מוכרות, אמינות וערך מוסף שחברות מסחריות יתקשו להשיג בדרכים אחרות וזה מה שהופך אותם לנכסים כה משמעותיים בעולם הפרסום והשיווק המודרני.
הנה פרזנטורית שהופכת לפנים של מותג:
https://youtu.be/B-GpYkUE0es
סלבריטאים ואנשים מפורסמים הם מועמדים ברורים (עברית):
https://youtu.be/HqHpci4aPWc
כך הופך איש ספורט ידוע לפרזנטור (עברית):
https://youtu.be/Oi13GCrrnL0
לעתים מגייסים הרבה מהם לשינוי מסיבי (מתורגם):
https://youtu.be/2-yuhhrKuTs
ויש את המצחיקים שביניהם (עברית):
https://youtu.be/qFHrYUvi2ks
מה היו המסרים תת-ההכרתיים בטלוויזיה?
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.
כך נולד בחטא עולם המסרים תת-הכרתיים:
https://youtu.be/dS_kKbIL4dY
למשל כך הוא נראה בקולנוע:
https://youtu.be/aA-0BSzHXxw
מהו מסר תת-הכרתי?
https://youtu.be/CCU9GAexvAA
ניתן למצוא כאלה גם בלוגואים של חברות עסקיות:
https://youtu.be/dPpqXHWBy8Q
בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:
https://youtu.be/Rnkg-yCPryE
חשיפה של המסרים הללו בהאטה של הסרט:
https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ
וסרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:
https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.
מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.
עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.
הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.
קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?
קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.
כך נולד בחטא עולם המסרים תת-הכרתיים:
https://youtu.be/dS_kKbIL4dY
למשל כך הוא נראה בקולנוע:
https://youtu.be/aA-0BSzHXxw
מהו מסר תת-הכרתי?
https://youtu.be/CCU9GAexvAA
ניתן למצוא כאלה גם בלוגואים של חברות עסקיות:
https://youtu.be/dPpqXHWBy8Q
בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:
https://youtu.be/Rnkg-yCPryE
חשיפה של המסרים הללו בהאטה של הסרט:
https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ
וסרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:
https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
כיצד שינתה שפעת קטנה את עולם המשפט?
כשפרצה בשנת 1889 בסנט-פטרסבורג "השפעת הרוסית" היא התפשטה במהירות למדינות רבות באירופה ובאמריקה. מעל מיליון קורבנות מתו ממנה. אחד מהם היה יורש העצר הבלגי.
שנתיים אחר פריצת המחלה פורסמו בעיתונים פרסומות ל"כדור העשן הקרבולי" - מוצר מהפכני שמונע הידבקות במחלה המסוכנת. אדים מהכמוסה שמועברים אל צינור שמחובר לאף אמורים לחסל את הנגיפים המדבקים.
היצרנים הבטוחים בעצמם התחייבו לפיצוי גדול של 100 לירות שטרלינג למי שיחלה במחלה לאחר שישתמש בכדור.
אבל גברת ששמה לואיסה אליזבת', שרכשה והשתמשה בכדור העשן, חלתה בשפעת על אף הכל. לאחר שהחברה סירבה לפצותה, היא הגישה תביעה שעשתה היסטוריה.
פסק הדין בתביעה היה לפסק דין מפורסם בתולדות המשפט בכל העולם. השופט פסק שבעצם הפרסום נוצר בין הצדדים חוזה מחייב והוא פסק שעל החברה לשלם ולפצות את הגברת הנחושה. השופט לינדלי אמר אז כי "איך שקוראים את המודעה של החברה המפרסמת... יש בה הבטחה מסוימת, שמובעת בלשון שאין לטעות בה."
מאז הוכר במרבית בתי המשפט בעולם הדין שהתחייבות בפרסום היא חוזה לכל דבר. פסק הדין הזה הוא מהידועים שבפסקי הדין בדיני חוזים. בפקולטות למשפטים בכל העולם, כולל במדינת ישראל. לומדים אותו עד היום.
מצד שני, כנראה שאז החלו להיווצר בעולם הפרסום "האותיות הקטנות"...
הנה סרטון על תביעת "קרליל נגד חברת כדור העשן הקרבולי":
http://youtu.be/vYRcKQGadRo
והסבר הפרשה המשפטית החשובה הזו:
http://youtu.be/vzHKe76Vylo
כשפרצה בשנת 1889 בסנט-פטרסבורג "השפעת הרוסית" היא התפשטה במהירות למדינות רבות באירופה ובאמריקה. מעל מיליון קורבנות מתו ממנה. אחד מהם היה יורש העצר הבלגי.
שנתיים אחר פריצת המחלה פורסמו בעיתונים פרסומות ל"כדור העשן הקרבולי" - מוצר מהפכני שמונע הידבקות במחלה המסוכנת. אדים מהכמוסה שמועברים אל צינור שמחובר לאף אמורים לחסל את הנגיפים המדבקים.
היצרנים הבטוחים בעצמם התחייבו לפיצוי גדול של 100 לירות שטרלינג למי שיחלה במחלה לאחר שישתמש בכדור.
אבל גברת ששמה לואיסה אליזבת', שרכשה והשתמשה בכדור העשן, חלתה בשפעת על אף הכל. לאחר שהחברה סירבה לפצותה, היא הגישה תביעה שעשתה היסטוריה.
פסק הדין בתביעה היה לפסק דין מפורסם בתולדות המשפט בכל העולם. השופט פסק שבעצם הפרסום נוצר בין הצדדים חוזה מחייב והוא פסק שעל החברה לשלם ולפצות את הגברת הנחושה. השופט לינדלי אמר אז כי "איך שקוראים את המודעה של החברה המפרסמת... יש בה הבטחה מסוימת, שמובעת בלשון שאין לטעות בה."
מאז הוכר במרבית בתי המשפט בעולם הדין שהתחייבות בפרסום היא חוזה לכל דבר. פסק הדין הזה הוא מהידועים שבפסקי הדין בדיני חוזים. בפקולטות למשפטים בכל העולם, כולל במדינת ישראל. לומדים אותו עד היום.
מצד שני, כנראה שאז החלו להיווצר בעולם הפרסום "האותיות הקטנות"...
הנה סרטון על תביעת "קרליל נגד חברת כדור העשן הקרבולי":
http://youtu.be/vYRcKQGadRo
והסבר הפרשה המשפטית החשובה הזו:
http://youtu.be/vzHKe76Vylo
מה הן קוקיז, או עוגיות באינטרנט?
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
כיצד הפכה פוטושופ לעניין תרבותי-חברתי?
מהי תוכנת פוטושופ?
אין כמו תוכנת "פוטושופ" (Photoshop) בכדי להדגים עד כמה תוכנה טובה יכולה להפוך לקונצנזוס, משהו שכולם מסכימים עליו, ובו-זמנית גם להפוך לתופעה תרבותית של ממש ולהשפיע על החברה באופן משמעותי.
אדובי פוטושופ היא תוכנת עריכה גרפית שפותחה לצרכי עריכת תמונות ומרכיבים גרפיים. בתור התוכנה הפופולארית ביותר בקרב צלמים, משמשת פוטושופ הכלי העיקרי לליטוש תמונות, תחליף ל"חדר החושך" של צילומי הפילם. בעזרת פוטושופ יכולים הצלמים לשנות את בהירות התמונות, לחדד, לטשטש דברים שראוי להסתיר, לתקן את צבעיהן, לשנות גודל ולחתוך אותן. כך יכול הצלם לתקן בעיות שנוצרו בעת צילום התמונה ובמרכיבים השונים שלה.
אך במהלך השנים הפכה פוטושופ מכלי טכני בלבד לחלק מהתרבות המודרנית, המשפיע על האופן שבו חיים רבים בעולם. "לעשות פוטושופ" כיום הוא מושג מקביל לריטוש של תמונה ושיפור המצולם בה, כך שייראה טוב ממה שהוא באמת. עולם הפרסום משתמש בפוטושופ כדי להציג מוצרים יפים ומושלמים ממה שהם באמת.
כך למשל מעובדות תמונות דוגמנות, כמעט תמיד בפוטושופ או לפחות בתוכנות דוגמת תוכנת ה-Photoshop, כדי להציג דוגמניות רזות, נקיות מפצעונים ופגמי עור או כל סממן אחר של אנושיות. הבעיה היא שהצרת היקפים באופן גרפי יצר דימוי גוף רזה, שגרם לבנות ונשים רבות לדיאטות קשות ולהפרעות אכילה, שלא פעם מסתיימות בנזק בריאותי ואף במוות.
עד כדי כך הוחמרה התופעה, עד שבמספר מדינות בעולם התקבל חוק הדוגמניות, או בשמו העממי "חוק הפוטושופ". זהו חוק האוסר על הצרת ממדי גופן של דוגמניות באופן גרפי.
מפתחי הפוטושופ היו אנשי חברת אדובי מערכות (Adobe Systems), שאחראית למהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית", אותה מהפכה שאפשרה לבעלי מחשב אישי להפיק בעצמם פרסומים ומוצרי דפוס, שבעבר נדרשו מערכות יקרות ומסורבלות כדי להפיקם. אגב, "אדובי" הוא שמו של נחל קטן (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד ממייסדי החברה והוא נכלל בשמות כל מוצריה.
הנה תוכנת פוטושופ בגרסה 1.0:
https://youtu.be/Bhf8q3THToI
המפתחים המקוריים נזכרים איך הצבע הגיע לפוטושופ:
https://youtu.be/Tda7jCwvSzg
כמה מהדברים שניתן לעשות בפוטושופ:
https://youtu.be/3G7YBBi1s_U
חוק הפוטושופ והדעות לגביו (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
הנה הסיפור של פוטושופ:
https://youtu.be/Ldr55H3NVIo
כך נולדה פוטושופ:
https://youtu.be/EtzFvRjrvXM?long=yes
אין כמו תוכנת "פוטושופ" (Photoshop) בכדי להדגים עד כמה תוכנה טובה יכולה להפוך לקונצנזוס, משהו שכולם מסכימים עליו, ובו-זמנית גם להפוך לתופעה תרבותית של ממש ולהשפיע על החברה באופן משמעותי.
אדובי פוטושופ היא תוכנת עריכה גרפית שפותחה לצרכי עריכת תמונות ומרכיבים גרפיים. בתור התוכנה הפופולארית ביותר בקרב צלמים, משמשת פוטושופ הכלי העיקרי לליטוש תמונות, תחליף ל"חדר החושך" של צילומי הפילם. בעזרת פוטושופ יכולים הצלמים לשנות את בהירות התמונות, לחדד, לטשטש דברים שראוי להסתיר, לתקן את צבעיהן, לשנות גודל ולחתוך אותן. כך יכול הצלם לתקן בעיות שנוצרו בעת צילום התמונה ובמרכיבים השונים שלה.
אך במהלך השנים הפכה פוטושופ מכלי טכני בלבד לחלק מהתרבות המודרנית, המשפיע על האופן שבו חיים רבים בעולם. "לעשות פוטושופ" כיום הוא מושג מקביל לריטוש של תמונה ושיפור המצולם בה, כך שייראה טוב ממה שהוא באמת. עולם הפרסום משתמש בפוטושופ כדי להציג מוצרים יפים ומושלמים ממה שהם באמת.
כך למשל מעובדות תמונות דוגמנות, כמעט תמיד בפוטושופ או לפחות בתוכנות דוגמת תוכנת ה-Photoshop, כדי להציג דוגמניות רזות, נקיות מפצעונים ופגמי עור או כל סממן אחר של אנושיות. הבעיה היא שהצרת היקפים באופן גרפי יצר דימוי גוף רזה, שגרם לבנות ונשים רבות לדיאטות קשות ולהפרעות אכילה, שלא פעם מסתיימות בנזק בריאותי ואף במוות.
עד כדי כך הוחמרה התופעה, עד שבמספר מדינות בעולם התקבל חוק הדוגמניות, או בשמו העממי "חוק הפוטושופ". זהו חוק האוסר על הצרת ממדי גופן של דוגמניות באופן גרפי.
מפתחי הפוטושופ היו אנשי חברת אדובי מערכות (Adobe Systems), שאחראית למהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית", אותה מהפכה שאפשרה לבעלי מחשב אישי להפיק בעצמם פרסומים ומוצרי דפוס, שבעבר נדרשו מערכות יקרות ומסורבלות כדי להפיקם. אגב, "אדובי" הוא שמו של נחל קטן (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד ממייסדי החברה והוא נכלל בשמות כל מוצריה.
הנה תוכנת פוטושופ בגרסה 1.0:
https://youtu.be/Bhf8q3THToI
המפתחים המקוריים נזכרים איך הצבע הגיע לפוטושופ:
https://youtu.be/Tda7jCwvSzg
כמה מהדברים שניתן לעשות בפוטושופ:
https://youtu.be/3G7YBBi1s_U
חוק הפוטושופ והדעות לגביו (עברית):
https://youtu.be/z-K6cFNImqs
הנה הסיפור של פוטושופ:
https://youtu.be/Ldr55H3NVIo
כך נולדה פוטושופ:
https://youtu.be/EtzFvRjrvXM?long=yes
למה מעצבים לוֹגוֹ?
אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.
הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.
זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.
בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.
במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.
כך מעצבים לוגו:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
הנה סודות מרתקים בלוגואים ידועים:
https://youtu.be/FMmwAV1uzJ4
והמשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:
https://youtu.be/UKc271fj2ok
אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.
הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.
זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.
בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.
במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.
כך מעצבים לוגו:
http://youtu.be/RBTiTcHm_ac
הנה סודות מרתקים בלוגואים ידועים:
https://youtu.be/FMmwAV1uzJ4
והמשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:
https://youtu.be/UKc271fj2ok
מהי הפסיכולוגיה של הצבע?
צבעים יכולים לעשות דברים נפלאים, איומים, יפים או מכוערים. יש עולם שלם של דימויים, אסוציאציות והקשרים שבהם משפיע עלינו כל צבע.
שורשי הפסיכולוגיה של הצבעים נעוצה עוד בימים של שחר האנושות. המין האנושי היה מוקף תמיד בצבעים ונתון להשפעתם עליו.
נסו לחשוב רגע על התוגה, שלא לומר העצב, שמשתלטים עלינו ביום סגריר, או בסתם יום אפרורי. היזכרו כמה טוב עושים לנו כחול השמיים והשמש הזורחת בצבעים בהירים. כמה רומנטי הוא אודם השקיעה, כמה מרגיע הירוק של הצמחים והעצים וכך הלאה עם רבים מצבעי הטבע.
בטבע משמשים הצבעים את המינים השונים למטרות שונות. בעולם העופות משתמשים בצבעים למשיכת בני זוג בעונת החיזור, מרובה השימוש בצבע כצבעי אזהרה של בעלי חיים כנגד הטורפים המאיימים עליהם, פרחים מושכים מאביקים בעזרת צבעים וכך הלאה.
כמובן שבעולם המודרני צבעים נותנים עבודה. משורות הנורות הצבעוניות בחגים וחגיגות, דרך הזיקוקים ועד תאורות המגדלים מבוססות נורות הלד, הצבע משמח ומרחיב את הלב.
בעולם הפרסום מרבים לעשות שימוש בצבעים לשם העברה של מסרים וכדי לעורר רגשות או ליצור אפקטים פסיכולוגיים רצויים למפרסמים. דוגמאות? - אדום מייצג תשוקה, ירוק - צמיחה ואיזון וצבע סגול מייצג מקוריות ויצירתיות.
גם בתעמולה פוליטית או מדינית משמשים צבעים כמו אדום לאזהרה או להגדלת המוטיבציה להיאבק במתנגדים. צבע שחור יכול לאיים ובצבעים בהירים משתמשים פוליטיקאים כדי להבטיח עתיד טוב יותר, אחרי שנבחר בהם כמובן...
פסיכולוגיית הצבעים מתבססת על ההנחה שצבעים משפיעים עלינו באופן גלוי ובעיקר באופן סמוי, תת הכרתי. ההנחה היא ששימוש מוצלח בצבעים יכול גם להשפיע על הרגשות, הבחירות שלנו ועל מעשינו.
צבעים משמשים צבאות, דתות, מסדרים דתיים, קבוצות ונבחרות ספורט, דגלים, מדי עבודה ועוד. הנאמנות לצבעים הללו בקרב תומכים היא מטורפת.
אם גבר ילבש חליפה שחורה הוא ייתפס כרציני ומוצלח. אך מה יקרה אם הוא ילבוש חליפה סגולה? - פתאום הוא לא שגרתי, נועז, יצירתי וכך הלאה. ואם הוא ילבש צהוב בפגישה עם משקיעים, סביר יותר שלא יצליח לגייס הון. אבל האם יקבל תפקיד בסדרת טלוויזיה קומית?
ואישה, השמלה השחורה הקטנה שלה היא מפתה ונשית. ואם תלבש דווקא שמלה אדומה - איזו תדמית זה יקנה לה? מה זה יגרום אצל גברים? ולמה בכירות בעולם העסקים, או מנכ"ליות של חברות עסקיות ותאגידים, צריכות לבוש בגוונים כהים כדי שייחשבו מוצלחות וסמכותיות?
אז פסיכולוגיית הצבע מלווה אותנו כל הזמן. תעשיות, מפרסמים וגופים רבים משתמשים בה להשגת מטרותיהם ומשפיעים עלינו בדרכים שונות ומגוונות. ממיתוג עסקי ועד בחירת צבעים לדגל לאומי או למפלגה - הצבע כאן כדי להשפיע על חיינו ולעשות זאת ללא הפסקה.
מסתבר שלצבעים יש השפעה אבל זה משתנה מתרבות לתרבות:
https://youtu.be/OM4fXB23pCQ
גם הדת יודעת להסביר זאת (עברית):
https://youtu.be/DVucKHak5G4
גם בתעמולת בחירות משתמשים בצבעים להעברת מסרים סמויים לבוחר (עברית):
https://youtu.be/e_5CsRTp62Y
האם צבע משפיע על הישגים בספורט תחרותי (עברית):
https://youtu.be/p80r6z2UjVI
בחיוך פרסומי - זה הכוח התזונתי של צבעי הירקות (עברית):
https://youtu.be/L5tVOX99gcU
צבעים בקולנוע מייצרים תחושות אצל הצופים:
https://youtu.be/lINVnA3rVIE
הנה הפסיכולוגיה של הצבעים:
https://youtu.be/8wnGUxVaifs?long=yes
ופירוט הצבעים וההשפעה שלהם בעיצוב (עברית):
https://youtu.be/DN3AHXyHSKU?long=yes
צבעים יכולים לעשות דברים נפלאים, איומים, יפים או מכוערים. יש עולם שלם של דימויים, אסוציאציות והקשרים שבהם משפיע עלינו כל צבע.
שורשי הפסיכולוגיה של הצבעים נעוצה עוד בימים של שחר האנושות. המין האנושי היה מוקף תמיד בצבעים ונתון להשפעתם עליו.
נסו לחשוב רגע על התוגה, שלא לומר העצב, שמשתלטים עלינו ביום סגריר, או בסתם יום אפרורי. היזכרו כמה טוב עושים לנו כחול השמיים והשמש הזורחת בצבעים בהירים. כמה רומנטי הוא אודם השקיעה, כמה מרגיע הירוק של הצמחים והעצים וכך הלאה עם רבים מצבעי הטבע.
בטבע משמשים הצבעים את המינים השונים למטרות שונות. בעולם העופות משתמשים בצבעים למשיכת בני זוג בעונת החיזור, מרובה השימוש בצבע כצבעי אזהרה של בעלי חיים כנגד הטורפים המאיימים עליהם, פרחים מושכים מאביקים בעזרת צבעים וכך הלאה.
כמובן שבעולם המודרני צבעים נותנים עבודה. משורות הנורות הצבעוניות בחגים וחגיגות, דרך הזיקוקים ועד תאורות המגדלים מבוססות נורות הלד, הצבע משמח ומרחיב את הלב.
בעולם הפרסום מרבים לעשות שימוש בצבעים לשם העברה של מסרים וכדי לעורר רגשות או ליצור אפקטים פסיכולוגיים רצויים למפרסמים. דוגמאות? - אדום מייצג תשוקה, ירוק - צמיחה ואיזון וצבע סגול מייצג מקוריות ויצירתיות.
גם בתעמולה פוליטית או מדינית משמשים צבעים כמו אדום לאזהרה או להגדלת המוטיבציה להיאבק במתנגדים. צבע שחור יכול לאיים ובצבעים בהירים משתמשים פוליטיקאים כדי להבטיח עתיד טוב יותר, אחרי שנבחר בהם כמובן...
פסיכולוגיית הצבעים מתבססת על ההנחה שצבעים משפיעים עלינו באופן גלוי ובעיקר באופן סמוי, תת הכרתי. ההנחה היא ששימוש מוצלח בצבעים יכול גם להשפיע על הרגשות, הבחירות שלנו ועל מעשינו.
צבעים משמשים צבאות, דתות, מסדרים דתיים, קבוצות ונבחרות ספורט, דגלים, מדי עבודה ועוד. הנאמנות לצבעים הללו בקרב תומכים היא מטורפת.
אם גבר ילבש חליפה שחורה הוא ייתפס כרציני ומוצלח. אך מה יקרה אם הוא ילבוש חליפה סגולה? - פתאום הוא לא שגרתי, נועז, יצירתי וכך הלאה. ואם הוא ילבש צהוב בפגישה עם משקיעים, סביר יותר שלא יצליח לגייס הון. אבל האם יקבל תפקיד בסדרת טלוויזיה קומית?
ואישה, השמלה השחורה הקטנה שלה היא מפתה ונשית. ואם תלבש דווקא שמלה אדומה - איזו תדמית זה יקנה לה? מה זה יגרום אצל גברים? ולמה בכירות בעולם העסקים, או מנכ"ליות של חברות עסקיות ותאגידים, צריכות לבוש בגוונים כהים כדי שייחשבו מוצלחות וסמכותיות?
אז פסיכולוגיית הצבע מלווה אותנו כל הזמן. תעשיות, מפרסמים וגופים רבים משתמשים בה להשגת מטרותיהם ומשפיעים עלינו בדרכים שונות ומגוונות. ממיתוג עסקי ועד בחירת צבעים לדגל לאומי או למפלגה - הצבע כאן כדי להשפיע על חיינו ולעשות זאת ללא הפסקה.
מסתבר שלצבעים יש השפעה אבל זה משתנה מתרבות לתרבות:
https://youtu.be/OM4fXB23pCQ
גם הדת יודעת להסביר זאת (עברית):
https://youtu.be/DVucKHak5G4
גם בתעמולת בחירות משתמשים בצבעים להעברת מסרים סמויים לבוחר (עברית):
https://youtu.be/e_5CsRTp62Y
האם צבע משפיע על הישגים בספורט תחרותי (עברית):
https://youtu.be/p80r6z2UjVI
בחיוך פרסומי - זה הכוח התזונתי של צבעי הירקות (עברית):
https://youtu.be/L5tVOX99gcU
צבעים בקולנוע מייצרים תחושות אצל הצופים:
https://youtu.be/lINVnA3rVIE
הנה הפסיכולוגיה של הצבעים:
https://youtu.be/8wnGUxVaifs?long=yes
ופירוט הצבעים וההשפעה שלהם בעיצוב (עברית):
https://youtu.be/DN3AHXyHSKU?long=yes
