» «
פרסום סמוי
מהו הפרסום הסמוי?



במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".

ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.

בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.

בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...

באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.

לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...


זהו הפרסום הסמוי:

https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s


ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:

https://youtu.be/wACBAu9coUU


מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!

https://youtu.be/iY56r2qj8f8


הסבר של עולם מיקום המוצרים:

https://youtu.be/pqf-WVgoq9E


אין ספק שהגדולה מהמפרסמות הסמויות היא קוקה קולה:

https://youtu.be/WQo-_aunVMM


ושסדרת הסרטים של ג'יימס בונד הייתה להיט של פרסום סמוי עדין ובוטה גם יחד:

https://youtu.be/t8aSIjSQzAo


דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:

https://youtu.be/jyo-y3xorAc


הנה הדוגמאות מהטובות ביותר לפרסום סמוי בקולנוע:

https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
תעמולה
מהי תעמולה?



תעמולה היא מסע לשכנוע והסברה, שנועד לקדם רעיון או מטרה כלשהי. התעמולה משרתת ברוב הפעמים בהיסטוריה מטרות פוליטיות ומדיניות. יש תעמולה, פרופגנדה, שנועדה להביא לבחירה פוליטית, מעין פרסומת פוליטית למפלגה או מועמד. יש תעמולה שנועדה לגרום לשינוי בדעות הציבור, כמו התעמולה הנאצית נגד היהודים או התעמולה הערבית שסיפרה לציבור הישראלי בשעת מלחמה על תבוסות צה"ל בשדה הקרב. רודנים, דיקטטורים, משתמשים בתעמולה כדי לחזק את שלטונם ולהעצים את גדולתם בעיני העם הנשלט. מפלגות פוליטיות משתמשות בה כדי להפחיד, או כדי להביא לשינוי בדעות הציבור.

לתעמולה אמצעים רבים. יש שימוש רב בפלקטים ובשלטים שנועדו להעביר את המסר. ישנם גם תשדירי תעמולה, שבעזרתם משדרים מועמדים ומפלגות פוליטיות תשדירי תעמולה פוליטיים, בשעת בחירות או באופן מתמשך, כדי להביא לבחירתם או לחיזוק או לשימור כוחם והמסר שלהם.


הנה דוגמאות לסרטי תעמולה היסטורית:

http://youtu.be/V9Ir8S1lsMQ


10 מקרי תעמולה היסטוריים בעייתיים במיוחד:

https://youtu.be/U_egyveH748


סרטון תעמולה מלגלג שמריץ כלב לראשות הממשלה:

http://youtu.be/vN5xwKxJ_24


תעמולה שקרית בשעת מלחמה:

http://youtu.be/zEYTaQ4Ah2Y


סרטון תעמולה לבחירות לראשות מועצת התלמידים:

http://youtu.be/UrEZx2wqBD4


ותעמולה אנטי-נאצית שהפיק וולט דיסני עבור ממשלת ארצות הברית במלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/l14WDZCnz-w?long=yes
פרסומאי
מה עושה הפרסומאי?



הפרסומאים הם בעלי המקצוע שיודעים כיצד לפרסם מוצרים ושירותים שונים ולגרום לציבור לקנות מהם יותר. יש מביניהם שנקראים "רעיונאים", או קופירייטרים. הם יודעים לנסח סיסמאות טובות ולהמציא סרטוני פרסומת מוצלחים. פרסומאים אחרים יודעים להחליט איפה לפרסם את הפרסומות כדי שימכרו הכי הרבה.


הנה פרסומאים צעירים שמפרסמים מכשירים חדשים:

http://youtu.be/MJVCZpunWZQ


דוגמאות לפרסומות יצירתיות במיוחד:

https://youtu.be/CmdV3QoaZj8


משרד פרסום משעשע וקטנטן:

http://youtu.be/FzeCLhlG3h4


ורק פרסומאים קריאייטיביים יכולים ליצור פרסומות כאלה:

https://youtu.be/JJm6lv5Xjeo
מקדונלד'ס
איך בפרסומות מקדונלדס האוכל כה יפה?



לא פעם שמתם לב בוודאי שמזון מהיר שפרסומות נראה הרבה יותר טוב מאשר על המגש במסעדה. ובכן, זה לא מקרה.. המזון בפרסומות הוא דוגמן של המזון שאתם קונים בדלפק. הוא נראה מצוין כי הוא מצולם מצוין. חוץ מאיפור, יש שם הכל. מדובר בהעמדה של המזון בצורה מדויקת מאד, כדי שיצטלם הכי טוב שאפשר. הוא גם מובלט בצבעיו ומצולם בעדשות מיוחדות.

מקדונלדס טוענים שהמזון המצולם הוא המזון הרגיל שהם מוכרים, אך ההצגה שלו בצילומים נועדה "להחמיא" לו. גם מה שלא נראה בצילום טוב מספיק, מתוקן לאחר מכן בעזרת מחשב ותוכנת פוטושופ. זה ממש כמו דוגמניות שהופכות בצילומים רזות יותר וחלקות יותר, בעזרת הטכנולוגיה.


הנה הדרך שבה מצלמים אוכל לפרסומות:

https://youtu.be/oSd0keSj2W8

פרסום

יופי
האם היופי בפרסומות הוא אמיתי?



היופי שבפרסומות הוא במידה רבה המצאה של הפרסומאים, האנשים שמייצרים את הפרסומות. פעמים רבות אנו חושבים שהנשים היפות והגברים המדהימים שבפרסומות הם אנשים כל כך יפים, אבל האמת היא קצת שונה.. איפור ותסרוקות מאד מתוחכמים, שינויים בלתי אפשריים בתוכנות מחשב כמו תוכנת "פוטושופ" ושינויי תאורה וצל - כל אלה ועוד אמצעים רבים, יכולים להפוך אנשים למושלמים.

הבעיה היא שאחרי שאנו רואים פרסומות כאלה, עם דוגמנים כל כך יפים, יש לנו אולי הרגשה שאנחנו לא מספיק יפים.. אם רק נבין שזו אינה מציאות אלא המצאה של פרסומאים - נוכל לאהוב את עצמנו הרבה יותר.

חשוב לזכור שיופי אנושי הוא קיים, אבל הוא לעולם אינו הכל בחיים. לכל אדם יש את הצדדים היפים שלו ועל כל אחד מאיתנו למצוא ולטפח את היפה שבנו. לא רק האנשים היפים מבחינה חיצונית הם יפים וגם הם לא יישארו תמיד יפים. היופי החיצוני דינו להעלם ואז מתחילים לחפש בנו את היופי הפנימי, האופי והתכונות המיוחדות שהופכים אנשים למיוחדים ואהובים.


הנה אישה רגילה שהופכת באמצעים הללו לאישה מושלמת:

http://youtu.be/iYhCn0jf46U


הנה 100 שנות יופי בסרטון קצר אחד:

https://youtu.be/LOyVvpXRX6w
פרסום מותאם
האם הפרסומות בשלטים יותאמו לנו בעתיד?



המומחים מעריכים ששלטי העתיד יזהו אותנו בעתיד ויקרינו לנו פרסומות שיותאמו למי שאנחנו. הם יתאימו את עצמם למה שנקרא "פרסום התנהגותי" (Behavioral Advertising) - פרסום שמתבסס על המידע הרב שאתרי אינטרנט יודעים על הגולשים שלהם ועל היכולת, שנובעת מכך, להתאים להם מסרים שיווקיים ממוקדים ויעילים במיוחד.

כבר היום פותחה טכנולוגיה שיודעת לזהות את הגיל, המין ומאפיינים דמוגרפיים נוספים של מי שעובר ליד שלט ומסוגלת להתאים את הפרסומות לאנשים כמוהו. פרסומות לנשים, למשל, יציעו מוצרי קריירה או טיפוח שמיועדים לאישה, גברים יקבלו פרסומות של ספורט אתגרי או מכוניות, בעוד שבני-נוער יראו פרסומות למבצעי אופנה או מוצרי צריכה לגיל הנעורים וכן הלאה.

בשלב הבא תוכלו לדמיין את התסריט הבא: אתם מחפשים משהו באינטרנט, למשל חופשה בלונדון ומעתה, במהלך כל היום, בכל פינה בעיר, מהרכבת התחתית, באוטובוס ואפילו במעלית של הבניין שבו נמצא המשרד שלכם, כל המודעות מציעות לכם דילים, מלונות, טיסות ואטרקציות עבור לונדון.

אם תחשבו על זה, שלטי פרסום שיזהו את מי שמתקרב ויקרינו לו מידע ופרסומות שמותאמים במיוחד אליו, הם לא רעיון כל כך יוצא דופן. כבר היום זה המצב בזמן הגלישה באינטרנט. חיפשתם לונדון במנוע חיפוש? כתבתם ברשת החברתית שאתם מעוניינים לטוס לשם? - בכל מקרה יוצגו בפניכם בעת הגלישה, המוני פרסומות ובמגוון עצום של אתרים. פרסומות מטורגטות שכאלה (מלשון Target, מטרה), נקראות כך, כי הן רואות אתכם כמטרה. הן "יורות" בכם פרסומות ממוקדות, שמתאימות לכם בדיוק. כך הן מציעות לכם שירותים, פיתויים ומוצרים הקשורים בלונדון, בחופשה בלונדון או באנגליה בכלל - כי הסיכוי שתקליקו על הפרסומות, או תבצעו את העסקה שבהן, הוא גבוה הרבה יותר מכל פרסומת רגילה.


הנה הפרסום המותאם של אינטל, שמופעל על פי מאפיינים דמוגרפיים:

https://youtu.be/5vcS1b3lGGQ


והפרסום המותאם כחלק משלטי העתיד:

https://youtu.be/OptqxagZDfM


כמובן שיש אפשרות שאם רק נביע עניין ו"נתייחס" לשלט, הוא יאפשר לנו פרטים נוספים והתייעצות לגבי המוצר:

https://youtu.be/Wllsf1fDwq4
מסרים תת הכרתיים
מה היו המסרים תת-ההכרתיים בטלוויזיה?



פרסום סמוי (Product Placement) הוא תופעה ידועה בטלוויזיה. התרגלנו כבר לראות בפרק מסדרה, או על שולחנו של מגיש טלוויזיה, מוצרים מסחריים שנמצאים שם "כאילו במקרה". אבל פעם, לא מזמן, ממש במאה הקודמת, ניסו לשווק מוצרים ורעיונות באמצעות מסרים תת-הכרתיים, ששולבו בפרסומות טלוויזיה, כפרסום סמוי ומדויק.

מסרים תת-הכרתיים (Subliminal Messages), או פרסומת תת-הכרתית, מוגדרים בעולם כפרסומת שמעבירה מסר פרסומי לצופים, מבלי שהם מודעים לכך באופן מלא, אם בתמונות חטופות, מסרים מילוליים או בכל צורה אחרת.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת שולבו פרסומות תת-הכרתיות למוצרים מסחריים, בשידורי טלוויזיה שונים. המחקרים השונים שנעשו באותה תקופה מצאו ששילוב פרסומות תת-הכרתיות בסרטים משפיע משמעותית על צריכת המוצרים שפורסמו כך. מחקרים מעודכנים יותר הורידו מעט את ההשפעה, אך היא עדיין קיימת.

עשור לאחר מכן, השתמש גם הממשל האמריקאי במסרים כאלה. זה נעשה בשידורי טלוויזיה של ההמנון הלאומי. בעת חילופי הכתוביות של כל שורה מההמנון הלאומי, החדירו יוצרי הסרט למשל מסרים כמו "בטחו בממשל" או "צייתו לממשלה". אלו הוצגו למשך חלקיקי שנייה. זה אמור היה להספיק כדי להקטין את מה שנתפס באותן שנים כסכנת חתרנות נגד הממשל.

הדרך הסמויה הזו לשליטה מוחית בהמונים לא הצליחה לחמוק זמן רב מתחת לעינם הפקוחה של עיתונאים ושוחרי חופש אחרים. הם עוררו מחאה גדולה והזעקה הציבורית הביאה לכך שהשימוש בפרסומות תת-הכרתיות נאסר בארצות הברית, על-פי חוק, כך נאסר השימוש במסרים תת-הכרתיים ובטכניקות כאלה ונראה שלא נעשה בהן שימוש יותר.

קשה לדעת אם הטכניקות הללו פסקו לחלוטין. בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000 נטען שהמטה של ג'ורג' בוש שילב במסע פרסום שלו פרסומת תת-הכרתית שבה הושמץ המתחרה הדמוקרטי אל גור. תוצאות הבחירות היו ניצחון דחוק מאד של בוש. האם הפרסומת תת-הכרתית נתנה לו את הנשיאות?

קשה לדעת, אבל תיאוריות קונספירציה לגבי פסיכולוגיית ההמונים הזו נמשכות מאז שנות ה-50. כיום, בעידן האינטרנט, מועלים לא פעם סרטונים המציגים מסרים תת הכרתיים בסרטים לילדים, בקליפים, שידורי רדיו ומה לא. אבל בימינו, דומה שפחות מתרגשים מכך.


הנה המסרים תת-ההכרתיים ששימשו כפרסום סמוי בטלוויזיה:

https://youtu.be/57aVdMxAtX8


בהמנון הלאומי, כל פעם מרצדים לפני הכתוביות של השורה הבאה מסרים מהממשלה האמריקאית:

https://youtu.be/Rnkg-yCPryE


הנה חשיפה שלהם על ידי האטה של הסרט:

https://youtu.be/PS2K7YsjdaQ


הנה סרטון תעמולה מהבחירות לנשיאות בשנת 2000 כשבשנייה ה-24 מכניסים את המילה "חולדות" למועמד הנגדי, אל גור ובכך יוצרים לו דימוי שלילי:

https://youtu.be/2NPKxhfFQMs
אדובי פוטושופ
כיצד הפכה פוטושופ לעניין תרבותי-חברתי?
מהי תוכנת פוטושופ?


אין כמו תוכנת "פוטושופ" (Photoshop) בכדי להדגים עד כמה תוכנה טובה יכולה להפוך לקונצנזוס, משהו שכולם מסכימים עליו, ובו-זמנית גם להפוך לתופעה תרבותית של ממש ולהשפיע על החברה באופן משמעותי.

אדובי פוטושופ היא תוכנת עריכה גרפית שפותחה לצרכי עריכת תמונות ומרכיבים גרפיים. בתור התוכנה הפופולארית ביותר בקרב צלמים, משמשת פוטושופ הכלי העיקרי לליטוש תמונות, תחליף ל"חדר החושך" של צילומי הפילם. בעזרת פוטושופ יכולים הצלמים לשנות את בהירות התמונות, לחדד, לטשטש דברים שראוי להסתיר, לתקן את צבעיהן, לשנות גודל ולחתוך אותן. כך יכול הצלם לתקן בעיות שנוצרו בעת צילום התמונה ובמרכיבים השונים שלה.

אך במהלך השנים הפכה פוטושופ מכלי טכני בלבד לחלק מהתרבות המודרנית, המשפיע על האופן שבו חיים רבים בעולם. "לעשות פוטושופ" כיום הוא מושג מקביל לריטוש של תמונה ושיפור המצולם בה, כך שייראה טוב ממה שהוא באמת. עולם הפרסום משתמש בפוטושופ כדי להציג מוצרים יפים ומושלמים ממה שהם באמת.

כך למשל מעובדות תמונות דוגמנות, כמעט תמיד בפוטושופ או לפחות בתוכנות דוגמת תוכנת ה-Photoshop, כדי להציג דוגמניות רזות, נקיות מפצעונים ופגמי עור או כל סממן אחר של אנושיות. הבעיה היא שהצרת היקפים באופן גרפי יצר דימוי גוף רזה, שגרם לבנות ונשים רבות לדיאטות קשות ולהפרעות אכילה, שלא פעם מסתיימות בנזק בריאותי ואף במוות.

עד כדי כך הוחמרה התופעה, עד שבמספר מדינות בעולם התקבל חוק הדוגמניות, או בשמו העממי "חוק הפוטושופ". זהו חוק האוסר על הצרת ממדי גופן של דוגמניות באופן גרפי.

מפתחי הפוטושופ היו אנשי חברת אדובי מערכות (Adobe Systems), שאחראית למהפכת ה"הוצאה לאור שולחנית", אותה מהפכה שאפשרה לבעלי מחשב אישי להפיק בעצמם פרסומים ומוצרי דפוס, שבעבר נדרשו מערכות יקרות ומסורבלות כדי להפיקם. אגב, "אדובי" הוא שמו של נחל קטן (Adobe Creek) שזורם מאחורי ביתו של אחד ממייסדי החברה והוא נכלל בשמות כל מוצריה.


הנה תוכנת פוטושופ בגרסה 1.0:

https://youtu.be/Bhf8q3THToI


המפתחים המקוריים נזכרים איך הצבע הגיע לפוטושופ:

https://youtu.be/Tda7jCwvSzg


כמה מהדברים שניתן לעשות בפוטושופ:

https://youtu.be/3G7YBBi1s_U


חוק הפוטושופ והדעות לגביו:

https://youtu.be/lrOBcr--U2k


הנה הסיפור של פוטושופ:

https://youtu.be/Ldr55H3NVIo


כך נולדה פוטושופ:

https://youtu.be/EtzFvRjrvXM?long=yes


חברת כדור העשן
כיצד שינתה שפעת קטנה את עולם המשפט?



כשפרצה בשנת 1889 בסנט-פטרסבורג "השפעת הרוסית" היא התפשטה במהירות למדינות רבות באירופה ובאמריקה. מעל מיליון קורבנות מתו ממנה. אחד מהם היה יורש העצר הבלגי. שנתיים אחר פריצת המחלה פורסמו בעיתונים פרסומות ל"כדור העשן הקרבולי" - מוצר מהפכני שמונע הידבקות במחלה המסוכנת. אדים מהכמוסה שמועברים אל צינור שמחובר לאף אמורים לחסל את הנגיפים המדבקים. היצרנים הבטוחים בעצמם התחייבו לפיצוי גדול של 100 לירות שטרלינג למי שיחלה במחלה לאחר שישתמש בכדור.

אבל גברת ששמה לואיסה אליזבת', שרכשה והשתמשה בכדור העשן, חלתה בשפעת על אף הכל. לאחר שהחברה סירבה לפצותה, היא הגישה תביעה שעשתה היסטוריה. פסק הדין בתביעה היה לפסק דין מפורסם בתולדות המשפט בכל העולם. השופט פסק שבעצם הפרסום נוצר בין הצדדים חוזה מחייב והוא פסק שעל החברה לשלם ולפצות את הגברת הנחושה.

מאז הוכר במרבית בתי המשפט בעולם הדין שהתחייבות בפרסום היא חוזה לכל דבר. מצד שני, כנראה שאז החלו להיווצר "האותיות הקטנות"...


הנה סרטון על תביעת "קרליל נגד חברת כדור העשן הקרבולי":

http://youtu.be/vYRcKQGadRo


הנה הסבר הפרשה המשפטית החשובה הזו:

http://youtu.be/vzHKe76Vylo
האם דאעש מפגעים באירופה בתור קמפיין?



לא תמיד עשתה דאעש, תנועת המדינה האיסלמית (ISIS), פיגועים באירופה. עצוב לומר, אבל דאעש תמיד הייתה משווקת טובה. מוות היה מהתחלה המוצר הכי לוהט שלהם והם שיווקו אותו באמצעות סרטוני הזוועה שהפיצו ברשתות החברתיות. הצפיות הרבות בסרטונים הללו מוכיחות שהציבור התעניין בשחיטות ובהוצאות ההמוניות להורג ורצה לצפות בהן והרבה. מה גם שהבימוי המקצועי, התיאטרליות, התלבושות המוקפדות ושלל הגימיקים היו עשויים בצורה אפקטיבית ומושכת קהל.

אבל למה להם למשוך קהל? - כי דאעש התחיל את הדרך כקבוצה לא גדולה של לוחמים, ללא תמיכה כלכלית או גב של מדינה. הסרטונים הללו סייעו להם להציג את עצמם כמנצחים וכמחיי המסורת המוסלמית של הכובשים הגדולים. הם הביאו להמוני מצטרפים, חלקם הגדול צעירים מוסלמים מתוסכלים, שעזבו את בתיהם במדינות המערב והגיעו לסוריה ועיראק כדי להצטרף ל"חגיגה".

אבל בשנה האחרונה הולך דאעש ונעצר. הוא מתחיל להפסיד בקרבות חשובים ומאבד חלקים לא קטנים מהאזורים שכבש. בתנאים כאלה קשה יותר לגייס צעירים שיחליפו את ההרוגים הרבים שלו. גם הגימיקים הישנים עובדים פחות. לכן דאעש יוצא משדה הקרב ומפעיל מתקפות טרור גדולות, שיעצימו את גדולתו כמי שפוגע במדינות היריבות שלו ובסמלי ההצלחה והשלווה של המערב. זו טכניקה קטלנית ואכזרית, אבל בדאעש לא הצטיינו מעולם ברחמים...


הנה סיבת הפיגועים באירופה:

http://youtu.be/qdjArlHB8k8
מה היה משבר הקולה החדשה?



יתכן ששום חברה עסקית לפניה לא חוותה את משבר הקוקה קולה הקלאסי, שאיים בשנת 1985 על עסקיה של יצרנית המשקה האהוב בעולם.

זה התחיל בנסיון של ענקית המשקאות הקלים לשנות את המתכון המקורי של המשקה האייקוני, מעשה שעתיד להרגיז מאד את הלקוחות המכורים שלה... למשקה החדש הם קראו "קוקה קולה החדשה"

לא זו בלבד שחברת קוקה-קולה הבטיחה לצרכניה שלמשקה ה-New Coke שלה טעם משופר ושיווקה אותו באגרסיביות, היא גם הסירה מהמדפים את הקולה הישנה והאהובה עליהם.

מחאת הצרכנים שהתפתחה כנגד הקמפיין והמשקה החדש התגברה במהירות. בתוך ימים מספר היא הפכה למחאת הקונים הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב.

הנהלת החברה שנדהמה מהמחאה ומעוצמת הרגשות שהפגינו צרכני הקולה הישנה, נכנעה בתוך זמן קצר והחזירה את הקולה הקלסית אל המדפים, לשביעות רצונם של הלקוחות הנאמנים שסרבו שיגעו להם בטעם של המשקה הפופולרי באמריקה ובעולם.

אגב, יש תיאוריית קונספירציה שטוענת שכל המשבר היה מבוים ותוכנן כדי לחזק את שליטתה של קוקה קולה בשוק, למול התחזקותה של המתחרה הגדולה שלה "פפסי קולה".


הנה סיפור הפיאסקו של הקולה החדשה:

https://youtu.be/TqvTMPY8Q_8


כך זה התחיל:

https://youtu.be/a8j97dOLsyk


המשבר שלא נגמר:

https://youtu.be/W6t7deaplgY


הפרסומות של התקופה, שליוו וליבו את המשבר:

https://youtu.be/W6t7deaplgY


טענות על כך שהמשבר בוים על ידי קוקה קולה:

https://youtu.be/-K_w5W4SJgg?long=yes
מה הרג את איש המרלבורו?



דומה שאם רוצים להוכיח את הנזק הבריאותי הכבד של העישון, מספיק לעקוב אחרי חייהם ומותם של מי שהיו "איש המרלבורו" (Marlboro Man), הדוגמנים הבולטים של מותג הסיגריות המוכר בעולם. באופן לא מפתיע מסתבר שלא מעט מ"אנשי המרלבורו" מתו בגלל העישון שפירסם אותם וסידר להם משכורת יפה בשלב כזה או אחר בחייהם.

דוגמאות לא חסרות: איש המרלבורו דיוויד מילר מת בשנת 1987, ממחלת הנפחת שנגרמה בשל העישון. בשנת 1995 מת ממשיכו דיוויד מקלין מסרטן ריאות, המחלה הכי נפוצה ממחלות העישון. בשנים האחרונות מת גם המוכר בדוגמנים שנשאו את התואר "איש המרלבורו", כנראה המרלבורו-מן המפורסם ביותר, אריק לוסון. הוא מת ממחלת ריאות חסימתי כרונית, מחלה שהרופאים מייחסים לעישון הכבד שלו.

לוסון אמנם השתתף בשלבים מאוחרים של חייו בפרסומות נגד העישון והזהיר מהנזקים שעישון גורם, אך הוא אישית לא הצליח להפסיק לעשן, בשל "התמכרות בלתי נשלטת".

אז כן, כשאנחנו צעירים קשה לנו להאמין אולי שהסיגריות הורגות. אך בדרך לשם הן גם עושות אותנו לא פעם חולים במחלות קשות, שלא לדבר על ההוצאות הכספיות הכבדות שיש בעישון.


הנה הסיפור של הקמפיין הפרסומי המצליח כל כך של איש המרלבורו:

http://youtu.be/vd9s0hcWd9M


הפרסומות המוקדמות, הכלליות יותר:

http://youtu.be/yQmpqvoEpws


והפרסומות שבהן הציג לוסון את האמת על העישון, לטובת האגודה למלחמה בסרטן:

http://youtu.be/07x6ud24HsY


וההודעה המצערת על מותו:

http://youtu.be/BWTvzsvqTcA
למה צריך פרסומות?



הפרסומות נועדו כדי לשווק מוצרים ושירותים למי שעשוי לרכוש ולשלם עבורם. אם היצרן היה מייצר מוצר ולא מפרסם אותו, מעט מאד לקוחות היו רוכשים את המוצר ומחירו היה נשאר גבוה. ככל שהפרסומת תגדיל את המכירות, ניתן יהיה להוזיל את מחיר המוצר הבודד והלקוחות משלמים פחות. בנוסף, בייצור המוני יוכל היצרן להוריד את המחירים ועדיין להרוויח יותר - לעיתים הרבה יותר!


הנה פרסומת שמדגימה כמה ניתן להיות יצירתי ולא להוציא על זה כסף רב:

http://youtu.be/U-tKdWUPJ-w


הנה פרסומות שמצליחה להעביר את מסר הדיוק והאיכות דרך תמונה וללא מאמץ:

http://youtu.be/3xkdSEf4AD4


הנה הפרסומת המפורסמת בהיסטוריה, פרסומת "האח הגדול" למחשב המקינטוש מ-1984:

http://youtu.be/VtvjbmoDx-I

מי בנה את שעון החול הגדול ביותר בעולם?



בשנת 2008 חשפה חברת ב. מ. וו דגם רכב חדש שלה והחליטה לבנות את שעון החול הגדול ביותר בכל הזמנים. מהנדסי החברה בנו אותו במוקסבה, בירת רוסיה וטמנו בתוך השפופרת העליונה, בתוך החול, את המכונית החדשה. כך הלך החול וירד עד שבטקס מרשים נחשפה כל המכונית החדשה לעיני הצופים המשתאים.


הנה סרטון של שעון החול הענק בעולם שבתוכו נחשפה מכונית ב. מ. וו חדשה:

http://youtu.be/LHHcBDghBg0?t=47s
מה המשמעות של חוק הדוגמניות?
מהו חוק הדוגמניות?


במדינות שונות חוקקו בשנים האחרונות חוקים שאוסרים על העסקת דוגמניות רזות מדי. החוקים הללו שנחקקו במדינות כמו ישראל, צרפת וספרד, הם חלק מניסיון לשים קץ לתופעה של רזון קיצוני של דוגמניות ושל עיבוד התמונות שלהן בתוכנת "פוטושופ" בכדי להצר את היקפי גופן.

מי שהחל את המסע אל החוק הזה הוא עדי ברקן הישראלי, צלם אופנה נודע שנפשו קצה בזיוף ובפער המסוכן שנוצר בין תעשיית האופנה לעולם האמיתי. לאחר ישראל הוא הצליח להשפיע על חוקים דומים גם במדינות האחרות.

כוונת החוקים הללו היא למנוע מבחורות צעירות ונערות להגיע לתת-משקל ולהפרעות אכילה דוגמת אנורקסיה ובולימיה. הדרך היא למנוע העסקה של דוגמנים ודוגמניות רזים במיוחד, בכדי שלא יהוו מודל לחיקוי בקרב האוכלוסייה.

החוק שמכונה בארץ באופן רשמי "חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות", זכה לשמות עממיים שונים, דוגמת "חוק הפוטושופ" ו"חוק הדוגמניות". בין השאר קובע החוק את המשקל המינימלי הנדרש לעיסוק בדוגמנות. המטרה היא להפנות את הדוגמניות והדוגמנים לבדיקות רפואיות שיקבעו למשל שאינם יורדים ממסת גוף (BMI) של 18.


חוק הדוגמניות עבר הרבה משוכות פוליטיות לפני שהתקבל:

https://youtu.be/pJ26SYD1Zd0


הנה הסבר חוק הדוגמניות:

https://youtu.be/AOGh1vfyse0


כך יוצא חוק הדוגמניות מישראל לחו"ל:

https://youtu.be/AlENYLLeqM4


קטע מסרט שמדגים את הלך המחשבה של בנות:

https://youtu.be/wY_w9lMkfuo


כך בנויה תעשיית הדוגמנות:

https://youtu.be/YP31r70_QNM


כך מציגה הדוגמנית נינט את הנימוקים בעד:

https://youtu.be/F0cyvBYk05s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.