» «
פרסום סמוי
מהו הפרסום הסמוי?



במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".

ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.

בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.

בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...

באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.

לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...


זהו הפרסום הסמוי (עברית):

https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s


ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:

https://youtu.be/wACBAu9coUU


מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!

https://youtu.be/iY56r2qj8f8


הסבר של עולם מיקום המוצרים:

https://youtu.be/pqf-WVgoq9E


ושסדרת הסרטים של ג'יימס בונד הייתה להיט של פרסום סמוי עדין ובוטה גם יחד:

https://youtu.be/t8aSIjSQzAo


דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:

https://youtu.be/jyo-y3xorAc


וכמה דוגמאות טובות לפרסום סמוי בקולנוע:

https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
תעמולה
מהי תעמולה?



תעמולה היא מסע לשכנוע והסברה, שנועד לקדם רעיון או מטרה כלשהי. התעמולה משרתת ברוב הפעמים בהיסטוריה מטרות פוליטיות ומדיניות. יש תעמולה, פרופגנדה, שנועדה להביא לבחירה פוליטית, מעין פרסומת פוליטית למפלגה או מועמד. יש תעמולה שנועדה לגרום לשינוי בדעות הציבור, כמו התעמולה הנאצית נגד היהודים או התעמולה הערבית שסיפרה לציבור הישראלי בשעת מלחמה על תבוסות צה"ל בשדה הקרב. רודנים, דיקטטורים, משתמשים בתעמולה כדי לחזק את שלטונם ולהעצים את גדולתם בעיני העם הנשלט. מפלגות פוליטיות משתמשות בה כדי להפחיד, או כדי להביא לשינוי בדעות הציבור.

לתעמולה אמצעים רבים. יש שימוש רב בפלקטים ובשלטים שנועדו להעביר את המסר. ישנם גם תשדירי תעמולה, שבעזרתם משדרים מועמדים ומפלגות פוליטיות תשדירי תעמולה פוליטיים, בשעת בחירות או באופן מתמשך, כדי להביא לבחירתם או לחיזוק או לשימור כוחם והמסר שלהם.


הנה דוגמאות לסרטי תעמולה היסטורית:

http://youtu.be/V9Ir8S1lsMQ


10 מקרי תעמולה היסטוריים בעייתיים במיוחד:

https://youtu.be/U_egyveH748


סרטון תעמולה מלגלג שמריץ כלב לראשות הממשלה:

http://youtu.be/vN5xwKxJ_24


תעמולה שקרית בשעת מלחמה:

http://youtu.be/zEYTaQ4Ah2Y


סרטון תעמולה לבחירות לראשות מועצת התלמידים:

http://youtu.be/UrEZx2wqBD4
יופי
מהו היופי ומה מושך אותנו אליו כל כך?



היופי (Beauty) של אנשים ובעלי חיים הוא עובדה מוכחת. יש יפים ויש פחות, או במילים נעימות יותר: יש יפים ויש נחמדים.

ליופי מרכיבים שונים. אלה גם הנעורים והבריאות שלנו שיוצרים את המראה היפה, אבל יש פרמטר אחר ומסקרן אף יותר. מסתבר שאנו מתוכנתים ביולוגית לראות את היופי בסימטריה של הפנים שלפנינו. אנשים עם מבנה פנים סימטרי נתפסים על ידינו בתור יפים יותר.

יופי אינו על-זמני. בכל חברה יש מודל יופי, שאולי משתנה במהלך הדורות אבל נוטה לקבוע אנשים עם תכונות חיצוניות מסוימות בתור יפים יותר ופחות יפים. נשים גבוהות, דקיקות, בעלות מראה נשי ועור לבן נחשבות כיום יפות במערב. אבל במזרח התיכון העריצו במשך מאות שנים נשים דשנות, בעלות איברים שופעים ולאו דווקא גבוהות. רזות נתפסו כעניות, לא בריאות ואף כדוחות. הכל עניין של זמן, מקום ותרבות. הצצה במודלים חיצוניים שכאלה תוכלו לתת בתגית "מודל יופי".

ומה ההשפעה של היופי עלינו? - מסתבר שמפגש מפתיע עם אדם יפה גורם לנו לסוג של חוסר נוחות ואפילו עצבנות. הסיבה קשורה בשחרור של שני חומרים שונים במוח. מצד אחד אנו נהנים, כי משתחרר לנו דופמין, המוליך העצבי שאחראי על העונג. מצד שני, המוח מפריש את הורמון הקורטיזול, שאחראי על המתח ומגביר אצלנו תוקפנות.


הנה היופי של אנשים ומה שהוא מחולל סביבו (עברית):

https://youtu.be/QKGl54GwzK4


היופי כקונספט מופלא (מתורגם):

https://youtu.be/-O5kNPlUV7w


יש מי שלא אוהבים את ההשתלטות של היופי על התרבות (עברית):

https://youtu.be/K3RUIclvS8o


הרצאת טד של דוגמנית יפהפייה על היופי החיצוני וכמה שאיננו הכל ביופי (מתורגם):

https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
מקדונלד'ס
איך בפרסומות של מקדונלדס האוכל כה יפה?



לא פעם שמתם לב בוודאי שמזון מהיר שפרסומות נראה הרבה יותר טוב מאשר על המגש במסעדה. ובכן, זה לא מקרה.. המזון בפרסומות הוא דוגמן של המזון שאתם קונים בדלפק. הוא נראה מצוין כי הוא מצולם מצוין. חוץ מאיפור, יש שם הכל. מדובר בהעמדה של המזון בצורה מדויקת מאד, כדי שיצטלם הכי טוב שאפשר. הוא גם מובלט בצבעיו ומצולם בעדשות מיוחדות.

מקדונלדס טוענים שהמזון המצולם הוא המזון הרגיל שהם מוכרים, אך ההצגה שלו בצילומים נועדה "להחמיא" לו. גם מה שלא נראה בצילום טוב מספיק, מתוקן לאחר מכן בעזרת מחשב ותוכנת פוטושופ. זה ממש כמו דוגמניות שהופכות בצילומים רזות יותר וחלקות יותר, בעזרת הטכנולוגיה.


כך מצלמים אוכל לפרסומות:

https://youtu.be/oSd0keSj2W8

פרסום

פרסומאי
מה עושה הפרסומאי?



הפרסומאים הם בעלי המקצוע שיודעים כיצד לפרסם מוצרים ושירותים שונים ולגרום לציבור לקנות מהם יותר.

יש במשרדי פרסום בעלי מקצוע שנקראים "רעיונאים", או קופירייטרים. הם יודעים לנסח סיסמאות טובות ולהמציא סרטוני פרסומת מוצלחים.

פרסומאים אחרים יודעים להחליט איפה לפרסם את הפרסומות כדי שימכרו הכי הרבה ויש את התקציבאים, שמנהלים את הכסף שהלקוחות החליטו שיוקדש למסע הפרסום, הקמפיין.

כל אלה ביחד הם פרסומאים - אנשים שמסייעים למוצרים ושירותים להגיע ללקוחות שיכולים להיות מעוניינים בהם.


הנה כמה דוגמאות לפרסומות יצירתיות במיוחד:

https://youtu.be/CmdV3QoaZj8


רק פרסומאים קריאייטיביים יכולים ליצור פרסומות כאלה (עברית):

https://youtu.be/JJm6lv5Xjeo


ובהומור - קבלו משרד פרסום משעשע וקטנטן (עברית):

http://youtu.be/FzeCLhlG3h4
יופי
האם היופי בפרסומות הוא אמיתי?



היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.

כשהם מוקפים ומאורגנים מראש לצילומים, על ידי אנשי מקצוע מעולים ומיומנים, דוגמת מאפרים, מעצבי שיער, צלמים, תאורנים ומעצבים, הדוגמנים והדוגמניות הם יפים, אבל הרבה יותר ממה שהם ביום יום שלהם.

לא מאמינים? - אז ברור שאיפור ושיער אתם יודעים להעריך, אחרי הכל מי לא מתאפקת והולכת לספר טוב מדי פעם. אבל אתם לא משערים אפילו מה יכולים לעשות ליופי מרכיבי צילום אולפן כמו כיוון או שינוי של תאורה והצללה.

וגם אחרי שצולמו מאות צילומים ומתוכם נבחר הצילום המוצלח ביותר, לא הסתיימה עבודת ה"מישלום" (מלשון מושלם) של הדוגמנים והדוגמניות. כי אחרי האיפור והתסרוקות המרהיבים והמאוד מתוחכמים, אחרי בבימוי, התאורה, הצילום ועיצוב התמונה, עכשיו מוכנסים לצילום המושלם שינויים בלתי אפשריים בעזרת תוכנות מחשב כמו "Photoshop" - שינויים, תיקונים, שיפוצים ופילטרים רבים, שיכולים להפוך אנשים למושלמים.

הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו ודאי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים, או נגזרות של האנשים שצולמו שם - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.

חשוב לזכור שיופי אנושי קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים. הבה נשקוד גם על תכונות אלה ואחרים יראו את היופי שבנו גם אם מבחינה חיצונית איננו כה יפים כמי שהיינו אולי רוצים להיות.


הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:

https://youtu.be/rOoI8sN0bTM


100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:

https://youtu.be/LOyVvpXRX6w


והרצאת טד של דוגמנית יפהפיה שמספרת בכנות על ההפרש שבין המראה שלה בחיים ובין המציאות ועונה על שאלות ששואלים אותה הרבה (מתורגם):

https://youtu.be/KM4Xe6Dlp0Y?long=yes
מסרים תת הכרתיים
מה היו המסרים תת-ההכרתיים בטלוויזיה?



פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.

מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.

עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.

הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.

קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?

קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.


כך נולד בחטא עולם המסרים תת-הכרתיים:

https://youtu.be/dS_kKbIL4dY


למשל כך הוא נראה בקולנוע:

https://youtu.be/aA-0BSzHXxw


מהו מסר תת-הכרתי?

https://youtu.be/CCU9GAexvAA


ניתן למצוא כאלה גם בלוגואים של חברות עסקיות:

https://youtu.be/dPpqXHWBy8Q


בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:

https://youtu.be/Rnkg-yCPryE


חשיפה של המסרים הללו בהאטה של הסרט:

https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ


וסרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:

https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
פרסום מותאם
האם הפרסומות בשלטים יותאמו לנו בעתיד?



המומחים מעריכים ששלטי העתיד יזהו אותנו בעתיד ויקרינו לנו פרסומות שיותאמו למי שאנחנו. הם יתאימו את עצמם למה שנקרא "פרסום התנהגותי" (Behavioral Advertising) - פרסום שמתבסס על המידע הרב שאתרי אינטרנט יודעים על הגולשים שלהם ועל היכולת, שנובעת מכך, להתאים להם מסרים שיווקיים ממוקדים ויעילים במיוחד.

כבר היום פותחה טכנולוגיה שיודעת לזהות את הגיל, המין ומאפיינים דמוגרפיים נוספים של מי שעובר ליד שלט ומסוגלת להתאים את הפרסומות לאנשים כמוהו. פרסומות לנשים, למשל, יציעו מוצרי קריירה או טיפוח שמיועדים לאישה, גברים יקבלו פרסומות של ספורט אתגרי או מכוניות, בעוד שבני-נוער יראו פרסומות למבצעי אופנה או מוצרי צריכה לגיל הנעורים וכן הלאה.

בשלב הבא תוכלו לדמיין את התסריט הבא: אתם מחפשים משהו באינטרנט, למשל חופשה בלונדון ומעתה, במהלך כל היום, בכל פינה בעיר, מהרכבת התחתית, באוטובוס ואפילו במעלית של הבניין שבו נמצא המשרד שלכם, כל המודעות מציעות לכם דילים, מלונות, טיסות ואטרקציות עבור לונדון.

אם תחשבו על זה, שלטי פרסום שיזהו את מי שמתקרב ויקרינו לו מידע ופרסומות שמותאמים במיוחד אליו, הם לא רעיון כל כך יוצא דופן. כבר היום זה המצב בזמן הגלישה באינטרנט. חיפשתם לונדון במנוע חיפוש? כתבתם ברשת החברתית שאתם מעוניינים לטוס לשם? - בכל מקרה יוצגו בפניכם בעת הגלישה, המוני פרסומות ובמגוון עצום של אתרים. פרסומות מטורגטות שכאלה (מלשון Target, מטרה), נקראות כך, כי הן רואות אתכם כמטרה. הן "יורות" בכם פרסומות ממוקדות, שמתאימות לכם בדיוק. כך הן מציעות לכם שירותים, פיתויים ומוצרים הקשורים בלונדון, בחופשה בלונדון או באנגליה בכלל - כי הסיכוי שתקליקו על הפרסומות, או תבצעו את העסקה שבהן, הוא גבוה הרבה יותר מכל פרסומת רגילה.


הנה הפרסום המותאם של אינטל, שמופעל על פי מאפיינים דמוגרפיים:

https://youtu.be/5vcS1b3lGGQ


והפרסום המותאם כחלק משלטי העתיד:

https://youtu.be/OptqxagZDfM


לוגו
למה מעצבים לוֹגוֹ?



אחד הדברים הבולטים היותר בעולם השיווקי ובמיתוג של ימינו הוא הלוגו (Logo). מדובר באותו איור או צורה גרפית שבה מעוצב שם של חברה עסקית, מותג, ארגון, מוצר, אתר אינטרנט וכדומה. לרוב הוא יופיע על המוצרים, הפרסומות, נייר המכתבים או המיילים שנשלחים על ידי עובדיו, על בניין החברה, מדי העובדים וכדומה.

הלוגו, בעברית סַמְלִיל, מעוצב במיטב המקרים באופן מינימליסטי ולא מרבה בפרטים. פעמים רבות יתלווה לסמל גם טקסט, כמו שם המותג, שהוא החברה או המוצר. לעיתים הלוגו יורכב רק מטקסט, אבל אז בחירת הגופן, צורת האות, תנסה להעביר את רוח המותג וערכיו.

זוכרים את הלוגו של נייק, נייקי? - הוא משדר מהירות והישגים. אם תבחנו את הלוגואים של חברות מתחרות תוכלו לראות שכמעט לכולן יש לוגו שמנסה לשדר ערכים דומים. זו הסיבה שבכולן יהיה מרכיב של "סווש", רק בקומפוזיציות אחרות. כך משמש גם החץ הנסתר בלוגו של FedEx, שמבטא הנעה של משלוחים ממקום למקום. או כדור הארץ המורכב מהרבה חלקים של האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה וכך הלאה.

בהיותו עתיד להיות הזיהוי הגרפי והשיווקי המוביל של החברה או המוצר, משקיעים בחשיבה ועיצוב של הלוגו הרבה מאמץ ויצירתיות. בכדי שישדר בקרב הצרכנים את ערכי המוצג, בצורה פשוטה ומדויקת, מנסים להטמיע בו את רוח הדבר, את מטרתו או את שליחותו בעולם.

במקרים רבים הופך הלוגו, שנוצר כדי לסמל ולייצג את בעליו בתודעת הציבור, כה מזוהה עימו, עד שהוא מהווה נכס שיווקי עצום. לכן חוקי הקניין הרוחני וסמלי המסחר אוסר להעתיק או להטעות בלוגו דומה, מטעם מוצרים או חברות מתחרות.


כך מעצבים לוגו:

http://youtu.be/RBTiTcHm_ac


הנה סודות מרתקים בלוגואים ידועים:

https://youtu.be/FMmwAV1uzJ4


והמשמעויות הנסתרות שמאחרי לוגואים מפורסמים:

https://youtu.be/UKc271fj2ok
מה זה קוקי, או עוגיה באינטרנט?



קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.

העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.

חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.

מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.

ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.


הנה ההסבר של קוקיז:

https://youtu.be/I01XMRo2ESg


ופירוט באנימציה:

https://youtu.be/IPQhME1UYQU
כיצד שינתה שפעת קטנה את עולם המשפט?



כשפרצה בשנת 1889 בסנט-פטרסבורג "השפעת הרוסית" היא התפשטה במהירות למדינות רבות באירופה ובאמריקה. מעל מיליון קורבנות מתו ממנה. אחד מהם היה יורש העצר הבלגי. שנתיים אחר פריצת המחלה פורסמו בעיתונים פרסומות ל"כדור העשן הקרבולי" - מוצר מהפכני שמונע הידבקות במחלה המסוכנת. אדים מהכמוסה שמועברים אל צינור שמחובר לאף אמורים לחסל את הנגיפים המדבקים. היצרנים הבטוחים בעצמם התחייבו לפיצוי גדול של 100 לירות שטרלינג למי שיחלה במחלה לאחר שישתמש בכדור.

אבל גברת ששמה לואיסה אליזבת', שרכשה והשתמשה בכדור העשן, חלתה בשפעת על אף הכל. לאחר שהחברה סירבה לפצותה, היא הגישה תביעה שעשתה היסטוריה. פסק הדין בתביעה היה לפסק דין מפורסם בתולדות המשפט בכל העולם. השופט פסק שבעצם הפרסום נוצר בין הצדדים חוזה מחייב והוא פסק שעל החברה לשלם ולפצות את הגברת הנחושה.

מאז הוכר במרבית בתי המשפט בעולם הדין שהתחייבות בפרסום היא חוזה לכל דבר. מצד שני, כנראה שאז החלו להיווצר "האותיות הקטנות"...


הנה סרטון על תביעת "קרליל נגד חברת כדור העשן הקרבולי":

http://youtu.be/vYRcKQGadRo


הנה הסבר הפרשה המשפטית החשובה הזו:

http://youtu.be/vzHKe76Vylo
כיצד הפכה פוטושופ לעניין תרבותי-חברתי?
מהי תוכנת פוטושופ?


אין כמו תוכנת "פוטושופ" (Photoshop) בכדי להדגים עד כמה תוכנה טובה יכולה להפוך לקונצנזוס, משהו שכולם מסכימים עליו, ובו-זמנית גם להפוך לתופעה תרבותית של ממש ולהשפיע על החברה באופן משמעותי.

אדובי פוטושופ היא תוכנת עריכה גרפית שפותחה לצרכי עריכת תמונות ומרכיבים גרפיים. בתור התוכנה הפופולארית ביותר בקרב צלמים, משמשת פוטושופ הכלי העיקרי לליטוש תמונות, תחליף ל"חדר החושך" של צילומי הפילם. בעזרת פוטושופ יכולים הצלמים לשנות את בהירות התמונות, לחדד, לטשטש דברים שראוי להסתיר, לתקן את צבעיהן, לשנות גודל ולחתוך אותן. כך יכול הצלם לתקן בעיות שנוצרו בעת צילום התמונה ובמרכיבים השונים שלה.

אך במהלך השנים הפכה פוטושופ מכלי טכני בלבד לחלק מהתרבות המודרנית, המשפיע על האופן שבו חיים רבים בעולם. "לעשות פוטושופ" כיום הוא מושג מקביל לריטוש של תמונה ושיפור המצולם בה, כך שייראה טוב ממה שהוא באמת. עולם הפרסום משתמש בפוטושופ כדי להציג מוצרים יפים ומושלמים ממה שהם באמת.

כך למשל מעובדות תמונות דוגמנות, כמעט תמיד בפוטושופ או לפחות בתוכנות דוגמת תוכנת ה-Photoshop, כדי להציג דוגמניות רזות, נקיות מפצעונים ופגמי עור או כל סממן אחר של אנושיות. הבעיה היא שהצרת היקפים באופן גרפי יצר דימוי גוף רזה, שגרם לבנות ונשים רבות לדיאטות קשות ולהפרעות אכילה, שלא פעם מסתיימות בנזק בריאותי ואף במוות.

עד כדי כך הוחמרה התופעה, עד שבמספר מדינות בעולם התקבל חוק הדוגמניות, או בשמו העממי "חוק הפוטושופ". זהו חוק האוסר על הצרת ממדי גופן של דוגמניות באופן גרפי.

מפתחי הפוטושופ היו אנשי חברת אדובי מערכות (Adobe Systems), שאחראית למהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית", אותה מהפכה שאפשרה לבעלי מחשב אישי להפיק בעצמם פרסומים ומוצרי דפוס, שבעבר נדרשו מערכות יקרות ומסורבלות כדי להפיקם. אגב, "אדובי" הוא שמו של נחל קטן (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד ממייסדי החברה והוא נכלל בשמות כל מוצריה.


הנה תוכנת פוטושופ בגרסה 1.0:

https://youtu.be/Bhf8q3THToI


המפתחים המקוריים נזכרים איך הצבע הגיע לפוטושופ:

https://youtu.be/Tda7jCwvSzg


כמה מהדברים שניתן לעשות בפוטושופ:

https://youtu.be/3G7YBBi1s_U


חוק הפוטושופ והדעות לגביו (עברית):

https://youtu.be/z-K6cFNImqs


הנה הסיפור של פוטושופ:

https://youtu.be/Ldr55H3NVIo


כך נולדה פוטושופ:

https://youtu.be/EtzFvRjrvXM?long=yes
מה היה משבר הקולה החדשה?



יתכן ששום חברה עסקית לפניה לא חוותה את משבר הקוקה קולה הקלאסי, שאיים בשנת 1985 על עסקיה של יצרנית המשקה האהוב בעולם.

זה התחיל בנסיון של ענקית המשקאות הקלים לשנות את המתכון המקורי של המשקה האייקוני, מעשה שעתיד להרגיז מאד את הלקוחות המכורים שלה... למשקה החדש הם קראו "קוקה קולה החדשה"

לא זו בלבד שחברת קוקה-קולה הבטיחה לצרכניה שלמשקה ה-New Coke שלה טעם משופר ושיווקה אותו באגרסיביות, היא גם הסירה מהמדפים את הקולה הישנה והאהובה עליהם.

מחאת הצרכנים שהתפתחה כנגד הקמפיין והמשקה החדש התגברה במהירות. בתוך ימים מספר היא הפכה למחאת הקונים הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב.

הנהלת החברה שנדהמה מהמחאה ומעוצמת הרגשות שהפגינו צרכני הקולה הישנה, נכנעה בתוך זמן קצר והחזירה את הקולה הקלסית אל המדפים, לשביעות רצונם של הלקוחות הנאמנים שסרבו שיגעו להם בטעם של המשקה הפופולרי באמריקה ובעולם.

אגב, יש תיאוריית קונספירציה שטוענת שכל המשבר היה מבוים ותוכנן כדי לחזק את שליטתה של קוקה קולה בשוק, למול התחזקותה של המתחרה הגדולה שלה "פפסי קולה".


הנה סיפור הפיאסקו של הקולה החדשה:

https://youtu.be/TqvTMPY8Q_8


כך זה התחיל:

https://youtu.be/a8j97dOLsyk


המשבר שלא נגמר:

https://youtu.be/W6t7deaplgY


וטענות על כך שהמשבר בוים על ידי קוקה קולה:

https://youtu.be/-K_w5W4SJgg?long=yes
האם דאעש מפגעים באירופה בתור קמפיין?



לא תמיד עשתה דאעש, תנועת המדינה האיסלמית (ISIS), פיגועים באירופה. עצוב לומר, אבל דאעש תמיד הייתה משווקת טובה. מוות היה מהתחלה המוצר הכי לוהט שלהם והם שיווקו אותו באמצעות סרטוני הזוועה שהפיצו ברשתות החברתיות. הצפיות הרבות בסרטונים הללו מוכיחות שהציבור התעניין בשחיטות ובהוצאות ההמוניות להורג ורצה לצפות בהן והרבה. מה גם שהבימוי המקצועי, התיאטרליות, התלבושות המוקפדות ושלל הגימיקים היו עשויים בצורה אפקטיבית ומושכת קהל.

אבל למה להם למשוך קהל? - כי דאעש התחיל את הדרך כקבוצה לא גדולה של לוחמים, ללא תמיכה כלכלית או גב של מדינה. הסרטונים הללו סייעו להם להציג את עצמם כמנצחים וכמחיי המסורת המוסלמית של הכובשים הגדולים. הם הביאו להמוני מצטרפים, חלקם הגדול צעירים מוסלמים מתוסכלים, שעזבו את בתיהם במדינות המערב והגיעו לסוריה ועיראק כדי להצטרף ל"חגיגה".

אבל בשנה האחרונה הולך דאעש ונעצר. הוא מתחיל להפסיד בקרבות חשובים ומאבד חלקים לא קטנים מהאזורים שכבש. בתנאים כאלה קשה יותר לגייס צעירים שיחליפו את ההרוגים הרבים שלו. גם הגימיקים הישנים עובדים פחות. לכן דאעש יוצא משדה הקרב ומפעיל מתקפות טרור גדולות, שיעצימו את גדולתו כמי שפוגע במדינות היריבות שלו ובסמלי ההצלחה והשלווה של המערב. זו טכניקה קטלנית ואכזרית, אבל בדאעש לא הצטיינו מעולם ברחמים...


הנה סיבת הפיגועים באירופה:

http://youtu.be/qdjArlHB8k8
איך חנויות ואתרי שיווק מעודדים קניות אימפולסיביות?



מכירים את בלבול החושים שמתלווה לגלישה אל אתר קניות באינטרנט או לביקור בקניון עשיר באפשרויות קנייה? שמתם לב איך לפתע משתבשים לכם בסופרמרקט לא פעם כושר השיפוט והשליטה העצמית שלכם בארנק או בכרטיס האשראי?

זה לא קורה לכם או להורים שלכם במקרה. מדענים יודעים להעריך ש-50% מהרכישות שלנו הן כאלה שלא תכננו מראש. זה נתון מדהים שזכה לשם "קניות דחפים" (Impulse buying). רכישות כאלה מייצרות רווחים עצומים למוכרים, כי הן מפתות את הצרכן או הצרכנית להתעלם מרשימת הקניות שלהם ומרגע שהרשימה נפרצת קל הרבה יותר למכור לך שטויות.

כך שכדאי לדעת שקניות לא מתוכננות, או רכישות אימפולסיביות כאלה, נוצרות במכוון על ידי מומחי הרשתות והאתרים הללו. הם יודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים במוח שלנו ולגרום לנו לעשות דברים שלא התכוונו מראש. הדופמין נותן לנו הרגשה נהדרת ומאוד מטעה. פרטים על כך עוד רגע.

אבל איך זה מצליח להם?

אז מדובר במה שנקרא "אפקט גרואן" (Gruen effect). זה מתייחס לקנייה בולמוסית של מוצרים שלא תיכננו לקנות ברשימת הקניות שלנו. דברים שקנינו מבלי להתכוון מראש ובהחלטה רגעית, בלי לחשוב.

אותן קניות אימפולסיביות שהזכרנו הן חלק משמעותי בתרבות הצריכה המטורפת של העולם השבע, זו שקיבלה גם את המנוי הסרקסטי של "תרבות השפע". למה סרקסטי? - כי מרבית "פורצי רשימת הקניות" הללו אינם אנשים אמידים. הם קונים המון דברים מיותרים ולא מעט בשל כך גם נכנסים לאוברדרפט ולחובות בחשבון הבנק והאשראי שלהם.

"אפקט גרואן" נקרא על שמו של אדריכל הקניון הראשון, ויקטור גרואן, הידוע כמי שייסד ב-1959 את הקניון הראשון בארה"ב.

האפקט כאפקט פסיכולוגי פועל בכניסה של אדם לחנות, בין אם פיזית ובין בכניסה וירטואלית לאתר המוכר מוצרים, כי אין הבדל פסיכולוגי בכניסה אליהם. מאיקאה ועד אמזון - חברות מסחר מתקדמות יודעות לייצר אותו היטב.

יש גם קניה רגשית (Emotional shopping), שבה אנו קונים כדי לפצות את עצמנו על תסכול, עצב, דכאון וכדומה.

בין אם יש לנו כסף למימון הקניות המיותרות ובין אם לא - החומרנות הזו שבה אנו קונים דברים שאיננו זקוקים להם היא בעיה. הקניות הללו הן אחת הסיבות למצבים כלכליים קשים אצל משפחות רבות ויחידים בעולם המודרני ובמיוחד במדינות המפותחות. הם אחת הסיבות העיקריות, אם לא העיקרית, שאנשים חיים על המינוס ולא מצליחים לחיות לפי הכנסותיהם. זו גם הסיבה שארגוני צרכנות ומחוקקים בלא מעט מדינות, חוקקו חוקים המאפשרים ביטול קניות באינטרנט והחזרת או החלפת מוצרים בחנויות רגילות.

אבל לא סתם זה קורה. השופינג המלהיב, התזזיתי, מייצר הדופמין וזה שאין לו סוף, מתנהל לא רק במרחבי הקניון או בין מסכי המוצרים של אמזון או עלי אקספרס. השופינג הזה הוא חלק מתרבות שפע, או לפחות כך היא נקראת כי השפע שאנו חשים הוא די אשלייה במרבית המקרים. יש שפע - הוא פשוט לא נחלתם של רובנו. השופינג הזה הוא חלק מקדחת קניות אנושית, קניות שברובן אינן נחוצות ומייצרות זבל בכמויות, זיהום אוויר מטורף, עקירת יערות, הרס משאבי טבע יקרים מפז וחשובים גם לקיומנו על כדור הארץ. ניצול של עובדים במדינות עניות, סחר לא הוגן ועוד המון דברים מעוותים.


הנה הקניות של ההזדמנות או הקניה הרגשית, שמנסה לגרום לנו להרגיש יותר טוב עם עצמנו או לפצות על דיכאון או עצב:

https://youtu.be/cF2UzT0TCBA


כך נראית הקנייה האימפולסיבית:

https://youtu.be/L3caFkCaUaY


קונים אונליין בקלות ובזול, הדופמין עולה, ההתרגשות גואה ואז...

https://youtu.be/_qWHJ29-s4U


זהו אפקט גרואן שמסביר את הקניות האימפולסיביות:

https://youtu.be/plyZzgAsODc


כך מייצרת איקאה מכירות מטורפות של דברים שלא התכוונו לקנות:

https://youtu.be/WYKUJgMRQ7A


זו הדרך בה תוכלו להמנע מקניות אימפולסיביות:

https://youtu.be/FY6pCHkeED4


משהו על חומרנות ומה המחיר שאנו באמת משלמים עליה:

https://youtu.be/VPjkhhDaeYE


ולסיום, חיוך על קניות וחומרנות:

https://youtu.be/8EPu2gNJI9I
למה צריך פרסומות?



הפרסומות נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים למי שעשוי לרכוש ולשלם עבורם. אם היצרן היה מייצר מוצר ולא מפרסם אותו, מעט מאד לקוחות היו רוכשים את המוצר ומחירו היה נשאר גבוה. ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות משלמים פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הרבה יותר!


הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:

http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w


פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:

http://youtu.be/3xkdSEf4AD4


הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I


והשיווק בעידן הדיגיטלי, שנעשה ללא פרסום בכלל:

https://youtu.be/bl9ACcWQGTs?long=yes
מה הרג את איש המרלבורו?



דומה שאם רוצים להוכיח את הנזק הבריאותי הכבד של העישון, מספיק לעקוב אחרי חייהם ומותם של מי שהיו "איש המרלבורו" (Marlboro Man), הדוגמנים הבולטים של מותג הסיגריות המוכר בעולם. באופן לא מפתיע מסתבר שלא מעט מ"אנשי המרלבורו" מתו בגלל העישון שפירסם אותם וסידר להם משכורת יפה בשלב כזה או אחר בחייהם.

דוגמאות לא חסרות: איש המרלבורו דיוויד מילר מת בשנת 1987, ממחלת הנפחת שנגרמה בשל העישון. בשנת 1995 מת ממשיכו דיוויד מקלין מסרטן ריאות, המחלה הכי נפוצה ממחלות העישון. בשנים האחרונות מת גם המוכר בדוגמנים שנשאו את התואר "איש המרלבורו", כנראה המרלבורו-מן המפורסם ביותר, אריק לוסון. הוא מת ממחלת ריאות חסימתי כרונית, מחלה שהרופאים מייחסים לעישון הכבד שלו.

לוסון אמנם השתתף בשלבים מאוחרים של חייו בפרסומות נגד העישון והזהיר מהנזקים שעישון גורם, אך הוא אישית לא הצליח להפסיק לעשן, בשל "התמכרות בלתי נשלטת".

אז כן, כשאנחנו צעירים קשה לנו להאמין אולי שהסיגריות הורגות. אך בדרך לשם הן גם עושות אותנו לא פעם חולים במחלות קשות, שלא לדבר על ההוצאות הכספיות הכבדות שיש בעישון.


הנה הסיפור של הקמפיין הפרסומי המצליח כל כך של איש המרלבורו:

https://youtu.be/4m4IA6MgXno


הפרסומות שבהן הציג לוסון את האמת על העישון, לטובת האגודה למלחמה בסרטן:

http://youtu.be/07x6ud24HsY


וההודעה המצערת על מותו:

http://youtu.be/BWTvzsvqTcA


מי בנה את שעון החול הגדול ביותר בעולם?



בשנת 2008 חשפה חברת ב. מ. וו דגם רכב חדש שלה והחליטה לבנות את שעון החול הגדול ביותר בכל הזמנים. מהנדסי החברה בנו אותו במוקסבה, בירת רוסיה וטמנו בתוך השפופרת העליונה, בתוך החול, את המכונית החדשה. כך הלך החול וירד עד שבטקס מרשים נחשפה כל המכונית החדשה לעיני הצופים המשתאים.


הנה סרטון של שעון החול הענק בעולם שבתוכו נחשפה מכונית ב. מ. וו חדשה:

http://youtu.be/LHHcBDghBg0?t=47s
איך מציירים ציורי ענק על בניינים שלמים?



ציורי קיר על בניינים (Murals) הם לא דבר חדש. אבל לא פעם מציירים גם ציורי ענק, בסדר גודל של בניין שלם, או במקרה של מלון פיגורואה (Hotel Figueroa) שבלוס אנג'לס, על פני שלושה בניינים שלמים.

במקרה של המלון הזה, בן 24 הקומות, הציורים המרכזיים שלו בשנה מצוירים במהלך התקופה של תערוכה שנתית של עולם הגיימינג ותעשיית המשחקים, תערוכת E3. כמובן שציורי הענק הן פרסומות לחברות בתחום הזה.

את הציורים מכינים קודם כל בסטודיו על מחשב. לאחר מכן מדפיסים בענק המון גליונות קטנים של הציור ואז יושבים עובדי החברה וחותכים את הציורים בקווי המתאר של הדמויות, הפונטים ושאר המרכיבים.

כשמגיעים הציירים אל הבניין, הם מדביקים עליו, אחד אחד, את הגליונות שמרכיבים בהדרגה את הציור הרגיל. דרך כל גליון, הם צובעים על הקיר את מה שדרוש כדי לחקות אותו היטב ולבסוף, כשהכל מוסר מהמבנה, או במקרה של מלון פיגורואה מ-3 המבנים, רואים את הציורים במלוא הדרם.

המעניין הוא שעם כל הטכנולוגיה המודרנית, עדיין אמני ומקצועני הקיר זקוקים לציור ביד, כדי להשלים את העבודה הכל כך מושלמת שלהם.


כך מציירים את ציורי הקיר הענקיים בערים (עברית):

https://youtu.be/Of1tY-9ddUo?t=131&end=5m25s


אנשי החברה מתארים את תהליך הציור על הבניינים:

https://youtu.be/-6oshTPjcWc


סרטון קפיצות זמן של הציור:

https://youtu.be/uJSADis9Xqc?t=4
מיהם ציירי מודעות הסרטים ולמה הם נעלמים?



מודעות של סרטים בימינו (Film posters) הן לרוב מודפסות וברובן עשויות מצילומים מעובדים. הן כוללות תמונות, פונטים וגרפיקה שנעשים כולם על גבי מחשב.

אבל פעם ציירו בכל העולם מודעות כאלה ביד. הן היו גדולות והתנוססו על הקיר הגבוה של בית הקולנוע, ממש מעל הכניסה. לא פעם, במיוחד בסרטים עם כוכבי ענק, הן גם כללו ציורי קאט אאוט של הדמויות, שיצאו מגבולות המודעה ובלטו למרחקים.

את המודעות הללו ציירו אז אמנים ששימשו כציירי מודעות קולנוע (Film poster painters). מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת הם התפרנסו מהמלאכה הזו וציירו בידם מודעות ענק ססגוניות, המפתות לבוא ולראות את הסרטים.

בתעשיית הסרטים ההודית, שנקראת בוליווד, מעין קישור מחוייך להוליווד בירת הקולנוע של אמריקה, משתמשים עד היום במודעות מצוירות ביד. הן זכו לכינוי "בוליווד ארט" (Bollywood Art). האמנים שמציירים אותן ביד מקבלים פרוטות, פחות מדפוס מודרני ומספיק כדי שיעסיקו אותם באמנות השימושית הזו.

גם בהודו ובמדינות נוספות הולכות המודעות המצוירות ונעלמות, לטובת הדפוס המודרני. אבל במדינות בהן העוני כה גדול המודעות המודפסות נדירות יחסית. יש עדיין בתי קולנוע קטנים ופשוטים, שזול להם יותר להעסיק ציירים, מאשר לשלם על דפוס של מודעות לכל סרט חדש.

כך או כך, האמנים הללו ברובם מבוגרים. אמנם לעתים הם מכשירים בסדנה שלהם צעירים, אבל התשלום הנמוך עבור ציור הפוסטרים המצוירים הללו, כלל לא מבטיח שהצעירים הללו ימשיכו להתפרנס מעיסוק זה גם בעתיד.


הנה סיפורם של אמני מודעות הסרטים הגדולות:

https://youtu.be/KDcakET4T10


אמן שעדיין מתפרנס מציור פוסטרים:

https://youtu.be/CdWZZp7nLLc


סיפורו של עולם הולך ונעלם:

https://youtu.be/oZIqo0S-ANs


סטודיו של אמן מודעות ענק:

https://youtu.be/-fagPDuwxkQ


כך מצייר הצייר האחרון במומבאי את מודעות הסרטים:

https://youtu.be/AyYknNBzp_4


כך מציירים שלטי ענק של סרטי בוליווד:

https://youtu.be/_-eYbK47PDE


ציורי קאט אאוט בבנגלור בהודו:

https://youtu.be/ohXCLLAB9eQ


וצייר טאיווני מהאחרונים שעדיין ציירו מודעות לקולנוע:

https://youtu.be/4JLJsbSJq5s
מה המשמעות של חוק הדוגמניות?
מהו חוק הדוגמניות?


במדינות שונות חוקקו בשנים האחרונות חוקים שאוסרים על העסקת דוגמניות רזות מדי. החוקים הללו שנחקקו במדינות כמו ישראל, צרפת וספרד, הם חלק מניסיון לשים קץ לתופעה של רזון קיצוני של דוגמניות ושל עיבוד התמונות שלהן בתוכנת "פוטושופ" בכדי להצר את היקפי גופן.

מי שהחל את המסע אל החוק הזה הוא עדי ברקן הישראלי, צלם אופנה נודע שנפשו קצה בזיוף ובפער המסוכן שנוצר בין תעשיית האופנה לעולם האמיתי. לאחר ישראל הוא הצליח להשפיע על חוקים דומים גם במדינות האחרות.

כוונת החוקים הללו היא למנוע מבחורות צעירות ונערות להגיע לתת-משקל ולהפרעות אכילה דוגמת אנורקסיה ובולימיה. הדרך היא למנוע העסקה של דוגמנים ודוגמניות רזים במיוחד, בכדי שלא יהוו מודל לחיקוי בקרב האוכלוסייה.

החוק שמכונה בארץ באופן רשמי "חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות", זכה לשמות עממיים שונים, דוגמת "חוק הפוטושופ" ו"חוק הדוגמניות". בין השאר קובע החוק את המשקל המינימלי הנדרש לעיסוק בדוגמנות. המטרה היא להפנות את הדוגמניות והדוגמנים לבדיקות רפואיות שיקבעו למשל שאינם יורדים ממסת גוף (BMI) של 18.


הנה חוק הפוטושופ והעניין הבעייתי שהוא מנסה למנוע (עברית):

https://youtu.be/z-K6cFNImqs


חוק הדוגמניות עבר הרבה משוכות פוליטיות לפני שהתקבל (עברית):

https://youtu.be/pJ26SYD1Zd0


הנה הסבר חוק הדוגמניות (עברית):

https://youtu.be/AOGh1vfyse0


כך יוצא חוק הדוגמניות מישראל לחו"ל (עברית):

https://youtu.be/AlENYLLeqM4


קטע מסרט שמדגים את הלך המחשבה של בנות (עברית):

https://youtu.be/wY_w9lMkfuo


כך בנויה תעשיית הדוגמנות:

https://youtu.be/YP31r70_QNM


וכך מציגה הזמרת-דוגמנית נינט את הנימוקים בעד (עברית):

https://youtu.be/F0cyvBYk05s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.